עיבוד הספר
זרוק קובץ כאן
זרוק קובץ לא מפורמט כאן
שמור ספר
בדוק
בטל
*
מחבר
*
כותרת
תוכן
%author חגי ישראל %book פסח זוהר %page 301 %H ואלה שמות %break .1 והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. המשכילים, הם המסתכלים בחכמה שהשיגו, כי חכמה מכונה אור העיניים, והשגתה מכונה הסתכלות. למה לא כתוב, יאירו? אלא, שמאירים ומתנוצצים בזיווה של החכמה העליונה. %break כי עצם חכמה עליונה אינם יכולים להשיג, אלא רק מבינה שחזרה להיות חכמה, ע"י חזרתה לראש א"א, שזה נחשב רק לזיו החכמה העליונה, שנבחן רק לזוהר, ולא עצם אור החכמה. %break וע"כ כתוב, יזהירו, ולא כתוב, יאירו. כזוהר, ההארה וההתנוצצות של הנהר היוצא מעדן, בינה, שיצאה מראש דא"א, חכמה, הנקראת עדן, שבחזרתה לראש א"א, נעשתה לחכמה. וחכמה שבה נבחנת רק לזיו החכמה. וע"כ כתוב עליה, כזוהר, לשון זיו. %break וזהו עניין הרקיע, מסך של צ"ב, המוציא את הבינה לחוץ מראש דא"א, ע"י עלייתו למקומה. וכן מחזיר אותה לראש דא"א ע"י חזרתו למטה, למקום המלכות דראש א"א. וכזוהר הרקיע, הם הכלים והמוחין, המתגלים ע"י הרקיע. %break כי בו נמצאים הכוכבים, ג"ר דמוחין. והמזלות, ו"ק דמוחין. והשמש, ז"א. והלבנה, הנוקבא. וכל אלו נרות המאירים, שהם כל האורות שבבי"ע. כי כל האורות שבד' עולמות אבי"ע, יוצאים על המסך דצ"ב, שנקרא רקיע. %break .2 הזוהר של הרקיע הזה מאיר בהארתו על הגן, מלכות. ועה"ח, ת"ת, עומד באמצע הגן, בקו האמצעי, וענפיו, ספירותיו, מכסים על כל הצורות שהן הנפשות, %break והאילנות שהם הרוחות, והבשמים שהם הנשמות שבגן, בכלים ישרים, כלומר שמתוקנים בג' הקווים. ובצילו מסתופפות כל חיות השדה, המלאכים החיצוניים, וכל עוף השמיים, המלאכים הפנימיים, ישבו תחת ענפיו. %break .3 זוהר הפירות של האילן, הנשמות הנולדות ממנו, נותן חיים לכל. קיומו הוא לעולם ולעולמי עולמים. צד האחר של הטומאה אינו שורה בו, שאין לס"א שום יניקה בעה"ח, ז"א בגדלות, אלא צד הקדושה בלבד. %break אשרי חלקם של הטועמים ממנו, שהם חיים לעולם ולעולמי עולמים. כמ"ש, ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם. הם נקראים משכילים, וזוכים בחיים בעוה"ז ובעוה"ב. %break .4 זוהר האילן הזה, ז"א, מתנשא למעלה לישסו"ת, ולמעלה לאו"א. כשמתנשא לישסו"ת, שהם בינה, 500 פרסאות הילוכו, כי מקבל חג"ת נ"ה מבינה, שספירותיה מאות. אבל יסוד אין לה, כי אמא עד הוד התפשטותה. %break %page 302 וכשמתנשא לאו"א, שמאיר בהם הארת עתיק, הוא שישים ריבּוא (600,000) בהתפשטותו, שמתפשט בו היסוד ומקבל חג"ת נה"י מהארת עתיק, שספירותיו, כל אחת 100,000. וע"כ הוא שישים ריבוא. %break באילן הזה נמצאת הארה אחת, מלכות שבגופו. שכל הצבעים, לבן אדום ירוק, אורות חג"ת, נמצאים בה. אלו הצבעים עולים באו"י ויורדים באו"ח, ואינם מתיישבים במקום אחר, חוץ מבאילן הזה, כי הוא קו אמצעי. %break .5 כשהאורות יוצאים מהאילן, להיראות בתוך הזוהר שאינו מאיר, מלכות הכוללת שמחזה ולמטה דז"א, שבה עצמה יש זו"ן, שהם זו"ן הקטנים, הנקראים יעקב ורחל, %break האורות פעם מתיישבים, ופעם אינם מתיישבים בה. נמצאים ואינם נמצאים. משום שאינם מתיישבים במקום אחר, חוץ מבאילן הזה, מחזה ומעלה דז"א, הנקרא ישראל. %break מהאילן הזה יוצאים י"ב שבטים, שתחומיהם בו, שהם י"ב (12) אורות, המכונים י"ב גבולי אלכסון. והם ירדו בזוהר הזה, שאינו מאיר, לתוך גלות מצרים, בכמה מחנות עליונים. כמ"ש, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה את יעקב, איש ובֵיתו באו. %break הפסוק מתחיל בישראל כמ"ש, ואלה שמות בני ישראל, משום ששורש אורות של י"ב השבטים באים מהאילן, הנקרא ישראל, מחזה ולמעלה דז"א. ונגמר ביעקב, כמ"ש, הבאים מצריימה את יעקב, כי עברו מבחינת ישראל, לבחינת יעקב, %break שמחזה ולמטה דז"א, ששם י"ב אורות של השבטים אינם יכולים להתיישב. וכמ"ש, הבאים מצריימה, לשון מֵצֵר, וע"כ שלטו בהם המצרים. %break %H אל תִלְחם את לחם רע עין %break .21 אל תִלְחם את לחם רע עין, משום שהלחם, או ההנאה, מאותו בן אדם רע עין, אינו כדאי לאכול וליהנות ממנו. ואם כשירדו ישראל למצרים, לא היו טועמים את לחם המצרים, לא היו נעזבים בגלות במצרים, ולא היו יכולים להרע להם. %break .22 והרי גזרה נגזרה על ישראל להיות בגלות, שהייתה מוכרחה להתקיים, אפילו שלא אכלו את לחמם? נכון הוא, שהרי לא נגזרה הגלות במצרים בדיוק, כי לא כתוב, גר יהיה זרעך בארץ מצרים, אלא כתוב, בארץ לא להם. ויכול להיות אפילו בארץ אחרת. %break .23 מי שהוא בעל נפש, שאוכל יותר משאר בני אדם, או מי שהולך אחר מֵעָיו, שדרכו למלא בטנו בתענוגים, אם פגש באותו רע עין, ישחט עצמו ולא יאכל מלחמו, כי אין לחם רע בעולם זולת הלחם של רע עין. %break כמ"ש, כי לא יוכלון המצרִים לאכול את העברים לחם, כי תועבה היא למצרָים. כלומר, שלא יכלו לראות כשהעברים אוכלים. הנה לך, לחם רע עין. %break %page 303 %H שלושה הם הדוחים את השכינה %break .32 אשריהם ישראל, שאע"פ שהיו בגלות מצרים, נשמרו מכל ג' אלו, מנידה, ומבת אל נכר ומלהרוג את הבנים. והשתדלו במעשים בפרהסיה לעורר פרייה ורבייה. %break ואע"פ שנגזרה גזרה כמ"ש, כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו, לא נמצא ביניהם איש, שיהרוג עובר במעי אישה, ומכ"ש לאחר שנולד. ובזכות זה יצאו ישראל מהגלות. %break .33 נשמרו במצרים מנידה. כתוב, ויעש את הכיור נחושת ואת כַּנו נחושת במראות הצוֹבאוֹת. מפני מה זכו הנשים להביא את מראות הצובאות, למשכן? %break משום ששמרו את עצמן בגלות מצרים, שלאחר שנטהרו מנידתן, היו באות ומתקשטות ומסתכלות במראה בבעליהן, ומעוררות אותם בפרייה ורבייה. הרי שנשמרו מנידה בגלות מצרים. %break .34 נשמרו במצרים מבת אל נכר, מנשים נוכריות. כמ"ש, יצאו כל צבאות ה'. וכתוב, שבטי יה עדות לישראל. ודאי, שאין בהם תערובת מאומה נוכרייה. וכתוב, ואלה שמות בני ישראל. שבטי בני ישראל. דַבֵּר אל בני ישראל. שכל זה מורה, שאין בהם תערובת נוכריות. %break .35 והרי כתוב, והוא בן איש מצרי? הנה ודאי, אחד היה ופרסמוֹ הכתוב, והוא בן איש מצרי, ושם אימו שלומית בת דִברי למטֵה דן. %break נשמרו במצרים לקיים פרייה ורבייה, כמ"ש, ובני ישראל פרו וישרצו. הרי שמכל אלו, מנידה, מבת אל נכר ומלהרוג הבנים, נשמרו ישראל במצרים. %break וע"כ באו בני ישראל למצרים, ויצאו בני ישראל לחירות. כמ"ש, ואלה שמות בני ישראל, הבאים מצריימה. כי באו, משמע, שלא להשתקע, אלא שיצאו משם. בזכות שמירת ג' דברים אלו. %break %H איש וביתו באו %break .36 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה את יעקב, איש וביתו באו. ואלה שמות בני ישראל, פירושו, ישראל סָבָא. הבאים מצריימה, פירושו, כל אלו הצבאות ומחנות המלאכים, שהיו יורדים לגלות עם יעקב, שכתוב, את יעקב. %break ומהו שכתוב, איש וביתו באו? הלוא במלאכים אינו נוהג בית? ודאי שהמלאכים באו איש וביתו, כי כל המקבל מאחר נחשב לבית אל הנותן. ונמצא, איש וביתו, פירושו, נותן ומקבל, הנוהג גם במלאכים. %break .37 ויהי ככלות שלמה לבנות את בית ה', ואת בית המלך. כיוון שכתוב את בית ה', מהו בית המלך? בית המלך לא כתוב בגלל שלמה. אלא בית ה', זהו ביהמ"ק. ואת בית המלך, זהו קודש הקודשים. %break .38 בית ה', הוא ביהמ"ק. כלומר, עזָרות ולשָׁכות בית האולם והַדביר, זהו ביהמ"ק, המלכות, שנקרא בית ה'. בית המלך, זהו קודש הקודשים, הפנימי מכל, הבינה, שנקראת מלך סתם. %break %page 304 מלך זה, אע"פ שהוא מלך עליון, הוא נוקבא כלפי נקודה העליונה הסתומה מכל, החכמה. ואע"פ שהיא נוקבא, מ"מ היא זכר כלפי המלך שלמטה, ז"א. %break כלומר, שמדרגה עליונה נחשבת תמיד לזכר אל התחתונה, והתחתונה לנקבה. ועם זה כלפי התחתונה של התחתונה, נחשבת גם התחתונה לזכר. וכן תמיד. וע"כ הכול הוא כעין זה. %break וע"כ התחתונים, המלאכים שבאו עם יעקב למצרים, כתוב בהם, איש וביתו באו, אע"פ שאין בית נוהג בהם. %break כי איש וביתו פירושו, זכר ונקבה, שכל מדרגה עליונה שבהם נחשבת לזכר כלפי התחתונה. וכל מדרגה תחתונה נחשבת לנקבה כלפי עליונה, וזכר כלפי התחתונה שלה. %break .39 גן נעול אחותי כלה. גן נעול, כנ"י, הנוקבא. כמו שהגן הזה צריך לשמור, לעדור, להשקות ולִזְמור, כך כנ"י צריכה לעדור, לשמור, להשקות ולזמור. כלומר, עבודת הצדיקים את הנוקבא. %break וע"כ היא נקראת גן. וכן נקראת כרם, כי כמו שהכרם הזה צריך לעדור, להשקות ולזמור, כך ישראל, כלומר, בית ישראל, הנוקבא. כמ"ש, כי כרם ה' צבאות בית ישראל. %break %H את יעקב איש וביתו באו %break .50 השכינה ירדה למצרים עם יעקב, כמ"ש, אנוכי ארד עימך מצריימה. השכינה ירדה למצרים את יעקב, ו-600,000 מרכבות קדושות עימה. כמ"ש, כשש מאות אלף רַגְלִי הגברים. 600,000 מרכבות קדושות ירדו עם יעקב למצרים, %break וכולם עלו משם, כשישראל יצאו ממצרים, כמ"ש, וייסעו בני ישראל מרעמסס סוּכּוֹתה, כשש מאות אלף רגלִי הגברים. לא כתוב, שש מאות, אלא, כשש מאות. רומז, כעין שיצאו אלו 600,000 שלמטה, כך יצאו אלו 600,000 מרכבות קדושות שלמעלה, שהיו עימהם. %break .51 בעת שיצאו אלו המרכבות הקדושות והמחנות הקדושים, ראו ישראל וידעו, שהם מתעכבים מלצאת בשבילם, מחמת שהם אינם יוצאים. וכל החיפזון שעשו ישראל היה בשבילם, %break כמ"ש, ולא יכלו להתמהמה. שהיה לו לומר, ולא רצו להתמהמה. אבל כתוב, ולא יכלו, משום מחנות המלאכים, שהיו מתעכבים בשבילם. %break ונודע, שכל בני ישראל של הרקיע, מלאכים. וכתוב, בני ישראל הבאים מצריימה את יעקב. %break ולא כתוב, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה איתו. אלא כתוב, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה את יעקב, שפירושו, המלאכים הבאים מצריימה מתחילה. ועם מי באו? את יעקב. %break .52 בשעה שניצַל יעקב מלבן, כתוב, ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים. וכשירד למצרים, אמר הקב"ה, אנוכי ארד עימך מצריימה. ואם האדון ירד, אינו דין, כלומר, כש"כ שיירדו משמשיו עימו, כמ"ש, הבאים מצריימה את יעקב. ולא כתוב, איתו. %break מיהם בני ישראל שכאן? אלו הם השבטים, שנקראים בני ישראל ממש. %break .53 לכו חזו מִפְעלות ה' אשר שם שַׁמות בארץ. אל תקרא שַׁמות, בש' פתוחה, אלא שֵׁמות בש' צרויה. וזה כעין שעשה הקב"ה ברקיע, כן עשה בארץ, %break %page 305 שיש שמות הקדושים ברקיע, ויש שמות הקדושים בארץ, שמות השבטים, שעליהם כתוב, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה. %break .54 ביום שירד יעקב למצרים, ירדו עימו שישים ריבוא מלאכים עליונים, כמ"ש, הנה מיטתו שְלִשלֹמה, שישים גיבורים סביב לה מגיבורי ישראל. %break המנעולים חקוקים כנגד המפתח. המפתחות סובבים במקומו של המנעול. המנעולים הם בספירה השביעית, מלכות. והם חקוקים בספירה השישית, יסוד. וכמ"ש, שישים גיבורים סביב לה. %break המלכות אין בה אלא חג"ת נה"י, ומסתיימת ביסוד, מפתחא. וחסרה ממלכות דמלכות. המנעולים, המלכות, חקוקים כנגד המפתח, סובבים במקומו של המפתח, היסוד. %break אע"פ שעצם המנעול הוא מלכות, הכלולה משבע ספירות חג"ת נהי"מ, שלפי זה היה צריך לומר, שמיטתו שלשלמה, המלכות, שבעים גיבורים סביב לה, שבע ספירות, שכל אחת כלולה מעשר. %break אמנם שהם מסתיימים ביסוד, מפתחא, ואין בה אלא חג"ת נה"י, שש ספירות, שכל אחת כלולה מעשר, שהם שישים. וכמ"ש, שישים גיבורים סביב לה, ולא שבעים. %break .55 הנה מיטתו, זוהי השכינה הנקראת מיטה. שלשלמה, המלך שהשלום שלו, ז"א, הקו האמצעי, העושה שלום בין ימין לשמאל. שישים גיבורים סביב לה, %break אלו הם שישים ריבוא (600,000) מלאכים עליונים, שהם מצבא השכינה, שירדה עם יעקב למצרים. והטעם שהם במספר שישים, הוא מפני שהשכינה רשומה במפתחא. %break מגיבורי ישראל, מישראל של מעלה, ז"א, שהגבורה נמשכת אליהם ממנו. כמ"ש, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה את יעקב, איש וביתו באו, הם ודרכיהם. כי ביתו פירושו מנהגיו ודרכיו. כי לכל מלאך יש פעולה מיוחדת, שעל שמה נקרא. %break .56 אם בני העולם היו יודעים הכבוד הגדול של יעקב, בשעה שאמר לו הקב"ה, אנוכי ארד עימך מצריימה, היו מלחכים העפר שבשלוש פרסאות קרוב לקברו. %break כמ"ש, וייצא משה לקראת חותנו. שפירושו, שאהרון ראה שיצא משה, ויצא עימו, ואלעזר והנשיאים והזקנים יצאו עימו, וראשי האבות וקְרוּאֵי העדה וכל ישראל יצאו עימהם. ונמצא, שכל ישראל יצאו לקראת יתרו. %break כי מי ראה את משה, שיצא, ולא ייצא עימו? ומי ראה את אהרון והנשיאים, שיצאו, ולא ייצא? נמצא, שבשביל משה יצאו כולם. ואם בשביל משה היה כך, בשביל הקב"ה, כאשר אמר, אנוכי ארד עימך מצריימה, על אחת כמה וכמה, שיירדו עימו כל הפמליה של מעלה. %break אמר הקב"ה, אנוכי ארד עימך מצריימה. שמשמע, הוא לבדו. ואח"כ כתוב, ואלה שמות בני ישראל, שפירושו, כל הפמליה של מעלה. שכן במשה כתוב, וייצא משה, וכל ישראל יצאו עימו. %break %page 306 %H היה היה דבר ה' %break .57 כתוב, אנוכי ארד עימך מצריימה. כשירד יעקב למצרים, כתוב, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה, כולם ירדו עם יעקב למצרים. משמע שכל המרכבות והצבאות ירדו עם יעקב למצרים, ולא הקב"ה לבדו, כמו שמשמע מהכתוב, אנוכי ארד עימך מצריימה. %break .58 והאם הוא לבד היה? כתוב, היֹה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכוהן בארץ כַּשדים. ג' שאלות כאן: א. אין שכינה שורה בחוץ לארץ. ונבואתו של יחזקאל הייתה בארץ כשדים. %break ב. שלא היה נאמן כמשה, כמ"ש, בכל ביתי נאמן הוא. ויחזקאל גילה ופרסם כל אוצרות המלך יותר ממשה. ג. נראה שלא היה שלם בדעתו. שאם היה שלם בדעתו, לא היה מגלה כל כך. %break .59 אלא לא גילה יותר משצריך. כי יחזקאל היה נביא שלם בדעתו, וברשות הקב"ה גילה כל מה שגילה, והכול נצרך שיגלה כפליים ממה שגילה. %break ומעולם לא עזב הקב"ה את ישראל בגלות, מטרם שבא לשכון שכינתו עימהם. כש"כ ביעקב, שהיה יורד בגלות, שהקב"ה ושכינתו וקדושים עליונים והמרכבות, ירדו כולם עם יעקב, כמ"ש, הבאים מצריימה את יעקב. %break ובזה מיושבת השאלה, כי אע"פ שאמר, אנוכי ארד עימך מצריימה, אין המשמעות הוא לבדו, אלא עם שכינתו וצבאו והמרכבות שלו, שכן דרך הקב"ה בכל הגלויות, כמו שגילה יחזקאל בגלות בבל. %break %H שבעים נפש %break .65 התורה ספרה בניו של יעקב. בתחילה, שהם י"ב (12). ואח"כ, שהם שבעים, כמ"ש, כל הנפש לבית יעקב הבאה מצריימה, שבעים. ומהו הטעם שהיו שבעים ולא יותר? הוא כנגד שבעים אומות שבעולם, שהם היו אומה אחת כנגד כולם. %break .66 המפתחות המאירים, כלומר, מלכות הממותקת המסתיימת ביסוד, הנקראת מפתחא. הענפים שלהם יושבים במסעיהם, בעת שמאירים במסע ג' הקווים. %break והם ממונים על שבעים אומות, שיוצאים מי"ב חקיקות וקשרים המסובבים במסעיהם בסדר ג' הקווים, במשקל לד' רוחות העולם חו"ג תו"מ. %break אע"פ שמסעיהם הם רק על ג' קווים חג"ת, עם זה הם מאירים בד' רוחות, שהם חג"ת ומלכות. ורק ג' בכל אחת, שהם ג' הקווים, וד"פ ג' הם י"ב. ומתוך שמאירים גם במלכות, יכולים לשלוט על שבעים אומות. %break כתוב, יצֵב גבולות עמים למספר בני ישראל. מספר י"ב שבבני ישראל מאיר אל שבעים אומות. כמ"ש, כי כארבע רוחות השמיים פֵּרַשתי אתכם, שג' הקווים יאירו בכל ד' רוחות חו"ג תו"מ, %break להורות שהם מתקיימים בשביל ישראל, שהם י"ב השבטים. בארבע לא כתוב, אלא כארבע. כי כמו שאי אפשר לעולם בלי ארבע רוחות, כך אי אפשר לעולם בלי ישראל. %break %H וַיָקָם מלך חדש %break .75 וַיָקָם מלך חדש על מצרים. כל העמים שבעולם וכל המלכים שבעולם, לא התחזקו בממשלתם אלא בשביל ישראל. %break %page 307 מצרים לא היו שולטים על כל העולם, עד שבאו ישראל ונכנסו שם בגלות. אז התגברו על כל העמים שבעולם. בבל לא התחזקה על כל העמים שבעולם, אלא בשביל ישראל, שיהיו בגלות אצלם. אדום לא התחזקו על כל העמים שבעולם, אלא בשביל ישראל, %break שיהיו בגלות אצלם. כי העמים האלו היו בשפלות בין שאר העמים, והיו ירודים מכולם, ובשביל ישראל התחזקו. %break .76 מצרים היו שפלים מכל העמים. עבדים ממש נקראים. בבל היו שפלים, כמ"ש, הן ארץ כשדים זה העם לא היה. אדום היו שפלים, כמ"ש, הנה קטון נתתיך בגויים, בזוי אתה מאוד. %break .77 וכולם אינם מקבלים כוח אלא בשביל ישראל. כי כשישראל בגלות אצלם, הם מתחזקים מיד על כל העמים שבעולם. משום שישראל לבדם הם כנגד כל העמים שבעולם. %break כשנכנסו ישראל בגלות מצרים, מיד הייתה קימה למצרים, והתחזקה ממשלתם למעלה מכל העמים, %break כמ"ש, ויקם מלך חדש על מצרים. ויקם, פירושו קימה הייתה להם, שהתחזק וקם אותו המלאך הממונה לממשלת מצרים, וניתן לו כוח וממשלה על כל הממונים של שאר העמים. %break כי בתחילה ניתנה ממשלה לאותו הממונה של מעלה, ואח"כ לעם שלו של מטה. ומשום זה כתוב, ויקם מלך חדש על מצרים. זהו הממונה שלהם, חדש היה, %break כי עד היום הזה לא הייתה לו ממשלה על שאר העמים, ועתה קם למשול על כל העמים שבעולם. ואז התקיים הכתוב, תחת שלוש רגזה ארץ, תחת עֶבד כי ימלוך. כי המצרים היו עבדים. %break .78 שלושים יום טרם שבא כוח לעם בארץ, או מטרם שבא משבר לעם בארץ, מכריזים דבר זה בעולם. ולפעמים נמסר הדבר בפי הילד. ולפעמים לאנשים האלו שאין בהם דעת. ולפעמים נמסר הדבר בפי העופות והם מכריזים בעולם, %break ואין מי שיקשיב אליהם. וכשהעם צדיקים, נמסר הדבר ההוא אל הראשים צדיקי העולם, כדי שיודיעו לעם וישובו לאדונם. ואם העם אינם צדיקים, הוא כמו שנאמר. %break .79 רבי אלעזר היה יושב ביום אחד בשער העיר לוד, והיו יושבים עימו רבי אבא ורבי יהודה ורבי יוסי. אמר רבי יוסי בבוקר, לאור היום, ראיתי עוף אחד, מלאך, שהיה מעופף. הרים את עצמו למעלה שלוש פעמים, והשפיל עצמו למטה פעם אחת. %break והיה אומר, עליונים עליונים, ביום הזה פורחים רקיעים, שהמדרגות משיגות הג"ר שלהן ע"י פריחת הרקיע, בעניין מגדל הפורח באוויר. שלושה ממונים זקופים מושלים על הארץ. %break אחד יושב ואינו יושב, שגם הוא רוצה לעמוד ולא לשבת, העבירו אותו באש דולקת, מעבירים את קיומו ומעבירים ממשלתו. ושלושה עמודים מושלים עליונים עומדים על העולם. %break עוף, מלאך המשמש לזיווג זו"ן, כמ"ש, עוף השמיים יוליך את הקול. וקומת הזיווג שנמשך מזו"ן בג' קווים, שנקראים חג"ת דז"א, ימין. וגם הנוקבא מקבלת חג"ת הללו מז"א בזיווג. %break אבל בחינתה עצמה, שמאל, שדרכו להאיר מלמעלה למטה, הוא חושך ואינו מאיר כלום, שזהו, שהנוקבא אין לה מעצמה כלום, אלא רק מה שנותן לה בעלה ז"א. %break %page 308 ונאמר, בבוקר, לאור היום, שקבלת האור מז"א נקראת בוקר ואור היום. ראיתי עוף אחד שהיה מעופף. כלומר, המלאך המשמש לזיווג זו"ן, שהרים את עצמו למעלה שלוש פעמים, והשפיל עצמו למטה פעם אחת. %break כלומר, שרק ג' קווים דז"א, חג"ת, הם המאירים בהארת חכמה, מפני שז"א הוא ימין. אבל קו שמאל שבנוקבא, שדרכו להאיר מלמעלה למטה, הוא שפל שאינו מאיר. %break והיה אומר, עליונים עליונים, ביום הזה, באור ז"א, שנקרא יום, פורחים רקיעים, שהרקיעים מגלים הארת החכמה, בעניין הפריחה באוויר. ולא בנוקבא, שמאל, וע"כ, שלושה ממונים זקופים מושלים על הארץ, רק שלושה ממונים הנמשכים מחג"ת, הם שולטים על הארץ. %break וממונה אחד, הנמשך מעצם הנוקבא, השמאל, הוא צריך לשבת, למעֵט קומתו, בדרך משל אל אדם היושב הממעט שליש קומתו, הג"ר, שלא ימשיך אותם מלמעלה למטה. וכיוון שהוא יושב ואינו יושב, שאינו רוצה לשבת, אלא להקים קומת הג"ר שלו, %break הנמשכת מלמעלה למטה, שגם הוא רוצה לעמוד ולא לשבת, ע"כ נאמר, שהעבירו אותו באש דולקת, וע"י זה עבר קיומו ועברה ממשלתו, ונמצא שרק שלושה עמודים מושלים עליונים עומדים על העולם, אלו הנמשכים מחג"ת בלבד. %break .80 השלכתי גוש עפר לאותו העוף, ואמרתי לו, עוף עוף, אמור לי, שלושה הנמצאים ממונים והאחד שהעבירו ממשלתו, מי הם? %break השליך לי שלושה חיצים אלו מהכנף הימני, מז"א, והאחד הזה משמאל, מנוקבא, ואיני יודע למה הוא רומז. כלומר, איני יודע החידוש שרצה ללמדני. %break .81 לקח אותם החיצים רבי אלעזר והוריד אותם אל נחיריו. ויצא דם מנחיריו, הרומז לדינים בגוון אדום. אמר, ודאי שלושה שליטים בעמים, עומדים בעיר רומי בארץ, %break משום שנמשכים מחג"ת דז"א, ועתידים לגזור גזרות רעות על ישראל מצד הרומיים. כלומר, מצד הפגם שישראל פגמו בחג"ת, ונתנו כוח אל הרומיים, להחריב את ביהמ"ק ולגזור גזרות רעות. %break לקח אותו החץ, שהעוף השליך מכנף השמאלי, הריח בו, ויצא אש שחור ממנו, צבע השמאל, המיוחד לנוקבא, שאינו נכלל בג' גווני הקשת, לבן אדום ירוק, הבאים מג' הקווים חג"ת, ואין בהם שחור. אמר, שהסירו את ממשלת המצרים, %break הממשיכים אור השמאל מלמעלה למטה. ועתיד מלך רומי אחד לעבור בכל ארץ מצרים, ולמנות במצרים שרים ובעלי מלחמה, והורס בניינים, שנבנו ונמשכו מצד השמאל, ובונה הריסות, שנהרסו, מטעם שהם מימין, שאין למצרים חפץ בהם. %break זרק אותם החיצים לארץ, כלומר, שהמשיך את הארתם מלמעלה למטה. נפלו ג' החיצים על האחד שמצד השמאל, ואותו שמצד שמאל נשרף. %break וג' החיצים שמצד ימין התקיימו. כי הארת הימין אפשר להמשיך אותו מלמעלה למטה, ועשה זה, כדי שייבחנו באמיתיות רמזי העוף. %break .82 בעוד שהיו יושבים, עבר ילד אחד והיה קורא בפסוק, משא מצרים, הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים. עבר חברו השני, ואמר, וארץ מצרים תהיה שממה. %break עבר חברו השלישי, ואמר, ואבדה חכמת מצרים. ראו את החץ שמהכנף השמאל, כי נשרף, ושלושה חיצים האחרים, שהיו עליו לא נשרפו. %break %page 309 .83 אמר רבי אלעזר, זה של העוף, וזה של הילדים, הכול דבר אחד הם. שגם הילדים בפסוקים שלהם אמרו, שמצרים, קו השמאל, המאיר מלמעלה למטה, עתיד להיות שממה ועתיד להיאבד. והכול נבואה עליונה היא, שניתנה לעופות ולילדים. %break ורצה הקב"ה להראות לנו סתרים עליונים שהוא עושה, שלח אותם אלינו, כמ"ש, כי לא יעשה ה' אלקים דבר, כי אם גָלה סודו אל עבדיו הנביאים. %break .84 חכמים חשובים יותר מנביאים בכל זמן. כי נביאים, לפעמים שורה עליהם רוח הקודש ולפעמים לא. וחכמים, לא הוסר מהם רוח הקודש אף רגע אחד. והם יודעים מה למעלה ולמטה, ואינם צריכים לגלות. הכול הוא חכמה, %break וחכמת רבי אלעזר עולה על כולם. אם לא חכמים, לא ידעו אנשים מהי תורה, ומהן המצוות של ריבון העולם, ולא היה הפרש מרוחו של האדם אל רוח הבהמה. %break .85 כשמביא הקב"ה דין על עם, בתחילה עושה דין בממונה עליהם למעלה. כמ"ש, יפקוד ה' על צבא המרום במרום, ועל מלכי האדמה על האדמה. תחילה בצבא המרום, על המלאך הממונה, ואח"כ על מלכי האדמה. %break .86 באיזה דין נידון הממונה שלמעלה? מעבירים אותו בנהר דינור, הנמשך ויוצא מלפני ה', ואז הוסרה ממשלתו. ומיד מכריזים עליו ברקיע, הממשלה של פלוני הממונה הוסרה ממנו, עד שמגיע הקול ההוא בכל הרקיעים, %break ועד שמגיע לאלו המושלים בעוה"ז, התלויים באותו הממונה. ויוצא הקול ומכריז בכל העולם, עד שמגיע לעופות ולילדים, ולאלו הכסילים שבבני אדם, שאינם יודעים מה שאומרים. %break .87 ויקם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף. מלך חדש, חדש ממש, שהיה מחדש גזרות, שלא חידש מלך אחר מקודם לכן. אשר לא ידע את יוסף, שלא ידע כל הטוב ההוא, %break שעשה יוסף בארץ מצרים, שכתוב, ויָבֵא יוסף את הכסף בֵיתה פרעה, וקיים אותם בשנות הרעב. כל זה לא זכר, ועשה עצמו, כאילו לא ידע את כל זה. %break .88 ויקם מלך חדש על מצרים. מי שהיה שפל קם למלוך מעצמו, אע"פ שלא היה ראוי למלוכה, ובכוח העשירות קם. כעין אחשוורוש, שלא היה ראוי למלוכה, וקם למלוך מעצמו, וקם בכוח העשירות, ורצה לאבד את ישראל מן העולם. %break אף כאן בפרעה, לא היה ראוי זה למלך, וקם למלוך מעצמו, ורצה לאבד את ישראל מן העולם, כמ"ש, ויאמר אל עמו, הנה עַם בני ישראל רב ועצום ממנוּ, הבה נתחכמה לו פן יִרבה. וכשקם מלך למעלה, המלאך הממונה, קם מלך למטה. %break %H משא מצרים %break .89 משא מצרים, הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים, ונעו אלילי מצרים מפניו. כל המלכים שבעולם, וכל העמים שבעולם, אינם חשובים כלום לפני הקב"ה. ובמצרים, אע"פ שכל אלו הגבורות, והיד הרוממה שגילה הקב"ה במצרים, %break %page 310 כתוב, הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים. בכל העמים שבעולם, לא היה כן, אלא שהקב"ה גזר גזרה והיא נעשית. ולמה במצרים הוא עצמו בא לעשות שְׁפָטים בהם? %break .90 אלא משום שהמלך היה בא להוציא את המטרוניתא, שהייתה שם, והיה בא משום כבודה של המטרוניתא, השכינה, שירדה עימהם בגלות. %break ועל זה שהיה רוצה הקב"ה בכבודה, בא אליה להקים אותה, ולתת לה יד לזקוף אותה, כמו שעתיד הקב"ה לעשות בסוף גלות אדום. %break .91 א"כ, שבשביל המטרוניתא היה בא הקב"ה למצרים, הרי בגלות בבל המטרוניתא הייתה שם, למה לא היה כך? החטא גרם, כי נטלו נשים נוכריות, והכניסו ברית הקדוש ברשות אחר, %break ומשום זה נאבדו מהם הניסים והאותות, שהיה ראוי לעשות להם. מה שלא היה כן בגלות מצרים, שכולם היו שבטי יה. בני ישראל באו לגלות, ובני ישראל יצאו מהגלות בלי חטא. %break .92 בגלות אדום רוצה הקב"ה להתכבד בעולם, ולבוא בעצמו להקים את המטרוניתא ולנער אותה מהעפר שלה. אוי למי שיהיה שם לפניו, בשעה שיאמר, התנערי מעפר קומי, שבי ירושלים הִתפתחי מוֹסְרֵי צווארךְ. מיהו המלך והעם, שיקום לפניו? %break .93 ונעו אלילי מצרים מפניו. אלילי מצרים, אינו כתוב על האבנים והעצים, שעשו מהם אלילים, אלא על כל אלו מדרגות הממונים העליונים, ועל עבודות התחתונים אליהם. הם נעים ונענשים. ובכל מקום שגלו ישראל, הקב"ה מבקש אותם ומתקבלים מאלו העמים. %break .94 כתוב, כה אמר ה', מצרים ירד עַמי בראשונה לגור שם, ואַשוּר באפס עשָׁקוֹ. זוהי תרעומת, שהתרעם הקב"ה על אשור, ואמר, ראו מה עשה לי אשור. שהרי מצרים, שעשיתי בהם כל אלו הדינים, ועַמי ירד שם לגור ביניהם, %break והמצרים קיבלו אותם ביניהם, ונתנו להם מיטב הארץ, ארץ גושן, ואע"פ שעינו אותם בגלות, לא הסירו הארץ מהם, כמ"ש, רק בארץ גושן אשר שם בני ישראל, לא היה ברד. %break ומיטב ארץ מצרים הייתה, כמ"ש, במיטב הארץ, בארץ רעמסס, שהייתה בגושן. ועוד שלא החסירו מהם כלום, כמ"ש, וממקנה בני ישראל לא מת אחד. הרי שלא גזלו את המקנה שלהם. ועכ"ז נידונו בכמה דינים. %break .95 אבל אשור באפס עשקו. שהשליך אותם בארץ שבסוף העולם, ולקח את הארץ שלהם. וכמו שהמצרים, שעשו כל אלו טובות לישראל, נידונו בכל אלו הדינים, אשור ואדום ושאר העמים, המצֵרים להם והורגים אותם ולוקחים את כספיהם, %break על אחת כמה וכמה, שהקב"ה ירצה לכבד את שמו עליהם, כמ"ש, והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי. במצרים היה זה במלך אחד, ובגאולה השלמה העתידה, יהיה זה בכל המלכים שבעולם. %break %H וַיָקָם מלך חדש %break .157 בכל יום עושה הקב"ה מלאכים שליחים לעולם, כמ"ש, עושה מלאכיו רוחות. עשה, לא כתוב, אלא, עושה, לשון הווה. משום שבכל יום ויום עושה. %break %page 311 ובעת ההיא התמנה מלאך ממונה אחד על מצרים, כמ"ש, וַיָקָם מלך חדש. חדש ודאי, הוא הממונה, שהקב"ה עשה אותו עתה. %break .158 אשר לא ידע את יוסף. כי הממונה ממקום הפירוד היה, כמ"ש, ומשם ייפרד, והיה לארבעה ראשים. והראשון מהפירוד ההוא היה נהר מצרים. %break כמ"ש, ושם האחד פישון, שהוא נהר מצרים. ומשום זה לא ידע את יוסף, המקום שכל הייחוד שורה בו. כי יוסף, יסוד, צדיק, שכל ייחודי זו"ן נעשים עימו. והפירוד לא ירצה לדעת את הייחוד. %break %H וילך איש מבית לוי %break .180 כתוב, וילך איש מבית לוי, וייקח את בת לוי. זהו גבריאל, כמ"ש, והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחילה. מבית לוי, כנ"י, מלכות, הבאה מצד השמאל, כי גבריאל הוא מצד השמאל. וייקח את בת לוי, הנשמה. %break .181 בשעה שנולד גופו של צדיק בעוה"ז, קורא הקב"ה לגבריאל, שלוקח הנשמה ההיא אשר בגן, המלכות, ומוריד אותה לגופו של הצדיק שנולד בעוה"ז. וגבריאל מופקד עליה ושומר אותה. %break .182 הלוא אותו המלאך הממונה על רוחות הצדיקים, שמו לילה, ואיך נאמר שהוא גבריאל? ודאי שמו לילה, משום שבא מצד שמאל, וכל הבא מצד שמאל נקרא לילה. אבל שמו בעצם הוא גבריאל. %break .183 וילך איש, זה עמרם. וייקח את בת לוי, זוהי יוכבד. ובת קול ירדה ואמרה לעמרם, שיזדווג בה, כי הזמן קרוב לגאולת ישראל ע"י הבן שייוולד מהם. %break .184 והקב"ה עזר לו, שהשכינה שרתה על מיטתם, והכוונה שלהם בדבקותם יחד הייתה בשכינה. וע"כ לא הוסרה השכינה מאותו הבן שהולידו, לקיים את הכתוב, והתקדשתם והייתם קדושים. %break שהאדם המקדש עצמו מלמטה, הקב"ה מקדש אותו מלמעלה. כמו שכוונתם הייתה בדבקות השכינה, כן התדבקה השכינה באותו המעשה ממש שעשו. %break .185 אשריהם הצדיקים, שרצונם הוא בדבקות הקב"ה תמיד. וכמו שהם דבקים בו תמיד, כן הוא דבוק בהם, ואינו עוזב אותם לעולם. אוי לרשעים, שרצונם ודבקותם מתרחקים מהקב"ה. %break ולא די להם שמתרחקים ממנו, אלא עוד מתדבקים בצד הטומאה. עמרם שהתדבק בהקב"ה, יצא ממנו משה, שהקב"ה לא סר ממנו לעולם, והשכינה התדבקה בו תמיד. אשרי חלקו. %break .186 ותהר האישה ותלד בן ותֵרא אותו כי טוב הוא. שנולד מהול. כי הברית נקרא טוב, כמ"ש, אִמרו צדיק כי טוב. וצדיק הוא הברית. %break .187 אור השכינה שהאיר בו, ראתה. שבשעה שנולד, התמלא כל הבית אור, שכתוב, ותרא אותו כי טוב הוא. וכתוב, וירא אלקים את האור כי טוב. %break וכמו שהטוב ההוא סובב על אור, כן הטוב שכאן סובב על אור. ועל זה כתוב, כי טוב הוא. והכול היה בו, שהיה בו אור השכינה, וכן שנולד מהול. %break %page 312 %H וַתִצְפְּנֵהוּ שלושה ירחים %break .188 וַתִצְפְּנֵהוּ שלושה ירחים. רומז, שלא הוכרה מעלת משה בזוהר העליון עד שלושה ירחים. כי אז ניתנה התורה על ידו, והשכינה התגלתה ושרתה עליו לעיני כל. %break כמ"ש, ומשה עלה אל האלקים ויקרא אליו ה'. וכתוב, ולא יָכלה עוד הַצפינוֹ. כי עד אותה שעה לא נודע דיבורו עם הקב"ה. ואז כתוב, משה ידבר והאלקים יעננו בקול. %break .189 ותיקח לו תיבת גוֹמֶא. רומז על הארון, שלוחות הברית באו בתוכו. תיבת גומא, ארון הברית. וַתַחְמְרָה בחֵמר ובזפת, כי הארון היה מחופֶה מבפנים ומבחוץ. זו התורה, שהחמיר אותה הקב"ה במצוות עשה ובמצוות לא תעשה. %break .190 ותָשם בה את הילד. הוא ישראל, כמ"ש, כי נער ישראל ואוהבהו. ותשם בסוּף, שלא היה חיוב לעשות את מצוות התורה עד סוף, שבאו ישראל לארץ, לסוף ארבעים שנה. %break על שפת היאור, ע"פ הדיבור של המורים תורה וחוקה לישראל. ששפת היא כמו שפה ודיבור, והיאור, הוא לשון מורה. %break .191 וילך איש. זהו הקב"ה, שכתוב בו, ה' איש מלחמה. מבית לוי, זהו הקב"ה שהלך מהמקום ששׁם חכמה עליונה, אבא עילאה, ואותו הנהר, אמא עילאה, מתחברים יחד ואינם נפרדים לעולם. שהלך ממקום היסוד דאו"א עילאין, מבית לוי, מלשון לווייתן, יסוד. %break שהִשְׁרה הלווייתן לשמחה בעולם, שהוא השכינה, כמ"ש, לווייתן זה יצרת לשחק בו. וייקח את בת לוי, זהו הקב"ה, המקום שאור הלבנה מאיר, השכינה. %break .192 ותהר האישה. כלומר השכינה, כמ"ש, לזאת ייקָרא אישה. וזא"ת, שֵׁם השכינה. בתחילה הייתה בת לוי, יסוד דאו"א, הנקרא לווייתן. וכך זה ודאי, כי או"א בנו את הנוקבא. הייתכן שבתחילה היא בת לוי, ועתה אישה? %break כך זה ודאי, אישה מטרם שנישאת נקראת בת פלוני, ע"ש אבא ואמא שלה. ואחר שנישאת נקראת אישה על שמה עצמה. בת, אישה וכלה מדרגה אחת היא, השכינה. %break .193 ותצפנהו שלושה ירחים. אלו הם שלושה ירחים, תמוז אב וטבת, שאין בהם גילוי השכינה, מחמת הדינים הקשים השורים בעולם. שמטרם שירד משה לעולם, היה נמצא למעלה עם השכינה, %break וע"כ התחברה עימו השכינה מיום שנולד. מכאן הרוחות של הצדיקים נמצאים למעלה בגן עדן, מטרם שירדו לעולם. %break .194 מהו, ותיקח לו תיבת גומא? שציפתה אותו בסימנים, שיהיה נשמר מאלו דגי הים השטים בים הגדול, הקליפות והמזיקים. כמ"ש, שָׁם רֶמש ואין מספר. והיא ציפתה אותו, להיות נשמר מהם ע"י ציפוי כבוד של שני צבעים, לבן ושחור. %break החֵמר לבן ימין, והזפת שחור שמאל, המעורב במלכות דמדה"ד, שאז נהפך האדום שבו לשחור. והניחה את משה, קו אמצעי, ביניהם, שיהיה נודע עימהם, בדעת, קו אמצעי, כי עתיד לעלות ביניהם בזמן אחר, לקבל התורה. %break .195 ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור. בת פרעה באה מצד שמאל של דין הקשה, לרחוץ על היאור. על היאור הוא בדיוק, ולא על הים. כי הים רומז על המלכות דקדושה, %break %page 313 אבל היאור הוא דין הקשה שמצד שמאל, שהמצרים עשו אותו לעבודה זרה שלהם. וכיוון שבת פרעה רחצה שם, נמצאת גם היא מדין הקשה ההוא. %break .196 הרי כתוב, ומַטְך אשר הכית בו את היאור. ומשה לא היכה אלא את הים. ולמה הכתוב גם קורא לו יאור? אלא יאור, הוא שהיכה אהרון ע"י משה, והשווה הכתוב כמו שהוא עצמו עשה זה. %break .197 כמ"ש, ויימלא שבעת ימים אחרי הַכּוֹת ה' את היאור. אע"פ שאהרון היכה אותו. אלא על שבא מצד הקב"ה, קרא לו הכתוב, אחרי הכות ה'. כן אח"כ קרא לו ע"ש משה, משום שאהרון עשה על פיו. %break ונערותיה הולכות על יד היאור, הם שאר המחנות הבאים מצד ההוא של היאור. %break .198 ותפתח ותִראהו את הילד. כתוב, ותראהו. הלוא, ותרא, היה צריך לומר? אין דבר בתורה, שאין בו סודות עליונים ומכובדים. אלא שהרושם של המלך והמלכה, ת"ת ומלכות, ו' ה', נמצא בו. %break וע"כ כתוב ותראהו, עם אותיות ה' ו' יתרות. ומיד, שראתה את זה, כתוב, ותחמול עליו. עד כאן מדבר הכתוב למעלה בעולמות עליונים, מכאן והלאה מדבר למטה, חוץ מהכתוב הזה. %break %H ותיתַצַב אחותו מרחוק %break .199 ותיתַצַב אחותו מרחוק. אחותו של ז"א שקרא לכנ"י, אחותי. כמ"ש, פתחי לי, אחותי רעייתי. כלומר, השכינה ניצבה על משה לשמור אותו. מרחוק, כמ"ש, מרחוק ה' נראָה לי. כלומר, שאין השמירה בגלוי אלא בסתר, מרחוק. %break .200 משמע שהצדיקים, מטרם ירידתם לעולם, הם נודעים למעלה. וזהו לכל הצדיקים. וכש"כ משה, שע"כ כתוב עליו, ותראה"ו עם ה"ו, שהוא הרושם של המלך והמטרוניתא. וכן משמע, שנשמות הצדיקים נמשכו ממקום עליון. %break כמ"ש, וילך איש מבית לוי, יסוד דחו"ב, המקום העליון. ונשמע מכאן, שיש אב ואם לנשמה, זו"ן. כי איש זה ז"א. ובת לוי זוהי הנוקבא. כמו שיש אב ואם לגוף בארץ. %break ונשמע, שבכל הבחינות, בין למעלה ובין למטה, באים הכול ונמצאים מזכר ומנקבה. כמ"ש, תוצֵא הארץ נפש חיה. הארץ כנ"י, הנוקבא נפש חיה, הנפש של אדה"ר. כי זו"ן הם אב ואם של אדה"ר. אשרי חלקו של משה הנביא הנאמן, מכל שאר נביאי העולם. %break .201 ותיתצב אחותו. זוהי חכמה, הנוקבא, שנקראת חכמה תחתונה. כמ"ש, אמור לחכמה אחותי את. מעולם לא הוסרה גזרת הדין מן העולם. %break כי בכל שעה שהיו חוטאים ישראל, היה הדין מקטרג עליהם. ואז, כמ"ש, ותיתצב אחותו מרחוק, שהתרחקה השכינה מהם, כמ"ש, מרחוק ה' נראה לי. %break %page 314 %H ותרד בת פרעה %break .202 ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור, ונערותיה הולכות על יד היאור. בשעה שפסקו ישראל מהתורה, מיד, ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור. שמדה"ד, בת פרעה, הייתה יורדת להתרחץ, מהדם של ישראל, מהפגם שלהם על עלבונה של התורה. %break כי יאור פירושו תורה. ונערותיה הולכות על יד היאור. הן האומות שהולכות ורודפות את ישראל, על יד היאור. על סיבת עלבונה של התורה, שאלו שלומדים בה הרפו את ידיהם ממנה. %break .203 כל הדברים שבעולם תלויים בתשובה ובתפילה שהאדם מתפלל להקב"ה. וכש"כ מי שמוריד דמעות בתפילתו, שאין שער שאלו הדמעות לא תבואנה בו. כתוב, ותפתח ותראהו את הילד. %break ותפתח, זוהי השכינה, העומדת על ישראל כאם על הבנים. והיא פותחת תמיד בזכותם של ישראל. %break .204 כיוון שפתחה ותראהו את הילד, ילד שעשועים, ישראל, שחוטאים לפני מלכם תמיד, ומיד שמתחננים לפני הקב"ה, חוזרים בתשובה ובוכים לפניו, כבן הבוכה לפני אביו. %break כתוב, והנה נער בוכה. כיוון שבכה, הוסרו ממנו כל הגזרות הקשות שבעולם. כמ"ש, ותחמול עליו, שהתעוררה עליו ברחמים, ותחמול עליו. %break .205 ותאמר, מילדי העברים זה, שהם רכי לב. ולא מילדי העכו"ם, שהם קשי עורף וקשי לב. מילדי העברים, שהם רכי לב בזכותם של האבות והאימהות לשוב לפני אדונם. %break ותקרא את אם הילד, רחל אימנו, שהייתה בוכה. כמ"ש, קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה. ישראל בוכה, ואֵם הילד, רחל, בוכה. %break .206 לעת"ל, כמ"ש, בבכי יבואו ובתחנונים אובילֵם. בזכות הבכייה של אם הילד, אימם של ישראל, רחל, יבואו ויתקבצו מהגלות. %break ועוד, גאולת ישראל אינה תלויה אלא בבכייה. ייגאלו, כשתִשְלמנה ותכְלינה בכי הדמעות שבכה עשיו לפני אביו. שכתוב, ויישא עשיו קולו ויֵבְך. ואלו הדמעות הורידו את ישראל לגלות. %break לכן, כיוון שתכלינה אלו הדמעות ע"י הבכייה של ישראל, ייצאו מהגלות. כמ"ש, בבכי יבואו ובתחנונים אובילם. %break %H וייפֶן כה וכה %break .207 וייפֶן כה וכה ויַרְא כי אין איש, ויַך את המצרי ויטמנהו בחול. כי ראה באלו נ' (50) אותיות שישראל מייחדים בכל יום, שמע ישראל, שיש בהם פעמיים כ"ה (25) אותיות. ולא ראה במצרי שיאמר אותם. וייפן כה וכה. כה ראשון הוא, שראה, אם היה בו מע"ט. %break וכה שני הוא, שראה, אם עתיד לצאת ממנו בן צדיק. מיד, וירא כי אין איש. ראה ברוח הקודש, שלא עתיד לצאת ממנו בן צדיק. %break .208 כמה רשעים הם בעולם, שמולידים בנים טובים יותר מהצדיקים. ואותו הבן הטוב שיוצא מהרשע, הוא טוב ביותר, להיותו טהור מטמא, אור מתוך החושך, חכמה מתוך הטיפשות. וזה טוב יותר מכל. %break %page 315 %H ויישב על הבאר %break .209 כתוב, ויַרְא איש מצרי מכה איש עברי מאֶחיו, וייפן כה וכה ויַרְא כי אין איש. מהו רומז פעמיים וירא? הכול ברוח הקודש הסתכל וראה. ומשום זה הסתכל בו והרג אותו, כלומר שהרג אותו בהסתכלותו בו. וע"כ כתוב פעם שנייה, וירא. %break והקב"ה סיבב הכול, כדי שמשה ילך אל אותו באר, כמו שהלך יעקב אל אותו הבאר. שכתוב במשה, ויישב בארץ מדיין ויישב על הבאר. וביעקב כתוב, וירא והנה באר. %break ולמה לא כתוב ביעקב, ויישב, אלא כתוב, וירא? משום שאע"פ שמשה ויעקב היו במדרגה אחת, בקו אמצעי, מ"מ התעלה משה בזה יותר ממנו. %break כי יעקב הוא בחינת ת"ת, ומשה הוא בחינת הדעת שבפנימיות ת"ת. הבאר היא המלכות בת זוגו של הת"ת. וכיוון שמשה פנימיות ת"ת, ע"כ כתוב בו, ויישב, וביעקב רק, וירא, בלבד. %break .210 אותה הבאר שראה יעקב וראה משה, האם זוהי הבאר שחפרו אותה אברהם ויצחק, שהם ב' הקווים ימין ושמאל דז"א? %break המלכות נקראת באר. ומִתחילה, מקודם בריאת העולם, הייתה במדה"ד ולא הייתה ראויה לקבל שום אור, עד שחפרו אותה אברהם ויצחק. פירושו, שהעלו אותה לבינה, למדה"ר, ונתקנה שם. ותיקון זה, החפירה לעשות אותה בית קיבול, נעשה בעת בריאת העולם. %break ואם זהו מצב הבאר, שראו יעקב ומשה, למה לא כתוב בהם, שחפרו אותו או תיקון אחר, אלא כתוב, ויישב על הבאר, בלי תיקון מוקדם? אלא, אין הבאר של יעקב ומשה כמצב הבאר שחפרו אותה אברהם ויצחק. אלא משעה שנברא העולם, נבראה באר זו. %break כלומר, שכבר הייתה במצב שלאחר התיקון. ובערב שבת בין השמשות נברא פי הבאר, היסוד שלה, ע"י עלייתה אז לבינה. ובמצב הזה אינה צריכה עוד לתיקון. וזוהי הבאר שראו יעקב ומשה. וע"כ כתוב, ויישב על הבאר, בלי שום תיקון מוקדם. %break .211 אלו רודפי צדק, שרודפים לתיקון המלכות, שנקראת צדק, ע"י ג' קווים שבז"א, הם התובעים בזרוע האמונה, המשכת קו שמאל למלכות, שנקראת אמונה. %break הם שהתדבקו בקשר האמונה שבקו ימין. הם שיודעים דרכי מלך העליון, ז"א, קו האמצעי. קִרבו שִמעו, אותם הרודפים לתקן את המלכות ולהאיר אותה בג' קווים, שמעו כיצד נעשה סדר הייחוד הזה. %break כתוב ביעקב, וירא, והנה באר בשדה ושלושה עדרי צאן רובצים עליה. באר היא שם המלכות בעת שמקבלת ג"ר. וג"ר אלו אינה מקבלת מג"ר דג"ר, אלא מנה"י דג"ר. מטעם, שחו"ב דג"ר נעלמים עם הכרעת קו אמצעי ביניהם. %break ויורדים ונעשים לב' זרועות חו"ג וקו אמצעי ת"ת, שהם מכונים ו"ק דג"ר. אמנם גם מחג"ת לא תוכל המלכות לקבל חכמה, כי בהם שולטים רק החסדים. %break אלא אחר שב' הקווים יורדים לנו"ה, שבהם מקום גילוי החכמה, אז תוכל המלכות לקבל מהם הג"ר, שהיא רק נה"י דג"ר בלבד. וע"ש קבלת הג"ר מנה"י הללו, נקראת המלכות בשם באר. %break כמ"ש, והנה באר בשדה, ושלושה עדרי צאן, נה"י, רובצים עליה. ונקראת ג"כ, שדה תפוחים קדושים, כי נה"י נקראת שדה תפוחים, והמוחין דחו"ב שבהם נקראים קדושים. %break .212 כשעולים ויוצאים שני הקווים חו"ב לקראת הקו האמצעי האחד, הם מקבלים אותו בין שתי הזרועות, חו"ג. שמחמת קבלתם את קו האמצעי ירדו חו"ב ונעשו חו"ג, כי הסתלקו מהם ג"ר דג"ר. %break %page 316 אמנם עוד המלכות אינה יכולה לקבל חכמה מהם, כי שם שליטת אור החסדים, והחכמה מכוסה שם. עד שחו"ג יורדים למטה, שנעשים נו"ה. %break הם שניים, עיקר המוחין, ימין ושמאל, שנעשים לנו"ה. ואחד ביניהם, שצריכים בהכרח לקו האמצעי, יסוד, שיכריע ביניהם. כי המכריע בין חו"ג נקרא ת"ת, והמכריע בין נו"ה נקרא יסוד. %break שניים הללו שירדו למטה, הם מושב שהנביאים יונקים מהם, כלומר, מנו"ה. אחד שביניהם, יסוד, המתחבר בכל, הן בקו ימין והן בקו שמאל, לוקח מכולם חכמה וחסדים. %break כי להיותו הקו האמצעי המקיים הארתם, ע"כ מקבל הארתם גם לעצמו. כי זה הכלל, כל האורות שהתחתון גורם להתקיים בעליונים, זוכה בהם בשלמותו גם הוא. %break .213 הבאר הקדושה ההיא, המלכות, במוחין דג"ר עומדת תחת נה"י. והיא שדה תפוחים קדושים. מהבאר ההיא יושקו העדרים, שהם כל אלו המרכבות של המלאכים, וכל אלו המלאכים בעלי כנפיים. %break שלושה רובצים על הבאר הזו, ג"ס נה"י. והבאר הזו מתמלאת באור הג"ר, והיא נקראת אדנ"י. %break כמ"ש, אדנ"י ה' אתה החילותָ. וכתוב, והאר פניך על מקדשך השָמֵם למען אדנ"י, אדון כל הארץ. כי כשיש לה ג"ר, נקראת בלשון זכר אדון, כמ"ש, הנה ארון הברית אדון כל הארץ. בה גנוז מקור אחד קדוש, יסוד, הנובע בה תמיד וממלא אותה, שנקרא ה' צבאות. %break .214 ולכוהן מדיין שבע בנות ותבואנה ותִדלֶינה, ותְמַלאנה את הרְהָטים להשקות צאן אביהן. אם הבאר הזו היא הבאר של יעקב, הרי כתוב ביעקב, %break ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר. ולמה בנות יתרו לא נצרכו לזה, אלא כמ"ש, ותבואנה ותדלינה, בלי טרחה אחרת, לגלול את האבן מעל פי הבאר? %break .215 יעקב הסיר את האבן מן הבאר. כי כתוב, ונאספו שמה כל העדרים, והשיבו את האבן על פי הבאר. אבל ביעקב לא כתוב, ויָשֵב את האבן. כי אח"כ לא היו צריכים עוד אל האבן, כי מתחילה המים לא היו עולים. %break כיוון שבא יעקב, עלו לקראתו המים, כי התרבו. וע"כ האבן ההיא לא הייתה על פי הבאר, שלא היו צריכים לשמירה. וע"כ נאמר בבנות יתרו, ותבואנה ותדלינה. בלי טרחה לגלול את האבן. %break %H באר של משה ויעקב %break .228 אשרי חלקם של הצדיקים. יעקב ברח מפני אחיו, והזדמנה לו באר, הנוקבא. כיוון שהבאר ראתה אותו, המים הוכרו לבעליהם, ועלו אליו במ"ן. ושמחו עימו. ושם התחברה עימו בת זוגו רחל. %break משה ברח מפני פרעה, והזדמנה לו באר. והמים ראו אותו, והוכרו לבעליהם, ועלו אליו במ"ן. ושם התחברה עימו בת זוגו ציפורה. %break .229 מה ההפרש בין משה ליעקב? ביעקב כתוב, ויהי כאשר ראה יעקב את רחל, וייגש יעקב ויָגל את האבן מעל פי הבאר ויַשְׁק את צאן לבן אחי אימו. במשה כתוב, ויבואו הרועים ויגרשוּם, וַיָקָם משה ויושיעָן, ויַשְׁק את צאנם. %break %page 317 בוודאי היה יודע משה, אחר שראה את המים עולים אליו, ששם תזדמן לו בת זוגו. ועוד, שהרי רוח הקודש לא פסק ממנו לעולם. ובו היה יודע, שציפורה תהיה בת זוגו. %break אמר משה, ודאי כשיעקב בא לכאן והמים עלו לקראתו, הזדמן לו אדם שאסף אותו לביתו, ונתן לו כל מה שצריך. גם לי יהיה כן. %break .230 יתרו כומר לעבודה זרה היה. כיוון שראה שאין ממש בעבודה זרה, נפרד מעבודתה. קם העם והחרים אותו. כיוון שראו שבנותיו באו להשקות את צאנו, היו מגרשים אותן. כי מתחילה היו הם עצמם רועים את צאנו, להיותו הכומר שלהם. %break כיוון שראה משה ברוח הקודש, שעל דבר עבודה זרה היו עושים לו את זה, מיד, ויקם משה ויושיען, וישק את צאנם. ונעשה הכול מחמת קנאה אל הקב"ה. %break %H שחורה אני ונאווה %break .232 ותאמרנה, איש מצרי הִצילנו. אמרו ולא ידעו מה שאמרו. משל לאדם, שהיה יושב במדבר, ועברו ימים שלא אכל בשר. יום אחד בא דוב לחטוף כבש אחד, וברח הכבש והדוב רדף אחריו, עד שהגיעו לאותו האדם שבמדבר. %break ראה את הכבש, והחזיק בו ושחט אותו, ואכל בשר. נמצא, שהדוב גרם שאותו אדם יאכל בשר. אף כאן, המצרי שנהרג ע"י משה, גרם שמשה יברח ויבוא למדיין אל הבאר. וע"כ כתוב, איש מצרי הצילנו, ברוח הקודש. כלומר, המצרי שמשה הרג אותו. %break .233 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה את יעקב, איש וביתו באו. ישראל הוא שם הגדלות. א"כ, למה נזכר שם זה בבואם לגלות מצרים? ולמה חוזר אח"כ, את יעקב, שהוא שם הקטנות? %break אלא כמ"ש, שחורה אני ונאווה, בנות ירושלים כאוהלי קֵדר כיריעות שלמה. שחורה אני ונאווה, זוהי כנ"י, השכינה, שהיא שחורה מהגלות. ונאווה, שהיא נאווה בתורה ובמצוות ובמע"ט שישראל עושים. בנות ירושלים הן הנשמות, שעוסקות בתורה ובמצוות, %break שמשום כך הן זוכות לרשת את ירושלים של מעלה, השכינה. כאוהלי קֵדר, אע"פ שהיא קודרת בגלות, עכ"ז במעשים היא כיריעות שלמה, האורות של המלך שהשלום שלו, ז"א. %break כיוון שב' בחינות הן בגלות. שמצד עצם הגלות יש דינים וקטנות, ומצד המע"ט, שהצדיקים עושים בגלות, הם נאים ומעלים את השכינה ליריעות שלמה. %break וע"כ מבחינת המע"ט, כתוב, בני ישראל הבאים מצריימה, השם של גדלות. ומבחינת עצם הגלות, כתוב, את יעקב איש וביתו באו, השם של קטנות. %break %page 318 %H בְּרח דודי %break .234 רבי חייא הגדול הלך אל רבי שמעון. וראה מסך של אש, שהיה מפסיק בבית. ורבי שמעון ותלמידיו היו מהמסך ולִפְנים. תמה רבי חייא ואמר, אשמע דבר מפיו מכאן, מאחורי מסך האש. %break .235 שמע קול של אחד מהתלמידים של רבי שמעון, שהיה אומר, בְּרח דודי ודְמה לך לצבי או לעופר האיילים. כל ההשתוקקות שהשתוקקו ישראל אל הקב"ה, היא תאוותם של ישראל, שיהיה הקב"ה לא הולך ולא מתרחק, אלא בורח כצבי או כעופר האיילים. %break .236 אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או עופר האיילים, שבזמן שהוא בורח, הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו. ולעולם תמיד, הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. %break כך אמרו ישראל, ריבונו של עולם, אם אנו גורמים שתסתלק מבינינו, יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים, שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהיה בו מקודם ועזב אותו וברח משם. %break כמ"ש, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא מְאסתים ולא גְעלתים לכַלותם להפר בריתי איתם. הצבי ישן בעין אחת, ובאחרת הוא ער. כך אמרו ישראל אל הקב"ה, עשה כמו הצבי, כמ"ש, הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. %break .237 שמע רבי חייא ואמר, הן העליונים עוסקים בתורה בפנים הבית, ואני יושב מבחוץ. בכה. שמע רבי שמעון ואמר, ודאי שהשכינה מבחוץ, עם רבי חייא. מי ייצא ויכניס אותו? %break אמר רבי אלעזר בנו, אם אשרף, ביציאתי דרך המסך של אש, לא אהיה נשרף, כי השכינה היא מבחוץ, אצל רבי חייא. תיכנס השכינה ותהיה האש של המסך בשלמות. %break שמע רבי אלעזר קול שאמר, עוד לא נסמכו העמודים, ג' קווים, ועוד לא נתקנו השערים, נ' (50) שערי בינה, ומקְטַנֵי הבשמים שבעדן הוא עתה. מקטני הנשמות, המכונות בשמים. %break כלומר, שעוד לא זכה רבי חייא למדרגות שבעולם התיקון, שהם תיקון ג' קווים ונ' שערי בינה. וע"כ אינו ראוי להיכנס מבפנים למסך. וע"כ לא יצא רבי אלעזר להכניס אותו. %break .238 ישב רבי חייא, בכה ונאנח. פתח ואמר, סוֹב דְמה לך דודי לצבי או לעופר האיילים. ע"פ הפירוש ששמע מרבי שמעון, שאע"פ שבורח, הוא מחזיר ראשו לאחוריו, ואינו מתרחק. אז נפתח שער המסך. אבל רבי חייא לא נכנס. %break נשא רבי שמעון עיניו וראה שנפתח שער המסך. אמר, משמע שניתן רשות למישהו מבחוץ, ואנחנו בפנים, ולא נכניס אותו? קם רבי שמעון, הלך האש ממקומו עד מקומו של רבי חייא. %break אמר רבי שמעון, ניצוץ אור הקליטה כבר התפשט לחוץ, לרבי חייא, ואני כאן מבפנים, ולא אכניס אותו? נאלם פיו של רבי חייא, מחמת האש שהתפשטה אליו. %break .239 כיוון שנכנס רבי חייא לבפנים, השפיל עיניו ולא הרים ראשו. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בנו, העבר ידך על פיו של רבי חייא, שאינו יודע בזה, כי אינו רגיל בו, ואינו יודע לשׁית עצה בנפשו. קם רבי אלעזר, והעביר ידו על פיו של רבי חייא. %break %page 319 פתח רבי חייא את פיו ואמר, עיני ראתה, מה שלא ראיתי מעודי, וקומתי הזדקפה, שלא חשבתי כל כך מעולם, טוב למות באש זהב הטוב הבוער. %break כי יש מוחין דאחוריים וחיצוניות, הנמשכים מקו שמאל בלי ימין, בעניין יציאת נקודת השורוק, בינה שחזרה לראש א"א. והראש דא"א, יש בו אור חכמה בלי חסדים. %break וחכמה בלי חסדים מאירה רק בג"ר ולא בזו"ן ובבי"ע. וע"כ גם החכמה אינה מאירה בהם, בהיותם שמאל בלי ימין. ונבחנים משום זה למוחין דאחוריים וחיצוניות. %break ואין השמאל מתחבר בימין, אלא ביציאת קו אמצעי במסך דחיריק. שבכוח המסך וקומת החסדים, הוא מכניע את קו השמאל ומחבר אותו בימין. ומתלבשת החכמה שבשמאל בחסדים שבימין. ואז יכולה החכמה להאיר בשלמות. %break ויש לזכור כאן עניין ג' הנקודות חולם שורוק חיריק. ומוחין הללו, הבאים בהכרעת קו אמצעי, בכוח המסך דחיריק, נקראים מוחין דפנים ופנימיות. ויש מעלה בקו שמאל שאינה בקו אמצעי. כי קו שמאל מושך חכמה מהראש דא"א, ג"ר דג"ר, אע"פ שאינם מאירים בו. %break ויש מעלה בקו אמצעי שאינה בקו שמאל. כי קו אמצעי מאיר בכל השלמות, מחמת התלבשות החכמה בחסדים, אמנם אין בו אלא ו"ק דג"ר, כי כוח המסך דחיריק ממעט אותו מג"ר דג"ר. %break ורבי חייא היה במדרגת מוחין דאחוריים, הבאים מקו שמאל, מטרם הכרעת הקו האמצעי. ורבי חייא הגדול הלך אל רבי שמעון. שהיה דרכו תמיד ללמוד, איך הולכים במדרגות מחיל אל חיל. וראה מסך של אש, שהיה מפסיק בבית. %break שהרגיש ברבי שמעון את המסך דחיריק שבקו אמצעי, שממנו מקבל רבי שמעון המוחין דפנים שלו. אשר מסך זה מפסיק את המוחין דחכמה, המכונה בית, שמסלק ממנו הג"ר דג"ר, ואינו מאיר אלא בו"ק דג"ר. %break תמה רבי חייא, כי נדמה לו שהוא קטן ממנו. כי רבי חייא, אע"פ שהיה במוחין דאחוריים, היה לו ג"ר דג"ר, כדרך קו שמאל. ורבי שמעון אין לו אלא ו"ק דג"ר, מסיבה שמשתמש בקו אמצעי. %break וע"כ חשב רבי חייא את המוחין של עצמו יותר פנימיים מהמוחין של רבי שמעון, ואמר, אשמע דבר מפיו מכאן, כלומר, ו"ק דג"ר. %break שמע קול של אחד מהתלמידים של רבי שמעון, שהיה אומר, בְּרח דודי ודְמה לך לצבי או לעופר האיילים. כל ההשתוקקות שהשתוקקו ישראל אל הקב"ה, היא תאוותם של ישראל, %break שיהיה הקב"ה לא הולך ולא מתרחק, אלא בורח כצבי או כעופר האיילים, שהוא מחזיר את ראשו לאחוריו. שבשעה שישראל אחוזים בקו שמאל, בורח הקב"ה מהם, ואינו מאיר להם. %break אמנם אין בריחה זו עניין של הסתלקות, אלא להיפך, כי רוצה להאיר להם בחינת ראש, חכמה. אלא שחסר להם חסדים, ואין הראש יכול להאיר להם בלי התלבשות בחסדים. ע"כ בורח מהם, עד שמקבלים המסך דחיריק, שעליו יוצא קו אמצעי. %break ואז מאיר הראש שלו באחוריו, בקו שמאל, משום שעתה, ע"י קו אמצעי, מתלבשת החכמה בחסדים ומאירה בשלמות, אלא בו"ק דג"ר. וזהו נבחן, שבורח כצבי, שמחזיר ראשו לאחוריו. %break וזהו שהתפללו ישראל, אם אנו גורמים שתסתלק מבינינו, משום שנאחזנו בקו שמאל, שהחכמה אינה מאירה מחמת החיסרון של החסדים, וע"כ גרמנו שהקב"ה הסתלק מבינינו. %break %page 320 יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים, שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח, כן הבריחה של הקב"ה תחזיר את ראשו, הג"ר, למקום שהניח, קו שמאל, שמשםהסתלק. %break הצבי ישן בעין אחת, ובאחרת הוא ער. כך אמרו ישראל אל הקב"ה, עשה כמו הצבי. עיניים, חכמה, ויש בהם ע"ס, שהג"ר באחת, ובאחרת ז"ת. ושינה היא הסתלקות המוחין. והתפללו ישראל, שהסתלקות זו לא תשלוט אלא בעין אחת, %break ג"ר דחכמה, ולא בשנייה, ו"ק דחכמה, שהם צריכים להתקיים אח"כ ע"י הקו האמצעי. וכמ"ש, הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. אלא עינו פתוחה ומאירה חכמה לישראל. %break וכל זה נאמר לרבי חייא, להודיע לו מעלת רבי שמעון, שאע"פ שמשתמש בקו האמצעי ובמסך דחיריק שלו, מ"מ הוא מקבל אור החכמה מקו שמאל בכל שלמות הארתה. אלא מבחינת ו"ק דחכמה. אבל רבי חייא, הגם שנאחז בקו שמאל בלי מסך, %break שהוא יכול להמשיך ג"ר דחכמה, אבל מה זה יועיל לו, בשעה שאינה מאירה לו כלום, והקב"ה בהסתלקות מהשכינה בסיבתו, והוא כביכול ישן. %break שמע רבי חייא דבריו, הבין שהצדק עימו, ואמר, הן העליונים עוסקים בתורה בפנים הבית, ואני יושב מבחוץ. בכה. שעתה הכיר שהעליונים, רבי שמעון וחבריו, הם בבית, חכמה. והוא יושב בחיצוניות החכמה, כי אינה מאירה לו. וע"כ בכה. %break שמע רבי שמעון ואמר, ודאי שהשכינה מבחוץ, שרבי חייא מרגיש כבר, שהשכינה בחיצוניות מסיבתו. וע"כ אמר, מי ייצא ויכניס אותו, להמשיך לו מוחין דפנים? %break אמר רבי אלעזר בנו, להשמיע לרבי חייא, אם אשרף ע"י המסך דחיריק שבקו אמצעי, שהסתלקו ממני הג"ר דג"ר, לא אהיה נשרף, כלומר, איני מחשיב את זה לשריפה, שהרי השכינה הייתה מבחוץ, שהייתה בחיצוניות. אלא תיכנס השכינה לפב"פ עם ז"א, %break ע"י שקיבלתי את המסך דחיריק שבקו אמצעי. ותהיה האש של המסך שלמה, מכוח שגרמה הזיווג של הקב"ה והשכינה פב"פ. ובדברים אלו חשב רבי אלעזר לפעול אצל רבי חייא, שיפרוש מקו שמאל, ויקבל את קו אמצעי. %break שמע רבי אלעזר קול שאמר, עוד לא נסמכו העמודים, שעוד לא נסמכו אצל רבי חייא הקווים ימין ושמאל עם המסך דחיריק, והשערים עוד לא נתקנו במסך דצ"א. %break ומקטני הבשמים שבעדן הוא עתה, ומשום זה לא יקבל רבי חייא ממנו. וע"כ לא יצא רבי אלעזר להכניס אותו, כי הבין שרבי חייא לא יוכל לקבל דבריו. %break יציאה פירושו, להתדבק במדרגתו של רבי חייא, שהיא חיצוניות, כי אי אפשר להגביה את מדרגת חברו, אלא אם יירד וישתווה עם מדרגתו. וע"כ היה רבי אלעזר צריך לצאת מפנימיות לחיצוניות. %break ישב רבי חייא, בכה ונאנח, הרבה בתפילה לזכות למוחין דפנימיות. פתח ואמר, סוב דמה לך דודי לצבי או לעופר האיילים. זה רומז שזכה להשיג את מסך דחיריק, הממעט את הג"ר דקו שמאל, ונשאר בו"ק בלי ראש. וע"כ ביקש מהקב"ה שיחזיר ראשו לאחוריו כצבי. %break אז נפתח שער המסך, כלומר, שעוד לא זכה למסך עצמו, שעליו יוצא הקו האמצעי, אלא שזכה רק לשער שלו בלבד. כי מתחילה יוצא המסך דחיריק במסך דצ"א, שבכוחו מכניע קו השמאל תחת קו הימין. ובבחינה זו עוד אינו ראוי לזיווג עליון להמשיך אור הפנים. %break %page 321 כי המסך דצ"א אינו מקבל לתוכו אור. ולפיכך צריכים להמתיק את המסך הזה בצ"ב. ואז ראוי להמשיך ולקבל אור הפנים. %break וע"כ המסך דצ"א אינו נחשב למסך ממש, אלא לשער המסך. כלומר, סיבה למסך הממותק דצ"ב. וזולתו לא היה נכנע קו השמאל. לכן נאמר, שרבי חייא לא נכנס, משום שמסך דצ"א אינו ראוי להמשיך אור הפנימית, וע"כ עוד לא יכול להיכנס לפנימיות. %break נשא רבי שמעון עיניו וראה שנפתח שער המסך. אמר, משמע שניתן רשות למישהו מבחוץ. רבי שמעון הרגיש בו שכבר זכה במסך דחיריק מצ"א, שהוא רק שער המסך, ונחשב לנתינת רשות להיכנס לבפנים. ואנחנו בפנים, ולא נעזור לו להיכנס? %break קם רבי שמעון, הלך האש ממקומו, שהלך אש המסך, ממקומו של רבי שמעון, מסך הממותק דצ"ב, עד מקומו של רבי חייא, ובזה קיבל רבי חייא מרבי שמעון את המתקת המסך דצ"ב. %break אז אמר רבי שמעון, ניצוץ אור הקליטה כבר התפשט לחוץ, ואני כאן מבפנים ולא אכניס אותו? ניצוץ אור הקליטה בחוץ אצל רבי חייא, שכבר קיבל קטנות דמוחין, ע"י זיווג על המסך דצ"ב, שאע"פ שהיא עוד בקטנות כמו ניצוץ, %break אמנם היא אור הקליטה, שכבר הפנימיות קולט אותו ויכול להיכנס לשם. והוא ראוי לקלוט אח"כ המוחין דגדלות. כי קטנות זו בהיותה מאמא, מכשירה אותו לקבל הגדלות דאמא. %break נאלם פיו של רבי חייא, כי הקטנות שקיבל, מכונה אל"ם דאלקים, הרומז שחסר לו י"ה דאלקים, ג"ר. כמ"ש, מי שם פֶּה לאדם. שהבינה, מ"י, שם פה לאדם, שהוא גילוי ג"ר. %break וכתוב, או מי יָשום אילם. מ"י, בינה, משפיעה מוחין דקטנות, שהפה נאלם בעניין אל"ם דאלקים, שחסר ג"ר, י"ה דאלקים. כיוון שנכנס רבי חייא לבפנים, השפיל עיניו ולא הרים ראשו. משום שהיה לו משם רק מוחין דקטנות, והיה חסר ראש. %break אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בנו, העבר ידך על פיו של רבי חייא, שאינו יודע בזה. יד, פירושו כוח וחיל. ואמר רבי שמעון לרבי אלעזר, שיעביר ידו על פיו של רבי חייא, ויעזור לו להעלות מ"ן להמשכת הג"ר, ויתגלה לו המוחין דג"ר, שהגילוי שלהם מכונה פה. %break קם רבי אלעזר, והעביר ידו על פיו של רבי חייא. פתח רבי חייא את פיו. כלומר, שהשיג המוחין דג"ר דפנימיות, שהגילוי שלהם מכונה פתיחת פה. ואמר, עיני ראתה, מה שלא ראיתי מעודי. ראייה, שפע החכמה, כי עיניים הם חכמה. %break ואמר רבי חייא כי עתה, שהשיג המוחין דג"ר דפנימיות, הוא ראה, שעתה השיג אור החכמה, מה שלא ראה. כי מקודם לכן היה בחיצוניות. ואע"פ שהיה יונק מג"ר דג"ר שבקו שמאל, אכן החכמה הזו לא האירה לו כלל, מטעם החיסרון של לבוש החסדים. %break אבל אלו ג"ר דפנימיות שהשיג עתה, מאירה בהם החכמה בשלמות, כי יש לה חסדים להתלבשות, אלא שמאירה בו"ק דג"ר. לכן אמר, וקומתי הזדקפה, ראשי הזדקף, שהשיג ג"ר, הנקראים ראש, שלא חשבתי שעוד אשיג אותם פעם. %break ואמר, טוב למות באש זהב הטוב הבוער. הסתלקות ג"ר דג"ר מחמת המסך דחיריק שקיבל, מכונה מיתה. בינה מכונה זהב טוב. וכדי להשיג הג"ר של זהב הטוב, הבוער מחמת המסך דחיריק, כדאי למות, להפסיד הג"ר דג"ר. %break .240 במקום של רבי שמעון, שזורק ניצוצין לכל צד, כלומר, המוחין דקטנות, ניצוץ אור הקליטה. וכל ניצוץ עולה ל-370 מרכבות. שכל ניצוץ מקבל הגדלות מבינה שספירותיה מאות, %break %page 322 וד"ס חו"ב תו"מ עולות 400. ומשום שמג"ר דג"ר חסרים 30 ספירות מחכמה, הם רק 370 מרכבות. וחסר 30 ל-400. %break ואח"כ כשזוכים יותר, עולים לאו"א עילאין ולא"א, שספירותיו מאה אלף, וע"ס שלו הם אלף אלפים. ואז כל מרכבה נפרדת לאלף אלפים, מצד שכל אחת מהן משיגה מוחין דא"א. %break ולריבוא רבבות, עד שמגיעה לעתיק יומין, שספירותיו רבבות והן ריבוא רבבות. שהוא יושב על כיסא, ז"ת דעתיק, שהג"ר יושבות עליהם. %break והכיסא מזדעזע ממנו ל-260 עולמות. הכיסא מזדעזע מלקבל מג"ר עשר פעמים הוי"ה, שהם בגי' ר"ס (260), שהוא כמ"ש, ס"ר לראות. וכל המדרגות האלו ישנן ברבי שמעון. %break .241 עד שרבי שמעון מגיע למקום העדן של הצדיקים, עד שנשמע בכל הרקיעים מעלת רבי שמעון. וכל העליונים והתחתונים כולם בזמן אחד, תמהים ואומרים, האם זהו רבי שמעון, שהכול היה מרעיש, מי יכול לעמוד לפניו? %break זהו רבי שמעון, שבשעה שפותח פיו להתחיל לעסוק בתורה, מאזינים לקולו, כל הכיסאות, וכל הרקיעים, וכל המרכבות, וכל אלו שמשבחים לאדונם. %break .242 אין מי שיפתח לומר שירה, ואין מי שיסיים שירתו. כלומר, אותם שעומדים באמצע השירה, אינם גומרים שירתם, כי כולם נמצאים, להקשיב לקולו של רבי שמעון. עד שנשמע בכל הרקיעים של מעלה ושל מטה, פתחון פה. %break כשגמר רבי שמעון לעסוק בתורה, מי ראה שירים? מי ראה שמחה של המשבחים לאדונם? מי ראה הקולות ההולכים בכל הרקיעים? ובזכות רבי שמעון, באים כל הנשמות והמלאכים, %break וכורעים ומשתחווים לפני אדונם, ומעלים ריחות הבשמים שבעדן, הארת החכמה, עד עתיק יומין. וכל זה בזכות רבי שמעון. %break .243 פתח רבי שמעון פיו ואמר, שש מדרגות ירדו עם יעקב למצרים, חג"ת נה"י, וכל אחת מתפשטת עד עשרה, כשהן בהארת ז"א לבד. ואז הן שישים. והן אלף כשמקבלות הארת חכמה. והן 60,000. %break ועד ריבוא (10,000) כשמקבלות הארת החסדים מעתיק. והן שישים ריבוא (600,000). %break וכנגדן שש מדרגות לישראל. כי מישראל יורדות ליעקב. וכנגדן שש מדרגות לכיסא העליון, חג"ת דז"א הכלול מנה"י. וכנגדן שש מדרגות לכיסא התחתון, המלכות, חג"ת נה"י, כמ"ש, שש מעלות לכיסא. %break כתוב, רבבה כצמח השדה נתתיךְ, מדרגה א'. ותִרבי, היא ב'. ותִגדלי, היא ג'. ותבואי בעדִי עדָיים, היא ד'. שדיים נכונוּ, היא ה'. ושיערך צימֵחַ, היא ו'. וכנגדן כתוב, ובני ישראל פָּרו, היא א'. וישרצו, היא ב'. ויִרבו, היא ג'. ויעצמו, היא ד'. במאוד, היא ה'. מאוד, היא ו'. %break .244 כל אחת שבו"ק עולה לעשרה מהארת ז"א עצמו, שספירותיו עשרות, ונעשו הו"ק שישים. ואז הם שישים גיבורים שמסביב לשכינה. כמ"ש, הנה מיטתו שלִשלמה, השכינה, הנקראת מיטה. %break וכמ"ש, שישים גיבורים סביב לה מגיבורי ישראל. והם שישים ריבוא, כשמקבלת הארת החסדים מעתיק, שיצאו עִם ישראל מהגלות, ושבאו עם יעקב אל הגלות. %break %page 323 .245 והרי שבעה הם, חג"ת נהי"מ, וכשכל אחת נעשית לעשרה, הן עולות לשבעים, ולא שישים? שבעים אינם שייכים לכאן. כי כאן מדובר ממדרגות המאירות, ומדרגת המלכות אינה מאירה מעצמה. כתוב, ושישה קנים יוצאים מצידיה, %break שלושה קני מנורה מצידה האחד ושלושה קני מנורה מצידה השני, שהם כנגד חג"ת נה"י. וקנה אחד האמצעי, המלכות, שאינה באה בחשבון, כמ"ש, אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. כי המלכות אינה מאירה מעצמה, אלא רק מקבלת מששת הנרות. %break %H גלות למה ולמצרים למה %break .246 למה רצה הקב"ה להוריד את ישראל למצרים בגלות? הגלות למה? ולמה דווקא למצרים? %break .247 כתוב, שישים המה מְלָכות ושמונים פילגשים ועלמות אין מספר. שישים המה מלכות, הם גיבורים של מעלה שמצד הגבורה, הנאחזים בחקיקות, בחיצוניות של החיה הקדושה של ישראל, המלכות. וע"כ נקראים על שמה שישים מְלכות. %break והם מלאכים הממונים על האומות. שמונים פילגשים, הם המלאכים הממונים בחקיקות המלכות, שמתחתיהן של שישים מלכות. וע"כ נקראים פילגשים ולא מלכות. %break ועלמות אין מספר, הוא כמ"ש, היש מספר לגדודיו? ועכ"ז כתוב, אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאימָהּ. זוהי השכינה הקדושה, היוצאת מי"ב (12) אורות. והיא זוהר המאיר לכל, וע"כ נקראת אמא, כמ"ש, אחת היא לאימה. %break .248 כעין זה עשה הקב"ה בארץ. זרק כל העמים לכל צד, ומינה עליהם ממונים. כמ"ש, אשר חָלק ה' אלקיך אותם לכל העמים. והקב"ה לקח לחלקו את כנ"י. %break כמ"ש, כי חֵלק ה' עַמו יעקב חבל נחלתו. וקרא לה, אחת היא יונתי תמתי, אחת היא לאימה. זוהי שכינת כבודו, שהשרה ביניהם. אחת היא ומיוחדת לו. %break כתוב, ראוהָ בנות ויְאַשְׁרוה, כמ"ש, רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כוּלנה. וכתוב, מלכות ופילגשים ויהללוה, אלו הם שרי העמים שהתמנו עליהם. %break .249 בעשרה מאמרות נברא העולם. העולם נברא בשלושה: בחכמה, בתבונה ובדעת. והעולם לא נברא אלא בשביל ישראל. וכשרצה הקב"ה לקיים את העולם, עשה לאברהם בחכמה, %break ליצחק בתבונה, ליעקב בדעת, כמ"ש, ובדעת חדרים יימלאו. חג"ת, אברהם יצחק ויעקב, עלו ונעשו חב"ד. ובאותה שעה השתכלל כל העולם. וכשנולדו ליעקב י"ב שבטים, י"ב גבולי אלכסון, השתכלל הכול בעוה"ז, כעין של מעלה באצילות. %break .250 כשראה הקב"ה את השמחה הגדולה של העוה"ז, כשהשתכלל כעין של מעלה, אמר, פן יתערבו י"ב השבטים בשאר העמים, ויישאר פגם בכל העולמות. מה עשה הקב"ה? %break טלטל את כולם מכאן לכאן, עד שירדו למצרים לשבת בדירותיהם בתוך עם קשי עורף, המבזים מנהגיהם ומבזים אותם מלהתחתן בהם, ומלהתערב עימהם, וחשבו אותם לעבדים. %break %page 324 הזכרים מאסו בהם והנקבות מאסו בהם, עד שהשתכלל הכול בזרע קדוש בלי תערובת עם נכר. ובינתיים נשלם עוונם של העמים, כמ"ש, כי לא שָלֵם עוון האמורי עד הנה. וכאשר יצאו, יצאו צדיקים קדושים, שכתוב, שבטי יה עדות לישראל. %break ובזה מיושבות השאלות: למה נגלו ישראל? ולמה למצרים דווקא? כי מהפחד שלא יתערבו השבטים בשאר האומות, שהיו מכבדים את ישראל, הגלה אותם למצרים, %break שהיו בעלי גאווה ומבזים ומואסים בישראל. והיו שם עד ששלם עוון אמורי, ובאו לארצם הם, שאין עוד פחד מפני תערובות בשאר העמים. %break %H בני ישראל בני יעקב %break .266 כל עשב הארץ, התמנו עליהם שרים חזקים בשמיים. שאין לך כל עשב בארץ, שאין לו כוכב ומזל ברקיע, שמכה אותו ואומר לו, גדל. ולכל אחד יש סוד בפני עצמו. %break כמו שיש להם למעלה ממונים מיוחדים, ואין ממונה מתערב בחברו, והזורע כלאיים, מערב שליטתם זה בזה. כמ"ש, הידעת חוקות שמיים, אם תשים משטרו בארץ. %break וכתוב, לכולם בשם יקרא. וכמו שלכל מה שבעולם יש סוד בפני עצמו. ולא רצה הקב"ה לגלות אותו ממקומו ולערב אותו באחר, וקרא בשמות לכל אחד. על אחת כמה וכמה בני יעקב, שהם שבטים קדושים, קיומו של עולם. לכן כתוב, ואלה שמות בני ישראל. %break .267 אלא אם היה כתוב, אלה שמות, היה משמע שהכתוב, ואלה שמות בני ישראל, הוא על חשיבותם של השבטים מקיימי העולם. עתה שכתוב, ואלה שמות, עם ו' נוספת, משמע שעל הראשונים מוסיף. %break כי השם ישראל מורה על עלייה וחשיבות. והשם יעקב מורה על ירידה. וכיוון שכתוב כאן, בני ישראל, נאמר על חשיבות השבטים. אבל מטעם תוספת הו', שכתוב, ואלה, זה מורה שמחובר לכתובים הקודמים. %break ועומד כבר אחר מיתת יעקב ויוסף והשבטים, שאז באו לירידת המדרגה, ונקראים בני יעקב. ואע"פ שכתוב, בני ישראל, אין זה משום חשיבות, כי מבחינת המדרגה כבר נפלו למדרגת בני יעקב. אלא מטעם אחר, לכבודו של יעקב. %break .268 בשעה שאמר הקב"ה, אנוכי ארד עימך מצריימה, האם ייתכן שהשכינה ירדה עימו בשעה ההיא ממש, שמיד בבואם מצריימה היו בבחינת בני יעקב, בירידה? %break אלא בשעה שהייתה ירידה לבניו, ירדה השכינה. כמ"ש, אנוכי ארד עימך מצריימה, ואנוכי אַעַלך גם עלה, שכל זמן שתהיה לך עלייה, יש גם לי עלייה. ובשעה שתהיה לך ירידה, אנוכי ארד עימך. %break ואחר שמת יוסף וכל אחיו, והייתה להם ירידה, עמדה השכינה וירדה עימהם. כמו שירדו בני ישראל, כך ירדו השכינה ומרכבותיה. %break .269 כתוב, וימת יוסף בן מאה ועשר שנים. באותה שעה שמת יוסף וכל השבטים, והייתה להם ירידה, ירדו בני ישראל בגלות, והשכינה והמלאכים העליונים ירדו עימהם. %break %page 325 וכמ"ש, ואלה שמות בני ישראל, שהאות ו' של ואלה, מוסיף על הראשונים, שלאחר מיתת יוסף ואחיו, לרדת בגלות. וע"כ הם בהכרח בני יעקב, בירידה. %break .270 אם יעקב היה מת, מהו שכתוב, הבאים מצריימה את יעקב? יש להוציא משם את יעקב, שהרי כבר מת. מטעם שהו' מוסיף על הראשונים. אלא לא כתוב, היורדים מצריימה את יעקב, כי עד עתה לא הייתה ירידה ליעקב, אלא כתוב, הבאים. %break השכינה וי"ב השבטים שבה באו עם יעקב למצרים. והלכו משם, עד שירדו לגלוּת, אחר מיתת יעקב והשבטים, ואז ירדו עימהם השכינה וי"ב השבטים שבה. %break וע"כ הכתוב, ואלה שמות בני ישראל, הוא על גודל מעלתם וחשיבותם, להיותו סובב על ימי העלייה ולא על ימי הירידה. %break .271 בכל יום ויום באים השכינה וי"ב השבטים שבה והלכו להם. שכתוב, הבאים מצריימה, לשון הווה. ולא כתוב, אשר באו, בלשון עבר. שבתחילה כתוב, הבאים מצריימה את יעקב, %break שמדבר מטרם הירידה. ואח"כ כשהייתה להם ירידה, כתוב, איש וביתו באו, בלשון עבר. בני יעקב כולם כבר מתו באותו זמן, וירדו אלו ואלו לגלות. %break %H איש וביתו באו %break .272 בשעה שירדו אלו המרכבות והמחנות הקדושים, שהם צורת י"ב השבטים החקוקים למעלה, בשכינה, כולם באו לגור עימהם. כמ"ש, איש וביתו באו, שסובב על המלאכים שבאו לגור במצרים, %break עם בני ישראל. ראובן, שמעון, לוי וכל השאר, שרומזים על צורות י"ב השבטים שבשכינה. %break .273 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה את יעקב. פתח בבני ישראל, וסיים באֵת יעקב. והוחזרה פרשה זו מבני ישראל אל יעקב, שבני ישראל ירדו למדרגת בני יעקב. %break .274 בשעה שהלכו ישראל בגלות, התאספו כל הנשמות של השבטים למערת המכפלה. צעקו ואמרו, סבא סבא, הכאב של הבנים אין בעמל עוה"ז. בניך, כולם משתעבדים בעבודה קשה ע"י אחרים, עושים בהם כל נקמות שבעולם. %break .275 בשעה ההיא התעורר רוחו של הסבא ההוא, יעקב, ביקש רשות וירד למצרים. קרא הקב"ה לכל מרכבותיו והמחנות שלו, ומלכם, והשכינה בראשם, וירדו כולם עם יעקב ועם השבטים שלו. %break השבטים ירדו חיים עם אביהם למצרים, וכן ירדו מתים עם אביהם למצרים. כמ"ש, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה, איש וביתו באו. וכתוב, ראובן שמעון לוי. עתה מתים היו וירדו למצרים. וכתוב, ויוסף היה במצרים. %break כי רוחו לא נפרד ממצרים לאחר מיתתו, שיהיה צריך לחזור ולרדת, כמו שאר השבטים. יוסף, כמ"ש, כרַחֵם אב על בנים, לא נפרד מהם גם לאחר פטירתו. %break %page 326 %H המתים ידעו בצערם של החיים %break .280 שני נדרים נדר הקב"ה ליעקב: א. שיירד עימו לגור עימו בגלות. %break ב. שיעלה אותו מקברו, לראות השמחה של המחנה הקדוש של המרכבות והמלאכים, שגרו עם בניו בגלות בשעת הגאולה. כמ"ש, אנוכי ארד עימך מצריימה, בגלות, וכמ"ש, ואנוכי אעלך גם עלה, בשעת הגאולה. %break כי עלייה לשון גאולה, כמ"ש, והעליתי אתכם מקברותיכם עַמי. וכמ"ש, ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל. %break .281 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף. ביום ההוא ניתנה רשות לשרו של מצרים, שיתחזק על כל שאר העמים. כי עד שלא מת יוסף, לא ניתנה שליטה לממשלת מצרים על ישראל. %break כיוון שמת יוסף, אז, כמ"ש, ויקם מלך חדש על מצרים. ויקם, כמי שהיה שפל וקם. כי ביום ההוא התגדל שרו של מצרים. %break %H ישראל כנגד שאר אוה"ע %break .285 לכל אומה יש שר למעלה, וכשהקב"ה נותן ממשלה לזה, משפיל לזה. וכשנתן ממשלה לשר ההוא של מצרים, אין לו הממשלה אלא בגלל ישראל. כמ"ש, היו צָרֶיה לראש, אויביה שָׁלוּ, כי ה' הוֹגָהּ על רוב פשעיה. %break .286 ישראל הם כנגד כל שאר אוה"ע. כמו ששאר העמים הם שבעים, אף ישראל הם שבעים. כמ"ש, כל הנפש לבית יעקב הבאה מצריימה שבעים. ומי שמושל על ישראל, הוא כאילו מושל על כל העולם. %break .287 מכאן נשמע שישראל הם שבעים. כמ"ש, ובני ישראל, פָּרו, וישרצו, ויִרבו, ויעצמו, במאוד, מאוד. הרי כאן שבע מדרגות, וכל מדרגה כוללת עשר, הרי שבעים. %break אח"ז כתוב, ויקם מלך חדש על מצרים. שמחמת שליטתו על ישראל, שהם כנגד שבעים אומות, נבחן כמלך חדש. %break .288 השתעבדו ישראל בכל האומות, כדי שיתעלה על ידם העולם. כי הם כנגד כל העולם. וכתוב, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. וכמו שהקב"ה הוא אחד, אף ישראל הם אחד, %break כמ"ש, גוי אחד בארץ. כמו ששמו של הקב"ה הוא אחד ונפרד בשבעים שמות, אף ישראל אחד ונפרדים בשבעים. %break %H ויאמר אל עמו %break .295 ויאמר אל עמו, הנה עַם בני ישראל רב ועצום ממנו. כי עכ"פ מלאך מושל ממונה על מצרים היה. מי שאמר אל עמו, הנה עַם בני ישראל רב ועצום ממנו. %break %page 327 וכך הוא ברוב הפרשה, כשכתוב מלך מצרים סתם, זהו השר הממונה על מצרים. וכשכתוב, פרעה מלך מצרים, הוא פרעה ממש. %break .296 ויאמר אל עמו, כלומר, אכניס מחשבה בליבם, שיהיו חושבים, שרב ועצום ממנו. ממנו, מן הממונה שלהם. כי הם אמרו בליבם, שאלקים והעוצמה של ישראל גדול וחזק מן הממונה המושל של מצרים. %break .297 כל אוה"ע מושכים חוזק מן השרים הממונים עליהם בשמיים. וישראל מושכים כוחותיהם מן הקב"ה. והם נקראים, עם ה', ולא עם של מושל ממונה. %break כאן נקראים המצרים עמו של הממונה. ישראל נקראים עם ה', ושאר האומות נקראים עמו של המושל הממונה שלהם. כמ"ש, כי כל העמים ילכו איש בשם אלקיו, ואנחנו נלך בשם ה' אלקינו לעולם ועד. %break .298 עַם בני ישראל רב ועצום ממנו. מהו עם בני? אלא עם בני ישראל ממש, עם בני ישראל שלמטה, ישראל הגשמי, הנמשך מישראל של מעלה, ז"א. אבל העם עצמו אינו מיוחס לישראל של מעלה, וע"כ הוסיפו המילה עם. %break כי חשבו, שעם בני ישראל שלמטה הם, ולא עם ה', ז"א. וכתוב, ויקוצו מפני בני ישראל. ולא כתוב, מפני עם בני ישראל ממש, ישראל של מטה. כי לבסוף הכירו, שהם בני ישראל של מעלה, עם ה'. %break %H שתי דמעות לתהום של ים הגדול %break .312 השרים הממונים על העמים, כשרואים את אדונם עצוב, מחמת שעבוד ישראל, למה עובדים בפרך עִם בניו? אינם עושים אלא רצון אדונם שמוטל עליהם. %break .313 בשעה שבניו של הקב"ה נמסרו למושלי העמים, מתאספים י"ב (12) בתי דינים, המלכות, שיש לה י"ב צירופי אדנ"י, אותיות דינא. וכיוון שהתבטל הזיווג הוי"ה אדנ"י, שי"ב צירופי אדנ"י היו מקבלים מי"ב צירופי הוי"ה, ע"כ נאספו י"ב צירופי אדנ"י. %break ומשתקעים בתוך תהום הגדול, הבינה. בכה האדון, הבינה, בכיות בהרמת קול, הנקרא געיות. %break כלומר, שמחמת עליית המלכות, בינה ירדה לקטנות, המכונה בכייה. ורצות ויורדות שתי דמעות מן נ"ע, בינה, לתהום של ים הגדול, המלכות. %break שנעשה במלכות ב' מיני דינים: מבינה דמלכות וממלכות דבינה. ומתוך שנעשו ע"י עליית המלכות לבינה והתערבותם זו בזו, הן מכונות דמעות. וגם משום שבינה זו היא נ"ע, וכל היורד ויוצא מנ"ע נקרא דמעות. %break וכתוב, משפטיךָ תהום רבה. שהוא מחמת שהדין שבמלכות עלה לבינה, שנקראת תהום רבה, ונעשה בה משפטים, דין. ומתגלגלים עליונים למטה, ונבקעו התחתונים, וירדו 240 מדרגות. כמ"ש, אריה שאג מי לא יירא. %break הזוהר מבאר כאן, איך נעשתה ירידתם של זו"ן לו"ק בלי ראש, בזמן שנמסרו ישראל לגלות בין העמים. שנאמר, בשעה שבניו של הקב"ה נמסרו למושלי העמים, מתאספים י"ב בתי דינים, %break %page 328 ומשתקעים בתוך תהום הגדול, שאז עלתה המלכות לבינה, הנקראת תהום רבה. וע"י זה באה הבינה לקטנות, המכונה געה ובכה, ונעשו ב' מיני דינים במלכות, המכונים דמעות. %break ועוד נאמר, ומתגלגלים עליונים למטה, שישסו"ת שהיה מחובר עם או"א, ירדו עתה למטה, מחמת המסך דמלכות שהתעלה בחצי הבינה. כי מחמת זה התחלקה הבינה לב' פרצופים: %break א. ג"ר שבה נקראים או"א, שהם נשארו במעלתם, להיותם מחצי הבינה שלמעלה ממסך. ב. ישסו"ת, שהם מחצי בינה שלמטה מהמסך דמלכות, ירדו למטה, ונמצא שישסו"ת, שהיו עליונים, התגלגלו למטה. %break ואח"כ התבקעו גם כח"ב תו"מ של ישסו"ת מחמת עליית המלכות לבינה. שכ"ח וחצי בינה נשארו למעלה ממסך דמלכות, וחצי בינה ותו"מ ירדו למטה ממסך המלכות, העומד בחצי בינה. %break לכן נאמר, ונבקעו התחתונים. שישסו"ת, שכבר יצאו מאו"א למטה, התבקעו גם הם, וירדו 240 מדרגות, שהם חצי בינה ותו"מ, שהם 250, כי ספירות ישסו"ת הם מאות. אלא שהמלכות דמלכות עלתה ונשארה למעלה באו"א עילאין. %break ע"כ נשארו במלכות דישסו"ת, שהיא מאה, רק 90 ספירות ראשונות שלה עד יסוד. ונמצא, שאין בה אלא 90 ספירות, וע"כ נבחנים שירדו רק 240 מדרגות ולא .250 %break ואלו ב' מדרגות וחצי שירדו מישסו"ת, הם התלבשו בזו"ן. והם ו"ק בלי ראש. כי הג"ר, כ"ח וחצי בינה העליונה, חסרות מהן. ומשום זה נשארו הזו"ן בלי זיווג ובו"ק חסר ראש. %break עד שייגאלו ישראל מהגלות. ואע"פ שיש זמנים ומועדים, וע"י התפילות, שזו"ן חוזרים ומשיגים ג"ר גם בימי הגלות, אמנם אין זה בקביעות. אבל בזמן הגאולה, יחזרו לג"ר בקביעות, כמו או"א שבימי הגלות. %break .314 בשעה שמסר הקב"ה את ישראל לשר מצרים, גזר עליהם שבע גזרות, שבהן ישעבדו אותם מצרים. כמ"ש, וימררו את חייהם, בעבודה קשה, בחומר, ובלבנים, %break ובכל עבודה בשדה, את כל עבודתם, אשר עבדו בהם בפרך. וכנגדן שבע לטוב, כמ"ש, ובני ישראל פרו, וישרצו, וירבו, ויעצמו, במאוד, מאוד, ותימלא הארץ אותם. %break %H הבה נִתחכְּמה %break .315 הבה נִתחכְּמה לו פן יִרבה. הבה, לשון הזמנה לעשות דין. הבה, לשון הסכמה והזמנה, כמ"ש, הבה נבנה לנו עיר, וכמ"ש, הבו לה' בני אלים. %break .316 הבה נתחכמה לו, פירושו, נהיה אליו בהסכם הדין. פן ירבה. ורוח הקודש אומרת, כן ירבה וכן יפרוץ. ומלאכי השרת היו להם לשיכּים ולצְנינים. %break כמ"ש, ויקוצו מפני בני ישראל, שפירושו, בני ישראל של מעלה, שהם המלאכים, שהיו נעקצים ממלאכי השרת. כאותם הקוצים, שאנשים נעקצים מהם. %break %page 329 %H בכל אלוהי מצרים אעשה שְׁפָטים %break .317 מה הייתה מחשבתם של המצרים, למנוע מישראל פרייה ורבייה, ומחשבתו של השר הממונה עליהם, שהביא זאת בליבם? כי כמ"ש, ויאמר אל עמו, השר שלהם אמר להם, הֱיו יודעים, שבן אחד עתיד לצאת מישראל, שייעשה דין על ידו באלוהיכם. %break .318 בשעה שאמר משה, בכל אלוהי מצרים אעשה שְׁפָטים, הלך דוּמה, שרו של מצרים, 400 פרסה, מרוב פחד. אמר לו הקב"ה, גזרה נגזרה לפניי ואין להשיב אותה, %break כמ"ש, יפקוד ה' על צבא המרום במרום. באותה שעה הוסרה השררה ממנו, והתמנה דומה להיות שר של גיהינום, לדון שם נפשות הרשעים. %break .319 ובאלוהיהם עשה ה' שפטים. האם יש שפטים באלוה של כסף או של זהב ושל עץ ושל אבן? אלא אלוה של כסף ושל זהב היו ניתכים מאליהם, ושל עץ נרקבים. %break .320 אלוה של מצרים שה היה. וציווה הקב"ה לעשות בו שפטים, לשרוף אותו באש. כמ"ש, פסילי אלוהיהם תִשרְפוּן באש, כדי שיהיה ריחו נודף. %break ועוד כתוב, ראשו על כרעיו ועל קִרבו, בדרך ביזיון. ועוד, שעצמותיו מושלכים בשוק. וזאת הייתה למצרים קשה מכולן. זהו שכתוב, שפטים. %break .321 ובאלוהיהם ממש עשה שפטים. וזהו השר שלהם לקיים הכתוב, יפקוד ה' על צבא המרום במרום, ועל מלכי האדמה על האדמה. וכל זה היו יודעים החכמים שבהם. וכש"כ השר שלהם. כמ"ש, הבה נתחכמה לו. %break .322 הרבה עבודות זרות היו במצרים. ונהר נילוס היה אלוה שלהם, והוא היה בכלל אלוהיהם. ובכולם עשה ה' שפטים. אלוהיהם מוכים תחילה ואח"כ האומה. %break וכן הוכו בתחילה הנילוס והעצים והאבנים, שעבדו אליהם. כמ"ש, ויהי הדם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים, שהיו להם אלוהות ממש. %break כתוב, על צבא המרום במרום, ונילוס לא היה במרום אלא בארץ. אלא לרוב מימיו של נילוס הם דומים כמו שהיה הנהר במרום. השר שלהם מוכה בתחילה ואח"כ שאר אלוהיהם. %break .323 הכאת האומה של מצרים ממש, לא הייתה אלא בים. כמ"ש, לא נשאר בהם עַד אחד. ומקודם לכן נעשו שפטים באלוהיהם. וע"כ כתוב, הבה נתחכמה לו פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה, שניבאו על העתיד, כפי מה שקרה להם. %break וכתוב, ונוסף גם הוא על שונאינו, ניבאו על מחנות המלאכים העליונים שיהיו שרויים בתוכם. וכתוב, ונלחם בנו, ניבאו על מה שכתוב, ה' יילחם לכם ואתם תַחֲרישון. וכתוב, ועלה מן הארץ, כמ"ש, ובני ישראל יוצאים ביד רמה. %break %page 330 %H וילך איש %break .337 וילך איש מבית לוי, וייקח את בת לוי. וילך איש, זהו גבריאל, שהלך והחזיר אותה לעמרם. עמרם ממש היה. ולא נזכר שמו, מפני שהליכה זו להזדווג לאשתו, לא הייתה ממנו אלא מלמעלה. כי עצת הקב"ה הפעילה אותו, והלך. %break .338 למה באהרון ובמרים לא נאמר זיווג אבותם בתורה, ובמשה כתוב, וייקח את בת לוי? להראות שהשכינה נקראת ע"ש לוי. ולא היה עמרם ראוי להוליד את משה, עד שלקח חלק בשכינה, כמ"ש, וייקח את בת לוי, השכינה. %break .339 עמרם זכה שיצא ממנו בן, שזכה לקול גדול, ז"א. שכתוב, והאלקים יעננו בקול. ועמרם זכה לבת קול, המלכות, שכתוב, וייקח את בת לוי, כלומר בת קול. ולפיכך כתוב, וילך. כלומר, שהלך למדרגה זו. %break כשנולד משה ייחד הקב"ה שמו עליו, כמ"ש, ותֵרא אותו כי טוב. וטוב הוא שמו של הקב"ה, שכתוב, טוב ה' לכל. וכתוב, טעמו וראו כי טוב ה'. הרי שהקב"ה נקרא טוב. %break %H וימָת מלך מצרים %break .340 ויהי בימים הרבים ההם וימָת מלך מצרים. סוף גלותם היה, שהיו ישראל משועבדים בכל עבודה. בימים הרבים ההם, שהיו רבים לשהיית ישראל במצרים, כלומר, שהגיע הקץ. %break וכיוון שנשלם קץ גלותם, כתוב, וימת מלך מצרים. שהורד שר מצרים ממעלתו ונפל מגאוותו. וע"כ כתוב עליו, וימת מלך מצרים. כי הירידה נחשבת לו כמיתה. וכיוון שנפל מלך מצרים, השר שלהם, זכר הקב"ה את ישראל ושמע תפילתם. %break .341 כי כל זמן שניתנה לשר שלהם שררה על ישראל, לא נשמע צעקתם של ישראל. כיוון שנפל השר שלהם, כתוב, וימת מלך מצרים. ומיד כתוב, וייאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שַׁוועתם אל האלקים. אבל עד אותה שעה לא נענו בצעקתם. %break %H שתי דמעות לים הגדול %break .342 רחמנותו של הקב"ה, כשהוא מרחם על ישראל, כופה למדה"ד ומוריד אותה, ומרחם עליהם. שנאמר, הקב"ה מוריד שתי דמעות לים הגדול. %break בצ"ב עלתה המלכות לבינה, בעניין האות י' שנכנסה באור ונעשה אויר. שאור הבינה נהפך לאוויר מחמת הדינים שבמלכות שנכנסו בה, ואוויר פירושו ו"ק בלי ראש. ומעליית המלכות נעשו בבינה ב' מיני דינים: המלכות המעורבת בבינה. %break שלעת גדלות, ע"י הארה מע"ב ס"ג, חוזר ומוריד המלכות מהבינה למקומה, ונמצא שהי' יצאה מאויר הבינה, וחזרה הבינה להיות אור, שפירושו ג"ר. ועד"ז שנעשה הקטנות והגדלות בבינה, נעשה ג"כ במלכות, ויוצאים מוחין דג"ר גם במלכות. %break וכשהוא מרחם על ישראל, כופה למדה"ד, המלכות שעלתה לבינה. ומוריד אותה למקומה עצמה, ומרחם עליהם. שאז יוצאים הג"ר בבינה ובמלכות ובנשמות ישראל למטה. %break %page 331 כלומר, הקב"ה מוריד שתי דמעות, ב' מיני דינים, המכונים בינה המעורבת במלכות ומלכות המעורבת בבינה, לים הגדול, למלכות. ולא ברור למה הן מכונות דמעות, שהדין שבהן אינו ברור שהוא דין, מטעם התערובת של בינה במלכות ומלכות בבינה. %break דמעות מורה על תערובת, מלשון, מעלין את המדומע. שהדין שבהם אינו ברור, כי אפילו בעת הקטנות, שאור הבינה נעשה לאוויר, וכן אור הזו"ן נעשה מחמתם לאוויר, וקליפת אוב רוצה להיאחז בדינים, אומרים לו שהיה משקר ודבריו שקריים. %break כלומר, שמכחישים אותו ואומרים על ב' דינים אלו, שאינם בחינת דין, ובזה מרחיקים אותו מלהיאחז בהם. הרי שאין הדין שבהם ברור כ"כ, וע"כ נקרא דמעות, מלשון תערובת דין, שאינו ברור שהוא דין. %break .343 אלא שאין אנו הולכים אחר קליפת אוב. כלומר, אין אנו מביאים ראָיה מקליפת אוב. שמתוך שאנו מכחישים לפניו לומר, שאין בהם דין, ומרחיקים אותו, הוא ראיה שהדין שבשתי דמעות אינו ברור. אינו כך, אלא שהדין שבשתי דמעות דבר ברור הוא. %break בע"ס של המלך יש שתי דמעות להקב"ה ושתי מידות דין: א. הנמשך מתערובת המלכות בבינה. ב. הנמשך מתערובת הבינה במלכות. %break שהדין בא משתיהן. הרי שהדין שבהם ברור הוא. וכשהקב"ה זוכר את בניו, הוא מוריד אותם לים הגדול, ים החכמה, המלכות, להמתיק אותם. שע"י זה יוצא קטנות הבינה במלכות. %break ואח"כ יכולה המלכות לקבל גם את הגדלות דאמא, כי אמא משאילה בגדיה לבתה. ואז הופך מדה"ד שבמלכות למדה"ר, שמקבלת ג"ר. ומרחם עליהם, על ישראל, שגם הם מקבלים ג"ר. %break שתי דמעות, שמהן באות הדמעות, מהן בא הדין. שתי דמעות בשורשן בבינה המתהוות מחמת עליית המלכות אליה, %break אינן דין ברור, אלא מהן נמשכות דמעות אחרות למקום המלכות, ומהדמעות האלו שבמלכות בא הדין. ומשתי דמעות באות הדמעות במלכות ומהן בא הדין. %break .344 כתוב, והנה מצרים נוסע אחריהם. זהו השר של מצרים. משמע שעוד היה בתקומתו בעת יציאת ישראל ממצרים. וכתוב, וימת מלך מצרים. זהו השר של מצרים. %break שזה היה עוד לפני יציאת ישראל ממצרים. דבר זה אינו סתירה, אלא הוא עוד מחזק הפירוש בכתוב, וימת מלך מצרים. כי כתוב כאן, והנה מצרים. וכתוב שם, וימת מלך מצרים. %break זה מלמד, שעתה, לאחר יציאת מצרים, לא היה מלך, כי כבר הורידו אותו מגדולתו. ולפיכך כתוב, והנה מצרים. ולא כתוב, והנה מלך מצרים. ומה שכתוב, וימת, אין הפירוש שהתבטל לגמרי, אלא שהורידו אותו מגדולתו, ואינו יכול עוד להזיק. %break כמ"ש, כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך. שפירושו, שאינם יכולים עוד להזיק. אף כאן, וימת, פירושו, שאינו יכול עוד להזיק, מחמת שירד מגדולתו. %break .345 כל מלכי מצרים פרעה שׁמם. וכאן כתוב, וימת מלך מצרים סתם. ולא כתוב, פרעה מלך מצרים. מפני שמדובר בשרו של מצרים. ואם היה כתוב במקומו פרעה, הוא פרעה ממש ולא השר של מצרים. כל עוד שיש ממשלה למעלה, %break %page 332 בשר של העם, יש ממשלה בעם שלמטה. הוסרה הממשלה שלמעלה מן השר של העם, הוסרה גם הממשלה שלמטה. %break %H וייאנחו בני ישראל %break .350 וייאנחו בני ישראל. לא כתוב, ויתאנחו, שהיה משמע, שנאנחו מחמת צרתם עצמם. אלא כתוב, וייאנחו, כלומר, שהאנחה הייתה בשבילם למעלה, שהמלאכים נאנחו בשביל ישראל. %break .351 וייאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו, ותעל שוועתם אל האלקים מן העבודה. בני ישראל שלמעלה, המלאכים. כתוב, מן העבודה, ללמד שבני ישראל הם בעלי עבודה, %break שהם מן העבודה של מעלה, כלומר, מלאכי השרת. ותעל שוועתם אל האלקים, שעד אותה שעה לא עלתה שוועתם לפניו. %break .352 מהו הדין, שעושה הקב"ה במשרתים של מעלה, במלאכי השרת ובשרי שבעים אומות? הוא מעביר אותם בנהר דינור, ומסיר אותם מממשלתם, וממנה שרים אחרים משאר העמים. והרי כתוב, משרתיו אש לוהט. %break וא"כ מה ייגרע מהם, אם מעבירים אותם בנהר דינור? יש אש שהוא קשה מאש, ויש אש שדוחה אש. וע"כ אע"פ שהם אש, האש של נהר דינור קשה מהם, ונעשה שם הדין למלאכי אש. %break %H אנחה שוועה צעקה %break .353 שלושה עניינים כאן: אנחה, שוועה, צעקה. ואינם דומים זה לזה. אנחה, שכתוב, וייאנחו בני ישראל. צעקה, שכתוב, ויצעקו. שוועה, שכתוב, ותעל שוועתם. וכל אחד מתפרש בפני עצמו. וכולם עשו ישראל. %break אלא צעקה ושוועה עשו ישראל, אנחה לא עשו, שזה משמע מהכתוב, וייאנחו ולא ויתאנחו, ולמעלה הייתה האנחה בשבילם. %break .354 צעקה ושוועה, במה הן נבדלות? אין שוועה אלא בתפילה, כמ"ש, שִׁמעה תפילתי ה' ושוועתי האזינה. וכן כתוב, אליך ה' שיוַועְתי. וכן כתוב, שיוועתי אליך ותִרפָּאֵני. הרי ששוועה, פירושה דיבורי תפילה. %break צעקה, פירושה, שצועק ואינו אומר כלום, בלי דיבורים. גדולה צעקה מכולן, שצעקה היא בלב, וקרובה להקב"ה יותר מתפילה ומאנחה, כמ"ש, כי אם צָעוֹק יצעק אליי שָמוֹע אשמע צעקתו. %break אנחה צעקה ושוועה, הן מחשבה קול דיבור, בינה ז"א מלכות. וע"כ צעקה שאין בה דיבור, יותר מתקבלת לה' מתפילה בדיבור. משום שהדיבור הוא בהתגלות ויש בו אחיזה למקטרגים. %break אבל צעקה, שאין בה התגלות אלא רק בלב הצועק, אין בה אחיזה למקטרגים. וגם היא מתקבלת יותר מאנחה, כי מגולה רק במחשבת הנאנח, בחינת בינה, ואין התחתון ביכולת להתדבק על ידה כראוי בה'. וע"כ צעקה יותר מתקבלת. %break %page 333 .355 בשעה שאמר הקב"ה לשמואל, ניחמתי כי המלכתי את שאול למלך. כתוב, וייחר לשמואל, ויזעק אל ה' כל הלילה. הניח הכול, אנחה ושוועה, ולקח צעקה, משום שהיא קרובה להקב"ה יותר מכולן. כמ"ש, ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אליי. %break .356 זה מי שמתפלל ובוכה וצועק, עד שאינו יכול עוד לנענע בשפתיו, זוהי תפילה שלמה שהיא בלב, ולעולם אינה חוזרת ריקה, אלא שמתקבלת. גדולה צעקה, שקורעת גזר דינו של אדם מכל ימיו. %break .357 גדולה צעקה שמושלת על מדה"ד של מעלה. גדולה צעקה, שמושלת בעוה"ז ובעוה"ב. בשביל צעקה נוחל האדם העוה"ז והעוה"ב. כמ"ש, ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יצילֵם. %break %H ומשה היה רועה %break .371 מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר. ה' רועי, הרועה שלי. כמו שהרועה מנהיג את הצאן ומוליך אותם למרעה טוב, למרעה שמן, במקום נחלי מים, מיישר הליכתן בצדק ובמשפט, אף הקב"ה, כמ"ש, בנאות דשא ירביצני על מֵי מנוחות ינהלני, נפשי ישׁובֵב. %break .372 דרך הרועה לנהוג בצדק את צאנו, להרחיק אותם מן הגזל, להנהיג אותם במישור, ובכל עת השבט בידו, שלא ייטו ימין ושמאל. %break .373 ומשה היה רועה. שכל זמן שהרועה חכם לנהל את צאנו, הוא מוכן לקבל עול מלכות שמיים. אם הרועה שוטה, עליו כתוב, תקווה לכסיל ממנוּ. %break .374 משה חכם היה, ובקי לנהוג את צאנו. כמ"ש בדוד, והנה רועה בצאן. שדוד חכם גדול היה, והיה רועה צאנו כדין וכשורה. לפיכך, עשה אותו הקב"ה מלך על כל ישראל. %break ולמה צאן ולא בקר? אלא ישראל נקראים צאן. כמ"ש, ואַתן צאני צאן מַרעיתי אדם אתם. וכמ"ש, כצאן קודָשים כצאן ירושלים. %break .375 כמו הצאן, כשיקריבו על המזבח, בגללם זוכה לחיי העוה"ב. כך המנהיג לישראל כדין וכשורה, בגללם זוכה לחיי העוה"ב. ועוד, כשהצאן יולדת, הרועה נוטל אותם הטלאים בחיקו, כדי שלא יילְאו וייגעו, ומוליך אותם אחרי אימם, ומרחם עליהם. %break כך המנהיג לישראל, צריך להנהיג אותם ברחמים ולא באכזריות. וכן אמר משה, כי תאמר אליי, שאהו בחֵיקךָ כאשר יישא האומֵן את היונק. %break .376 כמו שהרועה את הצאן, כשהוא רועה טוב, מציל את הצאן מהזאבים ומהאריות. כך המנהיג לישראל, אם הוא טוב, מציל אותם מעכו"ם, ומדין של מַטה, ומדין של מעלה, ומדריך אותם לחיי העוה"ב. משה, רועה נאמן היה, וראה הקב"ה, %break שראוי הוא לרעות את ישראל, באותו הדין ממש, שהיה רועה את הצאן. הכבשים, כפי הראוי להם, והנקבות, כפי הראוי להן. %break .377 ולפיכך כתוב, ומשה היה רועה את צאן יתרו חותנו כוהן מדיין, ולא את שלו. האם כאשר יתרו נתן את ציפורה בתו למשה, לא נתן לו צאן ובקר? הלוא עשיר היה? %break %page 334 אלא משה לא היה רועה את צאנו, כדי שלא יאמרו, בגלל שהיה צאנו עימו, היה רועה אותם בטוב. ולכן כתוב, את צאן יתרו חותנו, ולא כתוב, את שלו. %break כוהן מדיין, אע"פ שהיה עכו"ם, בזכות שעשה עימו חסד, היה רועה צאנו כדין וכשורה, במרעה טוב, שמן ודשן. %break .378 וינהג את הצאן אחַר המִדבר. משה, מיום שנולד, לא זזה ממנו רוח הקודש. ראה ברוח הקודש, שאותו מדבר היה קדוש, ומוכן לקבל עול מלכות שמיים עליו. מה עשה? הנהיג את הצאן אחר המדבר. ולא במדבר, שלא רצה שייכנסו בתוכו, אלא הרחיק אותם אחר המדבר. %break .379 ויבוא אל הר האלקים חוֹרֵבה. הוא לבדו בא בלי הצאן. כמו אבן המושך ומקבל ברזל, כאשר רואה אותו הברזל, קופץ עליו. כך משה והר סיני, כשהתראו זה לזה, דילג עליו. כמ"ש, ויבוא אל הר האלקים חורבה. %break .380 מוכנים היו מששת ימי בראשית, זה עם זה. ואותו היום, התרגש ההר אל מול משה. וכיוון שראה אותו, שנכנס לתוכו ודילג בו, עמד ההר. ששמחים היו זה עם זה. %break .381 יודע היה משה, שהר האלקים הוא. כמ"ש, ויבוא אל הר האלקים. מה ראה משה באותו הר? ראה עופות שהיו פורחים ופורשים כנפיהם, ולא היו נכנסים בו. %break .382 וראה העופות פורחים וטסים משם, ונופלים לרגליו של משה, מיד הרגיש בעניין, והעמיד את הצאן אחר המדבר, ונכנס לבדו. %break .383 ויֵירָא מלאך ה' אליו בלַבַּת אש מתוך הסנה. שעת מנחה הייתה, שמדה"ד שולטת בו. כתוב, יומם יצווה ה' חסדו. מידת חסד כתוב, ולא מדה"ד. %break כי משיוצא האור עד שנוטה לרדת, נקרא יום, מידת חסד. משנוטה לרדת, נקרא ערב, מדה"ד. כמ"ש, ויקרא אלקים לאור יום, ולחושך קרא לילה. %break .388 בשעה שנכנס משה להר סיני, מה הטעם שנגלה לו בשלהבת אש, שהוא דין? אז, השעה הייתה גורמת. הייתה אז שעת הדין, שעת המנחה. לבת אש, והשם חורב, והסנה, הכול לגזע אחד נשרש. %break כתוב, ויבוא אל הר האלקים חורבה. וכתוב, ובחורב הקצפתם את ה'. וכתוב, ויירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה, שפירושו, מתוך שהם עתידים להיות כסנה. %break שהמקום גרם, שהיו ישראל עתידים לחטוא שם, ולהיות כסנה. וע"כ נגלה בלבת אש, שהיא דין, השורף את הרשעים. כמ"ש, קוצים כסוּחים באש ייצַתו. %break %H בלבת אש מתוך הסנה %break .389 והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוּכָּל. מכאן למדנו רחמנותו של הקב"ה על הרשעים. והנה הסנה בוער באש, לעשות בה דין לרשעים. והסנה איננו אוכל, שאין בהם כלָיה. %break %page 335 בוער באש, רומז לאש של גיהינום, אע"פ שהאש נראה למשה שהוא צדיק, מ"מ רומז לאש של גיהינום, לרשעים. אבל הסנה אינו אוכל, שאינו עושה בהם כליה. %break .390 מה הטעם שנגלה אש למשה בלבת אש ולא לשאר הנביאים? אין משה כשאר הנביאים. כל מי שקרב לאש נשרף בה, ומשה קרב לאש ולא נשרף, כמ"ש, ומשה ניגש אל הערפל אשר שׁם האלקים. וכתוב, ויירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה. %break .391 בעניין הזה של משה יש להסתכל בחכמה עליונה. כי למה כתוב, מן המים משׁיתיהו, אלא ללמד, שמי שנמשך מן מים, החסד, אינו מתיירא מאש, הדין. ממקום שנגזר נשמת משה, לא נגזר אדם אחר. %break בעשר מדרגות דז"א השתכלל, כמ"ש, בכל ביתי, בנוקבא, נאמן הוא. ולא כתוב, נאמן ביתי, שהיה משמע נאמן של הנוקבא. אלא כתוב, נאמן הוא, שפירושו, נאמן של ז"א, שהוא למעלה מהנוקבא. אשרי חלקו של אדם, שאדונו מעיד עליו בזה. %break .392 הרי כתוב, ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. בישראל לא קם, אבל באוה"ע קם. ומי הוא? הוא בלעם. ואיך נאמר, שממקום שנגזר משה, לא נגזר אדם אחר? %break .393 כמו שהנוזל היוצא מפרח קַרְנָטֵי, שריחו רע, מתערב חלילה באפרסמון הטוב. כך מדומה בלעם הרשע למשה רבנו. אלא הפירוש של המדרש, שבאוה"ע קם והוא בלעם, אשר מעשיו של משה למעלה, בקדושה, ובלעם למטה, בטומאה. %break משה השתמש בכתר הקדוש של מלך העליון, ז"א, למעלה. ובלעם השתמש בכתרים התחתונים, שאינם קדושים, למטה. ובאותה הדרך ממש כתוב, ואת בלעם בן בְעוֹר הקוסם הרגו בני ישראל בחרב. הרי שנקרא קוסם, כי היו מעשיו בטומאה. %break .394 כי כאן משמע, שיש עליונים ותחתונים, ימין ושמאל, רחמים ודין, ישראל ועכו"ם. ישראל משתמשים בכתרים עליונים קדושים, עכו"ם בכתרים תחתונים שאינם קדושים. אלו של ישראל הם מימין, ואלו של עכו"ם הם משמאל. %break ועכ"פ נבדלים הנביאים העליונים שמישראל, מנביאים התחתונים של עכו"ם. נביאים של הקדושה מנביאים שאינם מן הקדושה. %break .395 כשם שהיה משה נבדל מכל הנביאים בנבואה הקדושה העליונה, כך היה נבדל בלעם משאר הנביאים והמכשפים בנבואה שאינה קדושה למטה. ועכ"פ משה היה למעלה ובלעם למטה, וכמה מדרגות ומדרגות היו מבדילות ביניהם. %break .396 משה היה מהרהר ואומר, אולי יִכְלו ישראל בעבודה הקשה הזו. כמ"ש, ויַרְא בסִבלותם. לפיכך, ויירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה, ויַרְא והנה הסנה בוער באש, והסנה איננו אוכל. %break כלומר, משועבדים הם בעבודה קשה, אבל, והסנה איננו אוכל, שאינם כָּלים בגלותם. אשריהם ישראל, שהקב"ה הבדיל אותם מכל העמים, וקרא להם בנים. כמ"ש, בנים אתם לה' אלקיכם. %break %page 336 %H ואֵרָא באל שד"י, %H ושמי הוי"ה לא נודעתי להם %break .7 בטחו בה' עדי עד. בכל ימיו של האדם, הוא צריך להתחזק בהקב"ה. ומי ששם בו ביטחונו וכוחו כראוי, לא יוכלו להרע לו כל בני העולם. שכל מי ששם כוחו בשם הקדוש, מתקיים בעולם. %break .8 משום שהעולם מתקיים בשמו הקדוש, כמ"ש, כי ביה הוי"ה צור עולמים. כלומר, צייר עולמים, כי בשתי אותיות נבראו העולמים, עוה"ז ועוה"ב. עוה"ז נברא בדין, ועומד, מתקיים, על דין. %break כמ"ש, בראשית ברא אלקים, שהשם הזה רומז על דין. כדי שיתנהגו בני אדם ע"פ דין, ולא ייצאו מחוץ לדרך. %break .9 וידבר אלקים אל משה. השם אלקים רומז על גזרת הדין שעומד עליו. כמ"ש, ויָשָב משה אל ה', ויאמר, אדנ"י, באל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, שם המלכות. %break רְאה כוחו של משה, שמיד בראשית נבואתו לא נח רוחו במקום הזה, במלכות, ואמר, אדנ"י, למה הרֵעוֹתָה לעם הזה, למה זה שלחתני, ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הֵרַע לעם הזה, %break והצל לא הצלת את עמך. מיהו שיוכל לומר כזה, אלא משה, שידע, שמדרגה אחרת עליונה מהמלכות, נועדה לו, כי היה מרכבה לז"א, בעלה של המטרוניתא. %break .10 בתחילה כשניתן לו הבית, מלכות, שבהיותו מרכבה לז"א, בעלה של המלכות, נמצא שזכה במדרגת המלכות שתהיה לביתו, כמו שהיא בית ז"א. ע"כ פקד עליה, כאדם הפוקד על ביתו, ואומר כל מה שרוצה בלי פחד. אף משה כך, אמר לביתו, למלכות, ולא פחד. %break .11 וידבר אלקים. הוא גזרת הדין, כי השם אלקים הוא דין, המלכות. ויאמר אליו, אני הוי"ה, היא מדרגה אחרת, ז"א, רחמים. ונקשר כאן הכול, דין ורחמים יחד, שלמות גדולה. כי כתוב, ויאמר אליו, אני הוי"ה, שהוא מדה"ר. %break אלא אם היה כתוב, וידבר אלקים אל משה, אני הוי"ה. היה פירושו, שנקשרו בשבילו דין ורחמים יחד. אבל לא כך כתוב, אלא בתחילה כתוב, וידבר אלקים אל משה, ואח"כ כתוב, ויאמר אליו, אני הוי"ה. שהם מדרגה אחר מדרגה. ואינם דין ורחמים מקושרים יחד. %break .12 משה, אם לא היה בעליו של הבית, כמ"ש עליו, תפילה למשה איש האלקים, היה נענש על מה שאמר לאדנ"י, למה הרעותה לעם הזה. אבל בזכות זה שהיה בעליו של הבית, לא נענש. %break בדומה לאדם שנפל למריבה עם אשתו, שהייתה בת מלך, ואמר לה דברים שאינם הגונים. התחילה היא להתרעם. %break %page 337 כיוון שהתחילה לומר דבר, והיה שם המלך, לקח לו המלך את הדבר, והיא שתקה ופסקה מלדבר. אמר המלך לבעלה, האם לא ידעת שאני מלך, ולפניי דיברת דברים אלו? %break כביכול אף משה כך, שכתוב, ויָשָב משה אל ה', ויאמר, אדנ"י, למה הרעותה. מיד כתוב, וידבר אלקים אל משה, מדה"ד, כי בת המלך התחילה להתרעם. מיד לקח המלך את הדבר, ויאמר אליו, אני הוי"ה. האם לא ידעת שאני מלך, ולפניי דיברת דברים אלו? %break .13 ואֵרָא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד"י. למה שינה את השמות של מעלה, אדנ"י הוי"ה אלקים, וכאן אמר אל שד"י? %break אלא בדומה למלך שהייתה לו בת בלתי נשואה, והיה לו אוהב. כשרצה המלך לדבר עם האוהב, שלח את בתו לדבר עימו, והיה המלך מדבר עימו ע"י בתו. %break הגיע זמנה של בתו להינשא. באותו יום שנישאה, אמר המלך, קִרְאו לה מטרוניתא יקרה. ואמר לה, עד עתה דיברתי על ידך למי שדיברתי, מכאן והלאה אני אומר לבעלך, והוא יאמר למי שצריך. לימים אמר לה בעלה, דַבְּרי ריב לפני המלך, %break עד שהיא התחילה לדבר, לקח לו המלך את הדבר. אמר לו, האם איני המלך, אשר עד היום הזה לא דיבר איש עימי אלא ע"י בתי, ואני נתתי לך את בתי, ודיברתי עימך בגלוי, מה שלא עשיתי לאדם אחר. %break .14 וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד"י, שם המלכות, מטרם שהזדווגה עם ז"א פב"פ. ופירושו, וארא אל האבות באל שד"י, המלכות. כשהייתה בביתי ולא נישאה, ולא דיברו עימי פב"פ, כמו שעשיתי לך. %break ואתה בהתחלת דיבורך, אמרת לבתי בפניי דברים כאלו? אלא על כך כתוב, וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד"י, ושמי הוי"ה לא נודעתי להם, לדבר עימהם במדרגה זו שדיברתי עימך. %break %H והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי %break .52 בתחילה כתוב, והוצאתי אתכם מתחת סִבלוֹת מצרים. ואח"כ כתוב, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם. והרי היה לו לומר בתחילה, וגאלתי אתכם, ואח"כ, והוצאתי אתכם. %break אלא עיקר הכול אמר תחילה, כי רצה הקב"ה לבשר להם בתחילה את היפה מכולם, היציאה ממצרים. %break .53 והרי יפה מכולם הוא, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים. ואמר להם זה אח"כ. בזמן ההוא לא היה להם דבר יפה יותר מיציאה, כי חשבו, שלא ייצאו מעבדותם לעולם. %break כי היו רואים שם, שכל הכבלים שהיו ביניהם, היו מקשרים אותם בקשרים של כשפים, ולא יכלו לצאת מביניהם לעולם. ומשום זה, מה שחביב עליהם יותר מכולם, התבשרו בו תחילה. %break .54 האם אע"פ שיצאו ממצרים, יכול להיות שילכו אחריהם להרע להם? על זה כתוב, והצלתי אתכם מעבודתם. האם יכול להיות שייצאו ויינצלו, אבל לא תהיה להם גאולה? %break על זה כתוב, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה. האם ייתכן שלא יקבל אותם לעם? על זה כתוב, ולקחתי. האם ייתכן שכאשר יקבל אותם לעם, לא יביא אותם לארץ? על זה כתוב, והבאתי אתכם אל הארץ. %break %page 338 %H כלל ופרט %break .55 וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים. מצווה זו הראשונה לכל המצוות, כי התחלה ראשונה של כל המצוות, היא לדעת את הקב"ה בבחינת כלל. %break לדעת שיש מושל עליון, שהוא אדון העולם, וברא כל העולמות, שמיים וארץ וכל צבאם. וזהו כלל. וסוף הכול הוא בפרט, לדעת אותו בפרט. %break .56 כלל ופרט, הוא ראש וסוף, זכר ונוקבא, זו"ן, כאחד. כי ז"א נקרא כלל, והנוקבא נקראת פרט. ונמצא, אדם העוסק במצוות בעוה"ז, עוסק בכלל ובפרט, שהם ראש וסוף של המצוות. ונמצא האדם בעוה"ז, שהוא כלל ופרט, כלומר, שצריך שיושלם בשניהם. %break ותיקון עוה"ז הוא כלל ופרט, שהכלל, ז"א, יהיה מיוחד בפרט, נוקבא. משום זה, תחילת הכול לדעת שיש מושל ודיין בעולם, שהוא אדון כל העולמים, וברא את האדם מעפר, ונפח באפיו נשמת חיים, שזהו בדרך כלל. %break .57 כשיצאו ישראל ממצרים, לא היו יודעים את הקב"ה. כיוון שבא אליהם משה, לימד אותם מצווה ראשונה זו, שכתוב, וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים. %break ולולא המצווה הזו, לא היו ישראל נאמנים לה', גם אחר כל אלו הניסים והגבורות, שעשה להם הקב"ה במצרים. %break לאחר שידעו מצווה זו בדרך כלל, נעשו להם ניסים וגבורות, שכבר היו בטוחים, שיאמינו בה' על ידיהם. כמ"ש, ויִיראו העם את ה', ויאמינו בה' ובמשה עבדו. %break .58 ולסוף ארבעים שנה, שכבר השתדלו בכל המצוות שבתורה, שלימד אותם משה, בין אלו שנוהגים בארץ, בין אלו שנוהגים בחוץ לארץ, אז לימד אותם בדרך פרט. %break כמ"ש, וידעתָ היום והשֵׁבוֹתָ אל לבבֶך. היום בדיוק, מה שלא היה להם רשות לדעת מקודם לכן, כמ"ש, כי הוי"ה הוא האלקים. זוהי ידיעה בדרך פרט. %break כמה סודות וסתרים יש במילה פרט. והכתוב, ה' הוא האלקים, עם הכתוב, וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם, הכול דבר אחד, אלא זהו בכלל וזהו בפרט. %break ז"א נקרא כלל, והמלכות נקראת פרט. המוחין המתקבלים מז"א הם אור החסדים. והמתקבלים מהמלכות הם אור החכמה. בתחילה צריכים להמשיך מוחין מכל המדרגות דז"א, כלל. %break ולבסוף ממשיכים את החכמה מהנוקבא, פרט. אמנם פרט, אין הכוונה מהמלכות לבדה, אלא כלל, מז"א לבדו, ופרט, מז"א וממלכות ביחד, כלל ופרט ביחד. %break ונאמר, כיוון שבא אליהם משה, לימד אותם מצווה ראשונה זו, שכתוב, וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים. כלומר, שהמשיך לישראל מוחין דז"א בדעת, שעליו כתוב, וידעתם כי אני ה' אלקיכם, שהוא כלל, לשון עתיד. %break כי מוחין אלו הולכים ונמשכים תמיד בכל יום, בכל תפילה ובכל מצווה, עד שבאים על שלמותם. ואז לימד אותם משה בדרך פרט, וידעת היום והשבות אל לבבך, כי ה' הוא האלקים, לשון הווה. היום, אחר שבאתם לשלמותכם ולא מקודם לכן. %break ולולא המצווה הזו, המוחין מדעת ז"א, שהמשיך אותם לישראל מתחילה, כמ"ש, וידעתם כי אני ה' אלקיכם, לא היו ישראל נאמנים לה', גם אחר כל אלו הניסים והגבורות, שהיו אומרים, %break %page 339 שמעשה כישוף הוא. אלא ע"י שהשיגו המוחין מדעת דז"א, הכירו בניסים, שמאת ה' הם באים, ובאו על ידיהם לאמונה שלמה, כמ"ש, ויאמינו בה' ובמשה עבדו. %break והכול דבר אחד, אלא זהו בכלל וזהו בפרט. כאן כתוב, וידעת היום, כי ה' הוא האלקים. ושם כתוב, וידעתם כי אני ה' אלקיכם. כי אין חילוק ביניהם, אלא מה ששם באה הידיעה מן הכלל, ז"א, וכאן באה הידיעה מן הפרט, המלכות. שם הוא התחלה, וכאן הוא הסוף והשלמות. %break .59 וכתוב, יראת ה' ראשית דעת. המלכות, פרט, נקראת יראת ה'. ועם זה כתוב בה ראשית. הרי שהפרט הוא ראשית, ולא הכלל? כאן מדובר בדרך פרט עצמו. כלומר, הראשית של הפרט, שצריכים לדעת מתחילה, מיהו יראת ה'. אבל ראשית הכול הוא הכלל ולא הפרט. %break ואע"פ שיש לאדם לירוא ממנו, מטרם שיידע וישיג את יראת ה', ולמה כתוב, יראת ה' ראשית דעת, שמשמע שצריכים תחילה לדעת אותו? %break כאן כתוב, ראשית דעת, שתחילה יש לירוא מפניו, וע"י יראה באים לראשית דעת. ולדעת אותו, כי יראת ה' היא ראשית, לדעת אותו בדרך פרט. %break .60 משום זה מצווה ראשונה היא לדעת את הקב"ה בכלל ובפרט, בראש ובסוף. כמ"ש במצרים, וידעתם את ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים, שהוא לשון עתיד. %break והוא נגמר בסוף ארבעים שנה בפרט. וזה כמ"ש, אני ראשון ואני אחרון. אני ראשון, בכלל, ואני אחרון, בפרט. והכול נאמר בכלל אחד ובסוד אחד. %break ואחַר שיידע זה בכלל, ישלים כל איבריו, רמ"ח (248) מצוות עשה, שהם רמ"ח איברים של נשמת האדם. שכל מצוות עשה מתקנת איבר שכנגדו בנשמת האדם. אחר שהושלם בהם בזה בכלל, אז יידע בדרך פרט, שימשיך הארת החכמה מהמלכות. %break כי הפרט, הוא רפואה לכולם. ויידע איך כל ימי השנה, כל הספירות של המלכות, שנקראת שנה, מתחברים לתת רפואה לכל האיברים, המצוות, ומשלימים אותם. %break .61 איך נותנים כל ימי השנה רפואה לכל האיברים? הרי המלכות, השנה, אין לה מעצמה כלום, והאיברים, הכלל, הם רמ"ח צינורות השפע של ז"א, המשפיעים הכול אל המלכות? %break ודאי כך הוא למעלה, בזו"ן, ולמטה, באדם התחתון, שהשנה והימים שלה, הספירות שלה, נותנים רפואה לכל האיברים למעלה, בז"א, ולמטה, באדם. %break כי האיברים משפיעים שפע ברכות לימי השנה, לספירות המלכות, הפרט. שבכל מצוות עשה שהאדם מקיים, ממשיך שפע ברכות מאיבר, צינור אחד של ז"א, אל אחד מימי השנה, הפרט. %break ואז רפואה וחיים תלויים עלינו מלמעלה עד שהאיברים מתמלאים מכל השלמות, ומשפיעים אותם אל הפרט, השנה. ואז מתגלים המוחין של הפרט. %break מי גרם לאיברים שיתמלאו מכל השלמות? ימי השנה. כי האיברים באו להשלים אותה. ואם לא הייתה השנה צריכה תיקון, לא היו האיברים, צינורות השפע של ז"א, מתמלאים בשפע. ע"כ נחשב כאילו ימי השנה נתנו הרפואה והחיים אל האיברים. %break .62 אף כך הוא למטה, כשהאדם משלים עצמו באלו רמ"ח מצוות עשה שבתורה. אין יום שלא יבוא להתברך מהאדם, וכשהם מתברכים ממנו, אז חיים ורפואה תלויים עליו מלמעלה. %break %page 340 כלומר, שאינם נמשכים אל המלכות, מטרם שהאדם משלים כל רמ"ח מצוות עשה בשלמותם. ועד אז הם תלויים עליו מלמעלה. %break מי גרם לצינורות העליונים שהולכים ומתמלאים ברפואה ובחיים? ימי השנה. וע"כ נחשב כאילו ימי השנה נתנו להם הרפואה והחיים. ימי השנה, כמו שמתברכים מלמעלה מהאדם, ז"א, כך הם מתברכים מלמטה מהאדם התחתון, ע"י המצוות שהוא מקיים. %break .63 אשריהם ישראל בעוה"ז, באלו המצוות שהם מקיימים, שנקראים משום זה אדם. כמ"ש, אדם אתם. שהמשמעות היא, אתם נקראים אדם, ולא העכו"ם נקראים אדם. %break ומשום שישראל נקראים אדם, יש להם להשתדל במצוות התורה, שהן תרי"ג (613), כנגד רמ"ח (248) איברים ושס"ה (365) גידים שיש בגופו של אדם, שיהיו כולם גוף אחד, אדם. %break .64 כשנתן הקב"ה את התורה לישראל על הר סיני, מילה ראשונה היא, אנוכי. אנוכי עולה להרבה סודות. וכאן הוא עניין המצווה הראשונה, לדעת אותו בכלל. אנוכי, רומז שיש אלקים, מושל עליון על העולם, והוא ז"א, כלל. %break כמ"ש, כי ה' אלקיך אש אוכְלָה הוא. והוא מצווה ראשונה, בבחינת כלל. וכן יש כאן רמז על הפרט, כי כתוב, ה' אלקיך, זהו פרט. וכלל ופרט האלה הם מצווה ראשונה, שצריכים לדעת בראש ובסוף. %break %H ולא שמעו אל משה מקוצר רוח %break .65 ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה. מקוצר רוח, שלא היו נחים מעבודתם, ולא היו אוספים לתוכם מספיק רוח. מקוצר רוח, שעוד לא יצא היובֵל, הבינה, לתת להם מנוחה וחירות. %break ורוח האחרון, המלכות, עוד לא משלה בעולם, להנהיג חוקים ישרים בעולם. וע"כ היה קוצר רוח, רוח האחרון, המלכות, שהייתה קצרה ידה מהושיע לישראל. %break %H קול ודיבור %break .66 ואיך ישמעני פרעה ואני ערַל שפתיים. בתחילה כתוב, לא איש דברים אנוכי, כי כבד פה וכבד לשון אנוכי. והקב"ה השיב למשה, מי שם פֶּה לאדם. %break ועוד אמר, ואנוכי אהיה עִם פיך. הייתכן שלא היה כך, אם משה אומר, ואני ערל שפתיים? וא"כ, היכן הוא הדבר שהבטיח לו הקב"ה מקודם, כמ"ש, ואנוכי אהיה עם פיך? %break .67 אלא משה הוא קול, ז"א. הדיבור, המילה שלו, המלכות, הייתה בגלות. ע"כ היה משה ערל פה לפרש דברים. ומשום זה אמר, ואיך ישמעני פרעה, בעוד שהמילה שלי, המלכות, בגלות, ואין לי מילה. %break ואני קול בחוסר מילה, בגלות. ע"כ במקום המלכות, שיתף הקב"ה את אהרון עימו, השושבין של המטרוניתא. %break %page 341 .68 כל זמן שהדיבור, המלכות, בגלות, הסתלק ממנו הקול, ז"א, והמילה הייתה ערלה בלי קול. כשבא משה, בא הקול, כי היה מרכבה לז"א, שנקרא קול. ומשה היה קול בלא מילה, משום שהמילה הייתה בגלות. %break וכל זמן שהדיבור היה בגלות, הלך משה אל הר סיני וניתנה התורה. בעת ההיא, התחבר הקול עם הדיבור, ז"א עם המלכות. ואז דיבר דבר. כמ"ש, וידבר אלקים את כל הדברים האלה. %break בבחינת קול בלא דיבור. וכך הלך עד שקרבו האלה. ואז נמצא משה שלם בדיבור כראוי, כי קול ודיבור היו ביחד בשלמות. %break .69 והתלונן משה על שהמילה חסרה ממנו. חוץ מהזמן שהמלכות דיברה לרגוז עליו, כמ"ש, ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמֶך, הֵרע לעם הזה. מיד כתוב, וידבר אלקים אל משה. %break שהמלכות, המילה, שנקראת אלקים, דיברה אליו קשות. כי דיבור מורה על לשון קשה, שרגזה עליו על מה שאמר, ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה. %break הרי שהמלכות התחילה לדבר עימו, אע"פ שהייתה בגלות. והוא מטעם, שהדיבור היה להראות רוגז. כי הדיבור התחיל לדבר והפסיק. והקול, ז"א, השלים אותו. %break ומסיים הכתוב, ויאמר אליו, אני ה', ז"א. משום שהדיבור היה בגלות ועוד לא הגיע זמנו לדבר. ע"כ דיבר עימו ז"א. %break .70 משום זה משה לא היה שלם מתחילה, שתהיה לו מילה, המלכות. שהוא קול הצריך למילה. והוא בא בשביל הדיבור, להוציא אותו מן הגלות. %break כיוון שיצא מן הגלות והתחברו הקול והדיבור ביחד בהר סיני, נשלם משה ונרפא מן ערל שפתיים שלו, ואז נמצאו קול ודיבור יחד בשלמות. %break .71 כל הימים שהיה משה במצרים, שרצה להוציא את המילה מן הגלות, לא דיבר המילה, שהיא הדיבור. כיוון שיצא מן הגלות, והתחברו הקול והדיבור, המילה, המלכות, הנהיג וניהל את ישראל. אבל לא דיבר עד שקרבו ישראל אל הר סיני, ופתח בתורה. %break כתוב, כי אמר אלקים, פן יינחם העם. והשם אלקים מורה על מלכות. הרי שדיבר קודם מתן תורה? כי אמר אלקים, אינו דיבור בפה, אלא רצון הלב בדממה, הנקרא אמירה, כמ"ש, ויאמר המן בליבו. %break .72 וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו, אני ה'. כתוב, קמתי אני לפתוח לדוֹדי, ודודי חמק עבר. קמתי אני לפתוח לדודי, זהו הקול, ז"א, הדוד של המלכות. כנ"י, המלכות, כשהיא בגלות, הסתלק הקול ממנה. המילה שככה ממנו, כמ"ש, נאלמתי דומייה. %break ואם התעוררה לדבר, כתוב, ודודי חמק עבר. כי הקול הסתלק ממנה, ונפסקה המילה. ועל זה כתוב, וידבר אלקים אל משה, שהתחילה לדבר, ופסקה ושתקה. ואח"כ השלים הקול, ז"א, ואמר, ויאמר אליו, אני הוי"ה. %break .73 וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד"י. ואל יעקב, כתוב בתוספת ו', להורות שהוא בחיר שבאבות. %break כי הו' מורה על ת"ת, קו אמצעי דז"א, ששלמות אברהם ויצחק, תלויה בקו אמצעי, יעקב. כמ"ש, אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב, שביעקב כתוב תוספת ו'. %break %page 342 כתוב, אני ה' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק. הרי שכתוב ביצחק תוספת ו'? ודאי היא ו' חיבור. %break .74 משום שיעקב היה חי, והכתוב הכליל את יעקב ביצחק, שחשכו עיניו והיה כמת. שהרי בעוד שהאדם חי בעוה"ז, אין השם הקדוש נזכר עליו, וע"כ הכליל אותו ביצחק. וע"כ נכתב תוספת הו' ביצחק. עתה שמת יעקב, בא הדבר למקומו. כמ"ש, ואל יעקב, בתוספת ו'. %break .75 באל שד"י. שנראיתי להם מתוך מראה שאינה מאירה, מלכות, הנקראת אל שד"י. ולא נראיתי מתוך המראה המאירה, ז"א, הנקרא הוי"ה. האם האבות השתמשו בנוקבא לבדה, במלכות? %break אלא לא נפרדו ז"א מנוקבא כלפי האבות לעולם. כמ"ש, וגם הקימותי את בריתי איתם, כי הברית, יסוד דז"א, התחבר עם המלכות. %break .76 מן הקב"ה יש לאדם ללמוד, שלא יפריד בין ז"א לנוקבא, כמ"ש, באל שד"י, הנוקבא. וכתוב, וגם הקימותי את בריתי איתם, יסוד דז"א, שהתחבר עימה. ומי שזכה לברית, ליסוד דז"א, זכה בארץ, בנוקבא, מטעם היותם מחוברים זה בזה. %break %H גוּרו לכם מפני חרב %break .77 גוּרו לכם מפני חרב, כי חֵמה עוונות חרב. חרב, זוהי חרב נוקמת נקם ברית. חרב, המלכות, עומדת להסתכל על מי שמשקר בברית, יסוד, שכל מי שמשקר בברית, שפוגם אותו בעריות או בשכבת זרע לבטלה, חרב נוקמת ממנו נקמה. %break .78 כי חמה עוונות חרב. משום שכל המשקר בברית, מרחיק תאוות המלכות לקבל שפע מז"א, ואינו נוטל שפע מי שנוטל, היסוד, ואינו נותן למקומו, המלכות, משום שלא מתעורר אליו מקומו, המלכות. %break כי מסיבת פגם הברית נלקחה ממנה התאווה לקבל שפע. וכל מי ששומר ברית, גורם לעורר ברית למקומו, למלכות, ומתברכים העליונים והתחתונים. %break .79 כשנמצאים צדיקים בעולם, יש מי שמעורר ברית הזה למקומו. כמ"ש, וגם הקימותי את בריתי איתם, לתת להם את ארץ כנען, את ארץ מגוריהם אשר גרו בה. %break מגוריהם, כמ"ש, גוּרו לכם מפני חרב, המלכות. משום שהוא מקום המטיל מגוֹר בעולם. הרי שהאבות עוררו את הברית למקומו, המלכות, שעליה כתוב, לתת להם את ארץ מגוריהם. %break .80 אשר גרו בה. המלכות היא מידת היראה. ומיום שהתקרבו אל הקב"ה, פחד ויראה עילאה הייתה בה לשמור מצוותיו. ואם בשמירת הברית לא יטיל האדם מורא על ראשו, לא יִירא עוד מפני הקב"ה לעולם בשאר המצוות. %break .81 בהתעוררות של מטה, כשהתעוררו ישראל אל הקב"ה וצעקו לפניו, כתוב, ואזכור את בריתי, ואז התעורר החשק לקשור את הכול בקשר אחד. כי כיוון שהתעורר הברית, יסוד דז"א, הנה התעורר קשר כל הספירות דז"א. %break %page 343 ואזכור את בריתי, פירושו, לחבר אותו במלכות. וע"כ כתוב, לכן אמור לבני ישראל, אני הוי"ה, והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים. שכל הספירות התחברו בקשר אחד, לגאול את ישראל ממצרים. %break %H אלה ראשי בית אבותם %break .82 וידבר ה' אל משה ואל אהרון, ויצוום אל בני ישראל ואל פרעה. אל בני ישראל, שציווה לנהל אותם בנחת כראוי. ואל פרעה, פירושו, לנהוג בו כבוד. %break .83 אלה ראשי בית אבותם. אמר הקב"ה, דברו לבני ישראל בנחת, כי אע"פ שהם נמצאים בעבודה קשה, מלכים בני מלכים הם. %break .84 ע"כ הִסְמיך הכתוב כאן, אלה ראשי בית אבותם, שכולם לא שיקרו בחוקיהם, ולא התערבו בעם אחר, אלו הם שעמדו במקומם הקדוש, ולא שיקרו להתערב במצרים. %break ע"כ הסמיך, אלה ראשי בית אבותם, כדי להביא מוצאם של משה ואהרון, הראויים להוציא את ישראל, ולדבר אל פרעה, ולייסר אותו במטֶה, כי בכל ראשי ישראל לא היה נמצא כמוהם. %break .85 ואלעזר בן אהרון לקח לו מבנות פוּטיאל לו לאישה, ותלד לו את פינחס. אלה ראשי אבות הלוויים. %break פינחס קִיים כמה אלפים ורבבות מישראל, והוא קיים כמה ראשי אבות, בעת שהרג את זִמרי ואת כּוֹזְבּי. כמ"ש, ותיעצר המגיפה מעל בני ישראל. ע"כ, כתוב בו, אלה, לשון רבים. %break .86 אלה ראשי, לשון רבים, כי האבידה של ראשי הלוויים נמצאה בו. ומה שהם החסירו ונשרפו, השלים הוא. והרוויח הכהונה שלהם, וצורת שניהם שרתה בפינחס. האבידה של ראשי הלוויים נמצאה בו. הם נדב ואביהוא. %break הם הפרידו אות הברית, המלכות, ממקומו, מחמת שהקריבו אש זרה. והוא בא וחיבר אותם. משום זה ניתנו לו הירושה והרוח של שניהם. ע"כ כתוב בו, אלה ראשי, לשון רבים. %break .87 למה נזכר כאן פינחס, הלוא הכתוב מביא מוצאם של משה ואהרון בלבד? אלא ראה הקב"ה את אהרון, בשעה שאמר, ואזכור את בריתי, %break ששני בניו של אהרון עתידים לפגום בברית הזה, ועתה, ששולח אותו למצרים, להוציא את ישראל, רצה להעביר את אהרון, שלא ייתן לו ללכת בשליחות הזו. %break אלא, כיוון שראה הקב"ה את פינחס שעומד ומקיים את הברית הזה במקומו, ותיקן הפגם של נדב ואביהוא, מיד כתוב, הוא אהרון ומשה. אמר הקב"ה, עתה הוא אהרון שמתחילה, כמטרם שפגמו נדב ואביהוא בברית, מחמת שפינחס תיקן את הפגם. %break .88 הוא אהרון ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים. כתוב, הוא, והרי צריך היה לומר, הם? אלא לכלול אותם זה בזה, הרוח, משה, במים, אהרון. וכשכתוב, הוא משה ואהרון, הוא לכלול מים, אהרון, ברוח, משה. %break %page 344 כי משה הוא בחינת רוח, ת"ת דז"א. ואהרון הוא בחינת מים, חסד דז"א. וע"כ כתוב, הוא אהרון ומשה, ולא הם. כי נכללים זה בזה. %break %H וידעת היום והֲשֵׁבות אל לבבך %break .89 וידעת היום והֲשֵׁבות אל לבבך, כי הוי"ה הוא האלקים. היה צריך לומר, וידעת היום, כי ה' הוא האלקים. ולבסוף, והשבות אל לבבך. כי הידיעה, שה' הוא האלקים, %break מכשירה אותו להשיב אל הלב כן. ואם כבר השיב אל ליבו, מכ"ש שיש לו ידיעה. הלוא, והשבות אל ליבך, היה צריך לומר, ולא לבבך? %break .90 לבבך, יצה"ט ויצה"ר, השוכנים בלב, שנכללו זה בזה, והם אחד. כמ"ש, ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך, בשני יצריך, ביצה"ט וביצה"ר. %break שיהפוך מידות הרעות של יצה"ר להיות טובות, שיעבוד עימהם את ה' ולא יחטא על ידיהם, ואז ודאי אין עוד הפרש בין יצה"ט ליצה"ר, והם אחד. %break ונמצא, כי הוי"ה הוא האלקים. שמדה"ד, אלקים, נכלל בהוי"ה, מדה"ר. כי נכללו זה בזה, כמו שיצה"ר ויצה"ט נכללו בלב, והוא אחד. הרי שאין לדעת, כי ה' הוא האלקים, %break אלא ע"י והשבות אל לבבך. לכן הקדים הכתוב, והשבות אל לבבך, לדעת על ידו את הדבר, שה' הוא האלקים. %break .91 הרשעים עושים פגם למעלה, ע"י מעשיהם הרעים. הפגם הוא, כי השמאל אינו נכלל בימין למעלה, אלא שולט בדין בפני עצמו, משום שהיצה"ר למטה אינו נכלל ביצה"ט, %break לעבוד עימו להמשכת הטוב, מחמת החטאים של בני אדם, שחוטאים ע"י יצה"ר, וממשיכים שליטת הדין על ידו. %break ואינם עושים פגם למעלה, אלא לעצמם ממש. כמ"ש, שׁיחֵת לוֹ לא, בניו מוּמָם. שתחילה כתוב, שיחת לו, שעושים פגם למעלה. ואח"כ כתוב, לא בניו מומם, שאינם עושים פגם למעלה. כביכול עושים פגם ואינם עושים פגם: %break עושים, שגורמים, שלא ימשיכו עליהם הברכות של מעלה, כמ"ש, ועצר את השמיים ולא יהיה מטר. הרי שפוגמים צינורות השפע למעלה. %break ולא עושים, משום שהשמיים, הצינורות של מעלה, מקבלים לעצמם ברכות ושפע כמה שצריכים, אלא שאינם מקבלים שפע להמשיך למטה. ודאי אין זה פגם ומום שלמעלה, אלא מומם של אלו הרשעים, ועליהם שורה הפגם ולא למעלה. %break .92 כתוב, שיחת לו לא. לו עם ו', שלא נכלל הימין בשמאל למעלה, כדי שלא תימשכנה ברכות למטה. לא עם א', שאינם מקבלים ברכות להמשיך אל התחתונים. וע"כ הם שורים בפגם. בגלל שהרשעים מפרידים היצה"ר מיצה"ט, ומתדבקים ביצה"ר. %break .93 יהודה בא מצד שמאל, כי יהודה הוא מלכות, שבאה מצד שמאל. והתדבק בימין, כדי לנצח עמים ולשבור כוחם. כי אם לא היה מתדבק בימין, לא היה שובר את כוחם. %break למה התדבק בימין, והרי השמאל מעורר דינים בעולם? ולמה לא הספיק לו השמאל, לשבור כוחם של העמים? %break %page 345 .94 בשעה שהקב"ה דן את ישראל, אינו דן אותם אלא מצד שמאל, כדי שידחה אותם בשמאל, ומקרב אותם בימין. אבל את שאר העמים, דוחה אותם בימין, ומקרב אותם בשמאל. %break וכשאחד מהם מתקרב לקדושה ומתגייר, נקרא בשם גר צדק, שצדק הוא שם המלכות מצד שמאל שבה. הרי שמקרב אותם בשמאל. %break דוחה אותם מימין, הוא כמ"ש, ימינך ה' נאדרִי בכוח, ימינך ה' תִרעַץ אויב. מקרב אותם בשמאל, שנאמר, שהמתקרב מהם נקרא גר צדק, שהוא שמאל. %break כי ישראל נמשכים מקו אמצעי. וכשחוטאים, ומגבירים השמאל על הימין, אז השמאל מעניש אותם. וכשעושים תשובה, מקרב אותם הקב"ה בימין, חסד, וחוזרים לקו אמצעי. אבל האומות, שורשם וחיותם בקו שמאל. %break ונלקים בהתגברות הימין על השמאל שלהם. וכשמתקרבים, מרפאים את שורשם, קו שמאל. ע"כ המתקרב מהם נקרא גר צדק, שֵׁם השכינה, כשמתוקנת מצד שמאל. %break .95 משום זה יהודה, שהוא מצד שמאל, התדבק בימין, כדי להכניע העמים. ונסיעותיו הם לימין הדגלים. ואלו השבטים שעימו, התחברו כולם לימין: יששכר, שעמל בתורה, שהיא ימין, %break כמ"ש, מימינו אש דת לָמו. וכן זבולון, שהוא תומך התורה, ימין, כמ"ש, שוק הימין, כי שוק הימין תומך צד הימין שבגוף. וע"כ נקשר יהודה משמאל ומימין, צפון שהוא שמאל, במים שהם ימין. %break .96 ראובן, שחטא לאביו, שׁרה בימין, חסד. ומחמת החטא התקשר בשמאל והתדבק בו. וע"כ אלו הנמצאים עימו בדגלו, הם שמאל. שמעון, שמאלי מצד החיה, שיש לה פני שור, גבורה. %break גד, שוק השמאל, הוד, כמ"ש, גד גדוד יְגוּדנו והוא יָגוּד עקב, אשר יגוד היא פעולת השמאל, ועקב פירושו שוק. %break .97 והשבות אל לבבך, לכלול ביחד השמאל והימין. ואז תדע, כי ה' הוא האלקים. עתה מובן מה שכתוב, הוא אהרון ומשה. ומה שכתוב אח"כ, הוא משה ואהרון. שהרוח, ת"ת, התחבר במים, חסד, והמים, חסד, התחברו ברוח, ת"ת, להיות אחד. וע"כ כתוב, הוא. %break .98 ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. כעין שנאמר, בייחוד ימין ושמאל, גם כאן נרמז ייחוד הקדוש. ואזהרה היא לאדם, לייחד את השם הקדוש כראוי, באהבה עליונה. %break בכל לבבך, בשני יצריך, ימין ושמאל, שנקרא יצה"ט ויצה"ר. ובכל נפשך, זהו נפש דוד, שניתנה ביניהם. ובכל מאודך, לכלול הימין והשמאל למעלה, במקום שאין בו שיעור. %break כשהאדם עובד אל הקב"ה בשני היצרים, שגם במידות רעות שביצה"ר עובד ועושה נחת רוח ליוצרו, נמצאים מתייחדים הימין והשמאל שלמעלה, חו"ג, כמ"ש, ה' הוא האלקים. ואז משלים המלכות, הנקראת נפש דוד. %break כי ניתנה ביניהם. כמ"ש, ובכל נפשך. וגם מעלה החו"ג שלמעלה אל הג"ר, ולכך כתוב, ובכל מאודך. כי מאוד, משמעותו, שאין לו שיעור, הג"ר, שאין בהם השגה. %break .99 ובכל מאודך. זה יעקב, ז"א, שאוחז לכל הצדדים, לימין ולשמאל, מטעם היותו קו אמצעי. אם תאהב את הקב"ה בשני יצריך, תשלים את נפש דוד, ותשלים את ז"א, שנקרא יעקב, %break %page 346 והכול הוא ייחוד השלם כראוי. משום זה כתוב, הוא אהרון ומשה. וכתוב, הוא משה ואהרון. כי הכול הוא אחד, שהתייחדו זה בזה בלי הפרש ביניהם. %break %H תנין רובץ בין יאורים %break .104 כתוב, כי ידבר אליכם פרעה לאמור, תנו לכם מופת, ואמרת אל אהרון, קח את מַטך והשלך לפני פרעה, יהי לתנין. וכתוב, ויעשו גם הם חרטומי מצרים בְּלַהֲטיהם כן, וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינים. %break הזוהר מחלק בין התנינים הגדולים דקדושה לבין התנין הגדול דקליפה. ומבאר ההפרש שבין תנין דקדושה של מטה אהרון, לבין התנין של החרטומים. %break מצד ימין העליון, מקו ימין דבינה, יוצאים י"ג (13) מעיינות עליונים ונהרות עמוקים, שהם כיסא העליון, בינה. וד' רגלי הכיסא, חגת"ם דז"א, שכל אחד מהם כולל חג"ת, והם י"ב (12), ועצם הבינה שעליהם, הכיסא, הוא י"ג. %break והם נחלקים לב' קווים ימין ושמאל, כי גם הת"ת נחלק לימין ושמאל, חו"ג. הימניים נקראים מעיינות, והשמאליים נהרות. אלו, השייכים לשמאל, עולים, שמאירים מלמטה למעלה. ואלו, השייכים לימין, יורדים, שמאירים מלמעלה למטה. %break ונכנס כל אחד בחברו, כלומר שכלולים זה בזה. כי אחד, קו אמצעי, מוציא, ממעט ראשו דקו שמאל, הנקרא נהר, ומביא אותו בשני גופים, הנקראים מעיין ונהר. %break כי ע"י מסך דחיריק של קו אמצעי מתמעט הראש דקו שמאל, ואח"כ נכללים זה בזה. וראש, ו"ק דג"ר, מתגלה מבין שניהם. %break גוף אחד מבחינת נהר, שמאל וחכמה, לוקח מהחסדים שבימין למעלה, ומוציא למטה לתחתונים אלף יאורים, היוצאים לארבעה צדדים, חג"ת ומלכות. שבכל אחד מהם 250 יאורים. %break יאורים, הם חמש ספירות חג"ת נ"ה דבינה, המשפיעים הארת החכמה משמאל הבינה. כל ספירה היא 100, והם .500 והיות שהשמאל נכלל בימין, משפיע רק מחזה ולמעלה, ב"ס וחצי. %break חו"ג וחצי ת"ת עד החזה, 250 לכל צד מד' רוחות. ד"פ 250, הם אלף יאורים שמצד הקדושה. והמדרגות השטות באלו אלף יאורים נקראות תנינים קדושים. %break .105 מי"ג נהרות שמשמאל ומהמעיינות שבימין, יוצאים י"ג יאורים, אורות השמאל, נכנסים אליהם ולוקחים מַים 499 וחצי יאורים מצד ימין, ו-499 וחצי יאורים מצד שמאל. נשאר חצי מכאן וחצי מכאן, ונעשים שני החצאים אחד. זה נכנס בין אלו היאורים, ונעשה נחש. %break י"ג יאורים, הנמשכים מי"ג נהרות מעיינות, אינם מקליפות. שהרי עוד הם במספר י"ג, הכולל את קו האמצעי. אבל הם שורשי הקליפות, שמהם יונקות הקליפות, שאינן חפצות בקו אמצעי, הממעט את קו השמאל, שלא ישפיע מלמעלה למטה. %break וע"כ נאמר, ולוקחים מים 499 וחצי יאורים מצד ימין, ו-499 וחצי יאורים מצד שמאל, שהקליפות, המקבלות רק מב' הקווים ימין ושמאל ולא מקו אמצעי, לוקחות מעצמן מים, השפע, מי"ג היאורים. %break אמנם היאורים אינם משפיעים להם, להיותם עוד בקדושה, אלא שהם אמצעיים בין הקדושה ובין הקליפות. וע"כ אינם רוצים להשפיע אל הטומאה. אלא שהקליפות ממשיכות מעצמן, מב' קווים ימין ושמאל שבי"ג יאורים, חמש ספירות, 500 מקו ימין, %break %page 347 וחמש ספירות, 500 מקו שמאל, גם מחזה ולמטה. אלא שחסר להם חצי ספירה מכל קו. כי הספירה האחרונה היא הוד והיא מלכות, כי חג"ת נ"ה, הם בחינת כח"ב תו"מ. ואין למלכות מאה ספירות, כי בחינת עצמה, מלכות דמדה"ד, חסרה משם. %break וע"כ אין לה אלא ט"ס ראשונות, שהם תשעים. ומספירת המלכות יש לה ג"כ ט"ס ראשונות, שהם תשע. ומהמלכות של המלכות דמלכות, מוצצים ג"כ את החלק העליון שלה שמחזה ולמעלה. %break וחלקה התחתון שמחזה ולמטה חסרה בהכרח, כי היא תמצית הנקודה דמדה"ד שבה, שלא נמתקה בבינה, והיא בבחינת המלכות דצ"א, שאינה ראויה לקבל אור. %break ובכל מקום שהיא מתגלה, היא דוחה כל האורות משם. וע"כ לא יכלו אלף היאורים לקבל אותה. והם אלף חסר אחד. מחצית מלכות המלכות דמלכות שמקו ימין, ומחצית מלכות המלכות דמלכות שמקו שמאל. ומשני החצאים האלו נעשה הנחש, שהוא טומאה ממש. %break אמנם אין הכוונה שכל הנחש נעשה מהן, אלא שיש לו ג"כ מט"ס ראשונות הממותקות בבינה. והכוונה היא, שזוהמה זו שכולה מדה"ד, שממיתה כל הנוגע בה, היא נכללה בנחש הטמא. ונמצאת כזנב שלו. והוא התנין הטמא. %break .106 הראש של התנין אדום כמו ורד, שגוון אדום מורה על דינים הנמשכים מבינה. קשקשיו קשים כברזל, שבחינת מלכות מעצמוּתה נקראת ברזל, מדה"ד. כנפיו שטים, שהם סנפירים, ובאים לכל אלו יאורים. %break כשמעלה זנבו, המלכות שלו, ששם נקודה דמדה"ד, מכה ובועט לשאר הדגים, אין מי שיעמוד לפניו. כי נקודה זו דמדה"ד, שבזנבו, בכל מקום שנוגעת, היא מעוררת שם מדה"ד, צ"א, והאורות מסתלקים משם. %break .107 פיו של התנין אש לוהט. כששוחה בכל אלו היאורים, כשממשיך החכמה מלמעלה למטה, כמו היאורים, מזדעזעים שאר הדגים, המדרגות, אשר שם, מפחד שלא יגלה את נקודה דמדה"ד שבהם, ובורחים משם אל הים, המלכות דקדושה. %break אחת לשבעים שנה הוא רובץ בסדר זה, ב-499 וחצי יאורים שבימין, ומשלים את החצי החסר שבימין. ואחת לשבעים שנה הוא רובץ בסדר הזה, ב-499 וחצי יאורים שבשמאל, ומשלים את החצי החסר שבשמאל. %break כי התנין נבנה מב' החצאים האלו החסרים בהם. ונמצא, כי אלף היאורים החסרים אחד התמלאו ממנו, כלומר, שנשלמו על ידו. %break התנין הזה רובץ בתוך יאוריו. ואינו שוחה בהם. כי הרובץ אינו עושה פעולה, ואינו ממשיך החכמה מלמעלה למטה. משא"כ השוחה, הוא עושה פעולה והמשכה מלמעלה למטה, ומתגלה משום זה מדה"ד שבו, ומכה למעלה בגלגלים, שפוגם אותם. %break ונאמר, שאחת לשבעים שנה הוא רובץ. כי שבעים שנה נמשכות משבע מידות חג"ת נהי"מ, שכל אחת מהן כלולה מעשר. ומתחילות מחסד ומסתיימות במלכות, כי מדובר בכלים, שבהם העליונים גדלים תחילה. %break ואחת לשבעים שנה, השנה האחרונה, המלכות דמלכות של התנין, בחינה זו בדיוק לקח מהיאורים. וע"כ כשרובץ בהם, חוזר ומשלים אותם. %break %page 348 .108 אבל כשהוא שוחה בהם, יוצא לשון אש אחת בקליפות, שנגלה הנקודה דמדה"ד שבו. ואז היאורים כולם עומדים וזועפים בזעף, שמרוממים גליהם למעלה ויורדים למטה, המכונה זעף. מתערבים אלו היאורים זה בזה ומקבלים צבע תכלת הנוטה לשחור, %break גוון המלכות. וגלגלים נוסעים למעלה בד' רוחות העולם, גלגלי מרכבה דקדושה הממשיכים ג"ר ע"י נסיעתם. והתנין זוקף זנבו ומכה למעלה בגלגלים, שפוגם אותם, ומכה למטה ביאורים. כולם בורחים ממנו. %break .109 עד שלצד צפון קם שלהבת של אש אחת, שנגלו דינים דבינה ע"י עליית המלכות אליה, והכרוז קורא, התייצבו אגודות, והתפזרו לד' זוויות, כי התעורר מי שישים מוקש על פניו של התנין, הרובץ בתוך יאוריו. אז מתפזרים כל האגודות. %break ולוקחים את התנין ונוקבים פניו בצד לחייו, ומכניסים אותו לנקב תהום הגדול, בינה דקליפות. עד שנשבר כוחו, אז מחזירים אותו לנהרותיו. %break בעת שהתנין בא לאחת משבעים שנותיו, שהיא המלכות שבמלכות שלו, שולט זנבו, נקודת המלכות הבלתי ממותקת בבינה, והוא מכה בו למעלה בקדושה, ולמטה. %break אז צריכים לשים את התנין במלכודת, כמ"ש, ונתתי חַחִים בלחייךָ. כי אז חוזרת המלכות לבינה, והבינה באה לקטנות, וכל המדרגות הנמשכות ממנה חוזרות לקטנות, מחמת הדינים שבבינה. %break ונאמר, עד שלצד צפון קם שלהבת אש אחת, שעלו הדינים דמלכות לבינה. ובעת שיש ג"ר במדרגות, נבחן שכל מדרגה יש בה אגודה של ג' קווים. %break כי אחד, קו אמצעי, מוציא, ממעט ראשו דקו שמאל, הנקרא נהר, ומביא אותו בשני גופים, הנקראים מעיין ונהר, וכשחוזרות לקטנות, נבחן שהתפזרו האגודות. %break שנאמר, התייצבו אגודות, והתפזרו לד' זוויות, שיחזרו לקטנות, כי התעורר מי שישים מוקש על פניו של התנין. והמוקש ששמים על פניו הוא, שלוקחים את התנין ונוקבים פניו בצד לחייו, שעושים בו נקב בבחינת הפנים שלו, ששם היא בינה שלו. %break הראש של התנין אדום כמו ורד, ושולטים בו גם דינים דבינה, וחוזר לקטנות. ואז מכניסים אותו לנקב תהום הגדול, לבינה דקליפה הנאחזת בקטנות הבינה, עד שנשבר כוחו, כוח הזנב שלו, ואינו יכול עוד לפגום בזנבו. %break והוא מטעם שהקליפות נמשכות לפגום מה שהוא יותר למעלה. וכיוון שהתנין הוא בנקב תהום הגדול, ששם פוגם הבינה את המלכות הממותקת שם, כבר אובד כוחו שבזנב, שפוגם רק בחינת ז"ת בלבד, וע"כ נשבר כוח התנין, ואינו יכול עוד להזיק בזנבו. %break וזה נבחן למוקש כלפי התנין. כי מחמת שהושיטו לו דינים דבינה, איבד את הדינים דמלכות. ואז מורידים שוב את המלכות שעלתה לבינה, אל מקומה. %break וחוזרת הבינה לגדלותה. וכן כל המדרגות הנמשכות ממנה, עד אלף יאורים חסר אחד, ששם רובץ התנין, אז מחזירים אותו לנהרותיו, שחוזר לרבוץ בתוך יאוריו. %break .110 אחת לשבעים שנה עושים לו כך, כי כשבא לסוף שבעים שנה, מלכות דמלכות שלו, נמצא חוזר ומתעורר כוח הדין שבזנב שלו. כדי שלא יקלקל המקומות של הרקיעים ועמודיהם, שלא יקלקל בנקודת הדין שלו את המיתוק של המקומות, %break %page 349 המלכויות הממותקות בבינה, שממיתוק זה יוצאים הרקיעים, המסכים דצ"ב. ועמודיהם, הנה"י הנמשכים מהרקיעים האלו. ועליהם כולם מודים ומשבחים, כמ"ש, בואו נשתחווה ונכרָעה נִבְרְכה לפני ה' עושינו. %break כי חזרת המדרגה מג"ר לו"ק מכונה כריעה והשתחוויה. ודאי שאין מדרגה שתשבח על חזרתה לו"ק. אלא בעת שמתגברים הדינים דמדה"ד שבתנין, הפוגם למדרגות של מעלה ושל מטה, ואין מי שיעמוד לפניו. נמצא, כששמים לו המוקש בפניו ע"י חזרת הבינה %break וכל המדרגות לבחינות קטנות, שע"י זה בא התנין לנקב תהום הגדול, ואובד שם הדינים דמלכות, המלכות שלו הבלתי ממותקת, שבזה נשבר כוחו של התנין. ואח"כ חוזרת הבינה וכל המדרגות לגדלותם, והתנין אינו יכול עוד להזיק. %break נמצא, שעל הכריעה והשתחוויה הזו, כלומר, על חזרתם לו"ק בלי ראש, כדי לשים מוקש בפניו של התנין, כל המדרגות שמחות, ומודות לה' ואומרות, בואו נשתחווה ונכרעה נברכה לפני ה' עושינו. כי ע"י זה ניצלו מהתנין. %break והנה התבאר היטב התנין דקליפות, שהוא חזרת מטֶה החרטומים להיות תנין. אבל מטה אהרון, שנעשה לתנין, הוא תנין דקדושה, הנמשך ממעיינות עליונים ונהרות עמוקים, הנמצאים באלף יאורים, היוצאים לארבעה צדדים. %break .111 אבל התנינים העליונים, העומדים למעלה בקדושה, לווייתן ובת זוגו, הם שהתברכו. אלו שולטים על כל שאר הדגים, המדרגות הנמצאות ביאורים. כמ"ש, ומִלאו את המים ביַמים. ועל זה כתוב, מה רבּו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית. %break %H קח את מטך %break .117 ואמרת אל אהרון קח את מטך. למה מטה אהרון, ולא מטה משה? מטה משה קדוש יותר, כי נחקק בו שם הקדוש בגן עדן העליון, ולא רצה הקב"ה לטמא אותו באלו המטות של החרטומים, שהיה צריך לבלוע אותם, %break כמ"ש, ויבלע מטה אהרון את מטותם. ולא עוד, אלא כדי להכניע לכל אלו הבאים מצד שמאל, צריכים למטה אהרון, משום שאהרון בא מימין, שהוא כוהן, והשמאל נכנע אל הימין. %break .118 הרי היה גלוי לפני הקב"ה, שאלו החרטומים יעשו נחשים. וא"כ, איזו חשיבות היא לעשות לפני פרעה נחשים? היא משום, שמשם התחלה אל העונשים, כלומר, נחש הקדמוני, שהכשיל את אדם וחוה. ומהתחלת הנחש מתחילה שליטתו של פרעה, מצד שמאל. %break אז, כשראו התהפכות מטה אהרון לנחש, שמחו כל החרטומים, כי תחילת החכמה של הנחש שלהם הייתה כך. כי המוחין דקטנות דקדושה, הנמשכים משמאל, מכונים נחש. %break וכנגדו הנחש דטומאה, הנמשך משמאל, שמשם מושכים החרטומים את החכמה שלהם. וע"כ שמחו על מטה אהרון, שהפך לנחש. מיד חזר מטה אהרון לעץ יבש, ובלע אותם. %break %page 350 .119 ועל זה תמהו וידעו, שממשלה עליונה יש בארץ, שהם חשבו, שלמטה בארץ אין שליטה חוץ מהם. אז כתוב, ויבלע מטה אהרון את מטותם, שחזר הנחש לעץ ובלע אותם. %break .120 ועל זה עשה אהרון שני אותות, אחד למעלה, שנחש העליון דקדושה שלט על נחשים שלהם. ואחד למטה, ששלט העץ על הנחשים שלהם, כי בלע אותם. ופרעה היה יותר חכם מכל חרטומיו, והסתכל שהממשלה העליונה שולטת על הארץ, למעלה ולמטה. %break .121 הלוא כל מה שעושים המכשפים, עושים באחיזת עיניים? אינו כן, אלא משמיענו הכתוב, ויהיו לתנינים, כלומר שהם עשו התנינים בפועל. %break .122 כתוב, הנני עליך פרעה מלך מצרים, התַנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו. מהתנין הגדול התחלת השליטה שלהם למטה, אבל החכמה שלהם נמשכת מתחת לכל המדרגות של התנין ויאוריו. %break כי התנין ואלף יאוריו קרובים לקדושה. ובשעה שהתנין רובץ בהם, הם בשלמות. ובעת ששוחה ביאורים מתגלה הטומאה בזנבו, אחת לשבעים שנה. אבל מדרגות הטומאה שמתחת התנין הגדול ויאוריו, כבר הטומאה קדמה להם, %break ואינם ראויים להמשיך אור מהתנין ומיאוריו. ונאמר, שהתחלת השליטה היא מהתנין הגדול, וע"כ רק המלך שלהם מקבל ממנו, אבל חכמת מצרים עצמם היא ממדרגות התחתונות. %break .123 החכמה שלהם היא במדרגות התחתונות, להכניע ולשעבד מדרגות אלו אל המדרגות העליונות, התנין הגדול ויאוריו, שייכללו בהן. ואז יכולים להמשיך אור גם למדרגות התחתונות. %break ראשי שלטונות שלהם ושורשם הוא למטה מהתנין הזה, ונאחזים בתנין, כי משם המדרגה העליונה שלהם, המלך, מקבל כוח. וע"כ דומה המלך שלהם לתנין הגדול הרובץ ביאוריו. %break .124 הקב"ה ע"י הכול עושה שליחותו. וכמה שליחים יש אל הקב"ה, שעושה שליחותו ע"י דברים שיש בהם רוח חיים, וע"י דברים שאין בהם רוח חיים. %break .125 כמה יש לו לאדם להיזהר מחטאיו, שלא יחטא לפני הקב"ה, ואבני ביתו וקורות ביתו מעידים עליו. ולפעמים הקב"ה עושה בהם שליחותו. מטה אהרון, עץ יבש, עשה בו הקב"ה ראשית הניסים. ושתי שליחויות נעשו בו: %break א. עץ יבש שבלע התנינים שלהם, ב. לשעתו קיבל רוח חיים ונעשה ברייה. %break .126 תיפח רוחם של אותם האומרים, שהקב"ה אינו עתיד להחיות המתים, שאיך אפשר, שיעשה מהם ברייה חדשה. יבואו ויראו אלו הרשעים השוטים, הרחוקים מתורה ורחוקים מהקב"ה. %break שבידיו של אהרון היה מטה, עץ יבש, והקב"ה, החזיר אותו לפי שעה לברייה, שהשתנתה ברוח ובגוף. %break אלו הגופים שכבר היו בהם רוחות ונשמות קדושות, ושמרו מצוות התורה, ועסקו בתורה ימים ולילות, והקב"ה הטמין אותם בעפר, הנה אח"כ, בעת שישמח העולם, אחר גמה"ת, על אחת כמה וכמה, שהקב"ה יעשה אותם ברייה חדשה. %break %page 351 .127 אותו גוף שהיה, יקום. כמ"ש, יִחיו מֵתיךָ, ולא כתוב, יברא. משמע, שהם כבר נבראו, אבל צריכים רק שיחיו. כי עצם אחד יישאר מהגוף מתחת לארץ, והעצם ההוא אינו נרקב ואינו נעדר בעפר לעולם. %break ובעת ההיא הקב"ה ירכך אותו, ויעשה אותו כשאור בבצק, ויעלה ויתפשט לארבע זוויות, וממנו ישתכלל הגוף וכל איבריו. ואח"כ נותן בו הקב"ה את הרוח. %break %H ויהיו דם %break .128 ויאמר ה' אל משה, אמור אל אהרון קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרותם על יאוריהם ועל אגמיהם ועל כל מקווה מימיהם, ויהיו דם. איך היה יכול ללכת לכל מימי מצרים, שבכל ארץ מצרים? %break הרי כתוב, ויימלֵא שבעת יָמים אחרי הַכּוֹת ה' את היאור, ולא כתוב, את כל מימי מצרים? %break .129 אלא מימי מצרים הוא נילוס. ומשם מתמלאים כל שאר האגמים והיאורים והמעיינות וכל המימות שלהם. וע"כ אהרון נטה ידו להכות לנילוס בלבד. כמ"ש, ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאור. הרי שהיאור כולל כל מימי מצרים. %break .130 מים תחתונים מתפשטים לכמה צדדים, לימין ולשמאל. ומים עליונים מתקבצים בבית קיבוץ המים, יסוד דז"א, כמ"ש, ויאמר אלקים, ייקוו המים מתחת השמיים אל מקום אחד. וכתוב, ולמקווה המים קרא ימים. רקיע, שיש בו שמש, לבנה, כוכבים ומזלות, %break שהוא היסוד דז"א הכולל בתוכו כל האורות דז"א, זהו בית קיבוץ המים, המקבל כל המים, כל האורות, ומשקה לארץ, עולם התחתון, המלכות. כיוון שהארץ מקבלת מים, היא מפזרת אותם ומחלקת אותם לכל צד, ומשם יושקו הכול. %break .131 כשהדין שורה, עולם התחתון, מלכות, אינו יונק מהרקיע, ויונק מצד שמאל שאינו נכלל בימין. ואז נקרא המלכות, %break כמ"ש, חרב לה' מָלאה דם. אוי לאותם שיונקים אז ממנה ומושְקים ממנה. כי בזמן ההוא הים, המלכות, היה יונק משני צדדים, מיסוד דז"א ומצד השמאל. %break וע"כ נחלק לשני חלקים, לבן מצד היסוד, ואדום מצד השמאל. ואז זורק אל היאור חלקם של המצרים, האדום. ומכה בשורשם למעלה ולמטה. וע"כ שותים ישראל מים, להיותם דבוקים ביסוד דז"א, חלק הלבן שבמלכות. והמצרים שותים דם, חלק האדום שבמלכות. %break .132 האם מכת הדם הייתה משום מיאוס בלבד? אלא שתו הדם ובא במֵעיהם ובקע ועלה. עד שישראל היו מוכרים להם מים בכסף, אז שתו מים. משום זה, הראשונה להכות אותם, הייתה מכת הדם. %break .133 ארוממך אלקיי המלך ואברכה שמך לעולם ועד. דוד, כנגד המדרגה שלו אמר, ארוממך. אלקיי, אלקיי שלי, המלכות, שהיא מדרגתו. %break כי רצה להעלות שבחה של המלכות ולהביא אותה לאור העליון, בינה, לערב אותם זה בזה, שיהיו המלכות והבינה הכול אחד. ועל כך אמר, ארוממך אלקיי המלך. %break %page 352 .134 כל ימיו דוד השתדל לתקן את הכיסא, המלכות, ולהאיר הפנים שלה באור הבינה, כדי שתגן עליה, והאיר תמיד את אור התחתון, מלכות, באור העליון, בינה, שתהיינה הכול אחד. שהמלכות תעלה לבינה, שאז הן אחד. %break וכשבא שלמה, מצא עולם שלם, המלכות, והלבנה שהתמלאה, שהיא המלכות. שכבר עלתה המלכות לבינה, ונשלמה והתמלאה שם בכל אורותיה, ולא היה צריך עוד לטרוח עליה להאיר אותה. %break .135 בשעה שרוצה הקב"ה לעשות נקמה בעמים עובדי עבודה זרה, מתעורר צד השמאל ומתמלאת הלבנה, המלכות, דם מצד ההוא. ואז נובעים דם המעיינות והנחלים שלמטה, כל אלו שהם לצד שמאל. וע"כ הדין שלהם דם. %break .136 כשהדם הזה מתעורר על איזה עם, הוא דם של הרוגים, כי יעורר עליהם עם אחר שיבוא ויהרוג אותם. אבל במצרים לא רצה הקב"ה להביא עליהם עם אחר, שיעורר עליהם דם, שיהרוג אותם, משום שישראל היו ביניהם, %break ולא יצטערו ישראל היושבים בארצם. אלא הקב"ה היכה אותם בדם, בנהרות שלהם, שלא היו יכולים לשתות. %break .137 ומשום שהממשלה שלהם שולטת באותו הנהר, פקד הקב"ה את הממשלה שלהם בתחילה, כדי שיוכה מתחילה האלוהים שלהם. כי הנילוס היה אחד מהאלוהים שלהם. וכן שאר אלוהים שלהם היו נובעים דם, כמ"ש, והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים. %break .138 לך אכול בשמחה לחמך, ושתה בלב טוב יינך, כי כבר רצה האלקים את מעשיך. מה ראה שלמה, שאמר פסוק זה? %break .139 שלמה, כל דבריו בחכמה היו. לך אכול בשמחה לחמך, פירושו שבשעה שהאדם הולך בדרכיו של הקב"ה, הקב"ה מקרב אותו ונותן לו שלווה ומנוחה. אז, הלחם והיין שאוכל ושותה, הוא בשמחת הלב, משום שהקב"ה רוצה במעשיו. %break .140 איפה החכמה בפסוק הזה? %break .141 שלמה הזהיר את בני אדם, לעטר את כנ"י, המלכות, בשמחה, בצד ימין, אור דחסדים. והוא לחם, כי לחם רומז על אור החסדים. ואח"כ יתעטר ביין, צד שמאל, הארת החכמה שבשמאל דבינה, כדי שאמונת כל, המלכות, %break תימצא בשמחה שלמה בימין ובשמאל, וכשתהיה בין שניהם, אז כל הברכות שורות בעולם. %break כי זוהי תכלית השלמות של המלכות, שהארת השמאל, חכמה, תתלבש באור החסדים שבימין, שאז מאירים בה שניהם, לחם ויין. וזהו שרוצה הקב"ה במעשיהם של בני אדם. %break %page 353 %H והשבות אל לבבך %break .142 אמור אל אהרון קח את מטך. מדוע אהרון ולא משה? אלא אמר הקב"ה, אהרון, ימין, המים עומדים בו במקומו, כי המים בימין הם. והשמאל רוצה להמשיך מים משם. אהרון, שבא מצד ההוא, יעורר שפע המים. וכשהשמאל, המצרים, יקבל אותם, הם יתהפכו לדם. %break .143 התחתונה מכל המדרגות, מלכות, שנקראת חרב לה' מלְאה דם, היכה מתחילה. וע"כ נהפכו המים שלהם לדם. מהתחתון, מהמלכות, התחיל הקב"ה להכות. והיד שלו, שיש בה עשר אצבעות, ע"ס, היכה בכל אצבע, מהמלכות עד הכתר. %break וכשהגיע למדרגה העליונה שלהם, הבכור של כל המדרגות, הכתר, הוא עשה את שלו, ועבר בארץ מצרים והרג כולם. וע"כ הרג כל הבכורים בארץ מצרים, משום שהוא מדרגה עליונה שלהם ובכור הכול. %break .144 פרעה, ממשלתו הייתה בכוח המים, כמ"ש, התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו. משום זה הפך תחילה היאור שלו לדם. ואח"כ יצאו משם הצפרדעים, שהיו נוגפים את המצרים בקולות מרעידים, שצעקו בתוך מעיהם. %break יצאו מתוך יד החזקה, גבורה, והיד הזו התחזקה בכל הצדדים, עד שהמצרים נפלו כמתים בבתיהם. %break .145 כל אלו עשרה אותות שעשה הקב"ה, כולם היו מתוך יד החזקה, גבורה. והיד הזו התחזקה על כל המדרגות שבממשלה שלהם, כדי לבלבל את דעתם. %break ולא היו יודעים מה לעשות, כדי להינצל. כל אלו המדרגות שלהם, כיוון שיצאו לעשות משהו, נראה לכל, שלא יכלו לעשות משהו, כדי להינצל מהמכות, משום יד החזקה ההיא, שהייתה שורה עליהם. %break %H ושָרץ היאור צפרדעים %break .146 רחל מבכּה על בניה. הלוא בניה של רחל היו יוסף ובנימין ולא יותר. וששת השבטים היו של לאה. למה בכתה רחל ולא לאה? %break .147 כתוב, ועיני לאה רכות, משום, שבכל יום יצאה לפרשת דרכים ושאלה על עשיו. והיו אומרים לה מעשיו של אותו רשע. ופחדה שלא תיפול בגורלו, והייתה בוכה בכל יום, עד שהתרככו עיניה. %break .148 והקב"ה אמר, את בכית שתזכי לאותו צדיק יעקב, ולא תהיי בגורלו של אותו רשע. ורחל, אחותך, תקום בפרשת דרכים, ותבכה על גלות ישראל. ואת תהיי במערת המכפלה ולא תבכי עליהם. %break .149 רחל ולאה הן שני עולמות, שנוקבא שמחזה ולמעלה דז"א נקראת לאה, ונוקבא שמחזה ולמטה דז"א נקראת רחל. אחד הוא עולם שהתכסה, לאה, ואחד הוא עולם שהתגלה, רחל. וע"כ לאה נקברה ונסתרה בתוך המערה והתכסתה. %break ורחל עומדת בפרשת דרכים, שנקברה בדרך אפרת, בהתגלות. והכול כעין של מעלה. %break ומשום זה לא הביא את רחל במערה ולא במקום אחר, כי כתוב, בעוד כִּבְרת ארץ לבוא אפרתה, ולא הביא אותה לעיר, כי ידע שמקומה הוא במקום גלוי. %break %page 354 .150 כנ"י, המלכות, נקראת רחל, וכתוב, וכרחל לפני גוזזיה נאלָמָה. נאלמה, משום שבעת ששולטים עמים אחרים, נפסק ממנה הקול, ז"א. %break .151 קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה, מיאנה להינחם על בניה כי איננו. קול ברמה נשמע, זהו ירושלים של מעלה, בינה. רחל מבכה על בניה, כל זמן שישראל הם בגלות, היא מבכה עליהם, כי היא האם שלהם. %break מיאנה להינחם על בניה, משום, כי איננו. משום שבעלה, ז"א, קול, הסתלק ממנה, ואינו מחובר עימה. %break .152 לא פעם אחת היא בכתה על ישראל, אלא בכל שעה שהם בגלות. ומשום שהם פגמו בקול שהסתלק מרחל, הקב"ה סיבב להם, למצרים, קול, להעניש אותם, %break כמ"ש, והייתה צעקה גדולה בכל ארץ מצרים. גם הכין להם קולות אחרים באלו הצפרדעים, שהרימו קולם בתוך מעיהם, והיו נופלים בשווקים כמתים. %break .153 ותעל הצפרדע. והיה צריך לומר, הצפרדעים, בלשון רבים. אלא צפרדע אחת הייתה והולידה, והתמלאה מהן הארץ. והיו כולן מוסרות את עצמן לאש. מה נוגע למצרים, שכל הצפרדעים באו באש? אלא כולן הלכו בתנור, ונכנסו לתוך הלחם, והתבקעו, %break ויצאו מהן אחרות, ונבלעו בתוך הלחם. וכשבאו המצרים לאכול מהלחם, חזר הלחם במעיהם להיות צפרדעים, ורוקדות ומרימות קולן עד שהמצרים היו מתים. ומכה זו הייתה קשה להם מכולן. %break כתוב, ושרץ היאור צפרדעים, ובך ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים. הרי שבאו בתוך גופם. פרעה הוכה תחילה ויותר מכולם, שהרי כתוב, ובך ובעמך ובכל עבדיך. יהי שם ה' מבורך מן העולם ועד העולם, שהוא פוקד מעשה בני אדם בכל מה שעושים. %break .154 כתוב, ויראו אותה שרי פרעה, ויהללו אותה אל פרעה, ותוּקח האישה בית פרעה. ג' פרעה כתוב כאן: פרעה אחד הוא לזמן ההוא, ואחד רומז על פרעה שבזמן של יוסף, ואחד רומז על פרעה שבימי משה, שהוכה במטהו. %break .155 הפרעה הראשון, בשעה שנלקחה שרה אליו, רומז לאומנים. וציירו צורתה בחדרו בכותל שעל מיטתו. עוד לא נח דעתו, עד שעשו צורת שרה על לוח, וכשעלה למיטתו העלה את הלוח עימו. כל מלך שבא אחריו היה רואה את הדמות ההיא, המצוירת בציור. %break והיו באים לפניו בדחנים, וכשעלה למיטתו היה נהנה מאותו ציור. משום זה הוכה המלך כאן יותר מכולם. שכתוב, ובחדר משכבך ועל מיטתך. ואח"כ כתוב, ובבית עבדיך ובעמך. ובכולם לא כתוב על מיטתם, אלא בו לבדו. %break .156 כתוב, כל הנחלים הולכים אל הים, והים איננו מלא. כשאלו הנחלים, האורות דז"א, הולכים אל הים, המלכות, והים מקבל אותם ובולע אותם לתוכו, משום שהמים קופאים בתוך הים, והקרח הזה שואב לתוכו כל המים הבאים בו. %break ואח"כ יוצאים המים בכוחו של הדרום, בחסדים שבצד ימין, ומשקה כל חיות השדה, כמ"ש, יַשקוּ כל חַיְתוֹ שדיי. %break כי תחילה מקבלת המלכות מצד שמאל בלבד, שאז קומתה שווה לז"א, משום שאז יש לה ג"ר דחכמה. אלא בלי חסדים, החכמה אינה יכולה להאיר, וע"כ נעשית אז המלכות ים הקפוא, כי האור שבה קפוא ואינו מאיר. %break %page 355 ואח"כ בא קו אמצעי, ומגביר הימין על השמאל, ואז משפיע הימין את החסדים אל השמאל, והחכמה מתלבשת בחסדים. ואז נמס הקרח, והים משקה כל העולמות. אמנם משום זה מתמעטת החכמה מג"ר, ואין בה אלא רק ו"ק דג"ר. %break לכן נאמר, כשאלו הנחלים הולכים אל הים, כלומר, האורות דקו שמאל דבינה, שמשפיע הז"א למלכות, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. והים מקבל אותם ובולע אותם לתוכו, משום שהמים קופאים בתוך הים, והקרח הזה שואב לתוכו כל המים הבאים בו, %break כי האורות הגדולים דג"ר דחכמה אינם באים לתוך המלכות, אלא בזמן שהוא קפוא. כי אחר שנמס הקרח, כבר אין בה אלא ו"ק דחכמה. %break ולפיכך נבחן שהקרח הזה שואב לתוכו כל המים הבאים בו, אפילו הג"ר דחכמה, ולא במצב שאח"כ יוצאים המים בכוחו של הדרום, שהימין, הדרום, מתגבר על קו שמאל. %break ואז משפיע לו חסדים להלביש החכמה, והקרח נמס וחזר למים להשפיע לכל התחתונים, ומשקה כל חיות השדה, כלומר המדרגות שבבי"ע, שמחוץ לאצילות. %break .157 ים הקפוא, בעת שהים מקבל מקו שמאל, שאז קופא, שואב כל המים, ואפילו ג"ר דחכמה. והוא נמס בכוחו של דרום, שמתגבר על השמאל, צפון, בכוח קו אמצעי. ואז משפיע לו חסדים להתלבשות החכמה שבו, שבזה הוא יכול להאיר למטה, %break שנבחן זה שהקרח נמס וחזר למים. ומשום זה, הים איננו מלא. כי מתוך שאינו חוזר למים, זולת ע"י קו אמצעי, שמגביר הדרום על הצפון, הרי הוא מפסיד ע"י זה את הג"ר דחכמה, שקיבל בעת היותו קפוא. ונמצא, שאינו מלא, כי חסר לו הג"ר. %break .158 והחברים העירו בכתוב, אל מקום שהנחלים הולכים, שם הם שבים ללכת. שנהר הנמשך ויוצא מעדן, יסוד דז"א, אינו מפסיק שִפעו לעולם מהמלכות. והוא מוציא תמיד מים אל הים. וע"כ המים שבים ללכת, ושבים והולכים ושבים, ואינם פוסקים לעולם. %break וכשהוא שב ללכת, כדי ללכת להשקות את הכול, להמשיך חכמה המכניע את כל הקליפות, בא רוח צפון, השמאל, שמשם החכמה, וקופאים המים. ורוח הדרום, שהוא חם, פותח אותם, שיוכלו ללכת לכל צד. %break וע"כ הים יושב בין שני צדדים צפון ודרום, ועל ידיהם מתקיים. והאוניות, המדרגות המקבלות מהמלכות, הולכות ונוסעות בו לכל צד, אחר שד' רוחות, דרום צפון מזרח ומערב, נכללים זה בזה. %break .159 כשהמלך, ז"א, בא למיטתו, למלכות, בשעה שנחצה הלילה, מתעורר רוח הצפון, קו השמאל, מעורר אהבה אל המטרוניתא, המלכות. כי לולא התעוררות הצפון, לא היה המלך מתחבר עימה. משום שמצפון מתחילה האהבה, %break כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. והדרום, קו ימין, מחבק באהבה, כמ"ש, וימינו תחבקני. אז כמה בדחנים מעוררים שירה, עד שבא הבוקר, כמ"ש, ברון יחד כוכבי בוקר, ויריעו כל בני אלקים. %break .160 וכשבא הבוקר, כל העליונים והתחתונים אומרים שירה. כי בלילה אומרים שירה רק המלאכים הנמשכים מקו השמאל. אבל בבוקר כולם אומרים שירה, אפילו הנמשכים מהימין. כי אז כל הקווים נכללים זה מזה תחת השליטה של ימין. %break %page 356 וכעין זה אומרים שירה ישראל למטה, כמ"ש, המזכירים את ה', אַל דוֹמִי לכם. כתוב, אל דומי לכם, לתחתונים בדיוק, לישראל. %break .161 כשנחצה הלילה, אלו שתאוותם להזכיר תמיד את הקב"ה, אינם נותנים דומייה ללב, וקמים ממיטתם, להזכיר את הקב"ה. כשמאיר הבוקר, הם מקדימים לבית הכנסת ומשבחים אל הקב"ה. %break וכן אחר חצות היום, במנחה. וכן בלילה, כשחשך הלילה והתדבק בחושך, ולן השמש. על אלה כתוב, המזכירים את ה', אל דומי לכם. שזהו העם הקדוש ישראל. %break .162 ועל זה הזכיר אותם הקב"ה במצרים, ועלו על פרעה. אלו שאינם שוככים יום ולילה, הצפרדעים, שקולם אינו משתתק לעולם. והוא משום שהתקיף בעם הקדוש, %break שאינם שותקים יום ולילה מלשבח את הקב"ה. ולא היה אדם במצרים, שיוכל לדבר עם חברו. ומהם נשחת הארץ, ומקולם היו מתים תינוקות וילדים. %break .163 איך לא יכלו להרוג את הצפרדעים? אלא אם הרים אדם מקל או אבן להרוג אחת, התבקעה ויצאו ממנה, מתוך מעיה, שש צפרדעים, והלכו ובעטו בארץ, עד שהיו נמנעים מלהתקרב אליהן. %break .164 כמה נהרות, כמה יאורים יוצאים מתוך ים העליון, המלכות, בעת שנפתחו ונמשכו המים. ומתחלקים כמה נחלים לכמה צדדים, לכמה יאורים, לכמה נהרות, שהם חלק הממונה על הצד של מצרים. %break אלו הם מים משריצים. כי אין מים היוצאים מתוך הים, שאינם מוציאים דגים למיניהם. %break .165 אם הנהרות והיאורים הן מדרגות עליונות, הנמשכות מהמלכות, א"כ מיהם הדגים? הם שליחים בעולם, הממונים לעשות רצון אדונם, והם ממונים ברוח החכמה. יש מים המגדלים חכמים, ויש מים המגדלים טיפשים. לפי אלו הנהרות, שמתחזקים לכל הבחינות. %break .166 הנהרות של מצרים מגדלים בעלי כשפים, דגים חזקים, הקשורים בעשר מדרגות הכישוף, כמ"ש, קוסם, קסמים, מְעוֹנֵן, ומנחֵש, ומכשף, וחובר חבר, ושואל אוב, ויידעוני, ודורש אל המתים. %break קוסם הוא מדרגה אחת. קסמים הם שתי מדרגות. הרי שלוש. ועם שאר השבע, הם עשר. הרי עשרה מינים של חכמת הכישוף. %break .167 ובזמן של יציאת מצרים, הושיט הקב"ה אצבעו, ועירב אלו הנחלים והנהרות של המצרים, המדרגות העליונות שהמצרים יונקים משם. ונמנעו דגי החכמה שלהם מלהשפיע להם חכמה. אחד התהפך לדם. %break ואחד, שהדגים, הצפרדעים, הרימו את קולם, להמשיך רוח החכמה, בלי תועלת, ולא בא עליהם הרוח של אלו החכמות שלהם. %break .168 עָרוב, שעירב מיני מדרגות החכמה שלהם ולא יכלו להשיג אותן. ולא עוד, אלא אפילו אותן מדרגות החכמה שלהם, שכבר נמצאו בארץ, היו משחיתים אותם בארץ. %break שנעשו למזיקים והשחיתו את דרכם. ערוב, הוא ערבוביה, כמ"ש, ובֶגד כִּלאיים, שפירושו, תערובת של צמר ופִשׁתים. %break %page 357 .169 כמה כוחות התעוררו למעלה כאחד, ועירב אותם הקב"ה יחד, כדי לערב כוחותיהם החזקים למעלה. וכל אלו הגבורות, שעשה הקב"ה במצרים, היו ביד אחד, יד החזקה. שהרים ידו עליהם למעלה ולמטה. ומשם אבדה חכמת מצרים, כמ"ש, ואבדה חכמת חכמיו. %break .170 כתוב, וסכסכתי מצרַים במצרַים, מצרים של מעלה, השרים שלהם, במצרים של מטה. משום שאלו הצבאות של מעלה ממונים על הצבאות של מטה. והתערבו כולם. %break התערבו מערכותיהם למעלה, ולא היו המצרים יכולים להתקשר בכשפיהם, באלו המקומות של השרים שלהם למעלה, שהיו מתקשרים בהם מתחילה, כי התערבו. וע"כ הביא עליהם מכת הערוב, שהיא, חיות שהיו מעורבות זה בזה. %break .171 הכינים שהעלה עפר הארץ, מה פירושם? כל תולדה שנולדת בארץ, היא נמשכת מכוח ממונה שלמעלה, שנזרע עליה, והכול הוא כעין של מעלה. %break .172 שבעה רקיעים עשה הקב"ה, כעין זה שבע ארצות. והם הגבולים שהתבארו במקומם, כנגד שבע ספירות חג"ת נהי"ם. שבעה רקיעים למעלה ושבעה גבולי הארץ למעלה, וכעין זה למטה מתפשטות המדרגות, שבעה רקיעים ושבעה גבולי הארץ. %break יש ב' סדרים בעולמות: א. מסודרים כעיגולים זה בתוך זה, והיותר חיצון הוא יותר חשוב, שהעיגול החיצון ביותר הוא למעלה סמוך לא"ס, והיותר גרוע הוא היותר פנימי, העוה"ז. %break ב. מסודרים בסדר ישר זה תחת זה, שבהם היותר פנימי הוא יותר חשוב והחיצון הוא גרוע. %break העיגולים הם זה בתוך זה כגִלְדֵי בצלים. וכאן מדבר בסדר ישר. וע"כ, ארץ הקדושה היא בפנים ושבעים ארצות של האומות סובבים אותה מבחוץ. כי בסדר ישר, כל הפנימי ביותר הוא יותר משובח. %break .173 ואלו שבעה גבולי הארץ למעלה, שהם כנגד חג"ת נהי"ם, כל אחד מתפשט לעשר, כי כל אחת מחג"ת נהי"מ כלולה מע"ס. וע"כ הם מתחלקים לשבעים ממונים, שהתמנו על שבעים אומות. ואותן שבעים ארצות, הגבולים של כל עם, %break סובבות את ארץ הקדושה של ישראל, כמ"ש, הנה מיטתו שלִשלמה, שישים גיבורים סביב לה מגיבורי ישראל. ויש עשרה הטמונים בהם, שביחד הם שבעים, הסובבים את ארץ הקדושה. וזהו למעלה. וכעין זה גם למטה. %break .174 אותה הארץ, גבול חלקם של מצרים, הושיט הקב"ה בעת ההיא את האצבע שלו, ונולדו להבות אש באותו הגבול, והתייבשו כל אלו הגבולים הרטובים ממים, וכל טיפה של מים נובעים. אז למטה, בארץ מצרים, נראו הכינים מעפר הארץ. %break .175 הרי אהרון היה מכה את עפר הארץ בכינים. ולמה נאמר כאן, הושיט הקב"ה אצבעו? אלא שבשביל זה היה מכה אהרון, להורות, שימינו של הקב"ה שבר את השונאים, כמ"ש, ימינך ה' תרעץ אויב. כי אהרון הוא כוהן, מרכבה לימינו של הקב"ה. %break כעין זה עתיד הקב"ה להביא על עיר רומי הגדולה, שכתוב, ונהפכו נחליה לזפת ועֲפָרה לגופרית. ועל זה שייבש המים מעפר מצרים, כל עפר הארץ היה כינים בכל ארץ מצרים. %break %page 358 %H הנה יד ה' הוֹיָה %break .190 הקב"ה הרג במצרים כל הבהמות והצאן. ג' מיתות היו בבהמות: א. דֶבר, ב. אלו שהרג אותם הברד, ג. אלו בכורות הבהמות, שמתו במכות בכורות. %break .191 ומה הייתה המיתה שלהם? אלא הרי כתוב מתחילה, הנה יד ה' הוֹיָה במקנך אשר בשדה. למה בכל המכות לא כתוב, יד ה'? אלא כאן הוא יד בחמש אצבעות. כי מתחילה במכת כינים כתוב, אצבע אלקים הוא. וכאן, כל חמש האצבעות, שכל אצבע הרג מין אחד. %break וחמישה מינים היו, כמ"ש, בסוסים, בחמורים, בגמלים, בבקר ובצאן. הרי חמישה מינים לחמש אצבעות, הנקראות יד. משום זה, הנה יד ה' הוֹיָה, דֶבר כבד מאוד. שהיו מתים מעצמם, שנמצאו מתים. %break .192 אחר שלא חזרו המצרים בתשובה, חזרו אלו האותיות ממש, האותיות של דֶבר, והרגו כל אלו שנותרו. ואותיות דבר חזרו להיות ברד. הדבר הוא בנחת, והברד בכוח הרוגז. ושני אלו היו במקום אחד, בחמש אצבעות. %break .193 דבר, אותיות שהם בנחת, מיתה בנחת, שהיו מתים מעצמם. ברד, כי חזרו האותיות להיות בכוח הרוגז, והרג הכול. %break %page 359 %H התנינים %break .36 ויאמר ה' אל משה, בוא אל פרעה. הלוא, לך אל פרעה, היה צריך לומר? אלא שהכניס את משה חדרים לִפְנים מחדרים אל תנין חזק אחד עליון, שכמה מדרגות משתלשלות ויורדות ממנו. והוא התַנים הגדול. %break .37 ומשה ירא מפניו, ולא קרב, אלא לאלו היאורים, המדרגות שלו. אבל לתנים עצמו היה ירא ולא קרב, משום שראה אותו משתרש בשורשים עליונים. %break .38 כיוון שראה הקב"ה שמשה ירא, ושליחים ממונים אחרים למעלה לא יכלו להתקרב אליו, אמר הקב"ה, הנני עליך פרעה מלך מצרים, התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו. שהקב"ה היה צריך לערוך עימו מלחמה. %break ולא אחר, כמ"ש, אני ה', אני ולא שליח. והתבאר סוד החכמה של התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו, לאלו יושבי על מִדִין, היודעים בסוד אדונם. %break .39 ויברא אלקים את התַנִינִם הגדולים. זהו לווייתן ובת זוגו. תַנִינִם, חסר י' כתוב, משום שהרג את הנקבה. והקב"ה העלה אותה לצדיקים. וע"כ לא נשאר אלא תנים גדול אחד. ודע, שלווייתן דג טהור. %break לווייתן ובת זוגו שורשם גבוה מאוד. כי הים הוא המלכות מבחינת החכמה, והחשוב מכל הבריות שבים הוא הלווייתן. הרי שהוא כללות החכמה שבים. אמנם אינו נמשך מהחכמה עצמה, אלא מהבינה שחזרה לחכמה, קו השמאל שבה, המכונה נקודת השורוק. %break וע"כ כתוב עליהם, ויברא אלקים את התנינים הגדולים, כי הבינה נקראת בריאה. %break אמנם לא נקבע מקומו בים עצמו, במלכות דאצילות, אלא הוכן מקום בעולם הבריאה שמחוץ לאצילות, למטה ממלכות דאצילות, שהוא עשרה יאורים. ואם הם ממדרגות הקדושה למה נהרגו? הנקבה נהרגה מיד. %break וכן נהרג אח"כ גם הזכר, כמ"ש, והרג את התנין אשר בים. כי הריגה היא ביטול מדרגתו ושיבה לאצילות. ובגמה"ת יתבטלו כל ג' עולמות בי"ע וישובו לאצילות. %break ואם היה הכרח להרוג את הנקבה, כדי שלא תחריב העולם, א"כ למה ברא אותה מלכתחילה? כי הריגה זו היא רק ממה ששימשה ללווייתן, אבל לא התבטלה לגמרי, כי ממנה ניזונות נשמות הצדיקים. %break .40 התנים הגדול, הלווייתן הזכר הנשאר בחיים, רובץ בתוך תשעה יאורים, כנגד ט"ס חב"ד חג"ת נה"י. ויאור אחד שמימיו שקטים, הכתר. ברכות של מימי הגן, המלכות דאצילות, נופלות בו ג' פעמים בשנה, שהם ג' הקווים, %break שעליהם כתוב, שלוש פעמים בשנה ייראה כל זְכוּרךָ. ואם נופלות בו פעמיים, כלומר, רק ב' קווים ימין ושמאל, מתברך היאור, אבל לא כל כך, כי חסר קו האמצעי. %break %page 360 ואם רק אחת נופלת בו, ימין לבדו או שמאל לבדו, אינו מתברך על ידו. ומהיאור שהוא כתר, מקבלים ט' היאורים, ט"ס תחתונות. %break .41 תנין בא בכתר היאורים, מתחזק בו והולך ושוחה ונכנס אל הים, המלכות דאצילות. ובולע שם כמה מיני דגים, שהם מדרגות שבתוך הים הפחותות ממנו, הוא בולע אותן ונשלמות בו. ושולט וחוזר ליאור השוקט. %break ואלו תשעה יאורים הולכים ועולים אליו לקבל השפע שלהם, כי הם מקבלים השפע שלהם מן היאור השוקט, הכתר שלהם. וסביב היאור כמה אילנות ועשבים למיניהם. והוא היאור הראשון שביאורים, הכתר. %break .42 סדר יציאתם של עשרת היאורים: מצד שמאל, מצינור אחד, הנמשך ויוצא, שהוא יסוד דז"א, יוצאות ג' טיפות, שהן מג' הקווים הכלולים בקו שמאל. %break וכל טיפה מתפשטת לג' טיפות, ונעשו ט' טיפות. ומכל טיפה נעשה יאור אחד. ואלו הם תשעה יאורים, המתגברים והולכים ושוחים וסובבים בכל הרקיעים, שהם הגבולים של צ"ב. %break .43 ממה שנשאר מאלו הטיפות, אחר שגמרו לצאת ולא יצא עימהן, כל בחינות הכו"ח שלמעלה מבינה, שאינן נמשכות עם ג' הקווים, הרי נשארה טיפה אחת, ויוצאת בשקט, ונופלת בין היאורים, ונעשה ממנה יאור אחד. זהו היאור שהולך בשקט, יאור השוקט. %break .44 כשהנהר, יסוד דז"א, הנמשך ויוצא, מוציא טיפות אחרות של ברכות מצד הימין, בעת שמשפיע למלכות מג' קווים, הכלולים בקו ימין, מה שנשאר מאלו הטיפות ולא יצא עימהן, כלומר, ג"כ מספירות שלמעלה מבינה, שאינן נמשכות עם ג' הקווים, %break נשארה טיפה אחת מאלו הברכות, היוצאת בשקט, ונופלת ביאור השוקט. ונמצא שליאור השוקט יש הארת הימין. וזהו היאור החשוב מכולם. %break .45 כשיוצאים ונפרדים אלו ארבעה נהרות היוצאים מגן עדן, נהר ההוא הנקרא פישון, נופל ביאור השוקט ונכלל בו. וע"כ מלכות בבל, פישון, נכלל בנהר הזה. %break כי פישון הוא ראש הראשון של ד' הנהרות, ובבל הוא הראש של ד' מלכויות, וע"כ פישון הוא בבל. מהיאור השוקט ניזונים ומתמלאים כל היאורים האחרים. %break .46 בכל יאור הולך ושוחה תנין אחד, והם תשעה תנינים. וכל אחד ניקב נקב בראשו, כמ"ש, שיברתָ ראשי תנינים על המים. ואפילו התנין הגדול הזה הוא כך, משום שכולם נופחים רוח כלפי מעלה, ולא למטה. %break כי להיותם מקבלים מקו אמצעי, המכריע שהארת הימין תתפשט מלמעלה למטה, והארת השמאל תאיר רק מלמטה למעלה, והתנינים כולם הם מהארת השמאל, ע"כ נופחים רוח רק כלפי מעלה ולא למטה. ומטעם זה יש להם נקב בראשם, %break שנקב זה הגיע להם ג"כ מהמסך דחיריק של קו אמצעי, מחמת שמיעט את הג"ר דג"ר שבהם, כמ"ש, שיברת ראשי תנינים על המים. %break ואפילו לעת גדלות, שהמסך יורד מבינה למקומו, נשאר בהם ג"כ הנקב בראשם, מטעם שהגדלות אינו מאיר מלמעלה למטה, שחסר ג"ר דג"ר, משום שכולם נופחים רוח כלפי מעלה, ולא למטה. ע"כ נשאר הנקב בראשם אפילו בתנין הגדול. %break %page 361 .47 כתוב, בראשית ברא אלקים. וכתוב, ויברא אלקים את התנינים הגדולים. בשניהם כתוב לשון בריאה. שכנגד כל מעשה שבעשרה מאמרות שבמעשה בראשית, עומדים אלו עשרה יאורים, שתנים אחד מכל יאור, מרפרף ברוחו כנגד המעשה שכנגדו. %break .48 ומשום זה מזדעזע העולם אחת לשבעים שנה. משום, שבעת שהתנים הגדול הזה מעלה סנפיריו ומזדעזע, מזדעזעים איתו כולם הנמצאים ביאורים. וכל העולם מזדעזע, והארץ מתחלחלת, שכולם כלולים בתנים הגדול הזה. %break מדרגת לווייתן, התנים הגדול, היא החכמה הנמשכת מקו שמאל. וחכמה זו אינה מתגלה אלא רק על ספירת המלכות שבכל מדרגה, שנקראת סנפיר שבלווייתן. %break וכך מרומז במספר אחת לשבעים שנים, כי שבעים שנים הם שבע ספירות חג"ת נהי"מ, ואחת מהם היא המלכות. %break והמשכת החכמה באה בדינים. שנאמר, אחת לשבעים שנה מזדעזע העולם, בהארת המלכות, משום, שבעת שהתנים הגדול הזה מעלה סנפיריו, המלכות שלו, %break מעלה אותם כדי להמשיך חכמה. ומזדעזע, שכן דרך החכמה להימשך בדינים. וע"כ מזדעזע בשעת המשכתם. שמשום שכולם כלולים בו, ומקבלים השפע שלהם ממנו, ע"כ הם מזדעזעים איתו. %break .49 והארץ הייתה תוהו ובוהו. מועטים הם היודעים לרמז מעשה בראשית בתנים הגדול. שכל העולם משתלשל ונמשך מהסנפיר של התנין הגדול. וע"כ יש להבין, איך הוא נרמז בכל מעשה בראשית. כיוון שכל מעשה בראשית הוא בחכמה, %break כמ"ש, כולם בחכמה עשיתָ, והתנים הגדול הוא כללות החכמה, ע"כ בהכרח הכול נמשך ממנו. ודווקא מהסנפירים, המלכות שלו, משום שאין הארת החכמה מתגלה, אלא רק מהמלכות. %break .50 והארץ הייתה תוהו ובוהו. הייתה, מקודם לכן, שהייתה תוהו מטרם שהתחיל התיקון. כי באותו יאור הראשון, יאור השוקט, כאשר התנין הגדול נכנס בו, %break הוא מתמלא בהארת החכמה, ושוחה, ומכבה הניצוצין שהתלקטו בעולמות, שנחרבו מתחילה בעת שבירת הכלים. שיצאו אז ניצוצין, דינים, לכל הצדדים. ועתה, התנים הגדול מכבה ומבטל הדינים האלו. כי החכמה מכבה כל הדינים. %break .51 אלו התנינים האחרים היו ולא היו. כי אין הארתם נגלה בהם, ודומים כמו שלא היו. מפני שנחלש כוחם, כדי שלא יחריבו את העולם. חוץ מפעם אחת לשבעים שנה, %break שהם מתחזקים בכוח התנים הגדול ההוא, והוא לבדו מתחזק. ואם הנוקבא שלו הייתה חיה אצלו, לא היה יכול העולם לסבול אותם. %break החכמה מתגלה רק בספירת המלכות. כי אחר שיצאו ב' הקווים, ימין ושמאל, נעשתה מחלוקת ביניהם, שממחלוקת זו יצא הגיהינום, והיה העולם נחרב. %break עד שיצא קו האמצעי, ומיעט את קו השמאל, שלא יאיר אלא מלמטה למעלה. והארה שמלמטה למעלה נבחנת לאור המלכות, אור נקבה. %break ולפיכך אין החכמה הבאה משמאל, יכולה להאיר בט"ר, באור הזכר, המשפיע מלמעלה למטה, אלא במלכות לבדה, המשפיעה מלמטה למעלה, בחינת ו"ק דג"ר. והמלכות מרומזת באחת לשבעים שנה. %break ואלו התנינים האחרים היו ולא היו, כי אע"פ שנבראו, הם כלא היו, כי אין הארתם, חכמה, מתגלה בהם, משום שאין החכמה מתגלה בט"ר, מפני שנחלש כוחם ע"י קו האמצעי, %break %page 362 שמיעט את אור הזכר מהארת החכמה, כדי שתיפסק המחלוקת והשמאל ייכנע לימין, ולא ייחרב העולם מחמת המחלוקת. %break חוץ מפעם אחת לשבעים שנה, כלומר רק במלכות שלהם, הם מתחזקים, כי נגלה האור במלכות שלהם, המאירה מלמטה למעלה, המקבלת מהתנין הגדול. %break והוא לבדו מתחזק. אמנם התנין הגדול, כללות אור החכמה, אינו מאיר אלא רק במלכות שלו, מלמטה למעלה, משום שכולם נופחים רוח כלפי מעלה, בחינת ו"ק דג"ר. %break ונאמר, אם הנוקבא שלו הייתה חיה אצלו, לא היה יכול העולם לסבול אותם. כי הזכר יכול להשפיע מלמעלה למטה רק אם הוא בייחוד זכר ונוקבא. אבל בלי נוקבא הוא ו"ק חסר ג"ר. וע"כ כיוון שקו האמצעי מיעט את הג"ר דג"ר דקו שמאל, %break ע"י מסך דחיריק, נהרגה בזה הנוקבא של הלווייתן, התנים הגדול, ונשאר הלווייתן זכר בלי נקבה, ו"ק דג"ר, המאיר רק מלמטה למעלה. %break ומיעוט זה הוא הכרח, שע"י זה עשה קו אמצעי שלום בין ימין ושמאל. שנאמר, לא היה יכול העולם לסבול אותם. שהיה הכרח להרוג אותה. ונמצא, שמה שתשעת התנינים מקבלים מן התנים הגדול, %break הוא אור נקבה. והנה התבאר שהנוקבא של הלווייתן נהרגה ע"י מסך דחיריק דקו אמצעי, שנקרא הקב"ה. %break .52 עד שהרג הקב"ה את הנוקבא של הלווייתן, הארץ הייתה תוהו. ולאחר שהרג אותה, הייתה הארץ, ובוהו, שהתחילה הארץ להתקיים. וחושך על פני תהום, משום שהפעולה שעשה, עוד לא האירה. %break ד' פעולות נוהגות בקו אמצעי, בבואו לעשות שלום בין ב' הקווים, ולחבר אותם זה בזה: %break א. צ"א, ב. המסך דצ"א, ג. צ"ב, ד. המסך דצ"ב, שבו יוצאת קומת החסדים, לייחד ב' הקווים זה בזה. %break לכן ב' עניינים נאמרים כאן בתנין הגדול: א. שהרג את הנוקבא שלו, ב. וגם מחץ ראשו של הזכר עצמו, וניקב נקב בראשו, כמ"ש, שיברת ראשי תנינים על המים. %break כי הם ב' מיני מסכים דצ"א ודצ"ב, הבאים עם המסך דחיריק שבקו אמצעי. שבמסך דצ"א הרג את הנוקבא של התנים הגדול, ובמסך דצ"ב מחץ ראשו של הזכר. %break עד שהרג הקב"ה את הנוקבא, הארץ הייתה תוהו. שנמשך עליה כוח הצ"א, שהוא הכנה אל ביאת המסך דצ"א ע"י קו האמצעי. ולאחר שהרג אותה, הייתה הארץ, ובוהו. כלומר, אחר שקו האמצעי גילה המסך דצ"א, %break ההורג את הנוקבא של התנין, ויצאה עליו קומת הזיווג שהיא קומת רוח, נמתקה הארץ ע"י המסך הזה, ונקראת בשם בוהו. שהתחילה הארץ להתקיים ע"י קומת רוח הזאת, שיצאה על מסך דצ"א. %break וחושך על פני תהום, משום שהפעולה שעשה, עוד לא האירה, כי האור חזר ונעלם ולא האיר. ונעשה חושך, וחושך זה עבר לצ"ב, כלומר הגיע עד הבינה. ובזה נעשתה הכנה למסך דצ"ב. %break .53 מה עשה הקב"ה? מחץ ראשו של הזכר דתנינים הגדולים, ע"י המסך דצ"ב שהוא עליית המסך דמלכות במקום בינה, ונעלמו ג"ר דבינה וכל המדרגות שתחת הבינה, שגם התנים הגדול בתוכן. %break %page 363 והעלמת הג"ר של התנין ע"י הדינים של הבינה, עשתה נקב בראשו, בג"ר שלו. והתנין נכנע. %break משום, שהתהום למטה, שהיא המלכות במקומה, לא היה מאיר. ועתה ע"י עליית המלכות למעלה לבינה, יצא עליו קומת רוח המאיר, כמ"ש, ורוח אלקים מרחפת. ע"כ נכנע הנחש וקיבל המסך דצ"ב, שהוא הנקב שנעשה בראשו. %break מהו הטעם, שהמסך דצ"א לא היה מאיר? משום שהתנין הגדול הזה היה משיב רוח על התהום והחשיך אותו, ולא היה מרחף למטה. כי קומת רוח, היוצאת על מסך דצ"א, אינה ראויה לקבל ג"ר לעולם. %break התנין הגדול היה משיב קומת רוח דצ"א על התהום והחשיך אותו, שלא יהיה ראוי לקבל אור לעולם. והרוח, בעת שהוא למטה, במלכות הבלתי ממותקת בבינה, אינו מרחף. כי מרחף פירושו, שהרוח מתנענע לכאן ולכאן, %break כלומר שאין בו קביעת הקומה, ועודנו ראוי לקומה גבוהה יותר. והרוח הזה דצ"א לא היה מרחף, אלא נקבע בקומת רוח זו בקביעות, כי הרוח דצ"א אינו ראוי עוד להתעלות יותר. %break .54 ועבר רוח אחר של מעלה, רוח היוצא על מסך דצ"ב. ונשב והיכה ברוח ההוא, שיצא על מסך דצ"א, והשקיט אותו, שביטל אותו. וכמ"ש, ורוח אלקים מרחפת על פני המים. כי קומת רוח הזאת של המסך דצ"ב אינה נקבעת לעולם, אלא שמרחפת לכאן ולכאן. %break וזהו, שהקב"ה היכה רוח ברוח וברא העולם. כי כל עוד שהיה שולט הרוח דצ"א, לא היה יכול לברוא העולם. וע"כ היכה בו הרוח דצ"ב וברא העולם. %break .55 ויאמר אלקים, יהי אור, ויהי אור. כי האיר האור של מעלה, הג"ר. כי יצאה הי' מן האויר ונעשה אור. שהיכה על הרוח שנושב, והסתלק מעל התהום, ולא כיסה אותו. %break שביטל קומת הרוח, שכיסה התהום, מלקבל הארת ג"ר. וכיוון שהאיר התהום והרוח הסתלק, היה אור. כמ"ש, ויהי אור. %break .56 אור זה האיר על ראשו של התנים הגדול, כי אחר שהבינה השיגה הג"ר שלו, חזר גם התנים והשיג הג"ר שלו. ומים היו יוצאים מתוך נחיריו, להשפיע לשאר המדרגות. והרוח נשב למעלה. %break כי כדי להשפיע לשאר המדרגות, ירד האור לבחינת מים, מפני שהתמעטו הג"ר דג"ר שלו, ולא נשאר אלא בו"ק דג"ר, המכונה מים, שזה נעשה מכוח הכרעת קו האמצעי. שנאמר, ומים היו יוצאים מתוך נחיריו, ממסך דבחינה ג', הנקרא חוטם, %break המשמש לקומת החכמה, קומת ע"ב. ונמצא שמבחינת ג"ר דג"ר אין בו אלא קומת רוח בלבד. שנאמר, והרוח נשב למעלה. %break ונודע, שאע"פ שאינו מאיר אלא בו"ק דג"ר, מ"מ מחויב מתחילה לקבל ג"ר שלמים, ואח"כ מסתלקות ממנו הג"ר דג"ר, ונשאר בו"ק דג"ר, ו"ק דקומת ע"ב (72). %break ולפיכך נאמר בתחילה, אור זה האיר על ראשו, שמאיר בבחינת אור, אלא אח"כ, שנעלמו הג"ר דג"ר, והאור חזר לבחינת מים, נאמר, ומים היו יוצאים מתוך נחיריו. %break מקודם לכן האיר מהאור השלם הזה, עד שהיה יורד האור מהבינה, ומנצנץ לע"ב (72) אורות של השמש, ז"א, שהשיג קומת ע"ב אורות, קומת חכמה. %break %page 364 כיוון שאלו האורות נרשמו בשמש למטה, היו יודעים בהם רשעי עולם, והיו עובדים אל השמש. כלומר, שהיו עובדים להמשיך האור ממנו, מלמעלה למטה. %break כיוון שהסתכל הקב"ה ברשעים האלו, שרוצים להמשיך האור מלמעלה למטה, העלה האור וגנז אותו, מפני מעשה הרשעים. משום שהתנים הזה היה עולה ויורד, והמשיך גם הוא האור מלמעלה למטה, בסיבת מעשה הרשעים, %break והיכה באלו היאורים, שהיה מחריב אותם בכוח הדינים, הנמשכים עם ההארה שמלמעלה למטה, עד שגנז האור ולא נגלה. %break .57 וזרע אותו זרע בצדיק אחד, שהוא יסוד דז"א, הגנן של הגן. והזרע שזרע בגן, במלכות, הוא הגניזה וההעלמה של האור הזה. כלומר שההעלמה אינה היעדר, אלא להיפך, שהיא זרע לברכה, שההעלמה עצמה תשוב להיות אור, כמו צמח היוצא מהזרע. %break .58 כשהתנים הגדול הזה ראה שצָמח בגן, במלכות, הזרע של האור הזה, כלומר, שהתנים חוזר ומקבל את אור החכמה שצמח במלכות, אז מתעורר להשפיע לצד השני, לנהר השני של ד' הנהרות, שנקרא גיחון. ואז התחלקו המים של הנהר גיחון, ע"י שביל אחד של התנים. %break התנים הולך אל הזרע, שצמח ונעשה לאור בתוך הגן, המלכות, ומקבל אותו והאיר בנהר, באור הגדלות של הזרע הזה. והוא נקרא גיחון. %break .59 ומהגדלות של הזרע הזה, עלה לגדולה שלמה המלך, כשעלה למלוכה, כמ"ש, והורדתם אותו אל גיחון. וכתוב, ומָשַׁח אותו שם. שם, ולא במקום אחר, משום שדוד המלך ידע זה, שמים אחרים עולים למלכות אחרת. ומלכות זו, מגיחון, היא מלכות חזקה. %break .60 והתנים הגדול התעורר לנהר גיחון להשפיע בו, והסנפירים של התנין הזה, המלכות שלו, התעלו בנהר גיחון, להתחזק בו. %break וכל שאר היאורים עולים ויורדים בכוחו של התנים הגדול. ואחר שהאיר אל הנהר גיחון, חוזר ונכנס ליאור השוקט, ונשקט בו, שאינו פועל להשפעת החכמה. %break .61 ואז, כשהאור ההוא נגנז למעלה לגנן ההוא, אז יצא החושך הראשון, שמטרם יציאת האור. והיכה על ראשו של התנין, בנקב ההוא שנעשה בו. ונבדל חוט אחד בין הארה שנשארה מאור זה שנגנז, ובין החשכה של החושך הזה, שכתוב, ויַבדֵל אלקים בין האור ובין החושך. %break עתה מבאר הזוהר סדר הגניזה, שנעשתה ע"י חזרת המלכות לבינה. עליית המלכות לבינה גורמת להתחלקות כל מדרגה לשתיים. אמנם ב' פעולות יש כאן. %break שמתחילה עולה הצמצום של המלכות לבינה. כמ"ש, וחושך על פני תהום. ואח"כ עולה ונתקן המסך של המלכות בבינה. כמ"ש, ורוח אלקים מרחפת על פני המים. %break ואחר שנתקן גם המסך בבינה ומסיים שם המדרגה, נבחנים הכו"ח, שנשארו במדרגה, לבחינת אור. כלומר, אור הקטנות דנ"ר, המתלבש בב' כלים כו"ח, %break שהוא ההארה שנשארה אחר שנגנז האור. ובינה ותו"מ שתחת המסך המסיים, נבחנים שיצאו מאותה המדרגה, והם בבחינת חושך. %break %page 365 בעת שהאור נגנז, היו ב' פעולות: א. יצא החושך הראשון ע"י עליית צמצום שבמלכות לבינה. כמ"ש, וחושך על פני תהום. %break ב. והיכה על ראשו של התנין, בנקב ההוא שנעשה בו. שהחושך היכה, כלומר, שהתחבר בנקב שנמתח בראשו ע"י עליית מסך המלכות לבינה. כמ"ש, ורוח אלקים מרחפת. %break ואז נבדל חוט אחד, המסך המסיים את המדרגה תחת כו"ח, בין ההארה שנשארה מהאור שנגנז, כו"ח שנשארו במדרגה, ובין החשכה של החושך הזה, בינה ותו"מ שיצאו מחוץ למדרגה, להיותם תחת המסך המסיים המדרגה. %break .62 והתנין הזה, בהבדלה של החוט שהבדיל, חזר והבדיל ג"כ באלו היאורים מעל החושך. כלומר, שנעשתה גם בהם עליית המלכות לבינה שלהם בצמצום ובמסך שבה. %break והמסך שבמקום בינה הבדיל בין כו"ח שלהם, שנשארו במדרגה, ובין בינה ותו"מ שלהם, שיצאו ממדרגה והיו בחושך. ונבדלו הדגים למיניהם, אלו מאלו, בהבדלה, שנעשתה ביאורים. %break .63 ונבדלו מים העליונים הקדושים. כלומר, בעת הגדלות, שחזרה המלכות ויצאה מהבינה, וחזרו בינה ותו"מ אל המדרגה. וכיוון שכבר יש בה חמישה כלים כח"ב תו"מ, חזרו אליהם הג"ר. %break ויש בה חמישה אורות נרנח"י. ואז נקראים מים העליונים בשם קדושים. אז כל היאורים נבדלו ועלו לתוך היאור השוקט הנברר מכולם. ויוצאים ונכנסים בו ג' פעמים ביום. %break כי בעת קטנות, כשהמלכות המסיימת היא בבינה, ובינה ותו"מ יצאו מהמדרגה, נפלו כל בינה ותו"מ של המדרגה העליונה לכו"ח של התחתונה ממנה. ולעת גדלות, %break כשבינה ותו"מ של המדרגה חוזרים אליה, הם מעלים עימהם גם כו"ח של התחתונה. ובזה מקבלים הכו"ח של התחתונה את הג"ר שבעליונה. כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו. %break ולפי זה גם היאור השוקט, שבינה ותו"מ שלו נפלו אל כו"ח של היאורים בעת קטנות, נמצא ג"כ שבעת גדלות, בעת שהיאור השוקט חוזר ומעלה אליו את הבינה ותו"מ שלו, עולה עימהם הכו"ח של היאורים, ומקבלים ג"ר ממנו. %break ונאמר, כל היאורים נבדלו, שנבדלו הכו"ח שלהם להישאר במדרגה, ובעת גדלות, עלו לתוך היאור השוקט. %break כי כשמחזיר הבינה ותו"מ שלו, עולים עימהם הכו"ח של היאורים, ומקבלים הג"ר, המכונים ג' פעמים ביום, כמו שנאמר, יוצאים ונכנסים בו ג' פעמים ביום. כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו. %break .64 וכל אלו הדגים, שהם המדרגות והנשמות, הגדלים בתוך היאורים האלו, מובדלים זה מזה, שהמסך המסיים מבדיל בין כו"ח שבכל אחד לבינה ותו"מ שבכל אחד. ונקראים לילות, כי מדרגות השמאל מכונים, לילה. ואלו ממדרגות הכו"ח שבהם, הם ראשים לכל אלו, %break ממדרגות בינה ותו"מ שלהם, שיצאו לחוץ מהמדרגה. ואלו שמבפנים שולטים על כולם. ואלו נקראים בכוֹרי מצרים. ומכאן התפזרו לבחוץ בְכוֹרים, ממדרגות השייכים לבינה ולתו"מ. וכולם ניזונים משיקוי של אלו היאורים. והתנין הגדול שולט על כולם. %break .65 והכול הוא בהבדלה של מים עליונים מתחתונים, כמ"ש, ויהי מבדיל בין מים למים. והצטיינו מים הקדושים העליונים, כו"ח, ונבדלו להיות למעלה. ומים תחתונים, בינה ותו"מ, נבדלו כולם אלו מאלו להיות למטה. %break %page 366 ונבדלו קדושים מבלתי קדושים. וע"כ המלאכים העליונים נקראים, נבדלים, משום שנבדלו אלו מאלו, הכו"ח שבהם מבינה ומתו"מ שבהם, למיניהם. %break .66 ויאמר אלקים, תַדשֵׁא הארץ דשא עשב מַזריע זֶרע. הארץ, היא המלכות. ועשבים, הם האור הצומח מזריעת אור הגנוז. %break כשהתנים הגדול היה נושב רוח בנקב ההוא שבראשו, ומרחף כלפי מעלה, שרוצה להמשיך משם הג"ר מלמעלה למטה, אז היה הופך כל אלו העשבים ליובש. %break עד שרוח אחר, הבא מעליית המלכות לבינה, נושב ברוח ההוא של התנין, ומשקיט אותו למטה, שממעט הג"ר שלו, שמזה נעשית זריעה חדשה. ואח"כ בגדלות נעשתה צמיחה חדשה, והעשבים צמחו כבתחילה. ושולטים ומשבחים ומודים לפני הקב"ה. %break .67 מצד שמאל, ומתוך היאור השוקט, יוצאות בהמות למיניהן, והולכות להתקרב לאלו העשבים. ואינם יכולים, וחוזרים למקומם. כל אלו היאורים הולכים ושוחים עם התנין ההוא השולט בהם, וסובבים אלו העשבים, ואינם יכולים ליהנות מהם. %break חוץ מלפעמים, שרוח העליון אינו נושב, והתנים מרחף רוח בנקב שבראשו, אז שולט הרוח ההוא על העשבים ומייבש אותם. %break .68 עוד אפשרות יש לו להתקרב אל העשבים, בשעה שהיאור השוקט חוזר מהמלכות למקומו, שעולה ויורד. ומשום שמימיו שקטים, הולך בשקט. והתנים הגדול עולה לאלו היאורים, ואינו ביאור השוקט. %break וכל העשבים גדלים סביב אותו היאור השוקט. והם גדלים בכל צד. אז עולה התנין ההוא אל העשבים ומתגדל ביניהם. ואח"כ חוזר לכל אלו היאורים. %break העשבים הם האור שצמח מתוך החושך. ומתוך שבכל פעם שהתחתונים רוצים להמשיך החכמה מלמעלה למטה, מתייבשים אלו העשבים שבמלכות. ע"כ, אע"פ שהם עצמם בחינת חכמה, מ"מ הם דוחים חכמה, ומאירים רק לצד ימין, להארת החסדים. %break ולפיכך כל הנמשכים מצד שמאל, שנוטים לחכמה, לא יוכלו להתקרב לאלו העשבים. שנאמר, מצד שמאל, ומתוך היאור השוקט, יוצאות בהמות למיניהן, והולכות להתקרב לאלו העשבים. %break ואינם יכולים, מחמת שהם נוטים אחר חכמה. והעשבים דוחים הארת חכמה שבשמאל, ומאירים רק לימין בהארת החסדים. %break וכן, כל אלו היאורים הולכים ושוחים עם התנין ההוא השולט בהם, וסובבים אלו העשבים, ואינם יכולים ליהנות מהם. חוץ מבעת שהיאור השוקט עולה למלכות, ומקבל הארת העשבים ושב למקומו. אז יכולים גם הנמשכים משמאל ליהנות מהארתם. %break כי להיותו בחינת כתר, אין פחד הדינים בעשבים, ואינם דוחים חכמה. אז יכול התנים להתגדל בין העשבים, להיותם מאירים שם גם לצד שמאל. ואח"כ חוזר ומשפיע מהם לכל היאורים. %break .69 ויאמר אלקים, יהי מארת ברקיע השמיים. זהו נחש בָּרִיחַ. ונקרא בריח, משום שסוגר ב' הצדדים, ב' קווים ימין ושמאל. ואינו מניח שיתפשט קו השלישי, המכריע ביניהם. ואינו יוצא להזיק לעולם, אלא פעם אחת ביובל. %break %page 367 כי הקליפה שכנגד ת"ת דקדושה, קו האמצעי, שעליו כתוב, והבְּרִיחַ התיכון בתוך הקרשים, מַבריח מן הקצה אל הקצה, מן הימין אל השמאל, נקרא נחש בריח. %break כלומר, שהוא פוגם בקו האמצעי, ואינו מניח לו שיכריע בין הקווים, להיותו סוגר ב' הקווים. ע"כ הוא הכנגד של קו האמצעי, הנקרא בריח. ולכן גם הוא נקרא בריח. %break והזוהר מפרש איך הוא מזיק לקו האמצעי, ואינו יוצא להזיק לעולם, אלא פעם אחת ביובל. המוחין דבינה מכונים יובל, שבהם ג' קווים מכונים ג' פעמים. %break ונאמר, שאינו יוצא להזיק, אלא בזה שנאחז בקו שמאל של היובל, המכונה פעם אחת, ואינו מניח לו להתחבר בצד ימין. %break .70 יהי מארת, זהו נחש עקלתון, שהולך בעקמימות תמיד, והביא קללות על העולם, כי פיתה את חוה בעצה"ד. כשזה קם, נשבר כוחו של התנים הגדול, שאינו יכול לקום, עד שאובד גופו. %break כי הקב"ה כופף אותו בתוך הים כשבא אליו, שהוא דורך על כוחו של ים. וכוחו של ים הוא התנים הגדול, כמ"ש, ודורך על בָּמותֵי ים. %break .71 וכשהנחש הזה קם, כתוב, והרג את התנין אשר בים, שזהו התנים הגדול. וע"כ כתוב, הנני עליך פרעה מלך מצרים, התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו. והנחש הזה הוא מְארת חסר ו', שמורה לשון קללה, %break כמ"ש, מְאֵרַת ה' בבֵית רָשע, שהוא בקללות לכל. והוא מתגבר על התנים בגבורתו של הנהר הגדול, הנקרא חידקל. %break ד' הנהרות הם כנגד ג' קווים והמלכות המקבלת אותם: נהר פישון ימין, ונהר גיחון שמאל, ונהר חידקל מקו אמצעי. ונודע, שבמסך דחיריק שבקו אמצעי יש בהסתר בחינת המלכות דמנעולא, שבכל מקום שהיא נוגעת, פורחים האורות משם. %break ונחש הקדמוני ג"כ מעורב בו הדין דמנעולא, שבו ממית כל חי. שנאמר, והוא מתגבר על התנים בגבורתו של הנהר הגדול, הנקרא חידקל. שמעורב באותה הגבורה הגנוזה בנהר חידקל, ובזה כוחו חזק להמית כל חי. %break .72 נחש ההוא הוא ביבשה. כשיוצאים להילחם זה בזה, זה שביבשה מתגבר תמיד, משום שכל דרכיו וכוחו הוא ביבשה. שהיא המלכות, שבה כל הדינים. ואוכל ארץ ועפר תמיד, %break כמ"ש, ועפר תאכל כל ימי חייך. זה גדל בעפר, וזה גדל במים. נחש הגדל במים אינו חזק כמו זה שגדל ביבשה. וע"כ כתוב על הנחש מארת חסר ו'. שכוחו חזק להמית לכל. %break .73 והנחש הזה נועד כלפי התנין שבמים. ואע"פ שנועד לו, אינו לוחם עימו. אלא הקב"ה לבדו, שהורג אותו בתוך הים, משום גסות הרוח שבו. כמ"ש, לי יאוֹרי ואני עשיתִיני. %break כי התנים הגדול הוא קו שמאל. ובתחילת יציאת קו שמאל, לא יצא אלא לשמש את הימין, בעניין ההתקרבות למצרים. אלא אח"כ הרהיב עוז בנפשו, ועשה מחלוקת עם הימין, ורצה לבטל אותו. %break ולפיכך, הגם שנכנע אח"כ אל הימין בכוח קו אמצעי, עכ"ז נשארה בו גסות הרוח על קו הימין. כי לא נכנע אלא מאונס. ומשום זה הרג אותו הקב"ה. כלומר, שביטל אותו, ותיקן אותו מחדש, שיהיה נכנע לגמרי אל הימין. כלומר, מדעתו ומרצונו, כמו שהיה בהתקרבות למצרים. %break %page 368 וכתוב, אשר אמר לי יאורי. שאור החכמה שהמשכתי שייך לי, ולא לימין. כי יאורי הוא לשון אור. ואני עשיתיני, ואני עשיתי עצמי לשליטה מיוחדת. %break %H ועבר ה', וראה את הדם על המשקוף %H ועל שתי המזוזות %break .74 ועבר ה' לנגוף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות. הרי הכול גלוי לפני הקב"ה. ולמה היה צריך שיגלה הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות? %break .75 כתוב, ויַרְא ה' ויִנְאָץ מִכעס בניו ובנותיו. וכתוב, ויַרְא ה', כי רַבּה רָעת האדם בארץ. ההשגחה אינה נראית למעלה, אלא כשנראה ממנו מעשה למטה. וטרם שנעשה מעשה למטה, אין משגיחים להעניש, חוץ מהרהור עבודה זרה, שמענישים בלי מעשה. %break ומשנעשה מעשה, מתעוררת ההשגחה שלמעלה. ומשום זה, הכול, בין לטוב ובין לרע, תלוי במעשה. %break .76 כל שווקי מצרים היו מלאים אלילים, ובכל בית ובית היו נמצאים מיני מכשפים, שמתקשרים בכשפיהם בכתרים התחתונים שלמטה, ומעוררים רוח הטומאה ביניהם. %break .77 כתוב, ולְקחתם אגודת אֵזוֹב וטְבלתם בדם אשר בסף, והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מן הדם אשר בסף. אגודת אזוב, כדי לבער רוח הטומאה מביניהם, ולהראות על בתיהם, באלו ג' המקומות, את האמונה השלמה. %break אחד מכאן ואחד מכאן על ב' המזוזות, הרומזות על ב' קווים ימין ושמאל. ואחד ביניהם על המשקוף, הרומז על קו האמצעי. ומשום זה כתוב, ופָסח ה' על הפתח ולא ייתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף, משום שרואה את השם הקדוש רשום על הפתח, שהוא ג' הקווים. %break .78 אם רומזים על ג' הקווים, למה נעשה זה בדם, בצבע אדום, הרי צבע ג' הקווים הם לבן ואדום, וירוק הכולל ביניהם? שני דמים היו, אחד של הפסח, ואחד של המילה, שמלו את עצמם. %break והדם של המילה הוא רחמים, אע"פ שהוא אדום. והדם של הפסח הוא דין, ולפיכך לא תלוי כאן בצבעים. %break .79 והחזיר הקב"ה את הדם ההוא לרחמים, כאילו היה הלבן שבין הצבעים. כמ"ש, ואֶעבור עלייךְ, ואֶרְאךְ מתבוססת בדָמָיִיך, ואומַר לךְ בדמייך חֲיִי. %break ואע"פ שהיה אדום, הוחזר לרחמים, כי כתוב, בדמייך חיי. וע"כ לא תלוי הדבר בצבעים. ומשום זה רשם על הפתח בג' צדדים, שרומזים על ג' קווים. %break .80 שני דמים נראו, דם פסח ודם מילה, כנגד שני כתרים, ספירות, שנראו למעלה באותה שעה, שהם ב' הקווים חו"ג. הם כנגד כתר אחד, הכלול בב' צדדים הנסתרים, ברחמים ובדין. %break כי קו האמצעי, ת"ת, כלול בעצמו מב' הקווים. כנגדו ב' הדמים, דם מילה, הרחמים שבת"ת, ודם פסח, הדין שבת"ת. %break .81 בכמה מקומות ריחם הקב"ה על בניו. עשה אדם בית, והקב"ה אמר לו, כתוֹב שְמִי ושים לפִתְחך. ואתה תשב בתוך הבית, ואני אשב בחוץ בפתחך, לשמור אותך. %break %page 369 וכאן, בפסח, אמר, רשוֹם על הפתח האמונה שלי, ג' הקווים על ב' המזוזות ועל המשקוף. ואתה תשב בתוך ביתך, ואני אשמור אותך מבחוץ. %break כמ"ש, ואתם לא תצאו איש מִפתח ביתו עד בוקר. וכתוב, וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות, ופסח ה' על הפתח ולא ייתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף. הרי ששמר אותם הקב"ה מבחוץ. %break .82 כעין השם הקדוש, ה', עשו באותה שעה, ג' קווים, שניים על המזוזות ואחד על המשקוף מלמעלה, שהוא דומה לצורת האות ה', המלכות. וע"כ, כמו שהשם הקדוש חזר באותה שעה להיות דין על המצרים, כך חזר הדם באותה שעה להיות דין, %break כמ"ש, וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות, שהציון של כולם היה אדום, הרומז על דין. והוא להראות, שאע"פ שהוא רחמים לישראל, חזר להיות דין לעשות נקמות במצרים. %break .83 כעין למעלה, באותה שעה כך צריכים להראות למטה, אם רחמים רחמים, אם דין דין. ולפי שהיה למעלה דין על המצרים, ע"כ כתוב, וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות. אשר דם רומז על דין. %break ולעת"ל כתוב, מי זה בא מאֱדום חמוּץ בגדים מִבּוֹצְרָה. שעתיד להראות כולם דין לעשות נקמות, יאדימו אז מלבושיו בדם. %break .84 ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר. מהו הטעם, שנאסר עליהם לצאת מפתח ביתם? משום שאדם אינו צריך להימצא בשוק בשעה שהדין תלוי על העיר, %break כי כיוון שניתנה רשות למשחית, מי שפוגש בו, יינזק. וע"כ כאן, כיוון שהדין היה נמצא למצרים, לא היו צריכים לצאת לבחוץ. %break .85 בההוא ממש שנמצא בו דין למצרים, נמצא בו רחמים לישראל. כמ"ש, וראיתי את הדם ופסחתי עליכם. וכן בכל אלו הכתרים הקדושים של מעלה, %break כמו שנמצא בהם דין, נמצא בהם רחמים. והכול הוא בשעה אחת. כתוב, ונָגף ה' את מצרים נָגוֹף ורָפוֹא. נגוף למצרים ורפוא לישראל. מהו, ורפוא? ממה שנימולו היו צריכים רפואה. %break .86 באותה שעה שניגפו המצרים, באותה שעה התרפאו ישראל. כתוב, ופסח ה' על הפתח. הלוא, פסח ה' עליכם, היה צריך לומר? על הפתח, זהו פתח הגוף, שזו המילה, שריפא אותה. %break .87 בשעה שנחצה הלילה, והכתר הקדוש, מלכות, התעורר אצלה חסד עליון, דז"א, שאינו עולה זה בלי זה, אע"פ שהלילה היא המלכות לבדה, מ"מ לא יקרה לעולם שהמלכות תהיה בלי ז"א בעלה. ומשום זה, זה מכה וזה מרפא, המלכות מכה וז"א מרפא. והכול בשעה אחת. %break .88 ופסח ה' על הפתח. על פתח הגוף, שנקרא פתח משום שהוא הפתח להמשכת הרוח והגוף, שמשם נולדו. עד שלא נימול אברהם, היה סתום מכל צדדיו, שלא היה יכול להוליד בקדושה. כיוון שנימול, נפתח בו הכול, ולא היה סתום כבתחילה. %break .89 והוא יושב פֶּתח האוהל, משום שנגלה הי'. שהוא הִשׁרה בגילוי זה של הי', החסד בצדק. שע"י המילה, נגלה הי' של השם שד"י, שמורה, שנמשך החסד במלכות, צדק. וזהו הפתח של המשכן העליון הקדוש, המלכות. נמצא, כשכתוב האוהל, היא המלכות. %break %page 370 מטרם שנימול הייתה המלכות מקבלת מצד שמאל בלבד, מבחינת חכמה בלי חסדים, שאז היא אטומה מכל צדדיה, שאין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים. %break וכשנימול, נגלו בה החסדים. ואז החכמה שבה מתלבשת בחסדים, ומאירה, הן בחכמה והן בחסדים. ונבחן, שע"י המילה נפתח פתח במלכות, שתוכל להאיר. כמ"ש, והוא יושב פתח האוהל. %break .90 כשהתגלה הי' הזו, התבשר אברהם, והתברך בפתח האוהל, שהיא צדק, מלכות שנמתקה בחסד. כלומר שהחכמה שבמלכות התלבשה בחסדים. %break כמ"ש, והוא יושב פתח האוהל כחוֹם היום. היום, הוא כששולט החסד, חלקו של אברהם, כי אברהם הוא מרכבה לחסד דז"א. פתח האוהל, המלכות, נמתקה בחסד מכוח אברהם, אחר שנגלה בו הי' ע"י המילה. כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל, במלכות. %break .91 והוא יושב פתח האוהל. כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל. פתח האוהל הוא המלכות, המכונה בכל, כתר העשירי. כתר, פירושו, ספירה. כחום היום, %break פירושו, כמו שניתנה לו ספירת החסד, שנקרא יום, כך זכה בפתח האוהל, כי החסד פותח את המלכות, שנקראת אוהל, שתוכל להאיר. %break וכמו שיושב בחסד, שנקרא יום, כך יושב במלכות, שנקראת פתח האוהל, כי המלכות בלי חסד אינה יכולה להאיר בחכמה שבה, וחסד בלי הארת החכמה שבמלכות, הוא ו"ק בלי ראש. %break .92 ועבר ה' לנגוף את מצרים. ועבר, שעבר על שורת הדין של הכתרים, שהיו מתקשרים בכתרים אחרים למעלה, והתיר אותם מקיומם. %break הכתרים התחתונים, שבהם דבוקים המצרים, היו מקושרים בכתרים העליונים דקדושה, שמשם קיבלו חיותם. והתיר הקב"ה את הקשרים ההם, והתבטל קיומם של הכתרים התחתונים, ואז נהרגו בכורי מצרים. %break ונמצא, שהקב"ה עבר על דרכיו, שקלקל ההשתלשלות של הכתרים, כדי לעשות דין במצרים ולשמור את ישראל. וכך הוא בכל מקום שכתוב, ועבר, ועברתי, ויעבור, %break שמורה שהקב"ה עבר על דרכיו, על סדרי השתלשלות של הספירות, או כדי לעשות דין, או לרחמים. וכאן כתוב, ועבר, כדי לעשות דין. ושם כתוב, ויעבור ה' על פניו, כדי לרחם. %break %H ויהי בחצי הלילה %break .93 לעולם יהיה האדם זהיר בתפילת המנחה. משום שהיא השעה, שהדין תלוי על העולם, וצריך האדם לכוון דעתו. %break .94 אין העולם מתקיים אלא על ראשי העם. אם ראשי העם הם צדיקים, טוב לעולם, טוב לעם. ואם אינם צדיקים, אוי לעולם, אוי לעם. %break .95 ודאי כך הוא. כי כתוב, ראיתי את כל ישראל נפוצים על ההרים כצאן אשר אין להם רועה. ויאמר ה', לא אדונים לאלֶה, ישובו איש לבֵיתו בשלום. %break %page 371 כתוב ישובו, הלוא ישבו היה צריך לומר? וכן כתוב, לביתו, בביתו היה צריך לומר, שהרי העם היו נמצאים במקומם, ואיפה היה להם לשוב? %break .96 אם ראש העם לא זכה במעשיו, נתפס העם בעוונו. כי כתוב, ויאמר דוד, הנה אנוכי חטאתי, ואנוכי העוֵויתי ואלה הצאן מה עשו. הרי שדוד חטא, וישראל סבלו. %break ואם ראש העם נתפס בעוונו, ניצולים העם, כי הדין אינו שורה עוד עליהם. כמ"ש, ויאמר ה', לא אדונים לאלה. %break כלומר, אם אין ראשים לעם, ישובו מהדרך הזו איש לביתו בשלום. ואע"פ שהדין כבר רכב עליהם בדרך הזו, מ"מ, כיוון שנהרג ראשם ונתפס בעוונו, ישובו בשלום. כולם ניצולים, אם ראשיהם נתפסים. %break .98 בחצות לילה, רבי חייא ורבי יוסי ראו איילה אחת, שעברה לפניהם והייתה צועקת, והרימה קולות. שמעו קול אחד המכריז ואומר, נֵעוֹרים קומו, ישנים התעוררו. %break עולמות, היכונו לפני אדוניכם. כי אדוניכם יוצא לגן עדן, שהוא היכלו, המלכות, להשתעשע עם הצדיקים. %break .99 אמר רבי חייא, עתה חצות לילה ממש. וקול זה ששמענו, יוצא ומחלחל האיילה של מעלה, המלכות, ושל מטה. כמ"ש, קול ה' יחוֹלֵל אַיילוֹת. אשרי חלקנו, שזכינו לשמוע את זה. %break .100 בשעה שהקב"ה נגלה על הגן, מתאסף כל הגן, כל הצדיקים שבגן, ואינו נפרד מעדן, החכמה. ומהעדן הזה יוצאים מעיינות, הארת החכמה, לכמה אורחות ושבילים להשגת הצדיקים. %break והגן הזה נקרא צרור החיים, ששם מתעדנים הצדיקים מהארת עוה"ב. ובשעה ההיא הקב"ה מתגלה אליהם. %break .101 ויהי בחצי הלילה וה' היכה כל בכור בארץ מצרים. אמר רבי יוסי, כמה פעמים שאלתי, למה לא היה זה ביום, שיתגלה לכל פרסום הנס? ולמה מתו כל אלו החלשים, שלאחר הרחיים, ואלו הטלאים שבצאן? %break ולמה לא מתו מלכים ושרים ואנשים עורכי מלחמה, כמו שהיה בסַנְחֵרִיב? שכולם מלכים בני מלכים שרים וקצינים, ושם נראה גבורתו של שליח אחד של הקב"ה, גדול יותר מהנס הזה, שנעשה כאן על ידו עצמו. והלוא הנס שלו היה ראוי להיות גדול יותר? %break .102 כיוון שזכינו לכל זה, והדרך נתקנה לפנינו, שמעתי, שרבי שמעון מטהר שווקים של עיר טבריה, נלך אצלו. ישבו, עד שהאיר היום. כשעלה האור, קמו והלכו. כשהגיעו אליו, מצאו אותו, שהיה יושב וספר הגדה בידו. %break .103 פתח רבי שמעון ואמר, כל הגויים כאַיִן נגדוֹ, מאֶפס ותוהו נחשבו לו. כיוון שכתוב, כל הגויים כאין כנגדו, למה כתוב עוד, מאפס ותוהו נחשבו לו? אלא דעתם של כל העמים שבעולם, אשר אמונתם היא כאין, שאינם משיגים לא מדרגות העליונות ולא התחתונות. %break ושמִים לעצמם אמונה של סִכלוּת, אבל, מאפס ותוהו נחשבו לו, כמוֹץ הזה המסתובב ברוח, ומתגלגל בקיץ בשדות בריקנות, שאין בו תוכן מאומה. %break %page 372 .104 בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. אֵת, זהו ימינו של הקב"ה, וְאֵת, זה שמאלו. שנטה הקב"ה ימינו, חסד, וברא את השמיים. ונטה שמאלו, דין, וברא את הארץ. כמ"ש, אף יָדִי יָסְדה ארץ, וימינִי טיפחה שמיים, קורא אני אליהם יעמדו יחדיו. %break .105 מהו שכתוב, יעמדו יחדיו? האם שמיים וארץ, זו"ן, אינם עומדים יחדיו? אלא שהם ימין ושמאל נפרדים, כמ"ש, את, ואת. ע"כ כתוב, יעמדו יחדיו. ואיך יעמדו יחדיו? %break בזאת, שהיא המלכות, השולטת בחצות לילה, שאז כלוּל אֵת, חסד, בזאת, המלכות. ונמצאים אז עומדים ביחד. %break .106 כתוב, אֶת הכול עשָה יפֶה בעִיתוֹ. את, חסד דז"א. הכול, כמ"ש, וה' בירך את אברהם בכל. בכל היא הספירה שנקראת זא"ת, המלכות, הכלולה מן את ואת, ושולטת בחצות לילה בשני צדדים, ברחמים ובדין. %break רחמים לישראל ודין לעמים עכו"ם. וכתוב, את הכול עשה, שיהיו מחוברים יחד, יפה בעיתו, בחצות לילה. %break .108 מי כה' אלקינו המגביהי לשבֶת, המשפילי לראות בשמיים ובארץ. מי כה' אלקינו, ז"א, העולה ומתעטר להתיישב בכתר עליון הקדוש, בינה, שהארתו מעל כל האורות המאירים, והכתרים והעטרות. כי כל המוחין שבעולמות נמשכים מבינה. %break המשפילי לראות, היורד בספירותיו מכֶתֶר לכתר, מקו ימין דבינה לימין של עצמו. מנֵזֶר לנזר, מקו שמאל דבינה לשמאל של עצמו. מהארה להארה, מקו אמצעי דבינה לקו אמצעי של עצמו. ממאור למאור, ממלכות דבינה למלכות של עצמו. %break להשגיח בעליונים בשמיים, ובתחתונים בארץ. כמ"ש, ה' משמיים השקיף על בני אדם. %break מדובר בהשגות המוחין של ז"א. בתחילה עולה ז"א למ"ן אל הבינה, ומכריע בין ב' הקווים ימין ושמאל דבינה, שהיו במחלוקת, ועושה שלום ביניהם. ואז יוצאים ג' קווים בבינה, והמלכות המקבלת מהם. שזהו, שלושה יוצאים מאחד, שג' קווים דבינה יוצאים מאחד, ז"א. %break כמ"ש, מי כה' אלקינו המגביהי לשבת. כי אע"פ שז"א בחינת ו"ק ולא מג"ר, מ"מ הוא עולה לבינה ונעשה בה קו המכריע, הנקרא דעת, ג"ר, והוא מתיישב שם בין ספירות דראש. %break ואח"כ, כיוון ששלושה יוצאים מאחד, נמצא, שאחד עומד בשלושתם. שז"א עומד ג"כ באותם ג' קווים שהאיר בבינה. כי אותו השיעור שהתחתון גורם להאיר בעליון, זוכה בו גם התחתון. %break וכמ"ש, המשפילי לראות בשמיים ובארץ, שאח"כ הוא משפיל עצמו, כי יורד מבינה למקום עצמו עם ג' המוחין ההם, המאירים בג' קווים, ועושה זה, כדי להשפיע בשמיים ובארץ. %break קו ימין מכונה כתר. קו שמאל מכונה נזר. קו אמצעי מכונה הארה. המלכות מכונה מאור. %break .109 ויהי בחצי הלילה. הלוא, כחצי, היה צריך לכתוב, או כחצות, כמו שאמר משה? אמרו החברים, שלא יאמרו מגידי העתידות של פרעה, שמשה שקְרן הוא, כי אי אפשר לדייק הרגע של חצות לילה. והרי השאלה במקומה עומדת בשלושה אופנים, שאפילו ישראל יאמרו כך. %break א. שא"כ היה צריך לכתוב, ויאמר משה, כחצות הלילה, למה כתוב, ויאמר משה, כה אמר ה', כחצות הלילה? והרי ה' אמר, בחצות? וכמה שלא יכוון את השעה, לא ייתפסו במשה, אלא באדון, שהרי כתוב, כה אמר ה'. %break %page 373 ב. כי משה אמר, עד בכוֹר השפחה, אשר אַחַר הרחיים, ולא היה כן, אלא עד בכור השְבי, אשר בבית הבוֹר. עכ"פ אפילו ישראל יאמרו שהוא שקרן, כי לא התאמתוּ הדברים כמו שאמר. %break ג. שהוא אמר בשם האדון, כחצות. וכתוב, ויהי בחצי הלילה. ולמה לא כתוב, כחצי, כמו שאמר משה? %break .110 השאלה הכבדה יותר ממשא שבהמה יכולה לסבול: למה הייתה מכת בכורות בלילה ולא ביום? %break ולמה מתו החלשים שאחר הרחיים? אלא הכול סוד עליון בין קוצרי השדה. אותם שזכו להשיג הצמחים של אור הגנוז שנזרעו במלכות, הנקראת שדה. והכול הוא ישר בדברי הנביא הנאמן. %break .111 אשרי חלקו של משה, שעליו כתוב, יוֹפְיָפִיתָ מבּני אדם, הוצַק חן בשִפתותיךָ, על כן מְשָׁחךָ אלקים אלקיך, שמֶן ששון מחבֵריך. יופיפית מבני אדם, משֵׁת ומחנוך. %break הוצק חן בשפתותיך, מנוח ומבניו. על כן משחך אלקים אלקיך, מאברהם ומיצחק. שמן ששון, מיעקב. מחבריך, משאר הנביאים. והאם גבר, שעלה במדרגות עליונות שלא עלה אדם אחר, לא ידע מה שאמר? %break .112 אלא, הספירה שנקראת זא"ת, המלכות, נקראת אישה. כמ"ש, לזאת ייקרא אישה, כי מאיש לוּקחה זאת. האיש נקרא ז"ה, וזהו איש זכר, ז"א. כמ"ש, כי זה משה האיש. האיש הזה. הרי שאיש נקרא זה, וזה נקרא איש. וזאת נלקחה מזה, שנקרא זכר. %break .113 ומשום זה המלכות, נקראת תמר. שמוֹרה זכר ונקבה. כי התמר אינו עולה זכר בלי נקבה. %break כמ"ש, כתימרות עשן. כמו שעשן עולה בלבן ובשחור, אף כאן במלכות, הנקראת זא"ת, הכול כלול בה בחצות לילה, לעשות פעולותיה בשעה אחת, בבת אחת. לבן לישראל, רחמים, ושחור לעכו"ם, דין. %break .114 ועד שהלילה הזה התחלק, אינו עושה פעולותיו. מאין לנו? מאברהם. שכתוב, ויֵיחָלק עליהם לילה. שנחלק, כדי לעשות פעולותיו. אף כאן משה אמר, כחצות, שפירושו, כשיתחלק הלילה. שמשה ידע, שלא יעשה פעולותיו עד שיתחלק. %break .115 וכך היה, שלא עשה הלילה פעולותיו עד שנחלק. כי במחצית השנייה של הלילה עשה פעולותיו. %break כמ"ש, ויהי בחצי הלילה. מהו בחצי? במחצית השנייה, בזמן שהמלכות שולטת. ונמצאת תמיד המלכות לעשות פעולות. וכל פעולה שנעשתה בלילה, במחצית השנייה נעשתה. %break .116 וה' היכה כל בכור. וה' ז"א, ובית דינו המלכות. וה' פירושו, הוא ופעולותיו. משה אמר, ומת כל בכור. מהו שכתוב, היכה כל בכור? אלא שהתעוררה מלכות דמדה"ד, שנקראת כה. %break כמו שהפחיד אותו משה, שכתוב, והנה לא שמעתָ עד כה. וע"כ כתוב, וה' היכה, שהוא השם כה, שהמית כל בכורי מצרים. %break .117 פרעה היה חכם יותר מכל מכשפיו. והסתכל בזא"ת הזו, במלכות, שתעשה בו דין, ועתידה להחריב ארצו. כמו שאמר משה, בזאת תדע כי אני ה'. וכתוב, ויִיפֶן פרעה, שהפנה את ליבו מההרהור הזה. %break %page 374 וכתוב, ויבוא אל בֵיתו ולא שָׁת ליבו גם לזאת. המילה, גם, רומזת, שאע"פ שידע שהשם זא"ת, המלכות, תחריב ארצו, עם זה לא שת ליבו אליה. %break .118 כל בכור. בכור הוא בחינת חכמה. וכל בכור, מורה, שאפילו מדרגות עליונות ותחתונות נשברו משליטתם. כל אלו המדרגות, השולטות מכוח החכמה שלהם, שהיא חכמת מצרים, %break כמ"ש, כל בכור בארץ מצרים. וכל המדרגות העליונות והתחתונות, שנשברו משליטתם, כולן נראות בכתוב, מבכור פרעה היושב על כיסאו, עד בכור השפחה אשר אחר הרחיים, וכל בכור בהמה. %break .119 מבכור פרעה היושב על כיסאו. הוא שליטה של ספירה תחתונה דקליפות, המקבלת ממלכות העליונה. %break עד בכור השפחה, היא ספירה שמאלית, הנמצאת תחת השליטה, אחר ארבעה רחיים, ארבעה מחנות של הקליפות. כמ"ש, אחר הרחיים, ולא מן הרחיים. %break וכל בכור בהמה, הוא תחת התחתונים. והיא נקבה מנקבות, הנמצאות באתונות בבהמות ובחמורים, בגסוֹת ובדקוֹת, שהם מדרגות הטומאה. ומקבלים מהם גברים ונקבות. %break עד בכור השבי אשר בבית הבור. אלו היוצאים מהשפחה, שבהם עושים כשפים לאסירים, לעבוד עימהם לעולם ולא ייצאו לחירות. %break .120 ובביטחון על אלו המדרגות, מיאנו המצרים לשלח את ישראל, כי בהן עשו קשר של כשפים לישראל, שלא יוכלו לצאת מעבדותם לעולם. ובזה נראות הגבורה והשליטה של הקב"ה. וזיכרון זה לא יכלה מישראל לדורי דורות. %break כי אם לא היה הכוח והגבורה של הקב"ה, כל מלכי העמים וכל מכשפי העולם לא היו יכולים להוציא את ישראל מהעבדות. כי פָתח הקשרים שלהם ושבר כל אלו הכתרים של בכור השבי, כדי להוציא אותם לחירות. כמ"ש, מי לא יִירָאךָ, מֶלך הגויים. %break .121 בכה רבי שמעון, הרים קולו ונאנח, אמר כבר דֶבק נמצא. אתם חושבים, במה שהתדבק הקב"ה, ושיבח את עצמו כל כך הרבה פעמים ביציאת מצרים? %break שכתוב, אשר הוצאתיךָ מארץ מצרים. הוציאךָ ה' אלקיך ממצרים. ויוציאךָ ה' אלקיך משם. זָכוֹר את היום הזה, אשר יְצאתם ממצרים. ויוציאךָ בפניו בכוחו הגדול ממצרים. הוציא ה' אתכם מזה. וחמישים פעם נזכרה יציאת מצרים בתורה. %break .122 עשרה כתרים, ספירות, יש למטה בקליפות, כעין של מעלה בקדושה. וכולם סתומים בשלוש קליפות. שהן בכור פרעה, בכור השפחה, בכור בהמה. ושלושה קשרים קשרו על ג' מדרגות אלו, שבהם עשו, שישראל לא ייצאו משעבודם לעולם. %break .123 אשריכם אברהם יצחק ויעקב, שבזכותכם נפתחו הקשרים, והקב"ה זכר את שלושת קשרי האמונה שלכם. כמ"ש, ויזכור אלקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב. %break את אברהם, קשר אחד של אברהם. את יצחק, הקשר השני של יצחק. ואת יעקב, הקשר השלישי השלם של יעקב. %break .124 כל הזמנים והחגים והשבתות כולם הם זיכרון ליציאת מצרים. ועל זה עומדים כולם. ואם זה לא היה, לא הייתה השמירה של הזמנים החגים והשבתות. ומשום זה, לא כלה זיכרון מצרים מכל הזמנים והחגים והשבתות. %break %page 375 דין זה של יציאת מצרים הוא יסוד ושורש התורה, וכל המצוות, וכל האמונה השלמה של ישראל. ולפיכך נזכרת יציאת מצרים הרבה פעמים בתורה. %break .125 למה לא היה הדין של מצרים ביום? כתוב, היום אתם יוצאים. וכתוב, הוציאךָ ה' אלקיך ממצרים לילה. אלא עיקר הגאולה של ישראל לא היה אלא בלילה, במלכות. שהלילה פתח קשרים ועשה נקמות, והיום הוציא אותם ביד רמה. %break כמ"ש, יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים, ומצרים מְקַבְּרים את אשר היכה ה' בהם כל בכור. זה היה כדי לפרסם הנס. %break .126 עשה הקב"ה ירושלים של מטה, המלכות, כעין ירושלים של מעלה, הבינה. ועשה החומות של העיר הקדושה ושעריה. מי שנכנס, אינו נכנס עד שיפתחו לו השערים. %break מי שעולה, אינו עולה עד שיתקנו המדרגות אל החומות. מי יכול לפתוח את שערי העיר הקדושה? ומי יכול לתקן המדרגות אל החומות? %break זהו רבי שמעון, שהוא פותח השערים של סודות החכמה, והוא מתקן את המדרגות העליונות. וכתוב, יֵירָאה כל זכוּרךָ את פנֵי האדון ה'. מי הוא פני האדון ה'? %break זהו רבי שמעון, שמי שהוא זכר מהזיכרונות, כלומר, שהוא בחינת זכר ממוחין העליונים הנקראים זיכרונות, שהם מוחין דאו"א, צריך להיראות לפניו. %break .127 וה' היכה כל בכור. כל בכור סתם, שאינו אומר בכורי מצרים, משום שסובב גם על ד' מדרגות הקליפות שהמצרים נאחזים בהן. והכול היה כמו אלו שמתו. שנעשה במדרגות הקליפות, כמו בבכורי מצרים שמתו. %break אלו קושרי הקשרים, שהיו משתמשים בכשפיהם באלו הכתרים, מהם היו משתמשים בעליונים ומהם בתחתונים. ואע"פ שכולם הם תחתונים, עם זה היו משתמשים גם בעליונים. וכל ארץ מצרים הייתה מלאה כשפים, כמ"ש, כי אין בית אשר אין שָׁם מת. %break .128 ונעשה הדין בכולם, בשעה שהתקבצו כולם בבתיהם, ולא היו מפוזרים במדבר ובשדה, אלא כולם נמצאו בבתיהם. ועשה הלילה, המלכות, את דיניו באותה שעה. %break והיה מאיר הלילה כיום בתקופת תמוז, וראו כל העם את דיניו של הקב"ה. כמ"ש, ולילה כיום יאיר, כחשיכה כאוֹרה. %break .129 ובשעה שיצאו ישראל, נמצאו כולם מתים בשווקים לעיני הכול. ורצו לקבור אותם, ולא מצאו אותם, כי הכלבים אכלו אותם. אמנם לא כולם נאכלו, אלא גם נשארו מהם, שעליהם כתוב, ומצרַיִם מְקַבְּרים. וזה היה קשה להם מהכול, %break מצד אחד ראו את ישראל יוצאים, מצד האחר ראו את מתיהם. והכול היה כדי לפרסם את הנס, שלא היה כזה מיום שנברא העולם. %break .130 כתוב, ליל שימורים הוא לה' להוציאם. וכתוב, הוא הלילה הזה לה' שימורים. למה כתוב ליל שימורים ולא שימור? למה כתוב בתחילה ליל, ואח"כ לילה? %break .131 אלא כתוב, כי יהיה נַעֲרָ בתולה. נער כתוב, משום שכל זמן שלא קיבלה זכר, נקראת נער. משקיבלה זכר נקראת נערה. אף כאן, המלכות נקראת ליל, מטרם שקיבלה זכר, ז"א. וזה שכתוב בו, ליל שימורים, בלשון רבים, שמשמע שכלול בו גם ז"א, %break %page 376 הוא משום שהזכר, ז"א, עתיד להתחבר עימה, אבל עוד לא התחבר. ובשעה שהתחבר עימה זכר, כתוב, הוא הלילה הזה לה' שימורים. שימורים מורה על זכר ונקבה, ז"א ומלכות. ומשום זה כתוב, הלילה הזה. %break .132 ובמקום שנמצאים זכר ונקבה, אין השבח אלא לזכר. וכך שיבחו ישראל בתשבחות שלהם, לזכר ולא לנקבה. כמ"ש, זה אלִי ואַנוֵוהו. שאין השבח, במקום שנמצאים זכר ונקבה, אלא לזכר. %break ועל זה מחכים ישראל, כמ"ש, זה ה' קיווינו לו נגילה ונִשמחה בישועתו. משום שעתיד לעשות להם כך. כמ"ש, כימי צאתךָ מארץ מצרים אַראנו נפלאות. %break .133 כך עתיד הקב"ה לעשות להם. כמ"ש, שוֹמר מה מלילה, שומר מה מלֵיל. כמו ששָם שמירה וליל, אף כאן שמירה וליל. כמו ששם שמירה ולילה, אף כאן שמירה ולילה. %break .134 ולילה נקראת משום הזכר הכלול בה. כמ"ש, אתה בוקר וגם לילה, ז"א ומלכות. כי בוקר פירושו, כמ"ש, וישכם אברהם בבוקר, שמידתו חסד דז"א, שנקרא בוקר. וכתוב, ה' בוקר תשמע קולי. ג"כ בוקר ממש, ז"א במידת החסד. %break %H החודש הזה לכם %break .158 ויאמר ה' אל משה ואל אהרון, החודש הזה לכם ראש חודשים. משום שהוא תחילת שליטת הלבנה. וע"כ הייתה צריכה התורה להתחיל לכתוב מכאן. %break כי בהקב"ה נקשר הדבר. כי הלבנה היא המלכות, שבשלמותה מתייחדת עם הקב"ה. וע"כ הייתה צריכה התורה להתחיל בתחילת שלמות הלבנה, שהוא, החודש הזה לכם ראש חודשים. %break .159 ולא כתוב, זאת, החודש הזאת. ששֵם הלבנה הוא זאת. כי ז"ה וזא"ת מתקשרים יחד. ובמקום שיש זכר ונקבה ביחד, אין השבח אלא לזכר. %break וע"כ כתוב, החודש הזה, ולא זאת. וע"כ כתוב, ראשון הוא לכם לחודשי השנה. לחודשי השנה, שסובב על המלכות, הנקראת שנה. אבל תלה השבח בזכר. %break כתוב, החודש הזה לכם. וכתוב, ראשון הוא לכם. למה פעמיים כתוב, לכם לכם? שמכְּפִילוּת לכם, נשמע יותר, שהוא רק לישראל, ולא לשאר העמים. כמ"ש, כי חֵלק ה' עַמו. ההתקשרות הזאת של החודש, הוא לכם ולא לשאר העמים. %break %H שה לבית אבות %break .160 דַברו אל כל עֲדת ישראל לאמור, בעשור לחודש הזה, וייקחו להם איש שה לבית אבות. למה בעשור לחודש? בזמן שהיובֵל, בינה, מאיר אל הלבנה, מלכות, %break %page 377 כמ"ש, בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא. ויוה"כ הוא הארת הבינה. הרי שהארת הבינה במלכות היא בעשור לחודש. %break .161 וייקחו להם איש שה לבית אבות. משום שבשעה ההיא צריכים למשוך אותו. כי בלקיחת השה נשבר כתר התחתון, שנאחזים בו כל שאר כתרים התחתונים דקליפה. ועל זה פירש משה ואמר, מִשכו וקחו לכם צאן. %break שהוא, כמ"ש, צאן ועֶבד ושפחה, הכתרים התחתונים דקליפות. וצאן כולל כולם. והמצרים עשו אותם לאלוהים. %break .162 אמר הקב"ה, עשו אתם מעשה למטה, שתמשכו ותיקחו צאן, ואני אשבור כוחם למעלה. וכמו שתעשו אתם לשרוף אותו באש, כמ"ש, כי אם צְלי אש, אני ג"כ למעלה אעביר אותו באש, בנהר דינור. %break .163 למה נמשך בעשרה לחודש, ונשחט בארבעה עשר? בשה, שהוא אלוהי מצרים, נקשרו ישראל תחת שעבודו 400 שנה. ואע"פ שלא השתעבדו בהם 400 שנה, מ"מ, משום שהיו מוכנים להתקשר בהם 400 שנה, לולא דילג הקב"ה את הקץ, %break נחשב כאילו השתעבדו בהם כל 400 שנים. משום זה מעכבים את השה ארבעה ימים, כשהוא קשור ברשות ישראל. ואח"כ, כמ"ש, ושָחטו אותו כל קְהל עדת ישראל בין הערבּיים. %break .164 למה נשחט בין הערביים? משום שהוא בשעה שהדין תלוי, ובשעה שנמסר דבר זה, של גלות מצרים, ע"י אברהם, כמ"ש, ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם, והנה אֵימה חשֵׁכה גדולה נופלת עליו. %break אימה, כתר אחד של הקליפה. חשכה, כתר אחר. גדולה, זו שהיא גדולה מכל הכתרים. %break ואע"פ שהתבאר הכתוב הזה, על שאר שעבודי ישראל, שאֵימה, זו בבל, חשכה, זו מָדָי, גדולה, זו יוון. והכול היה, שרומזים על ג' כתרים דקליפה, וכן על הגלויות. %break כעין זה שנאמר בשה, שאמר הקב"ה, אתם תעשו מעשה למטה ואני אשבור כוחם למעלה. כמ"ש, כי מָחה אֶמְחֶה, אתם תעשו למטה, ואני אעשה למעלה. %break .165 לא יצאו ישראל ממצרים, עד שנשברו מממשלתם כל השרים שלהם למעלה. ויצאו ישראל מרשותם, ובאו לרשות הקדושה העליונה בהקב"ה, ונקשרו בו. %break כמ"ש, כי לי בני ישראל עבדים, עבדיי הם. מהו הטעם שעבדיי הם? הוא, כמ"ש אח"כ, אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים. שהוצאתי אותם מרשות אחרת, והבאתי אותם לרשותי. %break %H שאור וּמַחְמֶצֶת %break .166 אך ביום הראשון תשביתו שאוֹר מבתיכם. כי כל אוכֵל מַחְמצת ונִכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל. שאור זה ומחמצת זו, הם מדרגה אחת, וכולם אחד. %break רשות אחרת, אותם השרים הממונים על שאר העמים. ונקראים יצה"ר, רשות אחרת, אל נֵכר, אלוהים אחרים. אף כאן, שאור ומחמצת וחמץ, הכול אחד הוא. %break %page 378 אמר הקב"ה, כל אלו השנים עמדתם ברשות אחרת, ועבדתם לעם אחר. מכאן והלאה, שאתם בני חורין, אז כמ"ש, אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם, כל מחמצת לא תאכלו, ולא יֵיראה לךָ חמץ, ולא ייראה לך שאור. %break .167 א"כ גם כל ימות השנה לא נאכל חמץ, למה רק שבעת ימים, כמ"ש, שִבעת ימים שאור לא יימצא בבתיכם? אלא כל זמן שהאדם מחויב להראות עצמו בן חורין, צריכים שלא לאכול חמץ, ובכל זמן שאינו מחויב, אינו צריך לאיסור חמץ. %break .168 זה דומה למלך, שעשה אדם אחד לשר. כל אלו הימים שעלה למדרגה הזו, היה שמח ולובש לבושי כבוד. אח"כ, לא היה צריך לזה. לשנה האחרת, שמר אלו הימים שעלה לכבוד הזה, ולבש אלו לבושים. וכן כל שנה. %break כעין זה ישראל. כתוב, שבעת ימים שאור לא יימצא, שהם ימי שמחה, הימים שעלו לכבוד הזה, ויצאו משעבוד אחר. %break ומשום זה בכל שנה שומרים אותם הימים, שעלו לכבוד הזה, ויצאו מרשות אחר, ובאו לרשות הקדושה. וע"כ כתוב, שבעת ימים מצות תאכלו. %break %H מַצת דין %break .169 מַצת כתוב בלי ו', כמ"ש, מַרְאת אלקים, חסר ו', שע"כ רומז על דין. ונקראו מצת, להיותם דין קדוש, דין הנאחז בשם הקדוש, דין שלא היה חזק כל אותו הזמן בתוך ישראל, משום שהלבנה עמדה בפגם. ומשום שהלבנה עמדה בפגם, ע"כ כתוב, לחם עוני. %break תחילה הייתה הנוקבא במצב של ב' מאורות הגדולים. ששניהם, ז"א ומלכות, היו בקומה שווה. ז"א היה מלביש קו ימין דבינה, והמלכות לצד שמאל דבינה. ואז היו בבחינת פנים קטנות. כי הם מוחין דאחוריים שאינם מאירים, והם בחינת דין. %break ואח"כ ע"י מ"ן שמעלים התחתונים, המלכות מתמעטת וחוזרת לנקודה. ואח"כ נבנית בניין גדול ע"י או"א, וחוזרים למוחין דגדלות. ואע"פ שכבר עומדים ז"א ומלכות במוחין דגדלות, אין המוחין דאחוריים בטלים, אלא חוזרים להאיר בבחינת הרחמים. %break וכל הארת החכמה שבמדרגה באים מאלו המוחין. ומצה היא אלו המוחין דאחוריים, בעת שכבר נתקנו במוחין דגדלות. %break ונקראו מצת בלי ו', להיותם דין, כי הם מוחין דאחוריים, בעת שזו"ן היו במוחין דקטנות. אלא דין קדוש, דין הנאחז בשם הקדוש, כי כבר חזרו ובאו במוחין דגדלות, שהם קדוש ומאוחדים בג' קווים, יה"ו של השם הקדוש. %break ולבוא למוחין דגדלות צריכה המלכות ב' תיקונים: א. להתמעט לנקודה, ב. לבניין הגדלות. %break ועל זה יש ב' מעשים בהתעוררות מלמטה: א. מילה, ב. פריעה. %break וכיוון שישראל מלו את עצמם בעת ההיא, ע"כ כבר באה המלכות בתיקון א', שהתמעטה לנקודה, במיעוט הלבנה. ואז כבר נמתקו בזה הדין דמוחין דקטנות שבמצה. וע"י פריעה, אותיות פרע י"ה, מעוררים למעלה בניין המלכות ע"י או"א, ומתגלים המוחין דגדלות. %break ונקראו מצת, להיותם דין קדוש, דין הנאחז בשם הקדוש, דין שלא היה חזק כל אותו הזמן בתוך ישראל, משום שהלבנה עמדה בפגם. כיוון שכבר מלו את עצמם, %break %page 379 והלבנה, המלכות, התמעטה, אז נחלש כוח הדין שבמוחין דקטנות. ואח"כ, שיעשו הפריעה, ייצאו המוחין דגדלות. %break ואין לתמוה על כך שבפסח כבר מאירים המוחין דגדלות, אע"פ שישראל עוד לא פרעו. כי המדובר הוא ע"י התעוררות מלמטה, ובליל פסח היה הארת המוחין מהתעוררות מלמעלה בלבד. %break וע"כ לא האירו אלא רק אותו הלילה. שנאמר, ומשום שהלבנה עמדה בפגם, ע"כ כתוב, לחם עוני. כי מבחינת התעוררות מלמטה עוד לא המשיכו המוחין דגדלות. %break .170 מה הטעם שהלבנה, המלכות, עמדה במיעוט? משום שלא נפרעו, ולא נגלה בהם אות הקדוש. כי ע"י הפריעה ממשיכים המוחין דגדלות. ואז הלבנה במילואה. נימולים היו ישראל, ולא עשו פריעה. ומתי נפרעו? בשעה שכתוב, שָׁם שם לו חוק ומשפט ושָׁם ניסָהו. %break .171 ובימי יהושוע לא נפרעו. אלא הם, כמ"ש, וכל העם היִילוֹדים במִדבר בדרך, בצאתם ממצרים לא מָלוּ. %break אחר שנפרעו, אמר הקב"ה, בתחילה אכלתם מצות, משום שעמדה הלבנה במיעוט, ונקרא לחם עוני. מכאן והלאה, לחם זה יהיה ממקום אחר, כמ"ש, הנני ממטיר לכם לחם מִן השמיים. %break לא מן הלבנה, המלכות, כמו בזמן ההוא, מטרם שנפרעו, אלא מן השמיים ממש, מז"א, כמ"ש, וייתן לך האלקים מִטל השמיים. %break .172 וישראל הקדושים, שומרים אלו הימים שנכנסו תחת כנפי השכינה. ושומרים הלחם הבא מצִידה, המצות, כמ"ש, ושְמרתֶם את המצות. שהוא כמ"ש, ושמרתם את בריתי, ברית מילה. והכול עולה ונאחז במדרגה אחת. %break .173 ואיך משה לא פרע אותם, אלא הניח אותם במילה בלי פריעה? משום שלא יתעכבו שם ישראל עד שיתרפאו. לכן לא פרע אותם. ועל זה כתוב, שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני. %break כי בחיפזון יצאת מארץ מצרים. וכן כתוב, ולא יכלו להתמהמה. וע"כ לא נפרעו. ומילה בלי פריעה ממשיך לחם עוני. %break .174 כשבאו ישראל לארץ, באו כשהם נימולים ונפרעים. כתוב, ארץ אשר לא במִסכנוּת תאכל בה לחם. %break מסכנות הוא לחם עוני. ונקרא לחם עוני, משום שהלבנה, המלכות, עומדת במיעוט, ואינה מתברכת מן השמש, ז"א, ואינה מאירה מן השמש, כמ"ש, כי כל בשמיים ובארץ. %break אשר כל, יסוד ז"א, נאחז בשמיים, ז"א, ובארץ, המלכות, ומקבל מן השמיים ונותן לארץ. ולא האירה מן היובֵל, בינה, משום שלא פרעו את עצמם. %break אבל כאן בביאת הארץ, שנימולו ישראל ונפרעו, כתוב, לא תחְסר כל בה, היסוד דז"א המאיר אל המלכות. וע"כ כתוב, לא במסכנות תאכל בה לחם, משום שלא תחסר כל בה, כמו שנחסרו ממנו במצרים. %break .175 ובכל שנה עושים ישראל זֵכר למצרים, ואוכלים מצות, ואינם מפסיקים מִדורי דורות. ומשום שלא פרעו את עצמם במצרים, חַסרו כל הזה, ועמדה הלבנה במיעוט, ונקראת לחם עוני. עוני, פירושו, מסכנות. %break %page 380 ומה שאכלו לחם עוני בארץ, אע"פ שכבר פרעו עצמם, הוא זכר למצרים. וזה נוהג לדורי דורות. ולעת"ל, כתוב, לא יבוא עוד שִמשֵךְ, וִירֵחֵךְ לא ייאסף, שלא יקרה עוד מיעוט בלבנה, במלכות. %break .176 כתוב, בעשור לחודש הזה, וייקחו להם איש שה לבית אבות. וכתוב, אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא. לקיחת השה תלוי בעשור, בבינה המאירה במלכות. %break כתוב, לחודש הזה. הלוא, בחודש הזה, היה צריך לומר? כשבאה ההארה למלכות, כתוב, לחודש הזה, לחודש בדיוק, למלכות, הנקראת חודש. %break .177 וייקחו להם איש שה לבית אבות, שה לבית. ג' קשרים הם: בכור בהמה, בכור השבי, בכור השפחה. וכל שאר מדרגות הקליפה מתקשרים באלו ג' אופנים שלמעלה. %break ובזו שנקראת צאן, נקשרים הכול, והכול כלול בצאן, המדרגה העליונה שבכולם. ונקשרים צאן של מטה כצאן של מעלה. ולא יכלו להיפרד מקשריו. %break ונמצא שכולם נקשרו בשה. וע"כ כתוב בו, והיה לכם למשמרת, קישרו אותו בקשר, ויהיה נמסר בידיכם ברשותכם, עד שתשחטו אותו, ותעשו בו דין. ולזמן שיבוא כתוב, מי זה בא מאֱדום, חמוּץ בגדים מבוֹצְרה. %break וכתוב, כי זֶבח לה' בבוצרה, וטֶבח גדול בארץ אדום. כלומר, שיבער כל הס"א מן הארץ. ואז, כמ"ש, והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. %break %H לספר בשבח יציאת מצרים %break .178 ויישא העם את בְצֵקו טרם יֶחְמץ. מצווה זו היא לבער חמץ. כי מצווה זו נמסרה להם לישראל, ויישא העם את בצקו טרם יחמץ. וכתוב, שאור לא יימצא בבתיכם. והסוד בין חמץ ומצה של יציאת מצרים, שזה יצה"ר וזה יצה"ט. %break .179 המצווה שלאחר זו, היא חוב על האדם לעולם לספר בשבח יציאת מצרים. כל אדם המספר ביציאת מצרים, ושמח בסיפור ההוא בשמחה, עתיד הוא לשמוח עם השכינה לעוה"ב, שהיא שמחה מכל צד, שזהו אדם השמח באדונו, והקב"ה שמח בסיפור ההוא שלו. %break .180 בה בשעה מקבץ הקב"ה את כל החבורה שלו, ואומר להם, לכו ושמעו הסיפור של השבח שלי שמספרים בניי, ושמחים בגאולתי. אז מתקבצים כולם ובאים ומתחברים עם ישראל, ושומעים סיפור השבח, ששמחים בשמחת הגאולה מאדונם, %break ובאים ומודים להקב"ה, על כל אלו הניסים והגבורות, ומודים לו על עם הקדוש שיש לו בארץ, ששמחים בשמחת הגאולה של אדונם. %break .181 אז מתווסף לו כוח וגבורה למעלה. וישראל בסיפור ההוא נותנים כוח לאדונם. כמלך שנוספים לו כוח וגבורה, בעת שמשבחים גבורתו ומודים לו, והכול יראים מפניו, ועולה כבודו על כולם. %break ומשום זה, יש לשבח ולספר בסיפור הזה. כעין זה חובה היא על האדם, לספר תמיד לפני הקב"ה, ולפרסם הנס בכל אלו הניסים שעשה. %break %page 381 .182 ולמה היא חובה לספר את הניסים? והלוא הקב"ה יודע הכול, כל מה שהיה ויהיה לאחר מכן? ולמה הפרסום הוא לפניו, על מה שהוא עשה והוא ידע? %break אלא ודאי צריך האדם לפרסם הנס ולספר לפניו מכל מה שעשה, משום שאלו המילים עולות, וכל החבורה של מעלה מתקבצים ורואים אותם, ומודים לפני הקב"ה, ועולה כבודו עליהם למעלה ולמטה. %break .183 כעין זה, מי שמספר ומפרט את חטאיו, מכל מה שעשה. ולמה צריך זה? הוא משום שהמקטרג עומד תמיד לפני הקב"ה, כדי לספר ולתבוע על עבירות של בני אדם, ולתבוע עליהם דין. כיוון שהאדם מקדים עצמו, ומפרט חטאיו כל אחד ואחד, %break אינו משאיר פתחון פה למקטרג ההוא, ואינו יכול לתבוע עליהם דין. כי תמיד הוא תובע דין תחילה, ואח"כ מספר ומקטרג, פלוני עשה כך. וע"כ צריך האדם להקדים אותו ולפרט חטאיו. %break .184 כיוון שהמקטרג רואה את זה, אין לו פתחון פה עליו, ואז נפרד ממנו מכל וכל. ואם חוזר בתשובה, טוב. %break ואם לא, הרי המקטרג נמצא עליו, ואומר, פלוני שבא לפניך, והתוודה בעזות פנים, בעט באדונו, חטאיו כך וכך. ע"כ יפה שייזהר האדם בכל אלו, כדי שיימצא עבד נאמן לפני הקב"ה. %break .185 המצווה שלאחר זו, היא לאכול מצה בפסח. משום שהיא זכר לדורי דורות על עניין האמונה. כי ישראל יצאו בזמן ההוא מאלוהים אחרים ובאו באמונה. %break %H קורבן הפסח %break .186 ויאמר ה' אל משה ואהרון, זאת חוקת הפָסַח. מצווה זו, היא לשחוט את הפֶסח בין הערבּיים בי"ד (14) בניסן, זֵכר לפֶסח של מצרים. וזהו חוב על הכול, כמ"ש, ושָחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערביים. %break .187 פסח זה צריך שיהיה שמור מעשרה ימים ומעלה, כמ"ש, בעשור לחודש הזה. משום שאז מתחילה הלבנה להאיר, מעשרה ימים ומעלה, עד שנשלמה בט"ו (15). ויהיה נשחט בי"ד (14), בשעה שהדין תלוי על העולם, בין הערביים. %break .188 העניין הוא להעביר את העורלה מפני הברית הקדוש, וליהנות בריח הזה שמתפשט מצלי אש. כלומר, שעיקר המצווה הוא ליהנות מהריח שבו. וע"כ אינו בא אלא על השובע, שאינו צריך עוד לאכול. וע"כ כתוב, כל עָרֵל לא יאכל בו, %break מי שיש בו ברית הקדוש, יאכל בו. כי זה שהוא מבּני ברית שובר כוחו של הס"א, ומעביר העורלה מפני הברית. משום זה הוא צריך להיעשות בבני ברית, ולא בבני עורלה. %break .189 כאשר בא הקב"ה למצרים, ראה הדם של הפסח, שהיה נרשם על הפתח, ודם הברית, איך היו עומדים על הפתח, כמ"ש, ולקחתם אגודת אֵזוֹב וטבלתם בדם אשר בסף, %break והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות. אזוב, הוא מעביר רוחות רעות. וכל צד, כל רוח רעה, הוא מעביר בהתעוררות שלו לגאולה העליונה של ישראל. %break %page 382 .190 לזמן הבא, יבוא הקב"ה אל יצה"ר וישחט אותו. ועתה בגאולה זו של מצרים, כתוב, ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, זֵכר מהזמן הבא לגאולה העליונה ממצרים. %break .191 על שתי המזוזות ועל המשקוף. הרשימו של אות הי' במזוזות ובמשקוף, להראות בהם הרשימו של ברית הקדוש, הי'. ונשברה העורלה מפני דם הברית, הרשום על כל. ובא דם על דם, דם הפסח על דם הברית. כשעבר המשחית, היה רואה דם והתרחק מן הבית. %break .192 אם הקב"ה לבדו היה הורג, למה כתוב, ולא ייתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף, שמשמע שהמשחית היה הולך ולא הקב"ה? אלא ודאי שהקב"ה היה הורג, והמשחית היה הולך למצוא עלילה על ישראל לקטרג עליהם. %break כיוון שראה השבירה של העורלה בב' בחינות, בדם פסח ובדם מילה, היה בורח ונפרד מהם. %break .193 ועל שהרג הקב"ה את כל אלו הבכורים של הצד ההוא, נתן וחייב את בכורי ישראל, שיפדו את עצמם. ולא ימצא עליהם הס"א שום עלילה. ומהכול שמר אותם הקב"ה, כְאב על בנים. %break .194 בבית אחד ייאכל, לא תוציא מן הבית מן הבשר חוּצה. מצווה זו היא לאכול את הפסח. וכתוב, על מצת ומְרוֹרים יאכלוהו. מצת כתוב בלי ו'. המצות והמרורים חייב הכתוב לאכול אותם יחד. להראות על גלות השכינה עם ישראל במרירות הזו שלהם, %break כמ"ש, וימררו את חייהם בעבודה קשה. וכאשר אוכלים את הפסח, על מצות ומרורים, הוא להראות כל מה שעשו להם במצרים, בגלות ההיא ובשעבוד ההוא. %break .195 כתוב, ועֶצם לא תִשברו בו. להראות בו ביזיון, ובכל אלוהי מצרים. כי העצמות היו מושלכים בשוק, ובאו כלבים והיו גוררים אותם ממקום למקום. וזה היה קשה להם מכל. כי העצמות הם תיקון הגוף, ודומים כעין צד האחר. %break כלומר, לאלוהים אחרים שלהם. וישראל השליכו אותם בשוק בדרך ביזיון. וע"כ כתוב, ועצם לא תשברו בו. אתם לא תשברו, אבל כלבים היו באים ושוברים אותם. %break .196 המצרים היו באים ורואים העצמות, שהכלבים סוחבים ממקום למקום ושוברים אותם, והיו טומנים אותם בארץ, כדי שהכלבים לא ימצאו אותם. וזהו ביטול עכו"ם הגדול ביותר, מצידם. ובזה התעלה הקב"ה בכבודו, ונכנעו כל כוחות האחרים של עבודה זרה, %break כי אז נכנעו ביותר, כשביטול עבודה זרה נמצא מצידם עצמם, שהטמינו עצמות אלוהיהם בעפר. וע"כ ישראל לא ביטלו אותם, כמ"ש, ועצם לא תשברו בו. %break %page 383 %H ויעבור אלישע אֶל שׁוּנֵם %break .25 כשיצאו ישראל ממצרים, רוחם היה נשבר בקִרבם, והיו שומעים התשבחות של המלאכים, ולא יכלו לשמוח. ובשעה שכל מחנות המלאכים והמרכבות יצאו עם השכינה, %break כולם הרימו קולם בתשבחות ובשירים לפני הקב"ה, והעיר הקב"ה רוחם של ישראל, והיו שומעים התשבחות של המלאכים, ועמד רוחם בתוכם, שלא פָרח מהם. %break .26 ישראל, כשיצאו ממצרים, אז טעמוּ טעם המוות, והקב"ה ריפא אותם, כמ"ש, וה' הולך לפניהם יומם. וכל הדרכים היו מעלים ריחות של רפואה, ובאו לגופם ונרפאו. ומקול התשבחות שהיו שומעים, היו שמחים ונחים ברוחם. %break .27 ופרעה וכל האנשים שלו היו הולכים אחרי ישראל, ללוות אותם עד שיצאו מארץ מצרים. וכן כל השרים העליונים, הממונים עליהם ועל שאר העמים, ליוו את השכינה וישראל כולם, עד שחנו באֵיתָם בקצה המדבר. כמ"ש, ויהי בְשַלַח פרעה את העם %break ולא נָחָם אלקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא. כי קרוב הוא, פירושו, כי קרובה היא אותה השבועה שישביע אבימלך את האבות, בשביל הטוב ההוא שעשו הפלישתים אל האבות. כמ"ש, כחסד אשר עשיתי עימךָ, תעשה עימָדי ועִם הארץ, אשר גַרתָה בה. %break %H ג' מיתות היו %break .28 ויָקָם פרעה לילה, הוא וכל עבדיו וכל מצרים, ותהי צעקה גדולה במצרים, כי אין בית אשר אין שָׁם מת. הנקמה העליונה, שעשה הקב"ה במצרים. ג' מיתות היו: %break א. שעשו בבכוֹרים במצרים, שהרגו כל אלו שמצאו, ב. שהרג הקב"ה בחצות לילה, %break ג. כשראה פרעה את המוות בבֵיתו ובבניו ובעבדיו, קם וזירז עצמו, והרג את השרים והמושלים, וכל שיָעצו לו למאֵן לשלוח את העם, עד שהתורה העידה עליו, שהוא קם בלילה ממש, כלומר בדיני הנוקבא הנקראת לילה. %break כמו שהלילה, הנוקבא, הרג בכורות ועשה נקמות. כך קם פרעה בארץ מצרים, והרג ועשה נקמות בשליטיו ובשריו ובפקידיו ובכל מיני שרים. כמ"ש, ויקם פרעה לילה, שקם להרוג ולהשחית. %break .29 מדרך הכלב, כשמכים אותו באבן, הוא בא ונושך את חברו. כך עשה פרעה. אח"כ היה הולך בשווקים, והיה מכריז, ואמר, קומו צאו מתוך עַמי, אתם הרגתם את כל בני העיר, אתם הרגתם המושלים והשרים וכל בני ביתי. %break %page 384 כמ"ש, ויקרא למשה ולאהרון לילה. כיוון שעל ידיכם היה הכול. ובירכתם גם אותי, שלא תהרגו אותי. ואח"כ הוא בעצמו ליווה אותם והוציא אותם מהארץ. כמ"ש, ויהי בְּשלח פרעה. %break %H ויַסֵב אלקים את העם %break .30 ויַסֵב אלקים את העם דרך המִדבר ים סוף. כלומר לתקן את הדרך אל מקומו, כדי לעשות קריעת ים סוף. שאם לא כן, היה מספיק להנחות אותם דרך המדבר בלבד, ולא דרך ים סוף. %break מה השינוי, שכתוב, ויסב אלקים את העם, וכשהיו ישראל במצרים, כתוב, שַלַח את עַמי, וכתוב, כי אם מָאֵן אתה לשלֵחַ את עמי? ואע"פ שבעֵת ההיא לא היו נימולים, ולא נקשרו בהקב"ה כראוי, כתוב, את בנִי בכורי ישראל. %break וכאן שהיו נימולים, ועשו הפסח, ונקשרו בו, קורא להם את העם, ולא עַמי. %break .31 אלא משום העֵרֶב רב שנדבק בהם והתערב עימהם, קורא להם את העם סתם, ולא עמי. כמ"ש, ויִיגוֹף ה' את העם. ויִיקָהֵל העם על אהרון. ויַרְא העם כי בוֹשֵׁשׁ משה. בעת שישראל היו במצב גרוע, קורא להם עַם סתם, ולא עַמי. %break .33 כתוב, אל תִתְחַר במְרֵעים. מרעים הם שמֵרֵעים לעצמם ולאותם שמתחברים עימהם. אל תתחר במרעים, פירושו, הרחק עצמך ממרעים, שלא תהיה חבר ורֵע עימהם יחד, שלא יזיקו לך מעשיהם ולא תיתפס בחטאיהם. %break .34 אם לא היה העֵרֶב רב הזה, שהתחבר בישראל, לא היה נעשה המעשה של העגל, ולא היו מתים מישראל אלו שמתו, ולא היו גורמים לישראל כל מה שגרמו. מעשה זה ועוון זה גרמו גלות לישראל. %break .35 הקב"ה רצה שיימצאו ישראל בקבלת התורה, כמלאכים העליונים, ורצה לעשות אותם חירות מכל, חירות ממוות, ושיהיו בני חורין משעבוד שאר העמים. כמ"ש, חרות על הלוחות, אל תקרא חָרות, עם ח' קמוצה, אלא חֵירות, עם ח' צרויה. %break .36 כיוון שנעשָה אותו המעשה, גרמו מוות, גרמו שעבוד מלכויות, גרמו שנשברו הלוחות הראשונים, גרמו שמתו מישראל כמה אלפים. וכל זה משום התחברות הערב רב שהתחבר בהם. %break .37 אף כאן, בגלל הערב רב, הם לא נקראו בני ישראל, ולא ישראל, ולא עַמי, אלא העם סתם. כשעלו ממצרים ועוד לא התחבר עימהם הערב רב, קורא להם בני ישראל. כיוון שהתחבר עימהם הערב רב, קורא להם העם. %break .38 כתוב, כי אשר ראיתם את מצרים היום, לא תוסיפו לראוֹתם עוד עַד עולם. א"כ, הלוא בכל יום היו רואים את הערב רב, שהיו מצרים? אלא ערב רב כתוב ולא מצרים. כי כמה עמים אחרים היו במצרים. ומהם היה הערב רב. וכולם נימולו. וכיוון שנימולו, לא נקראו מצרִים. %break %page 385 .39 וע"פ משה קיבלו אותם. כמ"ש, לֶך רד, כי שׁיחֵת עמךָ, סָרוּ מהר מן הדרך אשר ציוויתִם. ציוויתִם כתוב, כלומר שמשה ציווה אותם שיקבלו הערב רב. %break וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים. פירושו, אחד מחמישה היו ישראל. רבי יוסי אומר, חמישה היו מישראל ואחד מהערב רב. רבי יהודה אומר, אחד מחמישים היה הערב רב. %break .40 משום שהיובֵל, בינה, העלה אותם מארץ מצרים, כתוב, וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים. בינה, הנקראת יובל, יש בה חמישים שערים. ואם לא היובל, לא היו עולים. וע"כ התעכבו חמישים יום לקבל התורה. ומהמקום ההוא, מהיובל, יצאה התורה וניתנה. %break וע"כ, וחמֻשים כתוב חסר ו'. כלומר, אם פירושו מזוינים, היה צריך לומר חמושים, עם ו'. אלא מורה על מספר חמישים, שהוא יובל. שבגלל זה עלו בני ישראל ממצרים. %break .41 וייקח משה את עצמוֹת יוסף. למה משה? משום שהיה הראשון לרדת לגלוּת. והיה לו סימן הגאולה. %break .42 אשרי חלקו של משה, שישראל היו עוסקים לשאוֹל כסף ממצרים, ומשה היה עסוק בשבועה של יוסף. ויש אומרים, שהארון של יוסף היה בנילוס, ומשה העלה אותו ע"י השם הקדוש. %break ועוד אמר משה: יוסף, הגיע הזמן של גאולת ישראל. ואמר, עלֵה שוֹר, ועָלָה. כי יוסף נקרא שור, כמ"ש, בכוֹר שוֹרוֹ הָדָר לו. %break ויש שאמרו, בין מלכֵי מצרים היה, ומשם עלה. ויש אומרים, שכדי שלא יעשו אותו עבודה זרה, שמו אותו בנילוס, וסֶרַח בת אשר, שהייתה חיה בשעת המעשה, הראתה למשה מקומו. %break %H וה' הולך לפניהם יומם %break .43 למנצח על איילת השחר מזמור לדוד. כמה אהובה התורה לפני הקב"ה, שכל מי שעוסק בתורה, אהוב הוא למעלה, אהוב הוא למטה, והקב"ה מקשיב לדיבוריו, ואינו עוזב אותו בעוה"ז, ואינו עוזב אותו לעוה"ב. %break .44 וצריכים לעסוק בתורה ביום ובלילה, כמ"ש, והגיתָ בו יומם ולילה. וכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה. ביום, כי הוא זמן עבודה לכל. אבל בלילה, שהוא זמן מנוחה, למה צריכים לעסוק בתורה? %break כדי שיהיה נמצא אצלו שֵם שלם. כמו שאין יום בלי לילה. ואינו שלם אלא זה עם זה. כך צריכה התורה להימצא עם האדם יום ולילה, ותהיה השלמות אצל האדם יום ולילה. %break יום הוא ז"א, ולילה הוא הנוקבא. וכשעוסק בתורה יום ולילה, נמצא מייחד ז"א ונוקבא, שזוהי כל השלמות, כמ"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. %break .45 עיקר הלילה הוא מחצות ואילך. ואע"פ שחצי הלילה הראשון הוא בכלל הלילה, בחצות הלילה הקב"ה בא בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים אשר שם, ואז צריך האדם לקום ולעסוק בתורה. %break .46 הקב"ה וכל הצדיקים שבגן עדן, כולם מקשיבים לקולו. כתוב, היוֹשבת בגַנים, חברים מקשיבים לקולךְ, השמיעיני. היושבת בגנים, זוהי כנ"י, המלכות. %break %page 386 והיא משבחת אל הקב"ה בשבח התורה, בלילה. אשרי חלקו של מי שמשתתף עימה, לשבח אל הקב"ה בשבח התורה. %break .47 וכשבא הבוקר, באה כנ"י, המלכות, ומשתעשעת בהקב"ה. והוא מושיט לה שרביט החסד. ולא לה בלבד, אלא לה ולכל אלו שמשתתפים עימה. %break מי שעוסק בתורה בלילה, הקב"ה מושך לו חוט של חסד ביום. וע"כ נקראת המלכות איילת השחר, ע"ש שמשבחת להקב"ה בלילה בשבח התורה. %break .48 בשעה שצריך להאיר הבוקר, נחשך ונִשְׁחר האור, והשַׁחרוּת נמצאת. אז מתחברת אישה בבעלה, שזוהי אשמורת שלישית, כשאישה מספרת עם בעלה, כלומר זו"ן, לסַפר עימו ובאה בהיכלו. %break .49 אח"כ, כשצריכה השמש לבוא, הלילה מאיר ובא ולוקח את השמש. ואז כל השערים סתומים, וחמוֹרים נוערים, וכלבים נובחים. וכשנחלק הלילה, מתחיל המלך לקום, %break והמטרוניתא, המלכות, מתחילה לזמר. והמלך, ז"א, בא ודופק על שער ההיכל. ואומר, פתחי לי, אחותי רעייתי. ואז משתעשע עם נשמות הצדיקים. %break .50 אשרי חלקו של ההוא, שהעיר בזמן ההוא בדברי תורה. משום זה, כל בני היכל המטרוניתא, כולם צריכים לקום בזמן ההוא לשבח את המלך, וכולם משבחים לפניו. והשבח, העולה מעוה"ז, שהוא רחוק ממנו, רצוי להקב"ה יותר מכל. %break .51 כשמסתלק הלילה ובא הבוקר, ונשחר, אז המלך והמטרוניתא בחדווה, בזיווג. ונותן מתנות לה ולכל בני ההיכל. אשרי חלקו של מי שהוא במספר בני ההיכל. %break .52 וה' הולך לפניהם יומם. וה', פירושו, הקב"ה ובית דינו, שהיא המלכות. כי הו' של והוי"ה מרבה את המלכות. %break השכינה נוסעת עם האבות. כי הולך לפניהם יומם, זהו אברהם. בעמוּד ענן, זהו יצחק. לַנְחוֹתָם הדרך, זהו יעקב. ולילה בעמוד אש להאיר להם, זהו דוד המלך. %break .53 וכולם הם המרכבה העליונה הקדושה. כי אברהם יצחק יעקב הם חג"ת, ג' רגלי הכיסא, ודוד המלך הוא הרגל הרביעית. כדי שילכו ישראל בשלמות הכול, וכדי שיִראו האבות הגאולה שלהם. %break למה הלכו יומם ולילה, כמו אנשים הבורחים? הרי הקב"ה שמר אותם והם לא פחדו, אז למה הלכו כבורחים? כדי שתימצא בהם שלמות הכול, כי אין שלמות אלא יומם ולילה. %break כי יום הוא מידת ז"א, ולילה מידת הנוקבא, וכל השלמות היא בהתחברות שלהם יחד, כמ"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. %break .54 וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן. זהו אברהם, חסד. ולילה בעמוד אש. זהו יצחק, גבורה. %break ואיפה יעקב, ת"ת? במילה הראשונה הוא נאמר, ושָׁם הוא שוֹרה. כמ"ש, וה', שהוא ת"ת ומלכות, ויעקב הוא ת"ת. %break .55 ולילה בעמוד אש היה מאיר, כדי להאיר ביום בחסד, ובלילה בגבורה. כדי שירדפו מצרים אחריהם ברִכבם ובפרשׁיהם, לכבד שמו של הקב"ה, שיטבעו ולא יישאר מהם עַד אחד. ועל זה היה צריך למידת הגבורה. %break %page 387 כדי ללכת יומם ולילה. מראָה המאירה, שהוא ז"א, הנקרא יום. ומראה שאינה מאירה, שהיא המלכות, הנקראת לילה. ועוד, כדי להטעות את המצרים, שיאמרו, מקרה הוא ולא ה' הוציא אותם, ע"כ ילכו יום ולילה כמו בורחים. %break .56 אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה הוציא אותם ממצרים, כדי שיהיו חֶלקו ונחלתו. מצד היובֵל, שהיא בינה, נמצאת החירות לישראל. וכן לעת"ל, כמ"ש, ביום ההוא ייתָקַע בשופר גדול. %break .57 ובגלל היובל התעכבו חמישים יום אחרי יציאת מצרים, כדי לקבל התורה, ולהתקרב להר סיני. כי יש ביובל חמישים שערים, וכדי להיתקן בהם, היו צריכים חמישים יום. %break וכיוון שהלכו ביום, הלכו ג"כ בלילה, שיהיה הכול יום אחד, ולא יימצא פירוד בין יום ולילה, שהם זו"ן. %break .58 ולא עוד, אלא שכולם הלכו בנחת מרצונם עצמם. כדי לייחד יום ולילה, שהם זו"ן. וביום שקיבלו התורה, היו חמישים ימים שלמים יום ולילה, כראוי. כי אין יום בלי לילה, ואין לילה בלי יום. %break שאין שלמות לז"א בלי המלכות, ואין שלמות למלכות בלי ז"א. ולילה ויום נקראים יום אחד, כמ"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. %break וכיוון שהלכו חמישים ימים שלמים, אז שׁרוּ עליהם אלו חמישים יום של היובל, שהם חמישים שערי בינה. ואז, מצד היובל, ניתנה להם התורה. ומשום זה הלכו יום ולילה. %break .59 ויהי כי זקֵן יצחק ותִכהֶינה עיניו מֵרְאוֹת. מי שאוהב את הרָשע, תכהינה עיניו. ביצחק, שהוא גבורה, נכלל לילה, שהוא מלכות. והלילה אינו בהיר. וע"כ, ותכהינה עיניו מראות. והכול אחד. כי התכללות הלילה ביצחק הוא עניין אחד עם אהבת יצחק את עשיו. %break .60 ויוּגד למלך מצרים, כי ברח העם. מי אמר לו? חכמיו ומכשפיו התקבצו אליו והודיעו לו, כי ברח העם. ולמה אמרו זה? אלא שראו בחכמתם, שהיו ישראל הולכים יום ולילה. %break אמרו, ודאי שבורחים הם. ולא עוד, אלא שראו, שלא היו הולכים בדרך הישר, כמ"ש, וישובו ויַחֲנו לפני פי הַחִירוֹת. והודיעו לו גם זה. וע"כ רדף אחריהם. %break %H וייקח שש מאות רכב בחוּר %break .61 וייקח שש מאות רֶכב בָחוּר, וכל רכב מצרים, ושָלישים על כולו. שש מאות, כנגד מספר ישראל, כמ"ש, כשש מאות אלף רגלִי הגברים לְבַד מִטָף. בחור, כנגד הגברים שבישראל, שהם עיקר כל ישראל. וכל רכב מצרים, הם שאר המרכבות, %break שהם טפלים לאחורי שש מאות אלו, שהם כנגד הטף שבישראל, שאינם בחשבון שש מאות אלף רגלי, אלא טפלים להם, כמ"ש, לבד מטף. %break %page 388 והכול עשה בעצת מכשפיו וחכמיו. ושלישים על כולו. הכול עשה בחכמה, שהם כנגד מדרגות העליונות, הבאות, שתיים ואחד עליהן. ומזרזים, כי זריזים היו בכל דבר. %break .62 וייקח שש מאות רכב בחור. כתוב, יפקוד ה' על צבא המרום במרום, ועל מלכי האדמה על האדמה. בזמן שהקב"ה נותן ממשלה לשרי העמים למעלה, נותן לעמים שלהם למטה. ובשעה שמוריד אותם מדרגתם למעלה, מוריד העמים שלהם למטה. %break וייקח שש מאות רכב בחור, הוא הממונה שלהם, שלקח אותם, שנהג המרכבות של שאר העמים, שאֵלו שש מאות רכב לא היו ממצרים, אלא משאר העמים. וכולם נפלו במחנה של סיסרא, כלומר, שש מאות רכב בחור. ואח"כ, וכל רכב מצרים. %break כי כיוון שכתוב, וכל רכב מצרים, א"כ שש מאות רכב בחור מיותר. אלא ודאי שש מאות רכב בחור הוא משאר העמים. וע"כ כתוב אח"כ, וכל רכב מצרים. %break .63 כתוב, לסוסתי ברִכבֵי פרעה דימיתיךְ רעייתי. כדמיון סוסה נקבה נראתה לסוסי פרעה, וע"כ רדפו אחריה אל הים. פרעה, בשעה שהיה רודף אחרי ישראל, %break לקח סוסות נקבות ואסר אותן במרכבה תחילה. וסוסים זכרים אסר מאחוריהן. והיו הזכרים מתחממים כנגד הנקבות, והנקבות לא הסכימו, ומיהרו לרוץ. %break כיוון שהתקרב לישראל, לקח הנקבות ושם אותן מאחור, והסוסים הזכרים מלפנים, כדי להרע לישראל, ולעשות בהם מלחמה. כי למלחמה, הסוסים הזכרים חזקים מהנקבות. %break .64 כעין זה, וה' הולך לפניהם יומם. ואח"כ חזרה השכינה לאחורי ישראל, כמ"ש, וייסע מלאך האלקים וילך מאַחֲריהם. משום זה, דימיתיך רעייתי. כי ו"ה הם ת"ת ומלכות, כלומר, הוא ובית דינו. ואח"כ כתוב, וייסע מלאך האלקים, שהוא מלכות, וילך מאחריהם. %break ונשאר ת"ת הולך לפניהם, כדי להילחם עם המצרים. ועל זה כתוב, דימיתיך רעייתי, מלשון דממה. כי העמיד אותה מאחורי ישראל, כדי להילחם לבדו עם המצרים, ולכַלות אותם שלא יישאר מהם עַד אחד. %break %H ופרעה הקריב %break .65 ופרעה הקריב. שהקריב כל חֵילו ורכביו לעשות מלחמה. ועוד לומדים, שפרעה הקריב את ישראל לתשובה. וע"כ כתוב, ופרעה הקריב, ולא כתוב, ופרעה קרב. %break .66 כתוב, ה' בַּצַר פְקָדוּךָ צָקוּן לַחַש, מוּסָרְךָ לָמוֹ. בצר פקדוך, פירושו, אין ישראל פוקדים להקב"ה בשעת נחת, אלא בשעה שצר להם, אז כולם פוקדים לו. צקון לחש, שכולם מתפללים בתפילות ובבקשות, ושופכים לפניו תפילות. מתי? %break מוסרך למו, בשעה שפקד אותם הקב"ה ברצועה שלו. אז הקב"ה עומד עליהם ברחמים, ורצוי לפניו הקול שלהם, כדי להיפרע מאויביהם, ומתמלא עליהם רחמים. %break .67 ישראל היו מתקרבים אל הים, והיו רואים הים לפניהם הולך וסוער, וגליו זקופים למעלה. היו יראים. נשאו עיניהם, וראו את פרעה וחֵילו, ואבני קֶלַע וחיצים. %break %page 389 אז כתוב, וייראו מאוד. ויצעקו בני ישראל. מי גרם לזה שהתקרבו ישראל לאביהם של מעלה? פרעה. כמ"ש, ופרעה הקריב. %break .68 ויאמר משה אל העם, אל תירָאו. אשרי חלקם של ישראל, שרועה כמו משה הולך בתוכם. כתוב, ויזכור יְמי עולם, משה עַמו. ויזכור ימי עולם, זהו הקב"ה. %break משה עמו, כי שקול היה משה כנגד כל ישראל. ולמדנו מזה, כי רועה העם הוא ממש כל העם. אם הוא זכה, כל העם צדיקים. ואם הוא לא זכה, כל העם אינם זוכים ונענשים בגללו. %break .69 התייצבו ורְאו את ישועת ה'. אין לכם לעשות מלחמה, כי הקב"ה יעשה מלחמה בשבילכם. כמ"ש, ה' יילָחֵם לכם ואתם תחֲרישון. בלילה ההוא אסף הקב"ה את הפמליה שלו, ודן דינם של ישראל. ואם לא הקדימו האבות להתפלל על ישראל, לא היו ניצולים מן הדין. %break זכותו של יעקב הֵגֵנה על ישראל. כמ"ש, לולי ה' שהיה לנו, יאמר נא ישראל. הוא ישראל סָבָא, כלומר יעקב. %break %H ה' יילחם לכם ואתם תחֲרישון %break .70 אם תשיב מִשַׁבָּת רגלךָ, עשות חפָציךָ ביום קודשִי. אשריהם ישראל, שהקב"ה חפץ בהם להתדבק בהם, מכל שאר אוה"ע. ומתוך האהבה אליהם, קֵרב אותם אצלו, ונתן להם התורה, ונתן להם השבת, שהיא קדושה מכל שאר הימים, %break ובה מנוחה מהכול, ושמחת כל. ושקולה השבת כנגד התורה כולה, ומי ששומר שבת, כאילו שמר התורה כולה. %break .71 וקראתָ לשבּת עונג, לִקְדוֹש ה' מכובד. עונג של הכול, עונג של הנפש והגוף, עונג של העליונים והתחתונים. וקראת, פירושו, שיזמין אותו, כמו שמזמין אורח לביתו: בשולחן הערוך, בבית המסודר כראוי, יותר מבכל שאר הימים. %break וקראת לשבת מבעוד יום, שיוסיף מֵחוֹל על הקודש. לקדוש ה' מכובד. זהו יוה"כ, כי יוה"כ ושבת הם אחד. %break .72 ממְצוא חֶפְצְךָ ודַבֵּר דָבָר. שלא יהיה דיבורך של שבת כדיבורך של חול. משום שהדבר ההוא של חול, שמדברים בשבת, עולה ומעורר דבר של חול למעלה, ונפגמת השבת. מי שמזמין אורח, בו הוא צריך להשתדל, ולא באחר. %break .73 הדבר ההוא, היוצא מפי האדם, עולה ומעורר התעוררות של מעלה, אם לטוב אם לרע. ומי שיושב בתענוג שבת, אסור לו לעורר דבר של חול. כי פוגם פגם ביום הקדוש. מי שיושב בשמחת המלך, אינו ראוי שיעזוב את המלך ויעסוק באחר. %break .74 ובכל יום צריכים להראות מעשה ולעורר התעוררות של מטה, ממה שצריך לעורר. אבל בשבת רק בדברי השם ובקדושת היום צריכים להתעורר, ולא בדבר אחר. כי בשבת אין צריכים להתעוררות מלמטה. %break .75 כשקָרַב פרעה לעשות מלחמה עם ישראל, בעת ההיא לא רצה הקב"ה שיעוררו ישראל התעוררות מלמטה כלל, כי התעוררות מלמעלה הייתה, כי האבות הקדימו ועוררו התעוררות זו מלמעלה, וזכותם עמדה לפניו. %break %page 390 ולא רצה הקב"ה שישראל יתעוררו למטה כלל, כמ"ש, הוי"ה יילחם לכם ואתם תחֲרישון. תחרישון ודאי, ולא תעוררו דבר שלא צריך לכם. וכאן נכלל השם הקדוש באותיות רשומות הוי"ה, %break שהוא רחמים, שכתוב, הוי"ה יילחם לכם. ואע"פ שהוי"ה הוא רחמים והמלחמה היא דין. %break .76 הוי"ה, בכל מקום הוא רחמים. ואע"פ שעושה מלחמות ועושה דין, הדין ההוא הוא ברחמים. וכאן כתוב, הוי"ה יילחם לכם, ולא נראה בדין ההוא רחמים כלל, שהרי כתוב, לא נשאר בהם עַד אחד. %break .77 אפילו כאן היה דין ברחמים, כי כיסה עליהם הים ומתו, ואח"כ הוציא אותם הים. והקב"ה רצה בכבודם, ונקברו בארץ. ולא רצתה הארץ לקבל אותם, עד שהושיט לה הקב"ה ימינוֹ, וקיבלה אותם. כמ"ש, נטיתָ ימינךָ, תִבְלָעֵמוֹ אָרץ. ומשום זה היה הדין הזה ברחמים. %break .78 וע"כ לא רצה הקב"ה שיעוררו ישראל דבר בעולם מלמטה. כי אם היו מעוררים ישראל דבר מלמטה, לא היו מתעוררים שם הרחמים, ולא היה נעשה הדין ברחמים, כמ"ש, הוי"ה יילחם לכם ואתם תחרישון. שלא תעוררו כלום. %break כי השם של רחמים צריך להתעורר עליהם, כדי לעשות הדין ברחמים. וע"כ צריך שלא תעשו פגם ותעוררו דבר אחר. כלומר, דין בלי רחמים. כי התעוררות שלמטה הייתה מפעילה דין בלבד. %break .79 הרי כתוב, ויצא הוי"ה ונלחם בגויים ההם. והאם דין זה ברחמים היה? כן היה, הדין ברחמים, כי המיתה שלהם לא הייתה כמיתת שאר בני העולם, אלא ריחם עליהם הקב"ה, %break שלא יהיו כמיתת שאר בני העולם, שהרגו אותם רק בנחת בלי צער. כמ"ש, הָמֵק בשרו והוא עומד על רגליו. הרי שהדין היה ברחמים. %break .80 ובכל מקום השם הזה הוא דין ברחמים. חוץ ממקום אחד, שכתוב, הוי"ה כגיבור ייצא. והאם כגיבור הוא ה', ולא גיבור ממש? אלא שישַנה את לבושיו וילבש לבושים אחרים. %break שישנה מדה"ר שלו וילבש לבושי דין, כאיש מלחמות ישנה כלי זין שלו מרחמים לדין. הרי, שבמקום הזה השתנה הרחמים להיות דין. %break .81 ועכ"ז, הדין כאן הוא יותר מרחמים. אבל רחמים יש בו, כמ"ש, הוי"ה כגיבור ייצא, כאיש מלחמות יעיר קנאה. כגיבור, ולא גיבור ממש, שכולו דין. כאיש מלחמות, ולא איש מלחמות ממש, שכולו דין. כי ודאי אע"פ שעושה דין, הוא מרחם על מעשיו. %break וע"כ ה' יילחם לכם ודאי, ואתם תחרישון. כדי שלא תעוררו דין בלבד. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה בחר אותם לחֶלקו ולנחלתו. כמ"ש, כי חֵלק ה' עַמו, יעקב חֶבל נחלתו. %break %H הרֵם את מטךָ %break .90 ואתה הרֵם את מטךָ ונְטֵה את ידך על הים. הרם את מטך, שבו רשום השם הקדוש. ונטה את ידך, בצד השם הקדוש, וכיוון שיראו המים את השם הקדוש, יברחו ממנו. %break %page 391 וע"כ אמר, ונטה את ידך, לצד אחד של המטה, כי הצדדים האחרים של המטה יהיו נחוצים לך לדברים אחרים, כלומר להכאת הסלע. %break .91 לפעמים נקרא המטה הזה מטה האלקים, ולפעמים נקרא מטה משה. וכולו אחד. בין שתאמר מטהו של הקב"ה בין שתאמר מטהו של משה. והמטה הזה הוא לעורר צד הגבורה. וע"כ כתוב, נטה את ידך, שפירושו יד שמאל, שהיא בצד הגבורה. %break .92 אוי לאלו שאינם רואים ואינם מסתכלים בתורה, והתורה קוראת לפניהם בכל יום ואינם משגיחים. מצד הגבורה מתעוררים מים בעולם, ויוצאים מים. ועתה רצה הקב"ה לייבש המים. למה כתוב, ונטה את ידך, שהיא יד שמאל, גבורה? %break .93 אלא, הרם את מטך, הוא לייבש המים. ונטה את ידך, הוא להשיב המים, לעורר צד הגבורה ולהשיב המים על המצרים. וע"כ הם שני דברים כאן, שכתוב, הרם את מטך, ונטה את ידך על הים ובְקָעֵהו. זה לייבש המים, וזה להשיב המים על המצרים. %break .94 איך נעשתה יבשה בתוך הים, הרי היו שם תהומות? אלא הקב"ה עשה נס בתוך נס, כמ"ש, קפאו תהומות בלב ים. והיו הולכים ביבשה בתוך הים. כמ"ש, ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה. %break %H ויָסַר את אופַן מַרְכְּבותיו %break .105 כמה מרכבות על מרכבות נמצאות, וגלגלי המרכבה רצים במהירות, וסומכי המרכבה אינם מתעכבים מלנסוע עליהם. המרכבה של הממונה על מצרים לא נמצא שהיא מרכבה שלמה, כי כתוב, ויסר את אופן מרכבותיו. %break כמה מרכבות היו, שהיו נוסעות על סומך גלגל אחד, שהתמנה עליהן. כיוון שזה הוסר משליטתו, כל המרכבות עברו משליטתן ולא נסעו. אז כולם שלמטה בעוה"ז, עברו משליטתם. כמ"ש, ועל מצרים ועל פרעה ועל הבוטחים בו. %break ושנאמר, כמה מרכבות היו, שהיו נוסעות על סומך גלגל אחד, כלומר, על אופַן אחד, שהוא נקודת המלכות המתוקנת במדה"ר, שזולתה לא היו ראויות לקבלת אור. %break כי אחר שהוסר התיקון של מלכות הממותקת במדה"ר, כל המרכבות עברו משליטתן ולא נסעו, שכבר אינן ראויות לקבלת אור, וע"כ הוסרה השליטה שלהן, וע"כ לא יכלו לנסוע. %break .106 ובזמן ההוא ממשלת מצרים הייתה מושלת על כל שאר העמים. כיוון שנשבר הכוח של המצרים, הכוח של המלכות הממותקת, שממנה ינקו המצרים כל הכוח שלהם, נשבר הכוח של שאר העמים, כמ"ש, אז נבהלו אלופי אֱדום. וכתוב, שָמעו עמים יִרְגָזון. %break %page 392 משום שכולם היו נאחזים בעבודת מצרים, ונאחזים במצרים שיושיעו להם. ובזמן ההוא ביקשו כולם עזרה ממצרים להתחזק. וע"כ כיוון ששמעו הגבורות שעשה הקב"ה במצרים, רָפוּ ידיהם ולא יכלו לעמוד, וכולם הזדעזעו ונשברו משליטתם. %break .107 ודאי, כשנשבר הכוח שלהם למעלה, ונשבר הכוח של כל אלו הנאחזים בו, כי כיוון שנשבר הכוח של כולם למעלה, נשברו כל אלו שלמטה, משום הכוח ההוא שנשבר תחילה. %break ומשום זה, ויסר את אופן מרכבותיו. כלומר, הכוח של מעלה. ויְנַהגֵהו בכבדוּת. כי כשזה נשבר, לא היו הולכים. %break .108 כי לא כתוב, ויסר את אופני מרכבותיו, או אופן מרכבתו. שניהם בלשון רבים או שניהם בלשון יחיד. אלא כתוב, ויסר את אופן מרכבותיו, שאופן הוא בלשון יחיד, ומרכבותיו בלשון רבים, משום שאופן הוא הכוח, שכולם היו מתדבקים בו. וע"כ נאמר בלשון יחיד. %break .109 אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם להתדבק בהם, ולהיות להם חֵלק, והם יהיו חלקו. כמ"ש, ובו תִדְבָּקון. וכתוב, ואתם הדבֵקים בה' אלקיכם. %break בה' ממש. וכתוב, כי יעקב בחר לו יה. וכתוב, כי חֵלק ה' עַמו יעקב חֶבל נחלתו, שהוציא אותם מזרע קודש להיות חלקו. %break משא"כ הס"א ואוה"ע אין להם שום אחיזה בז"א. וע"כ נתן לישראל התורה הקדושה העליונה, שהייתה גנוזה אלפיים שנה מטרם שנברא העולם. ובשביל אהבתו נתן אותה לישראל, ללכת אחריה ולהידבק בה. %break .110 כל המחנות של מעלה וכל המרכבות, כולם אחוזים זה בזה מדרגות במדרגות, אלו העליונים ואלו התחתונים קשורים יחד. כמ"ש, זה הים גדול. והחיה הקדושה עליהם, שהיא הנוקבא שמחזה ולמעלה דז"א, המקבלת מג' חיות דז"א, והיא החיה הרביעית, %break שהכול מקבלים ממנה. ואפילו המרכבות דס"א ואוה"ע. וכל ההמון והמחנות כולם נוסעים תחת ידה, על פיה ייסעו ועל פיה יחנו. בעת שהיא נוסעת, כולם נוסעים. משום שכולם אחוזים בה. %break .111 בשעה שרצה הקב"ה להעביר המוניו של פרעה למטה, העביר תחילה אותו הכוח שלהם למעלה. העביר והסיר אותו המקום הקדוש העליון, נקודת המלכות הממותקת בבינה, %break המתוקן בחיה הקדושה, שהייתה מנהיגה כל אלו המרכבות של שר מצרים למעלה. כי כל המרכבות ברשותה הן, ואפילו של ס"א. %break כיוון שזו הסתלקה, כל המחנות והמרכבות לא יכלו לנהוג. וכיוון שלא יכלו, הוסר הממונה של מצרים מממשלתו, והעבירו אותו באש דולקת. ואז הוסרה ממשלת מצרים. וע"כ אמרו, אָנוּסה מִפּני בני ישראל. מה הטעם? משום שראו את הממונה של מצרים שנשרף באש. %break .112 בשעה שהתקרבו ישראל אל הים, קרא הקב"ה לשר הממונה על הים, אמר לו, בשעה שעשיתי את העולם, פקדתי אותך על הים, ויש לי תנאי עם הים, שייבקעו מֵימיו לפני בניי. עתה הגיע הזמן שיעברו בניי בתוך הים. %break ואח"כ כתוב, ויָשָב הים לפנות בוקר לאֵתָנוֹ. מהו לאתנו? לתְנַאוֹ, שהיה לו עם הקב"ה כשברא את העולם. כי לאתנו הוא אותיות לתנאו. %break %page 393 .113 והיו ישראל שורים על הים. וישראל היו רואים גלי הים עולים ויורדים. נשאו עיניהם וראו פרעה והמונו, יָראו וצעקו. %break כתוב, הים רָאה. מה ראה הים? ארונו של יוסף ראה וברח מלפניו, משום שכתוב ביוסף, ויָנָס וייצא החוצה. וע"כ בזכות הזו הים ראה וינס. %break וכתוב, ויסר את אופן מרכבותיו, ויאמר מצרים, אנוסה מפני ישראל. משום שראו את ארץ מצרים כאילו היא נשרפת באש. אז אמרו, אנוסה מפני בני ישראל. %break .114 כאשר הקב"ה רוצה להעביר ממשלה בארץ, אינו עושה כן עד שמעביר הממשלה שלה ברקיע. ואינו מעביר הממשלה ברקיע, עד שמְמנה אחרת במקומה, מטעם שלא יחסר השימוש שלה ברקיע. כדי לקיים מה שכתוב בדניאל, ולמי שירצה יִתְנֶנָה. %break .115 ה' אדוננו, מה אדיר שמך בכל הארץ. כשרוצה הקב"ה לשבור כוח העמים עכו"ם, מגביר דינו עליהם ושובר אותם, ומעביר מלפניו הממשלה שלהם. %break %H ויָסַר את אופַן מַרְכְּבותיו %break .126 כתוב, לדוד מזמור לה' הארץ ומְלוֹאה. ובמקום אחר כתוב, מזמור לדוד. לדוד מזמור, מורה על השירה, שאמר דוד על כנ"י, המלכות. מזמור לדוד, מורה על השירה, שאמר דוד על עצמו. %break .127 לה' הארץ ומלואה, תֵבֵל ויושבֵי בה. לה' זה הקב"ה, ז"א. הארץ ומלואה, זו כנ"י, המלכות. וכל ההמון שלה המתחבר עימה, נקראים מלואה, כמ"ש, מלוֹא כל הארץ כבודו. %break תבל ויושבי בה, זוהי ארץ שלמטה שנקראת תבל, ונאחזת בדין של מעלה, של המלכות, כמ"ש, והוא ישפוט תבל בצדק. בין ליחיד, בין לעם אחד, בין לכל העולם. מדין זה הוא נידון, מדין המלכות, שנקראת צדק. %break .128 פרעה ינק מדין זה, עד שאבדו הוא וכל עמו. כיוון שדין זה של המלכות התעורר עליהם, הממונה ההוא, שהתמנה עליהם לשלוט, הוסר ועבר. ואז כולם שלמטה, אבדו, כמ"ש, ויסר את אופן מרכבותיו. %break אופן מרכבותיו, כלומר מרכבותיו של פרעה. והאופן שלהם הוא הממונה השולט עליהם. וע"כ מתו כולם בים, בים העליון, במלכות, שהתעורר עליהם, ונמחו על ידו. וע"כ טבעו בים סוף, שפירושו, סוף המדרגות, המלכות, שנמחו על ידיה. %break .129 ויְנַהגהו בכבדות. בדרך שהאדם הולך, מוליכים אותו. בפרעה כתוב, ויכְבַּד לב פרעה, בדבר הזה הוליך אותו הקב"ה, בכבדות ממש. אמר לו הקב"ה, אתה הכבדת את ליבך, אני מוליך אותך בזה, וע"כ, וינהגהו בכבדות. %break .130 ויאמר מצרים, אנוסה מפני בני ישראל. ויאמר מצרים, זהו הממונה שהתמנה על מצרים, השר שלהם במרום. כיוון שהעבירו אותו מממשלתו, איך היה יכול לרדוף אחרי ישראל? %break %page 394 .131 ודאי כך הוא. אבל הכתוב, ויאמר מצרים, אינו הממונה שלהם אלא מצרים של מטה. כתוב, כי ה' נלחם להם במצרים, כלומר במצרים של מעלה, בממונה שלהם. %break כי כיוון שנשבר כוחם מלמעלה, נשברו כוחם וגבורתם למטה. כמ"ש, כי ה' נלחם להם במצרים. במצרים בדיוק, זהו כוחם של מעלה, הממונה שלהם. %break במקום שכתוב, מלך מצרים סתם, ולא כתוב, פרעה, הכוונה היא על השר הממונה על מצרים. %break אף כאן במצרים, הוא הממונה על מצרים. וכאן שכתוב, ויאמר מצרים, אנוסה מפני בני ישראל, כלומר מצרים שלמטה, שראו שנשברו כוחם וגבורתם שלמעלה, של הממונה שלהם. %break .132 כשמתעוררת כנ"י, המלכות, מתעוררים כל אלו האחוזים בה, וכל האחרים של מטה, כלומר כל האומות, וישראל למעלה מכולם, משום שהם לוקחים אותה בגוף האילן. %break כלומר, כשהיא מחוברת בז"א, שנקרא עה"ח. ומשום זה ישראל נאחזים בה יותר מכל אוה"ע. וכשהם מתעוררים להרע לישראל, נשבר כוחם של השולטים עליהם, הממונים שלהם של מעלה. %break .133 הממונה ההוא המושל של מצרים, הֵצֵר לישראל בכמה שעבודים. ולאחר שנשבר בתחילה, נשברו הממלכות של מטה. כמ"ש, כי ה' נלחם להם במצרים. %break %H וייסע ויבוא ויֵט %break .178 בשעה שישראל חנו על הים, ראו כמה המונים, כמה חיילים, וכמה מחנות מלמעלה ומלמטה, וכולם באו בקיבוץ על ישראל. התחילו ישראל בתפילה מתוך צרתם. %break .179 בה בשעה, ראו ישראל מצוקה מכל הצדדים, הים עם גליו המתרוממים היה לפניהם, ואחריהם כל אלו הממונים וכל המחנות של מצרים, ולמעלה היו עליהם כמה מקטרגים. התחילו צועקים אל הקב"ה. %break .180 אז כתוב, ויאמר ה' אל משה, מה תצעק אליי. אליי, הוא מידת ז"א. כי הכול תלוי בעתיק. בה בשעה נגלה עתיקא קדישא, ונמצא הרצון בכל העולמות העליונים, ואז האיר האור של הכול. %break חכמת המצרים הייתה מצד שמאל, בעניין התנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו. וחכמה זו יש לה שורש בבינה דא"א, שיצאה לחוץ מראשו. ולקריעת ים סוף ולהטביע את המצרים, %break היה צריך מתחילה לבטל את שורשם הגבוה שבקדושה, שבא"א. וזה לא היה אפשר, זולת באור הגדול של עתיקא קדישא, שהיא שורש הכול. %break וע"כ ז"א אמר, מה תצעק אליי, בעתיק תלוי הכול, אשר אורו הגדול יכול לבטל שורש המצרים שבבינה דא"א, כהתבטל הנר בפני האבוקה. %break ואז האיר האור של הכול, כי אור דעתיק הוא אור של הכול, והכול בטלים לאורו, ובזה התבטל לשעתו השורש הגבוה של המצרים. %break .181 אז כשהאיר הכול יחד, כי אור דעתיק, אע"פ שהוא חסדים מכוסים, עכ"ז כולל בתוכו גם חכמה, משום שהחכמה שבא"א מתקבלת ממנו בהכרח. וע"כ החסדים דעתיק חשובים מחכמה דא"א, ונחשב שכולל אותו, והחכמה והחסדים מאירים בו יחד. %break %page 395 וע"כ עשה הים החוקים העליונים, להטביע את המצרים ולהציל את ישראל, שנמסרו בידו העליונים והתחתונים. ומשום זה נאמר, שבנים חיים ומזונות, הכול קשה לפני הקב"ה כמו קריעת ים סוף, משום שקריעת ים סוף נתלה בעתיק. %break .182 איילה אחת יש בארץ, והקב"ה עושה הרבה בשבילה. בשעה שהיא צועקת, הקב"ה שומע צרתה ומקבל קולה. וכשהעולם צריך רחמים על מים, היא נותנת קולות, והקב"ה שומע קולה, ואז מרחם הקב"ה על העולם. כמ"ש, כאייל תערוג על אפיקי מים. %break .183 וכשצריכה ללדת, היא סתומה מכל הצדדים, ושמה ראשה בין בִּרכיה, וצועקת ומרימה קולות. והקב"ה מרחם עליה, ומזמין לה נחש אחד, שנושך בערוותה, ופותח אותה, וקורע לה אותו מקום, ויולדת מיד. בדבר זה לא תשאל ולא תנסה את ה'. %break .184 ויושַע ה' את ישראל מיד מצרים, ויַרא ישראל את מצרים מת. הראה להם הקב"ה את השר הממונה על המצרים, %break שהעביר אותו בנהר דינור, שהיה בשפת ים העליון, מלכות. מהו הטעם שמת? הלוא אין מיתה במלאכים? שהעבירו אותו מהממשלה שלו, שנחשב לו כמיתה. %break %H וירא ישראל את היד הגדולה %break .185 ויַרְא ישראל את היד הגדולה, אשר עשה ה' במצרים. כאן ביד הגדולה נשלמה יד השמאל, גבורה, וכל האצבעות חג"ת נ"ה שבה, מטעם שנכללה בימין, שהכול נכלל בימין ותלוי בימין. %break כמ"ש, ימינךָ ה' נֶאְדָרי בַּכוח, ימינך ה' תִרְעַץ אויב. ואע"פ שזה שייך לגבורה, מ"מ כיוון שתלוי ביד ימין, ע"כ נקרא על שמו. %break .186 לא נמצא מי שחיזק את ליבו לפני הקב"ה, כפרעה. אמנם סיחוֹן ועוֹג חיזקו ג"כ את ליבם. אך הם חיזקו את ליבם כנגד ישראל, אבל כנגד הקב"ה לא חיזקו את ליבם, כמו שחיזק פרעה את רוחו כנגדו, שהיה רואה גבורותיו ולא היה שב. %break .187 פרעה היה חכם יותר מכל מכשפיו. ובכל אלו הכתרים ובכל אלו הידיעות של הס"א הסתכל. ובכל הצד שלהם לא ראה שתהיה גאולה לישראל, ולא הייתה תלויה באחד מהכתרים שלהם. %break ועוד, כי בכל הכוחות העליונים של הס"א קשרו קשר על ישראל, שלא יוכלו לצאת מתחת ידיהם. ופרעה לא חשב, שיש קשר אחר של אמונה, השולט על כל הכוחות של הס"א. וע"כ היה מחזק את ליבו. %break .188 לא חיזק פרעה את ליבו אלא על השם הוי"ה. כי כשהיה אומר משה, כה אמר הוי"ה, חיזק את ליבו. כי בכל החכמה שלו לא מצא שהשם הזה ישלוט בארץ, %break וע"כ אמר פרעה, מי הוי"ה אשר אשמע בקולו? ואח"כ, כשחשב לשוב, אמר, הוי"ה הצדיק. אח"כ אמר, חטאתי להוי"ה. הפֶּה הזה שאמר, מי הוי"ה, אמר, חטאתי להוי"ה. %break %page 396 .189 אמר איוב, אחת היא על כן אמרתי, תם ורשע הוא מכַלֶה. אחת היא, כמ"ש, אחת היא יונתי תמתי, אחת היא לאימהּ, המלכות. ובזו דן הקב"ה דיניו למטה, ודן דיניו למעלה בכל. %break .190 כשהקב"ה מעורר דיניו, דן דיניו בכתר, שהוא המלכות, כתוב, תם ורשע הוא מכלה, משום שהצדיקים נתפסים בעוונות הרשעים, כמ"ש, ויאמר ה' למלאך המשחית בעם רב. %break שפירושו, קח הרב שבהם. וע"כ אמר איוב דבר זה, תם ורשע הוא מכלה. ולא פירש איוב, שהכוונה על הצדיקים, הנתפסים בעוונות הרשעים. %break אחת היא, זו כנ"י בגלות מצרים, שבשבילה הרג הקב"ה במצרים ועשה בהם נקמות. כמ"ש, תם ורשע הוא מכלה. שהרי גם תמימים היו שם, שלא שִעבדו את ישראל, ונהרגו יחד עם הרשעים שבהם. %break .191 איוב לא נלקה אלא בזמן שיצאו ישראל ממצרים. אמר איוב, א"כ כל הפנים שווים, תם ורשע הוא מכלה. פרעה התקיף את ישראל, ואמר, מי ה' אשר אשמע בקולו. %break ואני לא התקפתי אותם, ולא עשיתי כלום, תם ורשע הוא מכלה. כמ"ש, היָרֵא את דבר ה' מעבדֵי פרעה, זהו איוב. כי היה בזמן יציאת מצרים. %break .192 אבני ברד אלו, שהיו יורדות על המצרים ועוכבו ע"י משה, עשו אח"כ נקמות בימי יהושוע. ולעת"ל עתידות לרדת הנשארות על אֱדום ובנותיה. כמ"ש, כימי צאתךָ מארץ מצרים אָראֶנו נפלאות. %break .193 ויַרְא ישראל את היד הגדולה, ויִירְאו העם את ה'. פסוק זה אין ראשו קשור לסופו, ואין סופו קשור לראשו. בתחילה כתוב, וירא ישראל את היד הגדולה. ואח"כ כתוב, וייראו העם את ה'. האם וירא ישראל הוא סיבה אל וייראו העם את ה', ולפני כן לא יָראו את ה'? %break אלא הזקֵן ההוא, שירד עִם בניו לגלות, וסבל עליו הגלות, והכניס את בניו בגלות, הוא ממש ראה כל אלו הנקמות וכל הגבורות, שעשה הקב"ה במצרים. כמ"ש, וירא ישראל. ישראל ממש, כלומר יעקב. %break .194 העלה הקב"ה לאותו זקן, ואמר לו, קום ראה את בניך, היוצאים מתוך עם חזק, קום ראה הגבורות, שעשיתי בשביל בניך במצרים. %break .195 בשעה שנסעו ישראל לרדת בגלות מצרים, יִראה ואֵימה חזקות נפלו עליו. אמר הקב"ה ליעקב, למה אתה מתיירא, אל תירא מֵרְדָה מצריימה. ממה שכתוב, אל תירא, משמע שהיה מתיירא. %break .196 אמר לו, מתיירא אני שיְכַלו את בניי. אמר לו, אנוכי ארד עימך מצריימה. אמר לו שוב, מתיירא אני שלא אזכה להיקבר בין אבותיי ולא אראה הגאולה של בניי, והגבורות שתעשה להם. %break אמר לו, ואנוכי אעלְךָ גם עלה. אעלך, להיקבר בקבר אבותיך. גם עלה, לראות הגאולה של בניך, והגבורות שאעשה להם. %break .197 וביום ההוא, שיצאו ישראל ממצרים, העלה הקב"ה את יעקב, ואמר לו, קום ראה בגאולה של בניך, שכמה כוחות וגבורות עשיתי להם. ויעקב היה שם וראה הכול, כמ"ש, וירא ישראל את היד הגדולה. %break %page 397 .198 מכאן נשמע, שיעקב היה בעת הגאולה, כמ"ש, ויוציאךָ בפניו בכוחו הגדול ממצרים. בפניו, זה יעקב, כי הביא כל האבות שם. ויוציאך בפניו. בפניו זה אברהם, כמ"ש, וייפול אברהם על פניו. %break .199 אברהם אמר, הַלְבֶן מאה שנה ייוולד. אמר לו הקב"ה, חייך, אתה תראה כמה המונים וכמה מחנות שיצאו ממך. בשעה שיצאו ישראל ממצרים, כל אלו השבטים וכל אלו הרבבות העלה הקב"ה אל אברהם וראה אותם, כמ"ש, ויוציאך בפניו. %break כל האבות הזדמנו שם בכל הגאולה ההיא, כמ"ש, ויוציאך בפניו. מהו בפניו? אלו האבות. %break .200 ויוציאך בפניו, זהו יעקב. בכוחו, זהו יצחק. הגדול, זהו אברהם. וכן בשביל האבות מזדמנת תמיד גאולה לישראל. כמ"ש, וזכרתי את בריתי יעקב, ואף את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. %break האבות ראויים שיזכור, אבל מהו, והארץ אזכור? אלא לכלול עימהם את דוד, המלכות, הארץ, שהיא מרכבה עם האבות, חג"ת. והם מעוררים תמיד גאולה לישראל. %break .201 וירא ישראל את היד הגדולה, אשר עשה ה' במצרים. יד אינה נקראת פחות מחמש אצבעות. הגדולה, שכלולות בה חמש אצבעות אחרות מיד השמאל, כי בחינת ג"ר נוטלת יד ימין מהתכללות בקו שמאל. %break וכל אצבע עולה לחשבון גדול, והקב"ה עושה בהן ניסים וגבורות. ובזה נעקרו כל המדרגות מהשתלשלותן. %break .202 בחמש האצבעות הראשונות, בחמש המכות הראשונות, כתוב, ויֶחזַק לב פרעה. כיוון שנשלמו אלו חמש אצבעות של יד שמאל, לא היה עוד דבר ברשות פרעה שיחזק ליבו. אז כתוב, ויְחַזֵק הוי"ה את לב פרעה. %break .203 וירא ישראל את היד הגדולה, ויאמינו בה'. והאם עד עתה לא האמינו בה'? והרי כתוב, ויַאמֵן העם וישמעו. והרי ראו כל הגבורות, שעשה להם הקב"ה במצרים. %break אלא, ויאמינו, הוא, שהאמינו בדבר ההוא שאמר, ויאמר משה אל העם אל תירָאו, התייצבו ורְאו את ישועת ה'. %break .204 כתוב, ויַרְא ישראל את מצרים מת. וכתוב, לא תוסיפו לראוֹתם עוד עַד עולם. הלוא מתים ראו אותם? א"כ היה צריך לכתוב, לא תוסיפו לראותם חיים עוד עד עולם. %break .205 אלא כתוב, מן העולם ועד העולם. עולם למעלה, עולם למטה. עולם שלמעלה, משם היא ההתחלה להדליק הנרות, הבינה, שורש כל המוחין. %break עולם שלמטה, שם הוא הסיום, המלכות, המסיימת כל הספירות, והוא נכלל מכולם. ומעולם שלמטה הזה, מתעוררות הגבורות לתחתונים. %break .206 ובעוה"ז שלמטה, עושה הקב"ה אותות לישראל, ויִקרו להם ניסים. וכשמתעורר עוה"ז לעשות ניסים, כל המצרים צללו בים ע"י עוה"ז, וקרה לישראל נס בעוה"ז. %break וע"כ כתוב, לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם, עד שיתעורר העולם ההוא ויהיו נמסרים בדיניו. וכיוון שנמסרו לו להיות נידונים, אז כתוב, וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים. %break %page 398 כתוב, מן העולם ועד העולם. עד העולם בדיוק, עד שיתעורר העולם שלמטה. אז כתוב, ויאמינו בה' ובמשה עבדוֹ. %break %H אז ישיר משה %break .207 אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם יותר מבכל שאר העמים, ומרוב האהבה שאהב אותם, הקים להם נביא אמת ורועה נאמן, %break והעיר עליו רוח הקודש יותר מכל שאר הנביאים הנאמנים, והוציא אותו מחלקו ממש, ממה שהפריש יעקב מַעשר מבניו להקב"ה, שהוא שבט לוי. %break וכיוון שהיה לוי שלו, לקח אותו הקב"ה ועיטר אותו בכמה עטרות, ומשח אותו בשמן המשחה הקדוש שלמעלה. ואז הוציא מבניו רוח קדוש אל העולם, וחגר אותו באַבְנטיו הקדושים של האמונה הגדולה, שהיא בינה. %break .208 בשעה שהגיע זמנו של משה הנביא הנאמן לרדת לעולם, הוציא הקב"ה רוח קדוש ממחצבה של ספיר האבן הטובה, שהיא המלכות, שהיה גנוז ברמ"ח (248) אורות, והאיר עליו. %break ועיטר אותו בשס"ה (365) עטרות והעמיד אותו לפניו, והפקיד אותו על כל אשר לו. ונתן לו 173 מפתחות. ועיטר לו בחמש עטרות, וכל עטרה עולה ומאירה באלף עולמות המאירים, ונרות הגנוזים באוצרות מלך הקדוש העליון. %break הזוהר מבאר המוחין, שזכה בהם משה מטרם שירד לארץ. ונודע, שסדר המוחין הוא, שבתחילה מקבל ו"ק בלי ראש, חסדים חסרי ג"ר. ואח"כ מקבל ג"ר בבחינת נשמה. ואח"כ בבחינת חיה. ואח"כ בבחינת יחידה. גם נודע שרמ"ח הוא בחינת ו"ק ושס"ה הוא בחינת ג"ר. %break ע"כ נאמר, הוציא הקב"ה רוח קדוש ממחצבה של ספיר האבן הטובה, המלכות, שהיה גנוז ברמ"ח אורות, והאיר עליו, שבזה השיג משה מוחין דו"ק. ועיטר אותו בשס"ה עטרות והעמיד אותו לפניו, מוחין דג"ר. ונתן לו 173 מפתחות. %break האורות דקו האמצעי המכונים מפתחות, מטעם שאין הקווים ימין ושמאל יכולים להאיר, עד שבא קו האמצעי ופותח אותם. %break ואז מקבל קו האמצעי כל שיעור האורות, שגרם לצאת בב' קווים העליונים. ומקו ימין מקבל מאה אורות, כל הע"ס שלו, מטעם היותם אור החסדים. %break ומקו השמאל, ששם אור החכמה, מקבל שבעים עטרות בלבד, ולא הג"ר דחכמה, וע"כ חסר שלושים. אמנם יש לו התכללות מג"ר, ונחשבים למספר 3 בלבד. וע"כ הם 173 מפתחות. %break ואח"כ מבאר מוחין דחיה. שנאמר, ועיטר לו בחמש עטרות, חג"ת נ"ה, וכל עטרה עולה ומאירה באלף עולמות, שהם ספירות דאו"א, שכל ספירה עולה במספר אלף. %break ואח"כ מבאר מוחין דיחידה. שנאמר, ונרות הגנוזים באוצרות מלך הקדוש העליון, שהם האורות דא"א, היחידה, הנעלמים ומלובשים באבא עילאה, שנקרא מלך העליון הקדוש. %break .209 אז העביר אותו בכל האורות שבגן עדן, והכניס אותו להיכלו והעביר אותו בכל הצבאות והמחנות שלו. אז הזדעזעו כולם, פתחו ואמרו, הסתלקו מסביבתו, כי הקב"ה העיר רוח לשלוט להרגיז העולמות. %break %page 399 יצא קול ואמר, מי הוא זה שכל המפתחות הללו בידיו. פתח קול אחר ואמר, קבלו אותו בתוככם, זהו שעתיד לרדת בין בני אדם ועתידה התורה, הגנוזה מכל גנוז, להימסר בידיו, ולהרעיש העולמות שלמעלה ושלמטה ע"י זה. %break בה בשעה התרגשו כולם ונסעו אחריו. פתחו ואמרו, הִרכַּבְתָ אֶנוֹש לראשנו באנו באש ובמים. %break .210 אז עלה הרוח של משה ועמד לפני המלך. אות מ' פתוחה, עלתה והתעטרה בעטרותיה, ועיטרה את הרוח בשכ"ה (325) עטרות, והפקידה מפתחותיה בידיו. %break אות ש', הרומזת לג' אבות, העטירה אותו בג' עטרות קדושות, והפקידה כל מפתחות המלך בידיו, ומינו אותה בנאמנות, להיות נאמן הבית. אות ה', עלתה והתעטרה בעטרותיה, וקיבלה אותו מן המלך. %break עניין הכיסא העליון מחזה ולמעלה דז"א, שחג"ת דז"א הם ג' רגלי הכיסא. והמלכות אשר שם, היא רגל רביעית. והכיסא עצמו, בינה. וזה עניין ג' אותיות מ' ש' ה': מ' היא הכיסא עצמו, ש' היא ג' רגלי הכיסא חג"ת, ה' היא המלכות, רגל רביעית. %break ומשה היה מרכבה לקו האמצעי, ז"א. וע"כ משה זכה לבינה, משום שהיה מרכבה לקו האמצעי, המכריע בימין ובשמאל דבינה. ונאמר, שעלה הרוח של משה ועמד לפני המלך, כי היה מרכבה למלך, ז"א. ואז השפיעו עליו ג' אותיות, מ' ש' ה'. %break אות מ' פתוחה עלתה והתעטרה בעטרותיה, שהכיסא עלה והתעטר במוחין שלו, שיצאו והתגלו ע"י קו האמצעי, בעניין שלושה יוצאים מאחד. ואז, ועיטרה את הרוח בשכ"ה עטרות, בעניין אחד העומד בשלושה. %break ומה שנקרא שכ"ה עטרות, הוא מלשון הכתוב, וחֲמַת המלך שָׁכָכָה. כי מטרם שקו האמצעי הכריע בין ב' קווי הבינה, הייתה מחלוקת בין ימין ושמאל. %break וע"י הכרעת שכ"ה שָׁקְטה המחלוקת. וכיוון ששכ"ה הייתה כל הסיבה למוחין דז"א שמקבל מבינה, ע"כ מכנה אותם שכ"ה עטרות. והפקידה מפתחותיה בידו, שהאורות דקו אמצעי מכונים מפתחות. %break אות ש', הרומזת לג' אבות, העטירה אותו בג' עטרות קדושות, שהם ג' קווים חג"ת דז"א שלמעלה מחזה, המכונים ג' רגלי הכיסא. והִפקידה כל מפתחות המלך בידיו, שכל המוחין דז"א שבקו אמצעי מכונים מפתחות. %break ומינו אותה בנאמנות, להיות נאמן הבית, שהנוקבא הכוללת של ז"א מכונה בית, והיות שקיבלה כל המוחין דז"א, נעשתה נאמן להשפיע אל הבית, שהיא הנוקבא. %break אות ה' עלתה, שהיא המלכות שעלתה למעלה מחזה. והתעטרה בעטרותיה, שמקבלת ג' קווים חג"ת דז"א, ונעשתה רגל רביעית אל הכיסא, וקיבלה אותו מהמלך, שמקבלת נשמת משה מהמלך. %break .211 אז כשקיבלה אותו המלכות, ירד רוחו של משה, באוניות השטות בים הגדול, המלכות. וקיבלה המלכות אותו, כדי לגדל אותו אל המלך, שיוכל להלביש את ז"א, וע"י שיקבל ממנה הארת החכמה והגדלות, %break והיא נתנה לו מהים הגדול שבה, מהארת שמאל, כלי זין להכות את פרעה וכל ארצו. ובשבת ובראשי חודשים היא מעלה אותו אל המלך, ז"א, ואז נקרא שמו באלו האותיות הרשומות, שהם מ' ש' ה'. %break %page 400 .212 בשעה ההיא שיצא לרדת לארץ, להתלבש בגוף בזרע לוי, נתקנו תכ"ה (425) נרות למלך, שהוא ז"א, ותכ"ה חקיקות ממונים ליוו את הרוח ההוא של משה למקומו. כשיצא לעולם האירה אות ה', השכינה, בפניו, והבית התמלא מהזיו שלה. %break בה בשעה קרא עליו הקב"ה, כמ"ש, בטרם אֶצוֹרְךָ בבטן יְדַעתיך, ובטרם תצא מֵרֶחֶם הִקדשתיך, נביא לגויים נְתתיך. %break השם תכ"ה יוצא בזיווג על מסך, הממעט את הרוח העליון, שיוכל להתגשם ולהתלבש בגוף ברחם אימו. ונבחן בו שיעור קומה של אור היוצא בזיווג הזה, וזהו עניין תכ"ה נרות שנתקנו למלך. %break וכוחות המיעוט היוצאים מהמסך, מכונים תכ"ה חקיקות, שהן נעשו ממונים להוריד את הרוח לרחם אימו. שנאמר, ליוו את הרוח ההוא של משה למקומו. %break ואחר שנתקן בשבעה חודשי עיבור, האירה עליו השכינה. וע"כ נאמר, כשיצא לעולם האירה אות ה', השכינה, בפניו, והבית התמלא מהזיו שלה. %break .213 בה בשעה הרג הקב"ה השר הממונה של מצרים, וראו אותו משה ובני ישראל. אז אמרו שירה, כמ"ש, וירא ישראל את מצרים מת, אז ישיר משה ובני ישראל. %break .214 אז ישיר משה. כל התשבחות ששיבחו להקב"ה, כולן פתחו במילה, אז. כמ"ש, אז אמר שלמה. אז ידבר יהושוע. אז ישיר ישראל. מהו הטעם? %break .215 אלא כל הניסים וכל הגבורות שנעשו לישראל, כשהאיר עתיקא קדישא, א"א, בעטרותיו, כלומר הארת ג"ר, בעת שמחזיר בינה ותו"מ לראשו, הם חקוקים ורשומים באות א', אשר י' העליונה של הא' הוא קו ימין, %break והקו התחתון שבא' הוא קו שמאל, והקו שביניהם קו האמצעי, המכריע בא', נוקב בחושך. קו אמצעי שבא', מנקב וממעט קו שמאל, שהוא חושך, לבחינת ו"ק דג"ר. ואז מאיר לכל צד, בין בחכמה בין בחסדים. %break וכשמתחבר האור של הא' ומגיע אל הז', שהז' היא כמ"ש, חֶרֶב לה' מָלְאָה דם, כלומר המלכות, בשעה שהיא נטויה לשמאל. אז עושה ניסים וגבורות, משום שהתחברה א' עם ז'. וזוהי שירה. שירה היא המאירה לכל הצדדים, בין לחכמה בין לחסדים. וזהו, אז ישיר משה. %break .216 ישיר משה. הלוא שׁר משה, היה צריך לומר? אלא דבר זה תלוי לעת"ל, שהשלים לאותו זמן והשלים לעת"ל, שעתידים ישראל לשבּח שירה זו לעת"ל. %break הצדיקים הראשונים, אע"פ שהסתלקו במדרגות העליונות שלמעלה, ונקשרו בקשר של צרור החיים, הם עתידים כולם לעמוד לתחייה בגוף, ולראות ולומר שירה זו. כמ"ש, אז ישיר משה ובני ישראל. %break .217 יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עַמו. לקנות, כמ"ש, ה' קָנָני ראשית דרכּוֹ. את שאר עמו, אלו הם הצדיקים שבהם, הנקראים שאר. כמ"ש, ויישארו שני אנשים במחנה. ונקראים שאר, %break משום שאין העולם מתקיים אלא על אלו ששמים עצמם שִׁירַיִים, שאריות. וע"כ נקראים הצדיקים שאר, מלשון שיריים. %break .218 כיוון שנקשרו בצרור החיים, ומתענגים בעונג העליון, למה יוריד אותם הקב"ה לארץ? מעת שנולדו ויצאו לאוויר העולם כל אלו הרוחות והנשמות, שהיו במדרגה העליונה של מעלה, הקב"ה הוריד אותם לארץ למטה. %break %page 401 כש"כ עתה, שהקב"ה רוצה ליישר את העקום, בזה שיראה להם האותות והמופתים שיעשה לישראל, ואע"פ שצדיקים הם, מ"מ כתוב, כי אדם אֵין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. %break ואילו אלו שמתו בעצת הנחש, שלא היה בהם שום חטא, למה יקומו הם? אפילו הם יקומו ויהיו בעלי עצה למלך המשיח. %break .219 משה עתיד לומר שירה לעת"ל, כמ"ש, כיְמֵי צאתךָ מארץ מצרים אַרְאֶנוּ נפלאות. משה שראה בתחילה, יראה שנית. וזהו, אראנו. ואז כתוב, אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'. %break .220 היא שירה של המטרוניתא, המלכות, אל הקב"ה. כל אדם שאומר שירה זו בכל יום ומכוון בה, זוכה לומר אותה לעת"ל. כי יש בה עולם העבר, ויש בה עוה"ב, ויש בה קשרי האמונה, %break ויש בה ימי מלך המשיח. ונתלות עליה כל התשבחות האחרות, שאומרים העליונים והתחתונים. %break .221 כתוב, השירה, לשון נקבה. שיר, היה צריך לומר, לשון זכר. אלא היא שירה, שהמטרוניתא משבחת אל המלך, ז"א. ומשה מלמטה למעלה אמר, מן המלכות אל ז"א. %break וע"כ אומר שירה, לשון נקבה. היא שׁרה לה', משום שהמלך האיר לה פנים. כל אלו השמָנים, האורות, שהיו נמשכים, משך לה המלך הקדוש. משום זה שיבחה לו המטרוניתא. %break .222 אם היא שירת המטרוניתא אל המלך, למה כתוב, משה ובני ישראל, והרי המטרוניתא צריכה לשבח? אלא, אשרי חלקם של משה וישראל, שהם היו יודעים לשבח אל המלך בשביל המטרוניתא כראוי, משום שכל הכוח והגבורה שלה ירשה מהמלך. %break .223 כתוב, קוּמִי רוֹנִי בַלילה לראש אַשמוּרות. קומי רוני, זו כנ"י, המלכות. בלילה, בגלות. בלילה, בזמן שהמלכות שולטת ומתעוררת. לראש, יסוד, שהמטרוניתא מתברכת בו. ראש אשמורות, ראש של נו"ה, שהוא יסוד. %break .224 זהו הראש של כתרי המלך והסיום. מבחינת ט"ס דאו"י דז"א, הוא התחתון המסיים. ומבחינת ט"ס דאו"ח דז"א, המאירים מלמטה למעלה, נחשב היסוד לכתר דאו"ח. וכיוון שהוא ראש הספירות דאו"ח, ע"כ קורא לו הכתוב, לראש אשמורות. %break לראש אשמֻרות כתוב חסר ו', שרומזת על מלכות. והיסוד הוא ראש אליה, כמו שנקרא ראש המיטה. והכול במלך הקדוש העליון כתוב, שהוא ז"א, יסוד דז"א. כמ"ש, השירה הזאת לה', ליסוד דז"א. %break .225 השירה הזאת לה', זהו הנהר, בינה, היוצא מעדן, חכמה. בינה, שיצאה מראש דא"א, שכל השֶמן והגדלוּת, כל המוחין שבזו"ן ובבי"ע, יוצאים ממנו. %break וזה נשמע מהכתוב שאחריו, אשירה לה', שזהו מלך הקדוש העליון, ז"א. וע"כ לא כתוב, אשירה לו, כי לה' הקודם, שבשירה הזאת לה', היא בינה ולא ז"א. %break .226 ויאמרו לאמוֹר, אשירה לה'. לאמור לדורי דורות, כדי שלא יישכח מהם לעולם. כי כל מי שזכה לשירה הזו בעוה"ז, זוכה בה בעוה"ב, וזוכה לשבּח בה בימיו של מלך המשיח בשמחת כנ"י בהקב"ה. %break %page 402 כתוב, לאמור, שפירושו, לאמור באותו הזמן בארץ הקדושה שישבו ישראל בארץ. לאמור בגלות. לאמור בגאולתם של ישראל. לאמור לעוה"ב. %break .227 אשירה לה' כי גָאה גָאָה. אשירה, משום שהיו משבחים תשבחות המטרוניתא. ע"כ כתוב, אשירה, בלשון יחיד. לה', זהו המלך הקדוש, ז"א. %break כי גָאה גָאָה, שעלה והתעטר בעטרותיו, להוציא ברכות וכוחות וגבורות להתעלות בכל. כי גָאה גָאָה, גָאה בעוה"ז, גָאָה בעוה"ב. כי גאה באותו זמן, גָאָה כדי שיתעטר אח"כ בעטרותיו בשמחה שלמה. %break .228 סוס ורוכבו רָמָה בים. הממשלה של מטָה, סוס, והממשלה של מעלה, שהם נאחזים בה, רוכבו. שתיהן נמסרו בים הגדול ההוא והממשלה הגדולה, לעשות בהם נקמות. %break ואין הקב"ה עושה דין למטה עד שיעשה בממשלתם של מעלה. כמ"ש, יפקוד ה' על צבא המרום במרום, ועל מלכֵי האדמה על האדמה. %break .229 רמה בים. בו בלילה התעוררה גבורה חזקה, שכתוב בה, ויולֶך ה' את הים ברוח קָדים עזה כל הלילה. באותו זמן ביקשה המטרוניתא מהמלך, כל אלו המוני המצרים של מטה, וכל אלו השרים של מעלה, שיימסרו בידיה. %break וכולם נמסרו בידיה, לעשות בהם נקמות. כמ"ש, סוס ורוכבו רמה בים. בים, מורה, בין בים שלמעלה, ובין בים שלמטה. %break %H עוֹזי וזִמְרת יה %break .230 אחוֹר וקֶדם צַרְתָני ותָשֶׁת עליי כַּפֶּךָ. כמה צריכים בני אדם לכבד את הקב"ה, משום שהקב"ה, כשברא העולם, הסתכל באדם, שיהיה מושל על הכול, והיה דומה לעליונים ולתחתונים. הוריד אותו לעולם בדמות מכובדת. %break וראו אותו הבריות. אז התקבצו והשתחוו לפניו, ואֵימה ופחד נפלו עליהן מיראתו. כמ"ש, ומורַאַכם וחִיתְכם יהיה על כל חיית הארץ ועל כל עוף השמיים. %break .231 הכניס אותו אל הגן שנטע לשמור אותו, להיות לו שמחה על שמחה, ולהשתעשע בו. עשה לו חופּה מכוסָה באבני יְקָר, ומלאכים העליונים שמחים לפניו. אח"כ ציווה אותו על אילן אחד, שלא יאכל ממנו, ולא עמד במצוות אדונו. %break .232 נמצא בספר של חנוך, שלאחר שהעלה את חנוך, והראה לו כל אוצרות המלך העליונים והתחתונים, הראה לו עה"ח, ואת העץ שהצטווה עליו אדם, והראה לו מקומו של אדם בגן עדן. %break וראה, שאם היה שומר אדם מצווה זו של עצה"ד, היה יכול לחיות תמיד, ולהיות תמיד שם. והוא לא שמר מצוות אדונו, יצא לדין ונענש. %break .233 אדם בשני פנים נברא. וכמ"ש, וייקח אחת מצלעותיו, ניסר אותו הקב"ה ונעשו שניים, ממזרח וממערב, אדם ממזרח וחוה ממערב. כמ"ש, אחור וקדם צרתני. אחור זה מערב, וקדם זה מזרח. %break %page 403 .234 הקב"ה תיקן הנקבה, ושִכלל יופיה על כל, והביא אותה לאדם. כתוב, וייבן ה' אלקים את הצלע. וכתוב, וייקח אחת מצלעותיו. אחת, כמ"ש, אחת היא יונתי תמתי, אחת היא לאִימהּ, המלכות. מצלעותיו, מצדדיו. כמ"ש, ולצלע המשכּן. כי נלקחה מצד שמאל. %break .235 הקב"ה נתן נשמה עליונה באדם, והכליל בה חכמה ותבונה לדעת הכול. נתן בו נשמה ממקום ששאר הנשמות באות, מבינה, שאור הבינה נקרא נשמה. %break .236 תוֹצֵא הארץ נפש חיה. מאותו מקום בארץ, שהמקדש נמצא בו. כי הארץ היא מלכות, ומקום המקדש הוא בינה שבה. נפש חיה, זוהי נפש של אדה"ר. אור הנפש הוא אור המלכות, אבל נמשך מבינה שבה. ולכן נמשך ממקום המקדש, שהיא בינה שבה. %break .237 אדם היה יודע חכמה עליונה יותר מהמלאכים העליונים, והיה מסתכל בכל וידע והכיר אדונו, יותר מכל שאר בני העולם. אחרי שחטא, נסתמו ממנו מעיינות החכמה. כמ"ש, ויְשַלְחֵהו ה' אלקים מגן עדן, לעבוד את האדמה. %break .238 אדה"ר יצא מזכר ונקבה, זו"ן, כמ"ש, ויאמר אלקים, נעשֶה אדם בצַלמנו כדְמוּתנו. וע"כ גם אדם נעשו זכר ונקבה ביחד, ואח"כ נפרדו זה מזה. %break והרי כתוב, לעבוד את האדמה אשר לוּקח משָׁם, ולא מזו"ן העליונים. כן הוא ודאי, שנלקח מהאדמה, נוקבא דז"א, והקב"ה, ז"א, השתתף עימה. וזה זכר ונקבה שאמרנו. והכול הוא דבר אחד. %break .239 משה אמר, עוֹזי וזִמְרת יה, ויהי לי לישועה, זה אלי ואַנְוֵוהו, אלקי אבי וארוֹמְמֶנְהו. אלו הכלולים זה בזה, ואינם נפרדים זה מזה, ולעולם הם באהבה, ברצון אחד, שהם או"א, נקראים י"ה. %break שמשם נמצאים זרמי הנחלים והמעיינות, להספיק לכל, ולברך הכול, ואינם מכַזבים מֵימֵי המעיינות האלו. וע"כ כתוב, ויהי לי לישועה, שבשביל זה מושך המלך הקדוש ומנחיל למטה, והימין מתעורר לעשות ניסים. %break .240 זה אלי ואנווהו. זהו צדיק, יסוד, שממנו יוצאות ברכוֹת בזיווג. ואנווהו, באותו מקום שנמצאת בו אהבה, שזהו ביהמ"ק. משה אמר, אלקי אבי וארוממנהו, צד שמאל, שממנו באים הלוויים. %break כיוון שמשה אמר על הצד ההוא, וארוממנהו, נמצאת בו שלמות הכול. כי וארוממנהו פירושו, שמכליל אותו בצד ימין, שזוהי כל השלמות. %break .241 ויהי לי לישועה, זהו המלך הקדוש, ז"א. שכתוב בישעיהו, כי עוזי וזמרת יה, הוי"ה, ויהי לי לישועה. משמע ממה שכתוב, הוי"ה, ויהי לי לישועה, שזהו המלך הקדוש, הנקרא הוי"ה, ז"א. %break .242 עוזי וזמרת יה. כמ"ש, בכל עת אוהֵב הָרֵע ואח לצרה ייוולד. בכל עת אוהב הרע, זה הקב"ה, שכתוב בו, רֵעךָ ורֵע אביך אל תעזוב. %break .243 ואח לצרה ייוולד. בשעה שיציקו לך שונאיך, הקב"ה אומר, למען אחיי ורעיי אֲדַבְרה נא שָלום בךְ. וישראל נקראים אחים ורֵעים להקב"ה. ייוולד, שבשעת הצרה ייוולד בעולם מי שיהיה לך לאח, להציל אותך מכל אלו המציקים לך. %break %page 404 .244 ייוולד, פירושו, שהמלך הקדוש יתעורר בעוז הזה, לנקום בעדך מהאומות, ולהניק אותך מאמא, בינה, בשמאל. כמ"ש, עוזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. לעורר גבורות כנגד האומות עכו"ם. %break .245 כמה יש לאדם לאהוב את הקב"ה, כי אין עבודה לפני הקב"ה אלא אהבה. וכל מי שאוהב אותו ועושה עבודה באהבה, קורא לו הקב"ה, אוהב. א"כ איך אפשר להעמיד אלו הכתובים: שכתוב, רֵעך ורע אביך אל תעזוב, וכתוב, הוֹקַר רגלךָ מבית רעך? %break .246 אלא, רעך ורע אביך אל תעזוב, כתוב בעוולות. אל תעזוב, לעבוד אותו ולהידבק בו ולעשות מצוותיו. אבל בחטאות ובאשמות כתוב, הוקר רגלך מבית רעך. %break הוקר יצרךָ, שלא ירתיח כנגדך, ולא ישלוט בך, ולא תעלה מחשבה זרה. מבית רעך, זוהי הנשמה הקדושה, שהכניס בך רעך ונתן אותה בתוכך. %break .247 וע"כ עבודת הקב"ה היא לאהוב אותו בכל שיתנהג עימך, כמ"ש, ואהבת את ה' אלקיך. זה אלי ואנווהו, שכל ישראל ראו על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא. ואפילו העובָּרים שבמעי אימם, היו רואים ומשבחים הקב"ה. %break וכולם היו אומרים, זה אלי ואנווהו, אלקי אבי וארוממנהו. אלקי אבי, כמ"ש, אלקי אברהם. %break .248 למה כתוב, וארוממנהו? הרי אלקי אברהם, קו ימין, הוא למעלה, ואין צורך לרומם אותו. הלוא אלקי יצחק, קו שמאל, שצריכים לרומם, ולא קו ימין? %break אפילו כן, צריכים לרוממו. והכול דבר אחד, וארוממנהו בכל הצדדים, לכלול גם מי שיודע לייחד את השם הקדוש הגדול, שגם הוא צריך לרומם אותו, כי זוהי עבודה עליונה של הקב"ה. %break .249 קול צוֹפַייךְ נשאו קול, יחדיו ירננו. קול צופייך, המצפים מתי ירחם הקב"ה לבנות ביתו. נשאו קול, שכל אדם הבוכה ומרים קולו על חורבן בית הקב"ה, זוכה שיחדיו ירננו, וזוכה לראותו ביישוב בשמחה. %break .250 בשוּב ה' ציוֹן. בשעה שנחרבה ירושלים של מטה, וכנ"י, המלכות, הוגלתה, עלה המלך הקדוש, ז"א, לציון, יסוד דמלכות, ונאנח כנגדה, משום שכנ"י הוגלתה. %break וכשתחזור כנ"י למקומה, אז ישוב המלך הקדוש לציון, למקומו, להזדווג אחד באחד. כמ"ש, בשוב ה' ציון. ולא לציון, כי, ה' ציון, מורה על זיווג ה' עם ציון. %break ואז עתידים ישראל לומר, זה אלי ואנווהו. כמ"ש, זה ה', קיווינו לו נגילה ונִשמחה בישועתו, כלומר, בישועה של ה' שחזר לציון. %break %H מַרְכְבות פרעה וחֵילו %break .259 בשעה שהקב"ה מעורר מלחמה בעולם, העליונים והתחתונים, האומות שלמטה ושריהן שלמעלה, נעקרים ממקומם. כמ"ש, מַרְכבות פרעה וחילו ירה בים. ולעת"ל, עתיד הקב"ה לעשות מלחמה גדולה וחזקה בעמים, כדי לכבד את שמו. %break .260 ראוּךָ מים אלקים, ראוּךָ מים יָחילוּ. בשעה שעברו ישראל את הים, אמר הקב"ה למלאך הממונה על הים, חלוֹק את מֵימיך, כדי שבניי יעברו בתוכך. אמר לו המלאך, פריקת החשבון היא אמת. %break %page 405 פירוש. סליחת החטאים היא אמת. כי הקב"ה סולח ומוחל עוונות, אבל מה ההפרש בין אלו לאלו, אם אתה מוחל לישראל, מחול ג"כ למצרים. %break .261 אמר לו הקב"ה, על התנאי הזה עשיתי את הים בשעה שבראתי את העולם. על תנאי שיהיה נקרע בשביל ישראל. מה עשה הקב"ה, העיר את הגבורה שלו ונקמטו המים. כמ"ש, רָאוךָ מַים אלקים, ראוך מים יָחִילו. %break אמר לו הקב"ה לשר של הים, הרוג כל אלו ההמונים, ואח"כ תשליך אותם לחוץ. אח"כ כיסה עליהם הים. כמ"ש, מרכבות פרעה וחילו ירה בים. %break .262 כמה מרכבות עשה הקב"ה למעלה, כמה המונים, כמה צבאות. וכולם קשורים אלו באלו, שכל תחתון מרכבה לעליונו, מדרגות על מדרגות. ומצד שמאל נמשכות מרכבות שולטות, שאינן קדושות. וכולן הן מדרגות ידועות למעלה. %break .263 בכוֹר פרעה הוא מדרגה אחת, שהרג אותה הקב"ה, ושבר אותה מהשלשלת החזקה שלה. תחת ממשלתה, כמה מרכבות וכמה צבאות של גיבורים מצד שמאל. %break מֵהם אחוזים במקום עליון של ממשלתם, ומהם אחוזים במלכות שלמעלה, מהם אחוזים תחת ארבע החיות. %break .264 וכולם נמסרו בידי דין המלכות, שנקרא ים הגדול. לשבור אותם ממדרגתם. וכאשר אלו נשברו מלמעלה, כל אלו שלמטה נשברו ואבדו בים התחתון. כמ"ש, מרכבות פרעה וחילו ירה בים. בים סתם, מורה הן על ים שלמעלה לשרים שלהם, והן ים שלמטה למצרים התחתונים. %break .265 ומִבְחר שָלישיו טובעו בים סוף. ושלישים על כולו, כל המדרגות היו שתיים ואחת מלמעלה, אלו על אלו, כעין של מעלה כך נעשו. וכולם נמסרו בידיה של המלכות, לשבור אותם מממשלתם אלו ואלו. העליונים והתחתונים. %break .266 כל עשר המכות שעשה הקב"ה במצרים, הכול היה יד אחת, כי יד השמאל הייתה כלולה בימין, ועשר אצבעות היו כלולות זו בזו, כנגד עשרה מאמרות, שהקב"ה נקרא בהם אח"כ. וכנגד כולם היה זה של ים חזק וגדול ושליט. %break כמ"ש, מרכבות פרעה וחילו ירה בים. ולעת"ל עתיד הקב"ה להרוג כל השרים והמושלים של אדום. כמ"ש, מי זה בא מאדום. %break .267 מרכבות פרעה וחילו. שבעה רקיעים כנגד חג"ת נהי"מ עשה הקב"ה. ובכל רקיע כוכבים קבועים, מדרגות מבחינת וָשוֹב. וכוכבים רצים בכל רקיע, מדרגות מבחינת רָצוֹא. ולמעלה מכולם ערבוֹת, הג"ר של הרקיעים. %break .268 כל רקיע בהילוכו הוא 200 שנה, וגובהו 500 שנים. בין רקיע לרקיע 500 שנים. והערבוֹת הזה, הילוכו באורך 1500 שנים. וברוחב 1500 שנים. ומהזיו שלו מאירים כל אלו הרקיעים. %break הרקיעים הם גוף, ו"ק, רוח נפש. וערבות הוא ראש דגוף, ג"ר. ההילוך ברקיע מורה על שיעור מדרגתו. הגובה שבו מורה על שורשו. ע"כ הגובה של כל הרקיעים הוא 500 שנה, מורה על הימשכותם מחג"ת נ"ה דבינה, כי אמא רק עד הוד התפשטותה. %break %page 406 וכל ספירה שלה במספר מאה. וע"כ הם 500 שנה. אבל הילוכו של כל רקיע, שמורה על שיעור מדרגתו, יש שם רק ב"ס רוח נפש, שהם 200. %break אבל רקיע העליון ערבוֹת, שיש בו ג"ר, ונמשכים מאבא, שספירותיו אלפים. נמצא הילוכו 3000 שנה. ע"כ נאמר, והערבוֹת הזה, הילוכו באורך, 1500 שנים. וברוחב 1500 שנים. %break ובין רקיע לרקיע 500 שנים. כי עצם הרקיע הוא הסיום החדש דצ"ב בספירת יסוד, שהוא הנושא למסך הזה. וכיוון שכל ספירה כלולה משבע ספירות, ע"כ יש בכל ספירה רקיע ביסוד שלה. %break ולפיכך נמצא שבין רקיע לרקיע יש חמש ספירות חג"ת נ"ה, כי אחרי כל רקיע מתחילה ספירת החסד עד ההוד, וביסוד עומד הרקיע האחר. ואלו חמש ספירות הם 500 שנה מצד הבינה. %break .269 למעלה מערבוֹת רקיע של ארבע חיות, אריה שור נשר ואדם. הפרסות של החיות הקדושות והגובה שלהן, הוא ככולם שמתחתיהן. כי העליון כולל בתוכו כל התחתונים ממנו. עשר בחינות כנגד ע"ס. נחשבים כנגד כולם שלמטה מהם. %break .270 וכל איבר ואיבר מהחיות, הוא כנגד שבעה תהומות, המסכים שבמלכויות, וכנגד שבעה היכלות, שהם שבע מלכויות, וכנגד מארץ לרקיע, שהוא יסוד, וכנגד מרקיע לרקיע, שהם חג"ת נ"ה. ושיעור כולם וגובהם 25,000 חלקים משיעור הקב"ה. %break כל בחינות שבבי"ע הן בחינות מהחזה ולמטה דז"א, כי הפרסא המסיימת האצילות, היא המלכות דז"א, שעמדה בצ"א בנקודה דעוה"ז, ועלתה במקום חצי בינה דז"א, וסיימה שם האצילות. %break וחצי בינה התחתונה ותו"מ דז"א יצאו לחוץ מפרסא, ומהם נבנות כל הבחינות שבבי"ע עד לגמה"ת, שגם הם יחזרו ויתחברו לז"א ויהיו אצילות. %break אע"פ שנאמר, שכל איבר ואיבר מהחיות כלול משבע ספירות, גם מחזה ולמעלה. אמנם שיעור כולם וגובהם בשיעור הקב"ה, שהוא ז"א דאצילות, אין בהם מבחינת מחזה ולמעלה כלום, אלא רק חצי ת"ת ונו"ה שלו שמחזה ולמטה, שהם 25. %break כי ספירות דז"א הן כל אחת במספר עשר. ולהיותן מתוקנות בארבע חיות, שמתגלה בהן החכמה, הן בבחינת אלפים, שספירות החכמה במספר אלפים. %break והן 25,000 ע"כ נאמר, ושיעור כולם וגובהם 25,000 חלקים משיעור הקב"ה, ז"א דאצילות, ואין בהם מבחינת מחזה ולמעלה של הקב"ה כלום. %break .271 ועוד יש רקיע אחד למעלה מקרני החיות. שכתוב, ודמוּת על ראשֵי החיות רקיע. למטה מאותו רקיע, יש כמה מרכבות בימין ובשמאל. %break .272 תחת הים, המלכות, שׁורים כל דגי הים ושטים ומתאספים בארבע זוויותיהם, חו"ג תו"מ, ויורדים במדרגתם, שמאירים מלמעלה למטה, וכל המרכבות נקראות בשמותיהם. וכל זה מחזה ולמעלה של הים, ששָׁם חיות גדולות. %break %page 407 מתחת לאלו, הולכים אלו הקטנים, מדרגות על מדרגות, שהם מחזה ולמטה של הים, הנקראים חיות קטנות, כמ"ש, זה הים גדול ורחב ידיים, שָׁם רֶמֶש ואין מִסְפר, חיות קטנות עם גדולות. %break .273 מצד שמאל התחתון נמצאת ממשלת צד האחר, כי זה לעומת זה עשה האלקים. וכנגד כל מה שיש בבי"ע דקדושה יש בצד האחר, ואחוזים באלו שלמעלה, שיונקים מקדושה. ועתה, בקריעת ים סוף, ירדו להישבר מהכוח החזק של הקדושה. %break %H אמר אויב, ארדוף %break .313 אמר אויב, ארדוף אשיג. אמר אויב, זהו הממונה הגדול של מצרים. בשעה שניתנה לו הממשלה על ישראל, חשב לכַלות אותם תחת ממשלתו. אלא שזכר הקב"ה הָרֵי העולם, שהם האבות, שהיו מגִנים עליהם. %break ואין לומר שזה לבד רצה לכלותם, אלא כל אלו השרים הממונים על כל העמים עכו"ם, כשניתנו להם רשות וממשלה על ישראל, רוצים כולם לכלות ישראל תחתם. %break .314 וע"כ אלו העמים, שהם תחת שליטתם של אלו הממונים, כולם גוזרים גזרות לכלות את ישראל. אלא הקב"ה זוכר הרי העולם, האבות, ומגן עליהם. וכשראה משה את זה, התחיל לשבח את הקב"ה. ואמר, מי כמוך באֵלים ה'. %break %H לבנות ביהמ"ק של מטה %break .332 מצווה לבנות ביהמ"ק של מטה, כעין ביהמ"ק של מעלה. כמ"ש, מָכוֹן לשִבְתְךָ פעלת ה'. כי צריך לבנות ביהמ"ק למטה, ולהתפלל בתוכו תפילה בכל יום, לעבוד את הקב"ה, כי תפילה נקראת עבודה. %break .333 ובית הכנסת ההוא צריכים לבנות אותו ביופי גדול ולתקן אותו בכל התיקונים. כי בית הכנסת למטה עומד כנגד בית הכנסת שלמעלה. %break .334 ביהמ"ק למטה עומד כעין ביהמ"ק שלמעלה. שעומדים זה כנגד זה. וביהמ"ק ההוא, כל תיקוניו, וכל עבודותיו, וכל אלו הכלים, והמשמשים, כולם הם כעין של מעלה. המשכּן שעשה משה במדבר, היה הכול כעין של מעלה. %break .335 ביהמ"ק שבנה שלמה המלך, הוא בית מנוחה. כעין העליון הוא בכל התיקונים שבו, להיות בתיקון העליון בית מנוחה ונחלה. כך בית הכנסת צריך להיות בכל תיקוני היופי כעין העליון, להיות בית תפילה, לתקן תיקונים בתפילה. %break .336 וביהמ"ק ההוא צריך שיהיו בו חלונות, כמ"ש בדניאל, חלונות פתוחים. כעין של מעלה. ועל זה כתוב, משגיח מן החלונות מציץ מן החרַכִּים. ואין לומר, שאפילו בשדה יש להתפלל, משום שעולה שם רוח. %break כי אנו צריכים בית. ואינו. שצריך להימצא בית למטה, כעין בית העליון, המלכות, להוריד הדייר העליון, השכינה, לדייר התחתון, לבני אדם. %break %page 408 .337 התפילה ההיא והרוח ההוא, צריכים לעלות ולצאת מן המֵצַר, בדרך ישר כנגד ירושלים. ועל זה כתוב, מן המצר קראתי יה. שצריך מקום צר בצרה, לשלוח בתוכו הרוח ההוא, שלא ייטה לימין ולשמאל. ובשדה אין הקול יכול לשלוח לו כך. %break כי כעין זה הוא קול שופר, שנדחה לחוץ בדרך ישר מתוך מקום צר, והולך ובוקע רקיעים, ועולה בעלייה לעורר רוח שלמעלה. %break .338 הרי כתוב, וייצא יצחק לשוח בשדה. הרי שמתפללים בשדה. אלא דבר אחר היה ביצחק, מה שלא היה בכל העולם. שהיה אחד מהאבות. ועוד, שפסוק זה אינו בא להתיר להתפלל בשדה, כי ודאי שבשדה אחר לא היה מתפלל. %break .339 אשרי חלקם של הזוכים לומר שירה זו בעוה"ז, וזוכים לומר אותה בעוה"ב. ושירה זו נבנית בכ"ב (22) אותיות קדושות חקוקות, ובעשרה מאמרות, והכול נרשם בשם הקדוש, והכול שלמות השם הקדוש. %break .340 בשעה שהיו עומדים ישראל על הים, והיו אומרים שירה, נגלה עליהם הקב"ה וכל מרכבותיו וצבאיו, כדי שיידעו את מַלְכּם, שעשה להם כל אלו הניסים והגבורות, וכל אחד ידע והסתכל, מה שלא ידעו והסתכלו שאר נביאי העולם. %break .341 כי אם לא היו יודעים ולא השיגו חכמה עליונה, איך אמרו כולם בשירה זו מילים אחדות, שלא נטו אלו מאלו, ומה שאמר זה אמר זה, ולא הקדים מילה זו למילה זו, אלא כולם אמרו במשקל אחד, ורוח הקודש הייתה בפי כל אחד, %break והמילים נאמרו כולן כאילו יצאו מפה אחד. אלא ודאי כולם בחכמה עליונה הסתכלו, וידעו דברים עליונים, ורוח הקודש בפי כל אחד ואחד. %break .342 ואפילו אלו שבמעֵי אימם, היו אומרים שירה כולם כאחד. והיו רואים כולם, מה שלא ראה יחזקאל הנביא. %break ועל כך היו כולם מסתכלים, כאילו ראו עין בעין. וכשגמרו הדברים, כולם מתבשמים בעצמם, וחושקים לראות ולהסתכל, ולא היו רוצים לנסוע משם מרוב השתוקקות. %break .343 בשעה ההיא אמר משה להקב"ה, בניך מרוב השתוקקות להסתכל בך אינם רוצים לנסוע מהים. מה עשה הקב"ה? סָתם כבודו בחוץ במדבר, ושם נגלה ואינו נגלה. %break אמר משה לישראל, כמה פעמים אמרתי שתסעו משם ולא רציתם, עד שהראיתי לכם זיו כבוד הקב"ה במדבר. ומיד היו חושקים. %break .344 ולא נסעו עד שאחז בהם משה, והראה להם זיו כבוד הקב"ה במדבר, אז מרוב השתוקקות ורצון להסתכל, הסיע אותם משה. כמ"ש, ויַסַע משה את ישראל מִיַם סוּף, וייצאו אל מדבר שׁוּר. %break הוא מִדבר, שהיו רוצים שם להסתכל בו בזיו כבוד המלך הקדוש, וע"כ נקרא מדבר שור. שפירושו, הסתכלות שם. %break %page 409 %H קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף %break .810 ה' רועי. ה' רועה שלי, כרועה הזה שמנהיג צאנו במקום שיש דשאים ועשבים, שלא יחסר שם משהו. אף כאן הקב"ה הוא רועה שלי, לזון אותי בכל מה שאני צריך. פירוש אחר, ה' רועי, לכן קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. ב' פירושים ושניהם אמת. %break .811 משום שהקב"ה, כל מעשיו בדין ובאמת, ועל דין ואמת מתקיים כל העולם. ובכל יום דן את העולם בדין לצדיקים ולרשעים ולכל בני העולם, כמ"ש, כי צדיק ה' צדקות אָהֵב. %break וכשהוא דן בני אדם, ורואה כמה הם רשעים וחוטאים לפניו, אז קשה בעיניו לתת להם מזון בכל זמן, משום שיש לו לזון את הרשעים ולאלו שחוטאים. %break .812 והוא עושה עימהם לפנים משורת הדין וזן ומפרנס אותם, כפי חסד העליון הנמשך ונוזל על כל בני העולם, ובו הוא זן ומפרנס לכל, לצדיקים ולחסידים ולרשעים ולכל בני העולם, ולכל חיות ובהמות השדה ועוף השמיים, %break מקרני ראמים עד ביצי כינים, ולא נשאר מי בעולם שלא יהיה זן ומפרנס לכל, אע"פ שקשה לפניו, מחמת מעשים של בני העולם, כקריעת ים סוף. %break .813 האם קריעת ים סוף הייתה קשה לו? והרי כתוב, גוער בים ויַבְּשֵהו. וכתוב, הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ. והרי כיוון שעלה הרצון לפניו, הכול הוא כאין לפניו, ואיך ייתכן שקריעת ים סוף קשה לפניו? %break .814 אלא בזמן שישראל קרבו אל הים, ורצה הקב"ה לקרוע להם את ים סוף, בא רהב, הממונה של מצרים, וביקש דין מהקב"ה. אמר לפניו, ריבון העולם, למה אתה רוצה לעשות דין במצרים ולקרוע את הים לישראל, הרי כולם רשעים לפניך, וכל דרכיך בדין ובאמת? %break הלוא אלו עובדים עבודה זרה, ואלו עובדים עבודה זרה, אלו חוטאים בגילוי עריות, ואלו בגילוי עריות, אלו שופכים דמים, ואלו שופכים דמים? %break .815 בשעה ההיא היה קשה לפני הקב"ה לעבור על דרך הדין. והנה ישראל היו נוסעים על הים, כמ"ש, ויאמר ה' אל משה, דַבֵּר אל בני ישראל וייסָעוּ. והיה קשה לפניו לעבור על הדין ולקרוע להם הים סוף. ולולא שהביט הקב"ה בזכות אברהם, %break שהקדים בבוקר לעשות מצוות ריבונו ורצונו, כמ"ש, וישכם אברהם בבוקר, היו כולם נאבדים בים, משום שבכל הלילה ההוא, היה הקב"ה בדין על ישראל. %break .816 כתוב, ולא קרב זה אל זה כל הלילה. שבאו מלאכי עליון לשבח בלילה ההוא לפני הקב"ה. אמר להם, האם מעשי ידיי טובעים בים ואתם משבחים לפניי? מיד, ולא קרב זה אל זה כל הלילה. כי, זה אל זה, כתוב במלאכים המשבחים להקב"ה, %break %page 410 כמ"ש, וקרא זה אל זה ואמר, קדוש. וכתוב, ויהי באשמורת הבוקר, שהביט הקב"ה בזכות אברהם, שהשכים בבוקר לעשות רצון אדונו, כמ"ש, וישכם אברהם בבוקר, אז חזר הים והמים ברחו מפני ישראל. %break .817 וישב הים לפנות בוקר לאיתנו. לאיתנו פירושו, לתְנאו הראשון, לתנאי שהתנה עימו הקב"ה כשברא העולם, שהתנה עימו, שייבקע בשביל ישראל. כי איתנו אותיות תנאי. כתוב לאיתנו, וכתוב, משכיל לאיתן האזרחי, %break שהוא אברהם, אף כאן לאיתנו רומז על אברהם. לפנות בוקר, שהשכים אברהם בבוקר לעשות רצון אדונו, אז נקרע הים. וע"כ היה קשה לפניו קריעת ים סוף. %break %page 411 %H הגלות נמשכת %break .21 אנו רואים וכן רואים גיבורי העולם, כלומר האומות, שהגלות נמשכת ועוד בן דוד לא בא. כך הוא, אבל מה שעושה שישראל יסבלו הגלות הזו, הוא כל אלו הבטחות שהבטיח להם הקב"ה. %break שנכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ורואים כל אלו הנחמות שבספרים הקדושים, ושמחים בליבם לסבול כל מה שבא עליהם. ולולא זה לא היו יכולים לסבול. %break .22 הכול תלוי בתשובה. וכולם יחד אינם יכולים עתה להתעורר בתשובה, משום שכתוב, והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה. וכתוב, והשֵבוֹתָ אל לבבך בכל הגויים אשר הִדיחֲך. %break וכתוב, ושבת עד ה' אלקיך. ואז, אם יהיה נידחךָ בקצה השמיים משם יקבצךָ. וטרם שכל אלו הדברים מתקיימים, אינם יכולים להתעורר מהם בתשובה. %break .23 כמה סתמתָ כל הדרכים והשבילים מכל בני הגלות, ולא הנחת להם פתחון פה. כי א"כ, שלא יתאמצו בתשובה בכל דור ודור, ולא יסבלו הגלות, ולא יבקשו שכר, וייצאו מדיני התורה, ויתערבו בשאר העמים. %break .24 כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה. כמו הרה, כי דרכה של מעוברת, שיעברו עליה תשעה חודשים שלמים. ויש בעולם כמה וכמה, שלא עברו עליה, אלא יום אחד או שניים מהחודש התשיעי. %break וכל הצירים והחבלים של המעוברת הם בתשיעי. ועכ"ז, אע"פ שלא עבר עליה אלא יום אחד מהחודש התשיעי, נחשב לה כאילו עבר כל החודש התשיעי בשלמות. %break אף כך ישראל, כיוון שטעמו טעם גלות, אם יחזרו בתשובה, נחשב להם כאילו עברו עליהם כל הצרות הכתובות בתורה. כש"כ, שכמה ייסורים עברו עליהם מזמן שהתחילה הגלות. %break .25 אבל כתוב, בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים. כמה רחמים ריחם הקב"ה על ישראל בדבר זה. בדומה, למלך שהיה לו בן יחיד, ואהב אותו אהבת נפש. ומתוך אהבתו, נתן אותו לאימו המלכה, שתגדל אותו ותלמד אותו דרכים ישרות. %break פעם אחת חטא הבן לאביו, בא אביו והיכה אותו, ואח"כ מחל לו על חטאו. חזר וחטא כבתחילה לאביו. הוציא אותו אביו מביתו וכעס עליו, יצא הבן מביתו. %break .26 ובמקום שילך בדרך הישר, ויהיה זכאי כראוי, כדי שישמע המלך אביו וישתוקק אליו, מה עשה? אמר, אחר שיצאתי מהיכל אבי, אעשה מכאן והלאה, כל מה שאני חפץ. מה עשה? הלך התחבר בזונות, והתלכלך בלכלוך של טינוף עימהן, %break ולא היה נמצא אלא עימהן, בהתחברותן. אימו המלכה פקדה בכל יום את הבן ההוא, וידעה שבנה התחבר עם זונות, וכל התחברותו היא עימהן, התחילה לבכות ולהתמרמר על בנה. %break %page 412 .27 יום אחד בא המלך אצלה, ראה אותה בוכה. אמרה, לא אבכה? הרי בננו מחוץ להיכל המלך, ולא די שאינו יושב בהיכל המלך, אלא שיושב בבית הזונות. %break מה יאמרו כל בני העולם, בן המלך יושב בבית הזונות. התחילה לבכות ולהתחנן אל המלך. אמר המלך, בשבילך אחזיר אותו, ואת תהיי הערֵב שלא יחטא. אמרה, הרי ודאי אהיה הערב שלו. %break .28 אמר המלך, כיוון שכך הוא, לא צריכים להחזיר אותו ביום בגלוי, שבושה לנו ללכת אחריו לבית הזונות. ואם לא היה כך, שטינף עצמו כך וחילל כבודי, הייתי אני וכל צבאותיי הולכים אחריו בכמה כבוד, בכמה תוקעי חצוצרות לפניו, %break בכמה כלי מלחמה מימינו ומשמאלו, עד שכל בני העולם יזדעזעו, ויידעו הכול, שבן מלך הוא. עתה, כיוון שהוא טינף עצמו, וחילל כבודי, הוא יחזור בסתר, שלא יכירו בו. חזר הבן אל המלך, ונתן אותו אל אימו. %break .29 לימים חטא כמקודם. המלך הוציא אותו ואת אימו איתו מהיכלו. אמר, שניכם תלכו, ושניכם תסבלו גלות ומכות. כיוון ששניכם תסבלו יחד, אז אני יודע, שבני ישוב בתשובה כראוי. %break .30 כך ישראל, הם בניו של המלך הקדוש. הוריד אותם למצרים. באותו זמן לא חטאו ולא הוריד אותם משום חטא, אלא גזרה שגזר בין הבְּתרים, שהייתה ראויה להתקיים. והקב"ה הסתכל לב' דברים: %break א. שאמר אברהם, במה אדע כי אירָשֶׁנה? שזו הייתה סיבה ועילה לגלות מצרים, ב. מטרם שיצאו ממצרים לא היו גוי, ולא היו ראויים להיות גוי כראוי. %break .31 כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות. רצה הקב"ה לעשות את ישראל כעין של מעלה, ושיהיו שושנה אחת בארץ כעין השושנה העליונה, המלכות. ושושנה המעלה ריח, ומובחרת מכל שאר שושנים שבעולם, אינה, אלא אותה שגדלה בין החוחים, וזו מריחה כראוי. %break וע"כ זרע שבעים זוגות, שהם שבעים נפש, והביא אותם בין החוחים, המצרים. ואלו החוחים, מיד שבאו אלו הזוגות לשם, העלו ענפים ועלים, ושלטו על העולם. ואז פרחה השושנה ביניהם. %break .32 כיוון שרצה הקב"ה, להוציא השושנה וללקוט אותה מביניהם, אז יבשו החוחים, ונזרקו, והושחתו, ולא נחשבו כלום. בשעה שהלך ללקוט שושנה, להוציא בנו בכורו, הלך המלך בתוך כמה צבאות, שרים ושליטים, %break עם דגלים פרושים, והוציא בנו בכורו בכמה גיבורים, והביא אותו להיכלו, וישב כראוי בבית המלך. %break .33 כיוון שחטא לאביו, הוכיח אותו והיכה אותו, שכתוב, וייחר אף ה' בישראל ויתנם ביד שוסים. חטא כמקודם, ומרד באביו. הוציא אותו מביתו. מה עשו ישראל? %break ראו כי התפזרו לבבל, התערבו בעמים, לקחו נשים נוכריות והולידו בנים מהם. עכ"ז, אמא הקדושה, המלכות, הייתה אפוטרופוס עליהם, שביקשה בעדם אל המלך, ז"א. %break .34 ועל שעשו כך, אמר הקב"ה, כיוון שבושה הוא לי, יבוא בני מעצמו, כיוון שחילל כבודי, אינו ראוי שאני אלך לשם, להוציא אותו ולעשות לו ניסים וגבורות כמקודם במצרים. %break %page 413 הם חזרו בלא העזרה הראויה להם, בלא נפלאות וניסים, אלא כולם היו נדְחים, כולם עייפים בעניות, וחזרו להיכל המלך בבושה. ואמא הקדושה, המלכות, ערבה להם. %break .35 חטאו כמקודם. הקב"ה הוציא את הבן מהיכלו כבתחילה, ואימו איתו. אמר, מכאן והלאה האם ובנה ביחד יסבלו כמה רעות. כמ"ש, ובפשעיכם שוּלחה אימכם. %break וכתוב, בצר לךָ ומְצָאוךָ כל הדברים האלה באחרית הימים. באחרית הימים, זוהי אמא הקדושה, המלכות, שהיא אחרית הע"ס, שעימה יחד סבלו כל מה שסבלו בגלות. %break .36 ואילו יחזרו בתשובה, אפילו רעה אחת או צער אחד שעבר עליהם, היה נחשב להם, כאילו סבלו כל צרות הגלות. ואם לא, שאינם חוזרים בתשובה, צריכים להמתין, עד שיסתיים הקץ, וכל הדורות שלו. %break כמ"ש, לצמיתות לקונה אותו לדורותיו. עד שייצאו כל הדורות המוקדמים לקץ. ועכ"ז, הדבר תלוי בתשובה. וע"כ נמשכת הגלות. %break %page 414 %H להזכיר יציאת מצרים %break .429 לאחר כוונת שמע, צריכים להזכיר יציאת מצרים, משום שהייתה השכינה בגלות. ובזמן שהיא בגלות, אין חיבור שיתחברו עולם העליון, ז"א, בעולם התחתון, המלכות. וצריכים להראות חירות של גאולה של מצרים, שהייתה בכמה אותות, בכמה ניסים, שעשה הקב"ה. %break וגאולה זו צריכה להיזכר ולהיראות, שאע"פ שהייתה בגלות, עתה יש לה חירות, מהיום שנפתחו הקשרים שבמצרים. ואלו אותות וניסים שנעשו. %break .430 וצריכים להראות החירות של המלכות, משום שהתחברה בבעלה, ז"א, וכדי להסמיך גאולה, יסוד, לתפילה, מלכות, שיהיה הכול אחד בלי פירוד, ולא להראות גירושים, לומר שהמלכות גרושה בגלות מהאיש שלה, ז"א. כמ"ש, ואישה גרושה מאישהּ לא ייקָחוּ. %break .431 והלוא היא בגלות, ומגורשת מהאיש שלה, ז"א? אלא ודאי היא בגלות לדוּר עם ישראל. כי בכל מקום שגלו ישראל, שכינה עימהם, כדי להגן עליהם. אבל לא גורשה מז"א. והרי השכינה לא נראתה בבית ראשון ובבית שני בזמן שחטאו ישראל. %break ועכ"ז לא היה נחשב זה לגלות, מכ"ש לגירושים. אלא עד שגלו ישראל, אם חטאו, הסתלקה השכינה למעלה. ואח"כ, כשגלו, לא עלתה למעלה, אלא עשתה דירתה עם ישראל. אבל גירושים לא היו מעולם. %break .432 ומשום זה צריכים להראות גאולה, שיש בה ארבע גאולות. כי בשעה שיצאה השכינה מגלות מצרים, ביקשה מהקב"ה, שיגאל אותה עתה ד"פ, שהם ארבע גאולות, כנגד ארבע גלויות, כדי שתהיה בת חירות ולא תהיה עוד גרושה. %break וע"כ בשעה של גאולת מצרים, עמדה ונגאלה ארבע גאולות ביציאת מצרים, כלומר, עם קבלת המוחין דיציאת מצרים, נגאלה השכינה מכל ד' מלכויות, מכל הגלויות עד ביאת המשיח. באופן, שלא תהיה נחשבת עוד לגרושה מהאיש שלה, ז"א. %break ועתה, שהשכינה צריכה תיקון, להתחבר בבעלה, ז"א, צריכים להראות גאולת מצרים ההיא, שיש בה ארבע גאולות. ועם התעוררות המוחין דיציאת מצרים, היא מתוקנת להתחבר בבעלה, כי נעשית חירות מכל ד' מלכויות. %break .433 וע"כ יש להזכיר בגאולה ההיא ד"פ: אמת אמת אמת אמת, עד, עזרת אבותינו. שהם כנגד ד' גאולות, שהם עזרה וסֶמך לכל ישראל. ומעזרת אבותינו והלאה, %break יש ד"פ אחרות, אמת אמת אמת אמת. והם הוכפלו, כדי שתהיינה ד' גאולות אלו בקיום חזק בחותם חזק של טבעת המלך. וע"כ ד' גאולות כפולות בקיום. %break .434 וכל ד' הגאולות הן ביציאת מצרים ההיא, כי אילו לא נמצאו אלו ד' גאולות ביציאת מצרים ההיא, לא הייתה מתחברת בתיקוניה עם ז"א, בכל פעם שתהיה גלות, שהשם הקדוש יתייחד. %break %page 415 וע"כ יש להזכיר גאולת מצרים תמיד, בכל הקדושות של הקב"ה. ברוך שמו לעולם ולעולמי עולמים. %break .435 הסוד של הקדושה, קדוש קדוש קדוש, שאנו אומרים, הוא שבקדושה מתקדשים כולם למעלה ולמטה, המלאכים וישראל, וכל המדרגות וכל המרכבות העליונות והתחתונות, %break כולם מתקדשים בקדושה זו. ובקדושה זו סודות עליונים לאלו בעלי הסוד, המסתכלים בקדושת ריבונם. %break .436 אמר רבי שמעון, למסור נפשו לאדונו, יפה הוא. חברים, אשרי חלקכם, ואשרי עיניי שראו כך, שזכיתי בחיי, שיתעוררו דברים קדושים אלו בעוה"ז. וכולם כתובים למעלה לפני המלך הקדוש. %break %page 416 %H כי נפלתי קמתי %break .402 כתוב, אל תשמחי אויַבתי לי, כי נפלתי קמתי. אויבתי לי, מלכות הרשעה, שהיא אויבת מלכות הקדושה. ופסוק זה, כנ"י, המלכות הקדושה, אמרה אותו. %break אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי קמתי. משא"כ למלכות האחרת הרשעה, כיוון שתיפול לא תקום עוד לעולם. אבל כנ"י, אע"פ שנפלה תקום. וקמה הרבה פעמים. כמ"ש, כי נפלתי קמתי. %break .403 כמה פעמים נפלה כנ"י בגלות, וישבה בין האויבים האלו, ושאר העמים עכו"ם, קמו על ישראל לכלותם מן העולם. כמ"ש, על עמְךָ יערימו סוד. %break וכתוב, כי נועצו לב יחדיו, אמרו לכו ונכחידֵם מגוי. ועכ"ז, אע"פ ששאר העמים עמדו עליהם, הקב"ה לא עזב אותם בידיהם, ואם נפלו קמו. כמ"ש, כי נפלתי קמתי. כי הקב"ה מקימה תמיד. %break .404 וכנ"י, המלכות, בזמן שהקב"ה יקים אותה מעפר הגלות, ותסתלק ממנו, תאמר, אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי קמתי. כי נפלתי בגלות, והשתעבדו בניי, קמתי, בזמן הזה. %break ומשום זה, בזמן שהוציא משה את ישראל ממצרים, כשעשה להם הקב"ה אלו הניסים והגבורות, אז, ויקם משה את המשכן. כי ע"י משה, ז"א, הוקם המשכן, המלכות, בכל פעם. %break %page 417 %H שני דמים, אחד של פסח ואחד של מילה %break .128 כתוב, אני ישֵׁנה וליבי ער, קול דודי דופק, פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי. אמרה כנ"י, אני ישנה בגלות מצרים. כי הגלות הייתה מכוח שליטת השמאל על הימין, ומדינים דשמאל מסתלקים המוחין של המלכות, שזו שֵׁינה. %break שהיו בניי בשעבוד הקשה. וליבי ער לשמור אותם שלא יִכלו בגלות. קול דודי דופק, זה הקב"ה, שאמר, ואזכור את בריתי. %break .129 פתחי לי פֶּתח כחודו של מחט, ואני אפתח לך השערים העליונים. פתחי לי אחותי, כי הפתח להיכנס אליי הוא בך. שלא ייכנסו אליי בניי אלא בך, אם את לא תפתחי פתחך, הרי אני סגור, שלא ימצאו אותי. משום זה פתחי לי. %break וע"כ דוד, כשרצה להיכנס אל המלך, אמר, פִּתחו לי שערי צדק, אבוא בם אודה יה, זה השער לה'. שערי צדק, המלכות, הוא פתח להיכנס אל המלך. זה השער לה', למצוא אותו ולהידבק בו. וע"כ, פתחי לי אחותי רעייתי, כדי להזדווג עימך ולהיות בשלום עימך לעולמים. %break ז"א מצד עצמו הוא בחסדים מכוסים מחכמה. והמלכות מצד עצמותה היא בחכמה בלי חסדים. ומכונה לילה, מפני שהחכמה אינה מאירה בלי חסדים. לפיכך אין שלמות השפע לגאולת ישראל, אלא ע"י זיווג ז"א ומלכות, %break כי אז נכללים החסדים דז"א בחכמה דמלכות, וישראל מקבלים שפע שלם מג"ר. אמנם כשמקבלים ממלכות בלבד, הרי הארת החכמה דקה מאוד להיותה בבחינת לילה, כל עוד שאינה מלובשת בחסדים. %break וכן אינם יכולים לקבל מז"א בלבד, כי כל עוד שהחסדים אינם נכללים מחכמה, הרי הם בבחינת ו"ק בלי ראש. שאין בהם השגה. %break .130 בשעה שהקב"ה היה הורג בכורי מצרים, כלומר כל אלו שהרג בחצות לילה, והוריד המדרגות שלמעלה למטה, בה בשעה נכנסו ישראל בברית האות הקדוש, שנימולו, והתחברו בכנ"י, והתאחדו בה. אז הראו אותו הדם על הפתח. %break ושני דמים היו, אחד של פסח ואחד של מילה. והיה נרשם על הפתח רושם האמונה. אחד מכאן ואחד מכאן ואחד ביניהם, ג' קווים, כמ"ש, ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף, כדי להראות אמונה. %break מכת בכורות ומילה הן קרובות זו לזו. כי מכת בכורות באה ע"י שקו האמצעי עורר את המסך דחיריק, הממעט הג"ר דשמאל, ואז מתו כל בכורי מצרים, הנמשכים מג"ר אלו. %break כי הדינים דמסך דחיריק מיעטו הג"ר האלו. והוריד המדרגות שלמעלה למטה. שמיעט השמאל מג"ר שלו והוריד אותו למטה לו"ק. הרי שהדינים דמסך דחיריק ביטלו הדינים דשמאל. %break %page 418 וכן עניין המילה, שהדינים דנוקבא מבטלים דינים דדכורא. ולפיכך עשו ישראל התעוררות של מטה בחצות לילה, ומלו את עצמם, כדי שקו האמצעי יבטל עם הדינים דנוקבא שבמסך דחיריק, את הג"ר דשמאל. ושני דמים היו, והיה נרשם על הפתח רושם האמונה. %break אחד מכאן ואחד מכאן ואחד ביניהם, לעורר פעולת קו האמצעי, שימעט הג"ר דשמאל, וייחד ב' הקווים. אשר בכוח המיעוט דקו שמאל, נהרגו בכורי מצרים. וע"י ייחוד ב' הקווים, יצאו ישראל מגלות. %break .131 כתוב, בחודש הראשון בארבעה עשר לחודש, בין הערבַּיים, פֶּסח לה'. שאז מבטלים חמץ ושאוֹר, וישראל מסתלקים מרשות אחרת, ונעקרים ממנה, ומתאחדים במצה קשר קדוש. אחר שנימולו נכנסו במצה, עד לאחר מתן תורה, %break שעשו פריעה, והתגלה הרושם שלהם, ואז נתן להם קשר במקום עליון בקשר האמונה, במקום שכתוב, הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים, מז"א. %break כי ב' מצבים יש במלכות: א. מטרם מיעוטה, שהייתה אז במצב שני המאורות הגדולים, שהייתה גדולה כז"א, ושניהם קיבלו מבינה, ז"א חסדים והמלכות חכמה, ולא הייתה צריכה לקבל מז"א. %break ב. אחר מיעוטה, שהקב"ה, קו האמצעי, במסך דחיריק שבו, אמר לה, לכי ומעטי את עצמך, שאז ירדה מתחת לחזה דז"א, ואינה ראויה עוד לקבל חכמה, אלא הכול מקבלת מז"א. %break במצב א' השפע נקרא מצה או לחם עוני. השפע של מצב ב' נקרא לחם מן השמיים או חמץ. במצב א' יש מעֲלה, שאין בה מיעוט ויכולה לקבל חכמה, ומקבלת מאותו מדרגה שז"א מקבל, מבינה. ומשום זה גדולה כמוהו, כי הם במדרגה אחת תחת הבינה. %break אבל יש שם חיסרון גדול, כי בהיותה מקבלת מקו שמאל דבינה בלבד, יש בה חכמה בלי חסדים, שאין החכמה יכולה להאיר בלי התלבשות החסדים, ע"כ הארתה מצומצמת ודקה מאוד. וע"כ נקרא השפע, שיורד אז ממנה, בשם מצה או לחם עוני. %break במצב ב' המעֲלה היא, שמקבלת מז"א, שבו החסדים והחכמה כלולים יחד בקו האמצעי, והם מאירים בהרחבה גדולה. והחיסרון הוא, כי המיעוט שורה עליה מכוח המסך שבחזה דז"א, ואינה ראויה עוד לקבל אור מבינה, אלא כל מה שיש בה מקבלת מז"א, %break וע"כ השפע המושפע ממנה במצב הזה מכונה לחם מן השמיים, כי אינו שלה עצמה, אלא מקבלת מז"א, שנקרא שמיים. וכן נקרא השפע לחם חמץ או שאור, שיש בשפע זה אחיזה לקליפות, מחמת המיעוט השורה עליה, מכוח המסך דחזה דז"א. %break בליל פסח הייתה המלכות משפיעה לחם ממצב א' שבה, כי הייתה מטרם מיעוטה. וכל הקליפות הנאחזות במיעוט הירח, שנקראות חמץ ושאור, היו מתבטלות, כי התבטלה אחיזתן, שמחמת זה יצאו ישראל מרשות מצרים. שהתבטלו כל הקליפות וכוח השעבוד שלהן, %break והתאחדו בשפע הקדוש, הנקרא מצה. ואחר שמלו ופרעו נגלתה הרשימה, המוחין של מצב ב', שלאחר מיעוט המלכות, אשר הארתם רחבה וגדולה, ואינן עוד לחם עוני. %break אבל באים מז"א, כי אינה יכולה עוד לקבל מבינה, מחמת שהתמעטה. ואין השפע נחשב עוד לשפע המלכות, אלא נחשב ע"ש ז"א. %break %page 419 %H זיווג בליל פסח %break .132 בי"ד (14) לחודש, בלילה, בשעה שהזיווג של הלבנה, המלכות, נמצא בשלמות עם השמש, ז"א, הספירות התחתונות של הקליפות אינן נמצאות כל כך בעולם. כי בעת חידוש הלבנה, נמצאים מינים רעים, ומתעוררים להתפשט בעולם. %break אבל בשעה שזיווג הלבנה נמצא באור השמש בשלמות, מתאספות כל הקליפות למקום אחד ונחבאות, וקדושות המלך מתעוררות. אז כמ"ש, ליל שימורים הוא לה'. כי הזיווג הקדוש נמצא, והוא שמור בכל. %break .133 משום זה תיקון הכלה, המלכות, הוא ביום .14 ובלילה של 15 נמצא יישוב הבית, זיווג זו"ן. אוי לאלו שאינם מבני הבית, שאינם דבקים במלכות, בשעה שבאות להזדווג התורות יחד, תושב"כ, ז"א, ותשבע"פ, מלכות. אוי לאלו שאינם נודעים להם. %break משום זה, ישראל הקדושים מתקנים לזו"ן בית, זיווג, כל היום ה-.14 ועל ידיהם נכנסים המוחין הצריכים לזיווג זו"ן. וזו"ן שמחים ומזמרים שניהם. אשריהם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב. %break .134 בלילה הזה מתעורר זיווג עליון קדוש. וכתוב, הוא הלילה הזה לה' שימורים לכל בני ישראל לדורותם. שימורים, זיווג הלבנה והשמש, מלכות וז"א. לכל בני ישראל לדורותם, שמכאן והלאה התאחדו והתקשרו ישראל בקשר השם הקדוש, %break ויצאו מרשות אחרת. משום זה ביום י"ד (14) מתקנים את עצמם, ומבערים חמץ מביניהם, ונכנסים ברשות הקדושה. ואז מתעטרים חתן וכלה, ז"א ומלכות, בעטרות של אמא עילאה, בינה, וצריך אדם להראות עצמו בן חורין. כי מוחין דאמא עילאה נקרא חירות. %break חידוש הלבנה מורה על מיעוט הירח, המלכות. שאז יש אחיזה לקליפות בה. וזה נמשך עד זמן הזיווג הגדול, שהמלכות מזדווגת עם השמש פב"פ, עד שלא ניכר מיעוט בה, שעל זה מורה שלמות הלבנה בליל ט"ו (15) לחודש, שאין בה פגם. %break בשעה שזיווג הלבנה נמצא באור השמש בשלמות, מתאספות כל הקליפות למקום אחד, ונחבאות, וקדושות המלך מתעוררות. אז, כמ"ש, ליל שימורים הוא לה'. כלומר, שיש זיווג ז"א ומלכות בליל פסח בתכלית השלמות, עד שאין בה מיעוט. %break שזה רק בשעה שהמלכות עולה לאמא עילאה, וז"א לאבא עילאה. ואין כזה בכל הימים הטובים, אפילו ביום. %break ולומדים זה מכוח שקראה התורה לליל ט"ו בניסן בשם ליל שימורים. זה מורה שהמלכות היא במילואה כמו הלבנה בליל ט"ו, והיא שמוּרה מכל הקליפות, מחמת הזיווג הגדול דזו"ן במקום או"א. %break הזיווג הגדול דזו"ן בליל פסח, משום שציוותה התורה השבתת שאור ועשיית קורבן פסח ביום י"ד, שלא מצאנו כזה בשום ערב יו"ט. ע"כ משמע מזה, שהוא הכשרה לזיווג שבלילה. משום זה תיקון הכלה, המלכות, הוא ביום 14, %break שמכשירים ומתקנים את המלכות בהשבתת שאור ועשיית הפסח, משום שבלילה של חמישה עשר, בליל פסח, נמצא יישוב הבית, זיווג דזו"ן. ואין עוד זיווג עליון כזה, כמו בליל פסח בלבד, שמלכות עולה לאמא עילאה, וז"א לאבא עילאה. %break %page 420 %H ארבע כוסות %break .135 אלו ארבע כוסות של הלילה ההוא, כנגד ד' גאולות: והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי. כיוון שהזיווג הקדוש נמצא בלילה ההוא בכל הצדדים, בין בחכמה ובין בחסדים, והזיווג הוא בארבעה קשרים, שהם ד' מדרגות, חו"ב תו"מ, שאינן נפרדות זו מזו כשזיווג זה נמצא. %break ואנו מתעוררים בשמחה שלהן, ושותים כנגדן ד' כוסות, משום שזכינו בהן, כי מי שאחוז בהארת הזיווג, זוכה בכל ד' מדרגות חו"ב תו"מ. וע"כ השתנה לילה זה מכל שאר הלילות, וצריכים לעשות ולייחד השם בכל, ולשמוח בלילה הזה, משום שהוא שמחה למעלה ולמטה. %break .136 ארבע אלו, חו"ב תו"מ, קוראים להם ד' גאולות, משום שהמדרגה האחרונה הזו, מלכות, נקראת גואל, המלאך הגואל. ואינה נקראת גואל, אלא ע"י מדרגה אחרת עליונה, ת"ת, העומדת עליה ומאירה לה. %break ות"ת אינו מוציא אליה אור, אלא בב' מדרגות שעליו, חו"ב, שת"ת מקבל מהם. נמצא שארבע אלו, חו"ב תו"מ, הם ד' גאולות, להיותם נקשרים במלכות, הנקראת גואל. %break %H הלל בימי פסח %break .137 כתוב, שבעת ימים שאור לא יימצא בבתיכם. והשמחה היא כל השבעה. ולמה אינם אומרים הלל שלם כל שבעת הימים של פסח, כמו בסוכות, שאומרים שמונה ימים הלל בשלמות השמחה בכל יום ויום? %break .138 בפסח לא נקשרו ישראל בשלמות, כמו שנקשרו אח"כ. משום זה בלילה הראשון, שנמצא בו זיווג זו"ן, ושמחת הכול נמצאת, וישראל נקשרו בשמחה ההיא, אנו עושים שלמות וההלל שלם. אבל אח"כ, בכל ימי פסח, %break אע"פ שכל שבע המדרגות חג"ת נהי"מ מאירים בשבעה ימי הפסח, עד עתה עוד לא נקשרו בהם ישראל, ועוד לא עשו פריעה, שיתגלה בהם הרושם הקדוש, ולא קיבלו התורה, ולא נכנסו במדרגות חג"ת נהי"מ, שנכנסו אח"כ. %break משום זה בסוכות נמצאת שלמות, אבל בפסח עוד לא זכו, ועוד לא נמצאת בהם השלמות. ואע"פ שנמצאים כל שבעת הימים, חג"ת נהי"מ דז"א, בשבעה ימי פסח, אינם בגלוי, וישראל עוד לא נקשרו בהם כראוי, עד לאחר מתן תורה. %break .139 ע"כ שמחת הכול ושלמות ההלל הן בלילה הראשון של פסח, משום אותו החלק שישראל נקשרו בו. כיוון שבלילה ההוא נמצא הזיווג, וכל הקשר של המדרגות כולן שנגלו, נמצא מצד הזיווג, מצד התעוררות של מעלה, ולא מצד ישראל. %break וכשהזיווג דז"א נמצא במלכות, נמצאות ב' מדרגות חו"ב עומדות ג"כ עליה. וכשאלו נמצאות, הרי כל הגוף, כל קומת ז"א, נמצא עימהם. ואז הוא שלמות הכול ושמחת הכול, וההלל נשלם. %break כי אז התעטרה הלבנה, המלכות, בכל. אבל לא לאחר הלילה הראשון, שכל יום משבעת הימים חג"ת נהי"מ נמצא, וישראל עוד לא זכו בהם. הרי אין ההלל שלם, כמו בזמנים אחרים. %break %page 421 %H ערב רב %break .100 וערב רב, הם כמ"ש, ויַרְא העם וינועו ויעמדו מרחוק. כך יהיו רחוקים מהגאולה, ויִראו את תלמידי החכמים והעם הקדוש בכל הכבוד הזה. והם יהיו רחוקים מהם. ואם ירצו להתחבר עימהם, כתוב, לא תיגע בו יד, כי סָקוֹל ייסקל או יָרה יִיָרה. %break בזמן ההוא יתקיים בישראל הכתוב, ה' בדד ינחנו ואין עימו אל נכר. ואין מקבלים גֵרים לימות המשיח. וכתוב, ורשעים בחושך יידָמו. אלו הם ערב רב. ומשום זה אמר הנביא עליהם, ואל אדמת ישראל לא יבואו. %break .101 אמר אליהו למשה, השעה לעלות למעלה ולהביא הגאולה השלמה, אמור אתה עליי בשבועה, כלומר שתשביעני למהר הגאולה. כי בשבילך אני רוצה לעלות. %break כי נתן לי הקב"ה רשות, להתגלות לך בבית האסורים שלך, בקבורה שלך, ולעשות עימך טוב, כי אתה מחוֹלָל מעוונות העם, שהוא ביניהם כמו בבית האסורים, כמ"ש, והוא מחוֹלָל מפשעינו. %break .102 אמר לו משה, בשבועה עליך בשם הוי"ה, שלא תאחר הגאולה בכל יכולתך, כי אני נמצא בצער רב. כי עליי כתוב, וייפן כה וכה וירא כי אין איש, עוזר לי. להוציא אותי מהצער הזה, מהקבורה הזו, שכתוב עליי, וייתן את רשעים קִברוֹ. %break ואינם מכירים אותי, ואני נחשב בעיניהם, בין הערב רב הרשעים, ככלב מת שסרח ביניהם. כי חכמת סופרים תסרח ביניהם בכל עיר ועיר, ובכל מקום שישראל מפוזרים ביניהם בין המלוכות. %break ונעשו הערב רב רועים על ישראל, שהם צאן הקב"ה, שכתוב עליהם, ואַתן צאני צאן מרעיתי, אדם אתם. ואין להם יכולת לעשות טוב עם תלמידי חכמים. %break כי משה רבנו, הוא התורה והדעת הפנימית, שלא תתגלה אלא בגאולה השלמה, ועד אז כתוב עליו, והוא מחולל מפשעינו. כי התורה, משה, התחללה ונעשתה חלולה, כי נעלמה הפנימיות שבה, ולא נשארה לנו אלא רק החיצוניות. %break ואני נחשב בעיניהם, בין הערב רב הרשעים, ככלב מת שסרח. כלומר, שהם מתרחקים מפנימיות התורה, כמו שמתרחקים מסירחון. שעליה נאמר, וחכמת סופרים תסרח. %break .103 ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. והערב רב מחרימים אותם ביניהם. ובמקומות רבים אין נותנים להם אלא רק דבר קצוב, באופן שלא תהיה תקומה לנפילה שלהם, ואפילו חיי שעה. וכל החכמים ואנשי חיל ויראי חטא, %break %page 422 נמצאים בצער בדוחק וביגון, ונחשבים ככלבים. כמ"ש, בני ציון היקרים המסולאים בפז, איכה נחשבו לנִבלֵי חֶרש בראש כל חוצות. שאינם מוצאים אכסניה ביניהם. %break .104 ואלו הערב רב, הם עשירים, בשלווה, בשמחה, בלי צער ובלי יגון כלל, גזלנים בעלי שוחד, שהם דיינים ראשי העם. כי מלאה הארץ חמס מפניהם. עליהם כתוב, היו צריהָ לראש. %break אמר משה לאליהו, בשבועה עליך, פעם שנייה, בחי ה' צבאות אלקי ישראל יושב הכרובים, שכל אלו הדברים לא ייפלו מפיך ובכל יכולתך תאמר אותם לפני הקב"ה, ולהראות הדוחק שלהם. %break %page 423 %H אשרי העם יודעי תרועה %break .5 אשריהם ישראל, שהקב"ה נתן להם התורה הקדושה, ולימד אותם דרכיו להתדבק בו, ולשמור מצוות התורה, לזכות בהם לעוה"ב. וקירב אותם בשעה שיצאו ממצרים, %break כי אז הוציא אותם מרשות אחרת, והעלה אותם להתאחד בשמו, ואז נקראו בני ישראל בני חורין מכל, שלא ישבו תחת רשות אחרת, והעלה אותם להתאחד בשמו העולה על הכול, השולט על העליונים והתחתונים. %break .6 מתוך אהבתם קרא להם, בנִי בכורִי ישראל, כעין שלמעלה, כמו ז"א, הנקרא בכור. והרג כל בכור שלמעלה ולמטה, מס"א. וכדי להוציא אותם, התיר קשרים ואסורים של עליונים ותחתונים, שעשו המצרים, שלא יוכלו ישראל לצאת ממצרים. ועשה אותם בני חורין מכל. %break וע"כ לא רצה הקב"ה להוציא אותם ע"י מלאך ולא ע"י שרף, אלא הוא עצמו. ועוד, כי הוא ידע להבחין בין בכור ובין שאינו בכור, ולדעת הכול, ולהתיר אסורים. ואינם ברשות שליח אחר, אלא בידו. %break .7 בלילה ההוא שרצה הקב"ה להרוג כל אלו הבכורים, בשעה שהחשיך הלילה, באו מזמרים לזמר לפניו. אמר להם הקב"ה, אין הזמן לומר שירה, כי שירה אחרת מזמרים בניי בארץ. בשעה שנחלק הלילה, התעורר רוח צפון, והקב"ה עשה אז נקמות לישראל. %break וישראל מזמרים שירה בקול רם. ואז עשה אותם בני חורין מכל. ומלאכים עליונים, וכל המחנות העליונים, כולם היו מקשיבים לקולם של ישראל, אחר שנימולו, ורשמו בתיהם מאותו הדם, ומדם הפסח, בג' רשימות, על המשקוף ועל שתי המזוזות. %break .8 מהו הטעם, שרשמו הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות? משום שהוא רושם קדוש. והמחבל, כשיצא וראה אותו הדם, שהיה רשום על הפתח, ריחם על ישראל. כמ"ש, ופָסח ה' על הפתח ולא ייתן המשחית לבוא אל בתיכם. %break ואם הקב"ה בא והרג בארץ מצרים ולא שליח אחר, למה הרושם הזה שעל הפתח? הרי הכול גלוי לפניו? ועוד, מהו שכתוב, ולא ייתן המשחית? משמע, שהוא שליח. הלוא היה צריך לכתוב, ולא ישחית? %break .9 אלא ודאי כך הוא. כמ"ש, וה' היכה כל בכור. וה', מורה הוא ובית דינו, ז"א ומלכות. ובית דינו הזה נמצא כאן. וע"כ כתוב, המשחית. ובכל מקום צריכים להראות מעשה למטה, כדי לעורר כנגדו למעלה, להינצל. %break ובגלל זה היו צריכים לתת הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות, כדי לעורר עליהם הרחמים למעלה. כי כעין זה הם הקורבנות על המזבח, כדי שלא יהיה נמצא משחית. %break %page 424 .10 זהו מעשה בקורבנות. ובזמן שלא צריך זה, כגון ברה"ש, שהוא יום הדין, ובעלי לשון הרע עומדים לקטרג על ישראל, אין מספיקים קורבנות בלבד, אלא צריכים גם דיבורים, שהם תפילות ובקשות. וצריכים להראות מעשה, בשופר. כדי לעורר שופר אחר, בינה. %break ואנו מוציאים בקול השופר הזה רחמים ודין יחד, כמו ששופר עליון, בינה, הוציא קול, ז"א, שהוא כלל חסד דין ורחמים יחד. כי ת"ת, שהוא ז"א, כלול מחסד מדין ומרחמים. %break ולעורר רחמים אנו הולכים בתקיעת שופר. ולשבור בעלי הדין, שלא ישלטו ביום ההוא. וכשהרחמים מתעוררים, כל הנרות העליונים, הספירות, מאירים מצד זה ומצד זה, מימין ומשמאל, ואז, באור פני מלך חיים. %break .11 בשעה שהכוהן מתכוון להדליק נרות למטה, ומקריב קטורת הסמים, באותה שעה מאירים הנרות העליונים, הספירות, ונקשר הכול יחד. ושמחה וחדווה נמצאות בכל העולמות. כמ"ש, שמן וקטורת יְשמַח לב. וע"כ כתוב, בהעלותך את הנרות. %break %H פסח במועדו ופסח שני %break .56 וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחודש הראשון לאמור, ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. מהו הטעם, שהקב"ה הזהיר את בני ישראל במדבר סיני על הפסח? והרי כבר נאמר להם במצרים. %break אלא בשנה השנית היה, וישראל חשבו שהפסח אינו נוהג אלא במצרים. וכיוון שעשו אותו פעם אחת במצרים, חשבו, שלא צריך יותר. %break בא הקב"ה והזהיר אותם עליו, שלא יחשבו שעבר זמנו במצרים, ואין צריך יותר. ומשום זה הזהיר במדבר סיני, בשנה השנית, לתקן להם הפסח לדורי דורות. %break .57 אע"פ שהזהיר אותם במצרים, ציווה אותם עתה בפעם השנייה באותו המקום שכל מצוות התורה ניתנו בו. ומהו שכתוב, בשנה השנית בחודש הראשון? %break סוד עליון הוא. יש אחד שנקרא שנה, ויש אחד שנקרא חודש. חודש הוא הלבנה, המלכות. שנה זה השמש, ז"א, המאיר ללבנה. %break בשנה השנית בחודש הראשון, מורה על זיווג ז"א ומלכות, הנקראים שנה וחודש, במקום מדבר סיני, שהוא זיווג שני לאחר יציאת מצרים. שזה היה בזמן שכל מצוות התורה נמסרו בו. כי ע"י זיווג זו"ן שבמדבר סיני ניתנו כל מצוות התורה. %break .58 אוי לאותו אדם, שאומר, כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות, ודברי הדיוט של עשיו ולבן וכדומה. כי א"כ, אפילו בזמן הזה אנו יכולים לעשות תורה מדברי הדיוט, ועוד יותר יפים מהם. %break ואם התורה באה להראות דברי העולם, אפילו שליטי העולם יש ביניהם דברים מעולים יותר. א"כ נלך אחריהם ונעשה מהם תורה, כאותו האופן. אלא שכל דברי התורה הם סודות עליונים. %break .59 העולם העליון והעולם התחתון, במשקל אחד נשקלו. ישראל למטה כנגד מלאכים עליונים למעלה. מלאכים עליונים, כתוב בהם, עושה מלאכיו רוחות. %break %page 425 ובשעה שיורדים למטה, מתלבשים בלבוש של העוה"ז. ואם לא היו מתלבשים בלבוש כעין העוה"ז, לא היו יכולים לעמוד בעוה"ז, והעולם לא היה סובל אותם. %break ואם במלאכים כך, התורה שבראה את המלאכים ואת כל העולמות, והם מתקיימים בגללה, על אחת כמה וכמה, כיוון שירדה לעוה"ז, אם לא הייתה מתלבשת באלו הלבושים שבעוה"ז, שהם הסיפורים ודברי הדיוט, לא היה יכול העולם לסבול. %break .60 וע"כ הסיפור הזה שבתורה הוא לבושה של התורה. מי שחושב שאותו הלבוש הוא תורה ממש, ואין בו דבר אחר, תיפח רוחו, ולא יהיה לו חלק לעוה"ב. משום זה אמר דוד, גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך. להביט במה שמתחת ללבושה של התורה. %break .61 יש לבוש הנראה לכל. ואלו הטיפשים, כשרואים אדם לבוש יפה, שנראה להם הדוּר בלבושו, אין מסתכלים יותר, ודנים אותו ע"פ לבושו ההדור. ומחשיבים את הלבוש כגוף האדם, ומחשיבים גוף האדם כמו נשמתו. %break .62 כעין זה היא התורה. יש לה גוף, והוא מצוות התורה, הנקראות גופי תורה. הגוף הזה מתלבש בלבושים, שהם סיפורים של עוה"ז. הטיפשים שבעולם, אינם מסתכלים אלא בלבוש ההוא, %break שהוא סיפור התורה. ואינם יודעים יותר, ואינם מסתכלים במה שיש תחת הלבוש ההוא. %break אלו שיודעים יותר, אינם מסתכלים בלבוש, אלא בגוף, שהוא תחת הלבוש ההוא. החכמים, עבדי המלך העליון, אותם שעמדו בהר סיני, אינם מסתכלים אלא בנשמה שבתורה, שהיא עיקר הכול, תורה ממש. ולעת"ל, עתידים להסתכל בנשמה של הנשמה שבתורה. %break .63 אף כך הוא למעלה, שיש לבוש, גוף, נשמה, ונשמה לנשמה. השמיים וצבאם הם הלבוש, וכנ"י, המלכות, היא הגוף המקבל הנשמה, שהיא תפארת ישראל, ז"א. וע"כ המלכות היא גוף לנשמה. כי ז"א מתלבש בה כמו נשמה בגוף. %break הנשמה, תפארת ישראל, היא התורה ממש, נשמת התורה, שבה מסתכלים החכמים. ונשמה לנשמה הוא עתיקא קדישא, שבו יסתכלו לעת"ל. והכול אחוז זה בזה, שעתיקא קדישא מתלבש בז"א, וז"א מתלבש במלכות, ומלכות בעולמות בי"ע וכל צבאם. %break .64 אוי לאלו הרשעים, האומרים שהתורה אינה יותר מסיפור בלבד, והם מסתכלים בלבוש ולא יותר. אשריהם הצדיקים, המסתכלים בתורה כראוי. %break יין אינו יושב אלא בכד, כך התורה אינה יושבת אלא בלבוש הזה. וע"כ צריכים להסתכל במה שיש תחת הלבוש. וע"כ כל אלו הסיפורים הם לבושים. %break %page 426 %H פסח שני %break .65 ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. מהו שכתוב, ויעשו? היה צריך לומר, ויאכלו. אלא, כל מי שמראה מעשה למטה כראוי, הוא כאילו עושה אותו למעלה, כיוון שבזכותו התעורר הדבר למעלה, הוא, כביכול, כאילו עושה אותו. %break .66 איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם. איש איש פעמיים, למה? אלא, איש שהוא איש, שראוי לקבל נשמה עליונה, ופגם עצמו, שאין השכינה שורה עליו, משום שטימא את עצמו. %break איש איש, פירושו, שראוי להיות איש, והוא טימא את עצמו, שלא תשרה עליו קדושה של מעלה. %break .67 או בדרך רחוקה. אחד מעשרה מקומות, שהם מנוקדים בתורה. וכולם באים להראות איזה דבר. ולמה יש נקודה על האות ה' של המילה, רחוקה? %break משום שאדם שמטמא את עצמו, מטמאים אותו למעלה. כיוון שמטמאים אותו למעלה, הרי הוא בדרך רחוקה מאותו המקום והדרך, שזרע ישראל אחוזים בו. כי הוא אחוז בדרך רחוקה, שהתרחק מלהתקרב לכם, לישראל, %break ולהתקשר בכם, כמו שאתם מתקשרים. וע"כ כתוב, בדרך רחוקה לכם, בנקודה על אות ה' של רחוקה. להורות שהכוונה היא על ס"א, הרחוקה מקדושה. %break .68 והרי כתוב, כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה. משמע שהם ב' דברים. ואיך ייתכן, שהם דבר אחד, אשר הטומאה גרמה לו לדרך רחוקה? אלא, טמא לנפש, פירושו, מטרם שטימאו אותו מלמעלה. ובדרך רחוקה, פירושו, %break אחר שטימאו אותו למעלה, ונפל לדרך רחוקה, לס"א. ומשמע, שהן זה והן זה, לא תשרה עליו הקדושה שלמעלה, ולא יעשו הפסח בזמן שישראל עושים אותו. %break .69 ובחודש השני אינו עושה הפסח, אם אינו מתקן עצמו. אלא אחר שנטהר ותיקן את עצמו, יש לו חודש שני לעשות הפסח. מכאן, כל אדם שמטהר עצמו, מטהרים אותו מלמעלה. %break .70 ואינו נמצא במדרגה עליונה יותר בחודש השני. כי ישראל זרע קדוש, העושים הפסח בזמנו, לוקחים הלבנה והשמש, מלכות וז"א כאחד. ומי שלוקח היסוד בתחילה, הוא לוקח הבניין. מהו היסוד? %break זהו לא היסוד העליון של צדיק העולם, יסוד דז"א. אלא היסוד של אבן טובה, המלכות, כמ"ש, אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה. %break כי זוהי אבן ששורֶה עליה ז"א. ומי שלוקח היסוד בתחילה, את המלכות, שהיא יסוד, שעליה נבנים כל הספירות דז"א, הוא לוקח גם הבניין, שהם כל הספירות דז"א שעליה. כי המלכות היא פתח לז"א. %break .71 ודאי גם בחודש השני לוקח המלכות וז"א כאחד, כמו בפסח ראשון. אבל הוא אינו שווה, כמי שלוקח הפסח בזמנו. מהו הטעם? משום שזה הלוקח הפסח בזמנו, מקבל מלמטה למעלה, ואינו יורד. משום שמעלים בקודש ואין מורידים. %break וזה שלוקח הפסח אחר זמנו, יורד מלמעלה למטה. משום זה הם שווים בכל ואינם שווים. כי זה עולה ואינו יורד, וזה יורד ואינו עולה. %break משום זה, מי שמקריב הפסח במועדו, הוא יותר משובח. אשריהם ישראל שזוכים בכל, כי זוכים בתורה. וכל מי שזוכה בתורה, זוכה בשם הקדוש. אשריהם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב. %break %page 427 החודש הראשון ימין, והחודש השני שמאל. ופסח הוא המוחין דהארת חכמה, ששורשם בקו שמאל דבינה. וצריכים לקחת אותם מקו ימין, שהוא החודש הראשון, שאז הזמן להקריב הפסח. ואז מעלים בקודש, והאורות מתרבים והולכים כדרך הקדושה. %break אבל המקריב בחודש השני, שלוקח המוחין דפסח מקו השמאל, אז האורות מתמעטים ויורדים כדרך פָּרֵי החג. משום שזה הלוקח הפסח בזמנו, מקבל מלמטה למעלה, שאורותיו הולכים ומתרבים כדרך האורות המתוקנים בקדושה, שכן דרך הימין. %break ואינו יורד, שאין האורות מתמעטים. וזה שלוקח הפסח אחר זמנו, יורד מלמעלה למטה, שמוריד חשיבות האורות מלמעלה למטה. כלומר שהולכים ומתמעטים כמו פרי החג, משום שלוקח אותם מקו שמאל, שהוא החודש השני. %break .72 מצווה שיעשו פסח שני, על אלו שלא יכלו לעשות הפסח במועדו, שהיו בדרך רחוקה, או שנטמאו בטומאה אחרת. ואם הפסח, עניין האמונה שישראל נכנסו בה, %break שולט בחודש ניסן, שאז הוא הזמן לשמחה, איך אלו שלא יכלו לעשות אותו במועדו, או שנטמאו, יכולים לעשות הפסח בחודש השני, הרי עבר זמנו? %break .73 אלא כיוון שכנ"י, המלכות, מתעטרת בעטרות שלה, במוחין דג"ר, בחודש ניסן, אינה מסירה הכתרים והעטרות ממנה כל שלושים יום. וכל אלו שלושים יום, מיום שיצאו ישראל מפסח, יושבת המטרוניתא בעטרותיה, וכל צבאותיה בשמחה. %break ומי שרוצה לראות המטרוניתא, יכול לראות. ובארבעה עשר לחודש השני, הכרוז קורא, כל מי שלא היה יכול לראות המטרוניתא, יבוא ויראה, מטרם שננעלו השערים. כי משם עד שבעה ימים השערים פתוחים. מכאן והלאה סוגרים השערים. ועל זה מביאים פסח שני. %break .74 מצווה לשחוט הפסח בזמנו. והמצווה שאחריה, פסח ראשון ופסח שני, לאכול אותם כמשפטם. והטמאים יהיו נדחים לפסח שני, שהיא מצווה שלישית. יש בני אדם, שהם כמו חולין של טהרה, מצד מיכאל. וכמו חולין מהקדוש, כגון בשר קודש. %break והם מצד גבריאל. שמיכאל וגבריאל הם כוהן ולוי, חו"ג. ויש בני אדם שהם כמו ימים טובים, והם קודש קודשים. %break .75 השכינה היא פסח ראשון, מצד הימין. כי החודש הראשון הוא קו ימין. ופסח שני משמאל. כי החודש השני הוא קו שמאל. כי ניסן ואייר הם חו"ג, פסח ראשון מימין, ששם החכמה, כי החכמה הוא בקו ימין. פסח שני הוא בשמאל, ששם בינה, כי הבינה היא בקו שמאל. %break ומשום שבגבורה, בקו שמאל, עוברת כל אש זרה, שהיא כקש ותבן כלפי אש הגבורה, ע"כ נדחים הטמאים לפסח שני. %break %page 428 %H לידת משה %break .309 כמה מאושרים הם ישראל, שהקב"ה רוצה בכבודם על כל בני העולם, ונתן להם התורה הקדושה, ונתן להם נביאים נאמנים, המנהיגים אותם בתורה בדרך אמת. %break .310 כל נביאים ונביאים שהקב"ה הקים לישראל, כולם נגלה הקב"ה עליהם במדרגות עליונות קדושות, וראו זיו הכבוד הקדוש של המלך ממקום עליון. אבל לא קרוב כמשה, שהיה קרוב למלך יותר מכולם, כי חלקו היה מאושר יותר מכל בני העולם. %break שעליו כתוב, פה אל פה אדבר בו ומראֶה ולא בחידות. ושאר הנביאים היו רואים ממקום רחוק, כמ"ש, מרחוק ה' נראָה לי. %break .311 כתוב, וילך איש מבית לוי וייקח את בת לוי. וילך איש, הקב"ה, ז"א. מבית לוי, זה הקב"ה, שהלך מהמקום, שחכמה עליונה, וזוהר, בינה עליונה, מתחברים יחד ואינם נפרדים לעולם. לוי, מלשון דבקות, מלשון לוָויוֹת. %break מבית לוי, פירושו, שהלווייתן, יסוד דז"א, הִשרה כל שמחה בעולם. לוי, מלשון לווייתן. כמ"ש, לווייתן זה יצרת לשחק בו. %break וייקח את בת לוי, הקב"ה, שהוא המקום שאור הלבנה מאיר, המלכות. ופירוש הכתוב הוא, וילך איש, ז"א, מבית לוי, או"א עילאין. וייקח את בת לוי, המלכות, שז"א השפיע אורות דאו"א עילאין אל המלכות. %break .312 ותהר האישה ותלד בן. האישה, המלכות. בתחילה קרא לה בת לוי, ועתה אישה. אישה, מטרם שנישאת נקראת בת פלוני, ואחר שנישאת נקראת אישה. אף כאן, בת ואישה מדרגה אחת, מלכות, אלא מטרם שלקח אותה לזיווג נקראת בת לוי, ואח"כ אישה. %break .313 ותִצְפּנהו שלושה ירחים. אלו הם ג' ירחים, שדין קשה שורה בעולם: תמוז, אב, טבת. %break וע"כ השכינה הצפינה אותו. שמטרם שירד משה לעולם, היה נמצא למעלה, וע"כ התחברה עימו השכינה מיום שנולד, ושמרה אותו. הרוחות של הצדיקים נמצאים למעלה מטרם שיירדו לעולם. %break .314 ולא יָכלה עוד הַצפינוֹ, ותיקח לו תיבת גוֹמֶא ותַחְמְרה בַּחֵמר ובזפת. שציפתה אותו בסימנים, שיהיה נשמר מאלו דגי הים, מלאכים עליונים, השטים בים הגדול. %break כמ"ש, שָׁם רֶמש ואין מִספָּר. וכיסתה אותו, שיהיה נשמר מהם, בציפוי מצד יובֵל המכובד, בינה, בב' גוונים לבן ושחור, חמר וזפת. כנגד ב' קווים ימין ושמאל. %break זפת הוא שמאל, אלא שמעורב עם המלכות דמדה"ד, וע"כ האדום שבשמאל נעשה שחור. שהשחור הזה, אדום הוא, אלא שלקה. והניחה את משה לשוט ביניהם, בין המלאכים, ולהיות נודע ביניהם, משום שהוא עתיד לעלות ביניהם בזמן אחר, לקבל התורה. %break %page 429 .315 ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור, ונערותיה הולכות על יד היאור. בת פרעה, שבאה מצד שמאל של דין הקשה. כתוב, לרחוץ על היאור, ולא על הים. כי הים רומז על המלכות, אבל היאור הוא דין קשה מצד השמאל, שהמצרים עשו אותו אלוהים שלהם. %break הרי כתוב, ומַטְך אשר הכית בו את היאור, ומשה לא היכה אלא הים, האם קרא לו הכתוב יאור, ואינו בדיוק יאור? אלא יאור הוא, שהיכה אותו אהרון ע"י משה, ושם אותו הכתוב, כאילו משה היכה אותו. %break .316 וכתוב, ויימָלא שבעת ימים אחרי הכּוֹת ה' את היאור, אע"פ שאהרון היכה אותו, אלא משום שבא מצד הקב"ה, שציווה אותו, קרא לו הכתוב, הכות ה'. ואח"כ קרא לו ע"ש משה, מאותו הטעם. ונערותיה הולכות, הן שאר המחנות הבאים מצד שמאל הזה. %break .317 ותִפתח ותִרְאֵהו את הילד. האם לא, ותֵרֶא, היה צריך לומר? אין דבר בתורה, או אות אחת בתורה, שאין בה סודות עליונים ומכובדים. רושם של המלך והמטרוניתא, %break ז"א ומלכות, ו"ה דהוי"ה, נמצא בו, והם הרושם של ו"ה הנוסף על ותרא. וע"כ כתוב, ותראהו. מיד, ותחמול עליו. %break עד כאן למעלה, בעולמות עליונים. מכאן והלאה מדבר הזוהר למטה, בעוה"ז. חוץ מבכתוב הזה, שכתוב, ותֵיתַצַב אחותו מרחוק. אחותו של ז"א, שקרא לכנ"י אחותי, %break כמ"ש, פתחי לי אחותי. מרחוק, כמ"ש, מרחוק ה' נראה לי. ופירוש הכתוב, ותיתצב אחותו של ז"א, המלכות, על משה, מרחוק, שנראית למשה אז מרחוק. %break .318 משמע מכל המאמר הזה, שאֵלו הצדיקים, מטרם שיורדים לעולם, הם נודעים לכל למעלה. וזהו לכל הצדיקים, וכש"כ משה. ומשמע שנשמותיהם של צדיקים נמשכות ממקום עליון, כי מבית לוי רומז, חו"ב עליונים. %break משמע שיש אב ואם לנשמה, כמו שיש אב ואם לגוף בארץ, כי איש זה ז"א, ובת לוי, זוהי המלכות, שמזיווגם נולדה נשמת משה. %break .319 ומשמע שבכל הצדדים, בין למעלה, שהם זו"ן, ובין למטה, שהם או"א דעוה"ז, הכול בא ונמצא מזכר ומנוקבא. וכן ביארו הכתוב, תוצֵא הארץ נפש חיה. הארץ, כנ"י, המלכות. נפש חיה, נפש דאדה"ר, העליון. כי המלכות היא אם של נפשו של אדה"ר. %break .320 אשרי חלקו של משה, נביא הנאמן על כל שאר הנביאים שבעולם. משום זה כשנפטר מהעולם, לא התעסק בו חוץ מהקב"ה, שהעלה אותו למחיצתו. וע"כ עלה משה בנבואה עליונה ובמדרגות מכובדות, מכל נביאי העולם. ושאר הנביאים ראו מאחורי קירות רבים. %break %page 430 %H חג הפסח %break .721 בארבעה עשר יום לחודש, פסח לה'. שה לקורבן פסח, למה? היראה של המצרים ואלוהים שלהם היה שה, משום שהמצרים עובדים למזל טלה. ומשום זה עובדים לשה. %break כתוב, הן נִזְבּח את תועבת מצרים. מהו תועבת מצרים? האם על ששונאים אותו, כתוב, תועבת מצרים? אלא, יראת המצרים ואלוה שלהם נקרא תועבת מצרים. כמ"ש, כתועבות הגויים, שפירושו, היראה של הגויים. %break .722 חכמתו של יוסף, שכתוב, ומִקְצֵה אחָיו לקח חמישה אנשים, ולימד אותם לומר, אנשי מִקְנֶה היו עבדיך. והייתכן שמלך שהיה שולט על הארץ, והוא אב אל המלך, יעשה כזאת, שיעשה לאחיו שישנאו אותם המצרים ולא יחשיבו אותם? %break שהרי תועבת מצרים כל רועה צאן. אלא ודאי, תועבת מצרים, היראה והאלוה שלהם נקרא כך. וע"כ כתוב, הן נזבח את תועבת מצרים, שהוא האלוה שלהם. %break .723 אמר יוסף, כל מיטב מצרים היא ארץ רעמסס, ואותה הארץ, הבדילו בשביל האלוה שלהם, הצאן, שירעה וילך שם בכל תענוגי העולם. וכל המצרים החשיבו אלו שרוֹעים את אלוהיהם כמו אלוהיהם. אמר, %break אעשה לאחיי שיירשו אותה ארץ, וישתחוו להם המצרים, ויחשיבו אותם כראוי. כמ"ש, כי תועבת מצרים כל רועה צאן. שיחשיבו אותם, משום זה, כאלוהיהם. %break .724 כמו שהקב"ה נפרע מאלו העובדים עבודה זרה, כך הוא נפרע מעבודה זרה עצמה. וא"כ, איך עשה יוסף את אֶחיו עבודה זרה, שהמצרים ישתחוו להם כמו לאלוהיהם? %break לא עשה יוסף את אחיו עבודה זרה, אלא עשה אותם שישלטו על עבודה זרה של המצרים, ולהכניע העבודה זרה שלהם תחת ידי אחיו, ושיכו אותם במקל. %break אמר יוסף, אם ישלטו אחיי על עבודה זרה שלהם, כש"כ שישלטו עליהם עצמם, ומשום זה הושיבם במיטב הארץ, והִשליטם על כל הארץ. %break .725 השה לפסח, משום שהיראה של המצרים ואלוה שלהם, היה שה. אמר הקב"ה, מבעשור לחודש קחו האלוה של המצרים, ותִפסו אותו, ויהיה אסור ותפוס בתפיסה שלכם יום אחד ושניים ושלושה, וביום הרביעי הוציאו אותו לדין, והתקבצו עליו. %break .726 ובשעה שהמצרים היו שומעים קול יראתם, שתפוס בתפיסה של ישראל, ולא יכלו להצילו, היו בוכים, והיה קשה עליהם, כאילו הם עצמם נעקדו להיהרג. אמר הקב"ה, יהיה תפוס ברשותכם יום אחר יום ארבעה ימים, כדי שיראו המצרים אותו כשהוא אסור, %break %page 431 וביום הרביעי הוציאוהו להורגו. ויראו המצרים, איך אתם עושים בו דין. ואלו הדינים שהיו עושים ביראתם, היו קשים להם יותר מכל המכות שהביא עליהם הקב"ה. %break .727 אח"כ דנים אותו באש, כמ"ש, פסילי אלוהיהם תשרפון באש. אמר הקב"ה, אל תאכלו ממנו נא. שלא יאמרו המצרים, שברצון ובתשוקה אל אלוה שלנו אוכלים אותו כך, בלתי נצלה כל צורכו, אלא הַתקינו אותו צלי. %break ולא מבושל, כי אילו יהיה מבושל, יהיה מכוסה בסיר תחת המים, ולא יראו אותו. אלא התיקון שלו, שיראו אותו שנשרף באש, משום שריחו מתפשט למרחוק. %break .728 ראשו כפוף עליו על כרעיו, שלא יאמרו, שחיה או דבר אחר הוא, אלא שיכירו אותו, שהוא האלוה שלהם. שלא יאכלו אותו בתאווה, אלא על השובע, בדרך קלון וביזיון. עצם לא תשברו בו, אלא שיראו עצמותיו מוטלות בשוּק, ולא יוכלו להצילו. %break וע"כ כתוב, ובאלוהיהם עשה ה' שפטים, דינים רבים. ומַקֶלכֶם ביֶדכֶם, ולא חרב ורומח ושאר כלי מלחמה. להראות, שאינכם יראים מפניהם. %break .729 המצרים היו עובדים למזל טלה, ומשום זה עבדו לשה. א"כ, הלוא לטלה קטן היו צריכים לעבוד, ולא לשה. אלא לַכּל היו עובדים, אלא מזל טלה יורד ועולה, פעם נראה כטלה, ופעם כשה גדול. ומשום זה היו עובדים לכל. %break כל בהמה גדולה הייתה אלוה שלהם, וע"כ הרג הקב"ה כל בכור בהמה. שהיו מדרגות שלמעלה, כוחות רוחניים עליונים של הטומאה, שנקראים בכור בהמה. וע"כ היו עובדים להם. %break .730 כתוב, כל מַחְמֶצֶת לא תאכֵלו. וכתוב, ולא ייאכל חמץ. השינוי בין מחמצת לחמץ, שחמץ זכר, ומחמצת נקבה. למה לא כתוב גם בחמץ, לא תאכלו? אלא הנקבה דקליפות, שהיא מקלקלת דרכיה ביותר, כתוב בלשון אזהרה, לא תאכלו. %break אבל הזכר דקליפות, הנאחז בחוט של טהרה יותר מהנקבה, כתוב בלשון בקשה, לא ייאכל, ולא לשון אזהרה וציווי. וע"כ כתוב כאן, לא ייאכל, וכאן, לא תאכלו. %break .731 והרי כתוב, לא תאכל עליו חמץ, הרי שגם בחמץ, שהוא זכר דקליפה, כתוב ג"כ לשון אזהרה? אלא הִרבּה הכתוב מילים יתרות לכבוד הקורבן, ע"כ כתוב, לא תאכל. אבל בתחילה כתוב בחמץ לשון בקשה, לא ייאכל. %break אבל אח"כ, במחמצת כתוב באזהרה, לא תאכלו. כי הנקבה דקליפות קשה מזכר דקליפה. ונקראת מחמצת, משום שריח מוות יש שם. %break חמץ רומז על זכר, וע"כ לא נרמז בו מוות. מחמצת נקבה. וכתוב, רגליה יורדות מוות. ע"כ בראש המילה מחמצת, ובסופה, תמצא אותיות מת. %break משום זה, מי שאוכל חמץ בפסח, הנקבה מקדימה לו המוות, ויידע, שהוא מת בעוה"ז ובעוה"ב. כמ"ש, ונכרתה הנפש ההיא. %break .732 למה נקראת מצה? שַׁד"י, פירושו, מי שאמר לעולמו די, יאמר לצרותינו די. כלומר, שמבריח הדינים והצרות ממנו. אף מצה כך, משום שהיא מכריע ומכניע, שמבריחה כל הצדדים הרעים, ועושה מריבה בהם, כעין השם שד"י של המזוזה, %break %page 432 שמבריח שדים ומזיקים שבשער. אף כך מצה מבריחה אותם מכל משכנות הקדושה, ועושה מריבה וקטטה בהם, כמ"ש, מסה ומריבה. ע"כ כתוב השם מצה. והרי מסה היא עם סמך ולא עם צ', אלא תרגומו של מסה, היא מָצוּתָא. ע"כ נקרא מצה, עם צ'. %break .733 כמו הלשון שהוא מקל לכל אנשי הבית, כי מייסר אותם בלשונו, ודומה עליהם כאילו מייסר אותם עם מקל. והלשון הוא אות ו', ז"א, הוי"ה. והוא מטֶה שבו עשר אותיות, כי הוי"ה במילוי היא עשר אותיות, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. ובו היכה הקב"ה על ידו עשר מכות. %break ומשום שכל המכות היו מצד אותיות ה' ה' של השם הוי"ה, ע"כ אומר רבי עקיבא בהגדה של פסח, מִנַין שכל מכה ומכה, שהביא הקב"ה על המצרים במצרים, הייתה של חמש מכות? %break ואות ה' עולה באות י' לחמישים מכות. וחמש פעמים חמישים הן ר"נ (250). ומשום זה נאמר, ועל הים לָקו ר"נ מכות. %break .734 כל מיטב ארץ מצרים הוא רעמסס. ואותה ארץ הבדילו לאלוה שלהם, לרעות וללכת בכל תענוגי העולם. וכל המצרים החשיבו את אלו שרועים את אלוהיהם כמו אלוהיהם. וזהו שביקש יוסף מפרעה את ארץ רעמסס לרעות צאנם, %break כדי להשליט אחָיו על אלוהי מצרים, שיהיו נכנעים תחת ידיהם כעבדים תחת מלכם, שיהיו כולם נכנעים תחת שם הוי"ה מצידם, ולא ישלוט בעולם אלא שם הוי"ה. ונכנעו כל השרים הממונים תחת ידו. %break .735 ולהראותם, שהוא עתיד להיפרע מהם, כמ"ש, ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים, אני ה'. משום שהם מַטעים את הבריות ועושים עצמם אלקות. ומשום שהטלה, הממונה שלו גדול על כל הממונים של אלוהים אחרים, ציווה הקב"ה לישראל, %break וייקחו להם איש שה לבית אבות, שה לבית. והשליט אותם עליו. ותָפסו אותו תפוס בתפיסה שלהם יום ושניים ושלושה. ואח"ז הוציאו אותו לדין לעיני כל מצרים, להראות, שאלוה שלהם הוא ברשות ישראל, לעשות בו דין. %break .736 משום זה כתוב, אל תאכלו ממנו נא וּבָשֵל מבושל במים, כי אם צלי אש, ראשו על כרעיו ועל קִרְבּו, כדי שיהיה נידון באש צלי. וציווה להשליך עצמותיו בשוק בביזיון. משום זה כתוב, ועצם לא תשברו בו. %break וציווה על היום הרביעי, שלאחר שיהיה שלושה ימים קשור, לעשות בו דין. וזה היה קשה למצרים מכל המכות, שהיכה אותם הקב"ה ע"י משה. %break ולא עוד, אלא שציווה שלא לאוכלו בחשק, אלא על השובע. ומיד שרואים עצמותיו בשוק ואינם יכולים להצילו, קשה להם זה מכל. ולא עוד, אלא שכתוב בהם, %break ומקלכם בידכם, להכניע כל אלוהי מצרים תחת ידיהם. ומשום שאלוהיהם הם בכורות ממונים, כתוב, וה' היכה כל בכור. %break .737 אחר כל זה כתוב, לא ייאכל חמץ, שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני. וכתוב, כל מחמצת לא תאכֵלו. אמר משה, למה ציווה שלא לאכול חמץ שבעת ימים ולאכול בהם מצה? ולמה פעם כתוב, לא ייאכל, ופעם, לא תאכלו? %break אלא שבעה כוכבי לכת הם, שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב ולבנה, שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שבכלים דאחוריים דמלכות. והם מצד טו"ר, שהאור שבפְנים הוא מצה, והקליפה שמבחוץ היא חמץ. %break %page 433 חמץ זכר, מחמצת נקבה, זו"נ של אותו הקליפה שמבחוץ. ועל הזכר דקליפה, שאינו כל כך חמור, כתוב, לא ייאכל. ועל הנקבה דקליפה, שהיא חמורה, כתוב, לא תאכלו. %break .738 המצה שמבפנים, שִׁבעת כוכבי הלכת, שמוּרה מהקליפות. והן שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך, שהן הכלים דאחוריים של המלכות דאצילות, שהחכמה מתלבשת בהם בעת גדלות המלכות. %break וכתוב עליהם, ושמרתם את המַצות. המצה שמורה מהקליפות, לבעלה, שהוא ו', ז"א, ו' דהוי"ה. ובו עם ו' המצה נעשית מצוה. %break .739 מי ששומר אותה על י"ה, הגנוזים באותיות מ"צ מן מצה, כי בחילוף הא"ב של א"ת ב"ש, הם י"מ ה"צ, שהאות מ' של מצה מתחלפת באות י', והצ' של מצה מתחלפת בה'. שזהו, י"ה הגנוזים במ"צ של מצה. %break וציווה הקב"ה לברך את המלכות בשבע ברכות בליל פסח, שבע הנערות שלה, שבעה כלים חג"ת נה"י דמלכות דאצילות מבחינת האחוריים, הנקראים: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. %break וציווה להעביר מהם הקליפות, חמץ ומחמצת, שהם עננים חשוכים המכסים על האורות של שבעת כוכבי הלכת. שכתוב בהם, ותבואנה אל קִרְבֶּנה, ולא נודע כי באו אל קִרְבּנה ומראיהן רע, %break חושך כאשר בתחילה. כי כל כך חזק החושך של העננים שלהם, עד שהאורות שבשבעת כוכבי הלכת, אינם יכולים להאיר להם. ומשום זה, לא נודע כי באו אל קרבנה. %break %page 434 %H פסח חמץ ומצה %break .134 כלים של חג הפסח, בזמן ששולט עליהם ליל שימורים, השכינה, כולם צריכים להיות שמורים, שיהיו שמורים מחמץ ומשאור בכל שהוא. וכל המאכלים והמשקים צריכים להיות שמורים. ומי ששומר אותם מחמץ ומשאור, %break גופו שמור מיצה"ר למטה, ונשמתו שמורה למעלה. וכתוב בה, לא יגוּרךָ רָע, משום שגופו נעשה קודש ונשמתו קודש קודשים. וכתוב ביצה"ר, וכל זר לא יאכל קודש. וכן, והזָר הקָרב יומת. %break .135 פסח הוא זרוע ימין, אברהם, חסד, כסף מזוקק. מי שמערב בו עופרת, משקר בו. כך מי שמערב המוץ או שאור כלשהו במצה, הוא כאילו משקר במטבע של המלך, המלכות, שנקראת מצה. %break וכך מי שמערב בטיפה שלו תערובת מהביאה האסורה, או שחושב באחרת, כאילו משקר בחותם המלך, יסוד. כי זה בזה תלוי. שהעשיה למטה גורמת פגם למעלה. %break %page 435 %H כימי צאתך מארץ מצרים אַרְאנו נפלאות %break .105 כימי צאתך מארץ מצרים אַרְאנו נפלאות. עתיד הקב"ה לעשות גאולה לבניו, כבימים האלו ששלח הקב"ה להוציא את ישראל ממצרים, והיכה את המצרים באלו המכות בשביל ישראל, בחודש ניסן. %break .106 מה ההפרש בין גאולה זו לגאולת מצרים? גאולת מצרים הייתה במלך אחד ובמלוכה אחת. כאן הגאולה היא מכל המלכים שבעולם, ומכל המלוכות שבעולם. %break ואז יתכבד הקב"ה בכל העולם ובכל הארץ, ויידעו כולם ממשלת הקב"ה בכל העולם, וכולם יוכו במכות עליונות כפליים משחטאו, משום שסירבו לשחרר את ישראל. %break .107 וכשיידעו ממשלתו של הקב"ה, כמ"ש, והיה ה' למלך על כל הארץ. אז כולם ינדבו עצמם להקב"ה בישראל. כמ"ש, והֵביאו את כל אחיכם מכל הגויים מִנחה לה'. %break אז יזדמנו האבות לראות בשמחת גאולת בניהם כמקודם. כמ"ש, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. %break %page 436 %H נחש עלֵי צוּר %break .11 ויאמר ה' אל משה, וּמַטְך אשר הכית בו את היאור קח בידך והלכתָ. חקוּק היה המטה משני צדדיו בשם הקדוש. בצד אחד היו צד הרחמים והדין באותיות חקוקות. ובצד אחד היה דין בדין, נחש עלֵי צוּר. %break .12 ואתה הרֵם את מטך ונְטֵה את ידך על הים. ונטה, כלומר, ונטה בצד הזה, ששם חקוק ברחמים ובדין. וכתוב, וַיֵט משה את ידו. ולא כתוב, וישלח את ידו. כלומר, שנטה מצד אחד. %break .13 ויש אומרים, שנחש עלי צור היה חקוק מקודם לכן, כי בסנה נחקק, כמ"ש, וישליכהו ארצה ויהי לנחש, באותה שעה נחקק על המטה, נחש עלי צור. %break .14 רצה הקב"ה ששמותיו שהיו חקוקים במטה יעשו אותות. שני אותות נעשו בים באותו הצד שנטה משה ברחמים ובדין: %break א. שבקע הים לישראל בי"ב (12) שבילים. ב. שהשיב הים בדין על המצרים, והטביע אותם בתהום. כמ"ש, ויָשֶׁב ה' עליהם את מי הים. %break כל הגאולות באות מכוח קו האמצעי. לפיכך כשרצה הקב"ה שמשה יוציא את ישראל ממצרים, מסר לו המטה, שכל הכוחות והפעולות שבקו האמצעי חקוקים בו. ולפיכך חקק הקב"ה במטה את כל ג' הקווים. שהם שמותיו של הקב"ה, אל אלקים הוי"ה. %break ויאמר אליו ה', מה זה בידך. ויאמר, מטה. שזה המשכת קו ימין אל מטה משה, חסדים בלי חכמה. ונקרא מטֶה, שהוא מטה כלפי חסד. שקו ימין נעשה ע"י עליית המלכות לבינה. %break ויאמר, השליכהו ארצה. שיוציא עתה את המלכות מבינה, למקום המלכות, ארץ, שעם זה חוזרים בינה ותו"מ אל המדרגה, והארת החכמה שבשמאל, קו השמאל מבחינת הדינים שבו, מכונה נחש. כמ"ש, ויהי לנחש. %break שע"י זה שהוציא הדינים של מלכות מבינה והשליך אותם למקומה לארץ, יצא קו השמאל, שהדינים שלו מכונים נחש, במחלוקת על קו הימין. %break ואז, ויָנָס משה מפניו, שלא יכול לסבול הדינים דשמאל, וינס מהם. ובזה נחקק קו השמאל במטה. %break ואז, ויאמר ה' אל משה, שלח ידך ואחוֹז בזנבו, כי בסיום הדינים של קו השמאל יוצאים הדינים דמנעולא, הדינים שבמסך של מלכות דמדה"ד, כמ"ש, לַפתח חטאת רובץ. %break ואחוֹז בזנבו, שיעורר מדה"ד דמנעולא, הממעט את החכמה שבשמאל, שע"י זה יתייחד השמאל עם הימין, שבזה נשלמים שניהם, אלא שהחסד שבימין מאיר מלמעלה למטה, והחכמה שבשמאל מאירה רק מלמטה למעלה, שהיא ו"ק דחכמה. %break גם נודע, שקו האמצעי מעורר שתי פעולות, כדי למעט הג"ר דשמאל: בתחילה מעורר המנעולא, ואח"כ, כדי שיהיה ראוי להמשיך הו"ק דחכמה, מחליף המנעולא במפתחא. %break %page 437 וכתוב, וישלח ידו ויַחזק בו ויהי למטֶה בכפו. בכפו של משה, במפתחא, כי תחילה אחז בזנבו של הנחש, שהיא פעולה א' של הקו האמצעי, %break ואח"כ החליף אותו בכפו של עצמו, פעולה ב' של הקו האמצעי, שהחליף אותו במפתחא. שהוא דינים שבקו ימין, שמעליית המלכות לבינה. %break והנה התבארו ג' הקווים שנחקקו במטה. מטה א', כשנשאל, מה זה בידך, ויאמר מטה, הוא קו הימין. וכשהפך לנחש, הוא קו השמאל, שנחקק במטה. ואחוֹז בזנבו, ויהי למטֶה בכפו, הם שתי פעולות של קו האמצעי שנחקק במטה. וכל אלו הבחינות נשארו חקוקות במטה. %break אמנם עיקר המטה, הוא מטה ב', קו האמצעי. ונאמר בזוהר, כשהיה המקל בידו של יעקב איש תם, קראה לו התורה מקל. וכשהיה בידיהם של משה ואהרון קראה לו מטה. שהוא קו אמצעי, או של חו"ג, ואז נקרא מקל, או של נו"ה, ונקרא מטה. %break ונודע שקו האמצעי כולל בעצמו כל הדינים שבימין ובשמאל. ולפיכך נבחנים במטה ב' צדדים ובכל צד ב' בחינות. %break צד א' של המטה, הייחוד של ימין ושמאל שעושה. ובו ב' בחינות: א. גילוי אורות החכמה והחסדים, המלובשים זה בזה, שנעשה ע"י הייחוד שלו, והאור הזה בכללו נקרא רחמים. ב. מיעוט הג"ר דחכמה שבשמאל, שנעשה ע"י ייחוד ימין ושמאל. %break צד ב' של המטה, הדינים שבימין ובשמאל שנחקקו בו. וגם בו ב' בחינות: א. דינים שבשמאל, שיצאו מחמת המשכת החכמה מלמעלה למטה. דינים אלו נקראים נחש. %break ב. הדינים שבימין, שיצאו מחמת עליית המלכות לבינה. דינים אלו הם דינים דמפתחא, הנבחנים שהתחלפו, מבחינת זנבו של הנחש, מנעולא, לבחינת כפו של משה, מפתחא. %break וחקוק היה המטה משני צדדיו, כי מתוך שהמטה הוא קו האמצעי, ע"כ יש בו ב' צדדים: בצד אחד היו צד הרחמים והדין, שצד א' הוא מייחוד ימין שמאל שעושה. ויש בו ב' בחינות: %break א. אור הרחמים, חסדים וחכמה מימין ומשמאל שהתייחדו זה בזה. ב. הדין שנעשה מחמת ייחוד ימין ושמאל, הדין של מיעוט ג"ר דחכמה דשמאל. %break צד ב' של המטה, הדינים של ימין ושמאל שנחקקו בו, הוא דין בדין, ב' בחינות, שהן ב' מיני דינים, ומחוברים זה בזה. שדין אחד שבו הוא דינים שבשמאל, הנקראים נחש. %break ודין שני שבו, דינים שבימין, מפתחא, המכונים צור. כמ"ש, נחש עלי צור, שב' דינים אלו מחוברים זה בזה, ונקראים, נחש עלי צור. %break ואתה הרֵם את מטך ונְטֵה את ידך על הים. ונטה, כלומר, ונטה בצד הזה, ששם חקוק ברחמים ובדין. כי לקריעת ים סוף היה צריך לצד א', ששם רחמים ודין, מכוח הייחוד של ימין ושמאל. %break היה צריך להמשיך רחמים על ישראל, שיקבלו המוחין דרחמים, מייחוד אורות החכמה והחסדים. והיה צריך דין, להטביע את המצרים. שזה נעשה מתוך הדין שבצד הזה, שהוא מיעוט הג"ר. %break ויש אומרים, שנחש עלי צור היה חקוק מקודם לכן, ששני הדינים המחוברים זה בזה, הנקראים נחש עלי צור, נחקקו במטה מקודם קריעת ים סוף. %break כמ"ש, וישליכהו ארצה ויהי לנחש, שזוהי יציאת קו השמאל עם הדינים שבו, המכונים נחש, ואח"כ, ויהי למטֶה בכפו, הדינים דמפתחא המכונים צור. ונחקקו שם אלו ב' דינים הנקראים נחש עלי צור. %break %page 438 אלו ג' הקווים, שנחקקו במטה במעמד הסנה, הם שמותיו של הקב"ה, אל אלקים הוי"ה. כי קו ימין נקרא אל, וקו שמאל נקרא אלקים, וקו האמצעי נקרא הוי"ה, שמהם יצאו במטה ונחקקו בו ב' צדדים, שבכל צד ב' בחינות. %break ורצה הקב"ה שאלו השמות יעשו אותות וניסים. כלומר, שיפעלו הרחמים והדינים שבהם. %break שני אותות נעשו בים באותו הצד שנטה משה ברחמים ובדין. כי בים פעל הצד של רחמים ודין, ונעשו בו שני ניסים, אחד מרחמים ואחד מדין. %break אחד, שבקע הים לישראל בי"ב שבילים, אלו הרחמים, האורות היוצאים מייחוד החכמה והחסדים, שייחוד זה מתבאר בי"ב שבילים, שהם ג' קווים ומלכות המקבלת אותם, שהם ד', %break ובכל אחד מהם יש כללות של ג' קווים, וג"פ ד' הם י"ב. ומי"ב אלו שבייחוד ימין ושמאל נעשו בים י"ב שבילים, שעברו ישראל בהם. %break ואחד, שהשיב הים בדין על המצרים, והטביע אותם בתהום, כי הדין הזה נמשך ממיעוט הג"ר דשמאל, ששם הייתה כל אחיזת המצרים וחיוּתם, וכיוון שמחמת הייחוד הזה, הסתלקו ג"ר דשמאל, ע"כ טבעו המצרים, שחיותם מג"ר אלו, ולא נשאר בהם עד אחד. %break .15 באותה שעה רצה להוציא מים. אמר לו הקב"ה, משה, נטה את המטה מצד האחר, מהצד שחקוק בו נחש עלי צור. שהם ב' מיני דין. ששני אותות נעשו בו, כמו שנעשו בצד האחר של המטה. %break אות אחד בהכאת הצור, שזה נעשה מהדינים שבצור. ואות אחד במי מריבה, ששם היה צריך הנס להיעשות מהדינים שבנחש. אבל עתה, והכיתָ בַּצור, רק בדינים שבצור, ולא בדינים שבנחש. בצור הזה שהנחש עולה בו. שכתוב עליו, דֶרך נחש עלי צור. %break צור הוא דינים דימין, שבמסך דמפתחא שבקו האמצעי. נחש, דינים דשמאל, היוצאים בעת שהארת החכמה שבשמאל נמשכת מלמעלה למטה. %break .16 בפעם השנייה, במי מריבה, כתוב, קח את המטה והקהֵל את העדה אתה ואהרון אחיך, ודיברתם אל הסלע. %break מהו, ודיברתם? ציווה אותו על הנחש, שיעשה נס מבחינת הנחש, כי כבר עשה הנס בהכאת הצור, עתה צריך שיעשה הנס בנחש, כדי להשלים שמותיו של הקב"ה באלו האותות. %break .17 הציווי היה שיעשה הנס בנחש, משמע, כי כתוב, ודיברתם אל הסלע. וכתוב, וידבר העם באלקים ובמשה. וכתוב אחריו, וישַׁלַח ה' בעם את הנחשים השרָפים. כמו שנחש כוחו בפיו, שנושך בפיו, אף כאן בפה. %break .18 ומשה לא עשה כך, אלא היכה, ולא השלים השם, אלא חזר לעשות הנס כבתחילה, בשם צור, ועזב את הנחש. כמ"ש, ויַך. ולא כתוב, וידבר, כמו שהצטווה, ודיברתם. %break כי צור הוא לעשות, ונחש הוא לדבר. וכתוב, ויך את הסלע במטהו פעמיים, אחת של עבר, בפרשת בשלח, ואחת של עתה, בפרשת חוקת. %break .19 בה בשעה נשאר השם, שלא נשלם ע"י הכאת הסלע, כי עזב משה את הנחש, ולא נשלם כל השם. %break %page 439 .20 כי בצד אחד נשלם בים. מצד האחר, התחיל בצור, ולא נשלם בנחש. אמר לו הקב"ה, עשית שיתחיל שמי, ולא נשלם לעשות האותות, אף אתה, התחלתָ, ולא תשלים להביא את ישראל לארץ. %break כמ"ש, לכן לא תביאוּ את הקהל הזה אל הארץ. התחלת להוציא אותם, ולא תשלים להביא אותם לארץ. לכן, לא תביאו. ד' בחינות היו חקוקות במטה. ב' בחינות, רחמים ודין, בצידו האחד. וב' בחינות דין, שהם צור ונחש, בצידו השני. %break ג' בחינות מהן נתקנו ע"י משה, ב' בחינות שבצד א' האירו במצרים. ובחינה א' מצד ב', שהוא הצור, האיר בהכאת הצור, שהוציא מים רבים, חסדים מרובים, לכל ישראל. %break אמנם בחינה ב' שבצד ב', הנחש, הארת ג"ר דחכמה שבשמאל, שממנו נמשכים כל הדינים שבעולם, זה לא תיקן משה. %break כי משה הוא קו האמצעי, שממעט אותן ג"ר דשמאל, מהם יונק הנחש, ומתקן רק ו"ק דחכמה דשמאל. וע"כ נשאר הנחש בלי תיקון. אמנם לעת"ל, כשייתקן המנעולא, אז ייתקן גם הנחש, %break שיתגלו הג"ר דחכמה שנגנזו, או"א הפנימיים שנגנזו בעולם התיקון. ואז יתבטלו כל הדינים והקליפות. בפעם השנייה, במי מריבה, כתוב, קח את המטה והקהֵל את העדה אתה ואהרון אחיך, ודיברתם אל הסלע. %break מהו, ודיברתם? ציווה אותו לתקן את הדינים של הנחש. כי כבר עשה הנס בהכאת הצור, והדינים של צור כבר נתקנו ע"י זה שנתנו מים להשקות את העדה, עתה צריך שיעשה הנס בנחש, שיתקן הדינים של הנחש, שהם הדינים של ג"ר דחכמה שבשמאל. %break כדי להשלים שמותיו של הקב"ה באלו האותות, שיהיה גמה"ת, ויתגלו או"א הפנימיים, ואז יאירו הג"ר דחכמה שבשמאל, והדינים של הנחש יתבטלו. %break משמע, כי כתוב, ודיברתם אל הסלע, שהדיבור הוא המשכת חכמה. וראָיה מהכתוב, וידבר העם באלקים ובמשה, שפירושו, שהמשיכו הארת ג"ר דשמאל, %break כנגד אלקים ומשה, שהוא קו האמצעי, הממעט הארת ג"ר דשמאל. ובזה שהמשיכו ג"ר דשמאל, חטאו לאלקים ולמשה. %break ולפיכך כתוב אחריו, וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים, הדינים של ג"ר דשמאל, הנקראים נחש. הרי שהמשכת החכמה מכונה דיבור, משום שהדיבור היוצא מהפה, מגלה כל מה שיש במוחין, אפילו הג"ר, אבל הו"ק של הארת חכמה, הם לב. %break וכמו שנחש כוחו בפיו, שהוא הדינים של החכמה המגולה בפה, אף כאן בכתוב, ודיברתם אל הסלע, הגילוי דרך הפה, שהצטווה להמשיך את גמה"ת, שאז יתגלו ג"ר דחכמה מאו"א הפנימיים, בגילוי הפה. %break ומשה לא עשה כך, אלא היכה. שלא המשיך הדיבור, תיקון הג"ר דחכמה וביטול הדינים של הנחש, אלא שהיכה בצור, ולא השלים השם. שלא השלים הג"ר, %break אלא חזר לעשות הנס כבתחילה, בשם צור, שחזר להמשיך החסדים הכלולים מו"ק דחכמה הנמשכים מהצור החקוק במטה, ועזב תיקון הנחש, תיקון הג"ר. %break כמ"ש, ויַך, ולא כתוב, וידבר, כמו שהצטווה, ודיברתם. כי לא המשיך הגילוי מהפה בדיבור. כי תיקון הצור הוא לעשות, כלומר הארת המלכות, הנקראת עשיה. שעל ידה מתגלה רק הו"ק דחכמה. ותיקון הנחש הוא ע"י הדיבור, התיקון של ג"ר דחכמה. %break בה בשעה נשאר השם, שלא נשלם ע"י הכאת הסלע. שהאות הצריך להתגלות ע"י תיקון הנחש לא התגלה. אמר לו הקב"ה, עשית שיתחיל שמי, ולא נשלם. %break %page 440 כי לא תיקנת הדינים של הנחש ולא הבאת להשלמת שמי, שהוא גמה"ת. אף אתה, התחלת, ולא תשלים להביא את ישראל לארץ. %break כיוון שמשה רק התחיל התיקון, שתיקן השם בו"ק דחכמה ולא בג"ר, ע"כ אין החכמה יכולה להתגלות בז"א, שהוא בחינת משה, משום שכל מה שהתגלה בז"א, הוא ג"ר. וע"כ אין החכמה מתגלה אלא רק במלכות, אור נקבה, המאיר מלמטה למעלה. %break ולפיכך לא היה יכול משה להיכנס לארץ ישראל, שזהו גילוי החכמה. כי אם היה נכנס לארץ ישראל, היו מתגלות הג"ר דחכמה, להיותו בחינת ז"א. %break וע"כ לא נכנס לארץ אלא יהושוע, שהוא פני הלבנה, המלכות, מידת הו"ק דחכמה, שנתקנה ע"י קו האמצעי. ובזה מובן, שאם משה היה גומר התיקון, והיו יכולות להאיר הג"ר דחכמה, %break היה משה יכול להיכנס לארץ. ומשום שלא גמר התיקון, ורק הו"ק דחכמה יכולים להאיר, ע"כ לא היה יכול להיכנס לארץ. אלא יהושוע, שהוא אור הלבנה, ו"ק, יבוא ויאיר בארץ ישראל. %break .21 ליבו של משה ידע בתחילה, שהיה יָרֵא כשראה את הנחש. כמ"ש, ויָנָס משה מפניו. הלב ראה ולא ידע. שאז עוד לא ידע שבסיבתו, מפני שלא יוכל לתקן אותו, לא יוכל להיכנס לארץ ישראל. %break .22 ויעש משה נחש נחושת וישימהו על הנס. לא כתוב, על נס, אלא על הנס. שרצה לתקן ולהשלים תיקון הדינים של הנחש. %break אמר לו הקב"ה, משה, כתוב, להקדישני במים, בחסדים, ולא בדבר אחר. כשם שהתחלתי במים, אני רוצה שיושלם בשמי הנס של המים. שיושלם ע"י החסדים, המכונים מים. %break כלומר, המקום שחסר תיקון לא השלים, אבל נס נעשה כאן, שנעשה תיקון אחר. %break .23 עשה לך שרָף. תקן מה שהחסרת, כלומר שיתקן הדינים של הנחש. עכ"ז, לא תיקן אלא בראייה, כמ"ש, ורָאה אותו וָחָי. שראייה היא חכמה, חיים. אבל לא התקדש השם במים, שיתגלה שם החסדים, הנקראים מים. ונשאר חסר מזה. %break .24 כיוון שתיקנת הדינים של הנחש בראייה, כמ"ש, וראה אותו וחי, עלֵה אל הר העֲבָרים הזה, ורְאה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל. וראית אותה, ונאספת אל עמיך. וכתוב, הֶראִיתיך בעיניך ושָׁמָה לא תעבור. %break כי משום שתיקן הדינים של הנחש בראייה, זכה גם הוא לראות את ארץ ישראל. שעונשו היה, שאפילו את הראייה לא תיקן לגמרי כמו שצריך, משום שלא המשיך שם מים, חסדים. %break עכ"ז כיוון שעשה לו ראייה, כמ"ש, וראה אותו וחי, השלים לו הקב"ה ראייה, שיראה את ארץ ישראל. אבל לא השלים ע"י הנס הזה את שמו במים, בחסדים, כמו כל שאר השם, כמו התיקונים הראשונים שבקריעת ים סוף ובהכאת הצור. %break .25 בשעה שאמר הקב"ה, לכן לא תביאו. אמר משה, הנחש הזה הוא רק למכשול בשביל העולם. אמר לו הקב"ה, אינו כן, הוא דין לרשעים, וחיים לאנשי אמת. כמ"ש, וראה אותו וחי. באותה שעה ידע משה דרכיו והִצדיק עליו את הדין. %break %page 441 .26 צידוק הדין, כמ"ש, הצוּר תמים פועלו. זהו צור, נחש עלי צור. שתיקן אותו בהכאת הצור וביציאת המים. וע"כ תמים פועלו. שלא ימותו בצמא. %break וכתוב, אל אמונה ואין עוול. שהדינים של הנחש אינם עוול, כמ"ש, וראה אותו וחי. שלאנשי אמת הוא חיים. וכתוב, האל תמים דרכו. מה שברא האל, הדינים של הנחש, תמים דרכו, מפני שהוא רק לרשעים, אבל לצדיקים הוא חיים. %break .27 הייתכן כי האל רומז לדינים של הנחש? האם אל, אינו גזרת הרחמים? כמ"ש, אֵל מוציאם ממצרים. וכן, אל רחום וחנון. לא, אלא אל רחום פירושו, ששולטים הרחמים על הדין. אבל אל לבדו, הוא לשון היכולת והרשות שלו. %break יכולת, כלומר, ממשלתו של אל, שהתגברה וניצחה את הגזרה שלו. כמ"ש, יש לאֵל ידי, שפירושו, יכולת שלו ורשות, הרשות והיכולת של העין הרעה, שהייתה ללבן. %break הרי כתוב, האל הגדול הגיבור, האם גדול אינו חסד? אל גדול פירושו מנצח, וכן אל בפני עצמו פירושו מנצח. %break .28 כתוב, הצור תמים פועלו, כי כל דרכיו משפט, הנה צור. %break אל אמונה ואין עוול, הנה נחש עלי צור. וכתוב, האל יעוות משפט. משום שדרכו של הנחש להסית דרכיו, לכן כתוב, אל אמונה ואין עוול, כי אין זה שהאל יעוות משפט. אלא שמביא דינים על הרשעים, אבל לצדיקים הוא חיים. %break כתוב, אֶשְׁמְעה מה ידבר האל ה', כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו, ואַל ישובו לכִסְלָה. לצדיקים הוא שלום, ומביא דין על הרשעים, כדי שהצדיקים והחסידים יראו, ואל ישובו לכסלה. %break .29 ויִשלח ידו ויַחזק בו ויהי למטֶה בכפו. מטֶה כלפי חסד. שני מטות היו: אחד של משה, ואחד של הקב"ה. כמ"ש, ומטֵה האלקים. מטה האלקים, מלכות שנקראת אלקים. מטה משה ז"א, כי משה מרכבה לז"א. %break .30 בשעה שמשה היה לוקח המטה של אלקים, היה כאילו ברשותו וביכולתו. כמ"ש, וייקח משה את מטה האלקים בידו. בידו, ברשותו, כאילו הוא שלו, שהתעלה ממלכות לז"א. %break .31 ברשותו של משה היה, עד שהוקם המשכן. כיוון שהוקם המשכן, החזיר המטה לפני העדוּת, ומשם היה לוקח אותו לעשות בו ניסים. כמ"ש, וייקח משה את המטה מלפני ה'. כיוון שלקח אותו, הרי הוא ברשותו וכמו שלו היה. %break .32 אותו המטה של סְנַפִּירִינוֹן היה, של אבן ספיר, ומששת ימי בראשית נברא. ושל עץ היה. המטה של בחינת מלכות היה של אבן ספיר, כי המלכות נקראת אבן ספיר, והמטה של ז"א היה של עץ, כי ז"א נקרא עץ. %break .33 על המטה של סנפירינון לומדים מהכתוב, כמראֵה אבן ספיר דמות כיסא. וכתוב, מטה האלקים. וע"כ המטה הוא של אבן ספיר, כמו הכיסא, המלכות. ומי שאמר עץ היה, לומד מהכתוב, ויורהו ה' עץ וישלך אל המים, שהיה המטה. %break .34 שָׁם שם לו חוק ומשפט ושָׁם ניסָהו. אמר הקב"ה, מכאן והלאה, הרי חוק ומשפט לעשות ניסים. חוק ומשפט, כמ"ש, נחש עלי צור, החקוקים במטה. ושם ניסהו, משום שכתוב, ויִמתקו המים. %break %page 442 אמר הקב"ה, מכאן והלאה חוק ומשפט, שלא יתקדש שֵׁם ה', אלא במים שנמתקו. %break .35 כתוב, כי מָרים הם. מכאן לומדים, יש מים עכורים, צלולים, מתוקים, מרים. %break ויצעק אל ה', שהיה בצער אותה שעה. על המים המרים. אמר הקב"ה למשה, הנחש שהפך ממטֶה בסנה, עתה צריכים לחקוק אותו בצור. ושניהם, הנחש והצור, עמדו על המים המרים. ובאותה שעה נחקק צור בנחש שהיה בו קודם. כמ"ש, שָׁם שם לו חוק ומשפט. %break הנחש הוא הדינים שבקו השמאל, הנמשכים עם הארת החכמה דשמאל. ומכונים דינים דדכורא. וצור, הוא הדינים שבקו ימין, המבטלים את הארת הג"ר של החכמה, והם סותרים זה את זה. %break כי ע"כ, כשיוצא קו השמאל, נעשית מחלוקת בין ימין לשמאל, שהשמאל רוצה לבטל את הימין, והימין רוצה לבטל את השמאל. %break והחיסרון של המים נמשך מהדינים של הנחש, כי הם מקפיאים את החסדים, המים, כמ"ש, ולא היה מים לעֵדה. והסתלקות הג"ר ואחיזת הקליפות המרות נמשכות מצור, שהם דינים דנוקבא, מבחינת המסך. %break ויצעק אל ה', שהיה בצער אותה שעה, בצער על אחיזת הקליפות בחסדים, במים, עד שנעשו, כמ"ש, מָרה כלַעֲנה. ולא ידע איך להתגבר ולהרחיק את הקליפות משם. %break אמר הקב"ה למשה, הנחש שהפך ממטה בסנה, שהם הדינים שעם קו השמאל, עתה צריכים לחקוק אותו בצור, שצריכים עתה לעורר את הדינים דקו שמאל, המכונים נחש, כדי שיבטלו את הדינים שבצור, להיותם סותרים זה את זה. %break ואז ימתקו המים. אמנם לא עד שיבטלו לגמרי את הדינים של צור, כי אז יתבטלו המים, כי בשליטת קו השמאל קופאים המים. אלא בשיעור שיהיו נשארים שניהם. %break הנחש, לבטל את אחיזת הקליפות המרות שבמים, והצור, לבטל את הג"ר דשמאל, כדי שקו השמאל יתאחד עם הימין, ולא יתבטלו הו"ק של הארת החכמה שבשמאל, וגם לא יתבטלו המים שהם החסדים. %break ושניהם, הנחש והצור, עמדו על המים המרים. ובאותה שעה נחקק צור בנחש שהיה בו קודם, וכיוון שהצור נחקק בנחש, התבטלו ממנו הקליפות המרות, כי הדינים של הנחש מבטלים אותן. %break כמ"ש, שָׁם שם לו חוק ומשפט. חוק הוא הצור, הנמתק ע"י הנחש. ומשפט הוא הדינים של הנחש, המיתקנים ע"י הצור. שתיקונים אלו נעשו במָרה. %break .37 אמר הקב"ה למשה, במצרים היה המטה של אהרון מספיק לדחות הקש, הקליפות הקשות, השולט על ישראל במצרים. %break אבל כשייצאו ממצרים, כמה מקטרגים יהיו מוכנים על ישראל, לדחות אותם בים. כמה מים מרים יזדמנו אצלם, כמה מים רעים יקטרגו עליהם. %break %page 443 .38 באו לים, בא רהב שרו של מצרים, ושרו של הים. אמר הקב"ה, משה, הרֵם את מטְך ונְטֵה את ידך. כיוון שאמר, הרם את מטך, מהו ונטה את ידך? להכניע השר של הים. באו למרה, כמה מים מרים הזדמנו אצלם, והצטער משה וצעק. כמ"ש, ויצעק אל ה'. %break .39 אמר הקב"ה, משה, הרי לך עצה בזה. השלך המטה אל המים, וייחקק נחש עלי צור, שניהם ביחד, ויינצלו. כמ"ש, ויורהו ה' עץ, וכתוב, מְקוֹם שייפול העץ, שפירושו עצה. וישלך אל המים, כמו שהצטווה. %break וכתוב, שָׁם שם לו חוק ומשפט. שנחקק נחש עלי צור. ושָׁם ניסָהו, שעיטר אותו בניסים. אמר הקב"ה, מכאן והלאה, הרי לך שיעמוד אצל המים, שהוא צור, שעל ידו יוצאים מים. הרי לך שיתקדש שמי במים, ע"י חקיקת הנחש בצור, שמעביר הקליפות ממנו. ומתקדש השם. %break .40 כשבאו לאֵילים באו המים לקטרג עליהם, מתוך הדינים שבצור. אמר הקב"ה, משה, במקום הזה, אין צריך מטה, כדי לחקוק הנחש בצור ולבטל דיניו, כמו במרה. %break כי הנה יעקב, האילן בע' (70) נפש, שירדו למצרים, והוא ע' תמרים. ושתים עשרה עֵינות מים, שהם שנים עשר שבטים. והם כנגד שבעים עמודים שבז"א, בשם ע"ב, שהוא ע' סנהדרין וב' עדים. וכנגד י"ב שבטים שבמלכות, המקבלים מי"ב צירופי הוי"ה שבז"א. %break זכותם תגן עליכם במקום הזה, שנקרא אילן ע"ש יעקב, שהוא אֵילים. כמ"ש, כי יֵבוֹשו מֵאילים אשר חמַדתם, שפירושו אילנות. %break .41 מיד, ויחנו שם על המים. ולא פחדו, משמע מהכתוב, על המים, כלומר בלי יראה מהקטרוג שלהם. ומשמע מהכתוב במרה, שָׁם שם לו, כלומר, ולא במקום אחר. %break ושָׁם באילים שלטו בני ישראל על המים, ולא הוצרך המטה. אבל מכאן והלאה נצרך המטה בנחש עלי צור, אצל המים. %break .42 באו לחורב, באו המים לקטרג. מתוך הדינים של קו שמאל, שהמים קופאים, ואין מים לשתות. אמר לו הקב"ה, והכית בצור. כאן צריכים המטה, והכית לאלו באותו צור, שהוא דינים של המסך המבטלים הארת החכמה שבשמאל, %break שאז יוצאים מים, ולא בנחש. כי הדינים של הנחש מקפיאים המים. וכאן היו צריכים לפתוח המים, שאינם נפתחים אלא בצור. %break אמר משה, כאן צריכים יותר מהכאת הצור, כי אני רואה שהמים עומדים לשטוף. כלומר, שכוח הדין הטמון בהם עתיד להתגלות, ולמה אתה אומר, הנני עומד לפניך שָׁם על הצור בחורב והכית בצור? %break .43 אמר הקב"ה למשה, עדיין במי מריבה עתידים המים לקטרג יותר, שהם מים עכורים רעים וזידונים, ויזדווגו בהם בישראל בגלוי לעיניהם, %break כלומר ששם יתגלה כוח הדין שבמים בגלוי, וייאחז בישראל. ובאותה שעה נצרך המטה, ותתיר עליהם הנחש שבגלוי לעיניהם ויתקדש שמי. %break לעיניהם, בגלוי, כדבר שהזדווגו בהם בגלוי, כמו שכוח הדין הטמון במים התגלה ונאחז בישראל בגלוי, אף אתה תתיר הדינים של הנחש בגלוי. ואז יהיה גמה"ת. %break .44 כך ראה דוד, כמ"ש, לולֵי ה' שהיה לנו בקוּם עלינו אדם. זהו פרעה. אזי עבר על נפשנו המים הזידונים. וכתוב, נפשנו כציפור נמלטה מפח יוֹקְשים. %break %page 444 כוחו של פרעה היה בדינים דשמאל. ואז עבר עלינו המים הזידונים, המים המרים, הבאים בסיום הדינים דשמאל. נפשנו כציפור נמלטה, ע"י התיקון של נחש עלי צור. %break כמ"ש, וייצאו אל מדבר שׁוּר, שהוא דינים דשמאל, כי שׁוּר הוא מלשון ראייה, הרומזת על חכמה דשמאל, שמרוב הדינים שבו הוא מִדבּר. %break ובסיומו, ויבואו מָרָתה, מחמת הדינים של צור. ואז, ויורהו ה' עץ, שזהו התיקון של נחש עלי צור. וימתקו המים. שזהו שכתוב, הפח נשבר ואנחנו נמלטנו. %break .45 מה ראה משה במי מריבה, שלא עשה בנחש, כמו שהצטווה? ישראל היו דוחקים במשה, תן לנו מים. התייעץ משה, ואמר, הקב"ה אמר לי לעמוד בנחש, ואני רואה, שאין כוח לנחש במים, שאין כוחו אלא בעפר, כמ"ש, ועפר תאכל כל ימי חייך. %break משמע שיאכל ויְכלה עפר כל ימיו, אבל במים לא. כי להיפך, הוא מביא לקיפאון המים. וישראל דוחקים בי, לתת להם מים, ואע"פ שייעשה נס, שהנחש לא יפסיק המים, לא ייעשה במקום הזה, אלא בגמה"ת. %break כלומר, שמשה ראה, שעוד לא הגיע זמנו. אלא כשנחקק המטה בנחש, נחקק בעפר ולא במים. %break כמ"ש, וישליכהו ארצה ויהי לנחש. אבל צור נחקק במים, במרה, וכבר עשה נס במים, בחורב. טוב שאעשה בזה, שנעשה בו נס אחר, בחורב. מיד, ויך את הסלע במטהו פעמיים. %break אמר הקב"ה, משה, יַעַן לא האמנתם בי להקדישני, שחשבתם, שלא יוכל הנחש להיות עם מים, לכן, לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ. ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך. מהו הטעם? משום שהיה חקוק בניסים, והשם הקדוש העליון רשום בו. %break ויש להבין, הרי גם משה ידע שבגמה"ת יוכל הנחש להימצא עם המים, אלא שראה שעוד לא הגיע זמנו, וא"כ למה נענש? ואין לומר שטעה משה בזה. %break והעניין הוא, כי העונש היה על מה שלא תיקן את ישראל שיזכו לגמה"ת. ובאמת לא היה זה עונש, אלא בחינת סיבה ומסובב. כיוון שלא נתקן הנחש במים, %break באופן שיוכל להמשיך הג"ר דחכמה בלי דינים, ע"כ מסוּבב מזה, כי משה לא היה יכול לבוא לארץ ישראל, כי אם היה משפיע בארץ ישראל היה ממשיך שם הג"ר דחכמה דשמאל. %break ולפי זה אין הפרש אם חטא בזה או לא חטא, אלא כיוון שלא המשיך את גמה"ת, ע"כ אינו יכול לבוא לארץ ישראל. ומה שאמר הקב"ה, יען לא האמנתם בי להקדישני, הוא שלא תיקנו את ישראל בתיקון השלם. %break %page 445 %H למה נזכרת חמישים פעמים יציאת מצרים %break .1 אנוכי ה' אלקיך. אני ירא לשאול. אם אשאל, אני מפחד אולי אענש. ואם לא אשאל, נבוך אני בליבי. %break .2 זה שהקב"ה מזכיר לישראל בכל מקום, אנוכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים. איזה יתרון מלמדנו בזה? %break הלוא תנאי שלם הוא, שאמר לאברהם, כי גֵר יהיה זרעך בארץ לא להם, ואחרי כן ייצאו ברכוש גדול. א"כ למה לו להזכיר להם הדבר בכל מקום? %break .3 כי הקב"ה הִתנה עם אברהם, שיוציא את ישראל מגלות מצרים, ולא שיוציא אותם מתחת שעבוד אלוהים אחרים. כי ודאי כשישראל היו במצרים, נטמאו וטינפו את עצמם בכל מיני טומאה, %break עד שהיו שוכנים תחת מ"ט (49) כוחות הטומאה. והקב"ה הוציא אותם מתחת השעבוד של כל אלו הכוחות. %break .4 ועוד, שהביא אותם במ"ט שערי בינה, שכנגד שערי טומאה. מה שלא התנה עם אברהם, אלא להוציא אותם ממצרים. והוא עשה טובו וחסדיו עימהם, להוציא אותם ממ"ט שערי טומאה, ולהכניס אותם במ"ט שערי קדושה. %break .5 ומשום זה נמצא בתורה חמישים פעמים יציאת מצרים, להראות לכל בני העולם, החסד שעשה הקב"ה עם ישראל, שהוציא אותם מאלו כוחות הטומאה, והביא אותם לתוך כוחות הטהרה, שהם חמישים שערי בינה. %break .6 ואנו סופרים אותם מ"ט שערי בינה מיו"ט של פסח עד חג השבועות. ואנו סופרים ימים ושבועות. כי בכל יום הוציא אותנו מכוח הטומאה והביא אותנו כנגדו לכוח הטהרה. %break %page 446 %H לסוסתי ברכבי פרעה %break .516 לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי. כתוב, וייקח שש מאות רכב בחוּר. חכמת מצרים הייתה, שכל מה שעשו, עשו ע"פ החכמה העליונה. ופרעה היה חכם יותר מכולם. כי אין מעמידים מלך במצרים, אם לא יהיה חכם מכולם. %break .517 ע"כ כתוב, וייקח. שלקח הכול בחכמה, לקח לו עצת חכמה. אמר, העם הזה הם 600,000 איש. נכנס לחדריו, והפך בכל מיני הכישוף שלו, ועשה הרבה פיתויים, וכישף כשפים, ולקח 600 רכב ברורים. %break בחור, כלומר, שהם הברורים שבכשפים, ועמוסים בכל מיני קסמים וכשפים שלמעלה, של אותו ממונה שהתמנה עליהם, השר שלהם. %break .518 והיה פרעה נוסע טעון בכשפיו ובקסמיו, שש מאות רכב בחור, שהיו נבחרים כנגד ישראל. וכל רכב מצרים, כל אחד טעון בכשפיו ובקסמיו. לא היו חכמים במצרים שלא יהיו טעונים משאות של קסמים וכשפים. %break .519 ושָׁלישים על כולו. ושלישים, מיני כשפים היו לו חקוקים בשלוש שלוש. ושמות הטומאה היו בשלוש שלוש אותיות. כולם חקוקים בקשרים מזוינים. שכל שלוש אותיות הן קשר, כעין הקשרים של מעלה, שיהיו לו קשרי כלי זין כנגד ישראל. %break .520 ושלישים על כֻּלו. הכתוב הוא על כַּלה, כיוון שחסר בו ו', שרומז, שלקח עצה על הכלה, השכינה, כדי לכלות את ישראל. וכולם, כל השלישים, היו מיני קשרים על הכלה, השכינה, שהייתה נוסעת לפני ישראל. %break .521 מיד, ויְחזק ה' את לב פרעה מלך מצרים, וירדוף אחרי בני ישראל, ובני ישראל יוצאים ביד רמה. לא כתוב, מיד רמה, אלא, ביד רמה, שהיא יד, שכתוב בה, ויַרְא ישראל את היד הגדולה, יד ימין, חסד. %break .522 באותה שעה, חקק הקב"ה ביד הזו כל הצורות וכל הצבאות וגיבורי מצרים, כמו שהמכשפים והקוסמים עושים, בשעה שבאים לעשות כישוף. אותה היד הייתה חקוקה כנגד אותם המכשפים. ונשברו לפני אותה הצורה, שהייתה חקוקה ביד ההיא. %break כמ"ש, ימינך ה' נֶאְדָרי בכוח, ימינך ה' תִרְעץ אויב. ומשום זה כתוב, לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי. דימיתיך, דמיון וציור, כי דמויות וצורות חקקתי בך כעין סוסי פרעה. %break %page 447 .523 מה שייך לפסוק שלמעלה האהבה והשמחה של השיר הזה? ומה רוצות כאן מרכבות פרעה? %break .524 הכול בקשר אחד. לסוסתי ברכבי פרעה. כשהקב"ה נתן את המלכות להיות ראש על כל הגדודים והמחנות שלמטה, מאותו זמן היא משבחת תמיד ואינה שקטה. וכל המחנות שלה משבחים תמיד, ואינם שוקטים לעולם. %break .525 ושיר האהבה הזו התחיל, כשיצאה השכינה ממצרים, וכל המחנות שלמעלה ושלמטה היו לפניה. אז התחילה אהבת השיר כלפי מעלה. וסוסי פרעה ומרכבותיו היו נוסעים אחר ישראל, והשכינה התחילה בשיר האהבה למעלה, לז"א. %break .526 והקב"ה לא רצה באותו זמן בשירה, כמ"ש, ולא קָרַב זה אל זה כל הלילה. והוא השתיק את המלכות משיר האהבה שהתחילה. %break .527 כלה שהיא באהבה לראות את בעלה, כשרואה אותו, מתעוררת בה האהבה ומתחילה לשבח אותו. ואם בעלה אינו רוצה השבח, ומשתיק אותה לשתוק, מהתעוררות האהבה שהתחילה, איך ישקוט ליבה ורצונה? %break .528 כיוון שטבעו כל סוס ורכב פרעה בים, וראו ישראל כל הגבורות והניסים, שעשה להם הקב"ה, שרו ישראל בארץ שירה בשביל המלכות, וקיבל אותה הקב"ה, כמ"ש, אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'. %break אח"כ, כשחזרה הבאר, שרו ישראל שירה בשבילה, כמ"ש, אז ישיר ישראל את השירה הזאת. בא יהושוע ושר שירה בשבילה. באו דבורה וברק ושרו שירה בשבילה. %break .529 כיוון שבנה שלמה את ביהמ"ק, והעולמות, ז"א ומלכות, היו כולם במשקל אחד, בזיווג פב"פ, אז המלכות עוררה אהבה ושירה עליונה, ואמרה אליו דברים עליונים אלו של שירה ואהבה. %break .530 אז ז"א, מרוב אהבה והשתוקקות הכלה, רצה להזכיר לה אותה השתיקה, שעשה לה לשתוק בקריעת ים סוף, שלא היה רוצה אז בשירתה. לפיכך פתח ואמר, לסוסתי ברכבי פרעה, כשהסוסים והמרכבות של פרעה היו באים ורודפים אחרי ישראל, %break דימיתיך רעייתי, השתקתי אותך בשתיקה. דימיתיך, כמ"ש, ויידוֹם אהרון. וכן, שמש בגבעון דום. %break .531 ועכ"ז כך היה צריך להיות, כי באותו זמן עד עתה, הבנים, והמחנות שבארץ, וכל התיקונים שלךְ, לא היו שלמים כראוי. ואת לא היית מתעטרת בתיקונים כראוי. %break .532 אבל עתה, נָאווּ לחיַיִך בתוֹרים. כמה נאים כל התיקונים שלך, וכמה יפים הם בתורים. שהם ב' התורות, כי כבר קיבלו תושב"כ ותשבע"פ, והתעטרת בהם, מה שלא היה מקודם לכן. %break .533 משום זה, דימיתיך רעייתי, ולא רציתי בשירתך, ובהתעוררות האהבה שלך, משום שאת, כמ"ש, עֵרוֹם ועֶרְיָה, ולא היית מיתקנת בתיקונים. ועתה, %break כמה יפים התיקונים שלך, ורצוני בך ובדברי שירתך. צווארך בחרוזים, שיש לך ביהמ"ק בארץ, המכונה צוואר. באופן, שכל הציורים העליונים בתוכו, וכמה צדיקים וחסידים באים בתוכו. %break %page 448 .534 ועתה, שאת מתעטרת בתיקונייך, ובשלמות שבהם, הנה כל המקורות העליונים, וכל המדרגות, והאיברים, הנה הם אלייך, לקבל אותך, ולהתקין אותך בתיקונים עליונים. %break .535 וע"כ, תורֵי זהב נעשה לָך עם נקודות הכסף. לא כתוב, אעשה, אלא, נעשה, לשון רבים, שמראש נקודה עילאה, חכמה עילאה, עד היסוד התחתון דז"א, כולנו נתקן אותך, %break ונעשה אותך מצד הזהב, הארת החכמה, ששָׁם התעוררות אהבת דודים מצד שמאל. עם נקודות הכסף, חסד, מצד ימין. %break וע"כ כתוב, נעשה, לשון רבים, כי ז"א הוא חסדים מכוסים מחכמה, ומצידו רק השפעת החסדים, נקודות הכסף. וכדי להשפיע הארת חכמה, תורי זהב, צריך לחבר עימו את ישסו"ת, המקבלים מחכמה עילאה, שהם המשפיעים החכמה למלכות. %break .536 להראות, שהתעוררות שלמעלה אינה מתעוררת ואינה מיתקנת אל המלכות, אלא כשהיא מיתקנת בתחילה בתיקוני העוה"ז, אותם התיקונים שמִזמן קריעת ים סוף, עד ביהמ"ק שעשה שלמה. כיוון שהתיקונים של העוה"ז, %break נתקנו בה כראוי, אז מיתקנים בה התיקונים העליונים, ונותנים לה תורי זהב עם נקודות הכסף. תורֵי, זמן זיווג, כמ"ש, תור אסתר בת אביחיל. זהב, השפעת החכמה. %break .537 וע"כ, כשרדפו הסוסים של רכבי פרעה, דימיתיך, שלא תשיר ולא תעורר אליי אהבה, משום שהתיקונים שלך שלמטה עוד לא היו. ועתה יפה הוא, כי נאוו לחייך בתורים. %break תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף, ונתקן אותך כראוי. וכל אחד לפי דרכו. תורי זהב לפי דרכו, ונקודות הכסף לפי דרכו, שהארת החכמה תאיר מלמטה למעלה, והחסדים מלמעלה למטה. וכך מתקשרים הדברים, הכתוב, לסוסתי ברכבי פרעה, עם יתר הכתובים. %break .538 לסוסתי ברכבי פרעה. כתוב, וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן. כי בשעה שהוציא הקב"ה את ישראל ממצרים, לא היו רוצים ללכת במדבר בדרך יבֵשה בלי מים. %break שהיו רגילים במצרים, שהייתה כגן עדן, כמ"ש, כגן ה' כארץ מצרים. ועתה הם הולכים במקום יבש בדרך, במקום חורבן בלי יישוב. %break .539 מה עשה הקב"ה? שלח לפניהם את השכינה, שהייתה הולכת בכל מיני זוהר, בכל אופני השתוקקות. והיו ישראל רצים אחריה בתשוקה לראות אותה. %break ומשום זה היו רצים אחריה במדבר, והלכו ולא התעכבו. והקב"ה עשה להם כך, כדי שלא יתעכב קידוש השם על הים, שהוא היה רוצה להתכבד על כל עמי הארץ. %break .540 כמו שאלו הלכו בחיפזון, שרצו אחר השכינה, אף פרעה עשה כך במרכבותיו ובסוסים שלו, כדי לרדוף אותם בחיפזון, ולא יתעכבו מרכבותיו בדרך. מה עשה? %break לקח סוסות נקבות וסוסים זכרים, ושם הנקבות לפנים, והזכרים מאחורי הנקבות. והזכרים היו רצים אחר הנקבות, והנקבות היו רצות מפני הזכרים. ואלו ואלו היו רצים בחיפזון. וזה עשה פרעה בחכמה, לרדוף בחיפזון אחר בני ישראל. %break .541 כיוון שהשיג אותם, ורצה לעשות מלחמה עם ישראל, לקח הנקבות ואסר אותן לאחור, והזכרים לפניהן, כדי לייאש מרכבותיו, שלא ירדפו אלו אחר אלו. %break %page 449 כך בתחילה כתוב, וה' הולך לפניהם יומם, כדי שירדפו אחר השכינה, וילכו בחיפזון. ואחר שהמצרים השיגו אותם, כתוב, וייסע מלאך האלקים, ההולך לפני מחנה ישראל, וילך מאחריהם. וייסע, כדי שיתייאשו ישראל מלרדוף אחר השכינה, ולא ייחפזו. %break וכן כדי שיהיו נשמרים, שכל אלו החיצים, ואבני הקלע, והאבנים, שהיו זורקים על ישראל, לא יגיעו אליהם. %break כי השכינה שמאחוריהם דחתה אותם. כמ"ש, התייצבו ורְאו, שלא ייחפזו. ומשום זה כתוב, דימיתיך, שהחזיר אותה מִפנים לאחורי ישראל, באותו אופן ממש שעשה פרעה. %break .542 כיוון שמחנות ישראל עברו את הים, וראו כל הניסים והגבורות שעשה הקב"ה על הים, אז, נאוו לחייך בתורים. בב' תורות, כי ישראל נתקנו באמונה, %break כמ"ש, ויאמינו בה' ובמשה עבדוֹ. וישראל קיבלו את התורה על הר סיני, תושב"כ ותשבע"פ. ואז נתקן הכול למעלה ולמטה כראוי. %break .543 כל האופנים שיש בפנימיות האדם, וכל המחשבות והרצונות שבעולם, שהם בלב, כולם נראים בפָּנים. ובפנים ניכר האדם, מיהו. אם מעשיו הם לטובה, אם מעשיו הם לרעה. %break כמ"ש, הַכָּרת פניהם ענתה בם. ועתה שתיקוני הכול כולם כראוי, בתיקונים ישרים, בתיקונים של מע"ט, מיד, נאוו לחייך, שניכר הכול בפנים, בלי בושה כלל. %break .544 וכל זה היה בזמן שנבנה ביהמ"ק, וכל העולמות היו בשמחה, למעלה ולמטה. אז נתקנו הפנים כראוי, שהתחברו ז"א ומלכות פב"פ כראוי. ואז כתוב, נאוו לחייך. %break .545 למה כתוב, לחייך, ולא כתוב, פנייך? כי הכול אחד, אלא שהלחיים מיתקנות בצפצופי תפילה ודברי תורה, להסתכל בהם. ומשום זה, שירה של שה"ש נתקנה עתה יותר מבשאר הזמנים שבעולם. %break
שמור ספר
בדוק
בטל