ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תתוספות
%book  מקורות שנוספו שיעור הבוקר 10/1/2020
%break
%letter 1
1. הנה ידוע ש"מלא כל הארץ כבודו", וכך צריך כל אדם להאמין, כמו 
שכתוב: "את השמים ואת הארץ אני מלא". אלא שהקב"ה עשה את 
ההסתרה שלא יכולים לראות את זה מטעם כדי שיהיה מקום בחירה, 
%break
ואז יש מקום אמונה - להאמין שהקב"ה "ממלא כל עלמין וסובב כל 
עלמין". ולאחר שהאדם עוסק בתורה ומצוות ומקיים את מצות 
הבחירה, אז מגלה הקב"ה את עצמו לאדם ואז רואה שהקב"ה הוא 
השולט על העולם. 
%break
נמצא, שאז עושה האדם את המלך שישלוט עליו, זאת אומרת 
שהאדם מרגיש את הקב"ה שהוא השולט על כל העולם, וזה נקרא 
שהאדם עושה את ה' למלך עליו.
%S (רב"ש ב'. אגרת ע"ו)
%break
%letter 2
2. בהקדמה לספר אמרי יוסף מאדמו"ר מספינקא, מביא שם בשם 
הרה"ק מהר"ח מצאנז זצ"ל פירוש הפסוק, "כבוד אלקים הסתר דבר, 
וכבוד מלכים חקור דבר" (משלי כ"ה). ופירש, דאם האדם רוצה ללמוד 
חכמת הקבלה, לדעת כמה עולמות וכמה ספירות יש, 
%break
היינו כבוד אלקים, לדעת גודל כבודו יתברך, "הסתר דבר". אבל אם 
רוצה ללמוד החכמה, לדעת איך להמליך את הקדוש ברוך הוא, ואיך 
לעובדו בכוונה ולקדש רמ"ח אבריו, 
%break
ולעשותם מרכבה להקדושה - וזהו נקרא "כבוד מלכים" האיך להמליכו 
ולעבדו, אז "חקור דבר".
%S (רב"ש ג'. מאמר 189 "בענין לימוד חכמת הקבלה")
%break
%letter 3
3. במקום שאין המלבוש, שנקרא אור חוזר, נחשב האור העליון כלפי 
הנאצל כמו שאינו, וכיון שכל ענינו של האור חוזר הוא שאינו מקבל רק 
לפי כוונת על מנת להשפיע, לכן כל זמן שאין האדם יצא מבחינת 
הקבלה לעצמו, אין לו עוד האור חוזר הזה, 
%break
משום אף על פי ש"מלא כל הארץ כבודו", מכל מקום נחשב כלפי 
התחתון כמו שאינו. היוצא לפי זה, שאין לאדם מה לעשות, בכדי 
להגיע לתכלית, 
%break
אלא שירכז את כל עבודתו על נקודה אחת, שהיא, שיוכל לעסוק את 
כל שעת הפנאי שלו רק לשם שמים.
%S (רב"ש ג'. מאמר 557 "ענין אור חוזר")
%break
%letter 4
4. כמו שהשי"ת אינו חושב בעצמו, אם הוא נמצא, או אם הוא משגיח 
על בריותיו, וכדומה מהספיקות, אף הרוצה לזכות להשואת הצורה, 
אסור לו לחשוב בדברים האלו, שברור לו, שהשי"ת אינו חושב בהם, 
כי אין לך שינוי צורה גדול מזה. 
%break
ולפיכך, כל מי שחושב דברים אלו, נמצא בודאי בפירוד ממנו יתברך. 
ולא יבוא לידי השואת הצורה לעולם.
%S (בעל הסולם. "מאמר לסיום הזוהר")
%break
%letter 5
5. אמרו ז"ל: כל מעשיך יהיו לשם שמים, כלומר דביקות בשמים, לא 
תעשה שום דבר, שאינו מביא מטרה זו של הדביקות. דהיינו, שכל 
מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך. 
%break
שאז תבוא להשואת הצורה עם השמים: מה הוא יתברך, כל מעשיו 
להשפיע ולהועיל לזולתו, אף אתה, כל מעשיך יהיו רק להשפיע 
ולהועיל לזולתך, שזו היא הדביקות השלימה.
%S (בעל הסולם. "מאמר לסיום הזוהר")
%break
%letter 6
6. האורות העליונים כבר מוכנים עבור האדם, שזה נקרא, יותר 
משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק, ורק לבחינת כלי אנו צריכים. 
וכלי זו נקראת לאחר הצמצום בשם "מסך ואור חוזר". וזהו המקשר 
בין העליון והתחתון, היינו, שעל ידו התחתון מתקשר עם העליון. 
%break
מה שאין כן כשאין המקשר הזה, אז אין התחתון יכול לראות את 
העליון, ונחשב העליון כלפי התחתון כמו שאינו במציאות. 
%break
לכן, בשיעור שהאדם מתחיל לעבוד לשם שמים, בשיעור הזה הוא 
מקבל קשר עם האור עליון, ולפי גודל הקשר כך שיעור גדלות השגתו.
%S (רב"ש ג'. מאמר 557 "ענין אור חוזר")
%break
%letter 7
7. יש אהבה עצמית, ויש אהבת ה'. ויש בחינה ממוצעת, שהיא אהבת 
הזולת, שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. וזה שאמר ר' 
עקיבא "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה". וכמו שאמר הלל 
הזקן להגר, שאמר לו, "למדני כל התורה על רגל אחת. 
%break
אמר לו, מה דסני עלך לחברך לא תעביד, ואידך זיל גמור". משום 
שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. ואז כל התורה וכל 
החכמה נתונים בלבו. כמו שכתוב, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל 
חייכם כל החכמה וכל התורה דבר קל הוא. 
%break
כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה 
בלבו. וענין יראה מבואר בהסולם, שהיא יראה שמא לא יוכל להשפיע 
לה', כי מדרך אהבה הוא שרוצה להשפיע לה'. לכן למי שיש אהבת 
ה', אז הוא רוצה להשפיע, שזה נקרא דביקות, בבחינת "ולדבקה בו", 
%break
שעל ידי זה הקדוש ברוך הוא מוסר לו תורה וחכמה. נמצא שלמד 
אותו על רגל אחת, היינו שעל ידי אהבת הזולת יגיע לדרגת אהבת ה', 
אז יזכה לתורה ולחכמה.
%S (רב"ש ג'. מאמר 410 "אהבה עצמית ואהבת ה'")
%break
%letter 8
8. כל השכר המקוה מהשי"ת וכן מטרת כל הבריאה הוא דבקות 
השי"ת בסוד "מגדל מלא מכל טוב ואין לו אורחין", והוא מקובל 
לדבקים בו ית' באהבה. וזה ברור שתחילה יוצאים מבית אסורים 
שהוא יציאה מעור גופו ע"י השפעה לזולתו, 
%break
ואח"כ באים להיכל המלך שהוא הדבקות בו ע"י הכונה להשפיע נ"ר 
ליוצרו. ולפיכך עיקר המצוות הם בין אדם לחבירו. 
%break
והמעדיף מקודם את המצוות שבין אדם למקום דומה לעולה על 
מדרגה ב' מטרם שעלה על מדרגה הא', כי ברור שישבר את רגליו.
%S (בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")
%break
%letter 9
9. האדם צריך לעשות כח ועוצמה והתגברות במידותיו שיהפוך אותם 
שיהיו לטובת זולתו, שעל ידי זה יזכה אח"כ לעבוד עם אלו המדות 
לשם שמים. כי אחר זה שהאדם כבר מתוקן עם המדות שלו שיכולים 
לעבוד לטובת הזולת, אז הוא יכול לעבוד בענין אמונת ה', 
%break
כי אז הוא מוכשר לזכות לבחינת אמונה, כי אז יש לו את הבחינה של 
השתוות הצורה, שנקרא "הדבק במידותיו", בבחינת "מה הוא רחום 
אף אתה רחום".
%S (רב"ש ב'. אגרת ס"ו)
%break
%letter 10
10. בהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו בנקודה 
הסופית, ישתלם יחד עם זה באהבת השי"ת ובהשפעת נחת רוח 
להשי"ת. 
%break
ואין הפרש בשניהם, כי כל הנמצא מחוץ לגופו, שהוא מחוץ לעניין 
תועלת עצמו - דין אחד לו, אם זה להשפיע לחברו, או להשפיע נחת 
רוח ליוצרו.
%S (בעל הסולם. "אהבת ה' ואהבת הבריות")
%break
%letter 11
11. וזה ששיער הלל הנשיא, אשר "ואהבת לרעך כמוך" הוא המטרה 
האחרונה שבמעשיות. כי הוא האופי והצורה היותר ברורה לאדם. ואין 
לטעות במעשים, שהרי הם מסודרים לעיניו, ויודע שאם מקדים צרכי 
חברו על צרכי עצמו, הריהו במדת השפעה, 
%break
ולפיכך אינו מגדיר המטרה - "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל 
נפשך ובכל מאודך". כי באמת הם היינו הך, כי גם את חברו הוא צריך 
לאהוב בכל לבבו ובכל נפשו ומאודו. כי כן מתבטא במלה "כמוך". 
%break
כי את עצמו ודאי שהוא אוהב בכל לבבו נפשו ומאודו, ובהשי"ת יכול 
לרמות את עצמו. ובחברו הדבר פרוש תמיד לנגד עיניו.
%S (בעל הסולם. "אהבת ה' ואהבת הבריות")
%break
%letter 12
12. יש לך שלוש בחינות: א. ישראל, הוא המייגע א"ע לשוב לשורשו. 
ב. הקב"ה, שהוא השורש שאליו משתוקק. ג. הוא בחינת תרי"ג 
אורחין דאורייתא, אשר עליהם מזכך נפשו וגופו, שה"ס התבלין, 
כמ"ש "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין". 
%break
אך באמת הני שלשה אחד הם ממש, שכן בסופו של דבר כל עובד ה', 
משיג אותם בבחינה אחת יחידה ומיוחדת. ומה שנראה שמחולקים 
לשלשה, הוא בערך הבלתי שלם בעבודת השי"ת.
%break
%letter 13
13. האדם צריך להאמין, שהסתרה הזו, שאין האדם מרגיש שיש 
מלך העולם, זה הבורא עשה, שזה נקרא "תיקון הצמצום". אלא 
האדם מוכרח להאמין ולתת יגיעה גדולה על זה, עד שיהיה מורגש 
באבריו, שהקב"ה הוא המנהיג העולם. 
%break
ולא סתם מנהיג, אלא האדם צריך להאמין, שהנהגתו יתברך היא 
בבחינת טוב ומטיב. ולזה האדם צריך לעשות כל שביכולתו, עד 
שתהא בידו יכולת להשיג זה.
%S (רב"ש ב'. מאמר 44 "מהי מלחמת הרשות, בעבודה - ב" 1990)
%break
%letter 14
14. כל המניעות והעיכובים, המתראים ומתגלים לעינינו, אינו אלא 
בחינת התקרבות, שהבורא ית' רוצה לקרב אותנו. וכל אלו המניעות 
מביאים לנו רק התקרבות. כי לולי זה לא היה שום מציאות 
להתקרבות אליו. 
%break
כי מצד הטבע אין התרחקות יותר גדולה, מזו שאנחנו מחומר קרוץ, 
לבין הבורא ית', שהוא גבוה מעל גבוה. ורק כשהאדם מתחיל 
להתקרב, אזי הוא מתחיל להרגיש את המרחק שבינינו. וכל מניעה, 
שהוא מתגבר עליה, מקרב לו את הדרך. 
%break
יען, שהוא מתרגל לילך על קו של התרחקות. לכן, אם הוא מרגיש כל 
פעם, איך שהוא מרוחק, הדבר הזה אינו משפיע לו שום שנוי 
בתהליך. יען, שידע דבר זה מראש, שהוא הולך בקו של התרחקות.
%S (בעל הסולם. שמעתי. קעב. "ענין המניעות והעיכובים")
%break
%letter 15
15. כתוב "דומה דודי לצבי. מה צבי, כשהוא בורח, מחזיר פניו 
לאחוריו. כך הקב"ה, בשעה שהוא מסתלק חס ושלום מישראל, מחזיר 
פניו לאחוריו. אשר אז חזר הפנים להיות באחורים. כלומר, שמשתוקק 
ומתגעגע לחזור להידבק בישראל. 
%break
ומזה נולדים גם בישראל געגועים והשתוקקות להידבק בהשם יתברך, 
אשר השעור של השתוקקות והכיסופין הוא באמת הפנים עצמם". ויש 
לפרש זה, שכוונתו, שבשעה שהאדם נמצא במצב השפלות, שזה 
נבחן שהקב"ה נתרחק ונסתלק ממנו, 
%break
ואין לו שום רצון וחשק לעבודה, שזה נקרא, שהקב"ה נותן לאדם 
צורה על רוחניות, שאין בזה שום טעם, אלא להיפך, האדם רוצה 
לברוח ולשכוח בכלל מעבודה, זה נקרא שהבורא מראה לו בחינת 
אחורים. 
%break
היות "הפנים" של הבורא הוא רצונו להטיב לנבראיו, מה שאין כן 
"אחורים" הוא ממש להיפך. ומדוע מראה הבורא להאדם את בחינת 
אחורים. הוא בכוונה תחילה, שע"י זה האדם יקבל דחיפה לדביקות 
ה', כי לא יוכל להישאר במצב של שפלות. 
%break
נמצא, שכאן באחורים יש בפנימיות בחינת פנים.
%S (רב"ש ב'. מאמר 44 "מהי מלחמת הרשות, בעבודה - ב" 1990)
%break
%letter 16
16. לפי מידת גודלה של בחינת פנים של המדרגה, כן מידת גודלה 
של של בחינת האחוריים שלה. והשראת האחוריים, היא קריאה 
והזמנה להשראת הפנים. ולכן היו יודעים ממידת ההיעלם של 
האחוריים שהשיגו, את מידת הגילוי העתידים להשיג. 
%break
שנאמר, וכמו ששמע רבי שמעון, שהיה קורא אותו שמעון, ולא רבי 
שמעון. 
%break
כלומר, שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד 
שנאבדו לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, לשמעון מן השוק. והכיר 
בזה, שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה.
%S (זוהר לעם. בראשית, 159)
%break
%letter 17
17. כל התגברות בעבודה נקראת "בחינת הליכה בעבודות ה'", כי 
"פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול", היינו שכל ההתגברויות 
מצטרפות לשיעור מסוים, הנצרך להיות כלי לקבלת השפע. 
%break
והתגברות פירושו, שלוקחים חלק מכלי קבלה ומכניסים אותו לכלים 
דהשפעה. וזה כדוגמת "מסך", שצריכים לעשות על "עביות". נמצא, 
אם אין לו רצון לקבל, אין לו על מה לעשות מסך. 
%break
לכן משום זה, כשהיצר הרע מביא לו מחשבות זרות, אז הוא הזמן 
לקחת את המחשבות האלו ולהעלות אותן "למעלה מהדעת". וזה 
האדם יכול לעשות בכל דבר שנפשו משתוקקת, שאל יגיד שקבל 
עכשיו דחיה מעבודה, 
%break
אלא שיגיד, שמהשמיים נתנו לו רצונות ומחשבות, בכדי שיהיה לו 
מקום להכניס אותם להקדושה.
%S (רב"ש א'. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)
%break
%letter 18
18. כל עוד, שהאדם אינו זוכה, להשגחה של גילוי פנים, נמצא, 
שהתורה והמצוות, שהרבה, מכבידים לו הסתר הפנים, במידה 
מרובה. וז"ש, אשר הקב"ה מסתיר עצמו בתורה. 
%break
ובאמת, כל הכובד הזה, שהוא מרגיש ביותר על ידי התורה, אינו, אלא 
כבחינת כרוזים, אשר התורה הקדושה בעצמה, קוראת אליו עי"ז, 
ומעוררתו להזדרז ביותר, 
%break
ולמהר ליתן את סכום היגיעה, הנדרש ממנו, בכדי לזכותו תיכף לגילוי 
הפנים, כחפץ ה'.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתע"ס", ק"א)
%break
%letter 19
19. האדם מבין, שהוא צריך כל פעם לראות, איך שהוא מתקדם. 
אולם אינו עולה על דעתו של אדם, שהוא צריך להתקדם בהשגת 
החושך, שרק זהו הכלי שהוא צריך להשיג, שכלי מכונה "צורך 
להמילוי". 
%break
היינו, שאם אין לו המילוי להחסרון, הוא מרגיש שהוא נמצא בחושך. 
לכן אין להאדם לומר, שהוא לא מתקדם בעבודה. לכן הוא רוצה 
לברוח מהמערכה, שזה לא אמת, מטעם, כי זה שהוא רואה כל פעם, 
איך שהוא מרוחק להשיג את האור, 
%break
היינו שהקב"ה יתן לו את הכלי, הנקרא "רצון להשפיע", ואין הוא 
מסוגל להשיג את הרצון להשפיע מכוחות עצמו, שאז הוא בא לידי 
הרגשה, שהעולם חשך בעדו, אז בא האור, 
%break
היינו עזרה מלמעלה, כמ"ש "הבא לטהר, מסייעין אותו".
%S (רב"ש ב'. מאמר 30 "מהו ענין הדלקת המנורה, בעבודה" 1989)
%break
%letter 20
20. עיקר העבודה הוא ללכת בקו ימין, היינו שלימות, כלומר עד כמה 
שיש לו קצת אחיזה ברוחניות, הוא צריך להיות שמח בזה שזכה שה' 
נתן לו מחשבה ורצון לעשות משהו ברוחניות. ט. וגם ללכת בקו 
שמאל. וזה מספיק חצי שעה ביום, 
%break
היינו שיעשה חשבון לעצמו כמה הוא מעדיף אהבת ה' על אהבה 
עצמית. ובשיעור שיראה את החסרונות יתן על זה תפלה שה' יקרב 
אותו באמת, שדוקא על ב' קוים האדם יכול להתקדם.
%S (רב"ש ב'. מאמר 46 "סדר עבודה מבעל הסולם זצ"ל" 1990)
%break
%letter 21
21. תזכור מה שאמרתי לך, שהשעה הראשונה אחר הקימה, תשבר 
את לבך ותעסוק בתיקון חצות דרך מחשבה, ותצער עצמך בצער 
השכינה, שסובלת בגרם מעשיך. אבל לא תאריך בזה, יותר משעה 
אחת. 
%break
ואחר כך תיכף תגביה את לבך, בדרכי השי"ת, באמונה ובטחון 
בשלימות. ותעסוק כל היום בתורה ועבודה בשמחה. ואם תרצה, תוכל 
לעסוק בשבירת הלב, גם חצי שעה טרם השינה. 
%break
אבל הזהר מתחבולות היצר, שרוצה דוקא להעציב את האדם, בעת 
עסקו בעבודת השי"ת, ובעת כזאת אומרים ליצר הרע: אף על גב 
שהצדק אתך, עם כל זה- המתן, כי יש לי שעה קבועה לכך. 
%break
ואז אחשוב בזה, ולא בעת עמדי לפני המלך.
%S (בעל הסולם. אגרת כ"ד)
%break
%letter 22
22. האדם צריך ללכת בקו ימין. כלומר, שמטרם שהוא הולך לאהבת 
חברים, שיסתכל בהמאמר של אאמו"ר זצ"ל (של שנת תש"ג), ששם 
הוא נותן סדר, מהו קו ימין, שהוא ענין של למעלה מהדעת. 
%break
ומשם הוא יקבל כח, איך כשהוא יגיע להחברה, יהיה בידו של כל אחד 
ואחד, פחות יותר להכניס רוח של חיים. וע"י זה כל החברה יקבלו 
שמחה וחזוק ובטחון. ואסור לעורר בזמן אסיפת חברים את הקו 
שמאל. 
%break
שרק בזמן שהאדם נמצא ביחידות, אז מותר לו להשתמש, ולא יותר 
מחצי שעה ביום, עם הקו שמאל. ועיקר עבודת האדם היא ללכת דוקא 
בקו ימין. 
%break
ושני אנשים ביחד אסור לדבר בחינת שמאל, ורק ע"י זה יכולים לקבל 
עזרה מהחברה.
%S (רב"ש א'. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)