ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תתוספות
%book מקורות שנוספו שיעור הבוקר 25/12/2019
%break
%letter 1
1. תפלה היא עבודה שבלב. שפירושו, היות שלבו של אדם הוא הרצון 
לקבל מצד שורשו, והוא צריך להפוך, שיהיה רק להשפיע ולא לקבל, 
נמצא, שיש לו עבודה גדולה להפוך אותו. 
%break
והיות שזהו נגד הטבע, לכן הוא צריך להתפלל לה', שיעזור לו לצאת 
מהטבע, ולכנס לבחינת למעלה מהטבע.
%S (רב"ש - א'. מאמר 24 "ג' זמנים בעבודה" 1985)
%break
%letter 2
2. כל מי שרוצה לעורר דברים שלמעלה, בין במעשה בין בדיבור, אם 
המעשה ההוא או הדיבור ההוא לא נעשים כראוי, אינו מתעורר כלום. 
כל בני העולם הולכים לבית הכנסת לעורר דבר שלמעלה, אבל 
מועטים הם שיודעים לעורר. 
%break
והקב"ה קרוב לכל אלו שיודעים לקרוא לו, ולעורר דבר כראוי. אבל אם 
אינם יודעים לקרוא לו, הוא אינו קרוב, כמ"ש, קרוב ה' לכל קוראיו, 
לכל אשר יקראוהו באמת. באמת, הוא שיודעים לעורר דבר אמת כראוי.
%S (זוהר לעם. חוקת, סעיף 78)
%break
%letter 3
3. אנחנו צריכים לעורר, שיהיה רצון למעלה, בכדי להשפיע למטה. 
שעוד לא מספיק בזה, שיש לנו רצון, אלא שצריך להיות רצון טוב גם 
מצד המשפיע. ואף על גב שיש למעלה רצון כללי להטיב לנבראיו, 
מכל מקום הוא מחכה לרצון שלנו, שיעורר את הרצון שלו. 
%break
היינו, שאם אין ביכולתנו לעורר את הרצון שלו, זהו סימן, שהרצון מצד 
המקבל אינו עדיין בשלימות.
%S (בעל הסולם. שמעתי. נז. "יקריב אותו לרצונו")
%break
%letter 4
4. ע"י ההרגל שהאדם מרגיל עצמו באיזה דבר, אז הדבר הזה נעשה 
אצלו טבע שני. לכן אין שום דבר שהאדם לא יוכל להרגיש בו את 
מציאותו. 
%break
זאת אומרת, אף על פי שאין להאדם שום הרגשה בדבר, מכל מקום 
על ידי התרגלות בהדבר, האדם בא לידי הרגשה.
%S (בעל הסולם. שמעתי. ז. "מהו, ההרגל נעשה טבע שני, בעבודה")
%break
%letter 5
5. צריך האדם להשיג מקודם חסרון. כלומר, שירגיש שחסר לו הכלי 
הזה, הנקרא "רצון להשפיע". וענין הרגשה, שאי אפשר להרגיש שום 
חסרון, אם לא יודעים מה הוא מפסיד, ע"י זה שאין לו הכלי, הנקרא 
"רצון להשפיע". 
%break
ומשום זה מוטל על האדם לעשות חשבון נפש, מה גורם לו, שאין לו 
הרצון להשפיע. ולפי ערך ההפסד, בשיעור זה הוא מרגיש צער 
ויסורים. וכשיש לו החסרון אמיתי, כלומר שכבר יכול להתפלל לה' 
מעומק הלב, על מה שאין לו הכח שיוכל לעבוד לתועלת ה', 
%break
אז כשיש לו הכלי, היינו חסרון אמיתי, זהו הזמן אמיתי שתפילתו 
מתקבלת.
%S (רב"ש - א'. מאמר 29 "מהו לפום צערא אגרא" 1987)
%break
%letter 6
6. העצה היחידה להשיג חסרון, שחסר לנו רצון להשפיע, היא רק ע"י 
תפלה, שהיא בחינת "אמצעי" בין האדם להחסרון. היינו שהוא 
מתפלל לה' שיתן לו דבר שלא חסר לו, שיחסר לו. נמצא, הכלי 
שנקרא חסרון, הוא חסרון מבחינת הרגשה, 
%break
היינו שלא מרגיש בחסרונו. והתפלה היא, שהקב"ה יתן לו את האור, 
שהוא המילוי של חסרונו. אם כן יוצא כאן שהמילוי הוא חסרון. נמצא, 
שאין לו שום עצה אחרת, אלא להתפלל לה' שיתן לו חסרון. 
%break
וזהו המקשר בין הכלי להאור.
%S (רב"ש - א'. מאמר 22 "אישה כי תזריע" 1986)
%break
%letter 7
7. מה יכול האדם לעשות, שאחרי כל היגיעות שטרח ויגע, ומכל מקום 
עוד לא הרגיש חסרון, מזה שלא יכול להשפיע, לבחינת כאב ויסורים. 
אז העצה, לבקש מה', שיתן לו את הכלי, המכונה "חסרון מזה שלא 
מרגיש", 
%break
והוא בבחינת מחוסר הכרה, שאין לו שום כאב מזה שלא יכול 
להשפיע.
%S (רב"ש - א'. מאמר 37 "מי מעיד על האדם" 1985)
%break
%letter 8
8. כשהאדם מרגיש, שהוא צריך לבקש מהבורא, שיציל אותו ממות, 
היינו מבחינת "רשעים בחייהם נקראים מתים", אז המגע בין האדם 
להבורא מגע הדוק. לכן אצל הצדיק מקום עבודה, שיהא נחוץ לעזרת 
הבורא, אחרת הוא אבוד. 
%break
לזה הצדיקים משתוקקים, היינו למקום עבודה, בכדי שיהיה להם מגע 
הדוק עם הבורא. ובהאמור יוצא, אם הבורא נותן מקום עבודה, אז 
הצדיקים האלו שמחים מאד. לכן דרשו "ראשון לחשבון עונות", שזה 
הוא שמחה להם, מזה שיש להם עתה מקום עבודה. 
%break
היינו, שנעשה עתה נצרכים לה', ויכולים לבוא עתה לידי מגע הדוק עם 
ה', היות כי אין לבוא אל היכל המלך אלא בשביל איזה צורך. 
%S (בעל הסולם. שמעתי. יט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 9
9. מטרם שהאדם יודע, שאין הוא מסוגל להשיג בעצמו את הכלים 
דהשפעה, אין הוא מבקש מה', שיתן לו. נמצא, שאין לו רצון אמיתי, 
שה' יענה לו על תפלתו. ומשום זה צריך האדם לעבוד בעצמו, בכדי 
להשיג את הכלים דהשפעה. 
%break
ואחרי ריבוי עבודה, שהשקיע בזה, ועוד לא השיג אותם, אז מתחילה 
התפלה אמיתית מעומק הלב. ואז הוא יכול לקבל עזרה מלמעלה, כמו 
שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו". 
%break
אבל היות שהתפלה הזו היא נגד הטבע, מטעם שהאדם נברא של 
רצון לקבל, שהוא בחינת אהבה עצמית, ואיך הוא יכול להתפלל לה', 
שיתן לו כח השפעה, וכל האברים הם נגד הרצון הזה. לכן נקרא 
עבודה זו "תפלה", 
%break
היינו שצריך לתת יגיעה גדולה, שיוכל להתפלל לה', שיתן לו כח 
השפעה, ויבטל אצל האדם כח הקבלה.
%S (רב"ש - א'. מאמר 10 "ענין תפילה" 1986)
%break
%letter 10
10. כשעבר עליו זמן הרבה, שהשקיע כוחות, ואינו רואה מילוי 
לחסרונו, אז מתחלת לרקום בו בחינת יסורים וכאבים, בזה שהוא 
השקיע כוחות, ואינו רואה שום התקדמות בעבודה שלו. ואז מתחילות 
המחשבות לבוא בזה אחר זה. 
%break
לפעמים בניצוצי יאוש, ולפעמים מתחזק, ואח"כ עוד הפעם הוא רואה 
שנופל ממצבו, וכן חוזר חלילה. עד שנצטבר בו חסרון אמיתי, שהשיג 
זה ע"י יגיעה בעליות וירידות. שמעליות וירידות האלו, משאירים אצלו 
כל פעם בחינת כאב, על מה שהוא עוד לא זכה לדביקות ה', 
%break
ואז שהסאה של יגיעה נתמלאה בשיעור שלם, שזה נקרא "כלי", אז 
בא אליו המילוי מצד ה', היות שיש לו עכשיו "כלי אמיתי".
%S (רב"ש - א'. מאמר 24 "ההבדל בין צדקה למתנה" 1986)
%break
%letter 11
11. בזמן שהאדם רוצה להתקרב לה', זאת אומרת להשתמש בכלים 
דהשפעה, והוא לא יכול, מסיבת שהגוף לא מסכים לזה, כי גופו נמשך 
מכלי קבלה. אז האדם מרגיש "שהעולם חשך בעדו", 
%break
כי הוא מבין, אם אין בידו להשיג כלים דהשפעה, אף פעם לא יזכה 
לאור עליון, שהוא האור "דלהטיב לנבראיו". נמצא, החושך הזה, 
שהוא מרגיש, בזה שאין הוא יכול להשיג כלים דהשפעה מכח עצמו, 
הוא מקבל צורך, שמי שהוא יעזור לו להשיג הכלים האלו. 
%break
ולפי הכלל "אין אור בלי כלי, אין מילוי בלי חסרון", נמצא שעכשיו הוא 
קיבל צורך לאור התורה, כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". 
%S (רב"ש - א'. מאמר 21 "מהו שהתורה נתנה מתוך החושך בעבודה" 1988)
%break
%letter 12
12. התורה נתנה דוקא לאלו, הנמצאים במצב, שמרגישים, שהרצון 
לקבל שולט עליהם. והם צועקים מתוך החושך, שהם צריכים תורה, 
בכדי להוציאם מתוך החושך, שהוא שליטת הכלי קבלה, שעליהם היה 
צמצום והסתר, שלא יזרח במקום הזה שום אור, 
%break
והמקום הזה הוא הגורם והצורך לקבלת התורה.
%S (רב"ש -  א'. מאמר 21 "מהו שהתורה נתנה מתוך החושך בעבודה" 1988)
%break
%letter 13
13. אמרו "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ומבקש להמיתו, 
שנאמר, צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו. ואלמלא הקב"ה עוזרו, 
אינו יכול לו. שנאמר, ה' לא יעזבנו בידו". זאת אומרת, שהאדם צריך 
מקודם לראות, אם יש בידו כוחות להגיע, 
%break
שיהיה באפשרותו לעשות מעשים בכוונה על מנת להשפיע נחת רוח 
להקב"ה. ואז כשכבר הגיע לידי הכרה, שאין באפשרותו בכוחות עצמו 
להגיע לזה, אז האדם מרכז את התורה ומצות שלו על נקודה אחת, 
שהוא "המאור שבה מחזירו למוטב", 
%break
שזה יהיה לו כל השכר, מה שהוא רוצה מתורה ומצות, היינו השכר 
של היגיעה שלו יהיה, שהקב"ה יתן לו הכח הזה, הנקרא "כח השפעה".
%S (רב"ש - א'. מאמר 16 "ענין השפעה" 1984)
%break
%letter 14
14. בזמן שהוא רוצה לעשות הכל לשם שמים ולא לתועלת עצמו, 
הגוף מתנגד בכל כוחו, היות שהגוף טוען, למה אתה רוצה להמית 
אותי ואת כל רשותי שיש לי. 
%break
ואתה בא אלי שצריכים לעבוד רק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו, 
שהוא ממש ביטול הרצון לקבל מכל הענינים. ואתה אומר לי, שחז"ל 
אמרו "אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה", 
%break
היינו להמית את כל הרשות של תועלת עצמו, ולדאוג אך לתועלת ה', 
ומטרם זה אין האדם יכול לזכות לבחינת תורה. והאדם רואה שאין 
במציאות, שיהיה לו כח ללכת נגד הטבע. ואז אין להאדם שום עצה 
אלא לפנות לה', ולומר, 
%break
שעתה הגעתי למצב, שאני רואה, שאם אין אתה עוזר לי אני אבוד, 
ואין לו מציאות, שיהיה לי פעם כח, שיהיה בידי כח להתגבר על הרצון 
לקבל, שזה הטבע שלי, אלא רק ה' יכול לתת טבע שני.
%S (רב"ש - ב'. מאמר 37 "מהו תורה ומהו חקת התורה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 15
15. העיקר שבעבודה הוא שלא נותנים משמים חצי דבר. אחרת היה 
יכול להיות שאם האדם היה עושה תשובה למחצה היה מקבל סיוע 
מלמעלה על מחצית עבודה, אבל מאחר שמשמים אינם נותנים חצי 
דבר לכן מוכרח האדם להתפלל לה' שיתן לו עזרה שלמה. 
%break
זאת אומרת שהאדם בזמן תפילתו שאז הוא מסדר מה שבליבו, כי 
תפילה היא עבודה שבלב, מוכרח האדם אז להחליט בעצמו שרוצה 
שה' יתן לו רצון להבטל אליו מכל וכל, היינו לא להשאיר תחת רשותו 
שום רצון אלא שכל הרצונות שבו יהיו רק לעשות כבוד שמים. 
%break
וכשהחליט בלבו על ביטול שלם, אז הוא מבקש לה' שיעזור לו שיוציא 
זה מכח אל הפועל - בבחינת כח. זאת אומרת הגם שבבחינת כח 
המחשבה והרצון הוא רואה שאין הגוף מסכים לזה שיהיה מבטל כל 
רצונותיו לה' ולא לטובת עצמו, 
%break
אז הוא צריך להתפלל לה' שיעזור לו שירצה להבטל אליו עם כל 
הרצונות ולא להשאיר לעצמו שום בחינת רצון. וזה נקרא תפילה שלמה.
%S (רב"ש - ב'. אגרת ס"ה)
%break
%letter 16
16. בזמן שהאדם בא לידי מצב, שהוא ממש אבוד, שאינו רואה 
לעצמו שום זכות קיום בעולם, שיהיה לו במה להיאחז, וכל הטכסיסים 
והעצות כבר אזלו ממנו, ורואה שאחרי כל הטרחות והיגיעות, הכל 
אבוד - 
%break
אז הוא צריך להתחזק ולומר, שכל מאי דאבד רחמנא לטב אבוד. היינו 
שהקדוש ברוך הוא עשה לו את כל אלו המצבים של האבדות, ושהם 
לטב, 
%break
היינו שעל ידי זה שבא למצב, שנמצא בדיוטא התחתונה, על ידי זה 
יהיה לו היכולת לעלות למעלה, כמו שכתוב "רם ה' ושפל יראה".
%S (רב"ש - ג'. מאמר 626 "כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד")
%break
%letter 17
17. בזמן שהאדם כבר עומד סמוך למקום, שיקבל את העזרה 
מלמעלה, היינו ש"סמוך" נקרא, שהכלי, היינו הצורך להרצון להשפיע, 
הוא ממנו ולהלאה, שאז הוא רואה, שרק הבורא יכול להציל אותו. 
%break
וכמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, שזוהי הנקודה החשובה ביותר בעבודת 
האדם, שיש לו אז מגע הדוק עם הבורא, היות שהוא רואה, מאה 
אחוז שלא יועיל לו שום דבר, רק הבורא בעצמו יכול לעזור.
%S (רב"ש - ב'. מאמר 38 "מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה" 1990)
%break
%letter 18
18. עליון מברר לצורך התחתון את הגו"ע (מטעם ש"אין חבוש מתיר 
את עצמו"). והעליון עושה מסך על מ"ן דתחתון, היינו כוח הדוחה, עד 
שיהיה בחינת מקבל על מנת להשפיע. ורק אז נתפס האור בהמ"ן. 
פירוש, שענין מ"ן הוא בחינת רצון לקבל. וזהו מתבטא על ידי תפילה. 
%break
שתפילה, הנקרא בחינת העלאת מ"ן, ועניית התפילה נקרא בחינת 
מ"ד, אור ישר, שפע עליונה, השפעה. והתפילה הזו, הנקרא מ"ן, 
צריכה לתנאים, היינו שיהיה בהתפילה התיקון של מסך, היינו שיהיה 
כוונתו לה', הנקרא לשמה. 
%break
והכוחות לעשות לשמה מוכרחין לקבל מהעליון, כי אין בכוחו של 
התחתון להתחיל בעבודה, אלא מבחינת שלא לשמה, הנקרא רצון 
לקבל, כי רק השלא לשמה נותן את כוח המנענע הראשון של 
התחתון, 
%break
כי בזמן שאין האדם מוציא טעם מספיק מהנאות גשמיות, אזי הוא 
מתחיל לחפש אחרי תענוגים רוחניים. נמצא ששורש עבודתו של 
התחתון הוא הרצון לקבל. והתפילה, הנקרא מ"ן, עולה למעלה, 
%break
אזי העליון מתקן את המ"ן הזו, ונותן עליה כוח המסך, שהוא רצון 
לעכב את השפע, מטרם שהתחתון יודע בעצמו, שכוונתו הוא 
להשפיע. היינו, שהעליון משפיע לתחתון טעם ועונג ברצון להשפיע, 
שעל ידי זה שהתחתון מרגיש את רוממותו יתברך, 
%break
אזי הוא מתחיל להבין, שכדאי להתבטל אליו ולהתבטל ממציאותו 
עצמו. ואז הוא מרגיש שכל זה שיש לו מציאות, הוא רק מטעם שרצונו 
יתברך הוא כך, שיש רצון לה', שיהיה לתחתון מציאות, אבל הוא 
כשלעצמו רוצה להתבטל ממציאותו, 
%break
נמצא אז שכל חיותו שהוא מרגיש, הוא על חשבון לשמה, ולא על 
חשבון עצמו. וכשמרגיש הרגשה זו, נבחן אז שכבר יש לו התיקון של 
המ"ן. ואז הוא מוכשר גם כן לקבל את המ"ד, שכבר אין ביניהם שום 
סתירה, כי גם התחתון רוצה בטובת העליון ולא לתועלת עצמו. 
%break
וזה נבחן כשהעליון נותן לתחתון בחינת מוחין, אזי הוא נותן לו גם את 
הלבושי מוחין, כנ"ל שנותן לתחתון את השפע וגם את כוח המסך, 
שהוא הרצון להשפיע. וזה ענין "מתוך שלא לשמה באין לשמה".
%S (רב"ש - ג'. מאמר 587 "עליון מברר לצורך התחתון")