עיבוד הספר
זרוק קובץ כאן
זרוק קובץ לא מפורמט כאן
שמור ספר
בדוק
בטל
*
מחבר
*
כותרת
תוכן
%author ספר עץ החיים %book ענף ט הארי ופנים מאירות %break %H ספר עץ החיים עם פירוש פנים מאירות %break %H ענף ט' %break %H דברי הרב %break %letter א א) כבר בארנו באורך בכמה מקומות, כי אצילות העליון התחיל להיות עקודים נקודים ברודים. ועתה נתחיל לבאר הענין באורך ונבאר מציאות העקודים מה ענינם. %break %H פנים מאירות %break %letter א א) כבר בארנו וכו' כי אצילות העליון וכו': אצילות, יורה על גמרם של תכונות הכלים והאברים אשר העצמות מתפשטת בהם כראוי. וענין זה אינו נגמר זולת ע״ד התפשטות המדרגות ע״ב ס״ג ב״ן מ״ה, שהם סוד עקודים נקודים ברודים. כמ״ש לקמן בע״ה. %break עקודים נקודים ברודים: דע, כי כל הארה המתפשטת מחויבת להתפשט בראש וגוף, שהראש של אותה ההארה אינו נחשב לבחי' כלי, אלא גופה של אותה הארה היא לבדה נחשבת לבחי' כלי כמ״ש בסמוך. וגופא דע״ב החיצון נק' עקודים, %break שהוראתו על או״פ ואו״מ הנעקדים ומקושרים בכלי אחד שהוא בחי״ד. וגופא דס״ג החיצון נקרא נקודים שהוראתו על חידוש נקודא דאמצעיתא שבצמצום ב' שקרה בגוף זה, דהיינו שנשתתפה במדת הרחמים, כמ״ש במקומו. %break וגופא דב״ן עם מ״ה החדש נקרא ברודים והוראתו ענין ירידת העולמות ממדרגת אצילות הקדום, כמ״ש במקומו בע״ה. וזה עולם הברודים נקרא בשם אצילות ששם נגמר ענין התלבשות העצמות בכלים. ועי' בפמ״ס כאן. %break %H דברי הרב %break %letter ב ב) הנה קודם מציאות העקודים, לא היה האור העליון יכול להתלבש בשום כלי, כי לא היה יכולת בכלים לסובלם, ושם היה האור בלתי מתלבש בכלי, עד שהגיע התפשטות האור הגדול ההוא אל בחי' העקודים, ושם נעשה מציאות כלי א' אל האור הגדול ההוא, %break ואז התחיל האצילות להיות בו איזה מציאות הגבלת האור, מה שלא היה יכול להיות הדבר עד עתה. %break %H פנים מאירות %break %letter ב ב) הנה קודם מציאות העקודים וכו': כבר נתבאר ענין העקודים שהוא גופא דע״ב, וע״כ אומר שקודם זה דהיינו בראש ע״ב נחשב האור לבלתי מתפשט בכלי. %break וכבר ביאר זה הרב לעיל בענף ה' (ויש שם טעות דפוס כי במקום הסתכלות ב' כתוב הסתלקות ב' ועי' בשער הקדמות דף קמ״ו שכתוב שס הסתכלות ב') שמתחילה מתפשט כל אור בסוד הסתכלות א' עד המלכות בע״ס דאור ישר וחוזר שעושה בזה רק בחי' ראש, שאינו עדיין בחי' כלי רק שורשי כלים לבד. %break ואח״כ מתפשט האור בסוד הסתכלות ב' עד מלכות דמלכות, כלומר, מלכות של ראש מתפשטת לע״ס הפרטיות שבה ואז נעשה כלים לבחי' גוף, שנעשה בזה גבול וסיום לאור המתפשט. %break והיינו שאומר דמטרם מציאות העקודים דהיינו בראש דע״ב, לא היה יכולת בכלים לסבלו, כי דקים המה בבחי' שורשים בעלמא. %break עד שהגיע וכו' אל העקודים: דהיינו עד שהתפשט בסוד הסתכלות ב' על מלכות דמלכות כנ״ל, שבזה נעשה מציאות כלי אחד אל האור ההוא. %break ושם נעשה מציאות כלי א' וכו': ואע״ג דאמרינן דהמלכות מתפשטת לע״ס, דהיינו על ד' הבחי' דאו״י חו״ב ז״א ומלכות כנ״ל בענף ד' אמנם ג' בחי' הראשונות חו״ב וז״א נחשבות לבחי' אור כמו״ש שם ורק בחי״ד שהיא המלכות נחשבת לכלי. ולפיכך אומר שאין כאן אלא מציאת כלי א' לבד שה״ס מלכות. %break ואז התחיל האצילות וכו' הגבלת האור: כלומר, שכאן התחילה האצילות להתפעל במדרגה הראשונה דהיינו מגולגלתא לבחי' ע״ב, אבל עדיין צריך לירד ולהשתלשל ג' מדרגות ס״ג ב״ן מ״ה, עד גמר האצילות כמ״ש לעיל. וזה אמרו, איזה מציאת הגבלת האור, דהיינו בערך שבין פרצוף גולגלתא לפרצוף ע״ב. %break מה שלא היה יכול להיות הדבר עד עתה: כלומר, מגולגלתא לראש דע״ב אינו נחשב לירידת מדרגה משום שאין בחי' כלי נבחן שם. %break %H דברי הרב %break %letter ג ג) אמנם תחילה היה האור כולו של החלקים המגיעים לאצילות כולם נעלמים תוך כלי א' לבד, ואותו הכלי היה בו בחי' כלי של כתר העליון. %break %H פנים מאירות %break %letter ג ג) אמנם וכו' של החלקים המגיעים לאצילות: דהיינו בחי' הגוף של הפרצוף, לאפוקי הראש שאין מגיע ממנו לאצילות, והוא מפני שאין בו גילוי כלים. וכבר נתבאר שענין אצילות יורה גמר התלבשות העצמות בכלים. %break נעלמים תוך כלי א' לבד: שהוא כלי מלכות. %break בחי' כלי של כתר העליון: כמו שמבואר בסמוך, דעל כן הוא נחשב לכתר מפני שכל בחי' שורש ומאציל נקרא כתר, והיות שכל ע״ס דעקודים אין להם יותר מכלי אחד אינם נחשבים עדיין לבחי' נאצלים, וקרובים לבחי' מאציל יותר מבחינת נאצל. וע״כ נקרא כתר עליון. %break %H דברי הרב %break %letter ד ד) אח״כ נתפשט האור יותר למטה מבחי' הנ״ל הנק' עקודים ואז נעשים יוד כלים, אך כולם עדיין בסוד בחי' כלים דכתר. %break %H פנים מאירות %break %letter ד ד) אח״כ נתפשט האור יותר למטה וכו': והוא התפשטות ב' דעקודים הנק' ס״ג דא״ק, ויצא ג״כ בראש וגוף כנ״ל. אשר הראש דס״ג מלביש על מקום התפ״א דעקודים עד הטבור, והגוף מתפשט מטבור דא״ק ולמטה עד סיום הרגלים. %break ואז נעשים יוד כלים: כלומר, בהקדם צמצום כל האורות הנמצאים למטה מטבור דא״ק שהם גופא דס״ג הנז' וזו״ן דא״ק הפנימי הנקראים מ״ה וב״ן הפנימים, וכל אורות אלו עלו למ״ן לע״ב ס״ג הפנימים, אשר מכח עליתם למ״ן נכללה המלכות בכל ט' הספירות הראשונות, %break ונעשה כלי בכל ספירה וספירה מהם שהם עשרה כלים. ואח״כ חזרו ונתפשטו למקומם למטה מטבור דא״ק והתפשטות זו נקראת פרצוף ב״ן. ויצא ג״כ בראש וגוף ע״ד הפרצופים הראשונים. %break כולם עדיין בסוד בחי' כלים דכתר: מפני שעדיין לא נגמרו הכלים כראוי לבחי' האצילות, אשר ע״כ עדיין נכללים בבחי' מאציל שנק' כתר, וכמ״ש בסמוך. %break %H דברי הרב %break %letter ה ה) פירוש, ידוע הוא כי כל ספירה מהיוד ספירות היא נכללת מי״ס, ויש בכל אחת בחי' כתר, ואותו חלק של הכלים שנוגעים למציאות היוד כתרים של היוד ספירות, היה בהם היכולת להעשות בהם כלים, ושם היו נגנזים כל היוד ספירות כולם. %break כי שאר חלקי הספירה לא היו יכולים להעשות בהם כלים, כי הכלים שלהם לא יכלו לסבול האור ההוא עדיין. %break %H פנים מאירות %break %letter ה ה) ואותו חלק של הכלים שנוגעים למציאות היוד כתרים וכו': זה סובב על ענין תיקון הקוין שלא נעשה עדיין זולת בג״ר של הנקודים ולא בז״ת, וע״כ לא יכלו הז״ת לסבול האור ועי' בפמ״ס ויתבאר בע״ה בענפים הבאים. %break %H דברי הרב %break %letter ו ו) וזה היציאה נקרא נקודים, והוא מה שאנו קוראים יוד נקודות קודם אצילות, כי בחי' העקודים בראשונה נקרא נקודה אחת לבדה. ואח״כ נעשה סוד האצילות כמ״ש בע״ה. %break %H פנים מאירות %break %letter ו ו) והוא מה שאנו קוראים יוד נקודות: פירוש, דעד כאן היה הכלי נמשך מבחי' צמצום א'. ונתבאר בענף א' אשר הצמצום לא נגע זולת בנקודה האמצעית ממש שהיא בחי' ד' מד' הבחי' הנודעות שנקראת מלכות. %break אמנם כאן בנקודים מחמת עליית מ״ן מלמטה מטבור דא״ק, עלתה הנקודה האמצעית ונכללה בכל ספירה וספירה מט״ס ראשונות כנ״ל, ונמצא על כן אשר כח נקודת הצמצום נכלל גם בג' בחי' הראשונות, שז״ס הכלי הנעשה בהם. וע״כ קנו כולם שם נקודה ונקראים משום זה עשר נקודות, והבן. %break כי בחי' העקודים בראשונה נקרא נקודה אחת: פי' שמטרם עליית מ״ן לצורך נקודים לא היה ענין הצמצום רק בנקודה האמצעית ממש ולא נגע הצמצום כלל בט״ס הראשונות, וע״כ אין בהם מבחי' נקודת הצמצום כלום, זולת במלכות לבד שהיא הנקודה האמצעית. עי' לעיל בענף א'. %break ואח"כ נעשה סוד האצילות: כלומר, אחר הסתלקות האורות דהתפשטות א' מגוף דפרצוף ב״ן ונשברו הכלים וירדו לבי״ע כמו שיתבאר במקומו אז נעשה עליית מ״ן מבי״ע לזווג העליון, שמשם נמשכת התפשטות ב' שנק' פרצוף מ״ה החדש שנמשך לאותו המקום של התפשטות א' דפרצוף ב״ן, %break ובזה נתפשטו ט״ס תחתונות לכל ספירה וספירה מע״ס דנקודים ונגמר ענין האצילות כראוי, כי נתלבש העצמות בכלים ושוב לא היתה הסתלקות כלל. כמ״ש בע״ה במקומו. %break %H דברי הרב %break %letter ז ז) ונתחיל לבאר מציאות העקודים מה ענינו, דע כי האור העליון אשר הוא חלק הראוי להתלבש באצילות אשר יש בו כח היוד ספירות, אע״פ שעדיין לא ניכר היותם יוד אורות רק אחר גמר העקודים וכמ״ש בע״ה, %break אמנם ודאי כח של היוד אורות האלו היה בהם תחילה, רק לפי שלא היה האור נגבל תוך הכלי לא היה ניכר עדיין מציאות היותם יוד. %break %H פנים מאירות %break %letter ז ז) מציאות העקודים וכו': ענין העקודים כבר נתבאר היטב לעיל בענפים ה' ו' ז' ומשם תדרשנו. %break דע כי האור העליון וכו': סובב כאן על בחי' ראש דע״ב, שהוא נבחן לבחי' מאציל אל ע״ס העקודים. %break אשר הוא חלק הראוי להתלבש באצילות: דהיינו מלכות של ראש דע״ב שנק' פה, שמשם נתפשט בחי' הגוף דע״ב שנקרא עקודים, שבו התחילו הויות הכלים המגיעים לאצילות. %break לא ניכר היותם יוד אורות וכו': משום דמהסתכלות א' על כללות המלכות שמזה יוצאות ע״ס דראש אינו מספיק עדיין לגילוי בחי' הכלים. %break שלא היה האור נגבל תוך הכלי: כי המלכות הנותנת גבול וסיום על אור העליון, עדיין אין בכחה לעשות גבול על האור. %break %H דברי הרב %break %letter ח ח) והנה כאשר רצה המאציל העליון להוציא בחי' הכלים ההוא הנקרא עקודים מה עשה, המשיך האור שלו למטה עד מציאות סיום שיעור הראוי להיות נעשה ממנו בחי' עקודים שהוא עד הטבור, ואחר שהמשיכו חזר ונסתלק האור ההוא למעלה למקורו בפה. %break %H פנים מאירות %break %letter ח ח) להוציא בחי' הכלים: דהיינו גופא דע״ב שבו מתגלים הכלים. %break המשיך האור וכו' עד הטבור: דהיינו בסוד הסתכלות ב' על מלכות דמלכות. והטבור נבחן לבחי' מלכות דמלכות. %break ואחר שהמשיכו חזר ונסתלק וכו': כמ״ש בענף ז' ע״ש. %break %H דברי הרב %break %letter ט ט) ונודע הוא, כי האור העליון כשהוא מתפשט וחוזר ונעלם מניח רושם חותם למטה בהכרח, והנה אותו האור שהוא הרשימו הנשאר למטה, כאשר נסתלק אור עליון ונעלם במקורו, אז נשאר אור רשימו ההוא למטה בלתי אור עליון ההוא שנסתלק, %break ואז ע״י התרחקו ממנו אור העליון, נעשה אז אותו אור הנשאר ונתהוה ממנו בחי' כלי, כי סבת התפשטות האור והסתלקותו אח״כ גרם להעשות מציאת כלי. %break %H פנים מאירות %break %letter ט ט) מניח רושם חותם למטה בהכרח: בסו״ה שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך וכו', כי כל אור שכבר היה בכלי ונסתלק ממנו משאיר אחריו בכלי בחי' אור של תשוקה עצומה לחזור ולהמשיך אותו האור שכבר היה בו והוא נקרא רשימו כי בטוח על כן שיחזור האור ויתלבש בו כמקודם. %break נעשה אז אותו אור הנשאר ונתהוה ממנו בחי' כלי: והיינו דוקא לז״ת, אבל לג״ר עדיין להתפשטות ב' המה צריכים, כמ״ש בע״ח שער מול״מ פרק ג' עש״ה. ורשימו זו דעקודים מתלבשת תוך פרצוף ס״ג. %break בחי' כלי: כל המדובר כאן בענין כלי, יורה בדיוק ענין הכשרתם להתלבשות העצמות בהם, אשר זהו תכלית הנרצה מענין הכלים. %break כי סיבת התפשטות האור והסתלקותו אח״כ גרם וכו:' יש חילוק בזה, כי בכלים דג״ר היה ההתפשטות גורם מציאת כליהם, ובכלים דז' תחתונות שהם זו״ן היה ההסתלקות גורם למציאות הכלים, כמו״ש בע״ח במול"מ פ״ג עש״ה. %break והסתלקותו אח״כ גרם להעשות מציאת כלי: והנה לעיל אומר, דהאור חוזר של התפשטות א' עושה בחי' כלי, ופה אומר אשר ההסתלקות עושה בחי' הכלים. ובע״ח בשער מטי ולא מטי אומר אשר התפ״ב עושה בחי' כלים, ועוד סיבות לכלים מובאים בע״ח שער עקודים וטנת״א. %break אמנם הכל הולך אל מקום אחד, דהיינו להורות איך הכלים הולכים ונעשים לאט לאט בסדר המצבים דמדרגות ע״ב ס״ג מ״ה וב״ן, שאינם נגמרים רק בביאת התפשטות ב' אחר פרצוף ב״ן שנקרא עולם האצילות, אשר התחברות המ״ה עם הב״ן גומר ענין הכלים בכל תיקונם, כמ״ש במקומו. %break וזה נוהג בכל פרצוף ופרצוף מפרטי הפרצופים דא״ק ואבי״ע, שהוא מטעם הנ״ל שאין הכלים נשלמים עד בחי' מ״ה המתחבר עם ב״ן, כמו שבארנו את זה בטוב טעם בפמ״ס כאן בארוכה עש״ה. %break %H דברי הרב %break %letter י י) ולפי שכאשר האור הא' חזר ונסתלק היה מסתלק בבת אחת וברגע אחת, לכן כל מציאות אור הנשאר נעשה רק מציאות כלי אחת, והוא נקרא בחי' כלי הנקרא כתר, כי עדיין אור העליון לא היה נבדל ביוד ספירות, כי עדיין לא היה ניכר היותן יוד ספירות. %break ומה שנקרא כתר ולא ספירה אחרת, הטעם כי לעולם הכתר קרוב אל המאציל. %break %H פנים מאירות %break %letter י י) ומה שנקרא כתר וכו' כי לעולם הכתר קרוב אל המאציל: כלומר, דכל עוד שהכלים אינם מוכנים להתלבשות העצמות בהם עדיין נחשבים לבחי' שורשים לכלים, שלא יצאו עוד לגמרי מבחי' מאציל לבחי' נאצל, וע״כ נקראים כתר דהיינו בשם השורש. %break %H דברי הרב %break %letter כ כ) והנה הכלי הראשון אשר האציל המאציל נקרא כתר בודאי, אך מה שהאציל אח״כ על ידי זה הכלי הנקרא כתר, אז יקראו חכמה ובינה וכו'. אך עדיין עתה כולם בסוד יוד כתרים, ואחר התפשטות הב', אז נעשה שאר חלקי הספירה. %break %H פנים מאירות %break %letter כ כ) והנה הכלי הא' וכו' נקרא כתר: כבר נתבאר שכל הפרצופים הקודמים לעולם הנקודים אין להם אלא כלי א' ועל כן כולם נקראים בשם כתר. %break מה שהאציל אח״כ עי״ז הכלי וכו' אז יקראו חו״ב וכו': היינו ע״ס דנקודים, שע״י עליית מ״ן נכללה המלכות בכל ספירה וספירה מט״ר ונעשה בכל אחד ואחד בחי' כלי, אשר אח״כ בהתפ״ב הבאה אחריהם, מתפשטת כל ספירה וספירה מע״ס ההם לע״ס שלימות בפני עצמה כח״ב חג״ת נהי״מ. %break אך עדיין עתה כולם בסוד יוד כתרים: דהיינו בעולם הנקודים גופיה לא נתפשטו עוד כל ספירה וספירה לע״ס, אלא שיצאו עשרה חלקי הכתרים שבהם לבד. ועי' בפמ״ס. %break ואחר התפשטות הב' אז נעשה שאר חלקי הספירה: כלומר, אחר הסתלקות האור מגופא דב״ן שהם ז״ת דנקודים ואחר שביה״כ וירידתם לבי״ע, אז שוב עלו למ״ן לע״ב ס״ג ונתפשטה התפשטות ב' שנק' מ״ה החדש. %break ונמשך לאותו מקום שהי' בו התפשטות הקודמת שנסתלקה, ואז נעשה שאר חלקי הספירה מחכמה ולמטה לכל ספירה וספירה מע״ס דנקודים.
שמור ספר
בדוק
בטל