ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author תתוספות
%book מקורות שנוספו שיעור הבוקר 5/2/2020
%break
%letter 1
1. האדם צריך לדעת, הגם שהוא צריך להרגיש מה זה חושך, אחרת 
אין הוא מסוגל להנות מהאור, כי ככל דבר שהאדם רוצה לטעום איזה 
טעם שהוא, אם כדאי שהוא ישתמש עמו, הוא מוכרח ללמוד אחד 
מהשני, כמו שכתוב "כיתרון האור מתוך החושך". 
%break
כמו שאין האדם מסוגל להנות מהמנוחה, אם הוא לא יודע מה זה 
עייפות. לכן מוכרח האדם לעבור תהליך של עליות וירידות. אבל לא 
להתפעל מהירידות, אלא הוא צריך להתאמץ, שלא יברח מהמערכה. 
לכן, הגם בזמן העבודה, הוא מוכרח לדעת, שהם שני דברים. 
%break
אבל בסוף העבודה, הוא רואה, שהאור והחושך הם כמו שני רגליים 
המביאים את האדם להמטרה.
%S (רב"ש א'. מאמר 34 "מהו יום ולילה, בעבודה" 1988)
%break
%letter 2
2. כל המניעות והעיכובים, המתראים ומתגלים לעינינו, אינו אלא 
בחינת התקרבות, שהבורא ית' רוצה לקרב אותנו. וכל אלו המניעות 
מביאים לנו רק התקרבות. כי לולי זה לא היה שום מציאות 
להתקרבות אליו. 
%break
כי מצד הטבע אין התרחקות יותר גדולה, מזו שאנחנו מחומר קרוץ, 
לבין הבורא ית', שהוא גבוה מעל גבוה. ורק כשהאדם מתחיל 
להתקרב, אזי הוא מתחיל להרגיש את המרחק שבינינו. וכל מניעה, 
שהוא מתגבר עליה, מקרב לו את הדרך. 
%break
יען, שהוא מתרגל לילך על קו של התרחקות. לכן, אם הוא מרגיש כל 
פעם, איך שהוא מרוחק, הדבר הזה אינו משפיע לו שום שנוי 
בתהליך. יען, שידע דבר זה מראש, שהוא הולך בקו של התרחקות.
%S (בעל הסולם. שמעתי. קעב. "ענין המניעות והעיכובים")
%break
%letter 3
3. לאלו אנשים שרוצים באמת להתקרב לה', ובכדי שלא יהיה 
מסתפק במועט, כלומר שלא ישאר בבחינת ילד קטן בלי דעת, ומשום 
זה ניתן לו מלמעלה עזרה, שלא יהיה לו היכולת לומר, שברוך ה' שיש 
לו תורה ומצות ומעשים טובים. ומה חסר לו עוד? 
%break
וזה דוקא אם באמת, שיש לאדם הזה רצון אמיתי. אז, האדם הזה 
מקבל עזרה מלמעלה, ומראים לו תמיד, איך שהוא לא בסדר במצב 
הנוכחי. דהיינו, ששולחים לו מחשבות ודיעות, שהם נגד העבודה. וזהו 
בכדי שיראה, שאין הוא בשלימות עם ה'. 
%break
ועד כמה שהוא מתגבר, הוא רואה תמיד, איך שהוא נמצא במצב 
שהוא רחוק מקדושה משאר עובדים, שהם מרגישים, שהם בשלימות 
עם ה'. מה שאין כן הוא תמיד יש לו טענות ותביעות, ולא יכול לתרץ 
את ההתנהגות של הבורא, איך שהוא מתנהג עמו. 
%break
וזה גורם לו כאב, מדוע הוא לא שלם עם הקב"ה. עד שבא לידי 
הרגשה, שממש אין לו שום חלק בקדושה. והגם שמקבל לפעמים 
איזה התעוררות מלמעלה, שמחיה אותו לפי שעה, אבל תיכף הוא 
נופל למקום השפלות. 
%break
אולם, זהו הסיבה, שגורם לו שיבוא לידי הכרה, שרק ה' יכול לעזור, 
שיקרב אותו באמת.
%S (בעל הסולם. שמעתי. א', "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 4
4. בשעה שהאדם נמצא במצב השפלות, שזה נבחן שהקב"ה נתרחק 
ונסתלק ממנו, ואין לו שום רצון וחשק לעבודה, שזה נקרא, שהקב"ה 
נותן לאדם צורה על רוחניות, שאין בזה שום טעם, אלא להיפך, האדם 
רוצה לברוח ולשכוח בכלל מעבודה, 
%break
זה נקרא שהבורא מראה לו בחינת אחורים. היות "הפנים" של הבורא 
הוא רצונו להטיב לנבראיו, מה שאין כן "אחורים" הוא ממש להיפך. 
ומדוע מראה הבורא להאדם את בחינת אחורים. הוא בכוונה תחילה, 
שע"י זה האדם יקבל דחיפה לדביקות ה', 
%break
כי לא יוכל להישאר במצב של שפלות. נמצא, שכאן באחורים יש 
בפנימיות בחינת פנים.
%S (רב"ש ב'. 44 "מהי מלחמת הרשות, בעבודה - ב" 1990)
%break
%letter 5
5. לפי מידת גודלה של בחינת פנים של המדרגה, כן מידת גודלה של 
של בחינת האחוריים שלה. והשראת האחוריים, היא קריאה והזמנה 
להשראת הפנים. ולכן היו יודעים ממידת ההיעלם של האחוריים 
שהשיגו, את מידת הגילוי העתידים להשיג. 
%break
שנאמר, וכמו ששמע רבי שמעון, שהיה קורא אותו שמעון, ולא רבי 
שמעון. כלומר, שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל 
כך, עד שנאבדו לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, לשמעון מן 
השוק. 
%break
והכיר בזה, שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה.
%S (זוהר לעם. בראשית, 159)
%break
%letter 6
6. כתוב "ישראל שגלו, שכינה עמהן". כמו שאמר רבי שמעון בן יוחאי 
"בכל מקום שגלו, שכינה עמהן". מה הרווח מזה בעבודה, שאומר על 
זה "כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה". יש לפרש, שהאדם, בזמן 
שהוא מרגיש, שהוא נמצא בגלות, 
%break
כלומר שטועם טעם בעבודה טעם של גלות, ורוצה לברוח מהגלות, 
יהיה הפירוש, שהאדם צריך להאמין, שבכל מקום שגלו "שכינה 
עמהן". כלומר, שהשכינה נתנה לו לטעום טעם של גלות. "עמהן" יהיה 
פירושו, שהשכינה דבוקה עמהן, 
%break
ואין הם חס ושלום בבחינת פירודא מהשכינה, שצריכים לומר, שזו 
בחינת ירידה. אלא להיפך, שהשכינה נותנת לו עכשיו דחיפה, שיעלה 
במעלות הקדושה, והיא מתלבשת עצמה בלבוש של ירידה. 
%break
וכשהאדם ידע זה, ויאמין שכך הוא, זה יתן לו עידוד, שלא יברח 
מהמערכה, שלא יאמר, שהעבודה דלהשפיע אינה בשבילו, משום 
שהוא רואה תמיד, שהוא נמצא תמיד במצב של עליות וירידות, ואינו 
רואה סוף למצבים האלו, ונופל לבחינת יאוש. 
%break
מה שאין כן, אם הוא ילך בדרכי האמונה, ויאמין בדברי חז"ל, אז הוא 
צריך לומר להיפך.
%S (רב"ש א'. מאמר 5 "מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם" 1988)
%break
%letter 7
7. האדם מבין, שהוא צריך כל פעם לראות, איך שהוא מתקדם. אולם 
אינו עולה על דעתו של אדם, שהוא צריך להתקדם בהשגת החושך, 
שרק זהו הכלי שהוא צריך להשיג, שכלי מכונה "צורך להמילוי". היינו, 
שאם אין לו המילוי להחסרון, הוא מרגיש שהוא נמצא בחושך. 
%break
לכן אין להאדם לומר, שהוא לא מתקדם בעבודה. לכן הוא רוצה 
לברוח מהמערכה, שזה לא אמת, מטעם, כי זה שהוא רואה כל פעם, 
איך שהוא מרוחק להשיג את האור, היינו שהקב"ה יתן לו את הכלי, 
הנקרא "רצון להשפיע", 
%break
ואין הוא מסוגל להשיג את הרצון להשפיע מכוחות עצמו, שאז הוא בא 
לידי הרגשה, שהעולם חשך בעדו, אז בא האור, היינו עזרה מלמעלה, 
כנ"ל "הבא לטהר, מסייעין אותו".
%S (רב"ש ב'. מאמר 30 "מהו ענין הדלקת המנורה, בעבודה" 1989)
%break
%letter 8
8. בכל התחלה, האדם מוכרח להתחיל מחדש את קבלת מלכות 
שמים, ואינו מספיק מזה שהיה לו אתמול בחינת אמונה בה'. לכן כל 
בחינת קבלת מלכות שמים, נבחנת לבחינה חדשה, היינו שמקבל 
עתה חלק מחלל הפנוי, שהיה ריק ממלכות שמים, 
%break
ומכניס את מקום הריק, וממלא אותו עם מלכות שמים. נמצא, שהוא 
בירר עתה דבר חדש, מה שלא היה מטרם שלקח את המקום ריק, 
ומילא אותו עם מלכות שמים. 
%break
וזה נקרא, שהעלה ניצוץ חדש לתוך הקדושה, עד שמרוב עליות הוא 
מעלה תמיד ניצוצין מחלל הפנוי לתוך הקדושה, נמצא, שמכל ירידה 
וירידה, הוא בא לידי התחלה חדשה, ומעלה נצוצות חדשים.
%S (רב"ש ב'. מאמר 6 "מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה" 1991)
%break
%letter 9
9. מעלה גדולה כשיש יצר הרע לאדם, כי אז יכול לעבוד אותו ית' עם 
היצר הרע דווקא. דהיינו להתגבר מתוך חמימות היצר הרע, להמשיך 
ממנו לתוך איזה עבודה מעבודתו ית', ואם אין יצר הרע לאדם - אין 
עבודתו נחשבת כלל. 
%break
ובשביל זה מניח השי"ת את היצר הרע שיתפשט כל כך על האדם, 
וביותר על מי שחפץ באמת להתקרב אליו ית', אע"פ שעל ידי 
התפשטותו והתגרותו, הוא מביא את האדם לעוונות ופגמים גדולים. 
%break
אעפ"כ הכל כדאי אצלו ית' בשביל התנועה טובה, שבתוקף התגברותו 
של היצר הרע מתגבר עליו האדם באיזה תנועה ובורח ממנו, שזה 
יקר אצלו ית' ביותר, מאילו עבד אותו אלף שנים בלי יצר הרע. 
%break
כי כל העולמות לא נבראו, כי אם בשביל האדם, שכל מעלתו 
וחשיבותו היא מחמת שיש לו יצר הרע כזה, והוא מתחזק כנגדו.
%S (ליקוטי עצות. התחזקות, אות ל"ז)
%break
%letter 10
10. כל התגברות בעבודה נקראת "בחינת הליכה בעבודות ה'", כי 
"פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול", היינו שכל ההתגברויות 
מצטרפות לשיעור מסוים, הנצרך להיות כלי לקבלת השפע. 
%break
והתגברות פירושו, שלוקחים חלק מכלי קבלה ומכניסים אותו לכלים 
דהשפעה. וזה כדוגמת "מסך", שצריכים לעשות על "עביות". נמצא, 
אם אין לו רצון לקבל, אין לו על מה לעשות מסך. 
%break
לכן משום זה, כשהיצר הרע מביא לו מחשבות זרות, אז הוא הזמן 
לקחת את המחשבות האלו ולהעלות אותן "למעלה מהדעת". וזה 
האדם יכול לעשות בכל דבר שנפשו משתוקקת, שאל יגיד שקבל 
עכשיו דחיה מעבודה, 
%break
אלא שיגיד, שמהשמיים נתנו לו רצונות ומחשבות, בכדי שיהיה לו 
מקום להכניס אותם להקדושה.
%S (רב"ש א'. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)
%break
%letter 11
11. האדם צריך להאמין, שזה שהרצון לקבל מפריע לו מהעבודה, זה 
באה לו מלמעלה. כי מן השמים נותנים לו כח הגלוי של הרצון לקבל, 
מטעם שדוקא בזמן שהרצון לקבל מתעורר, יש מקום עבודה, שיהיה 
להאדם מגע הדוק עם הבורא, 
%break
שיעזור לו להפוך את הרצון לקבל בעמ"נ להשפיע. והאדם צריך 
להאמין, כי מזה נמשך נחת רוח להבורא, מזה שהאדם מתפלל אליו, 
שיקרבהו בבחינת הדביקות, הנקראת "השתוות הצורה", שהיא 
בחינת ביטול הרצון לקבל, שיהיה בעמ"נ להשפיע. 
%break
ועל זה אומר הבורא: "נצחוני בני". היינו, אני נתתי לכם רצון לקבל, 
ואתם מבקשים ממני, שאני אתן לכם במקומו רצון להשפיע.
%S (בעל הסולם. שמעתי. יט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 12
12. כל עוד, שהאדם אינו זוכה, להשגחה של גילוי פנים, נמצא, 
שהתורה והמצוות, שהרבה, מכבידים לו הסתר הפנים, במידה 
מרובה. וז"ש, אשר הקב"ה מסתיר עצמו בתורה. ובאמת, כל הכובד 
הזה, שהוא מרגיש ביותר על ידי התורה, אינו, אלא כבחינת כרוזים, 
%break
אשר התורה הקדושה בעצמה, קוראת אליו עי"ז, ומעוררתו להזדרז 
ביותר, ולמהר ליתן את סכום היגיעה, הנדרש ממנו, בכדי לזכותו 
תיכף לגילוי הפנים, כחפץ ה'. והבן מאד.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתע"ס", ק"א)
%break
%letter 13
13. ע"י ריבוי התמדה אז ההרגל נעשה טבע שני. ובעיקר צריכים 
להשתדל, שיהיה להאדם רצון חזק להשיג את הרצון להשפיע, 
ולהתגבר על הרצון לקבל. ופירושו של רצון חזק הוא, שרצון חזק 
נמדד לפי ריבוי השהיות והמנוחות שבינתיים. 
%break
כלומר, ההפסק זמן שבין התגברות להתגברות. שיש לפעמים, 
שהאדם מקבל הפסק באמצע, היינו ירידה. וירידה זו יכול להיות 
הפסק של רגע, או שעה, או יום, חודש. 
%break
ואח"כ שוב מתחיל לעבוד בענין התגברות על הרצון לקבל, ולהשתדל 
להשיג את הרצון דלהשפיע. ורצון חזק נקרא, שההפסק אינו לוקח 
אצלו הרבה זמן, ותיכף נתעורר שוב לעבודה.
%S (בעל הסולם. שמעתי. יט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 14
14. אסור לו לאדם לומר, שאני מחכה עד שה' יתן לי התעוררות 
מלמעלה, אז תהיה לי אפשרות לעבוד בעבודת הקודש. כי הוא זצ"ל 
אמר, שעל עתיד אדם מחוייב להאמין בשכר ועונש. 
%break
היינו שהוא צריך לומר "אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, 
ואם לא עכשיו אימתי". אם כן אסור לחכות על רגע אחד אחרי כן. אלא 
האדם צריך לומר, אם לא עכשיו אימתי. ואסור לחכות על זמן יותר 
מוכשר, ש"אז אני אקום לעבוד עבודת הקודש". 
%break
אלא כמו שאמרו חז"ל (אבות פרק שני, ה') "ואל תאמר לכשאפנה 
אשנה, שמא לא תפנה".
%S (רב"ש א'. מאמר 18 "מי הוא הגורם לתפילה" 1986)
%break
%letter 15
15. אין להתפעל מהירידות, כי פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון 
גדול. וזהו כמו שלמדנו, אין העדר ברוחניות אלא שנסתלק לפי שעה, 
מטעם שיהיה מקום עבודה ללכת קדימה. כי כל רגע שמבררין לתוך 
קדושה, זה כבר נכנס לרשות הקדושה, 
%break
רק האדם יורד בכדי לברר עוד נצוצות של קדושה. רק יש עצה לאדם, 
שאינו מחכה עד שיורידו לו מדרגתו, וכשמרגיש את שופלותו אז חוזר 
ועולה. ועליה זו נקרא שבירר חלק להקדושה, אלא הוא בעצמו יורד 
ומעלה נצוצות אחרות, ומעלה אותן לרשות הקדושה. 
%break
כמו שאמרו חז"ל "אַדְּלֺא אבידְנא, בְּחישְנא" (שבת קנ"ב), היינו מטרם 
שאני מאבד את מצבי, שבו אני נמצא, מתחיל אני לחפש, על דרך 
שאמר אאמו"ר זצ"ל על דוד המלך שאמר "אעירה השחר", 
%break
ודרשו חז"ל, אני מעורר השחר ואין השחר מעורר אותי.
%S (רב"ש ב'. אגרת ע"ז)
%break
%letter 16
16. כתוב "מלך ישראל וגואלו". היינו, לאחר שקיבלו עליהם את 
מלכות שמים, שנקרא "מלך ישראל", אז השיגו, שה' הוא "גואלו". 
כלומר, שרק ה' גאל אותם מיד שליטת הרע, והם בעצמם, לא היה כח 
לזה.
%break
ועל דרך זה יש לפרש מה שכתוב "ה' צבאות". השם הזה מורה לנו, 
כמו שפירש אאמו"ר זצ"ל, שאמר צבאות הם שני מילים צא - ובא. 
שפירושו צבא הם אנשי מלחמה. זאת אומרת, אלו אנשים שהולכים 
כל יום להלחם עם יצר הרע, הם נקראים "צבא". 
%break
לכן לאחר שזכו לבחינת גאולה, היינו לאחר שכבשו את היצר הרע, 
ויצאו משליטת הרע, והסדר העבודה שלהם היו בדרך עליות וירידות, 
זה נקרא "צבאות". כלומר, פעם יצאו משליטתם, ואח"כ שוב באו 
תחת שליטתם, שהשם של עליות וירידות נקרא "צבאות".
%break
ובשעת עבודה, שהאדם צריך לומר, "אם אין אני לי מי לי", חושבים 
אז במצב העבודה, שהם עושים בעצמם את העליות וירידות. כלומר, 
שהם אנשי מלחמה, הנקרא "צבא", "גיבורי חיל". מה שאין כן אח"כ, 
בזמן שנגאלו, אז הם השיגו, שה' צבאות. 
%break
כלומר, כל העליות וירידות, שהיו להם, ה' עשה זה. היינו, אפילו 
הירידות גם כן בא מה'. שסתם אין האדם מקבל עליות וירידות כל כך 
הרבה פעמים. אלא שה' סיבב אותם את כל אלו יציאות. שאפשר 
לפרש "יציאה" היינו "יציאה מקדושה". 
%break
ו"בא" "ביאתם להקדושה". הכל עשה ה'. לכן אחר הגאולה ה' נקרא 
"ה' צבאות". ומי הוא. "מלך ישראל וגואלו".
%S (רב"ש  ב'. מאמר 6 "מהו למעלה מהדעת, בעבודה" 1989)