ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author ספר עץ החיים
%book ענף ה הארי ופנים מאירות
%break
 %H ספר עץ החיים עם פירוש %H פנים מאירות
%break
%H ענף ה'
%break
%H דברי הרב
%break
%letter א
א) כבר ידעת שאין בנו כח לעסוק קודם אצילות י"ס, ולא לדמות שום דמיון 
וצורה כלל ח"ו, אך לשכך האוזן, אנו צריכין לדבר דרך משל ודמיון. לכן אף 
אם נדבר במציאות ציור שם למעלה, אין הדבר רק לשכך האוזן.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter א
א) דרך משל ודמיון וכו' :פירוש, כי מעולם האצילות ולמטה יש לנו לדבר 
בחכמה ע"ד משל ודמיון מהמציאות וההנהגות דעוה"ז, בסו"ה ומבשרי 
אחזה אלוה. כי כל הענינים הנוהגים בעוה"ז המה רק ענפים שנמשכים 
מעולמות עליונים, 
%break
כמו"ש ז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מלאך מלמעלה וכו' וכן כל הדברים. 
ולפיכך אנו מדברים בענפים הגשמיים של עוה''ז ומרמזים על שרשיהם 
שבעולמות העליונים. ובזה נמסרים ההשגות שבעולמות העליונים מדור 
לדור לכל מבין בשרשים העליונים של הענפים הגשמיים האלו, 
%break
והיינו משום שיש לענפים יחס ישר אל השורשים ע"ד השתלשלות העולמות, 
משא"כ מאצילות ולמעלה שאין לענפים יחס ישר אליהם. אמנם צריכים 
לבאר ג"כ השרשים הראשונים של קודם אצילות י"ס כמו"ש בסמוך, וע"כ 
מתרץ את עצמו שהמה רק לשכך האוזן, כלומר על פי יחס השרשים האלו אל אור האוזן, וד"ל.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ב
ב) אמנם דע, כי י"ס דאצילות הם ב' ענינים: הא', הוא התפשטות הרוחניות. 
והב' הוא כלים ואיברים, אשר העצמות מתפשט בהם. והנה צריך, שיהיה 
לכל זה שורש למעלה, לב' בחי' אלו, ולכן צריכין אנו לדבר בסדר המדרגות, 
מראש ועד סוף.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ב
ב) כי י"ס דאצילות הם ב' ענינים וכו' :כל זה נתבאר היטב בפמ"ס בענף 
הקודם ע"ש. 
%break
הא' הוא התפשטות הרוחניות: דהיינו התלבשות העצמות דא''ס ב"ה בכלים 
כמו"ש בענף ד' בתחילתו ע"ש. 
%break
והב' הוא כלים ואברים וכו' :דהיינו התפשטות א"ס ב"ה לעשות כלים שהוא 
על ד' בחי' הנודעות כמו"ש בתחילת ענף הקודם עש"ה. ודע דכל ההמשך 
שבענף זה סובב והולך על הביאורים שבענף העבר וע"כ מקצר כאן מאד.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ג
ג) והנה נתחיל ונאמר, כי הלא הא"ס ב"ה אין בו שום ציור כלל ח"ו כמבואר, 
ואמנם כשעלה במחשבה לברוא העולמות ליוד מדרגות ע"י סדר, האציל 
והמשיך ממנו התפשטות אורות רבים, להיותם שרשי האצילות, להתאצל 
האצילות אח"כ. [
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ד
ד) והנה כאשר נעריך ונמשיל לענין זה, כבר ידעת היות ד' יסודות לכל, והם: 
ראיה, שמיעה, ריח, דיבור. והם סוד נשמה לנשמה ונר"ן. ונתחיל לבאר 
מסוד הנשמה ואילך, ואח"כ נתחיל לקודם אליה, ונאמר, כי הלא נמשיל 
ונצייר האזנים, כי יש בהם רוח דק בתוכם, 
%break
והנסיון לזה, כאשר יסתום האדם אזניו, ישמע בתוכם קול הברה מחמת 
הרוח הנצרר בתוכם. אח"כ מחוטם יוצא מתוכו הבל יותר נרגש מאוזן. ואח"כ 
מן הפה יוצא הבל יותר נרגש מכולם, וכפי ערך הדברים ובחינתם כך יהיה 
דקותם. 
%break
כי אוזן להיותו סוד בינה, ההבל היוצא ממנו הוא יותר דק מהבל היוצא 
מהחוטם, וכן הבל החוטם יותר דק מהבל הפה, שהוא למטה ממנו במעלה.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ד
ד) היות ד' יסודות לכל וכו' :שה"ס חכמה בינה ז"א ומלכות. ונקראים יסודות, 
משום יציאתם מכלי הכתר, ששם קומת כל עה"ס שוות זל"ז, ויציאה 
הראשונה, נק' ד' יסודות הנ"ל, רשר"ד. 
%break
כי יש בהם רוח דק בתוכם וכו' :כלומר, ב' הבחנות יש כאן: הבחן א', הוא 
הרוח שבתוך האוזן וחוטם ופה, וה"ס ג' בחי' דאור ישר, בג"ד, המובאים 
בענף הקודם. והבחן ב', מה שמתפשט הרוח מהכלים שלהם ויוצאים חוץ 
מהם, אשר ביציאתם לחוץ נגרע ערכם, כמו"ש בע"ה. 
%break
מן הפה יוצא הבל יותר נרגש מכולם: והיינו משום דהוא בחינה הד', 
ושלימות כלי הקבלה.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ה
ה) אמנם אם נמשיל ונאמר דרך משל, כי מסוד האוזן נמשך ממנו הבל ורוח 
מתוכו ולחוץ, וה"ס נשמה. והבל היוצא מחוטם הוא סוד רוח, והבל היוצא 
מפה ה"ס נפש.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ו
ו) הנה אחר שדברנו איך נאצל מציאות נר"ן מאח"פ, הנה עתה נבאר 
מציאות הכלים שלהם, שהם בחי' גוף אליהם.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ו
ו) איך נאצל מציאות נר"ן וכו' :היינו מהבל היוצא מכלים דאח"פ ולחוץ, כנ"ל.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ז
ז) אמנם כבר ביארנו, כי מבחי' הראיה עצמה נעשה נשמה לנשמה, אך אין 
הראיה סוד *הבל הנמשך למטה כמו אח"פ. והטעם, כי נר"ן שהם אורות 
אח"פ הם מתפשטים למטה, אבל הנשמה לנשמה שהיא הסתכלות העין 
אינה מתפשטת, רק נשארת במקומה בסוד או"מ, כנ"ל, 
%break
ואין בה זולתי הסתכלות דק מאוד, והוא סוד הראיה והסתכלות, אכן אינה 
דומה כמו הבל אח"פ אשר עצמותם נמשך למטה, לכן מסוד ראיה זו נעשו ל' 
כלים שהוא הגוף, י' כלים להבל האוזן הנקרא נשמה, וי' כלים להבל החוטם 
הנקרא רוח, וי' כלים להבל הפה הנקרא נפש.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ז
ז) מבחי' הראיה עצמה וכו' :והיינו אור החכמה, כנ"ל. 
%break
רק נשארת במקומה בסוד או"מ: דבכלי הכתר היו כל ע"ס בתכלית מילואם, 
וכשיצא אור החכמה לחוץ א"כ נעשה בחכמה פנימי ומקיף, כי קומת הכתר 
שהי' לאור החכמה בעודה בכלי הכתר חזרה ויצאה הימנה ונעשתה למקיף 
מחוץ לה, 
%break
ומה שנכנס מהחכמה בפנימיות הכלים דאור החכמה נק' הסתכלות דק, 
כמו"ש עוד בע"ה. 
%break
ואין בה זולת הסתכלות דק וכו' :פירוש, כבר נתבאר בענף ג' בפמ"ס אות ב', 
דסיבת יציאות האורות מכלי דכתר ולחוץ, הוא מכח הזדככות המסך שעולה 
ומזדכך ממדרגה למדרגה, ע"ש. והנה בהזדככות המסך בשיעור דבחי' ג', 
אז יוצא מבחי' כלי כתר ולחוץ אור החכמה, 
%break
כי אור ישר מא"ס ב"ה אינו פוסק אפי' רגע, וכשאו"י מכה על המסך דבחי' ג' 
אז לא תשוב המלכות לבחי' כתר, אלא לבחי' אור החכמה, כמו"ש שם. וזה 
האו"י הפוגע במסך דבחי' ג' נקרא הסתכלות דק, משום דהמסך נזדכך 
מעביות שלו שהיא בחי' ד' וקיבל לעביות דבחי' ג' שהוא דק הימנו. 
%break
הבל אח"פ אשר עצמותם נמשך למטה: פירוש, גם האו"י המתפשט על 
המסך הדק יש בו ד' בחי' הנודעות, והיינו ד' יסודות רשר"ד כנ"ל, ונתבאר 
בענפים הקודמים אשר בסוד התפשטות דאו"י נמצאות חו"ב אב"א, (עי' 
בענף ד') אלא בפגיעה במסך הדק אז שבות חו"ב פב''פ, 
%break
ונמצא אור החכמה מושפע בכל ע"ס, אשר זהו נקרא הסתכלות דק כנ"ל. 
ונמצא, דבחי' בינה וז"א ונוק' דאור ישר, יהי' עצמותם דאור ישר מתפשט 
למטה, משא"כ בחי"א שהיא אור העינים והחכמה אין עצמותה דאו"י 
מתפשט, 
%break
אלא נפסק, מסיבת הבינה שהשיבה פניה לכתר לינק אור דחסדים ואינה 
יונקת מאור החכמה. ומה שנמשך מאור החכמה הוא רק בסיבת זווג דהכאה 
במסך, שה"ס אור חוזר שנק' הסתכלות דק, אבל לא עצמותו, והבן. 
%break
לכן מסוד ראיה זו נעשו ל' כלים: פירוש, כללות הנאצל הזה ה"ס פרצוף 
החכמה שיצא לחוץ מכלי הכתר, כנ"ל, שיש בו ע"ס: גולגלתא, ה"ס כתר. 
עינים, חכמה. אוזן, בינה. חוטם, ז"א. פה, מלכות שבה המסך. 
%break
והנה כתר וחכמה דנאצל זה אינו נחשב לכלי, כי בחי' ב' היא בחי' שורש הא' 
לכלי, כנ"ל. וע"כ אומר שיצאו ל' כלים, דהיינו לג' בחינות בג"ד, שכאו''א 
מתפשט על ע"ס.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ח
ח) אבל ההבל עצמו שהוא אור הפנים, אי אפשר להתפשט למטה, לפי 
שבחי' הראיה נמשך מהעינים, שהם יותר עליונים מכולם, לכן בראיה זו 
לבדה יצאו הכלים, משא"כ מאח"פ כי לא היה אפשר להאציל מהם שום 
מציאות, אם לא מהבל היוצא מהם ממש.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ח
ח) אבל ההבל עצמו שהוא אור הפנים וכו' :החכמה נקראת אור הפנים, כי 
כלי דפנים ה"ס בחי' ב', ובסוד הסתכלות דק שב החו"ב פב"פ, ונמצא הכלי 
מלא מאור החכמה, שז"ס חכמת אדם תאיר פניו. אמנם אינו נמשך למטה, 
כנ"ל.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ט
ט) ואמנם הסתכלות זו הוא כך, כי נמשכה ראיה זו בנפש רוח ונשמה הנ"ל, 
ומחמת הסתכלות הזה נעשו שרשי הכלים.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter י
י) וז"ס וירא אלקים את האור ויבדל, כי נסתכל המאציל הנקרא אלקים, 
שהוא א"ק, באור הנפש הנק' א"ת. כי המלכות נקרא א"ת, וז"ס הנפש 
הנעשה מהבל הפה, אמנם רוח ונשמה נקרא אור, א"ת האור, הנפש עם 
נשמה ורוח, 
%break
וכאשר הסתכל המאציל וראה בנפש הנקרא א"ת, אז יצאו שרשי הכלים, 
וזהו ויבדל, כי סוד הגוף שהוא הכלי הוא הנותן ועושה הבדלה וגבול וקצבה 
אל האורות.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter י
י) נסתכל המאציל וכו' שהוא א''ק וכו' :א"ק, ה"ס כלי הכתר, ששם נתפשט 
האו''י על מסך דבחי' ד', שהוא "עב" בכל השיעור, וע"כ שבה מלכות זו 
להיות כתר, ובזה נשתוו קומת כל ע''ס שלו עד הכתר. 
%break
ונקרא ג"כ בחי' ע"ב הכללי, והיינו על שם החכמה דשם, שהוא בכל מילואו 
עד קומת הכתר, ואור החכמה היוצא הימנו ולחוץ דהיינו סוד רשר"ד, הוא 
הנאצל הא' מן הא"ק, והבן. 
%break
באור הנפש הנק' א''ת וכו' :היינו במסך הדק דבחי' ג' כנ"ל. 
%break
הנפש הנעשה מהבל הפה: כלומר, שיצא מחוץ לפה דהיינו שנזדכך מבחי' ד' 
לבחי' ג' ונבחן שהוא מחוץ לכלי המיוחד לו והבן. 
%break
רוח ונשמה נק' אור: כלומר, האור שעולה אליהם ע"י המלכות. אור כח"ב 
זו"נ נק' נרנח"י. 
%break
אז יצאו שרשי הכלים: דהיינו כל כלי הראש עד הפה. 
%break
כי סוד הגוף שהוא הכלי הוא הנותן וכו' :פירוש, המלכות ה"ס הגוף והכלי, 
והיא הנותנת ומשפעת את האור לעליונים, כנ"ל. 
%break
ועושה הבדלה וגבול וקצבה אל האורות: ענין הבדלה, הוא ההכר בין כלים 
דפנים לכלים דאחור. וענין גבול הוא בחי' הסוף והסיום על אור העליון, כי 
מגבלת אותו שלא להשפיע אל בחי' הד', כנ"ל. 
%break
וענין קצבה, היא כוללת כל הערכים וההבחנות הנוהגים בפרצופין והעולמות, 
שהכל נעשה על ידה וכמו"ש.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter כ
כ) ואמנם בסוד ראיה זו, יש אור ישר ואור חוזר, כי מתחילה נמשך הראיה 
עד סוף בחי' עשירית של הנפש, ואח"כ בחזרה למעלה היה מבדיל, ונעשה 
בחי' הכלים, ומלביש את הנפש בכל חלקיה.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ל
ל) ואמנם זה האור הישר, היה בו כח לעשות כלים בסוד הראש, שהם ג"ר, 
עם כל זה לא היה יכול להיות ניכר, עד שפגע ראיה זו בנפש עצמו, 
ובהפגיעה שם, הנה נגמר עשיית הגוף אל הראש, שהם ג"ר.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ל
ל) ואמנם זה האו"י היה בו וכו' בסוד הראש: כי כלים דראש, הם ג' בחי' 
דאו''י הקודמים לפה ולאו"ח. 
%break
עכ"ז לא היה יכול וכו' עד שפגע ראיה זו בנפש: כי מטרם ביאת האו''ח אין 
אור החכמה יכול להתפשט מבינה ולמטה, כנ"ל. 
%break
נגמר עשיית הגוף אל הראש וכו' :דהיינו עד שבולת הזקן, דשם נפסק אור 
האוזן שה"ס בינה, וע"כ נק' הראש ג"ר שהם כח"ב.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter מ
מ) אך כלים אל הגוף, שהם ז' תחתוניות, עדיין לא היה כח בראיה זו, עד 
שתפגע בנפש הנפש עצמה, ועל ידי הסתלקות ב' מלמטה למעלה, שהם 
אור העקודים ואור העינים, היה האור חוזר ומלביש את הז' תחתוניות.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter מ
מ) אך כלים אל הגוף שהם ז''ת: כלומר, בערך הראש נקרא כל הגוף רק 
ז"ת, והוא משום אור חוטם ופה דראש, המתפשטים בגוף כמו"ש לקמן 
דחוטם פה הוא זו"נ. 
%break
עדיין לא היה כח בראי' זו וכו' :משום דכלי הגוף הם מסוד אותיות הנופלות 
מפאת הביטוש דאו"פ באו"מ, שאין זה נוהג בכלים דראש, כמו"ש. 
%break
עד שתפגע בנפש הנפש: כלומר. אור א"ס ב"ה מתפשט בפה עצמו על ד' 
בחי', שאז או"מ ואו"פ עקודים ומקושרין בכלי אחד, וכיון שבחי' הד' עצמה 
מתפשטת על ד' בחי', נמצא האור ישר פוגע בנפש הנפש, דהיינו מלכות 
דמלכות. 
%break
וע"י הסתלקות ב' מלמטה למעלה וכו' :כלומר, בסבת האו"פ שטבעו לזכך 
את המסך שמלובש בו, דע"כ הולך ומזדכך המסך מלמטה למעלה, 
שמתחילה מזדכך לבחי' ג', ואח"כ מזדכך לבחי' ב', ואח"כ מזדכך לבחי' א', 
%break
עד שנמצא צורתו מזדככת לגמרי כמו הכתר, ובדרך עליתו מתמעט ג"כ 
האו"ח עד שנעלם לגמרי, כמו"ש לקמן בענפים הבאים בע"ה.