ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תתוספות
%book מקורות שנוספו שיעור הבוקר 26/12/2019
%break
%H חלק ראשון של השיעור - תפילה
%break
%letter 1
1. יש ג' תנאים בתפילה: א. להאמין שהוא יכול להושיע לו, אף על פי 
שיש לו תנאים הכי הגרועים מכל בני דורו, מכל מקום "היד ה' תקצר 
מלהושיע לו", שאם לא כן, הרי חס ושלום אין בעל הבית יכול להציל 
את כליו.
%break
%letter ב
ב. שכבר אין לו שום עצה, שמאי שהיה אפשר בכוחו לעשות כבר 
עשה, ולא העלתה רפואה למכתו. ג. שאם לא יעזור לו, טוב לו מותו 
מחייו, שענין תפילה הוא ע-אבודה שבלב. שעד כמה שהוא בבחינת 
אבוד כך גודל התפילה, 
%break
שבטח שאין דומה למי שחסר לו מותרות, או למי שיצא פסק דינו 
למות וחסר רק הוצאה לפועל, והוא כבר כבול בכבלי ברזל והוא עומד 
ומתחנן לבקש על נפשו. שבטח לא ינום ולא ישן ולא מסיח דעת אף רגע מלהתפלל על נפשו.
%S (בעל הסולם. שמעתי. רט. "ג' תנאים בתפילה")
%break
%letter 2
2. ההתחלה שהאדם מתחיל להכנס בעבודה, הוא מתחיל באמונה, 
אולם הגוף מתנגד לעבודה זו, אז בא מצב של יגיעה, היינו שהוא 
צריך להתגבר על הגוף, ולעשות כל מיני עצות, כמו שאמרו חז"ל 
"בתחבולות תעשה לך מלחמה", 
%break
היות שאין הגוף רוצה לוותר על תועלת עצמו, וכפי מה שנותן יגיעה, 
בשיעור הזה הוא מתחיל להרגיש, שאין בידו לעשות שום דבר, כי הוא 
מצד עצמו, כבר עשה לפי דעתו, כל מה שהיה ביכולתו לעשות, ובא 
לאחר היגיעה, לידי ידיעה, שרק ה' הוא יכול לעזור, 
%break
ואין זה בידי עצמו. אז התפלה הוא בעומק הלב, היות שברור אצלו 
בידיעה ברורה, שאין מי שיעזור לו אלא הקב"ה.
%S (רב"ש - ב'. מאמר 23 "מהו, אם בלעו את המרור לא יצא, בעבודה" 1989)
%break
%letter 3
3. אין שום דבר קטן או גדול, מושג רק בכח התפלה, וכל ענין היגיעה 
והעבודה שאנו מחוייבים, אינם אלא לגלות את מיעוט כחותינו 
ושפלותנו, שאין אנו ראויים לכלום מכוחנו עצמנו, כי אז אנו מוכשרים 
לשפוך תפלה שלמה לפני יתברך. 
%break
ואין לטעון על זה, אם כן, אני מחליט מראש בלבי שאינני ראוי לכלום, 
וכל הטרחא והיגיעה למה לי? אמנם חוק הוא בטבע, שאין חכם כבעל 
הנסיון, ובטרם שאדם מנסה בפועל לעשות כל מה שבכוחו, אינו 
מוכשר בשום אופן לבוא לשפלות האמיתי, בשיעור האמיתי. 
%break
ולכן אנו מחויבים להתיגעות בקדושה וטהרה, כמ"ש: "כל אשר תמצא 
ידך לעשות בכוחך עשה וכו'". והבן זה, כי עמוק ואמת הוא. לא גיליתי 
לך את האמת הזה, אלא כדי שלא תרפה ידיך ואל תתיאש ח"ו מן 
הרחמים. 
%break
ואע"פ, שאינך רואה כלום, מפני שאפילו בשעה שנגמרה הסאה של 
יגיעה, הוא הזמן של תפלה. ועד שם האמן בחז"ל: "לא יגעתי ומצאתי 
אל תאמין". וכשיגמר הסאה יהיה תפלתך בשלמות, והשי"ת יענה כידו 
הרחבה, וזה שהורינו ז"ל: "יגעתי ומצאתי תאמין". 
%break
כי אינו ראוי לתפלה מקודם זה, והשי"ת שומע תפלה.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ז)
%break
%letter 4
4. בזמן שהוא רוצה לעשות הכל לשם שמים ולא לתועלת עצמו, הגוף 
מתנגד בכל כוחו, היות שהגוף טוען, למה אתה רוצה להמית אותי 
ואת כל רשותי שיש לי. ואתה בא אלי שצריכים לעבוד רק לתועלת ה' 
ולא לתועלת עצמו, שהוא ממש ביטול הרצון לקבל מכל הענינים. 
%break
ואתה אומר לי, שחז"ל אמרו "אין התורה מתקיימת אלא במי שממית 
עצמו עליה", היינו להמית את כל הרשות של תועלת עצמו, ולדאוג אך 
לתועלת ה', ומטרם זה אין האדם יכול לזכות לבחינת תורה. והאדם 
רואה שאין במציאות, שיהיה לו כח ללכת נגד הטבע. 
%break
ואז אין להאדם שום עצה אלא לפנות לה', ולומר, שעתה הגעתי 
למצב, שאני רואה, שאם אין אתה עוזר לי אני אבוד, ואין לו מציאות, 
שיהיה לי פעם כח, שיהיה בידי כח להתגבר על הרצון לקבל, שזה 
הטבע שלי, 
%break
אלא רק ה' יכול לתת טבע שני.
%S (רב"ש - ב'. מאמר 37 "מהו תורה ומהו חקת התורה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 5
5. אמרו חז"ל (ברכות י') "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו, אל ימנע 
עצמו מן הרחמים", שנאמר (איוב י"ג) "הן יקטלני לו איחל". וענין 
"חרב מונחת על צוארו" יש לפרש, שהכוונה היא, אף על פי שהרע של 
אדם, הנקרא אהבה עצמית, 
%break
מונחת על צוארו ורוצה להפריד אותו מקדושה, באופן שמראה לו 
תמונה, שאין שום אפשרות לצאת מהשליטה הזאת. אז הוא צריך 
לומר, שזו היא אמת התמונה הזאת שהוא רואה. אלא "אל ימנע עצמו 
מן הרחמים", 
%break
משום שהוא צריך אז להאמין, שהבורא יכול לתת לו את הרחמים, 
שפירושו "מידת השפעה". זאת אומרת, מצד כוחות עצמו, האמת 
היא, שאין האדם מסוגל לצאת מתחת שליטת קבלה עצמית. אבל 
מצד הבורא, שהקב"ה עוזרו, בודאי הוא יכול להוציא אותו. 
%break
וזהו שכתוב "אני ה' אלקיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, 
להיות לכם לאלקים".
%S (רב"ש - א'. מאמר 19 "בא אל פרעה - א" 1985)
%break
%letter 6
6. בזמן שהאדם כבר עומד סמוך למקום, שיקבל את העזרה 
מלמעלה, היינו ש"סמוך" נקרא, שהכלי, היינו הצורך להרצון להשפיע, 
הוא ממנו ולהלאה, שאז הוא רואה, שרק הבורא יכול להציל אותו. 
%break
וכמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, שזוהי הנקודה החשובה ביותר בעבודת 
האדם, שיש לו אז מגע הדוק עם הבורא, היות שהוא רואה, מאה 
אחוז שלא יועיל לו שום דבר, רק הבורא בעצמו יכול לעזור.
%S (רב"ש - ב'. מאמר 38 "מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה" 1990)
%break
%letter 7
7. הנה בעת שההסתרה גברה על האדם, והגיע לידי מצב, שאין הוא 
מרגיש שום טעם בעבודה, ואין בידו לצייר ולהרגיש בחינת אהבה 
ויראה בשום אופן, ואין הוא מסוגל לעשות שום דבר בקדושה, אז אין 
לו שום עצה, רק לבכות לה', 
%break
שירחם עליו ויעביר מעליו את המסך מעל עיניו ולבו. וענין הבכיה הוא 
דבר חשוב וגדול. וזה כמו שאמרו חז"ל: "כל השערים ננעלו חוץ 
משערי הדמעות".
%S (בעל הסולם. שמעתי. יח. "מהו, במסתרים תבכה נפשי, בעבודה")
%break
%letter 8
8. כשהאדם מתפלל לה', ואומר, אתה מוכרח לעזור לי, כי אני יותר 
גרוע מכולם, מסיבת שאני מרגיש, שהרצון לקבל שולט בלבי, ובגלל 
זה אין שום דבר שבקדושה יכול ליכנס בתוך לבי, ואיני רוצה שום 
מותרות, 
%break
אלא פשוט שאני אוכל לעשות משהו לשם שמיים, ואין לי שום 
אפשרות לזה, לכן רק אתה יכול להושיע לי. ובזה יש לפרש מה 
שכתוב (תהילים, ל"ד): קרוב ה' לנשברי לב. 
%break
פירוש, אלו אנשים, שמבקשים מה' שיעזור להם, שהלב שלהם לא 
יהיה שבור, אלא שיהיה שלם.
%S (רב"ש - א'. מאמר 2 "שובה ישראל עד ה' אלוקיך" 1991)
%break
%letter 9
9. אנו מריצים בקשותינו למרומים, דפיקו בתר דפיקו, בלי עייפות, 
ובלי הרף, ואין אנו נרפים כלל וכלל, מזה שאינו עונה לנו. באמונתינו 
ששומע תפלה הנו ית', אלא שממתין לנו, לעת שיהיה לנו הכלים 
לקבל השפע הנאמן. 
%break
ואז נשיג מענה על כל תפלה ותפלה, בפעם אחת כי "יד ה' לא תקצר" 
ח"ו... ועל כן צריכים ללמוד מלאכה זו בטרם שנכנסים להיכל המלך, 
דהיינו לאזור כוח ועוז, לעמוד כעמוד של ברזל, עדי נפיק רצון 
מהשי"ת, כמ"ש "אל דמי לכם", 
%break
אף על גב שהשי"ת נראה ששותק ואינו עונה, אל יעלה על דעתכם 
משום זה, לידום גם כן ח"ו, "אל דמי לכם", לא לזה כיוון השי"ת 
בדממה שלו, 
%break
אלא להמציא לכם כח אחר כך, לעמוד בהיכל המלך, באותו שעה 
שלא יהיה לכם שום מום, ועל כן "אל תתני דמי לו".
%S (בעל הסולם. אגרת ל"ד)
%break
%letter 10
10. בתחילת התקרבות האדם, נותנים לו נפש מסטרא דאופנים [מצד 
האופנים], דהיינו, שהשי"ת מתעורר אליו בכל עת שיש איזה הזדמנות 
מצד האדם, בכיסופים וגעגועים, להתדבק באדם. וזה שהודיענו 
המשורר: "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי", 
%break
שדוד המלך ע"ה, הוא כללות הנפש דכלל ישראל, ועל-כן היה תמיד 
משתוקק ומתאוה ונכסף לדביקות האמיתית בו ית'. אבל צריך להכיר 
בנפשו, אשר השי"ת, רודף אחריו, ממש באותו השיעור, שהוא רודף 
אחר השי"ת. 
%break
ואסור לו לשכוח ח"ו את זה, גם בעת הגעגועים היותר גדולים, ובזכרו 
שהשי"ת, מתגעגע ורודף להתדבק בו בשיעור עצום כמדת עצמו, 
נמצא תמיד הולך בכיסופים וגעגועים, מחיל אל חיל, בזווגא דלא פסיק 
[בזווג שלא נפסק], שהוא תכלית שלמות כח הנפש, 
%break
עד שזוכה לתשובה מאהבה. דהיינו, "תשוב ו' לגבי ה'", שהוא יחוד- 
קוב"ה ושכינתיה.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ט)
%break
%letter 11
11. בשעת הכנת האדם לשוב אל שורשו. אז לא בפעם אחד יגרום 
זווג שלם, אלא עושה העראות, שהוא סוד, דרגת הנפש, בסוד, 
מסטרא דאופנים [מצד האופנים], אשר רודפים בכל כוחם ברתת 
ובזעה, אחר השכינה הקדושה, 
%break
עד שנמצאים מתעגלים על קוטב הזה, כל היום וכל הלילה, תמיד לא 
יחשו. וכל עוד שמשתלמת נפשו בדרגות הנפש, הולך ומתקרב, כן 
מתרבה געגועיו וצערו, 
%break
כי התשוקה העזה שאינה משתלמת, משאירה אחריה צער גדול, לפי 
שעור תשוקתו.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ט)
%break	
%letter 12
12. וליודע תעלומות גלוי שעור החפץ שבלב האדם לקרבתו ית', אשר 
עדיין אפשר להיות מתפסק ח"ו. ועל כן הוא ית' מרבה העראותיו, 
כלומר, התחלות הביאות, שאם האדם שומע לקולו ית', בסוד "ה' 
צלך", 
%break
נמצא שאינו נופל ויורד מחמת התגברות הצער של ההעראות, כי 
רואה ושומע שגם השכינה הקדושה סובלת כמדתו, מחמת הגעגועים 
המתרבים, ממילא נמצא הולך ומתעצם, פעם אחר פעם, ביתר 
געגועים, 
%break
עד שמשלים נקודת לבבו, בחפץ השלם, בקשר חזק שלא ימוט.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ט)
%break
%letter 13
13. כתוב: "דרשו ה' בהימצאו", כלומר, בשעה שה' ממציא את עצמו 
אליכם לדרישה, אז בהכרח שתדרשו אותו ג"כ, שדרך האיש להקדים, 
כלומר, שה' מקדים את עצמו לתת לכם לב לדרוש אותו. 
%break
וכשתדע את זה בטח תתחזק מצדך כמה שתוכל לדרוש ביתר שאת 
וביתר תעצומות. כי המלך קורא אותך.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ב)
%break
%letter 14
14. כתוב "קראוהו בהיותו קרוב", כלומר, בשעה שתקראו אל ה' 
שיקרב אתכם אליו, תדעו, שכבר קרוב הוא אליכם, שאם לא כך, ודאי 
שלא הייתם קוראים לו, וזה ג"כ שיעור הכתוב "טרם יקראו ואני 
אענה", 
%break
דהיינו, כי אם אתם קוראים אליו, הלוא כבר פנה אליכם, לתת לכם 
ההתעוררות לקרוא אותו.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ב)
%break
%letter 15
15. שיעור השמיעה של הקב"ה, תלוי ממש בשיעור הגעגועים 
המתגלים בדיבורי התפילה; ובהרגיש האדם געגועים יתרים, יידע 
בשעת מעשה, שה' שומע אליו ביותר. ומובן מעצמו, שביודעו את זה, 
נמצא מתחזק ביותר בשפיכת לבו, כי אין לך זכות גדולה מזו. 
%break
אשר מלכו של עולם מטה אוזן קשבת אליו, ודומה בערך, למה שאמרו 
חז"ל: "הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים", כי בתאוותו של ה' 
לאדם שיתקרב אצלו, מתעורר כוח וגעגועים גדולים באדם לתאוב 
לה'. 
%break
ונמצא ממש שדיבורי התפילה ושמיעת התפילה, עולים ובאים בקנה 
אחד, עד שיתקבצו לשיעור שלם וקונה הכול.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ב)
%break
%letter 16
16. בשעה ששומעים את קול ה' המדבר אל הלב, בסוד "הבא לטהר 
מסייעין אותו". ופירשו בזהר הקדוש, שמסייעין אותו בנשמתא קדישא, 
היינו שהלב שומע קול ה', אז מקבל השליטה על כל הרצוניות דווקא 
קול הקדושה, היינו הרצון להשפיע. 
%break
וממילא לא ישובו לכסלה, היינו שלא יחטא עוד, משום שכל הרצוניות 
של הקבלה נכנעו תחת רצון להשפיע. ואז מתגלה על הלב כל נועם 
הטוב, שאז כבר יש מקום בתוך הלב להשראת השכינה, 
%break
והעידון והעריבות והנעימות והידידות מתפשט וממלא את כל 
האיברים של האדם. וזה דווקא כששומעין את קול ה', אז כל הגוף 
נכנע ומשעבד את עצמו להקדושה.
%S (רב"ש - ב'.  אגרת י"ח)
%break
%H חלק שני של השיעור בעה"ס הקדמה לספר פנים מאירות 
ומסבירות
%break
%letter 1
1. כאשר יבין הסוד על בוריו, יהיה לו הכול אצלו על בוריו, הפשט 
והרמז וּדְרוּש וסוד. אבל כל זמן שלא יבין הסוד, אפילו הפשט אינו 
ברור בידו.
%S (הגר"א. על משלי, פרק ב', פסוק ט')
%break
%letter 2
2. ומי יהין להוציא זה מלב ההמון ולברר דרכיהם, שאין השגתם 
שלמה גם בשני חלקי התורה, הנקראים "פשט" ו"דרוש", אשר סדר ד' 
חלקי התורה, פרד"ס, לפי דעתם, שמִתחילה מבינים הפשט, ואח"כ 
הדרוש, ואח"כ הרמז, ובסוף הכול מבינים הסוד. 
%break
אמנם מובא בסידור הגר"א ז"ל, שתחילת ההשגה מתחילה מהסוד, 
ואחר שמשיגים חלק הסוד שבתורה, אפשר להשיג חלק הדרוש, 
ואח"כ חלק הרמז. ואחר שזוכה האדם להשתלם בג' חלקי התורה 
האלו על בוריָם, 
%break
אז זוכה להשיג חלק הפשט שבתורה.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", א')
%break
%letter 3
3. לזכייה גדולה אנו צריכים להבין בפשטי המקראות, להיותנו 
מחויבים להשיג מקודם ג' החלקים שבפנימיות התורה, אשר הפשט 
מלביש אותם, והפשט לא יופשט. ולהוציא מטענת המתרשלים 
בהשגת הפנימיות, ואומרים בלבם: דיינו בהשגת הפשט. 
%break
והלוואי שנשיג אותה, והיינו שמחים בחלקנו. שדבריהם דומים למי 
שרוצה לעלות על המדרגה הרביעית, בטרם שיפסע על ג' מדרגות 
הראשונות.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", א')
%break
%letter 4
4. "תורת הנסתר" מרמזת, אשר ה' מסתתר בתורה, ועל שם זה, 
נקראת "תורת הנסתר". ו"נגלה" נקראת, משום, שה' מתגלה על ידי 
התורה. ולפיכך, אמרו המקובלים, אשר סדר השגת התורה, מתחילה 
בסוד, ומסיימת בפשט. 
%break
שע"י היגיעה הרצויה, שהאדם מתייגע מתחילתו בתורת הנסתר, זוכה 
על ידיה לתורת הנגלה, שהיא הפשט. הרי שמתחיל בנסתר, שנקרא 
"סוד", וכשזוכה, מסיים ב"פשט".
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", ק"ג)
%break
%letter 5
5. דברי הגר"א מווילנא בסידור בברכת התורה, שכתב, שמתחילים 
התורה בסוד, דהיינו תורת הנגלה דעשיה, שהיא בחינת נסתר, שה' 
מסתתר שם לגמרי. ואח"כ ברמז, כלומר שנתגלה ביותר בתורה 
דיצירה. 
%break
עד שזוכה לפשט, שזה סוד תורה דאצילות, שנקראת פשט, משום 
שהתפשטה מכל הלבושים המסתירים את הבורא.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", קמ"ח)
%break
%letter 6
6. כיון שאדם פרטי אחד, עולה כוחו על כל הבהמה והחי מכל הדורות 
והזמנים, כן כח המזיק שבו עולה על כולנה. וע"כ כל עוד שאינו ראוי 
למעלתו, באופן שישמש בכוחו רק להועיל, לשמירה יתירה הוא צריך, 
שלא יקנה מדה מרובה ממעלת האדם, שהיא החכמה והמדע. 
%break
ולמען זה הסתירו החכמים הראשונים את החכמה, ממרחבי ההמון, 
מפחד שלא יארע להם תלמידים שאינם הגונים, וישמשו עם כח 
החכמה, להרע ולהזיק, 
%break
ונמצאים פורצים בתאותם ופראיותם הבהמית, בכוחו הגדול של 
האדם, ויחריבו את הישוב כולו.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", ג')
%break
%letter 7
7. מתוך שחכמת הקבלה כולה, מדברת בסוד התגלות ה', מובן 
מאליו, שאין לך חכמה חשובה ומוצלחת לסגולתה, כמותה. ואל זה 
כוונו בעלי הקבלה, לסדרה שתהיה ראויה להתעסק בה. וכן ישבו 
ועסקו בה, עד זמן הגניזה (ומסיבה ידועה הוסכם לגנזה), 
%break
מכל מקום היה זה רק לזמן ידוע ולא ח"ו לתמיד, כמ"ש בזוהר, עתידה 
חכמה זו להתגלות בסוף הימים, ואפילו לתינוקות של בית רבן.
%S (בעל הסולם. "תורת הקבלה ומהותה")
%break
%letter 8
8. מה שנגזר למעלה, שלא יתעסקו בחכמת האמת בגלוי, היה לזמן 
קצוב, עד שתשלים שנת הר"ן (1490). ומשם ואילך, ייקרא דור 
אחרון, והותרה הגזרה, והרשות נתונה להתעסק בספר הזוהר. 
%break
ומשנת ה"ש ליצירה (1540), מצווה מן המובחר שיתעסקו ברבים, 
גדולים וקטנים, כמו שמובא ברעיא מהימנא. ואחר שבזכות זה עתיד 
לבוא מלך המשיח, ולא בזכות אחר, אין ראוי להתרשל.
%S (הקדמת ספר אור החמה. פ"א)
%break
%letter 9
9. אין בני ישראל נגאלים, אלא אחר שיתגלה חכמת הנסתר בשיעור 
גדול.
%S (בעל הסולם. "שופר של משיח")
%break
%letter 10
10. הננו בדור עומדים ממש על סף הגאולה, אם אך נדע איך 
להתפשט חכמת הנסתר בהמון.
%S (בעל הסולם. "שופר של משיח")
%break
%letter 11
11. גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, שהוא תנאי מוקדם ומחוייב לבא 
בטרם הגאולה השלימה.
%S (בעל הסולם. "שופר של משיח")
%break
%letter 12
12. סודות אלו, לא רק שאין איסור לגלותם, אלא אדרבה, מצווה 
גדולה לגלותם (בפסחים קי"ט). ומי שיודע לגלות ומגלה אותם, שכרו 
הרבה מאוד. 
%break
כי בגילוי האורות הללו לרבים, ולרבים דווקא, תלוי דבר ביאת גואל 
צדק, במהרה בימינו אמן.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", ל')
%break
%letter 13
13. יודע אני שבזכות ספר הזוהר הקדוש וכתבי הקבלה שיתפשטו 
בעולם, ייצא עם ישראל לחירות, ובלימוד זה תלויה גאולתנו.
%S (ספר "אור הרש"ש". עמ' 159)
%break
%letter 14
14. תתחזק ידידי להאיר את אור חכמת הנסתר בעולם. עתה קרבו 
הימים, שהכול יכירו וידעו שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלויה 
רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה.
%S (הראי"ה קוק. אגרות א', צ"ב)
%break
%letter 15
15. להתפשטות גדול של חוכמת האמת בקרב העם, אנו צריכין 
מקודם, באופן שנהיה ראויים לקבל התועלת ממשיח צדקנו. ולפיכך 
תלויים המה התפשטות החוכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה. 
%break
וכיון שכן, הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר 
תפוצת החוכמה במרחבי האומה.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", ה')
%break
%letter 16
16. כתוב בזוהר, שבחיבור הזה יצאו בני ישראל מהגלות, וכן עוד 
בהרבה מקומות, שאך ורק בהתפשטות חוכמת הקבלה ברוב עם, 
נזכה לגאולה השלמה. וכן אמרו ז"ל, המאור שבה מחזירו למוטב, 
ודקדקו זה בכוונה גדולה, 
%break
להורותינו שרק המאור שבתוכיותה, כתפוחי זהב במשכיות כסף, בה 
צרור זו הסגולה, להחזיר האדם למוטב, שהן היחיד והן האומה, לא 
ישלימו הכוונה שעליה נבראו, זולת בהשגת פנימיות התורה וסודותיה.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", ה')
%break
%letter 17
17. לפנינו חיוב ההרחבה וקביעות העסק בצד הפנימי שבתורה, בכל 
ענייני הרוח שבה, הכוללת במובן הרחב חכמת ישראל הרחבה, 
שפסגתה הגבוהה היא דעת אלוקים באמת, על פי עמקי רזי תורה, 
%break
הצריך בימינו בירור, ליבון והסברה למען יהיה הולך ומובן, הולך 
ומתפשט בכל שדרות עמנו.
%S (הראי"ה קוק. אוצרות הראי"ה ב')
%break
%letter 18
18. יש חיוב מוקדם להגאולה, אשר כל אומות העולם יודו לתורת 
ישראל בסו"ה "ומלאה הארץ דעה", דוגמת יציאת מצרים, שהיה חיוב 
מוקדם, שגם פרעה יודה לאלקים אמת ולמצותיו וירשה להם לצאת. 
%break
וע"כ כתוב, שכל אחד מהאומות יחזיק באיש יהודי ויוליכהו לארץ 
הקדושה, ואינו מספיק מה שיוכלו לצאת מעצמם. ותבין אמנם, מהיכן 
יבא לאומות העולם דעת ורצון כזאת. תדע, שהוא ע"י הפצת החכמה 
האמיתית, שיראו בעליל אלקים אמת ותורת אמת. 
%break
והפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד 
למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות 
ישמעו ויודו, כי יש חכמת אלקים בקרב ישראל.
%S (בעל הסולם. "שופר של משיח")
%break
%letter 19
19. גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, הוא תנאי מוקדם ומחוייב לבא 
בטרם הגאולה השלימה. ולזאת יעידו הספרים, שכבר נגלו על ידי 
בחכמה הזאת, שדברים העומדים ברומו של עולם נפרשו לעיני כל 
כמו שמלה, 
%break
שזהו עדות נאמנה שאנו מצויים כבר על סף הגאולה, וכבר נשמע קול 
השופר הגדול, אם לא במרחקים, כי עדיין קול דממה דקה ישמע. אכן 
התחלת כל גדלות הוא מוכרח לקטנות מתחילה, ואין קול גדול אם לא 
תקדים אותו דממה דקה, כי כן דרך שופר שקולו הולך וגדול. 
%break
ומי עוד כמוני עצמי יודע שאיני ראוי כלל אפילו להיות רק שליח וסופר 
לגילוי סודות כאלו, ואצ"ל להבינם על שורשם. ולמה עשה ה' לי ככה? 
- אין זה אלא מפני שהדור ראוי לכך, שהוא הדור האחרון, העומד על 
סף הגאולה השלימה. 
%break
ולפיכך הוא כדאי להתחלה של שמיעת קול שופרו של משיח, שה"ס 
גילוי נסתרות, כמבואר.
%S (בעל הסולם. "שופר של משיח")
%break
%letter 20
20. אם היית באי פראים שלא תוכל לסדרם בדרך החוק כי אם בדרך 
דת, ההיית מפקפק בזה ועוזב אותם שישמידו זה את זה? כן מבחינת 
אלטרואיזם כולם פראים, ואין שום תחבולה שיקובל עליהם אם לא 
בדרך דת. 
%break
מי יהסס לעזבם לנפשם עד שישמידו זא"ז בפצצות מימן.
%S (בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")