עיבוד הספר
זרוק קובץ כאן
זרוק קובץ לא מפורמט כאן
שמור ספר
בדוק
בטל
*
מחבר
*
כותרת
תוכן
%author קטעים נבחרים מ %book מטרת הבריאה %break %letter 1 1. כל התכלית הנרצה להבורא יתברך מכל הבריאה אשר ברא, היא ליהנות לנבראיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדולתו, ויקבלו ממנו כל הטוב והנועם שהכין בעדם. %S (בעל הסולם, מאמר "הקדמה לספר הזוהר", אות ל"ט) %break %letter 2 2. תכלית הבריאה הוא נפלא עד לאין ערך, כי ניצוץ קטן ודל, כמו נפשו של אדם, אפשר לו לעלות בהשגתו אל על יותר ממלאכי השרת. %S (בעל הסולם, מאמר "שופר של משיח") %break %letter 3 3. המטרה הסופית שלנו היא הכשרתנו לדביקותו יתברך, שישכון בתוכנו. %S (בעל הסולם, מאמר "מהות הדת ומטרתה") %break %letter 4 4. עניין תכלית הבריאה מוטלת על כל המין האנושי, איש לא נעדר. %S (בעל הסולם, מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות") %break %letter 5 5. דבר תכלית הבריאה מוטל על כל המין האנושי יחד, שחור כלבן וכצהוב, בלי שום הבדל מעיקרו. %S (בעל הסולם, מאמר "הערבות", אות כ"ג) %break %letter 6 6. כל סדרי הבריאה, בכל פינותיה ומבואיה ומוצאיה, ערוכה ומסודרת בכל מראש, רק על פי התכלית הזו, שיתפתח מתוכה המין האנושי, שיעלה במעלותיו, עד שיהיה מוכשר להרגשת אלוקיות כמו הרגשת רעהו. %break הנה המעלות האלו המה כמו שלבים של סולם, ערוכים ומסודרים דרגה אחר דרגה, עד שנשלם, ומשיג את תכליתו. %S (בעל הסולם, מאמר "תורת הקבלה ומהותה") %break %letter 7 7. תכלית הבריאה לא תחול לא על הדוממים והכַּדוּרים הגדולים, כמו הארץ והירח והשמש, ולוא יהיו זוהרם ומידתם כמה שיהיו, ולא על מין הצומח, ולא על מין החי, שהרי חסרים מהֶרְגש זולתם, אפילו מבני מינם הדומים להם. ואיך יחול עליהם, ההרגש האלוקי והטבתו? %break אלא רק מין "האדם" בלבדו, אחר שכבר יש בהם ההכנה, של הרגש זולתו כלפי בני מינם הדומים להם. הנה אחר העבודה בתורה ומצוות, שמהפכים הרצון לקבל שלהם, %break לרצון להשפיע, ובאים בהשוואת הצורה ליוצרם, שאז מקבלים כל המדרגות, שהוכנו להם בעולמות העליונים, הנקראות נפש רוח נשמה חיה יחידה, שבזה נעשו מוכשרים, %break לקבל את התכלית שבמחשבת הבריאה. הרי שתכלית, כוונת הבריאה, של כל העולמות, לא הייתה, אלא בשביל האדם. %S (בעל הסולם, מאמר "הקדמה לספר הזוהר", אות ל"ט) %break %letter 8 8. תכלית כל הבריאה היא, אשר הברואים השפלים יוכלו, על ידי קיום התורה והמצוות, לילך מעלה מעלה, הלוך ומתפתח, עד שיזכו להידבק בבוראם יתברך ויתעלה. %break אולם כאן עמדו חכמי הקבלה ושאלו, למה לא בראנו מתחילה בכל אותה הרוממות הרצויה להידבק בו יתברך, ומה היה לו יתברך לגלגל עלינו את כל המשא והטורח הזה של הבריאה והתורה והמצוות? %break והשיבו, כי מי שאוכל ונהנה מיגיע כפיו של חבירו, מפחד הוא להסתכל בתואר פניו, כי נעשה מושפל והולך על ידי זה, עד שמאבד צורתו האנושית. %break ומתוך שמה שנמשך משלימותו יתברך ויתעלה לא יתכן שימצא בו חיסרון, לכן הניח לנו מקום להרוויח בעצמנו את רוממותנו הנרצית, על ידי מעשה ידינו בתורה ומצוות. %S (בעל הסולם, מאמר "מתן תורה", אותיות ו'-ז') %break %letter 9 9. אם כל תכלית התורה וכל הבריאה, אינה אלא להרים את האנושות השפלה, עד שיהיו ראויים לאותו רוממות הנפלאה - "ולדבקה בו יתברך ויתעלה". היה לו לברוא אותנו ברוממות זו, ולא להטריח אותנו ביגיעת הבריאה, התורה והמצוות. %break ואפשר לתרץ, ע"פ מה שמובא בחז"ל: "מאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולי באפיה". פירוש, כל המתקיים וניזון על ידי יגיעת אחרים, מפחד (מתבייש) להסתכל בצורתו, משום שאין לו צורה אנושית. %break ומאחר שמתוך שלימותו יתברך, אין דבר חסר יוצא הימנו. לפיכך, כדי שנוכל ליהנות מיגיע כפינו, הכין לנו העבודה הזאת, וברא הבריאה בצורתה המשפלת. והעבודה היא על ידי תורה ומצוות, המרוממת אותנו משפלות הבריאה. %break ועל ידי עבודה זאת, נמצאנו משיגים רוממותנו על ידי קניין עצמי. וכל העונג והטוב המגיע לנו מידו יתברך הרחבה והמלאה, אנו מרגישים כמו בעלים עליו, ולא כמקבל מתנה. %S (בעל הסולם, מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות") %break %letter 10 10. אם הכוונה של בריאת העולמות, היא בשביל ליהנות לנבראיו, אם כן, מה היה לו יתברך לברוא את העולם הזה הגשמי, העכור והמלא ייסורים? ובלי זה, ודאי שהיה יכול ליהנות לנשמות כמה שרוצה, כביכול, %break ולמה הביא את הנשמה בגוף עכור ומזוהם כזה? ותירצו על זה, שבכל מתנת חינם, נמצא פגם של בושת פנים, וכדי למנוע מהנשמות הפגם הזה, ברא את העולם הזה, %break שישנה כאן מציאות של עבודה, ונמצאו נהנים לעתיד מיגיע כפייהם, כי נוטלים שכרם מִשָלֵם, חלף יגיעם, וניצולים על ידם מפגם של בושה על כן. %S (בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", חלק א', הסתכלות פנימית, פרק א', אות ו') %break %letter 11 11. תחבולה האחת היא: להסתכל בסוף המעשה. כלומר, בתכלית הבריאה. כי אי אפשר להבין שום דבר באמצע מלאכתו, אלא מסופו. %S (בעל הסולם, מאמר "הקדמה לספר הזוהר", אות ד') %break %letter 12 12. אין אדם חי לצורך עצמו, אלא לצורך השלשלת כולו, באופן שכל חלק וחלק מהשלשלת, אינו מקבל את אור החיים לתוך עצמו, אלא רק משפיע אור החיים, לכללות השלשלת. %S (בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות כ"ב) %break %letter 13 13. מובן לנו, מכל מערכות הטבע המוצגים לעינינו, אשר כל ברייה קטנה איזו שהיא, מד' הסוגים: דומם, צומח, חי, ומדבר, הן בכללם והן בפרטם, אנו מוצאים בהם השגחה מטרתית. %break כלומר, גידול איטי והדרגתי, בדרך התפתחות של "קודם ונמשך". כמו הפרי על האילן, אשר מושגחת במטרה טובה לסופה, שתהיה פרי נאה ומתוקה לחיך. %break וצא נא ושאל להבוטניקאי, כמה מצבים הם העוברים על הפרי הזאת, מעת שנראתה לעיניים, עד ביאתה לתכליתה, שהוא גמר בישולה. %break אשר כל המצבים הקודמים לתכליתה, לא די שאינם מראים לנו שום דוגמה מותאמת לתכליתה, המתוק והיפה, אלא עוד כמו להכעיס, מראים לנו את ההופכי להצורה התכליתית. %break דהיינו, כל שהפרי יותר מתוק בסופה, היא נמצאת יותר מרה ויותר מגונה, במצבים הקודמים של סדר התפתחותה. %S (בעל הסולם, מאמר "מהות הדת ומטרתה") %break %letter 14 14. השגחתו יתברך על המציאות שברא אינה אלא בדמות של השגחה מטרתית, מבלי לקחת כלל בחשבון את סדר השלבים של ההתפתחות. כי אדרבה, דרכם לרמות אותנו ולהעתיק עינינו מלהבין את תכליתם, בהיותם תמיד במצב הופכי אל גמר מלאכתם. %break ועל דברים כאלה אנו אומרים: "אין חכם כבעל הניסיון". כי רק בעל הניסיון, שיש לו הזדמנות לראות את הברייה בכל מצבי התפתחותה, עד ביאתה לשלימותה, הוא יכול להרגיע את הרוחות - %break שלא לפחד כלל, מכל אותן התמונות המקולקלות, שהברייה אוחזת בהן במצבי ההתפתחות, רק להאמין בגמר בישולה היפה והברה. %S (בעל הסולם, מאמר "מהות הדת ומטרתה") %break %letter 15 15. ההנהגות המקולקלות, המצויות במצבי האנושות, הן עצמן גורמות ובוראות את המצבים הטובים. וכל מצב טוב אינו אלא פרי עמלו של המצב הרע שקדם לו. אכן, ערכי טוב ורע אלו, אינם אמורים בערך של המצב לפי עצמו, כי אם על פי המטרה הכללית. %break אשר כל מצב המקרב את האנושות למטרה נקרא טוב, והמרחיקם מן המטרה נקרא רע. %break ורק על ערך הזה נבנה חוק ההתפתחות. אשר הקלקול והרשעות המתהווה במצב נבחן לגורם וליוצר את המצב הטוב, באופן, אשר זמן קיומו של כל מצב ומצב, הוא רק זמן מסוים, המספיק לגידול קומתו של הרע שבתוכו, בשיעור כזה שאין הציבור יכול עוד להימצא בו. %break אשר אז מוכרחים הציבור להתקבץ עליו ולהרוס אותו ולהסתדר במצב יותר טוב לתיקונו של הדור ההוא. %break וכן זמן קיומו של המצב החדש, נמשך גם כן עד שניצוצי הרשעות שבו מתבכרות ונגמלות לשיעור כזה, שאי אפשר לסובלו. אשר אז מוכרחים להרסו, ולבנות מצב יותר נוח, על מקומו. %break וכן הולכים המצבים ומתבררים, בזה אחר זה, מדרגה אחר מדרגה, עד שיבואו למצב מתוקן כזה, שיהיה כולו בלי שום ניצוצות רעות. %S (בעל הסולם, מאמר "השלום") %break %letter 16 16. מתוך שאין לך פועל בלי תכלית של מה, אם כן ודאי שהיה לו להשי"ת, תכלית בבריאה שלפנינו. ומתוך שהחשוב ביותר בכל המציאות רב הגוונית הזו, היא ההרגש המוקנה למין בעלי חיים, שכל פרט שבו, מרגיש את מציאותו עצמו - %break ומתוך שהחשוב שבהרגשות, הוא - הרגש השכלי, המוקנה רק לאדם, שעל ידו הוא מרגיש גם כל מה שבזולתו, ממכאוביו ונחמותיו. אם כן ודאי שאם נמצא לבורא תכלית בבריאה הזאת, הנה נושא תכלית זו הוא האדם. ועליו נאמר: "כל פעל ה' למענהו". %break ועדיין יש להבין: לשם איזה צורך ערך השי"ת את כל הכבודה הזאת? אלא הוא כדי להעלותו למדרגה יותר נכבדה וחשובה, שירגיש את אלוקיו, כמו הרגשה האנושית שכבר מוקנית לו. וכמו שיודע ומרגיש את רצונותיו של חבירו, כן ישכיל בדרכי השי"ת, %break כמו שכתוב אצל משה רבינו עליו השלום: "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו". וכל אדם יכול להיות כמשה רבינו עליו השלום כנודע. ובלי ספק כלל וכלל, לכל מי שמסתכל על ההתפתחות שבבריאה שלפנינו, %break יבין ויתברר לו העונג הגדול של הפועל, אשר פעולתו, הולכת ומתפתחת, עד שנקנה לו ההרגשה הנפלאה הזו, שיוכל לדבר ולהתעסק עם אלוקיו, כאשר ידבר איש אל רעהו. %S (בעל הסולם, מאמר "תורת הקבלה ומהותה") %break %letter 17 17. צריכים מקודם להבנה אמיתית, במהותה של אהבת ה' עצמה. ויש לדעת, שכל הנטיות והמידות, הטבועות באדם, לשמש עימהן כלפי חבריו, הנה כל אלו הנטיות והמידות הטבעיות, כולן נחוצות לעבודת השי"ת. %break ומתחילה, לא נבראו והוטבעו באדם, אלא רק משום תפקידן הסופי, האמור, שהוא תכלית וסוף כל האדם, בסוד הכתוב "ולא ידח ממנו נידח", אשר אז, צריך להם לכולם, כדי להשתלם עימהם, בדרכי קבלת השפע, ולהשלים חפץ ה'. %break וזה שכתוב: "כל הנקרא בשמי ולכבודי, בראתיו וגו'" (ישעיהו מ"ג, ז'). וכן: "כל פעל ה' למענהו וגו'" (משלי ט"ז, ד'). אלא שבינתיים, הוכן לו לאדם, עולם מלא, %break כדי שכל אלו הנטיות והמידות הטבעיות שבו, יתפתחו וישתלמו, על ידי שיתעסק בהן עם הבריות, באופן, שיהיו ראויים לתכליתם. %break וזה שאמרו חז"ל: "חייב אדם לומר, בשבילי נברא העולם", משום שכל בריות העולם נחוצים ליחיד, שהמה המפתחים ומכשירים את נטיותיו ומידותיו, של כל אדם יחיד, עד שיוכשרו ויעשו, לכלי שרת לעבודתו יתברך. %break וכיוון שכן, הרי יש לנו להבין, את מהותה של אהבת ה', מתוך מידות האהבה, שהאדם נוהג בהן, כלפי חבירו. אשר בהכרח, גם אהבת ה', מושפעת במידות אלו. %break כי מתחילה, לא הוטבעו באדם, אלא לשמו יתברך. %S (בעל הסולם, מאמר "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אותיות ס"ח-ס"ט) %break %letter 18 18. השי"ת הוא הטוב המוחלט. והוא משגיח עלינו, מתוך מידת טובו השלימה, בלי שום עירוב של רע. אכן, בבחינת השגחה מטרתית. שפירושו, שהשגחתו יתברך, מכרחת אותנו, לקבל סדר של מצבים שונים, על דרך עילה ועלול, %break דהיינו קודם ונמשך, עד שנעשינו מוכשרים, לקבל את הטוב הרצוי, ואז נבוא אל תכליתנו, כמו הפרי היפה בגמר בישולה. %S (בעל הסולם, מאמר "מהות הדת ומטרתה") %break %letter 19 19. בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדביקות, שהוא השוואת הצורה ליוצרה. %break אשר עימה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב, של השפעה להשי"ת והשפעה לבריות. %S (בעל הסולם, מאמר "מהות הדת ומטרתה") %break %letter 20 20. כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם, אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב. %break כי התבוננות כלשהי במלאכת הבריאה, דיה, להשכילנו על גודל שלימות פועלה ויוצרה. ולכן, עלינו להבין להיזהר מלהטיל דופי בשום פרט מהבריאה, ולומר שהוא מיותר, ואין בו צורך. %break שבזה יש חס ושלום משום הוצאת שם רע על פועלה. %S (בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם") %break %letter 21 21. מובא בזוהר (ויקרא, תזריע): בוא וראה, שכל מה שיש בעולם, לא היה, אלא בשביל האדם, והכול מתקיים בשבילו וכו', כמו שכתוב, וייצר ה' אלוקים את האדם, בשם מלא, כמו שהעמדנו, שהוא שלימות הכול וכולל הכול וכו', וכל מה שלמעלה ושלמטה וכו' נכלל באדם. %break עיין שם היטב. הרי מפורש, שכל העולמות העליונים והתחתונים כלולים כולם בהאדם, וכן כל המציאות הנמצאת בעולמות ההם, אינם, רק בשביל האדם. %S (בעל הסולם, מאמר "הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה", אות א') %break %letter 22 22. מטרת הבריאה הוא לאו דווקא לאנשים יחידי סגולה, אלא שהמטרת הבריאה, שייכת לכל הנבראים, בלי יוצא מהכלל. %break ולאו דווקא אנשים בעלי כשרונות, וגיבורי כוח, היינו שיש להם כוח התגברות אמיצי לב, וכדומה, אלא שזה שייכת לכל הנבראים. %S (הרב"ש, מאמר 6 "אהבת חברים - ב'" 1984) %break %letter 23 23. ידוע שתכלית הבריאה היא להיטיב לנבראיו, ומשום זה נטבע בהאדם טבע שירצה לקבל תענוג להנאת עצמו, וזהו נקרא יצר הרע, כמו שכתוב "כי יצר לב האדם רע מנעוריו". %break ונקרא יצר הרע, כי בזה שהאדם רוצה לקבל תענוג, הוא מרוחק מהתענוג האמיתי, מטעם שאין לו השתוות הצורה כידוע. אלא על ידי התורה יהיה לו תיקון, %break שעל ידי התורה תהיה מציאות שיוכל לקבל התענוגים האמיתיים, כמו שאמרו חז"ל בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין (בבא בתרא ט"ז). %break ועניין התבלין הוא כמו שאמרו חז"ל, הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו המאור שבה מחזירן למוטב (חגיגה פ"א, ה"ז). נמצא לפי זה שיש סגולה בתורה להחזיר האדם למוטב, שהכוונה על הרע שנמצא באדם, הינו הרצון לקבל שיהיה בעל מנת להשפיע. %break ובאופן כזה כבר תהיה לו בחינת דביקות ויוכל לקבל את התענוגים האמיתיים ולא יהא נקרא מקבל. נמצא, שעל ידי התורה תהיה יכולת לקיום האדם בהעולם בזה, שהתורה תחזירו למוטב. %break וזה פירוש "נעשה אדם", שדרשו אנא ואת נוקים ליה בעלמא. היינו שמצד ה' בא הרצון לקבל ומצד התורה בא הרצון להשפיע. %break ומב' אלה יהיה קיום לאדם בעולם, היינו שעל ידי ב' אלו יוכל לקבל כל טוב ויישאר בדביקות. %S (הרב"ש, מאמר 267 "באורייתא אתברי בר נש") %break %letter 24 24. הטבה שלימה, בשיעור הגדול שה' חשב עלינו, איננה, אלא בהשפעה, שהיא תענוג בלי שום גבול וצמצום. מה שאם כן הקבלה לעצמו, היא מוגבלת ומצומצמת מאוד, כי השביעה מכבה תיכף התענוג. %break כמו שכתוב, כל פעל ה' למענהו. שכל הפעולות הנוהגות בעולם, לא נבראו מתחילתן, אלא להשפיע נחת רוח אליו. ולפיכך נמצאים בני אדם משמשים בעסקי העולם, בהיפך גמור ממה שנבראו מתחילתם. %break שהרי הקב"ה אומר, כל העולם בשבילי נברא, כמו שכתוב, כל הנקרא בשמי, לכבודי בראתיו. %break ואנו אומרים ההיפך ממש מקצה אל הקצה. כי אנו אומרים, כל העולם אך בשבילנו נברא. ואנו רוצים לבלוע כל טוב העולם לבטננו, להנאותינו, ולכבודנו. ולפיכך, אין פלא, מה שאין אנו ראויים עוד לקבל הטבתו השלימה. %break ועל כן מוטעמת לנו השגחתו בטוב ורע, בהנהגת שכר ועונש. כי זה תלוי בזה, ששכר ועונש מסובב מטוב ורע. %break כי כיוון שאנו משתמשים בכלי הקבלה בהיפך ממה שנבראו, אנו מרגישים בהכרח בפעולות שבהנהגה, שהם רע בעדנו. %S (זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, מאמר "ליל הכלה", סעיף 138) %break %letter 25 25. צריך להאמין באמונת חכמים, בזה שאמרו, שמטרת הבריאה היא בכדי להיטיב לנבראיו. %break וכשהאדם מתחיל להסתכל על הבריאה בעיניים שלו, כלומר איזו צורה של טוב ומיטיב הוא רואה, שהנבראים מקבלים ממנו יתברך, ומה מתראה אז להאדם - דבר הפוך. %break שהוא רואה, שכל העולם סובל ייסורים, וקשה למצוא אדם, שיכול לומר, שהוא מרגיש ורואה איך שהנהגתו יתברך היא בבחינת טוב ומיטיב. %break ובמצב הזה, כשהוא רואה עולם חשוך, והוא רוצה להאמין בה', שהוא מתנהג עם העולם בהשגחה פרטית בבחינת טוב ומיטיב, הוא נשאר עומד על נקודה זו, וכל מיני מחשבות זרות נופלות לו אז במוחו. %break והוא צריך אז להתגבר למעלה מהדעת, שהשגחה העליונה היא בבחינת טוב ומיטיב. %break אז הוא מקבל צורך, שהקב"ה ייתן לו את כוח האמונה, שיהיה בידו כוח ללכת למעלה מהדעת ולהצדיק את ההשגחה העליונה. %S (הרב"ש, מאמר 13 "מהו, רועה העם הוא כל העם, בעבודה" 1988) %break %letter 26 26. אלו, שהולכים בדרך האמת, היינו שרוצים לעשות נחת רוח ליוצרו, והם רואים, שכל מעשיהם אינם לשם שמיים, אז הם מתפללים לה', שהוא יראה, שהם יוכלו לעשות מעשים לשם ה'. %break אז אומר הקב"ה, "בכל מקום אשר אזכיר את שמי", היינו שאתם תתנו לי את האפשרות, שאני אוכל לייחס את שמי על מעשיכם. היינו, שיהיה התעוררות מלמטה, שאני, אומר הקב"ה, אייחס את שמי על המעשים. %break אז מאיפה אתם תדעו, שאני כבר מייחס את שמי עליהם. זה תראו, אם אני "אבוא אליך וברכתיך". %break היינו שכל מטרת הבריאה, שהיא להיטיב לנבראיו, אינה יכולה להתגלות מטרם שתקנתם את עניין נהמא דכסופא, היינו שתעשו את מעשיכם להשפיע. ואז יקויים מטרת הבריאה, שהיא להיטיב לנבראיו. %S (הרב"ש, מאמר 496 "דרך אמת") %break %letter 27 27. החכמה שהאדם צריך לדעת אותה: לדעת ולהסתכל בסוד אדונו, לדעת את עצמו, שיידע מי הוא, ואיך נברא, ומאין הוא בא, ולאן הוא ילך, ותיקון הגוף איך מיתקן, ואיך הוא עתיד לבוא בדין לפני מלך הכול. %break לדעת ולהסתכל בסוד הנשמה. מה היא נפש זו שבו, ומאין באה, ועל מה היא באה בגוף הזה, שהוא טיפה סרוחה, שהיום כאן ומחר בקבר. %break להסתכל בעולם הזה, ולדעת העולם, שהוא נמצא בו, ועל מה ייתקן העולם. ואחר זה, יסתכל בסודות העליונים של העולם העליון, לדעת את אדונו. וכל זה יסתכל האדם מתוך סודות התורה. %S (זוהר לעם, זוהר חדש, שיר השירים, מאמר "החכמה שהאדם צריך לדעת אותה", סעיפים 483-482) %break %letter 28 28. כשרצה לברוא את האדם, אמרה התורה לפניו, אם יהיה נברא האדם ואחר כך יחטא, ואתה תדון אותו, למה יהיו מעשי ידיך לשווא, הרי לא יוכל לסבול את דינך. %break אמר לה הקב"ה, הרי בראתי תשובה מטרם שבראתי העולם. ואם יחטא, יוכל לעשות תשובה, ואמחל לו. %break אמר הקב"ה לעולם, בשעה שברא אותו, וברא את האדם: עולם, אתה וטבעך אינם עומדים אלא על התורה, ומשום זה בראתי בך אדם, כדי שיעסוק בתורה. ואם לא יעסוק בתורה, הרי אני מחזירך לתוהו ובוהו. %break והכול הוא בשביל האדם. והתורה עומדת ומכריזה לפני בני אדם, כדי שיעסקו וישתדלו בתורה, ואין מי שיטה אוזניו. %S (זוהר לעם, פרשת תולדות, מאמר "ואלה תולדות יצחק", סעיף 2) %break %letter 29 29. כלל ראשון, מה שנודע לנו מכוונת המאציל ב"ה בזה, הוא, כי ברצותו להיטיב, רצה להמציא נמצאים שיקבלו את טובו. וכדי שיהיה הטוב שלם, צריך שיקבלוהו בזכות ולא בצדקה, שלא יהא הבושת פוגמו, כאוכל את שאינו שלו. %break וכדי שיוכלו לזכות, המציא מציאות אחד שיהיה אליהם להיתקן, מה שאינו צריך הוא, ובתקנם אותו - יזכו. %S (הרמח"ל, "כללי פתחי חכמה ודעת") %break %letter 30 30. היסוד הראשון שעליו עומד כל הבניין הוא, שרצה הרצון העליון שיהיה האדם משלים את עצמו ואת כל הנברא בשבילו, וזה עצמו יהיה זכותו ושכרו. %break זכותו - לפי שנמצא שהוא מתעסק ויגע להשיג השלימות הזה, וכשישיגהו - יהיה נהנה רק מיגיע כפיו וחלקו מכל עמלו. שכרו - שהרי סוף סוף הוא יהיה המושלם, ויהיה מתענג בטובה לנצח נצחים. %S (הרמח"ל, "דעת תבונות")
שמור ספר
בדוק
בטל