ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים נ-ת
%book פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול
%break
%H פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול
%break
%letter 1
1. מטרם שהאדם סיגל לעצמו שיהיה מוכן לקבל שלמות אין הוא יכול 
לראות את שיעור הדרך שכבר עבר בדרכו למטרת השלמות, כי רק 
בגמר עבודתו הוא יכול לראות ולא באמצע, מטעם שלא יוכל לקבל 
את שפעו ית' מטרם שיש לו כלים שלמים המוכנים לזה. 
%break
לכן אנחנו צריכים לחזק את עצמנו ולומר שכבר אנחנו עומדים קרוב 
להיכל המלך, 
%break
כי כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול ויכול להיות שעוד 
מעט נראה שהפתח פתוח לפנינו ונזכה להכנס ולהשתעשע עם המלך.
%S (הרב"ש. אגרת ס"ה)
%break
%letter 2
2. ידוע שהכלים שלנו באים משבירת הכלים. "שבירת הכלים" נקרא, 
שרוצים לשמש עם הכלי קבלה בעמ"נ לקבל, וזהו בחינת פירוד מה', 
שהיה בעולמות עליונים. וגם ע"י חטא דעץ הדעת, שנפלו הכלים לתוך 
הקליפות, ואנו צריכים להעלותם משום שאנו באים מהכלים שלהם. 
%break
וע"י זה שאנו עובדים עם הרצון לקבל שלנו, הבאים משם בעמ"נ 
להשפיע, ע"י זה נתקנו כל פעם חלק מהכלים האלו, הנמצאים 
בקליפות, ומעלים אותם להקדושה, ע"י זה שאנו רוצים לשמש רק עם 
הכוונה בעמ"נ להשפיע נחת רוח להקב"ה.
%break
ובכל פעם ופעם שבכל יום ויום, לאט לאט מתבררים חלקים 
מהקליפות, הנקראים "מקבל בעמ"נ לקבל". ומתקנים אותם, שיוכלו 
לשמש עמהם בעמ"נ להשפיע. 
%break
והסדר הוא, שמעלים איזה חלק להקדושה, ואח"כ שוב יורדים למצב 
של קבלה, ושוכחים אפילו שיש ענין של השפעה. אבל אח"כ שוב 
האדם מקבל עליה, ושוב לוקח את חלק של הרצון לקבל שבו, ומתגבר 
עליו, ושוב מתקן אותו בעמ"נ להשפיע. 
%break
וחוזר חלילה כל פעם, עד שמקבל שיעור מסויים של קבלה, שקבל 
תיקון דהשפעה, שבשיעור הזה יהיה מקום להכנס בתוכו שפע עליון. 
%break
והכלי הזה נעשה ע"י זה שמצטרפות כל העליות, שהיה לו, לכלי אחד, 
כמו שכתוב "פרוטה פרוטה מצטרפת לחשבון גדול" (סוטה ח').
%S (הרב"ש. מאמר 13 "מדוע חג המצות נקרא 'פסח'" 1987)
%break
%letter 3
3. משל, במלך שרוצה לשלוח סך גדול דינרי זהב לבנו למדינת הים. 
והנה כל בני מדינתו גנבים ורמאים, ואין לו שליח נאמן. מה עשה, הלך 
ופרט את הדינרים לפרוטות ושילחם על ידי שליחים רבים, באופן שלא 
יהיה כדאי להם הנאת החמס שיפגמו בשבילה בכבוד מלכות.
%break
שבאופן זה, דסדר זמנים בנפשות רבות, אפשר על ידי הארות הימים, 
לברר כל הניצוצין קדישין שנעשקו בידי הקליפות, מסיבת החטא דעץ 
הדעת כנ"ל.
%break
וסוד הנפשות רבות הוא, בחינת התפרטות לאורות הפנימיים, ובחינת 
ימים מרובים הוא, בחינת התפרטות לבחינת אורות חיצוניים, 
%break
ופרוטה ופרוטה מצטרף לחשבון אור הגדול שחטא בו אדם הראשון, ואז יהיה גמר התיקון.
%S (הרב"ש. מאמר 10 "לאיזה דרגה האדם צריך להגיע שלא יצטרך להתגלגל" 1984)
%break
%letter 4
4. אנו צריכים תמיד להסתכל על המטרה, שהיא "להטיב לנבראיו". 
ואם היצר הרע בא לאדם ושואל אותו כל הקשיות של פרעה, לא 
לדחות אותו בקש, אלא לומר, עכשיו עם השאלות שלך אני יכול 
להתחיל בעבודה דלהשפיע.
%break
זאת אומרת, שלא להגיד על השאלות של יצר הרע, שהוא בא אליו 
בכדי להוריד אותו מדרגתו, אלא להפוך, לתת לו עכשיו מקום עבודה, 
שע"י זה הוא יעלה בו עכשיו בדרגות השלימות. 
%break
היינו, שכל התגברות בעבודה נקראת "בחינת הליכה בעבודות ה'", כי 
"פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול", היינו שכל התגברויות 
מצטרפות לשיעור מסוים, הנצרך להיות כלי לקבלת השפע.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)
%break
%letter 5
5. האדם, כל יום שחופר את חפירת היסוד, הוא חופר בעומק 
הקרקע, ולא מה שעבד אתמול הוא חוזר לעבוד עוד הפעם אותו דבר. 
אלא ההתקדמות היא בעומק. 
%break
ושיעור עומק החפירה הוא, עד שיקבל צורך אמיתי לעזרת הקב"ה, 
שיעזור לו, שיהיה לו רצון לעבוד בלהשפיע. "ופרוטה פרוטה מצטרפת 
לחשבון גדול". 
%break
עד שמכל החפירות הוא מגיע לעומק, שכבר יכולים לבנות עליו בנין, 
שיהא ראוי לזכות לנרנח"י של הנשמה, מה שהאדם צריך לזכות.
%S (הרב"ש. מאמר 16 "מהו היסוד שהקדושה נבנית עליו" 1988)
%break
%letter 6
6. והכל זוכין רק על ידי התגברות הנקרא כוחות, וכל כח וכח שהאדם 
מוציא מצטרפין לחשבון גדול. 
%break
היינו אפילו שהאדם מתגבר באיזה פעם ובא לו מחשבה זרה, וטוען 
הלא אני כבר בדוק ומנוסה שעוד מעט לא יהיה לי את החשק הזה 
לעבודה, ומה אני ארויח אם אתן עכשיו מעט התגברות. 
%break
ואז הוא צריך לענות, שפרוטה ופרוטה מצטרפות לחשבון גדול, היינו 
לחשבון הכללי, בין לשורש נשמתו, ובין לכלל כולו.
%S (הרב"ש. אגרת י"ד)
%break
%letter 7
7. אמרו חז"ל "הולך ואינו עושה, שכר הליכה בידו". פירוש, שהאדם 
צריך להעריך אפילו נגיעה קטנה ברוחניות, לא חשוב באיזו צורה 
שהיא, והכל הבורא מקבל, ושם זה על חשבונו של אדם, ופרוטה 
ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. 
%break
וכמו שמובא במאמר "סדר העבודה של בעל הסולם זצ"ל", 
כשמייחסים את העבודה לה', להאמין שה' מקבל עבודתנו, ולא חשוב 
באיזו צורה נראית העבודה.
%break
פירושו, שה' מתחשב עם כל אחד ואחד, אם הוא עושה משהו 
בעבודה. ולא חשוב על הכוונות שהאדם חושב אז, אלא הכל הקב"ה 
מקבל לחשבון. 
%break
לכן גם האדם בוודאי צריך לחשוב על כל מה שהוא משהו בעבודת ה', 
ומהכל האדם צריך לקבל הנאה ושמחה, בזה שיש לו זכות על משהו 
לנגוע ברוחניות.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "מהו 'שכור אל יתפלל', בעבודה" 1989)
%break
%letter 8
8. ע"י מצות האמונה יתקרב אצלו את העתיד לההוה, שפירושו, 
שהאור מקיף יהיה פנימי, שזה נקרא, שהאור מתלבש בהווה ממש, 
שזה נקרא "שעתיד המקיף להיות פנימי".
%break
ומכאן, היינו מבחינת האמונה, שמאמין, שסוף כל סוף הוא יבוא 
להמטרה, ואף על פי שמצד הדעת הוא רואה כל פעם, איך שהוא 
מתרחק מהמטרה אחורה ולא קדימה, מכל מקום הוא מתגבר והולך 
למעלה מהדעת. 
%break
אז האמונה בעצמה מצטרפת כל פעם בבחינת "פרוטה - פרוטה 
מצטרף לחשבון גדול". עד שיזכה לאמונה שלימה בקביעות, שהיא 
השגת אור דחסדים בהארת חכמה.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "גדלות האדם תלויה בשיעור אמונתו בעתיד" 1987)
%break
%letter 9
9. לפי האמונה, שהוא מאמין, שה' הוא שומע תפלה. ויכול להצדיק 
את ההשגחה, ואומר את מה שהוא חושב, מדוע הוא לא קבל את 
מבוקשו, אין זה מטעם שאין הקב"ה שם לב לתפלותיו, 
%break
אלא הוא מאמין, שהקב"ה עומד ומחכה לתפלותיו, וקובץ אותם על 
דרך "פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 10
10. החסרון הזה שהאדם מתחיל להרגיש שאין הוא מסוגל לעבוד 
לתועלת ה' זה נקרא כלי, היינו צורך למי שיעזור לו, שכן יהיה לו רצון, 
לעבוד לתועלת ה'. והעזרה שהוא מקבל מלמעלה, הנקרא הקב"ה 
עזרו, זה נקרא אור. 
%break
וב' אלה, מתגלים בזה אחר זה, ולא בפעם אחת כנ"ל. לכן אמרו "יצרו 
של אדם מתגבר עליו בכל יום", כלומר שאינו נגמר האור וכלי ביום 
אחד, אלא זהו כמו שכתוב: "פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול", 
%break
כלומר עד שהכלי מקבל שיעור שלם של חסרון, שיהא מתאים לקבל 
אור בשלימות.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "מהו האיסור לתת שלום מטרם שמברך לה', בעבודה" 1989)
%break
%letter 11
11. שהאדם הגיע לידי הרגשה איך שהוא מרוחק מהאמת, אין הוא 
יכול לקבל תנחומין מזה שכולם הולכים בדרך השקר, אלא הוא 
משתוקק כל היום וכל הלילה איך לצאת מהמצב הזה, ואז קנה האדם 
צורך להגיע לשמה, מטעם שהוא לא יכול לסבול את השקר.
%break
אבל היות אין הכלי הזה נעשה בפעם אחת, היינו הרצון שהאדם 
מקבל מקו שמאל, אינו נעשה בפעם אחת, אלא לאט לאט מתרקם 
הרצון הזה אצלו, עד שמשתלם לשיעור שלם, ומטרם זה הוא עוד לא 
יכול להגיע לשמה, 
%break
כי אין אור בלי כלי, פירוש, הוא לא יכול לזכות לשמה מטרם שיש לו 
רצון לזה, ורצון זה מתגדל אצלו לאט לאט, ופרוטה ופרוטה מצטרף 
לחשבון גדול, היינו שנתמלא לרצון שלם. 
%break
ואז הוא יכול להתלבש בהרצון הזה הבחינה דלשמה, מטעם שכבר יש 
לו כלי שלימה, היינו רצון שלם לזכות לבחינת לשמה.
%S (הרב"ש. מאמר 2 "האזינו השמים" 1986)
%break
%letter 12
12. צריכים לדעת, ששום עליה לא הולכת לאיבוד, אלא "פרוטה 
ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול". אי לזאת, האדם צריך להיות 
בשמחה, בזמן שמרגיש שהרוחניות יש לו חן בעיניו, ומצפה להתקרב 
לה' עד כמה שאפשר, 
%break
ולזכיה גדולה תחשב בזה שפתאום באה לו התעוררות מלמעלה, 
ומתחיל להסתכל על אהבה עצמית כדבר מאוס, שלא כדאי לחיות 
בשביל זה, ורק לרוחניות הוא מתחיל להשתוקק.
%break
אבל האדם צריך לדעת, שאל יגיד "מתי שיהיה לי התעוררות 
מלמעלה, אז אני אתחיל לעבוד בעבודת הקודש". 
%break
אלא זה שהאדם זוכר, שיש רוחניות, ואפילו שאין לו חשק לזה, כבר 
על זה הוא צריך לתת תודה לה', עבור זה שהוא יודע שיש רוחניות 
בעולם, והגם שאין לו חשק לעבודה.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "מדוע חג המצות נקרא 'פסח'" 1987)
%break
%letter 13
13. כל היסוד הוא, שהאדם צריך לבקש מה שכל מחשבתו ורצונו 
יהיה רק לתועלת ה', אז בא תיכף ציור של שופלות, הנקרא שכינתא 
בעפרא. לכן אין להתפעל מהירידות, כי פרוטה ופרוטה מצטרפת 
לחשבון גדול.
%break
וזהו כמו שלמדנו, אין העדר ברוחניות אלא שנסתלק לפי שעה, מטעם 
שיהיה מקום עבודה ללכת קדימה. כי כל רגע שמבררין לתוך קדושה, 
זה כבר נכנס לרשות הקדושה, רק האדם יורד בכדי לברר עוד נצוצות 
של קדושה.
%break
רק יש עצה לאדם, שאינו מחכה עד שיורידו לו מדרגתו, וכשמרגיש 
את שופלותו אז חוזר ועולה. ועליה זו נקרא שבירר חלק להקדושה, 
אלא הוא בעצמו יורד ומעלה נצוצות אחרות, ומעלה אותן לרשות 
הקדושה. 
%break
כמו שאמרו חז"ל "אַדְּלֺא אבידְנא, בְּחישְנא" [את שלא אבדתי, אני 
מחפש] (שבת קנ"ב), היינו מטרם שאני מאבד את מצבי, שבו אני 
נמצא, מתחיל אני לחפש, 
%break
על דרך שאמר אאמו"ר זצ"ל על דוד המלך שאמר "אעירה השחר", 
ודרשו חז"ל, אני מעורר השחר ואין השחר מעורר אותי.
%S (הרב"ש. אגרת ע"ז)
%break
%letter 14
14. באימוץ הלב, לגלות אהבה בינו לבוראו ית', הקב"ה משרה 
שכינתו עליו בסוד הזכירה, בסוד "בכל מקום אשר אזכיר את שמי 
אבוא אליך וברכתיך", 
%break
וברבות הזכרון מגופא דעובדא [מעצם המעשה], יתרבה החשק 
והגעגועים, "ורוח אמשיך רוחא ואייתי רוח [רוח מושך רוח ומביא 
רוח]", וחוזר חלילה, עד שמתרבה הזכירה, ומתרבה על ידי החשק, 
ועולה במעשים טובים, 
%break
ש"כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול", שז"ס "הנה זה בא 
ושכרו אתו ופעולתו לפניו".
%S (בעל הסולם. אגרת ב')
%break
%letter 15
15. בעבודת ה', שרוצים, שהוא כן ימשיך בעבודה, מטעם שברוחניות 
כל מה שעושים הוא בגדר השלימות מבחינת הכלל כנ"ל, לכן אסור 
להגיד איזה חסרון בעבודתו. 
%break
אלא אומרים לו, כל מה שאתה עושה הוא שלימות, מטעם שכל 
פרוטה ופרוטה מצטרפין לחשבון גדול, ואין שום מעשה ברוחניות 
הולך לאיבוד, 
%break
אלא כשיבוא הזמן של גמר התיקון, אז כל המעשים יתקנו.
%S (הרב"ש. מאמר 2 "ענין חשיבות הכרת הרע" 1987)