ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author חגי ישראל
%book לג בעומר 11.05.20
%break
%H קטעים נבחרים מהמקורות בנושא - ל"ג בעומר
%break
%letter 1
1. הנה חג השבועות ממשמש ובא, שהוא זמן מתן תורתינו. ידוע 
ששבועות הוא בחינת מלכות בעולמות והלב בהאדם. כמו שפירש 
אאמו"ר זצ"ל על "מקדש שביעי", ששביעי הוא מלשון שֶׁבִּי-הוא. 
%break
דכוונתו, שה' יתברך מלביש בלב האדם, וזמן מתי יכולים לפרש 
שהתורה מתלבש בנפש האדם לכן נקרא שבועות - ונקרא מתן תורה, 
דהיינו שהתורה מתלבש אז בלבות כל אחד ואחד מהכלל ישראל. 
%break
שבזמן הספירה מפסח עד שבועות הוא בחינת טהרת הכלים, שהוא 
בחינת טהרה בליבא ומוחא. וכשהכלים נגמרים זוכים אז לבחינת 
תורה. ולכן, לפני פסח היה הכנה בטהרת הכלים על בחינת אמונה, 
הנקרא בחינת מצוה, 
%break
ועל ידי יציאת מצרים זכו לבחינת אמונה בסוד "אנוכי ה' אלוקיך אשר 
הוצאתיך מארץ מצרים". ואחר פסח, מתחיל העבודה לטהרה לבחינת 
הכנה לקבלת התורה. 
%break
ובזמן כשהתורה מתלבשת בנפש האדם, אז נקרא שבועות זמן מתן 
תורתינו.
%S (הרב"ש, אגרת נ"ב)
%break
%letter 2
2. בענין ספירת העומר, זה ידוע דעיקר עבודת האדם הוא להתקשר 
את עצמו לה'. "עומר" מלשון מאלמים אלומים. ופירש רש"י, "כתרגומו 
מאסרין אסרין, עמרין". שהכוונה שעל ידי זה שהאדם נעשה אלם, 
ואינו פותח את פיו עם טענות נגד הקדוש ברוך הוא, 
%break
אלא אצלו "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" (ברכות ט') ואומר את 
עצמו, דהיינו מחשבתו ורצונו, שיהיה רק לשם שמים - אז הוא עומר. 
%break
דהיינו, על ידי זה שמקשר בקשר אמיץ את כל מחשבותיו ורצונותיו, 
שיהיה להם רק מטרה אחת, היינו לעשות נחת רוח ליוצרו, אז האדם 
נקרא בשם עומר.
%S (הרב"ש, אגרת נ"ט)
%break
%letter 3
3. ספירת העומר, המפורשים אמרו שהוא מלשון "ותחת רגליו 
כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר". שפירושו הוא, שעל ידי 
זה שהאדם מקשר את עצמו להקדוש ברוך הוא, אז האדם זוכה 
שיתגלה עליו אור ה'. 
%break
נמצא שהאדם, שעל ידי זה שהאדם שנעשה עומר, שקושר את כל 
הרצונות בקשר אחד, היינו למטרה אחת שהוא לשם שמים, אז מאיר 
העומר הזה. וזה סוד ספירת העומר, שהאדם מאיר באור ה'.
%S (הרב"ש, אגרת נ"ט)
%break
%letter 4
4. עומר מלשון "מאלמים אלומים", שהוא בחינת קשר. שהאדם צריך 
להשתדל, שהקשר בינו לה' יאיר, מלשון ספיר ויהלום. היות שהעולם 
נקרא בחינת ששת ימי המעשה ושבת, שהם ז' ספירות, ויש התכללות 
הספירות, 
%break
לכן אנחנו צריכים לקשר עצמנו לה' בכל ימי שנות חיינו, שהם ע' 
שנים, המכוון לזה סוד שכל אחת כלולה מעשר הספירות. ועל ידי זה 
שמתקנים את הקשר, הנקרא בחינת עומר, אז יכולים לזכות לבחינת 
תורה, שהוא בחינת חרות ממלאך המוות, 
%break
כמו שאמרו חז"ל "אל תקרי חרות אלא חירות", שיוצאים משיעבוד 
היצר על ידי התורה.
%S (הרב"ש, מאמר 938 "ענין עומר")
%break
%letter 5
5. וזה ענין פסח, שישראל זכו אז לבחינת חירות, היינו למוחין דאו"א, 
שהוא בחינת "מלא כל הארץ כבודו", וממילא, שאין מקום ליצר הרע, 
כיון שהוא לא מרחק ע"י מעשיו מעבדות השם. אלא להיפך, שרואין 
איך שהקריב את האדם לעבודתו ית'. 
%break
אבל הבחינה הזו היתה רק מצד אתערותא דלעילא [התעוררות 
מלמעלה]. לכן אמרו, שהשכינה הקדושה אמרה: "כטיפת כשושנה 
אדומה ראיתי". היינו, שראה, שיש מקום, שצריכים עדיין לתקן. 
%break
שבמקום הזה אין הוא ית' יכול להאיר. לכן היו צריכין לספור את 
השבעה שבועות של ספירת העומר, בכדי לתקן את המקומות, 
שיראה ש"מלא כל הארץ כבודו".
%break
וזה דומה למלך, שיש לו מגדל מלא כל טוב, ואין לו אורחים. לכן ברא 
את האנשים, בכדי שיבואו לקבל את כל טובו. והלא אין אנו רואים את 
המגדל מלא כל טוב, אלא להיפך, שכל העולם מלא יסורים. וזהו 
התירוץ, ש"יין מלכות רב". שמצד המלכות, אין שום חסרון ליין. 
%break
זאת אומרת לתענוגים הנמשלים ליין. אלא החסרון הוא רק מצד 
הכלים, שאין לנו הכלי קבלה המתאימים לקבלת השפע. כי דוקא בכלי 
דהשפעה יכולים לקבל. 
%break
וכפי ערך גדלות הכלים, כן ערך גדלות השפע. אם כן, כל השינוים הוא 
רק בהכלים ולא בהאורות.
%S (בעל הסולם, שמעתי, קצ. "כל פעולה עושה רושם")
%break
%letter 6
6. ימי ספירה, הן מורים על האחדות, כפי שכתוב בספרים הקדושים, 
ולכן מתו תלמידי ר' עקיבא בין פסח לעצרת, מפני שהימים אלו מורין 
על האחדות, והם לא נהגו כבוד זה לזה, ולכן הביא מעשה דבר קפרא 
באמצע דרשות העומר, 
%break
שלא חרה לבר קפרא אלא על שלא הזמין אותו עם חבריו, שבימי 
הספירה צריך האדם לתקן מידה זו של האחדות, ועל ידי זה זוכה 
להשגת התורה בחג השבועות.
%S (מאור ושמש, פרשת אמור)
%break
%letter 7
7. עיקר הפגם של תלמידי ר' עקיבא, היה מחמת שלא היה ביניהם 
אהבת חסד, שהוא בחינת השתוקקות וכיסופין, שעי"ז עיקר המשכת 
התורה, שהיו צריכים להמשיך מרבי עקיבא, שהיה בחינת התגלות 
התורה. 
%break
וע"כ אמר רבי שמעון בר יוחאי, "אנן בחביבותא תליא", שאנו צריכים 
שיהיה בינינו אהבה גדולה, שזהו העיקר. וכמובא בתלמידי האר"י ז"ל 
שהזהירם כמה וכמה פעמים, שיהיה ביניהם אהבה גדולה, 
%break
ופעם אחת אמר, שהיה מוכן לבוא לירושלים ושתבוא הגאולה על ידם, 
אך שנתקלקל ע"י המחלוקת שנעשה בין החברים, ע"י נשותיהם. 
%break
כי עיקר המשכת התורה, הוא ע"י אהבה וחסד, שהוא בחינת 
השתוקקות וכסופין דקדושה, שעי"ז זוכין לקבלת התורה ולכל טוב.
%S (ליקוטי הלכות, הלכות דם, הלכה א')
%break
%letter 8
8. והיה רבי שמעון בר יוחאי מגלה סודות התורה, וחברים מקשיבים 
לקולו, ומתחברים עמו להיות בחיבור זה, כל אחד עונה חלקו. 
%break
כמו שנעשית המשנה על ידי התנאים, ורבנו הקדוש חיבר סברת כולם 
ועשה מהם ספר המשנה. כך רצה רבי שמעון בר יוחאי, שיחובר ספר 
כלול ממאמרי כל בני ישיבתו, ויהיה הספר מחובר על התורה. 
%break
כי החיבורים מדברים על עניינים פרטיים, אך הזוהר הנעשה על 
התורה, זה נקרא הפתח הגדול של כללות התורה.
%S (אדיר במרום, כ"ד)
%break
%letter 9
9. הדביקות השלימה וההשגה השלימה, מתחלקת לקכ"ה מדריגות 
כוללות. ולפי זה, מטרם ימות המשיח, אי אפשר לזכות בכל קכ"ה 
המדריגות. ויש ב' הפרשים, מכל הדורות לדורו של המשיח:
%break
%letter א
א. שרק בדורו של המשיח, אפשר להשיג כל קכ"ה המדריגות, ולא 
בשאר הדורות.
%break
%letter ב
ב. שבכל הדורות, בני עליה, שזכו להשגה ולדביקות, מועטים הם, 
כמ"ש חז"ל על הכתוב: "אדם אחד מאלף מצאתי", ש"אלף נכנסים 
לחדר, ואחד יוצא להוראה", דהיינו לדביקות ולהשגה. 
%break
אבל בדורו של משיח, יכול כל אחד ואחד, לזכות לדביקות ולהשגה, 
כמו שאמרו: "ומלאה הארץ דעה את ה'", "ולא ילמדו עוד איש את 
רעהו, ואיש את אחיו, לאמר, דעו את ה', כי כולם ידעו אותי, למקטנם 
ועד גדולם".
%break
חוץ מרשב"י ודורו, דהיינו בעלי הזוהר, זכו לכל קכ"ה המדריגות 
בשלימות, אעפ"י שהיו לפני ימות המשיח. שעליו ועל תלמידיו ז"ל, 
נאמר: "חכם עדיף מנביא". וע"כ, נמצא הרבה פעמים בזהר, שלא 
יהיה כדור הזה של רשב"י, עד דורו של מלך המשיח. 
%break
ולפיכך עשה חבורו הגדול, רושם חזק כל כך בעולם. כי סודות התורה 
שבו, תופסים קומת כל קכ"ה המדריגות.
%S (בעל הסולם, "מאמר לסיום הזוהר")
%break
%letter 10
10. אמרו בזוהר, שספר הזוהר לא יתגלה, אלא באחרית הימים, 
דהיינו בימות המשיח. כי אמרנו, שאם מדריגות המעיינים, אינן בכל 
השיעור של מדריגת, המחבר לא יבינו רמזיו, משום שאין לשניהם 
השגה משותפת. 
%break
וכיון, שמדריגת בעלי הזוהר, היא בכל הגובה של קכ"ה מדריגות, אי 
אפשר להשיגם, מטרם ימות המשיח. נמצא, שבדורות שלפני ימות 
המשיח, אין השגה משותפת עם בעלי הזוהר. וע"כ, לא היה יכול 
הזוהר להתגלות בדורות, שקדמו לדורו של המשיח. 
%break
ומכאן הוכחה ברורה, שכבר הגיע דורנו זה לימות המשיח. כי עינינו 
הרואות, שכל הביאורים על ספר הזהר, שקדמו לנו, לא ביארו אפילו 
עשרה אחוזים, מהמקומות הקשים בזהר. וגם באותו המקצת, שכן 
ביארו, סתומים דבריהם, כמעט כדברי הזהר עצמו. 
%break
ובדורנו זה, זכינו לפירוש "הסולם", שהוא ביאור מלא על כל דברי 
הזהר. ומלבד זה, שאינו מניח דבר סתום בכל הזהר, בלי לפרשו, אף 
גם הביאורים מיוסדים על פי השכל העיוני הפשוט, שכל מעיין בינוני 
יכול להבינם. 
%break
ומתוך, שנגלה הזהר בדורנו זה, הרי זו הוכחה ברורה, שאנחנו 
נמצאים כבר בימות המשיח, בתחילתו של אותו הדור, שעליו נאמר: 
"ומלאה הארץ דעה את ה'".
%S (בעל הסולם, "מאמר לסיום הזוהר")