ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תתוספות
%book מקורות שנוספו שיעור הבוקר 16/1/2020
%break
%letter 1
1. בכל התחלה, האדם מוכרח להתחיל מחדש את קבלת מלכות 
שמים, ואינו מספיק מזה שהיה לו אתמול בחינת אמונה בה'. לכן כל 
בחינת קבלת מלכות שמים, נבחנת לבחינה חדשה, 
%break
היינו שמקבל עתה חלק מחלל הפנוי, שהיה ריק ממלכות שמים, 
ומכניס את מקום הריק, וממלא אותו עם מלכות שמים. נמצא, שהוא 
בירר עתה דבר חדש, מה שלא היה מטרם שלקח את המקום ריק, 
ומילא אותו עם מלכות שמים. 
%break
וזה נקרא, שהעלה ניצוץ חדש לתוך הקדושה, עד שמרוב עליות הוא 
מעלה תמיד ניצוצין מחלל הפנוי לתוך הקדושה, נמצא, שמכל ירידה 
וירידה, הוא בא לידי התחלה חדשה, ומעלה נצוצות חדשים.
%S (רב"ש ב'. מאמר  6 "מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה" 1991)
%break
%letter 2
2. מכל ירידה וירידה, הוא בא לידי התחלה חדשה, ומעלה נצוצות 
חדשים. לכן כשאדם רואה, שיש לו ירידות, הוא צריך להיזהר, שלא 
יברח מהמערכה, אף על פי שהוא רואה, שהוא לא מתקדם. אלא הוא 
צריך להשתדל להתחיל כל פעם מחדש. 
%break
היינו, שזה שהוא מתחיל לעלות, לא יגיד שהוא בא שוב לדרגתו 
הקודמת. נמצא, שהוא לא עשה שום דבר עם עבודתו, היות שהוא 
חושב, שהוא עולה עתה לדרגתו הקודמת. 
%break
אלא הוא צריך להאמין, שזוהי בחינה חדשה, שכל פעם הוא מעלה 
ניצוצות אחרים, עד שיעלה את ניצוצותיו השייך לבחינתו.
%S (רב"ש ב'. מאמר 6 "מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה" 1991)
%break
%letter 3
3. אל יתפעל האדם, בזמן שהוא רוצה לעשות מעשים לשם שמים, 
והוא רואה שכל פעם הוא הולך אחורה. הוא צריך להאמין, שהוא 
עושה הרבה, בכדי להתקרב לה', ולזכות, שה' יתן לו את הרצון 
להשפיע. 
%break
כלומר, שדוקא על ידי הירידות ועליות, יש להאדם מקום להתפלל 
אליו, שיקרבו באמת. שכל פעם הוא מעלה ניצוצין חדשים לתוך בנין 
הקדושה, עד שיעלה את כל הניצוצין השייך אליו. 
%break
ואז הוא יזכה שה' יתן לו את הטבע השני, הנקרא רצון להשפיע. ואז 
הוא יזכה לאמונה בקביעות.
%S (רב"ש ב'. מאמר 6 "מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה" 1991)
%break
%letter 4
4. בשעה שהאדם נמצא במצב השפלות, שזה נבחן שהקב"ה נתרחק 
ונסתלק ממנו, ואין לו שום רצון וחשק לעבודה, שזה נקרא, שהקב"ה 
נותן לאדם צורה על רוחניות, שאין בזה שום טעם, אלא להיפך, האדם 
רוצה לברוח ולשכוח בכלל מעבודה, 
%break
זה נקרא שהבורא מראה לו בחינת אחורים. היות "הפנים" של הבורא 
הוא רצונו להטיב לנבראיו, מה שאין כן "אחורים" הוא ממש להיפך. 
ומדוע מראה הבורא להאדם את בחינת אחורים. 
%break
הוא בכוונה תחילה, שע"י זה האדם יקבל דחיפה לדביקות ה', כי לא 
יוכל להישאר במצב של שפלות. נמצא, שכאן באחורים יש בפנימיות 
בחינת פנים.
%S (רב"ש ב'. מאמר 44 "מהי מלחמת הרשות, בעבודה - ב" 1990)
%break
%letter 5
5. הירידה שקבל האדם, הוא לטובתו, שמן השמים נותנים לו טיפול 
מיוחד, שהורידו ממצבו, שהיה חושב, שיש לו קצת שלימות. וזה ניכר, 
מזה שהוא מסכים להשאר כך במצב הנוכחי כל ימי חייו. 
%break
מה שאין כן עתה, כשהוא רואה, שהוא מרוחק מרוחניות, אז הוא 
מתחיל לחשוב "מה באמת רוצים ממני, ומה עלי מוטל לעשות, ולאיזה 
מטרה אני צריך להגיע". ורואה את עצמו, שאין בידו שום כח לעבודה. 
ומוציא עצמו במצב של "בין שמים וארץ". 
%break
ורק האדם יכול להתחזק, שרק הקב"ה יכול לעזור, מה שאין כן הוא 
מצד עצמו, אבד. ועל זה נאמר "וקוי ה' יחליפו כח", היינו אלה אנשים 
המקווים לה'". פירוש, שהם רואים, שאין אחר בעולם, שיכול לעזור 
להם יחליפו כח חדש בכל עת. 
%break
נמצא, שהירידה זו היא דוקא עליה. היינו, שעל ידי ירידה זו, שמה 
שהם מרגישים, זה נותן להם לעלות בדרגה, היות ש"אין אור בלי 
כלי".
%S (רב"ש א'. מאמר 29 "לשמה ושלא לשמה" 1986)
%break
%letter 6
6. אנו צריכים תמיד להסתכל על המטרה, שהיא "להטיב לנבראיו". 
ואם היצר הרע בא לאדם ושואל אותו כל הקשיות של פרעה, לא 
לדחות אותו בקש, אלא לומר, עכשיו עם השאלות שלך אני יכול 
להתחיל בעבודה דלהשפיע. 
%break
זאת אומרת, שלא להגיד על השאלות של יצר הרע, שהוא בא אליו 
בכדי להוריד אותו מדרגתו, אלא להפוך, לתת לו עכשיו מקום עבודה, 
שע"י זה הוא יעלה בו עכשיו בדרגות השלימות.
%S (רב"ש א'. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)
%break
%letter 7
7. כל התגברות בעבודה נקראת "בחינת הליכה בעבודות ה'", כי 
"פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול", היינו שכל ההתגברויות 
מצטרפות לשיעור מסוים, הנצרך להיות כלי לקבלת השפע. 
%break
והתגברות פירושו, שלוקחים חלק מכלי קבלה ומכניסים אותו לכלים 
דהשפעה. וזה כדוגמת "מסך", שצריכים לעשות על "עביות". נמצא, 
אם אין לו רצון לקבל, אין לו על מה לעשות מסך. 
%break
לכן משום זה, כשהיצר הרע מביא לו מחשבות זרות, אז הוא הזמן 
לקחת את המחשבות האלו ולהעלות אותן "למעלה מהדעת". וזה 
האדם יכול לעשות בכל דבר שנפשו משתוקקת, שאל יגיד שקבל 
עכשיו דחיה מעבודה, 
%break
אלא שיגיד, שמהשמיים נתנו לו רצונות ומחשבות, בכדי שיהיה לו 
מקום להכניס אותם להקדושה.
%S (רב"ש א'. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)
%break
%letter 8
8. מי שמתייגע ונותן עבודה עד כמה שיכול, ויש לו עליות וירידות, 
אצלו שייך לומר, שטועם טעם חושך, בזה שהוא לא יכול להתגבר על 
הרצון לקבל לעצמו. נמצא, שהירידות האלו, מה שהאדם מקבל בזמן 
שהוא רוצה ללכת בדרך האמת, הם כלים להרגשת העזרה, שיקבל. 
%break
ואנו צריכים להאמין בדברי חז"ל, שאמרו "הבא לטהר, מסייעין אותו". 
ואסור לאדם שיברח מהמערכה, בזמן שהוא רואה, שאין הוא מתקדם. 
ולפעמים באות לו מחשבות של מרגלים, שאמרו, שאין עבודה זו 
בשבילנו, 
%break
אלא צריכים אנשים מיוחדים, שהם מסוגלים ללכת בדרך של 
התגברות. וכל זה בא לו מטעם, שהאדם מבין, שהוא צריך כל פעם 
לראות, איך שהוא מתקדם. אולם אינו עולה על דעתו של אדם, שהוא 
צריך להתקדם בהשגת החושך, 
%break
שרק זהו הכלי שהוא צריך להשיג, שכלי מכונה "צורך להמילוי". היינו, 
שאם אין לו המילוי להחסרון, הוא מרגיש שהוא נמצא בחושך. לכן אין 
להאדם לומר, שהוא לא מתקדם בעבודה. לכן הוא רוצה לברוח 
מהמערכה, שזה לא אמת, מטעם, 
%break
כי זה שהוא רואה כל פעם, איך שהוא מרוחק להשיג את האור, היינו 
שהקב"ה יתן לו את הכלי, הנקרא "רצון להשפיע", ואין הוא מסוגל 
להשיג את הרצון להשפיע מכוחות עצמו, שאז הוא בא לידי הרגשה, 
%break
שהעולם חשך בעדו, אז בא האור, היינו עזרה מלמעלה, כנ"ל "הבא 
לטהר, מסייעין אותו".
%S (רב"ש ב'. מאמר 30 "מהו ענין הדלקת המנורה, בעבודה" 1989)
%break
%letter 9
9. האדם צריך לומר, זה שהוא נמצא בשפל המצב, אין זה מטעם, 
שעתה הוא נעשה יותר גרוע. אלא עתה, היות שהוא רוצה לתקן 
עצמו, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, אז מלמעלה מגלים לו את מצבו 
האמיתי, מה שנמצא בתוך גופו. 
%break
שעד עתה הם היו נעלמים, ולא היו נראין לחוץ. ועתה הבורא גילה 
אותם. ועל זה האדם אומר, שזהו חסד, מה שהבורא גילה לו את הרע 
שבו, בכדי שידע את האמת, ויהיה בידו לבקש מה' תפלה אמיתית. 
נמצא, שמצד אחד האדם רואה עתה, שהוא מרוחק מה'. 
%break
ומצד השני, האדם צריך לומר, שה' קרוב אצלו, וה' מטפל עמו, ומראה 
לו את החסרונות. לכן הוא צריך לומר, שהם חסדים.
%S (רב"ש ב'. מאמר 1 "מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 10
10. אין להאדם להתרעם, בזמן שיש לו עבודה עם הרצון לקבל, בזה 
שהוא המפריע לו בעבודה. והאדם בטח היה יותר שבע רצון, אם 
הרצון לקבל היה נעדר מהגוף, היינו, שלא היה מביא להאדם את 
שאלותיו, להפריע לו מהעבודה של קיום תו"מ. 
%break
אלא האדם צריך להאמין, שזה שהרצון לקבל מפריע לו מהעבודה, זה 
באה לו מלמעלה. כי מן השמים נותנים לו כח הגלוי של הרצון לקבל, 
מטעם שדוקא בזמן שהרצון לקבל מתעורר, יש מקום עבודה, שיהיה 
להאדם מגע הדוק עם הבורא, 
%break
שיעזור לו להפוך את הרצון לקבל בעמ"נ להשפיע. והאדם צריך 
להאמין, כי מזה נמשך נחת רוח להבורא, מזה שהאדם מתפלל אליו, 
שיקרבהו בבחינת הדביקות, הנקראת "השתוות הצורה", שהיא 
בחינת ביטול הרצון לקבל, שיהיה בעמ"נ להשפיע. 
%break
ועל זה אומר הבורא: "נצחוני בני". היינו, אני נתתי לכם רצון לקבל, 
ואתם מבקשים ממני, שאני אתן לכם במקומו רצון להשפיע.
%S (בעל הסולם. שמעתי. יט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 11
11. ענין המכה שאדם מקבל מה', היינו שלוקח ממנו את הטעם 
בעבודה. ובזה עצמו הוא מרפא אותו, כי אז אין לו שום עצה לעבוד 
לה', אלא בבחינת אמונה למעלה מהדעת. נמצא שהמכה שקיבל מה', 
מזה עצמו הוא יכול להתרפאות, כי אחרת הוא ישאר בפרודא. 
%break
ובזה מובן מה שאמרו חז"ל, הקדוש ברוך הוא במה שהוא מכה, הוא 
מרפא. היינו שזוהי הרפואה, היינו שנותן לו מקום שיוכל לעבוד 
בבחינת אמונה בלי שום סמיכה.
%S (רב"ש ג'. מאמר 289 "הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים")
%break
%letter 12
12. האדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים על בחינה הנמוכה 
ביותר, ולומר עליה, שאצלו אפילו מצב הזה, שלא יכולה להיות 
שיפלות יותר גדולה, היינו שהוא כולו למעלה מהדעת, שאין לו שום 
סמיכה מצד השכל וההרגשה שיוכל לבנות עליה את היסודות שלו. 
%break
והוא נמצא אז כאילו שעומד בין שמים וארץ ואין לו שום סמיכה, שאז 
הוא הכל למעלה מהדעת. ואז האדם אומר, שהקדוש ברוך הוא שלח 
לו את המצב הזה, 
%break
שבו הוא נמצא בתכלית השיפלות, מטעם שהקדוש ברוך הוא רוצה 
בכך שהוא יקבל על עצמו את העול מלכות שמים בצורת שיפלות כזו. 
ואז הוא מקבל על עצמו, משום שמאמין למעלה מהדעת, שהמצב שבו 
הוא נמצא עכשיו בא לו מצד ה', 
%break
היינו שה' רוצה שהוא יראה המצב הכי שפל שאפשר להיות בעולם. 
ומכל מקום הוא צריך להגיד, שהוא מאמין בה' בכל אופנים. וזה נקרא 
אצלו כניעה ללא תנאי.
%S (רב"ש ג'. מאמר 21 "קידוש החודש")
%break
%letter 13
13. תכלית העבודה היא בבחינת הפשט והטבע, שבעבודה זו אין לו 
כבר מקום לפול יותר למטה, מאחר שהוא כבר מונח בארץ. וזהו 
מטעם, שאין הוא נצרך לגדלות, מטעם שאצלו הוא תמיד כמו דבר 
חדש. 
%break
כלומר, שתמיד הוא עובד כמו שהתחיל עתה לעבוד. והיה עובד 
בבחינת קבלת עול מלכות שמים למעלה מהדעת. שהיסוד שעליו בנה 
את סדר עבודה, היתה בצורה השפלה ביותר. וממש שהיה כולה 
למעלה מהדעת. 
%break
שרק מי שהוא פתי באמת יכול להיות כל כך שפל, שילך ממש בלי 
שום בסיס, שיהיה לו מקום לסמוך את האמונה שלו, ממש על שום 
סמיכה. 
%break
ונוסף לזה הוא מקבל את העבודה זו בשמחה רבה, כמו שהיה לו 
דעת וראיה אמיתית, על מה לסמוך את הודאות של האמונה. וממש 
באותו שיעור למעלה מהדעת, באותו שיעור כאילו היה לו דעת. 
%break
לכן אם הוא מתמיד בדרך זה, אי אפשר לו ליפול אף פעם, אלא 
שתמיד הוא יכול להיות בשמחה, בזה שהוא מאמין, שהוא משמש 
מלך גדול.
%S (בעל הסולם. שמעתי. צו. "מהו פסולת גורן ויקב, בעבודה")
%break
%letter 14
14. דרך העבודה היא, בזמן שהאדם רואה, שקשה להשיג את 
מבוקשו, הוא בורח מהעבודה. ואומר, אני מאמין שיש אנשים שזכו, 
שה' נתן להם את הרצון להשפיע. וזה היה מטעם שהם היו יותר 
מוכשרים ממנו. 
%break
אבל אדם כמוהו, שיש לו מדות יותר גרועות מאחרים, אין לו שום 
סכויים לזכות לזה. לכן הוא בורח מהמערכה ונכנס לעבוד בבחינת 
עבודת הכלל. רק אלה אנשים שאומרים שהם רוצים לברוח 
מהעבודה, אבל אין להם לאן ללכת, 
%break
היות שמשום דבר אין הם יכולים לקבל סיפוק, אלו אנשים לא זזים 
מעבודה. והגם שיש להם עליות וירידות, אבל הם לא מתייאשים. וזהו 
כמו שכתוב "ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל 
האלקים מן העבודה". 
%break
כלומר, שהיו צועקים מן העבודה, בזה שלא מתקדמים בעבודת ה', 
שיוכלו לעבוד בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו. 
%break
ואז הם זכו ליציאת מצרים, הנקראת בבחינת עבודה "יציאה משליטת 
הרצון לקבל ולהכנס בעבודה של להשפיע".
%S (רב"ש ב'. מאמר 34 "מהו, אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, 
בעבודה" 1991)
%break
%letter 15
15. האדם צריך לרחמים גדולים, שלא יברח מהמערכה. והגם 
שהאדם משתמש עם העצות מה שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, 
בראתי תורה תבלין", אבל האדם אומר, שכבר השתמש עם העצה 
הזו כמה פעמים, ולא עוזר לו. 
%break
וגם אומר, שכבר השתמש עם העצה של "הבא לטהר מסייעין אותו", 
וכאילו כל אלו העצות הן לא בשבילו. אם כן הוא לא יודע מה לעשות. 
ואז הוא המצב הכי גרוע אצל האדם, היינו שהוא רוצה לברוח 
מהמצבים האלו. אבל אין לו לאן לברוח. 
%break
ואז הוא סובל יסורים, מזה שהוא נמצא בין יאוש למצב של בטחון. 
אבל האדם אומר אז, לאן אפנה. ואז אין שום עצה אלא לתת תפלה. 
והתפלה הזו היא גם כן בלי שום בטחון. נמצא, שאז הוא צריך לתת 
תפלה, שיאמין, שה' כן שומע תפלה, 
%break
וכל מה שהאדם מרגיש במצבים האלו, הוא לטובתו. וזה יכול להיות 
רק למעלה מהדעת. כלומר, הגם שהשכל אומר לו, שמכל החשבונות, 
אתה רואה, שאין שום דבר יכול לעזור לך, גם זה הוא צריך להאמין 
למעלה מהדעת, 
%break
שה' כן יכול להוציא אותו מהרצון לקבל לעצמו, ותמורת זה הוא יקבל 
את הרצון להשפיע.
%S (רב"ש ב'. מאמר 38 "מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה" 1990)
%break
%letter 16
16. בזמן שהאדם בא לידי מצב, שהוא ממש אבוד, שאינו רואה 
לעצמו שום זכות קיום בעולם, שיהיה לו במה להיאחז, וכל הטכסיסים 
והעצות כבר אזלו ממנו, ורואה שאחרי כל הטרחות והיגיעות, הכל 
אבוד - אז הוא צריך להתחזק ולומר, 
%break
שכל מאי דאבד רחמנא לטב אבוד. היינו שהקדוש ברוך הוא עשה לו 
את כל אלו המצבים של האבדות, ושהם לטב, 
%break
היינו שעל ידי זה שבא למצב, שנמצא בדיוטא התחתונה, על ידי זה 
יהיה לו היכולת לעלות למעלה, כמו שכתוב "רם ה' ושפל יראה".
%S (רב"ש ג'. מאמר 626 "כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד")
%break
%letter 17
17. קשה לצייר המצב של זמן הירידה, שבו אובדין את כל העבדות 
והיגיעות, שהושקעו במשך כל הזמן, שמתחילת העבדות עד זמן 
הירידה. ונידמה, למי שלא טעם טעם של עבדות ה' מעולם, וכאילו 
דבר זה חוץ לו. 
%break
זאת אומרת, שזה נעשה לבעלי מדרגות גבוהות. אבל לפשוטי אנשים, 
להם אין שום שייכות לעבדות ה', רק להשתוקק לבחינת רצון לקבל 
הגשמי, שנמצא בזרם העולם, ששוטף את כל העולם ברצון הזה. אבל 
צריך להבין, למה באו למצב כזה? 
%break
הלא, בין שאדם מסכים, ובין לשלא מסכים, אין שום שינוי בבריאת 
שמים וארץ, אלא שהוא מתנהג בבחינת טוב ומטיב. אם כן, מה נצמח 
ממצב כזה? אלא צריך לומר, שזה בא להודיע גדלותו ית'. שהאדם לא 
צריך להתנהג בבחינת לבו גס בה. 
%break
זאת אומרת, שהאדם צריך להתנהג בבחינת יראת הרוממות, לידע 
איזה ערך ואיזה מרחק יש בינו לה'. שמצד שכל החיצוני קשה להבין, 
או שיהיה באפשרות לקשר וחיבור בין הבורא לבין הבריאה. 
%break
ובזמן הירידה הוא מרגיש אז, שאין שום אפשרות, שיהיה לו חיבור 
ושייכות להבורא ית' בבחינת הדביקות. כי מרגיש את העבדות לדבר 
מוזר לכל העולם כולו. והאמת הוא כן. אלא, "במקום גדלותו שם אתה 
מוציא את ענוותנותו". 
%break
זאת אומרת, שהוא ענין למעלה מהטבע, שהשם ית' נתן המתנה 
הזאת להבריאה, לאפשר להם להיות חיבור ודביקות עמו. לכן, בזמן 
שהאדם נעשה בחזרה מקושר, 
%break
אזי הוא צריך תמיד לזכור את המצב הירידה שלו, בכדי לידע ולהבין 
ולהעריך ולהחשיב את הזמן של הדביקות. שידע, שעכשיו יש לו 
ישועה למעלה מדרך הטבע.
%S (בעל הסולם. שמעתי. קצא. "זמן הירידה")
%break
%letter 18
18. מי שהוא חכם, והוא רוצה להרויח זמן, אין הוא מחכה עד שיקבל 
ירידה מלמעלה. אלא, בזמן שהוא נמצא בזמן עליה, ורוצה לקבל את 
החשיבות של המצב של התקרבות לה', אז הוא מתחיל לצייר לעצמו, 
מהו מצב של ירידה. 
%break
היינו, איך הוא קיבל יסורים, מזה שהוא היה מרוחק מה'. ועתה, איך 
הוא מרגיש, שהוא מקורב לה'. נמצא, שגם בזמן עליה, הוא לומד את 
ההבחנות, כאילו הוא היה במצב הירידה, ויכול אז לעשות חישוב, 
להבחין בין עליה לירידה. 
%break
והוא יקבל אז תמונה של היתרון בין אור לחושך. כי יכול לעשות ציור, 
איך שהוא היה פעם במצב של ירידה, והיה חושב, שכל ענין עבודה 
דלהשפיע, לא שייך אליו, ועד כמה שהוא סבל מהמצבים האלו, שהיה 
רוצה לברוח מהמערכה, 
%break
ורק ממקום אחד, היה לו לקבל איזה הרוחה, היינו רק מתקוה אחת, 
שהיה חושב, מתי אני אוכל ללכת לישון, שאז הוא יברח מכל המצבים 
של האי סבלנות, שהיה מרגיש, שהעולם חשך בעדו. ועתה, בזמן 
עליה, הוא רואה הכל אחרת. 
%break
והוא רוצה אז רק לעבוד לתועלת ה'. ועל תועלת עצמו אינו דואג 
עכשיו. ומכל אלה החשבונות, שהוא יעשה בזמן עליה, נמצא, שהוא 
מקבל עכשיו מקום, שיוכל להבחין בין אור לחושך. 
%break
ואין הוא צריך להמתין, עד שיתנו לו מלמעלה את מצב של ירידה.
%S (רב"ש ב'. מאמר 8 "מהו, ואברהם זקן בא בימים, בעבודה" 1991)
%break
%letter 19
19. כל עוד, שהאדם אינו זוכה, להשגחה של גילוי פנים, נמצא, 
שהתורה והמצוות, שהרבה, מכבידים לו הסתר הפנים, במידה 
מרובה. וז"ש, אשר הקב"ה מסתיר עצמו בתורה. ובאמת, כל הכובד 
הזה, שהוא מרגיש ביותר על ידי התורה, 
%break
אינו, אלא כבחינת כרוזים, אשר התורה הקדושה בעצמה, קוראת אליו 
עי"ז, ומעוררתו להזדרז ביותר, ולמהר ליתן את סכום היגיעה, הנדרש 
ממנו, בכדי לזכותו תיכף לגילוי הפנים, כחפץ ה'.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתע"ס", ק"א)
%break
%letter 20
20. אסור לו לאדם לומר, שאני מחכה עד שה' יתן לי התעוררות 
מלמעלה, אז תהיה לי אפשרות לעבוד בעבודת הקודש. כי הוא זצ"ל 
אמר, שעל עתיד אדם מחוייב להאמין בשכר ועונש. 
%break
היינו שהוא צריך לומר "אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, 
ואם לא עכשיו אימתי" (אבות פרק ראשון). אם כן אסור לחכות על 
רגע אחד אחרי כן. אלא האדם צריך לומר, אם לא עכשיו אימתי. 
%break
ואסור לחכות על זמן יותר מוכשר, ש"אז אני אקום לעבוד עבודת 
הקודש". אלא כמו שאמרו חז"ל (אבות פרק שני, ה') "ואל תאמר 
לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה".
%S (רב"ש א'. מאמר 18 "מי הוא הגורם לתפילה" 1986)
%break
%letter 21
21. אין העדר ברוחניות אלא שנסתלק לפי שעה, מטעם שיהיה מקום 
עבודה ללכת קדימה. כי כל רגע שמבררין לתוך קדושה, זה כבר נכנס 
לרשות הקדושה, רק האדם יורד בכדי לברר עוד נצוצות של קדושה. 
%break
רק יש עצה לאדם, שאינו מחכה עד שיורידו לו מדרגתו, וכשמרגיש 
את שופלותו אז חוזר ועולה ועליה זו נקרא שבירר חלק להקדושה, 
אלא הוא בעצמו יורד ומעלה נצוצות אחרות, ומעלה אותן לרשות 
הקדושה. 
%break
כמו שאמרו חז"ל "אַדְּלֺא אבידְנא, בְּחישְנא" (שבת קנ"ב), היינו מטרם 
שאני מאבד את מצבי, שבו אני נמצא, מתחיל אני לחפש, על דרך 
שאמר אאמו"ר זצ"ל על דוד המלך שאמר "אעירה השחר", ודרשו 
חז"ל, אני מעורר השחר ואין השחר מעורר אותי. 
%break
אי לזאת, עיקר השמירה הוא בזמן העליה, ולא בזמן הירידה. ובזמן 
עליה צריכים להמשיך בחינת יראה, שחס ושלום שלא נהיה נדחה 
לחוץ חס ושלום. 
%break
אבל אחרי כל אלה, אין לנו - לצעוק אל המלך ולבקש ממנו שירחם 
עלינו אחת ולתמיד.
%S (רב"ש ב'. אגרת ע"ז)
%break
%letter 22
22. אמרו חז"ל (שבת קנ"ב) "אָדְלֹא אֲבִידְנָא בְּחִישְנָא". פירוש, זקן 
שהולך שחוח, ומסתכל תמיד לארץ, כאילו מחפש דבר. ואומר, אדלא 
אבידנא (שלא נאבד ממני דבר), אפילו הכי בחישנא, אני מחפש. שיש 
לפרש "זקן, זה שקנה חכמה". 
%break
היינו, שהוא "חכם, הרואה את הנולד". היות שהוא יכול לבוא לידי 
ירידה, כדי שירכוש כלים ריקים, שיהיה אפשרות לה', שמלא אותם. 
אחרת הוא ישאר במצב השפלות, מסיבת שלא מרגיש, שהוא בעל 
חסרון. 
%break
ואז, בזמן שנאבד לו מצב של העליה, הוא מתחיל לחפש עצות, איך 
לעלות שוב ברוחניות. לכן מי שהוא זקן, היינו "חכם הרואה את 
הנולד", הוא מתחיל לחפש, איך לעלות ברוחניות, עוד מטרם שנאבד 
לו מצב של העליה. 
%break
ומתחיל אז לעשות את כל העצות, איך שיש איזה אופן, שיוכל לעלות 
במעלות הרוחניות. וזהו על ידי שמתחיל לחפש חסרונות, במצב שבו 
הוא קיים. 
%break
ואז כבר אין צורך, שיזרקו אותו למטה בחשיבות, שימצא ויראה 
בעצמו חסרונות, היות שהוא בעצמו כבר מחפש חסרונות, בכדי שיהיו 
לו כלים ריקים, שה' ימלא חסרונותיו.
%S (רב"ש ב'. מאמר 27 "מהו ענין יסורים בעבודה" 1989)
%break
%letter 23
23. בעיקר צריכים להשתדל, שיהיה להאדם רצון חזק להשיג את 
הרצון להשפיע, ולהתגבר על הרצון לקבל. ופירושו של רצון חזק הוא, 
שרצון חזק נמדד לפי ריבוי השהיות והמנוחות שבינתיים. כלומר, 
ההפסק זמן שבין התגברות להתגברות. 
%break
שיש לפעמים, שהאדם מקבל הפסק באמצע, היינו ירידה. וירידה זו 
יכול להיות הפסק של רגע, או שעה, או יום, חודש. ואח"כ שוב מתחיל 
לעבוד בענין התגברות על הרצון לקבל, ולהשתדל להשיג את הרצון 
דלהשפיע. 
%break
ורצון חזק נקרא, שההפסק אינו לוקח אצלו הרבה זמן, ותיכף נתעורר 
שוב לעבודה.
%S (בעל הסולם. שמעתי. יט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 24
24. והכל זוכין רק על ידי התגברות הנקרא כוחות, וכל כח וכח 
שהאדם מוציא מצטרפין לחשבון גדול. היינו אפילו שהאדם מתגבר 
באיזה פעם ובא לו מחשבה זרה, וטוען הלא אני כבר בדוק ומנוסה 
שעוד מעט לא יהיה לי את החשק הזה לעבודה, 
%break
ומה אני ארויח אם אתן עכשיו מעט התגברות. ואז הוא צריך לענות, 
שפרוטה ופרוטה מצטרפות לחשבון גדול, היינו לחשבון הכללי, בין 
לשורש נשמתו, ובין לכלל כולו. ואולי זה פירוש "שערי הדמעות לא 
ננעלו". "שערי" מלשון סערות, שזה ענין התגברות. 
%break
"דמעות" מלשון המדמע, היינו שיש עירוב של רצוניות אחרות, ורק 
באמצע הרצוניות יש שם לרגע קט רצון של התגברות לאהבה ויראת 
שמים. 
%break
"לא ננעלו", אלא שהרגע הזו מצטרף לחשבון גדול, וכשהחשבון 
מתמלא אז גם האדם מתחיל להרגיש את ההלבשה הרוחנית.
%S (רב"ש ב'. אגרת י"ד)
%break
%letter 25
25. וזה ענין חשיבות של הדמעות, היינו אפילו שהוא נמצא בשפל 
המצב, היינו שיש לו רצוניות שפלים, ומכל מקום יש באמצע כח 
התגברות, שמנקודת לבבו חושק וכוסף לה', אזי הכח הזה חשוב 
מאד. 
%break
זאת אומרת, אפילו שהאדם נמצא בגלות, שנקודת לבבו מונח תחת 
שליטות אחרות, הנקרא שכינתא בגלותא, בבחינת הפרט, לרגע קט 
הוא מתגבר ומקדש את השם. ואף על פי שהוא כבר בטוח מרוב 
ניסיונות שאחר כך יחזור לסורו, 
%break
מכל מקום זה חשוב מאד, שהאדם יכול לומר האמת בריש גלי. וזה 
דומה שהאדם עומד בין הפושעים, שהם מחרפים ומגדפים את עבודת 
ה'. ויש ביניהם מרצים במתק לשונם, ונותנין להבין איך שאין טעם 
בעבודת ה'. 
%break
ומכל מקום יש שם מי שהוא שאין לו כל כך, שיוכל להסביר את טובו 
ומהותו של העבודה, אבל קריאת בינים הוא יכול לומר. היינו שמוחה 
במילה אחת שזה לא אמת מה שהם אומרים. אבל טוב הוא שהוא לא 
מסכים, אף על פי שאין לו כל כך מוח וכח כמו המחרפים. 
%break
וזה נקרא "שערי דמעות", וזה נקרא "פרוטה ופרוטה מצטרפין 
לחשבון גדול".
%S (רב"ש ב'. אגרת י"ד)
%break
%letter 26
26. עון האמורי הוא ענין הקליפה השומרת ומסבבת על הפרי, 
הנקראת "אתערותא דלעילא [התעוררות מלמעלה]", או ארץ ישראל. 
והקליפה הזאת לא תזוז ממקומה כחוט השערה, 
%break
בטרם שישראל משלימים בדיוק נמרץ את שעור "אתערותא דלתתא 
[התעוררות מלמטה]", המחוייב שנקרא "זכות". דהיינו, היגיעה ועמל 
למעלה מכח אנושי. כי כל שבכחו לעשות נקרא עבודה סתם, ואינו 
נקרא עוד יגיעה, 
%break
וכשבאים ישראל עד לנקדה זו, אז משלימים שעורם, ואז מכונה: "כי 
שלם עון האמורי". כלומר, שניכר לכל, שאין ארץ-ישראל וכבוד ה', 
שה"ס השכינה הקדושה, שייכת להם. 
%break
ואז שוברים אותה הקליפה שנקר' "אמורי", ומקימים שכינה מעפרא, 
ולא קודם לזה אפילו רגע כמימרא.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ו)
%break
%letter 27
27. כשאדם רוצה להתקרב לה' ית' ולשוב בתשובה, צריך שיעברו 
עליו אלפים ורבבות ירידות בלי שעור, וצריך שיהיה גבור חזק לחזק 
לבבו בכל פעם, לבלי להניח את מקומו משום ירידה שבעולם. 
%break
והעיקר הוא התחזקות, לחזק את עצמו תמיד, אף אם הוא כמו שהוא, 
להאמין באמונה שלמה, שאין שום ירידה בעולם, כי בכל מקום יכולים 
למצוא את ה' ית', כי אפילו כשנופל לשאול תחתיות, אעפ"כ צריך 
לחזק את עצמו תמיד ולבלי לייאש את עצמו לעולם, 
%break
כי גם שם ה' ית',  וזה עיקר הכלל בעבודת ה' והיסוד, שהכל תלוי בו, 
לבלי ליפול בדעתו לעולם, אף אם יעבור עליו מה. וכל הצדיקים שהיו 
מימות עולם, שזכו למה שזכו - אשרי להם אשרי חלקם, 
%break
כולם לא באו לשלמותם כי אם על ידי בחינה זו, על ידי שלא היו 
מיאשין עצמם לעולם, כי גם עליהם עברו ירידות ונפילות הרבה, רק 
שהם התחזקו עצמם בכל פעם, אף על פי שעבר עליהם מה שעבר. 
%break
ועל ידי התחזקות שלהם זכו למה שזכו. ודע, שהאדם צריך לעבור על 
גשר צר מאד מאד, והכלל והעיקר, שלא לפחד כלל.
%S (ליקוטי הלכות. אונאה, הלכה ג')