ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תתוספות
%book מקורות שנוספו שיעור הבוקר 22/1/2020
%break
%letter 1
1. טבע הרוחניות, אשר הדבוק בה', מרגיש את עצמו בבחינת אינו 
דבוק, ודואג ומהסס על זה, ועושה כל שימצא ידו בכוחו לזכות 
לדביקות. כי חכם מרגיש הפוך, ממי שאינו דבוק בה', שירגיש עצמו 
מסתפק ושבע, ולא ידאג כראוי, 
%break
אלא לקיים מצות דאגה וגעגועים, כי "שוטה אינו מרגיש". וכמו שאי 
אפשר להשכיל לעוור מתולדה מהות העדר הראיה, זולת בהנתן לו 
אור העינים, כן הדבר הזה. ודו"ק.
%S (בעל הסולם. אגרת מ"ז)
%break
%letter 2
2. כל השכר שלנו, הוא מה שחסר לנו, הוא הכלי, שנקרא "כח 
השפעה", שרק כלים חסר לנו ולא אורות. לכן יוצא מזה, שעיקר 
השכר הוא הכח השפעה. אבל בכדי להשיג את הכלי הזה, שנקרא 
"רצון להשפיע", צריכים גם כן רצון. 
%break
היינו, שנרגיש, שחסר לנו את הכלי הזה. לכן צריכים לעסוק בתורה 
ומצות שלא לשמה מקודם. וזוהי היגיעה שלנו. שאנו רואים, שכל מה 
שאנו עושים, הוא הכל לתועלת עצמית, ואין שום כוונה להשפיע. ואז 
רואים, שחסר לנו כח השפעה. 
%break
ואנו רוצים שכר תמורת עבודתנו, שהבורא יתן לנו את השכר הזה, 
שהוא הרצון להשפיע.
%S (רב"ש א'. מאמר 16 "ענין השפעה" 1984)
%break
%letter 3
3. בכדי שיהיו חומרי דלק לעבוד בעל מנת להשפיע, ולא לקבל שום 
תמורה, אלא העבודה בעצמה תהיה שכר, אנו זקוקים להאמין בו 
יתברך. הכוונה, להאמין על גדלותו. וצריכים לתת כח ויגיעה גדולה 
איך להשיג אמונה בגדלות הקב"ה. 
%break
ובלי אמונה בגדלות הבורא, אין כח לעבודה בעל מנת להשפיע. 
כלומר, שדוקא בזמן שמרגישים גדלות ה', אז האדם מוכן לעבוד בלי 
שום תמורה. 
%break
אלא העבודה בעצמה היא השכר, היות ששוה אצלו מה שהוא משמש 
למלך גדול, שכל הון דעלמא אין לו שום ערך נגד השרות הזה, שה' 
נותן לו רשות לכנס ולשמש אותו. לכן אנו צריכים לרכז את כל 
מחשבותינו, איך להגיע להרגיש את גדלות ה'. 
%break
ואז הכל נמשך אחרי הנקודה זו.
%S (רב"ש ב'. מאמר 21 "מהו "שכור אל יתפלל", בעבודה" 1989)
%break
%letter 4
4. אף על פי שענין ההשתוקקות אינו בידי אדם, אם אין לו חשק 
לדבר, אין הוא יכול לעשות שום דבר. אבל על כל פנים הוא צריך 
לגלות את הרצון לכיסופין, היינו הרצון להשתוקק. שהוא צריך לגלות 
ביקוש על זה. 
%break
היינו, שצריך לגלות הרצון והחשק להשתוקק לה', היינו להשתוקק 
להרבות כבוד שמים, להשפיע נחת ליוצרו, למצוא חן בעיניו ית'.
%S (בעל הסולם. שמעתי. קעה. "והיה כי ירחק ממך")
%break
%letter 5
5. העיקר היא היגיעה, כלומר, לחשוק איך להתיגע בעבודתו ית', כי 
אין העבדות הרגיל עולה בשם כלל, זולת הגירומין של היותר 
מהרגילות, הנקראת יגיעה, בדומה לאדם הצריך לאכול ליטרא לחם 
לשביעתו, 
%break
אז כל אכילתו אינו עולה בשם סעודה שיש בה שביעה, זולת הכזית 
האחרון מן הליטרא, שכזית זה עם כל קטנו, הוא הגירומין שהכריע 
את הסעודה לבחינה שיש בה שביעה והבן. 
%break
וכן מכל עבדות ועבדות, שואב השי"ת רק את הגירומין העודפין על 
הרגיל לו, והמה יהיו האותיות וכלים לקבלת אור פניו ית'. והבן זה 
היטב. 
%S (בעל הסולם. אגרת ל"ח)
%break
%letter 6
6. העצה היחידה להשיג חסרון, שחסר לנו רצון להשפיע, היא רק ע"י 
תפלה, שהיא בחינת "אמצעי" בין האדם להחסרון. היינו שהוא 
מתפלל לה' שיתן לו דבר שלא חסר לו, שיחסר לו. 
%break
נמצא, הכלי שנקרא חסרון, הוא חסרון מבחינת הרגשה, היינו שלא 
מרגיש בחסרונו. והתפלה היא, שהקב"ה יתן לו את האור, שהוא 
המילוי של חסרונו. 
%break
אם כן יוצא כאן שהמילוי הוא חסרון. נמצא, שאין לו שום עצה אחרת, 
אלא להתפלל לה' שיתן לו חסרון. וזהו המקשר בין הכלי להאור.
%S (רב"ש א'. מאמר 22 "אישה כי תזריע" 1986)
%break
%letter 7
7. מה יכול האדם לעשות, שאחרי כל היגיעות שטרח ויגע, ומכל מקום 
עוד לא הרגיש חסרון, מזה שלא יכול להשפיע, לבחינת כאב ויסורים. 
אז העצה, לבקש מה', שיתן לו את הכלי, 
%break
המכונה "חסרון מזה שלא מרגיש", והוא בבחינת מחוסר הכרה, שאין 
לו שום כאב מזה שלא יכול להשפיע.
%S (רב"ש א'. מאמר 37 "מי מעיד על האדם" 1985)
%break
%letter 8
8. מה שהוא רואה, שעכשיו, לאחר כמה שנות עבודה, שהוא הלך 
אחורה, זהו נעשה בכוונה תחילה, כדי שירגיש כאב בזה שאין לו 
דביקות ה'. נמצא לפי זה, שכל פעם הוא מוכרח לראות, איך שהוא 
מתקרב יותר לבחינת עשיית הכלי, הנקרא "חסרון אמיתי", 
%break
שהמודד של קטנות וגדלות חסרון, הוא בשיעור היסורים, שהוא 
מרגיש, בזה שאין לו המילוי, הנקרא "דביקות בה'", שכל רצונו וחשקו 
יהיה אך ורק לעשות נחת רוח להבורא יתברך.
%S (רב"ש א'. מאמר 24 "ההבדל בין צדקה למתנה" 1986)
%break
%letter 9
9. באלו אנשים שעובדים על הכוונה, היינו שיוכלו לבוא לכוון כל 
מעשיהם בעל מנת להשפיע, בהם השכר והעונש הם במקום אחד 
ובזמן אחד, כי זה שאינו יכול לכוון את המעשה להשפיע נחת רוח 
להבורא, זהו העונש שלו, ואינו צריך שיתנו לו עונש אחר, 
%break
כי אין לו יסורים יותר גדולים, בזה שהוא רואה, שהוא עוד מרוחק 
מהבורא. והראיה לזה, שאין לו אהבת ה', שירצה לכבד אותו. וכל זה 
הוא מטעם, שהוא נמצא במצב "אחוריים והסתר" מהבורא, זהו 
שכואב לו, וזה הוא העונש שלו. 
%break
וכאן הוא השכר שלו, אם יש לו אהבת הבורא ורוצה להשפיע לו נחת 
רוח.
%S (רב"ש א'. מאמר 27 "מאמר התשובה" 1985)
%break
%letter 10
10. כתוב "ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם אל 
אלקים מן העבודה"... שכל אנחות לא היו על שום דבר, שהיה חסר 
להם, רק דבר אחד היה חסר להם, 
%break
זאת אומרת, שלא היו רוצים שום מותרות ושום שכר, רק החסרון 
שלהם, שהיו מרגישים יסורים וכאבים היה על שלא יכלו לעשות שום 
דבר לשם שמים, שפירושו במילים אחרות, 
%break
שהיו רוצים שיהיה להם רצון להשפיע נחת רוח לה' ולא לתועלת 
עצמו, ולא יכלו, ובזה הצטערו.
%S (רב"ש א'. מאמר 16 "וכאשר יענו אותו" 1985)
%break
%letter 11
11. אמרו חז"ל "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ומבקש להמיתו, 
שנאמר, צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו. ואלמלא הקב"ה עוזרו, 
אינו יכול לו". 
%break
זאת אומרת, שהאדם צריך מקודם לראות, אם יש בידו כוחות להגיע, 
שיהיה באפשרותו לעשות מעשים בכוונה על מנת להשפיע נחת רוח 
להקב"ה. ואז כשכבר הגיע לידי הכרה, שאין באפשרותו בכוחות עצמו 
להגיע לזה, 
%break
אז האדם מרכז את התורה ומצות שלו על נקודה אחת, שהוא "המאור 
שבה מחזירו למוטב", שזה יהיה לו כל השכר, מה שהוא רוצה מתורה 
ומצות, 
%break
היינו השכר של היגיעה שלו יהיה, שהקב"ה יתן לו הכח הזה, הנקרא 
"כח השפעה".
%S (רב"ש א'. מאמר 16 "ענין השפעה" 1984)
%break
%letter 12
12. בשעת הכנה נראה החן והיופי לעיקר השלימות, שאחר זה הוא 
משתוקק וכוסף, אולם בעת התיקון, "שימלא הארץ דעה את ה'", אז, 
עולם הפוך ראיתי, 
%break
כי רק היראה והגעגועים הם עיקר השלימות הנכסף להם, ומרגישים 
שבזמן הכנה היו משקרים בעצמם.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ט)
%break
%letter 13
13. לפום צערא אגרא. היינו הוא רואה אחר כך, זה שנתן יגיעה, זה 
היה השכר שלו. לפי שיעור היגיעה כך הוא השכר, מטעם שהיגיעה 
היא השכר, וה' נתן לו את הרצון להתייגע.
%S (רב"ש ג'. מאמר 844 "יגיעה היא השכר")