ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תתוספות
%book מקורות שנוספו שיעור הבוקר 28/1/2020
%break
%letter 1
1. וזה כלל גדול שהאדם בעצמו נקרא נברא, זאת אומרת רק הוא 
לבדו. וחוץ ממנו הוא כבר בחינת שכינה הקדושה. נמצא בזמן שהוא 
מתפלל עבור בני דורו, זה נקרא שהוא מתפלל עבור השכינה 
הקדושה, שהיא בגלותא, ושהיא צריכה כל הישועות. 
%break
וזה ענין נצחיות. ודוקא באופן כזה יכול להתגלות אור הרחמים.
%S (רב"ש ג'. מאמר 217 "ברח דודי")
%break
%letter 2
2. אסור ליחיד לצאת מהכלל, ולבקש על עצמו, אפילו לעשות נחת 
רוח ליוצרו, זולת על הכלל כולו. כי היוצא מהכלל לבקש על נפשו 
בפרט, אינו בונה, אלא אדרבה, גורם חורבן לנפשו, כמ''ש, "כל 
המתגאה", כי לא יצוייר לך יוצא מהכלל, בלא לבוש גאות. 
%break
וצריך כל אדם להאסף בכל כוחו, בכלל ישראל, בכל פניות לה' 
בתפילה ועבודה, ויכלול את עצמו בשורש כל ישראל.
%S (בעל הסולם. "לא עת האסף המקנה")
%break
%letter 3
3. אין יכולים לקבל שום דבר בלתי השתוות, אלא תמיד צריך להיות 
בחינת השואה. לכן כשהוא מעורר רחמים על עצמו, נמצא שעוסק אז 
בחינת קבלה לעצמו. וכל כמה שהוא מרבה בתפילה, לא די שלא מכין 
כלי דהשואה, אלא אדרבא, שנצוצי קבלה מתרקמים אצלו. 
%break
נמצא שהוא הולך בדרך הפוך, היינו שהוא צריך להכין כלי דהשפעה, 
אך הוא הכין כלי דקבלה. ו"הדבק במדותיו" הוא דווקא "מה הוא רחום 
אף אתה רחום". לכן כשהוא מתפלל עבור הכלל, נמצא שעל ידי 
התפילה הזו, הוא עוסק בבחינת השפעה. 
%break
וכל כמה שהוא מתפלל, בשיעור כזה הוא מרקם כלי דהשפעה, שיכול 
להתגלות על זה אור דהשפעה.
%S (רב"ש ג'. מאמר 217 "ברח דודי")
%break
%letter 4
4. האדם יש לו להתפלל תמיד בעד חבירו, שלעצמו אין יכול לפעול כל 
כך, שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. אבל על חבירו הוא נענה 
מהרה, וכל אחד יש לו להתפלל בעד חבירו, ונמצא זה פועל לזה חפצו 
וזה לזה, עד שכולם נענים. 
%break
וזהו שאמרו ישראל ערבים זה לזה, פירוש עריבין, לשון מתיקות, מפני 
שממתיקין זה לזה בתפלתם, שמתפללין כל אחד בעד חבירו, ועל ידי 
זה הם נענים.
%S (נועם אלימלך. ליקוטי שושנה)
%break
%letter 5
5. המתפלל על חברו הוא נענה תחילה. כי האדם המתפלל על חברו 
נעשה צינור ההשפעה, להשפיע לחברו, שעל ידו הולכת השפע ובעל 
כורחו הוא נענה תחילה, כיון שעל ידו הוא, עובר ההשפעה.
%S (רב מנחם מנדל מקוסוב. אהבת שלום)
%break
%letter 6
6. "כל המבקש רחמים בעד חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה 
תחילה". דהיינו, הצדיק שצריך באמת לאותו דבר ג"כ, אלא מרוב 
קדושתו אינו מרגיש, וכשמתפלל כוונתו שיגאלו כלל ישראל, לכן הוא 
נענה תחילה בפרט. 
%break
כי השי"ת יודע בו שלא יפסיק מקדושתו מחמת הישועה הפרטית, 
וכמאז כן עתה, הוא באותו התלהבות להתפלל על נחמת ישראל, כי 
לא ירגיש בחינת עצמו כלל כאילו אינו בעולם, והבן מאד כי זה כל האדם.
%S (בעל הסולם. "דבר אמת")
%break
%letter 7
7. העצה היא, לבקש עבור הכלל כולו, היינו שכל מה שהוא מרגיש 
שחסר לו, ומבקש מילוי, אז אין לו לומר, שהוא יוצא מהכלל. זאת 
אומרת, שמגיע לו יותר דברים ממה שיש להכלל כולו. אלא "בתוך עמי 
אנכי יושבת". 
%break
היינו, אני מבקש עבור הכלל כולו, משום שאני רוצה להגיע לידי מצב, 
שאני לא אדאג שום דבר בשבילי, אלא בשביל שיהיה נחת רוח 
להבורא. אם כן מה חשוב לי, אם הקב"ה יש לו הנאה ממני, או 
שאותה הנאה היא יכולים לקבל מאחרים. 
%break
זאת אומרת, הוא מבקש מה', שיתן לנו הבנה כזו, שהיא נקראת "כולו 
לשם שמים", שפירושו, שיהא בטוח בעצמו, שלא מרמה את עצמו, 
בזה שהוא רוצה להשפיע לה'. שיכול להיות באמת הוא חושב הכל על 
אהבה עצמית שלו, 
%break
היינו שהוא ירגיש את הטוב והעונג. אי לזאת, הוא מתפלל לה' עבור 
הכלל.
%S (רב"ש א'. מאמר 15 "תפלת רבים" 1986)
%break
%letter 8
8. אם יש כמה אנשים בהכלל, שהם יכולים להגיע להמטרה, שהיא 
דביקות בה', ושיהיה מזה יותר נחת רוח לה', מכפי שהוא בעצמו זכה 
להתקרבות ה', הוא מוותר על עצמו, אלא הוא רוצה, שה' יעזור להם, 
משום שמזה תצמח נחת רוח למעלה יותר מכפי שיהיה מעבודתו. 
%break
ומשום זה הוא מתפלל עבור הכלל, היינו שה' יעזור להכלל כולו, ויתן 
לו הרגשה זו, היינו, שיהיה לו סיפוק מזה שהוא יכול להשפיע לה', 
שתהיה לו נחת רוח. והיות שבכל דבר צריך להיות אתערותא דלתתא, 
לכן הוא נותן את האתערותא דלתתא. 
%break
והאתערותא דלעילא יקבלו אחרים, היינו למי שהקב"ה יודע, שיהיה 
מזה יותר תועלת לה'.
%S (רב"ש א'. מאמר 15 "תפלת רבים" 1986)
%break
%letter 9
9. ובו בזמן שמתחילים להרגיש את אהבת חברו, תיכף מתעוררת בו 
בחינת שמחה ותענוג, כי זה שחברו אוהבו זה דבר חדש אצלו, כי 
תמיד הוא יודע שרק הוא לבדו דואג עבור שלומו וטובתו, 
%break
אבל ברגע שמגלה שחברו דואג עבורו זה מעורר בו שמחה שאין 
לשערה, וכבר אינו יכול לדאוג עבור עצמו, משום שהאדם יכול לתת 
יגיעה רק במקום שמרגיש תענוג, 
%break
וכיון שמתחיל להרגיש תענוג בזה שדואג עבור חברו, ממילא אין לו 
מקום לחשוב עבור פרטיות.
%S (רב"ש ב'. אגרת מ')
%break
%letter 10
10. אם שש מאות אלף איש מסתלקים מכל עסקיהם לצרכי עצמם, 
ואין להם שום עסק בחייהם, רק לעמוד על המשמר תמיד, שלא יחסר 
שום צורך לחבריהם. ולא עוד, אלא שיעסקו בזה באהבה עצומה, בכל 
לבבם ונפשם, ככל גדרה של המצוה "ואהבת לרעך כמוך". 
%break
אז ברור בלי שום ספק, שאפס כל צורך מכל יחיד מחברי האומה, 
לדאוג מה בשביל קיומו עצמו. ונעשה משום זה, מופנה גמור משמירת 
קיומו עצמו, ויכול לקיים בנקל את המצוה של "ואהבת לרעך כמוך". 
%break
כי איך יפול לו איזה פחד כרגע על קיומו עצמו, בה בשעה ששש מאות 
אלף איש אוהבים נאמנים, עומדים על המשמר הכן, בהשגחה עצומה, 
שלא יחסר לו כלום מצרכיו. 
%break
ולפיכך, אחר שכל חברי האומה הסכימו לדבר, תיכף ניתנה להם 
התורה, כי עתה המה נעשו מוכשרים לקיימה.
%S (בעל הסולם. "מתן תורה", ט"ז)
%break
%letter 11
11. כתוב: "אין אדם מתיר את עצמו מבית אסורים", אלא דווקא חברו 
יכול לעשות לו מצב רוח מרומם. דהיינו, שחברו מרים אותו ממצב, 
שבו הוא נמצא, למצב רוח של חיים. ומתחיל להשיג שוב כוח בטחון 
של חיים ועושר. 
%break
ומתחיל, כאילו המטרה שלו נמצאת עכשיו קרובה אליו. היוצא מזה 
הוא, שכל אחד ואחד צריך לעשות תשומת לב, ולחשוב במה הוא יכול 
לעזור לחברו, לעשות לו מצב רוח מרומם. 
%break
כי בעניין מצב רוח, כל אחד יכול למצוא בחברו מקום חסרון, שהוא 
יכול למלאות אותו.
%S (רב"ש א'. מאמר 4 "איש את רעהו יעזורו" 1984)
%break
%letter 12
12. כל אחד צריך להשתדל להביא להחברה רוח חיים, ומלוא תקוות, 
ולהכניס מרץ בהחברה, שכל אחד מהחברה, תהיה לו יכולת לומר 
לעצמו, עכשיו אני מתחיל דף חדש בעבודה. כלומר, שמטרם שבא 
להחברה, הוא היה מאוכזב מענין התקדמות בעבודת ה'. 
%break
מה שאין כן עכשיו החברה הכניסו בו רוח חיים מלא תקוה, שהשיג 
ע"י החברה בטחון וכח התגברות, כי מרגיש עכשיו, שיש בידו להגיע 
לשלימות. וכל מה שהיה חושב, שעומד לנגדו הר גבוה, וחשב שאין 
בידו לכבוש אותו, 
%break
אלא באמת הם הפרעות חזקות, הוא מרגיש עכשיו, שהם ממש אין 
ואפס. והכל קבל מכח החברה, מטעם שכל אחד ואחד השתדל 
להכניס מצב של עידוד וקיום אויר חדש בהחברה.
%S (רב"ש א'. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)
%break
%letter 13
13. אתה צריך לעמוד תמיד על המשמר, כל היום וכל הלילה, היינו 
בין בזמן שאתה מרגיש בחינת יום ובין שאתה מרגיש בחינת לילה. כי 
אנו אומרים לה' יתברך - כי לך יום אף לך לילה. שגם הלילה, היינו 
חשכת הלילה, גם כן בא מצד ה' יתברך לטובת האדם, 
%break
כמו שכתוב "יום ליום יביע אומר, ולילה ללילה יחוה דעת". היוצא מזה, 
עליך לעורר לב החברים עד שתהא השלהבת עולה מאליה, כמו 
שאמרו חז"ל על "בהעלותך את הנרות", ועל ידי זה תזכה לעורר את אהבת המקום ברוך הוא עלינו.
%S (רב"ש ב'. אגרת כ"ד)