ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author ספר עץ החיים
%book ענף ז הארי ופנים מאירות
%break
%H ספר עץ החיים עם פירוש פנים מאירות
%break
%H ענף ז
%break
%H דברי הרב
%break
%letter א
א) והנה נתבאר ג' בחי' הטעמים, אמנם גם ג' בחי' הנקודות והתגין 
והאותיות כלולים בהם, אלא שאינם נגלין כלל כאן עד למטה באורות 
עינים כמ"ש במקומו בע"ה.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ב
ב) ונבאר יציאות אורות אלו הנקראים עקודים. דע, כי בעת שיצאו לא 
יצאו שלימים כמ"ש בע"ה. וטעם הדבר הוא, כי כוונת המאציל היה 
לעשות עתה התחלת הויות הכלים להלביש האור לצורך המקבלים 
שיוכלו לקבל, 
%break
ולכן בהיות שיצאו בלתי שלימים וגמורים חזרו לעלות לשורשן 
להתתקן ולהשתלם, ועי"כ נעשה כלי כמ"ש.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ג
ג) והענין הוא, כי בודאי שבחי' הכלים היה בכח אף כי לא היה בפועל 
בתוך האור, כי היה בבחי' האור היותר עב וגס, רק שהיה בו מחובר 
בעצם היטב, ולכן לא נגלה בחינתו, כי כאשר יצא האור דרך הפה 
ולחוץ יצא הכל מעורב יחד, וכשחזרו לעלות ולהשתלם כנ"ל, 
%break
אז ודאי ע"י יציאת האור חוץ לפה, הנה אותו אור בחי' הכלים שהוא 
יותר עב קנה עתה עוביות יותר, ועי"כ לא יוכל לחזור גם הוא למקורו 
כבראשונה ונתפשט האור הזך ממנו ועלה למקורו כנ"ל, ואז נתוסף 
באור העב עוביות יותר על עוביו ואז נגמר ונשאר בחי' הכלי.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ג
ג) והענין הוא כי בודאי שבחי' הכלים היה בכח וכו:' כבר נתבאר 
דהכלים מתחילים מן הוי"ה דס"ג שהיא בגופא, וגם שם אחרי נפילת 
האותיות למטה מטבור ועלייתם בסוד מ"ן כמו"ש לקמן. ואומר, 
דבאמת בחי' הכלי כבר נגמר בפה דראש, 
%break
אלא כיון דהמסך שב להיות לכתר ע"כ הוא מחובר בעצמות היטב, 
ואינו עוד בחי' כלי אמיתי עד שיתפרש מאור העצמות, שזה נעשה 
אחר הסתלקות אורות דעקודים. 
%break
רק שהיה בו מחובר בעצם היטב וכו:' פירוש, אע"פ שאור העב נתגלה 
תיכף ביציאת אור הישר עד בחי' ד', אמנם מסיבת העלאתו את אור 
החוזר ששב בזה להיות כתר נמצא מתעצם עי"ז עם אור הזך לעצם 
אחד בלי שום הבחן כלל, 
%break
דהא העביות והזכות שוים הם במעלתם, זה שבחו באו"י וזה שבחו 
באו"ח, ולא יתכן להבחין באור העב שיהי' בבחי' כלי אל אור הזך. 
אמנם אחר הסתלקות אור דעקודים שנשארות ד' הבחי' בלי אור, 
%break
אלא בבחי' רשימו דאור ישר כמ"ש לקמן שבזה ניתוספה העביות 
באור העב כי עתה אינו מאיר את אור החוזר, וע"כ נבחן בו שנשאר 
למטה, כלומר שנגרע מעלתו ונשאר בבחי' אחורים, והבן.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ד
ד) וא"ת כאשר יחזור האור הזך לירד ולהתפשט בכלי יחזור ויזדכך 
הכלי כבראשונה ויתבטל מלהיות בחי' כלי. התשובה בזה כמ"ש 
במקום אחר, כי לא חזרו כל הי"ס שנתעלו למקורם לחזור ולירד כולם, 
%break
אמנם הט' תחתונים לבדם ירדו והעליונה שהוא הכתר נשארה תמיד 
עם המאציל, ובזה נמצא שאור החכמה הוא שחזר להתלבש בכלי 
הכתר, וכן כל שאר הספירות, ויכולין הכלים לקבל האור הממועט 
ממנו עתה ממה שהיה להם בתחלה.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ד
ד) אמנם הט' תחתונים לבדם ירדו וכו:' והענין נתבאר בפמ"ס בענף ג' 
אות א' שמדרגות ע"ס דאור ישר יוצאות מלמעלה למטה, כלומר, 
שנבחנות על הזכות שבהם, דכל היותר זך הוא יותר חשוב במדרגה, 
עד שהכתר הוא הזך שבכולם וע"כ חשוב הוא מכולם. 
%break
ולהיפך במדרגות ע"ס דאור חוזר, כי יוצאות מלמטה למעלה, כלומר, 
דכל היותר עב הוא יותר חשוב במדרגה, והוא משום דעביות היתירה 
שבכלי מלכות נעשית בהם לכתר ושורש. 
%break
ונבחן בזה דעביות דבחי' ג' היא בערך כלי לחכמה דאו"ח, ועביות 
דבחי' ב' לבינה דאו"ח, ועביות דבחי' א' לז"א דאו"ח, והכתר שאין בו 
עביות כלל, לית ליה מגרמי' ולא מידי מאו"ח, אלא הוא מקבל מט"ת. 
%break
ונודע דשיעור קומה דכל פרצוף נמדד רק בערכי האו"ח שבאותו 
פרצוף, ולפיכך אחר הסתלקות אור העקודים מסבת הזדככות כל 
העביות שבמסך וחזרה העביות למסך מכח האחוריים דבינה, שבזה 
נתעבה המסך בבחי' ז"א ובחי' ג', 
%break
אשר הוא מעלה אור חוזר רק בקומת חכמה. והיינו שאומר הרב שלא 
ירדו אלא ט' תחתונות והכתר נשאר נעלם במאציל. ועי' כ"ז בפמ"ס 
ענף ג' אות ב' דנתבאר בארוכה.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ה
ה) ונבאר עתה ענין חזרתם והסתלקותם למעלה, איך עי"כ נעשו 
הכלים. והענין הוא, כי כאשר נתעלו האורות למעלה נשאר למטה 
האור העב והגס שהוא בחי' הכלי כנ''ל, והנה יש בטבע האורות 
להשאיר רושם שלהם למטה במקום שהיו שם בראשונה, 
%break
ולכן כל האורות האלו בעת עלותם הניחו רשימו למטה במקום שהיו 
שם בראשונה. כיצד, הנה הכתר הניח רשימו להאיר אל החכמה, וכן 
חכמה לבינה, ובינה לז"א, וז"א לנוק', כי לעולם בטבע העליון להאיר 
בתחתון, ויש לו חשק להאיר בו כמו חשק אימא לבנים, 
%break
ולכן מניח ומשאיר רשימו בו, נמצא שכולם מניחים רשימו חוץ 
מהמלכות, כי אין ספירה אחרת תחתיה להאיר בה, ולכן אין המלכות 
משארת רשימו למטה.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ה
ה) והנה יש בטבע האורות להשאיר רושם שלהם וכו:' פירוש, כי 
הסתלקות האור נוהג רק בע"ס דאו"ח ולא כלל באור ישר, חוץ מבחי' 
א' דאו"י שמסתלקת יחד עם האו"ח. והוא משום דאין אור העצמות 
מתפשט בנאצל בטרם יציאת האו"ח מהמלכות, 
%break
כנ"ל בענף ד' אות ד' עש"ה. ולפיכך כשמסתלק האו"ח, מסתלק עמו 
יחד אור העצמות שה"ס כתר וחכמה דאו"י. אמנם בחי' ב' וג' שה"ס 
אור דחסדים דבינה וז"א, נשארים בשלמות גם אחר ההסתלקות, 
שהם נקראים רשימו הנשאר מכל או"א דע"ס דעקודים, ודו"ק.
%break
הנה הכתר הניח רשימו וכו:' נודע דכל עה"ס נכללות זו מזו, וע"כ נכלל 
גם הכתר בחו"ב זו"נ וכן כולם.
%break
נמצא שכולם מניחים רשימו חוץ מהמלכות: כנודע לעיל אשר המלכות 
אין בה כלל מבחי' ב' וג' שה''ס הרשימו.
%break
כי אין ספירה אחרת תחתיה להאיר בה: כלומר, להיותה בחי' מלכות 
דמלכות דהיינו בחי' אחרונה. והגם שהיא כלולה מכל ע"ס, אמנם רק 
בבחי' ד' שבה בסוד העלאת או"ח לעליונים, שהיא בחי' השפעה 
לעליונים ולא כלל קבלה, ודו"ק.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ו
ו) ונתחיל לבארם מן היסוד שהוא האחרון מן המניחים רשימו, ונאמר 
כי בעת עליתו מן היסוד אל מקום ההוד עד למעלה, מניח רשימו 
במקום שהיה היסוד לצורך המלכות, 
%break
ואותו הרשימו אינו מסתלק לעולם משם, אפי' כאשר המלכות חוזרת 
ועולה אל המאציל, וכן עושין כל שאר ספירות חוץ מהמלכות כנ"ל.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ז
ז) והנה זה הרשימו הוא מן האור הראשון שהיה יורד דרך יושר. ואור 
הבא ביושר הוא רחמים, והאור הבא בדרך חזרה למעלה הוא אור 
חוזר והוא דין. והנה הרשימו זה הוא דרך יושר והוא רחמים.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ז
ז) והנה זה הרשימו הוא מן האור הראשון וכו:' פירוש, דאע''ג שאמרנו 
שהם רק בחי' ב' ובחי' ג' של אור ישר, אמנם כן כבר נטבע בהם בחי' 
אור העצמות הקודם שנתפשט בהם בטרם ההסתלקות בסגולת בחי' 
הד'. 
%break
והתפשטות הכללית דאו"י ואו"ח הקדום בעקודים, נק' אור הראשון. 
%break
והאור הבא בדרך חזרה למעלה הוא או"ח והוא דין: פירוש, כמו"ש 
לעיל דענין ההסתלקות הוא מפאת הזדככות המסך, והוא משום 
דשורשו של המסך היא נקודת הצמצום כנודע לעיל, 
%break
שכל ענינה בצמצום הוא משום חשקה להשואת הצורה למאציל 
ולהסתלק מבחי' קבלה שבה שהוא נקרא אור העב, עי' לעיל בענף א' 
בפמ"ס אות ה' וזה נקרא דין, משום דהשפע נמדד במדת הרצון 
ובהסתלקות הרצון מסתלק השפע, עש"ה. 
%break
וע"כ מרגע התחלת כח הזיכוך שבמסך להסתלק מבחי' ד', נבחן אור 
הזה בשם או"ח היורד, כי כמו שהולך ומזדכך ממדרגה למדרגה כן 
יורדת מעלתו, שבהיותו מזדכך לבחי' ג' נמצא נעלם בחי' הכתר. 
וכשמזדכך עוד לבחי' ב' נמצא נעלמת גם החכמה. 
%break
וכשמזדכך לבחי' א' נמצא נעלמת גם הבינה. וכשנשאב מכל העביות 
שבו, דהיינו שעולה לבחי' המאציל שהוא הכתר, נמצא שמסתלק 
לגמרי.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ח
ח) והנה נודע כי כשבאו הספירות של העקודים היו פניהם למטה, כי 
כוונת ביאתם היה להאיר למטה, לכן פניהם היו לדרך המקבלים, אבל 
בחזרתם לעלות למעלה, אז הפכו פניהם למעלה נגד המאציל 
ואחוריהם למטה. 
%break
והנה בעלות הכתר אל המאציל, אין ספק כי לעולם אין אור המאציל 
נפסק אפי' רגע מן המקבלים הנאצלים, רק ההפרש הוא כי בעת ההוא 
אשר הכתר עולה למעלה, אז האור ההוא היורד מהמאציל יורד ממנו 
אל הספירה דרך אחוריו, 
%break
שהרי הוא הפך פניו למעלה ואחוריו להנאצלים, והיו דינין כנ''ל, ועד"ז 
בשאר ספירות, בעת שהיו חוזרים ועולים.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ח
ח) אין אור המאציל נפסק אפי' רגע וכו:' כלומר, דאפי' בדרגות זיכוכו 
במסך יורד אליו אור א"ס ב"ה על ד' הבחי' הנודעות, עד לזווג דהכאה 
שמעלה או"ח ע"פ המדרגה שבמסך.
%break
יורד ממנו אל הספירה דרך אחוריו: פירוש, קומת עשר הספירות 
נבחנת רק על האו"ח, שבהיות המסך על שיעורו נמצאת המלכות 
שבה להיות כתר, ובזה נעשים קומתם דכולהו שוים זל"ז, כנ"ל בפמ"ס 
ענף ג' אות ב'. ונמצאו כולם מקבלים מן הפנים של הכתר. 
%break
וכשמזדכך לבחי"ג שקומתם רק עד החכמה וכתר דאור ישר נשאר 
נעלם במקורו, הרי כל ע"ס אלו נמצאות מקבלות מאחורי הכתר, 
כלומר, בחי' הדין מבחינת הסתלקותו, הרי שקומת החכמה מקבלת 
מאחור הכתר. 
%break
ועד"ז בזיכוך דבחי"ב שקומתם עד הבינה נמצאות מקבלות גם 
מאחורי החכמה, שהוא בחינת הדין מבחינת הסתלקותה וכו'. ודע, 
שעה''ס דקומת חכמה נק' כולם ע"ש ספירה עליונה חכמה, ועה"ס 
דקומת בינה נק' כולם ע"ש ספירה עליונה בינה וכו' עד''ז.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ט
ט) אמנם, יש הפרש א' ביניהם, כי החכמה אינה מקבלת אלא 
מאחוריים אחד, דהיינו מן הכתר לבד, והבינה מקבלת מן ב' אחוריים 
דהיינו דכתר ודחכמה, והוא יותר דין. ועד"ז עד המלכות, נמצא 
שהמלכות קיבלה מן ט' אחוריים.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter י
י) ועוד יש הפרש א', כי מלבד חילוק תוספת ריבוי או מיעוט בחי' 
אחוריים, יש בהם עוד שינוי, והוא, כי התפארת מקבל מאחוריים 
דגבורה שהם אחוריים קשים עד מאד, אמנם הספירה שלמעלה ממנו 
אינו באופן זה, וכפי הבחי', כן יהיה שינוי באותו אור הנמשך להם, 
%break
או דין גמור או ממוצע או חלוש, ואין כח בקולמס להרחיב בפרטות 
חלקים אלו, כי הם רבים והמשכיל יבין.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter כ
כ) נמצא שיש כאן ג' מיני אורות: א', הוא האור הא' שבכולם והוא 
נקרא עקודים כנ"ל. ב', הוא הרשימו שנשאר מזה האור שבא דרך 
יושר והוא רחמים. ג', הוא האור הבא אליו דרך עליית הספירות, שאז 
הוא דרך אחוריים שהוא דין.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter כ
כ) נמצא שיש וכו' עקודים: היינו בחינת התפ"א דע"ס שיצאו מפה עד 
הטבור.
%break
ב' הוא הרשימו שנשאר וכו:' דהיינו בחי"ב ובחי"ג, אבל מבחי"ד לא 
נשאר רשימו.
%break
ג' הוא האור: היינו האו"ח העולה מהמסך בדרגות הזדככותו, שהולך 
ומתמעט עד שנעלם כולו. והוא דין כי האור נעלם מהפרצוף.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ל
ל) והנה בבא אור הג', שהוא דין, ופוגע באור הרשימו הנשאר שהוא 
רחמים, ואז מכים ומבטשים זה בזה, משום שהם ב' הפכים, זה אור 
ישר והוא רחמים, וזה אור חוזר שהוא דין, וזה חפץ לעלות אל מקורו 
והוא אור הרשימו, אע"פ שאינו עולה ממש, 
%break
עכ"ז חשקו וחפצו הוא להדבק ולקבל ממנו, והאור חוזר הוא חפץ 
לירד, נמצא ששניהם אינם שוין בטבעם, לכן מכים זה בזה, כנודע כי 
כל בחי' הכאות ובטישות אורות זה בזה הוא כאשר אינם שוים, 
%break
ואז נופלים ניצוצים מאור חוזר היורד שהוא דין, והוא גרוע מאור 
הרשימו. וזהו אור אחר רביעי.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ל
ל) ואז מכים ומבטשים: בהזדכך מבחי"ד לבחי"ג ונעלם האור מבחי"ד 
ויוצאת קומת ע"ס מבחי"ג עד החכמה, הנה אז יורד או"ח מהארת זווג 
דבחי"ג לתוך כלי דבחי"ד הריקנית מאור. 
%break
וכן כשיורד או"ח מהארת הזווג דבחי"ב לתוך הכלי דבחי"ג, שנסתלק 
הזווג משם אחר שנזדככה לבחינה ב', הנה או"ח זה פוגש שם בכלי 
הריקני את הרשימו שהניח אחריו האור אחר הסתלקותו. 
%break
ומתוך שהמה ב' הפכים כמ"ש לקמן, לכן מכים ומבטשים זה בזה 
שאין ב' הפכים יכולים לבא בנושא אחד, דהיינו בכלי הריקני.
%break
משום שהם ב' הפכים: כי הרשימו הוא חלק מהאור של התפשטות א' 
מקומת כתר, והוא חפץ בעביות דבחי"ד כדי להחזיק קומתו, אבל 
האו"ח הבא מהארת הזווג של בחי"ג, הוא חפץ לזכך את הכלי 
לבחינה שלו לבחי"ג.
%break
זה אור ישר: כי הרשימו נשאר מהתפ"א, שנתפשטו שם כל עה"ס 
לקומת כתר, ונמצא האו"ח שוה עם האו"י בלי הכר ביניהם וע"כ הוא 
כולו רחמים.
%break
וזה או"ח שהוא דין: שמרגע התחלת הזיכוך תכף ניכר כח הדין 
שבאו"ח, כי הולך ומתמעט עד שהאו"י מתעלם לגמרי, והאו"ח נשאר 
למטה וניכר הדין והעביות שבו.
%break
וזה חפץ לעלות אל מקורו: כלומר, שכבר נסתלק הזווג דבחי"ד ועלה 
למקור שלו, ומתוך שהוא שארית מהאור הזה הרי גם הוא חושק 
להסתלק ולעלות אל המקור.
%break
אע"פ שאינו עולה ממש: כי הוא בחינת הרשימו הצריך להשאר כדי 
להחיות הכלי ולהאיר להתפ"ב.
%break
והאו"ח הוא חפץ לירד: כי הוא בא מזווג חדש דבחי"ג, והאור הזה הוא 
עתה בבחינת התפשטות אל הפרצוף, הרי שטבעם הפוך זה מזה גם 
מבחי' האור.
%break
ואז נופלים ניצוצין מאו"ח היורד: כלומר, שהאו"ח מתגבר על הרשימו 
והניצוצות שלו באים תוך הכלי במקום הרשימו. והרשימו נדחה ועולה 
מחוץ לכלי ממעל לו בסוד תגין. כמ"ש לקמן.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter מ
מ) הרי הוא ד' בחי' אור, והם סוד ד' בחי': טעמים, נקודות, תגין, 
אותיות, כנ"ל, שהיו כולם נכללים בכאן בענין העקודים.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter נ
נ) וזהו פרטן: אור א', טעמים. אור אחוריים, נקודות, כי הנקודות הם 
לעולם דין. ואור הרשימו תגין. ואור של הניצוצין הנופלים ע"י הכאות 
האורות זה בזה כנ"ל, הוא אותיות, אשר מהם נעשו בחי' הכלים. והרי 
נתבאר איך נעשו בחי' הכלים והוא מהכאות ובטישת האורות כנ"ל.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter נ
נ) אור א' טעמים: ומכונים טעמים מפני שהם אורות המתפשטים מן 
הפה, בסו"ה וחיך יטעם לאכול.
%break
אור אחורים נקודות: ומכונים נקודות ע"ש הזדככות המסך שנמשך לו 
מכח נקודת הצמצום.
%break
ואור הרשימו תגין: להיותם שארית מקומת כתר, וכתר בלשון תרגום 
תגא.
%break
ואור של הניצוצין וכו' אותיות: שהמה באים מהאו"ח היורד מהזווגים 
שנעשו על המלכות בשעת עליתה והזדככותה לג' בחי' הראשונות, 
שהוא התחלת שיתוף מדה"ר בדין, שג' בחינות הראשונות המה 
בחינת רחמים, והמלכות נקראת את, 
%break
והארת הרחמים ה"ס ו' לכן שיתופם יחד את עם ו' ה"ס אות. וע"כ 
מכונה אור הניצוצין בשם אותיות. אשר מהם נעשו בחי' הכלים: היינו 
לצורך התפ"ב.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ס
ס) (ונלע"ד ששמעתי ממורי זלה"ה כי כבר היו בחי' כלים בעולם 
העקודים, רק שאלו הניצוצין הנ"ל נתערבו עמהם, והוא בדוגמת 
הרפ"ח ניצוצין שנשארו בכלים של עולם הנקודים, כמ"ש במקומו 
בע"ה, וראיה לזה, 
%break
כי הרי נתבאר למעלה כי כשהיה האור חוזר עולה למעלה, היה נשאר 
הכלי בבחי' אור עב וגס.)
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ס
ס) רק שאלו הניצוצין הנ"ל נתערבו עמהם: פירוש, כי אור העב 
הנשאר מהתפ"א שעל המסך דבחי"ד ה"ס מדה"ד, ואלו הניצוצין 
שירדו מהמלכות שנזדככה ובאה בג' בחינות הראשונות ה"ס מדה"ר, 
%break
ע"כ ע"י נפילת הניצוצין לתוך הכלים דאור העב, נעשה עירוב מדת 
הרחמים בדין. וזה אמרו, שהניצוצין נתערבו עמהם והבן.
%break
והוא בדוגמת הרפ"ח ניצוצין: שהמה ירדו לתוך הכלים להמתיקם 
במדה"ר כמ"ש שם, שבזה היה כחם יפה לעמוד לתחיה.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ע
ע) ונתחיל לפרש הענין, הנה אור המלכות לא השאיר רשימו, וכל 
בחינתה נסתלקה כולה ועלתה, וזה הטעם שנק' מלכות אספקלריא 
שאינה מאירה, דלית לה מגרמה כלום, כי לא השאיר בה שום רושם. 
אך מן הרשימו שנשאר ביסוד לבדו, מאיר ג"כ אליה. 
%break
עוד יש טעם אחר אל הנזכר והוא מה שכתבתי לעיל, כי כאשר חזרו 
האורות לירד, נשאר כתר דבוק במאציל ולא ירד כלל, נמצא שחכמה 
ירד למקום הכתר וכו', ומלכות במקום היסוד, ונשאר כלי של המלכות 
בלתי אור כלל, 
%break
ולכן נקרא כלי של מלכות אספקלריא דלא נהרא, וכבר נתבאר זה 
במקום אחר באורך בדרוש עקודים.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ע
ע) המלכות לא השאיר רשימו: כי אלו הרשימות הם משארית האור 
ישר, ונודע שאור המלכות ה"ס או"ח ואין בה או"י.
%break
אספקלריא שאינה מאירה: המסך והאו"ח אשר במלכות נק' 
אספקלריא דהיינו עששית שהאור מאיר ומתגלה על ידה. וכן האור 
העליון אינו מתגלה זולת על ידי האו"ח העולה ממלכות כנודע. 
%break
ומתוך שלא נשאר בה רשימו מעביותה ואין אור העליון מזדווג על 
המסך שלה, הרי נמצאת בחי' אספקלריא שאינה מאירה.
%break
כאשר חזרו האורות: היינו אח"כ בהתפשטות ב'.
%break
נשאר כתר דבוק במאציל: הוא משום שכל העביות שחזרה למסך 
אינה אלא עד בחי"ג, שקומת האור היוצאת על מסך דבחי"ג אינה 
מגיעה להלביש על אור הכתר, אלא עד החכמה. והוא מטעם כי בחי"ד 
לא השאירה רשימו.
%break
ומלכות במקום היסוד: פירוש, שהמסך נזדכך מעביות דבחי"ד לבחי"ג 
כבחינתו של היסוד ונבחן שעלה אל היסוד, כי השואת הצורה מיחדת 
את הרוחנים לאחד.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter פ
פ) והנה כשעלתה המלכות במקום היסוד, הלא היה היסוד מאיר בה 
דרך אחור, כנ"ל, ואז אותו אור היסוד הכה באור הזה של המלכות, 
ונפל מן אור היורד דרך אחוריים, ניצוצין אל כלי המלכות. 
%break
וכשעלה יסוד הניח רשימו במקומו, וכשבא האור לו דרך אחוריו, הכה 
בזה הרשימו ונפלו ממנו ניצוצין, ונעשה מהם בחי' כלים של היסוד. 
ואז אותו הרשימו היה מאיר בכלי זה מרחוק ולא נכנס בתוכו, והם סוד 
התגין, וכמ"ש בע"ה בדרוש הנקודים ע"ש. 
%break
וכן עשו כל הספירות חוץ מכתר שהניח רשימו לצורך החכמה, אבל 
לא עשה בחי' כלי, לפי שבשלמא שאר הספירות בהעלותם למעלה 
ע"י הכאה של הרשימו היה נעשית בחי' הכלים, אך הכתר לא יש מי 
שיכה ברשימו שלו, לכן לא נגמר עדיין הכלי שלו. 
%break
והרי כי הכתר מניח רשימו ולא כלי, ושאר הספירות הניחו רשימו וכלי, 
ומלכות הניח כלי ולא רשימו.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter פ
פ) כשעלתה המלכות וכו' היה היסוד מאיר בה דרך אחור: הארת 
הזווג דבחי"ג הבאה לכלי דבחי"ד נחשב לה לבחינת אחורים, מפני 
שבחי"ד היא כלי לקומת כתר ובחי"ג חסרה מאור הכתר.
%break
ואז אותו אור היסוד הכה: פירוש, כי אור המלכות העולה הוא בא 
מקומת כתר, שהוא הפכי להארת הזווג היורד מהיסוד, כנ"ל באות ל' 
ד"ה משום עש"ה. וע"כ מכים זה בזה.
%break
ונפל מן אור היורד דרך וכו' ניצוצין: מפני שהארת הזווג היורד מהיסוד 
מתגבר על אור המלכות, וע"כ הופרשו ניצוצין ממנו ובאים בכלי 
המלכות.
%break
וכשעלה יסוד הניח רשימו במקומו: כלומר, כי בעת שנזדכך המסך 
מבחי"ד לבחי"ג, דהיינו שעלתה המלכות אל היסוד ונעשה הזווג 
בבחי"ג, שאו"ח זה הלביש עה"ס רק עד החכמה ונעלם אור הכתר, 
נבחן אז שכל האורות מחליפים את מקומותיהם, 
%break
כי אור החכמה בא בכלי דכתר ואור הבינה בא לכלי דחכמה וכו', עד 
שאור היסוד בא בכלי דהוד. וזה אמרו, כשעלה היסוד דהיינו להוד, 
הניח רשימו מקומת כתר שהיה לו.
%break
וכשבא האור לו דרך אחוריו וכו': היינו בשעה שנזדכך המסך לבחי"ב 
שהוא אחורים לבחינת היסוד.
%break
הכה בזה הרשימו: מפני שנשאר בכלי דיסוד מקומת כתר כנ"ל. והמה 
הפכים זה לזה וע"כ המה מכים זב"ז.
%break
מאיר בכלי זה מרחוק וכו' וה"ס התגין: כי אור חוזר היורד מזווג 
דבחי"ב לתוך הכלי דיסוד, הוא הפכי לרשימו דקומת כתר הנמצא שם 
וע"כ מכים זב"ז, אבל או"ח היורד מתגבר על הרשימו ונכנס לתוך 
הכלי, ואז עולה משם הרשימו ממעל לכלי ומאיר משם בסוד תגין. 
%break
חוץ מכתר שהניח רשימו אבל לא עשה כלי: כי אחר שהמסך עלה 
לכתר דהיינו שנעשה זך כמוהו, הנה אינו נוהג שם עוד שום הכאה 
ואין עוד זווג שירד משם ניצוצין לכלי דכתר.
%break
לא יש מי שיכה: כי מסך זך כמו הכתר אינו מכה על אור העליון ואינו 
מעלה או"ח כלל.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter צ
צ) אמנם אחר קבלת אלו הספי' מן המאציל, חזרו למקומם חוץ מן 
הכתר, כנ"ל. ואז הכלי של הכתר לא נעשה רק בחזרה, כי כשחזרה 
חכמה ונכנסה בו, אז הכה אור החכמה ברשימו שהניח בו הכתר 
במקומו, 
%break
והיו אלו הכאות כפולות, שלפי שרשימו של כתר, להיותו בחי' עליונה 
מן החכמה, לכן הוא מכה בחכמה ומוציא ניצוצין, וגם החכמה להיותו 
בא עתה מלמעלה, ונמצא עומדת על הרשימו והוא גבוה ממנו, לכן 
הכה עתה ברשימו והוציא ניצוצין אחרים, 
%break
ולכן נעשה עתה ב' כלים, אחד לרשימו של הכתר ואחד אל החכמה 
שבא עתה. וכבר הארכנו בזה במקום אחר, איך יש בכתר זכר ונוקבא, 
והמה אלו הב' שזכרנו פה, שהם הרשימו והחכמה, וע"ש היטב.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter צ
צ) חזרו למקומן: היינו בהתפ"ב שחזרו עה"ס למקומם לגוף, אבל לא 
למקומם ממש, אלא אור החכמה בכלי דכתר וכו'.
%break
חוץ מן הכתר: כי רק עביות דבחי"ג נתחדשה במסך, משום שבחי"ד 
לא השאירה רשימו, וע"כ אין האו"ח מלביש רק עד החכמה.
%break
כשחזרה החכמה וכו' הכה אור החכמה: כי אור החכמה דהתפ"ב בא 
בכלי דכתר, ופגש שם את הרשימו דכלי דכתר והם ג"כ ב' הפכים, 
כנ"ל בפמ"א אות ל' ד"ה משום. וע"כ הכו זה בזה.
%break
והיו אלו הכאות כפולות: לעיל בהכאות דרשימו עם או"ח היורד לא היו 
הכאות כפולות כי לא נפלו ניצוצין רק מאו"ח לבד, אבל כאן נפלו 
ניצוצין מן שניהם כמ"ש לפנינו.
%break
לפי שהרשימו וכו' בחינה עליונה: כי הרשימו הוא שארית מקומת 
כתר, אבל התפ"ב כולה אינה רק קומת חכמה שהיא למטה מכתר. 
וע"כ הרשימו מתגבר על אור החכמה ומוציא ניצוצים לכלי דכתר 
דהתפ"ב זה.
%break
וגם החכמה וכו' על הרשימו והוא גבוה ממנו: כלומר, שהרשימו צריכה 
אליו להיות שאין יותר ברשימו זולת בינה וזו"נ ורושם מקומת כתר, 
אבל כל האו"ח ואור הפנים דחכמה ובינה נסתלקו הימנה. 
%break
וע"כ עתה ששוב נתעבה המסך ושוב נתחדש הזווג דהכאה והאו"ח, 
חזרו חו"ב פב"פ ושב אור העצמות להתפשט בעקודים, אשר ע"כ יש 
מעלה גדולה באור החכמה שבא עתה שהרשימו צריכה לה, והבן.
%break
ב' כלים אחד לרשימו של הכתר וכו': כבר נתבאר לעיל שמן הכתר לא 
נפלו ניצוצין בהסתלקות דהתפ"א דאין שם מי שיכה עליו, אמנם עתה 
בהתפ"ב דהמסך שעלה לכתר חזר ונתעבה ונתחדש הזווג דאו"ח 
בכתר גופיה, ונתפשט לע"ס דאו"י לע"ס דאו"ח כנ"ל, 
%break
א"כ בעת הסתלקות האו"ח נופלין ממנו הניצוצין למטה ונעשין לבחי' 
כלי לכתר. והיינו רק בערך שרשימו דכתר התחבר ולקח מהאו"ח 
דעכשיו. 
%break
ואחד אל החכמה שבא עתה: והיינו בערכו דהתפ"ב שבאה עכשיו 
מחדש.
%break
שהם הרשימו והחכמה: דהרשימו להיותו מאיר גם בכתר דהכתר ה"ס 
הזכר שבו, ואור החדש דהתפ"ב להיותו מתחיל מחכמה דכתר ולמטה 
ה"ס הנוקבא שבו.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ק
ק) והנה מכאן תוכל להבין, איך יש ג"כ בעולם העקודים מציאות ביטול 
מלכים בצד מה, כדמיון אותם מלכים שמלכו בארץ אדום שמתו 
ונתבטלו, כנזכר בדרוש עולם הנקודים. 
%break
שהרי ענין התעלמות אורות של העקודים ועלייתם במאצילם, הוא ג"כ 
ביטול מלכים בכאן, דו"ק ותשכח.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ק
ק) שהרי ענין התעלמות וכו' ה"ס ביטול מלכים: פירוש, התעלות 
המדרגות הבאה בסגולת האו"ח נקראים מלכים. והיינו על שם המסך 
שבכלי מלכות שהוא שורשם ומולידם. וכל העילוי שבמלכותם הוא 
מכח המשכת אור הפנים דחו"ב לכללות הנאצל. 
%break
וענין ביטול מלוכתם הוא משעה שפוסקים להמשיך אור הפנים 
לכללות הנאצל, וע"כ התעלמות האורות נקרא ביטול מלכים, והבן.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ר
ר) אמנם ההפרש אשר ביניהם הוא זה, כי כאן בעקודים היה הקלקול 
ע"מ לתקן וסותר על מנת לבנות, כי זה היה עיקר הכוונה לעלות כדי 
לעשות בחי' כלים, אבל בנקודים היה ביטול ומיתה גמורה ממש.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ר
ר) הקלקול ע"מ לתקן וכו' לעשות בחי' כלים: כלומר, שלא נפלו למטה 
מבחי' הכלים דאצילות, כמ"ש בפמ"ס עש"ה.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ש
ש) ואמנם לפי שמן העקודים התחילו הכלים להתגלות קצת, לכן גם 
בכאן היה קצת ביטול. והמשכיל יבין שגם בא"ק היה כל אותו צמצום 
שבארנו למעלה, גם אותם שנבאר לקמן בע"ה בענין צאת הנקודים 
ממנו, איך צמצם עצמו ופריס חד פריסה בטיבורא דליה, 
%break
כל זה קרוב לביטול המלכים, ודברים אלו אסור להרחיב בהם והמ"י.
%break
%H פנים מאירות
%break
%letter ש
ש) שגם בא"ק היה כל אותו צמצום וכו': הסתלקות האורות הנ"ל נקרא 
צמצום.
%break
גם אותם שנתבאר וכו': כל זה יתבאר במקומו בע"ה.
%break
%H דברי הרב
%break
%letter ת
ת) ודע, כי במלכות של עולם העקודים נשארו בה יוד שרשים של יוד 
הנקודים, כמ"ש בע"ה. ועד"ז בכל האצילות, כי המלכות של השרשים 
אשר בפה א"ק היא כלולה מיוד, והם יוד שרשים אל יוד דעקודים, 
%break
ובמלכות דעקודים יש יוד שרשים אל י"ס דנקודים, ועד"ז בשאר 
העולמות.