ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author בעל הסולם קטעים ממאמרים
%book קטעים ממאמר הערבות
%break
%H בעל הסולם, מאמר "הערבות" - קטעים נבחרים
%break
%letter 1
1. שכל ישראל ערבים זה בזה (סנהדרין כ"ז ע"ב; שבועות ל"ט ע"א).
%break
וזהו דבר הערבות, אשר כל ישראל נעשו ערבים זה לזה. כי לא נתנה 
להם התורה, בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל, אם מסכים לקבל 
עליו את המצוה של אהבת זולתו, בשיעור הכתוב "ואהבת לרעך 
כמוך" בכל שיעורו, כפי המתבאר במאמר "מתן תורה". 
%break
דהיינו, שכל אחד מישראל, יקבל על עצמו, לדאוג ולעבוד בעד כל 
אחד מחברי האומה, למלאות כל צרכיו, לא פחות ממה שהוטבע 
באדם, לדאוג בעד צרכיו עצמו. ואחר שכל האומה הסכימו פה אחד, 
ואמרו: "נעשה ונשמע", 
%break
הרי שכל אחד מישראל, נעשה ערב, שלא יחסר דבר מה לשום חבר 
מחברי האומה, אשר אז נעשו ראויים לקבלת התורה ולא זולת. משום 
שבערבות הכללית הזאת, נפטר כל יחיד מהאומה, מכל דאגותיו 
לצרכי גופו עצמו, ויכול לקיים מצות "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו, 
%break
וליתן כל מה שיש לו לכל המצטרך, היות שאינו מפחד עוד, בעד קיום 
גופו עצמו, כי יודע ובטוח הוא, ששש מאות אלף אוהבים נאמנים 
נמצאים בסביבתו, עומדים הכן לדאוג בשבילו.
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 2
2. ומטעם זה, לא היו מוכנים כלל לקבל התורה, מזמן אברהם יצחק 
ויעקב. אלא עד שיצאו ממצרים, והיו לאומה שלימה בפני עצמם. כי אז 
נעשה המציאות, שכל אחד יהיה מובטח בכל צרכיו, בלי שום דאגה 
והרהור כלל. משא"כ בהיותם עוד מעורבים בין המצריים. 
%break
ובהכרח, אשר חלק מסוים מצרכיהם, היה מסור בידי הנכרים הפראים 
הללו, המלאים אהבה עצמית. ונמצא, שאותו שיעור, המסור בידי 
הנכרים,  יהיה בלתי מובטח כלל לכל יחיד מישראל. כי חבריו לא יוכלו 
למלאות לו את המחסורים האלו, משום שאינם בידיהם. 
%break
וכבר נתבאר, שכל עוד שהיחיד מוטרד במאומה בדאגותיו עצמו, אינו 
מוכשר כלל אפילו להתחיל בקיום המצוה של "ואהבת לרעך כמוך". 
והנך מוצא בעליל, אשר ענין מתן תורה, היה מוכרח להתעכב עד זמן 
יציאתם ממצרים, והיו לאומה בפני עצמם. 
%break
דהיינו, עד שכל צרכיהם יהיו מסורים בידיהם עצמם, בלתי תלויים על 
אחרים. אשר אז הוכשרו לקבלת הערבות האמור. ואז נתנה להם 
התורה.
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 3
3. ונמצא משום זה, אשר גם אחר קבלת התורה, אם יבגדו מועטים 
מישראל, ויחזרו לזוהמת האהבה עצמית, מבלי להתחשב עם זולתם, 
%break
הרי אותו שיעור הצטרכות המסור בידי המועטים, מטרידים לכל יחיד 
מישראל, לדאוג עליו בעצמו, כי אותם המועטים לא יחמלו עליו כלל. 
וממילא, שנמנע קיום המצוה של אהבת זולתו לכל ישראל כולם. 
%break
באופן, אשר אותם הפורקי עול, נמצאים גורמים לשומרי התורה, 
שישארו בזוהמתם בהאהבה העצמית, שהרי לא יוכלו לעסוק במצות 
"ואהבת לרעך כמוך", ולהשתלם באהבת זולתו בלתי עזרתם, כאמור.
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 4
4. הרי לעיניך, שכל ישראל ערבים זה לזה, הן מצד הקיום, והן מצד 
השלילה. 
%break
כי מצד הקיום, דהיינו אם מקיימים הערבות, עד שכל אחד דואג וממלא 
לכל מחסוריו של חבריו, הנה נמצאים משום זה, שיכולים לקיים התורה 
והמצות בשלימות, דהיינו לעשות נחת רוח ליוצרו.  כנזכר במאמר "מתן תורה", אות י"ג. 
%break
והן מצד השלילה, דהיינו אם חלק מהאומה, אינם רוצים לקיים 
הערבות, אלא להיות שקועים באהבה עצמית, 
%break
הרי הם גורמים לשאר האומה, להשאר שקועים בזוהמתם 
ובשפלותם, מבלי למצוא שום מוצא, לצאת מעמידתם המזוהם, כמבואר.
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 5
5. ולכן הסביר התנא דבר הערבות, בדמיון לשנים, שהיו באים 
בספינה. והתחיל אחד קודר תחתיו, ולעשות נקב בהספינה. אמר לו 
חבירו: "למה אתה קודר?" אמר לו: "מאי איכפת לך. הלא תחתי אני 
קודר ולא תחתיך"? 
%break
אמר לו: "שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בהספינה!" עכ"ל. והיינו 
כדאמרן, כי מתוך שפורקי העול, משוקעים באהבה עצמיית, הרי הם 
עושים במעשיהם, גדר של ברזל, המעכב על שומרי התורה, 
מלהתחיל אפילו בשמירת התורה והמצוה על היכנה, 
%break
דהיינו בשיעור הכתוב "ואהבת לרעך כמוך", שהוא הסולם להגיע 
לדביקותו ית'. ומה צדקו דברי המשל, שאומר לו: "שוטה, הרי שנינו 
נאבדים יחד בהספינה!"
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 6
6. ורבי אלעזר, בנו של רשב"י, מפליג עוד יותר בדבר הערבות. ולא 
די לו, שכל ישראל ערבים זה לזה, אלא כל העולם נכנסים בדבר 
הערבות. אמנם לא פליגי. כי הכל מודים, שמתחילה די ומספיק אומה 
אחת לקיומה של התורה. והיינו רק להתחלת תיקון העולם. 
%break
מפני שאי אפשר היה להתחיל בכל אומות העולם בבת אחת. כאמרם 
ז"ל, שסבב הקב"ה עם התורה לכל אומה ולשון, ולא רצו לקבלה. 
כלומר, שהיו שקועים בזוהמת אהבה עצמיית, עד למעלה מחוטמם. 
אלו בניאוף, ואלו בגזל, ורציחה, וכדומה. 
%break
עד שלא היה אפילו להעלות על הדעת בימים ההם, לדבר עמהם, אם 
מסכימים להפרש מאהבה עצמיות. 
%break
ולפיכך, לא מצא הקב"ה שום עם ולשון, שיהיו מוכשרים לקבלת 
התורה, זולת בני אברהם יצחק ויעקב, שזכות אבותם עמדה להם.
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 7
7. אמרו רז"ל: "האבות קיימו כל התורה, עוד בטרם שנתנה". 
שפירושו, שמתוך רוממות נשמתן, היה להם היכולת, להשיג ולבא 
בכל דרכי ה', בבחינת רוחניותה של התורה, הנובעת מדבקותו ית', 
%break
בלי הקדם הסולם של המעשיות שבתורה, שלא היה להם האפשרות 
לקיימם כלל, כנ"ל במאמר "מתן תורה", אות ט"ז. שבלי ספק, הן 
הזיכוך הגופני, והן הרוממות הנפשי של אבותינו הקדושים, פעל 
הרבה מאד על בניהם ובני בניהם אלה. 
%break
וזכותם זו עמדה להם, לאותו הדור, אשר כל אחד ואחד מחברי 
האומה, קבלו עליהם את העבודה הגבוהה הזאת, וכל אחד ואחד 
אמר בפה מלא: "נעשה ונשמע". ומטעם זה נבחרנו, מתוך הכרח, 
לעם סגולה מכל העמים. 
%break
ונמצא, שרק בני האומה הישראלית לבד, נכנסו בערבות הדרושה. 
ולא בני אומות העולם כלל, כי לא השתתפו בדבר. וזה פשוט, כי 
מציאות הוא. ואיך יוכל רבי אלעזר לחלוק עליו?
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 8
8. אולם הגמר של תיקון העולם, אי אפשר שיהיה, זולת בהכנסת כל 
באי עולם בסוד עבדותו ית', כמ"ש: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום 
ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". ודייק הכתוב "ביום ההוא", ולא לפני זה. 
%break
וכן כמה כתובים: "ומלאה הארץ דעה את ה' וגו'", "וינהרו אליו כל 
הגוים וגו'". אולם תפקידם של ישראל כלפי כל העולם, דומה 
לתפקידם של אבותינו הקדושים כלפי אומה הישראלית. דהיינו, 
כמו שזכות אבותינו עמדה לנו להתפתח ולהזדכך, עד שנעשינו ראויים לקבלת התורה. 
%break
שלולא אבותינו, שקיימו כל התורה בטרם שנתנה, כי אז לא 
היו משובחים כלל משאר האומות, כנ"ל באות י"ט, כמובן.
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 9
9. מוטל על האומה הישראלית, ע"י העסק בתורה ובמצות לשמה, 
להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם 
את העבודה הגבוה הזו של אהבת זולתו, שהוא הסולם לתכלית 
הבריאה, שהוא דביקותו ית'. 
%break
באופן, אשר כל מצוה ומצוה, שכל יחיד מישראל עושה, כדי לעשות 
נחת רוח ליוצרו, ולא לשום תשלום גמול ואהבה עצמיית, נמצא פועל 
בזה איזה שיעור בהתפתחות כל בני העולם. 
%break
כי אין הדבר נעשה בבת אחת, אלא בהתפתחות דרגתי לאט לאט, עד 
שמתרבים בשיעור גדול כזה, באופן שיוכלו להכריע את כל בני העולם 
להזדככות הרצוי. וזהו המכונה במליצת חז"ל "הכרעת הכף זכות". 
כלומר, שנגמר המשקל של הזדככות הרצויה. 
%break
ודימו הדבר, כמו שוקל בכף מאזנים, אשר הכרעת הכף, הוא גמר 
המשקל, הנרצה להשוקל.
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 10
10. ואלה הם דברי רבי אלעזר ברבי שמעון, באמרו: "העולם נידון 
אחר רובו וכו'". שכונתו על תפקיד האומה הישראלית, להכשיר את 
העולם להזדככות מסוים, עד שיהיו ראויים לקבל עליהם את עבדותו 
ית', 
%break
לא פחות משהיו ישראל עצמם ראויים, בעת קבלת התורה, שזה 
נקרא בלשון חז"ל, שכבר השיגו רוב זכיות. באופן, שהמה מכריעים 
על כף חובה, שהיא אהבה עצמית המזוהמת. 
%break
ומובן, שאם הכף של זכיות, שהוא ההבנה הגבוה בטיב אהבת זולתו, 
הוא רבה ועולה על כף החובה המזוהמת, נעשו מוכשרים להכרעה 
ולהסכמה, ולאמור "נעשה ונשמע", כמו שאמרו ישראל. 
%break
מה שאין כן קודם זה, דהיינו בטרם שזוכים לרוב זכיות, אז ודאי 
האהבה עצמיות מכריע, שימאנו לקבל עולו ית'.
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 11
11. וזה אמרו: "עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע את עצמו, ואת כל 
העולם, לכף זכות". כלומר, כי סוף סוף מצטרף חלקו הפרטי של 
היחיד מישראל, בשיעור ההכרעה הסופית. כמו השוקל שומשמין, 
ומוסיף והולך על כף המאזנים אחת אחת, עד שגומר ההכרעה. 
%break
הרי ודאי כל אחת נותנת חלקה בהכרעה זו, שבלעדה היה ההכרעה 
בלתי נגמרת. ועל דרך זה אומר על מעשה היחיד מישראל, שמכריע 
את כל העולם כולו לכף זכות. כי בזמן שנגמר הדבר, והוכרעה הכף 
זכות של העולם כולו, הרי לכל יחיד ויחיד חלק בהכרעה הזו. 
%break
שלולא מעשיו, היה ההכרעה חסרה. והנך מוצא, אשר ר' אלעזר ברבי 
שמעון, אינו חולק על המאמר חז"ל, "שכל ישראל ערבים זה לזה". 
%break
אלא ר' אלעזר ברבי שמעון מדבר לענין התיקון של כל העולם, העתיד 
לבא, וחז"ל מדברים בהוה, אשר רק ישראל בלבד קבלו עליהם את 
התורה.
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 12
12. וזהו שמסתייע ר' אלעזר ברבי שמעון מהמקרא: "וחוטא אחד 
יאביד טובה הרבה". כי כבר נתבאר, אשר הרגש התפעלות, המגיע 
לאדם בעסק המצות בין אדם למקום, הוא שוה לגמרי עם הרגש 
ההתפעלות, המגיע לו בעת עסק המצות שבין אדם לחבירו. 
%break
כי כל המצות מחויב לעשותם לשמה, בלי שום תקוה של אהבה 
עצמיית. כלומר, שאין שום הארה ותקוה חוזרת אליו, על ידי טרחתו 
זו, מתשלום גמול או כבוד וכדומה. אשר כאן, בנקודה הגבוה הזאת, 
מתחברים אהבת ה' ואהבת חבירו לאחת ממש. 
%break
נמצא, שהוא פועל בזה שיעור מסויים של התקדמות, בהסולם של 
אהבת זולתו, בכל בני העולם בכללם. 
%break
כי מדרגה זו, שאותו היחיד גרם במעשיו, אם מדה גדולה או מדה 
קטנה, סוף סוף נמצאת מצטרפת לעתיד, בהכרעת העולם לכף זכות, 
כי גם חלקו הוכנס ומצטרף שם להכרעה.
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 13
13. וכנ"ל, בהמשל של שוקל שומשמין, בעושה עבירה אחת, 
שמשמעה, שלא יכול להתגבר ולכבוש את האהבה עצמיית 
המזוהמת, ועל כן פרץ בגנבה וכדומה. שנמצא, מכריע את עצמו ואת 
העולם כולו לכף חובה. 
%break
כי בגילוי זוהמתה של אהבה עצמיית, הרי הטבע השפלה של הבריאה 
חוזרת ומתחזקת. ונמצא, שהוא גורע שיעור מסוים, מתוך ההכרעה, 
לכף זכות הסופית. בדומה, כמו שאחד חוזר ונוטל מן הכף מאזנים, 
אותו השומשמין היחידה, שחבירו הניח שם. 
%break
שנמצא, אשר בשיעור זה, חוזר ומגביה מעט את הכף של חובה 
למעלה. ונמצא שהוא מחזיר את העולם אחורנית. וזה אמרו: "וחוטא 
אחד יאביד טובה הרבה". 
%break
שבשביל, שלא יכול להתאפק על תאותו הקטנטנה, גרם לדחיפה 
אחורנית לרוחניותו של העולם כולו.
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 14
14. ובדברים הללו מתבארים היטב, מה שעמדנו, במה שניתנה 
התורה ביחוד אל גזע האומה הישראלית. כי זהו ודאי, שאין כאן ב' 
דעות בהדבר, אשר דבר תכלית הבריאה, מוטלת על כל מין האנושי 
יחד: כשחור, כלבן, כצהוב, בלי שום הפרש מעיקרה. 
%break
אולם, מתוך ירידתה של טבע הבריות עד לדיוטא התחתונה, שהיא 
ענין האהבה עצמיית, השולטת שליטה בלי מצרים על כל האנושיות, 
לא היה שום דרך ומבוא לבא במשא ומתן עמהם ולהבינם, שיכריעו 
ויסכימו לקבל על עצמם, 
%break
אפילו בהבטחה בעלמא, לצאת ממסגרתם הצרה אל העולם הרחב 
של אהבת זולתו. מלבד האומה הישראלית, אשר מכח שהקדימה 
להם, השעבוד להמלכות הפראיית של מצרים ארבע מאות שנה, 
ביסורים גדולים ונוראים. 
%break
ונודע דברי חז"ל, שאמרו: "מה מלח ממתק את הבשר, כן יסורים 
ממרקין עונותיו של אדם". דהיינו, שמביאין אל הגוף הזדככות גדול. 
ונוסף על זה, שהזדככות אבותיהם הקדושים עמדה להם, שזהו 
העיקר, כמו שמעידים על זה כמה מקראות שבתורה. 
%break
ומכח ב' הקדמות האלו, נעשה אז מוכשר לדבר הזו, דעל כן מכנה 
אותם הכתוב, בעת ההוא בלשון יחיד, כמ"ש: "ויחן שם ישראל נגד 
ההר". ופירשו חז"ל: "כאיש אחד בלב אחד". 
%break
מפני שכל יחיד ויחיד מהאומה, הסתלק את עצמו לגמרי מאהבה 
עצמית, וכל מגמתו היה רק להועיל לחבירו, במשמעות המצוה של 
"ואהבת לרעך כמוך". 
%break
ונמצא, שנתלכדו יחד כל היחידים שבאומה, ונעשו ללב אחד ולאיש 
אחד, כי רק אז הוכשרו לקבלת התורה.
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 15
15. ולפיכך, מתוך הכרח האמור, ניתנה התורה ביחוד לאומה 
הישראלית, גזע אברהם יצחק ויעקב בלבדה. כי לא היה מקום אפילו 
להעלות על הדעת, ששום זר ישתתף עמה. 
%break
אמנם בגלל זה, הותקנה ונעשית אומה הישראלית, כמין מעבר, שעל 
ידיהם יזורמו ניצוצי ההזדככות, לכל מין האנושי שבהעולם כולו. 
באופן, שניצוצי הזדככות הללו, הולכים ומתרבים יום יום, כדמיון הנותן 
לאוצר, עד שיתמלאו לשיעור הנרצה, 
%break
דהיינו עד שיתפתחו ויבואו לידי כך, שיוכלו להבין את הנועם ואת 
השלוה, השרויים בהגרעין של אהבת זולתו. כי אז יבינו להכריע את 
כף הזכות, ויכניסו את עצמם תחת עולו ית', והכף חובה יתבער מן הארץ.
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 16
16. עתה נשאר לנו להשלים, מה שביארנו בקונטרס "מתן תורה". 
שמשום זה לא ניתנה התורה להאבות, משום שהמצוה של "ואהבת 
לרעך כמוך", שהיא הקוטב של התורה כולה, אשר כל המצות 
מסבבות עליה, כדי לבארה ולפרשה, 
%break
הנה איננה ראויה לקיימה ביחידות, זולת בהסכמה מוקדמת של אומה 
שלימה. ועל כן נמשך הדבר עד צאתם ממצרים, שנעשו ראוים 
לקיימה. ואז נשאלו מקודם, אם כל אחד ואחד מהאומה, מסכים לקבל 
על עצמו מצוה הזאת. 
%break
ואח"כ, שהסכימו לדבר, ניתנה להם התורה, עש"ה. אולם עדיין צריך לבאר: 
היכן מצינו בהתורה, שנשאלו בני ישראל שאלה זו, ושהסכימו לזה, 
קודם קבלת התורה?
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 17
17. ותדע, שהדברים האלה מגולים בעליל לכל משכיל, בהזמנה 
ההיא, ששלח הקב"ה לישראל, ע"י משה רבינו, קודם קבלת התורה, 
כמ"ש (יתרו, י"ט פסוק ה'): "ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם 
את בריתי, והיתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ. 
%break
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש. אלה הדברים, אשר תדבר 
אל בני ישראל. ויבא משה, ויקרא לזקני העם, וישם לפניהם את כל 
הדברים האלה, אשר צוהו ה'. ויענו כל העם יחדיו, ויאמרו, כל אשר 
דבר ה' נעשה. וישב משה את דברי העם אל ה'".
%break
והנה לכאורה, הדברים אינם מותאמים לתפקידם. כי השכל מחייב, 
באם אחד מציע לחבירו, איזו עבודה לעשות, ורצה לשמוע הסכמתו, 
הריהו צריך לבאר לו דוגמה ומעין של תוכן העבודה ההיא. וגם שכרה. 
%break
אשר אז נמצא מקום להמקבל, לעיין בה, אם למאן אם להסכים. וכאן, 
בב' מקראות האלו, אין אנו מוצאים לכאורה, לא שום דוגמא של 
העבודה, ולא שום שכר חלף העבודה. כי אומר: "אם שמוע תשמעו 
בקולי, ושמרתם את בריתי". 
%break
ואינו מפרש לנו, לא את הקול, ולא את הברית, על מה שיחולו. אח"כ 
אומר: "והיתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ". שאינו מוכח 
מתוכו, אם הוא מצוה עלינו. 
%break
דהיינו, להתאמץ להיות סגולה מכל העמים, או הוא הבטחה טובה 
אלינו.
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 18
18. אולם, על פי כל אותם הדברים, שביארנו מראש המאמר עד כאן, 
מתבארים הכתובים על מתכונתם, כתפקידם הראוי להיות לדמות 
משא ומתן של הצעה והסכמה. 
%break
דהיינו, שמציע להם באמת, בדברים האלו, כל צורתה ותוכנה, של ענין 
העבודה של התורה ומצות, ואת כל מתן שכרה, הראוי להשמע. כי 
צורת העבודה שבתורה ומצות, מתבטא בהכתוב "ואתם תהיו לי 
ממלכת כהנים". 
%break
כי "ממלכת כהנים" פירושו, שתהיו כולכם, מקטון ועד גדול, כמו 
כהנים. דהיינו, כמו שהכהנים, אין להם חלק, ונחלה, ושום קנין גשמי 
בארץ, כי ה' הוא נחלתם, כן תהיה כל האומה מסודרת בכללה. באופן, 
אשר הארץ וכל מלואה, כולה מוקדש לה' ית'. 
%break
ואין לשום פרט לעסוק בה יותר, רק כדי לקיים מצות השי"ת, ולמלא 
את צרכי זולתו, שלא יחסר לחבירו כלום ממשאלותיו. באופן, שלא 
יהיה לשום פרט, לדאוג מה לצרכי עצמו. 
%break
שבאופן זה, נמצאו אפילו העבודות של חולין, מקצירה וזריעה וכדומה, 
נבחנים ממש בדוגמת עבודות הקרבנות, שהכהנים היו עושים בבית 
המקדש. כי מה לי העסק, בהמצוה של הקרבת עולה לה', שהוא מצות 
עשה? ומה לי, אם מקיים המצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך"? 
%break
ונמצא, שהקוצר שדהו, כדי להאכיל לזולתו, דומה כעומד ומקרב קרבן 
לה'. ולא עוד, שהסברא נותנת, אשר המצות עשה של "ואהבת לרעך 
כמוך", הוא עוד יותר חשוב מהמקריב קרבן.
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 19
19. אמנם עדיין אין זה גמר הדבר, כי כל התורה והמצות, אינם 
נתונים, אלא לצרף בהם את ישראל, שהוא הזדככות הגוף. אשר 
אח"כ, יזכה בגללם את השכר האמיתי, שהוא הדבקות בו ית', שהוא 
תכלית הבריאה. 
%break
והנה השכר הזה מתבטא בהמלות "גוי קדוש". שע"י הדביקות בו ית', 
נעשינו קדושים, כמ"ש: "קדושים תהיו לה' אלקיכם, כי קדוש אני ה' 
מקדישכם". והנך רואה, שבמלות "ממלכת כהנים", מתבטאת כל 
צורת העבודה על קוטבה של "ואהבת לרעך כמוך". 
%break
דהיינו, ממלכה, שכולה כהנים, שה' הוא נחלתם, ואין להם שום קנין 
עצמי, מכל קנינים הגשמיים. ובעל כרחינו יש לנו להודות, אשר זהו 
ההגדרה היחידה, שאך אפשר להבין בענין "הממלכת כהנים" הזו. 
%break
כי לא תוכל לפרשה, בדבר הקרבת קרבנות למזבח, כי לא יתכן זה 
להאמר על האומה כולה, כי מי יהיו המקריבים? וכן בענין לקיחת 
מתנות הכהונה, מי יהיו הנותנים? וכן לפרשם על דבר הקדושה של 
הכהנים. הלא כבר נאמר "וגוי קדוש". 
%break
אלא בהכרח, שכל המשמעות שבהדבר, אינו אלא, רק במה שה' הוא 
נחלתם, שנעדרים מכל קנין גשמי לעצמם. והיינו, השיעור של "ואהבת 
לרעך כמוך", הכולל כל התורה. 
%break
ובמלות "גוי קדוש" מתבטא כל צורת המתן שכר, שהיא הדביקות.
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 20
20. ועתה מובן לנו היטב, גם המלות הקודמות, בכל שיעורם. כי 
אומר: "ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי". כלומר, 
לעשות ברית, על זה שאני אומר אליכם כאן. דהיינו, "והיתם לי סגולה 
מכל העמים". 
%break
כלומר, שאתם תהיו לי הסגולה. שעל ידיכם, תעבור ניצוצי הזדככות 
וצירוף הגוף, אל כל העמים ואומות העולם. בהיות, שכל אומות 
העולם, עדיין אינם מוכנים כלל לדבר הזה. וצריך אני לאומה אחת, על 
כל פנים, להתחיל בה עתה, שתעשה סגולה מכל העמים. 
%break
ועל כן מסיים על זה: "כי לי כל הארץ". כלומר, כל עמי הארץ שייכים 
לי, כמותכם. וסופם להדבק בי. אלא עתה, באותה שעה, שהמה עדיין 
אינם מסוגלים לתפקיד הזה, הנה לעם סגולה אני צריך. 
%break
ואם אתם מסכימים לזה, דהיינו להיות הסגולה מכל העמים, הרינו 
מצוה אתכם, אשר "ואתם תהיו לי "ממלכת כהנים", שהוא בחינת 
אהבת זולתו, באופיה האחרון של "ואהבת לרעך כמוך", שהיא קוטבה 
של כללות התורה והמצות. 
%break
"וגוי קדוש", שהוא השכר, בצורתו האחרון של "ולדבקה בו ית'", 
הכולל כל השכר, שאך אפשר להודיע עליו. וזהו שהשמיענו חז"ל, 
בביאור הסיום "אלה הדברים, אשר תדבר אל בני ישראל". שדייקו 
"אלה הדברים", "לא פחות ולא יותר". 
%break
שקשה מהיכי תיתי, שמשה רבינו יעדיף או יחסיר מדברי ה', עד 
שהשי"ת צריך להזהירו עליו. שלא מצאנו דוגמתה בכל התורה. 
ואדרבה, מקרא כתוב עליו: "בכל ביתו נאמן הוא".
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 21
21. ובהאמור מובן היטב, כי בענין ציור העבודה, על אפיה האחרונה, 
כמבואר בהמלות של "ממלכת כהנים", שהוא ההגדרה הסופית של 
"ואהבת לרעך כמוך", 
%break
הנה באמת, שהיה אפשר למשה רבינו, להעלות על דעתו, להתעכב 
ולא לגלות להם בפעם אחת, צורת העבודה בהפלגה הגדולה והרמה 
כזו, מפחד פן לא יתרצו בני ישראל להסתלק, מכל קנינים הגשמיים, 
ולמסור כל הונם ורכושם לה', כהוראת המלות של "ממלכת כהנים". 
%break
בדומה, למה שכתב הרמב"ם, אשר לנשים וקטנים, אסור לגלות להם 
ענין העבדות הנקיה, שמחוייבת להיות על מנת שלא לקבל פרס. רק 
להמתין, עד שיוגדלו ויתחכמו, ויהיה להם האומץ, להוציא אל הפועל 
את זה. 
%break
ולפיכך, הקדים אליו השי"ת, האזהרה הנ"ל: "לא פחות", אלא להציע 
להם את האופי האמיתי עם כל הפלגתה הנשגבה, המתבטאה 
בהמלות "ממלכת כהנים".
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")
%break
%letter 22
22. וכן בענין המתן שכר, המוגדר בהמלות "וגוי קדוש". היה אפשר 
למשה רבינו להעלות על דעתו, לפרש ולהרחיב להם ביותר, את 
הנועם והעידון הנשגב, הטמון בדביקותו ית', 
%break
כדי להתאימם ולקרבם, שיקבלו ויסכימו אל ההפלגה העצומה הזו, 
להסתלק לגמרי מכל קניני עולם הזה, כבחינת כהנים. ולפיכך הגיע 
אליו ההזהרה: "ולא יותר". רק לסתום, ולא לפרש כל בחינת המתן 
שכר, הכלול בהמלות הללו של "וגוי קדוש" בלבד. 
%break
וטעם הדבר, כי אם היה מגלה להם, ההפלגה הנפלאה, שבמהות 
השכר, הנה אז בהכרח, שהיו משתבשים, ומקבלים את עבודתו ית', 
על מנת להשיג לעצמם את השכר הטוב הזה. שזה היה נחשב לעובד 
את עצמו, ולאהבה עצמיית, שנמצאת כל הכונה מסורסת, כנ"ל באות י"ג, עש"ה.
%break
והנה נתבאר, אשר על שיעור המלה של צורת העבודה, המתבטא 
ב"ממלכת כהנים", נאמר לו: "לא פחות". ועל שיעור הסתום של מתן 
השכר, המתבטא בהמלות: ו"גוי קדוש", נאמר לו "ולא יותר".
%S (בעל הסולם, מאמר "הערבות")