ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book התרחקות - קריאה להתקרבות
%break
%H התרחקות - קריאה להתקרבות
%break
%letter 1
1. כל המניעות והעיכובים, המתראים ומתגלים לעינינו, אינו אלא 
בחינת התקרבות, שהבורא ית' רוצה לקרב אותנו. וכל אלו המניעות 
מביאים לנו רק התקרבות. כי לולי זה לא היה שום מציאות 
להתקרבות אליו. 
%break
כי מצד הטבע אין התרחקות יותר גדולה, מזו שאנחנו מחומר קרוץ, 
לבין הבורא ית', שהוא גבוה מעל גבוה. ורק כשהאדם מתחיל 
להתקרב, אזי הוא מתחיל להרגיש את המרחק שבינינו. וכל מניעה, 
שהוא מתגבר עליה, מקרב לו את הדרך. 
%break
יען, שהוא מתרגל לילך על קו של התרחקות. לכן, אם הוא מרגיש כל 
פעם, איך שהוא מרוחק, הדבר הזה אינו משפיע לו שום שנוי 
בתהליך. יען, שידע דבר זה מראש, שהוא הולך בקו של התרחקות.
%S (בעל הסולם, שמעתי, מאמר קע"ב. "ענין המניעות והעיכובים")
%break
%letter 2
2. האדם צריך לדעת, הגם שהוא צריך להרגיש מה זה חושך, אחרת 
אין הוא מסוגל להנות מהאור, כי ככל דבר שהאדם רוצה לטעום איזה 
טעם שהוא, אם כדאי שהוא ישתמש עמו, הוא מוכרח ללמוד אחד 
מהשני, כמו שכתוב "כיתרון האור מתוך החושך". 
%break
כמו שאין האדם מסוגל להנות מהמנוחה, אם הוא לא יודע מה זה 
עייפות. לכן מוכרח האדם לעבור תהליך של עליות וירידות. אבל לא 
להתפעל מהירידות, אלא הוא צריך להתאמץ, שלא יברח מהמערכה. 
%break
לכן, הגם בזמן העבודה, הוא מוכרח לדעת, שהם שני דברים. אבל 
בסוף העבודה, הוא רואה, שהאור והחושך הם כמו שני רגליים 
המביאים את האדם להמטרה.
%S (הרב"ש. מאמר 34 "מהו יום ולילה, בעבודה" 1988)
%break
%letter 3
3. בשעה שהאדם נמצא במצב השפלות, שזה נבחן שהקב"ה נתרחק 
ונסתלק ממנו, ואין לו שום רצון וחשק לעבודה, שזה נקרא, שהקב"ה 
נותן לאדם צורה על רוחניות, שאין בזה שום טעם, אלא להיפך, האדם 
רוצה לברוח ולשכוח בכלל מעבודה, 
%break
זה נקרא שהבורא מראה לו בחינת אחורים. היות "הפנים" של הבורא 
הוא רצונו להטיב לנבראיו, מה שאין כן "אחורים" הוא ממש להיפך. 
ומדוע מראה הבורא להאדם את בחינת אחורים. 
%break
הוא בכוונה תחילה, שע"י זה האדם יקבל דחיפה לדביקות ה', כי לא 
יוכל להישאר במצב של שפלות. נמצא, שכאן באחורים יש בפנימיות 
בחינת פנים.
%S (הרב"ש. מאמר 44 "מהי מלחמת הרשות, בעבודה - ב" 1990)
%break
%letter 4
4. לפי מידת גודלה של בחינת פנים של המדרגה, כן מידת גודלה של 
של בחינת האחוריים שלה. והשראת האחוריים, היא קריאה והזמנה 
להשראת הפנים. 
%break
ולכן היו יודעים ממידת ההיעלם של האחוריים שהשיגו, את מידת 
הגילוי העתידים להשיג. שנאמר, וכמו ששמע רבי שמעון, שהיה קורא 
אותו שמעון, ולא רבי שמעון. 
%break
כלומר, שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד 
שנאבדו לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, לשמעון מן השוק. והכיר 
בזה, שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה.
%S (זוהר לעם, בראשית א', 159)
%break
%letter 5
5. בזמן שהוא מרגיש, שהוא נמצא בגלות, כלומר שטועם טעם 
בעבודה טעם של גלות, ורוצה לברוח מהגלות, יהיה הפירוש, שהאדם 
צריך להאמין, שבכל מקום שגלו "שכינה עמהן". כלומר, שהשכינה 
נתנה לו לטעום טעם של גלות. 
%break
"עמהן" יהיה פירושו, שהשכינה דבוקה עמהן, ואין הם חס ושלום 
בבחינת פירודא מהשכינה, שצריכים לומר, שזו בחינת ירידה. אלא 
להיפך, שהשכינה נותנת לו עכשיו דחיפה, שיעלה במעלות הקדושה, 
והיא מתלבשת עצמה בלבוש של ירידה. 
%break
וכשהאדם ידע זה, ויאמין שכך הוא, זה יתן לו עידוד, שלא יברח 
מהמערכה, שלא יאמר, שהעבודה דלהשפיע אינה בשבילו, משום 
שהוא רואה תמיד, שהוא נמצא תמיד במצב של עליות וירידות, ואינו 
רואה סוף למצבים האלו, ונופל לבחינת יאוש. 
%break
מה שאין כן, אם הוא ילך בדרכי האמונה, ויאמין בדברי חז"ל, אז הוא 
צריך לומר להיפך.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם" 1988)
%break
%letter 6
6. האדם מבין, שהוא צריך כל פעם לראות, איך שהוא מתקדם. אולם 
אינו עולה על דעתו של אדם, שהוא צריך להתקדם בהשגת החושך, 
שרק זהו הכלי שהוא צריך להשיג, שכלי מכונה "צורך להמילוי". היינו, 
שאם אין לו המילוי להחסרון, הוא מרגיש שהוא נמצא בחושך. 
%break
לכן אין להאדם לומר, שהוא לא מתקדם בעבודה. לכן הוא רוצה 
לברוח מהמערכה, שזה לא אמת, מטעם, כי זה שהוא רואה כל פעם, 
איך שהוא מרוחק להשיג את האור, היינו שהקב"ה יתן לו את הכלי, 
הנקרא "רצון להשפיע", 
%break
ואין הוא מסוגל להשיג את הרצון להשפיע מכוחות עצמו, שאז הוא בא 
לידי הרגשה, שהעולם חשך בעדו, אז בא האור, היינו עזרה מלמעלה, 
כמ"ש "הבא לטהר, מסייעין אותו".
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מהו ענין הדלקת המנורה, בעבודה" 1989)
%break
%letter 7
7. "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך" 
(בשלח). קושיית חז"ל, אם אני לא אשים המחלה, בשביל מה צריכים 
לרופא (סנהדרין ק"א ע"א).
%break
ויש לפרש, היות שאני הרופא, ולמה אני אשים עליך מחלה, אם אני 
מוכרח לרפא את המחלה. ומה אני מרויח אם אני אשים מחלה, בטח 
זה מטעם עונש. ואם אני צריך לרפא את המחלה, איזה עונש יהיה 
זה, רק כאילו שאני עושה עבודה בחינם. 
%break
לכן אני לא אשים עליך מחלה. ומה שאתה חושב שהיא מחלה, אתה 
טועה בזה, אלא כל המצבים שאתה מרגיש, אם אתה מייחס אותם 
אלי, הכל הם תיקונים, שעל ידי זה אתה תתקרב אלי בדביקות.
%S (הרב"ש. מאמר 133 "הכל תיקונים")
%break
%letter 8
8. חוק הוא זה, שלא יוכל הנברא לקבל רע מאת ה' בגילוי, כי הוא 
פגם בכבוד ה', שהנברא ישיגוֹ כפועל רעות, כי אין זה מתאים לפועל 
השלם. 
%break
וע"כ, בעת שהאדם מרגיש רע, באותו שיעור שורה עליו כפירה על 
השגחת ה', ונעלם ממנו הפועל עליון. וזה העונש היותר גדול 
שבעולם. הרי שהרגשת טו"ר בהשגחתו, מסבבת עימה הרגשת שכר 
ועונש. 
%break
כי המתאמץ, שלא להיפרד מאמונת ה', אע"פ שטועם רע בהשגחה, 
יש לו שכר. ואם לא יעלה לו להתאמץ, יש לו עונש, כי נפרד מאמונת 
ה'.
%S (זוהר לעם, הקסה"ז, "ליל הכלה", 138)
%break
%letter 9
9. בזמן שבא לאדם בחינת יראה, הוא צריך לידע, ש"אין עוד מלבדו" 
כתוב. ואפילו מעשי כשפים. ואם הוא רואה, שהיראה מתגבר עליו, 
אזי הוא צריך לומר, שאין חס ושלום מקרה, אלא נתן לו השם ית' 
הזדמנות משמים. 
%break
והוא צריך לעיון ולמוד, לאיזה מטרה שלחו לו את היראה הזו. 
מסתמא, הוא בכדי שיוכל להתגבר ולומר "אין עוד מלבדו". ואפילו 
אחרי כל אלה, עדיין היראה והפחד לא הלך ממנו, אזי הוא צריך לקבל 
מזה דוגמא, 
%break
ולומר: "באותו שיעור היראה צריך להיות בעבדות השם ית'". היינו, 
שהיראת שמים, שהוא לזכות, צריך להיות בזה האופן של יראה, שיש 
לו עכשיו. 
%break
היינו, שהגוף מתפעל מהיראה הזו החיצוניות, כן ממש באותה הצורה 
של התפעלות הגוף, צריך להיות יראת שמים.
%S (בעל הסולם, שמעתי, מאמר קל"ח. "ענין יראה ופחד שבא לפעמים להאדם")
%break
%letter 10
10. כל התגברות בעבודה נקראת "בחינת הליכה בעבודות ה'", כי 
"פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול", היינו שכל ההתגברויות 
מצטרפות לשיעור מסוים, הנצרך להיות כלי לקבלת השפע. 
%break
והתגברות פירושו, שלוקחים חלק מכלי קבלה ומכניסים אותו לכלים 
דהשפעה. וזה כדוגמת "מסך", שצריכים לעשות על "עביות". נמצא, 
אם אין לו רצון לקבל, אין לו על מה לעשות מסך. 
%break
לכן משום זה, כשהיצר הרע מביא לו מחשבות זרות, אז הוא הזמן 
לקחת את המחשבות האלו ולהעלות אותן "למעלה מהדעת". וזה 
האדם יכול לעשות בכל דבר שנפשו משתוקקת, 
%break
שאל יגיד שקבל עכשיו דחיה מעבודה, אלא שיגיד, שמהשמיים נתנו 
לו רצונות ומחשבות, בכדי שיהיה לו מקום להכניס אותם להקדושה.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)
%break
%letter 11
11. הירידה שקבל האדם, הוא לטובתו, שמן השמים נותנים לו טיפול 
מיוחד, שהורידו ממצבו, שהיה חושב, שיש לו קצת שלימות. וזה ניכר, 
מזה שהוא מסכים להשאר כך במצב הנוכחי כל ימי חייו. 
%break
מה שאין כן עתה, כשהוא רואה, שהוא מרוחק מרוחניות, אז הוא 
מתחיל לחשוב "מה באמת רוצים ממני, ומה עלי מוטל לעשות, ולאיזה 
מטרה אני צריך להגיע". ורואה את עצמו, שאין בידו שום כח לעבודה. 
ומוציא עצמו במצב של "בין שמים וארץ". 
%break
ורק האדם יכול להתחזק, שרק הקב"ה יכול לעזור, מה שאין כן הוא 
מצד עצמו, אבד. ועל זה נאמר "וקוי ה' יחליפו כח", היינו אלה אנשים 
המקווים לה'". פירוש, שהם רואים, שאין אחר בעולם, שיכול לעזור 
להם יחליפו כח חדש בכל עת. נמצא, שהירידה זו היא דוקא עליה. 
%break
היינו, שעל ידי ירידה זו, שמה שהם מרגישים, זה נותן להם לעלות 
בדרגה, היות ש"אין אור בלי כלי".
%S (הרב"ש. מאמר 29 "לשמה ושלא לשמה" 1986)
%break
%letter 12
12. ניתן לנו דרך האמונה, שהיא למעלה מהדעת. היינו, שלא 
להתחשב עם הרגשתנו וידיעתנו. אלא לומר, כמו שכתוב "עיניים להם 
ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו". אלא להאמין, שבטח הקב"ה הוא 
המשגיח. והוא יודע מה שטוב בשבילי, ומה שלא טוב בשבילי. 
%break
לכן הוא רוצה, שאני ארגיש את מצבי כמו שאני מרגיש. ואני 
כשלעצמי, לא חשוב לי איך שאני מרגיש את עצמי, כיון שאני רוצה 
לעבוד בעבודה בעמ"נ להשפיע. אם כן עיקר הוא, שאני צריך לעבוד 
לשם שמים. 
%break
והגם שאני מרגיש, שאין שום שלימות בעבודתי, מכל מקום בכלים 
דעליון, היינו מצד העליון, אני שלם בתכלית השלימות, כמו שכתוב "כי 
לא ידח ממנו נדח". לכן אני שבע רצון מעבודתי, שיש לי זכות לשמש 
את המלך, אפילו במדרגה הנמוכה ביותר. 
%break
אבל גם זה לי לזכות גדול יחשב, שהבורא נתן לי להתקרב אליו, 
במשהו על כל פנים.
%S (הרב"ש. מאמר 3 "ענין אמת ואמונה" 1985)
%break
%letter 13
13. צריך להאמין למעלה מהדעת ולצייר לעצמו, כאילו כבר זכה 
לאמונת ה' בהרגשה באברים שלו, ורואה ומרגיש שהבורא מנהיג את 
כל העולם כולו בבחינת טוב ומטיב. והגם כשהוא מסתכל בתוך 
הדעת, הוא רואה להיפך, 
%break
מכל מקום הוא צריך לעבוד למעלה מהדעת, ושיהיה דומה בעיניו, 
כאילו זה נמצא כבר בהרגשה באברים, שכך הוא באמת. וכאן הוא 
קונה חשיבות המטרה, ומכאן הוא מקבל חיים, היינו שמחה מזה שיש 
התקרבות לה', 
%break
ויש להאדם מקום לומר, שה' הוא טוב ומטיב, ומרגיש עצמו שיש לו 
הכח לומר לה' "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו", 
מסיבת שיש לו על מה לתת תודה להבורא. 
%break
ולפי שהוא מרגיש את חשיבות הרוחניות, כך הוא מסדר שבחו של 
הקב"ה.
%S (הרב"ש. מאמר 28 "מהו לא תוסיף ולא תגרע, בעבודה" 1987)
%break
%letter 14
14. כתוב: "הוי המתאוים את יום ה'. למה זה לכם את יום ה', הוא 
חושך ולא אור". והענין הוא, אלו שמצפים ליום ה', הכוונה הוא, שהם 
מצפים, שיזכו לבחינת אמונה למעלה מהדעת. שיהיה האמונה כל כך 
חזקה, כאילו שהם רואים בראיה וידיעה גמורה, שכך הוא. 
%break
היינו, שה' משגיח על העולם בבחינת טוב ומטיב. כלומר, שאין הם 
רוצים, שהם יראו, איך שה' משגיח בבחינת טוב ומטיב. כי ראיה הוא 
נגד אמונה. כלומר, אמונה הוא דוקא במקום שהיא נגד השכל. 
%break
והאדם, עושה את הדבר שהוא נגד השכל, זה נקרא אמונה למעלה 
מהדעת. כלומר, הם מאמינים, שהשגחה של הבורא עם הנבראים 
הוא בבחינת טוב ומטיב. 
%break
ומה שהם לא רואים זה בידיעה ברורה, אין הם אומרים לה': "אנחנו 
רוצים לראות את בחינת טוב ומטיב בבחינת ראיה בתוך השכל". אלא 
הם רוצים, שזה ישאר אצלם בבחינת אמונה למעלה מהדעת. 
%break
אלא שהם מבקשים מה', שיתן להם כח, שיהא אמונה זו כל כך חזקה, 
כאילו הם רואים זה בתוך הדעת. היינו, שלא יהא הפרש בין אמונה 
לידיעה בתוך השכל. 
%break
זה נקרא אצלם, היינו אצל מי שרוצה להיות דבוק בה', "יום ה'".
%S (בעל הסולם, שמעתי, מאמר ט"ז. "מהו יום ה' וליל ה', בעבודה")
%break
%letter 15
15. האדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים על בחינה הנמוכה 
ביותר, ולומר עליה, שאצלו אפילו מצב הזה, שלא יכולה להיות 
שיפלות יותר גדולה, היינו שהוא כולו למעלה מהדעת, שאין לו שום 
סמיכה מצד השכל וההרגשה שיוכל לבנות עליה את היסודות שלו. 
%break
והוא נמצא אז כאילו שעומד בין שמים וארץ ואין לו שום סמיכה, שאז 
הוא הכל למעלה מהדעת. ואז האדם אומר, שהקדוש ברוך הוא שלח 
לו את המצב הזה, שבו הוא נמצא בתכלית השיפלות, 
%break
מטעם שהקדוש ברוך הוא רוצה בכך שהוא יקבל על עצמו את העול 
מלכות שמים בצורת שיפלות כזו. ואז הוא מקבל על עצמו, משום 
שמאמין למעלה מהדעת, שהמצב שבו הוא נמצא עכשיו בא לו מצד 
ה', 
%break
היינו שה' רוצה שהוא יראה המצב הכי שפל שאפשר להיות בעולם. 
ומכל מקום הוא צריך להגיד, שהוא מאמין בה' בכל אופנים. וזה נקרא 
אצלו כניעה ללא תנאי.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "קידוש החודש")
%break
%letter 16
16. תכלית העבודה היא בבחינת הפשט והטבע, שבעבודה זו אין לו 
כבר מקום לפול יותר למטה, מאחר שהוא כבר מונח בארץ. וזהו 
מטעם, שאין הוא נצרך לגדלות, מטעם שאצלו הוא תמיד כמו דבר 
חדש. 
%break
כלומר, שתמיד הוא עובד כמו שהתחיל עתה לעבוד. והיה עובד 
בבחינת קבלת עול מלכות שמים למעלה מהדעת. שהיסוד שעליו בנה 
את סדר עבודה, היתה בצורה השפלה ביותר. וממש שהיה כולה 
למעלה מהדעת. 
%break
שרק מי שהוא פתי באמת יכול להיות כל כך שפל, שילך ממש בלי 
שום בסיס, שיהיה לו מקום לסמוך את האמונה שלו, ממש על שום 
סמיכה. 
%break
ונוסף לזה הוא מקבל את העבודה זו בשמחה רבה, כמו שהיה לו 
דעת וראיה אמיתית, על מה לסמוך את הודאות של האמונה. וממש 
באותו שיעור למעלה מהדעת, באותו שיעור כאילו היה לו דעת. 
%break
לכן אם הוא מתמיד בדרך זה, אי אפשר לו ליפול אף פעם, אלא 
שתמיד הוא יכול להיות בשמחה, בזה שהוא מאמין, שהוא משמש 
מלך גדול.
%S (בעל הסולם, שמעתי, מאמר צ"ו, "מהו פסולת גורן ויקב, בעבודה")
%break
%letter 17
17. האדם צריך לומר, זה שהוא נמצא בשפל המצב, אין זה מטעם, 
שעתה הוא נעשה יותר גרוע. אלא עתה, היות שהוא רוצה לתקן 
עצמו, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, אז מלמעלה מגלים לו את מצבו 
האמיתי, מה שנמצא בתוך גופו. 
%break
שעד עתה הם היו נעלמים, ולא היו נראין לחוץ. ועתה הבורא גילה 
אותם. ועל זה האדם אומר, שזהו חסד, מה שהבורא גילה לו את הרע 
שבו, בכדי שידע את האמת, ויהיה בידו לבקש מה' תפלה אמיתית. 
נמצא, שמצד אחד האדם רואה עתה, שהוא מרוחק מה'. 
%break
ומצד השני, האדם צריך לומר, שה' קרוב אצלו, וה' מטפל עמו, ומראה 
לו את החסרונות. לכן הוא צריך לומר, שהם חסדים.
%S (הרב"ש. מאמר 1 "מהו, אין לנו מלך אלא אתה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 18
18. האדם צריך לעסוק בתורה הן ביום והן בלילה, ולילה ויום צריכים 
להיות שוים אצלו, כמובא בזהר הקדוש (ריש בשלח). היינו שמצב 
השלימות שנקרא "יום", ומצב הבלתי שלימות הנקרא "לילה", צריכים 
להיות בשוה, היינו אם כוונתו לשם שמים, 
%break
אז הוא מסכים שהוא רוצה לעשות נחת רוח ליוצרו. ואם הקדוש ברוך 
הוא רוצה שהוא ישאר במצב הבלתי שלימות, הוא גם כן מסכים. 
והסכמה מתבטאת בזה שהוא מקיים את עבודתו כאילו היה זוכה 
להשלימות, זה נקרא מסכים, היינו שהיום והלילה שוים אצלו. 
%break
מה שאין כן אם יש הבדל, אז בשיעור ההבדל יש פירוד, ועל פירוד 
הזה כבר יש אחיזה להחיצונים. 
%break
לכן אם האדם מרגיש שיש אצלו הבדל, אז הוא צריך לעשות תפילה 
שה' יעזור לו, שלא יהיה הבדל אצלו, ואז הוא יזכה לשלימות.
%S (הרב"ש. מאמר 300 "ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם")
%break
%letter 19
19. העיקר הוא התפלה. היינו, שהאדם צריך להתפלל לה', שיעזור לו 
ללכת למעלה מהדעת. כלומר, שהעבודה צריכה להיות בשמחה, 
כאילו כבר זכה לדעת דקדושה. ובאיזו שמחה היתה אז עבודתו, כמו 
כן הוא צריך לבקש מה', שיתן לו את הכח הזה, 
%break
שיהיה בידו ללכת למעלה מדעתו של הגוף. כלומר, אף על פי שהגוף 
לא מסכים לעבודה זו בעל מנת להשפיע, רק הוא מבקש מה', שיהא 
בידו לעבוד בשמחה, כמו שמתאים למי שמשמש מלך גדול. ואין הוא 
מבקש מה', שיראה גדלות ה', ואז הוא יעבוד בשמחה. 
%break
אלא הוא רוצה, שה' יתן לו שמחה בעבודה דלמעלה מהדעת, שיהיה 
חשוב אצל האדם, כאילו כבר יש לו דעת.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "הנרות הללו קדש הם" 1991)
%break
%letter 20
20. אמרו חז"ל "הקדוש ברוך הוא גוזר וצדיק מבטלה", שהכוונה שה' 
גוזר, היינו שלוקח ממנו את התענוג של העבודה, ואין לך גזירה יותר 
גדולה מזו, שלוקח ממנו את החיות של העבודה. 
%break
וצדיק מבטלה, היינו אם האדם אומר שהוא רוצה לעבוד בלי שום 
תמורה של חיות ותענוג, אז ממילא הגזירה מתבטלת. 
%break
אלא אדרבא הוא עולה עכשיו למדרגה יותר גבוהה, שהוא עכשיו 
בבחינת אמונה טהורה, ונקרא בלי פניה עצמית.
%S (הרב"ש. מאמר 289 "הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים")
%break
%letter 21
21. צריך להאמין, שזה שהרצון לקבל מפריע לו מהעבודה, זה באה 
לו מלמעלה. כי מן השמים נותנים לו כח הגלוי של הרצון לקבל, מטעם 
שדוקא בזמן שהרצון לקבל מתעורר, יש מקום עבודה, שיהיה להאדם 
מגע הדוק עם הבורא, 
%break
שיעזור לו להפוך את הרצון לקבל בעמ"נ להשפיע. והאדם צריך 
להאמין, כי מזה נמשך נחת רוח להבורא, מזה שהאדם מתפלל אליו, 
שיקרבהו בבחינת הדביקות, הנקראת "השתוות הצורה", שהיא 
בחינת ביטול הרצון לקבל, שיהיה בעמ"נ להשפיע. 
%break
ועל זה אומר הבורא: "נצחוני בני". היינו, אני נתתי לכם רצון לקבל, 
ואתם מבקשים ממני, שאני אתן לכם במקומו רצון להשפיע.
%S (בעל הסולם, שמעתי, מאמר י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 22
22. כל ריבוי הסתירות נגד ייחודו, שאנו טועמים בעוה"ז, אע"פ 
שמתחילתן הן מפרידות אותנו מה', הנה בהיותינו מתאמצים לקיים 
התורה והמצוות באהבה בכל נפשנו ומאודנו, כמצווה עלינו, ע"מ 
להשפיע נחת רוח ליוצרנו, 
%break
וכל אלו כוחות הפירוד, אינם משפיעים עלינו לגרוע משהו מאהבת ה' 
בכל נפשנו ומאודנו, אז כל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשית שער 
להשגת חכמתו. כי בכל סתירה יש סגולה מיוחדת, לגלות מדרגה 
מיוחדת בהשגתו. 
%break
ואלו הזכאים, שזכו לזה, נמצאים הופכים חושך לאור ומר למתוק. כי 
כוחות הפירוד כולם, מחשכת השכל וממרירות הגוף, נעשו להם 
שערים להשגות מדרגות נשגבות. ונעשה החושך לאור גדול, והמר 
נעשה מתוק. 
%break
באופן, שבשיעור הזה, שהיה להם קודם לכן כל הנהגות השגחתו 
לכוחות הפירוד, התהפכו להם עתה כולם לכוחות הייחוד. ונמצאים 
מכריעים את כל העולם כולו לכף זכות.
%S (זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, 121)
%break
%letter 23
23. בשעת עבודה, שהאדם צריך לומר, "אם אין אני לי מי לי", 
חושבים אז במצב העבודה, שהם עושים בעצמם את העליות וירידות. 
כלומר, שהם אנשי מלחמה, הנקרא "צבא", "גיבורי חיל". 
%break
מה שאין כן אח"כ, בזמן שנגאלו, אז הם השיגו, שה' צבאות. כלומר, 
כל העליות וירידות, שהיו להם, ה' עשה זה. היינו, אפילו הירידות גם 
כן בא מה'. שסתם אין האדם מקבל עליות וירידות כל כך הרבה 
פעמים. 
%break
אלא שה' סיבב אותם את כל אלו יציאות. שאפשר לפרש "יציאה" היינו 
"יציאה מקדושה". ו"בא" "ביאתם להקדושה". הכל עשה ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "מהו למעלה מהדעת, בעבודה" 1989)
%break
%letter 24
24. תכף בבוקר, בקומו משנתו יקדש הרגע הראשון בדביקותו ית', 
וישפוך לבו להשי"ת, שישמרהו כל הכ"ד שעות שבמעל"ע (מעת לעת), 
שלא יעבור במוחו דבר בטל, ולא ידומה לו זאת לנמנע, או למעלה מן 
הטבע, כי תמונת הטבע העושה המחיצה של ברזל וכו'. 
%break
וראוי לאדם לבטל מחיצות הטבע המוחשות לו. אלא מתחילה יאמין 
שאין מחיצות הטבע מפסיק אליו ית' ח"ו, ואחר כך יתפלל בכל לבו, 
אפילו על דבר שהוא למעלה מרצון טבעו. 
%break
והבן את זה תמיד, גם כן בכל שעה שיהיו עוברים ושבים עליו צורות 
שאינם של קדושה, ויופסק כרגע, תכף בזוכרו, יראה לשפוך לבבו, 
שמכאן ולהלאה, יציל אותו השי"ת מהפסק מדבקותו, בכל יכולתו, 
%break
ולאט לאט יתרצה לבו לה', ויחשוק להדבק בו באמת. וחפץ ה' בידו 
יצליח.
%S (בעל הסולם, אגרת י"ח)