ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תתוספות
%book מקורות שנוספו שיעור הבוקר 31/12/2019
%break
%letter 1
1. מובא בזוהר (ויקרא, תזריע): בוא וראה, שכל מה שיש בעולם, לא 
היה, אלא בשביל האדם, והכול מתקיים בשבילו וכו', כמ"ש, וייצר ה' 
אלוקים את האדם, בשם מלא, כמו שהעמדנו, שהוא שלמות הכול 
וכולל הכול וכו', וכל מה שלמעלה ושלמטה וכו' נכלל באדם. 
%break
הרי מפורש, שכל העולמות, העליונים והתחתונים, כלולים כולם 
בָּאדם, וכן כל המציאות, הנמצאת בעולמות ההם, אינם, רק בשביל 
האדם.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה", א)
%break
%letter 2
2. חוש הראיה שלנו, שאנו רואים לפנינו, עולם גדול ענקי, וכל מלואו 
הנהדר. הרי באמת, אין אנו רואים כל זה, אלא רק בפנימיותנו עצמה. 
%break
כלומר, במוח האחורי שלנו, יש שמה, כעין מכונה פאטאגרפית [צילום 
photographic], המציירת לנו שמה, כל הנראה לנו, ולא כלום מחוץ 
לנו.
%S (בעל הסולם. "מבוא לספר הזוהר", לד)
%break
%letter 3
3. עשה ית' לנו, שם במוחנו, כעין ראי מלוטש, המהפך לנו כל דבר 
הנראה שם, שנראה אותו מחוץ למוחנו, מול פנינו. ואעפ"כ, מה שאנו 
רואים, מחוץ לנו, אינו ענין אמיתי, מ"מ כמה יש לנו להודות, להשגחתו 
ית' וית', שעשה במוחנו את הראי המלוטש הזה, 
%break
לאפשר לנו לראות ולהשיג, כל דבר מחוץ אלינו. כי בזה, נתן בנו כח, 
להשכיל כל דבר, בדעת ובהשגה ברורה, למדוד כל דבר, מבפנים 
ומבחוץ וכדומה. ולולא זה, היתה נעדרת לנו מרבית השכלתנו.
%S (בעל הסולם. "מבוא לספר הזוהר", לד)
%break
%letter 4
4. אע"פ שבפועל, אנו רואים, הכל ממול פנינו, מ"מ, כל בעל שכל יודע 
בברור, שכל הנראה לנו, אינו אלא בפנימיות מוחנו בלבד. כן הנשמות, 
אע"פ שכל הדימוים, הן רואות במשפיע, 
%break
מ"מ, אין להן ספק משהו, שכל אלו הם רק בפנימיותן עצמן, ולא כלום 
במשפיע.
%S (בעל הסולם. "מבוא לספר הזוהר", לד)
%break
%letter 5
5. "כתוב בתורה, כי לא ראיתם כל תמונה". ואיך אנו דורשים בו ית', 
שמות וספירות? הוא יתרץ לו, שתמונה זו ראיתי, כעין שכתוב: 
"ותמונת ה' יביט". שפירושו, ספירת המלכות, שבה משתרשים כל 
העולמות והנשמות, להיותה שורש כל הכלים. 
%break
ובסוד המקבלים ממנה, שמחויבים להשיג הכלים ממנה, הרי נבחנת 
להם כתמונה, שעליה נאמר: "ותמונת ה' יביט". ואפילו תמונה זו, 
שאנו מכנים בספירת המלכות, אין זו במקומה כלפי עצמה ח"ו, אלא 
רק כשאור המלכות, יורד ומתפשט על הבריות, 
%break
אז יראה אליהם, לכל אחד ואחד, כפי המראה והחזיון והדמיון שלהם. 
דהיינו, רק בבחינת המקבלים, ולא כלל בספירת המלכות כלפי עצמה. 
וזה הוא שכתוב: "וביד הנביאים אדמה". ומשום זה, יאמר להם 
הקב"ה: 
%break
"אע"פ, שאני מתדמה לכם, בצורות שלכם, דהיינו בחזיון ודמיון, עכ"ז, 
ואל מי תדמיוני ואשוה". שהרי, קודם שברא הקב"ה תמונה בעולם, 
ומטרם שצייר צורה, היה הקב"ה יחיד בעולם, בלא צורה ודמיון.
%S (בעל הסולם. "מבוא לספר הזוהר", לה)
%break
%letter 6
6. אין לנו לדבר, אלא ממקום שהחושים שלנו מתפעלים מהאור 
המתפשט, שהוא בחינת רצונו להיטיב לנבראיו, ובאה לידי המקבלים 
בפועל. וזה דומה כמו שאנו מביטים על השולחן. אז לפי חוש 
המישוש, אנו מרגישים שזה דבר קשה. 
%break
וכן מידת אורך ורוחב, והכול לפי ערך חושינו. אבל אין זה מחייב 
שהשולחן יהיה נראה כן למי שיש לו חושים אחרים, למשל בעיני 
המלאך, בעת שמסתכל על השולחן, אזי רואה אותו לפי חושיו. לכן אין 
לנו לקבוע שום צורה בערך המלאך, כי אין אנו יודעין את חושיו. 
%break
ומכאן, שכמו שאין לנו השגה בהבורא ית', ממילא אין לנו לומר איזה 
צורה יש להעולמות בערכו, רק אנו משיגים בהעולמות בערך חושינו 
והרגשתנו.
%S (בעל הסולם. שמעתי. ג. "עניין ההשגה הרוחנית")
%break
%letter 7
7. ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו 
האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. 
ובגוף השלם הזה ישרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות בלי הפסק כלל. 
%break
והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעין שלא 
פסק.
%S (בעל הסולם. אגרת ד')
%break
האדם הרוצה לעבוד ה' באמת צריך לכלול עצמו עם כל הנבראים וכן 
צריך לחבר עצמו עם כל הנשמות ולכלול עצמו עמהם והם עמו, היינו 
שלא תשאיר לך רק מה שצריך לחיבור השכינה כביכול. ולזה צריך 
קירוב ורבוי אנשים, 
%break
כי לפי רבוי האנשים העובדים את ה', יותר מתגלה אליהם אור 
השכינה, ולזה צריך לכלול עצמו עם כל האנשים ועם כל הנבראים 
והכל לעלות לשורשן לתיקון השכינה.
%S (דגל מחנה אפרים. פרשת שלח)
%break
%letter 8
8. אומר רבי יהושע בן פרחיה "והוי דן את כל האדם לכף זכות". 
שהאדם צריך לדון את כולם לכף זכות. היינו, מה שהוא לא רואה בהם 
מעלות, אין הם אשמים, אלא הוא בעצמו אין לו בהכוחות שלו מספיק 
כישרון לראות את המעלות של הכלל. 
%break
לכן לפי תכונת נפשו, הוא רואה. וזהו אמת לפי השגתו. אבל לא לפי 
האמת.
%S (רב"ש - א'. מאמר 1 "עשה לך רב וקנה לך חבר- א" 1985)
%break
%letter 9
9. כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו. והעצה היעוצה לזה, 
להסתכל במי שכנגדו, היינו אם יראה באדם אחר, שעושה איזה דבר 
שלא כהוגן, יחשוב גם הוא בדעתו, מפני מה הזמין ה' לפניו לראות 
הדבר הזה, 
%break
אם לא כי הנגע הזה נוגע בקירות הבית שלו, ומחמת הסתת היצר, 
טָחוּ עֵינָיו מֵרְאוֹת.
%S (אוהב ישראל. ליקוטים חדשים, בראשית)
%break
%letter 10
10. מי שעובד על דרך הטוהרה, אינו יכול לקטרג על אחרים. אלא 
תמיד הוא מקטרג על עצמו, ועל אחרים הוא רואה אותם במדרגה 
יותר טובה, משהוא מרגיש את עצמו.
%S (בעל הסולם. שמעתי. סב. "יורד ומסית עולה ומקטרג")
%break
%letter 11
11. אסור להביט על חברו לרעה, למצוא בו דווקא מה שאינו טוב, 
ולחפש פגמים בעבודת חברו. רק אדרבא, מחויב להביט רק על הטוב 
ולחפש למצוא בו זכות וטוב תמיד. ועל ידי זה יהיה שלום עם הכול.
%S (ליקוטי עצות. ערך "שלום", י')
%break
%letter 12
12. אם יש לו אהבת חברים ובחינת אהבה, החוק הוא, שרוצים 
לראות דוקא מעלת חבירו ולא חסרונו. לכן יוצא, אם הוא רואה איזה 
חסרון אצל חבירו, סימן הוא, לא שהחסרון הוא אצל חבירו, אלא 
החסרון הוא אצלו. 
%break
היינו, שהוא פגם באהבת חברים, לכן הוא רואה החסרונות על חבירו. 
אי לזאת, הוא צריך עכשיו לראות, לא שחבירו יתקן את עצמו, אלא 
הוא בעצמו, לתיקון הוא צריך. יוצא לנו מהנ"ל, לא שהוא צריך לראות, 
שחבירו יקבל תיקון על החסרונות, מה שהוא רואה בחבירו, 
%break
אלא הוא בעצמו צריך תיקון, במה שפגם באהבת חברים. וכשיתקן 
את עצמו, אז יראה רק מעלת חבירו ולא חסרונו.
%S (רב"ש - א'. מאמר 17, חלק א'. "בענין חשיבות החברים" 1984)
%break
%letter 13
13. ...אמנם כן, הסיבותם לי עבודה רבה בענין הפירוד והשנאה אשר 
נזרע וגדל ביניכם, בשיעור אשר לא שערתי מראש, כי כל אחד 
מהתלמידים שיחי' נצח, הוא כמו אבר שלי עצמי, והנה אין שלום 
בֶעַצַמַי מפני חטאתי, 
%break
וע"כ, אני מוכרח להתחיל ולזכך את עצמי, כמו תינוק שנולד, עד 
שאזכה לעשות שלום בין התלמידים.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ג)
%break
%letter 14
14. ואחר שכבר השגתי את הלבוש של אהבה, תיכף מתחילים לזרוח 
בי ניצוצי אהבה, והלב מתחיל להתגעגע ולהתאחד בחבריי, ונדמה לי 
שעיניי רואות את חברי, וכמו כן אוזני שומעות את קולם, פי מדבר 
אתם, הידיים מחבקות, 
%break
והרגליים רוקדות באהבה ובשמחה יחד עימם במעגל, ואני יוצא 
מגבולי הגשמיים ואני שוכח שיש מרחק רב ביני לבין חבריי, והקרקע 
השטוחה של כמה פרסאות לא תבדיל בינינו, וכאילו חבריי עומדים 
בתוך לבי ורואים את כל מה שמתרחש שמה, 
%break
ואני מתחיל להתבייש ממעשי הפעוטים נגד חבריי, ואני פשוט יוצא 
מכלים הגשמיים, שמתדמה לעיניי שאין שום מציאות בעולם, רק אני 
וחבריי. 
%break
ואח"כ גם "האני" מתבטל ונבלע ונכלל בחבריי, עד שאני עומד ומכריז 
שאין שום מציאות בעולם - רק החברים.
%S (רב"ש - ב'. אגרת ח')
%break
%letter 15
15. עיקר עבודה שייך דוקא במקום שיש התנגדות. ונקרא עלמא, 
מלשון העלם. שאז, בזמן ההעלם, יש התנגדות, ואז שייך מקום 
עבודה. וזה סוד מאמר חז"ל "שיתא אלפי שני עלמא וחד חרוב [ששת 
אלפים שנה עולם, ואחד חרב]". 
%break
היינו, שיחרב ההעלמא, ואז אין כבר עבודה. אלא הקב"ה עושה לו 
כנפים, שזהו בחינת כיסוים, בכדי שיהיה לו עבודה.
%S (בעל הסולם. שמעתי. ק. "תורה שבכתב ותורה שבעל פה - א")