ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-כ
%book טוב לי מותי מחיי
%break
%H טוב לי מותי מחיי 
%break
%letter 1
1. ועתה ה', קח נא את נפשי ממני, כי טוב מותי מחיי.
%S (יונה, פרק ד', ג')
%break
%letter 2
2. בזמן שהאדם בא לידי הכרה, שאם לא ישיג את הרצון להשפיע, 
הוא נפרד מהקדושה, ואין לו שום תקוה שיוכל לזכות איזה פעם 
לרוחניות, הנקרא "דביקות בה'", 
%break
אלא כל זמן שהוא שקוע באהבה עצמית, אין לו שום סיכויים להכנס 
לקדושה, אלא שישאר בהקליפות, וכואב לו זה, ואומר "אם כן, טוב לי 
מותי מחיי", זה נקרא צורך אמיתי. 
%break
ואז כשהאדם נותן תפלה, שה' יתן לו את הכלים דהשפעה, זה נקרא 
צורך אמיתי, ורק זה אנו יכולים ליחס להתחתונים, כלומר החסרון, 
שחסר לו כלים דהשפעה. 
%break
זה נקרא "כלי", היינו צורך. והמילוי על זה, היינו הרצון להשפיע, זה 
שייך לה'.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהי המתנה שהאדם מבקש מה'" 1987)
%break
%letter 3
3. בזמן שהאדם נמצא במצב, שהוא בעירום וחוסר כל, זה נבחן שאין 
לו חיים. כי בזמן שהאדם מרגיש את חסרונותיו, ואינו מאיר לו את 
העתיד, שיהיה בידו פעם למלא חסרונותיו, אז האדם אומר "טוב לי 
מותי מחיי".
%break
ובזה יש לפרש מה שכתוב, ש"לדוד המלך לא היו לו חיים", שפירושו, 
היות שכל ענין בריאת העולם היה, בכדי שהנבראים יקבלו את הטוב 
ועונג, 
%break
לכן סדר הראשון הוא בעבודה, שהאדם צריך אז להאמין במטרת 
הבריאה, שרצון ה' הוא, שהנבראים יקבלו טוב ועונג.
%S (הרב"ש. מאמר 10 "מהו, שאמרו חז"ל, שדוד המלך לא היו לו חיים, בעבודה" 1990)
%break
%letter 4
4. מי שרגיל בעבודה, ורוצה לראות את האמת בכדי ללכת בו, וכל 
חשקו הוא לתקן את מעשיו, אז כפי ערך תשוקתו להאמת, כן ממש 
באותו שיעור מראים לו מן השמים את שיעורו האמיתי, איך שהוא 
מרוחק מענין עבודה דלשמה. 
%break
ומזה מוכרח הוא להיות בשיפלות, כיון שהוא (רואה) את הרע 
שבקרבו יותר מכל בני דורו. כי כל העולם אין רואים את האמת, איך 
שמונחים תחת שליטת הרע, ובעבודה דלשם שמים עוד לא התחילו. 
%break
והוא כן רואה איך שאין לו שום יכולת לעשות שום דבר לשם שמים, 
וממילא הוא מרגיש שהוא נפרד מהקדוש ברוך הוא.
%break
ומרגיש בעצמו שהוא כמו מת, כיון שהוא נפרד מחיי החיים, וכיון 
שהוא מרגיש טעם מיתה ממילא הוא בתכלית השיפלות, כי אין לך 
שפל ממת. 
%break
ואז הוא צועק "טוב לי מותי מחיי", כי לכל הפחות לא יפגום בתורה 
ומצוות, היינו להשתמש עם דברים קדושים לתועלת עצמו.
%S (הרב"ש. אגרת ט')
%break
%letter 5
5. בכדי שרצונו להטיב, זאת אומרת, שהנבראים יהנו מטוב ועונג, לכן 
ברא בהנבראים, רצון וחשק להשתוקק תמיד לקבל הנאה. ואם לא 
יכולים למלאות החסרון לדבר שהוא משתוקק, הוא סובל יסורים. 
%break
וגם גודל היסורים, בזה שאינו יכול למלאות את חסרונו, תלוי גם כן 
לפי מידת השתוקקותו להדבר.
%break
ולפעמים מגיע היסורים, עד שהאדם אומר, "טוב לי מותי מחיי", אם 
אין אני יכול למלאות את מה שחסר לי. וזהו מסיבת היסורים, שהוא 
סובל מהחסרון שיש לו. 
%break
ומובן מאליו, כשהוא מקבל המילוי על החסרון, שאמר עליהם, "טוב לי 
מותי מחיי", איזה הנאה האדם מרגיש, בעת קבלת המילוי. 
%break
ובאמת כשמדברים מעבודה, האדם צריך להגיע לחסרון, בזה שאין לו 
דביקות בה', עד שאומר, אם אין אני יכול להגיע לדביקות ה', חסרון 
זה גורם לו להביאו יסורים כל כך גדולים, עד שיאמר, "טוב לי מותי 
מחיי". 
%break
וזה נקרא רצון אמיתי, כלומר, החסרון הזה ראוי למילוי.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו, שבריאת העולם היה בנדבה" 1989)
%break
%letter 6
6. עבודה נקראת פעולות מה שהאדם מוכן לוותר עליהם, והוא עושה 
אותם, רק מטעם אין ברירה, היות שהוא משתוקק לקבל איזה שכר. 
ושכר נקרא, לדבר שמשתוקק. וכל חפצו ורצונו הוא לדבר זה. 
%break
והשתוקקות אמיתית נקראת, שדבר זה נוגע ללבו, עד כדי כך, שאומר 
"טוב לי מותי מחיי", אם לא תהיה לו האפשרות להשיג. 
%break
נמצא, שאם אין לו עינויים ומכאובים, בזה שחסר לו את הדבר, למה 
שהוא משתוקק, אין זה נקרא השתוקקות. ובשיעור היסורים, כך היא 
נמדדת מידת ההשתוקקות שלו.
%break
לכן יוצא לפי זה, אם האדם רוצה לקבל איזה מילוי, מוכרח להיות לו 
מקודם חסרון. כי אין אור בלי כלי, ואין יכול למלאות עם משהו, אם אין 
חסרון. 
%break
כדוגמת, אין אדם יכול לאכול בלי תאוה, ולהנות מהמנוחה בלי עייפות.
%S (הרב"ש. מאמר 16 "וכאשר יענו אותו" 1985)
%break
%letter 7
7. דעת רבים יש לו כח גדול לשלוט על היחיד, והיות שהכלל מרגישים 
עצמם לשלמים בענין עבודת ה', ומשום זה דעת הרבים מגיע גם 
לבחינת הפרט. 
%break
והגם שהפרט לא רוצה לקבל את שיטת הכלל, מכל מקום הם 
מחלישים את הפרט, שלא ירגיש כל כך בחסרונו. והפרט מקבל 
חולשה בעבודתו.
%break
היינו, שהגוף אומר אליו, נכון שאין אתה בשלימות העבודה דלשם 
שמים, אבל לא נורא כל כך, שיהיה כדאי להצטער, ולתת על זה 
תפלה מעומק הלב. 
%break
זאת אומרת, שאתה מוכרח לומר, שאם אין אתה תזכה לדרגת של 
"להשפיע נחת רוח להבורא", אתה אומר על זה, "טוב לי מותי מחיי". 
%break
זה אתה לא מחוייב. הלא אתה רואה, שכל הכלל הולכים בדרך בעלי 
בתים. נכון זה היה יותר טוב, אם אתה היית יכול לעשות הכל בעמ"נ 
להשפיע. אלא אתה צריך לבקש מה', שהוא יעזור לך. 
%break
ואם אתה עדיין לא קבלת עזרה מה', אתה כל כך מודאג, עד כדי כך 
שאתה אומר, "טוב לי מותי מחיי".
%S (הרב"ש. מאמר 2 "ענין חשיבות הכרת הרע" 1987)
%break
%letter 8
8. ענין סיפוק בחיים, אינו שייך לומר דוקא בזמן שחסר לו דברים מה 
שיש לאחרים, ואין לו. אלא יכול להיות שיש להאדם יותר פרנסה 
מאחרים, ויש לו אפילו יותר דברים חשובים מהסביבה שלו, מכל 
מקום יכול להיות שאין לו סיפוק מזה.
%break
וזה יותר מורגש אצל נשים, שאם חסר להן משהו, אפילו שיש להן 
הרבה דברים יותר מהחברות שלה, אם היא מרגשת שחסר לה, היא 
יכולה לומר "טוב לי מותי מחיי", ואינה יכולה להתנחם בזה שיש לה 
דברים יותר משל חברותיה. 
%break
אלא אם החסרון נוגע לה להלב, היא אומרת שהיא מרגשת יותר 
אומללה מכל העולם. והטעם הוא, כי בזמן שהאדם מרגיש חסרון 
אמיתי, לא יכול להתנחם מזה שדבר זה חסר גם להרבים. 
%break
כי ההרגש היסורים, שסובלים מאי מילוי הרצון, זה קובע, שזה 
לפעמים יכול להביא את האדם להיות מאבד עצמו לדעת, ורק זה 
נקרא, חסרון אמיתי.
%S (הרב"ש. מאמר 15 "מהו, אין ברכה במקום ריק, בעבודה" 1988)
%break
%letter 9
9. היסורים נמדדים לפי מידת ההשתוקקות לדבר. כמו שאנו רואים 
בגשמיות, שלפעמים על ידי אהבה נכזבת האדם מאבד עצמו לדעת. 
וזהו מחמת ריבוי יסורים שיש לו, מזה שאין הוא רואה שיוכל להשיג את הדבר. 
%break
לכן הוא אומר "טוב לי מותי מחיי" ומאבד עצמו. אולם זהו רק בעניני 
גשמיות.
%break
אולם בעניני רוחניים, מחמת תיקון נעשה צמצום והסתר, שאין האדם 
רואה את הטוב ועונג המלובש בתורה ומצות. 
%break
וזה היה בכוונה תחילה, בכדי שיהיה מקום לעבוד לשם שמים, אחרת 
לא היה שום מציאות של בחירה, שיהיה אפשרות, שיהא באדם כח 
לעבוד על מנת להשפיע.
%S (הרב"ש. מאמר 27 "מהו, שכל עשב- יש ממונה למעלה המכה אותו ואומר גדל, בעבודה" 1990)
%break
%letter 10
10. יש ג' תנאים בתפילה: א. להאמין, שהוא יכול להושיע לו, אף על 
פי שיש לו תנאים הכי הגרועים מכל בני דורו, מכל מקום "היד ה' 
תקצר מלהושיע לו". שאם לא כן, הרי, חס ושלום, "אין בעל הבית יכול 
להציל את כליו".
%break
ב. שכבר אין לו שום עצה. שמאי שהיה אפשר בכוחו לעשות, כבר 
עשה, ולא העלתה רפואה למכתו.
%break
ג. שאם לא יעזור לו, טוב לו מותו מחייו. שענין תפילה הוא אבודה 
שבלב. שעד כמה שהוא בבחינת אבוד כך גודל התפילה. שבטח, 
שאין דומה למי שחסר לו מותרות, או למי שיצא פסק דינו למות, וחסר 
רק הוצאה לפועל. 
%break
והוא כבר כבול בכבלי ברזל, והוא עומד ומתחנן לבקש על נפשו. 
שבטח לא ינום, ולא ישן, ולא מסיח דעת, אף רגע מלהתפלל על נפשו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ר"ט. "ג' תנאים בתפילה")