ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author בעל הסולם קטעים ממאמרים
%book קטעים ממאמר שמעתי א אין עוד מלבדו
%break
%H בעל הסולם. שמעתי. מאמר א. "אין עוד מלבדו" - קטעים נבחרים
%break
%letter 1
1. הנה כתוב "אין עוד מלבדו", שפירושו, שאין שום כח אחר בעולם, 
שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו יתברך. ומה שהאדם רואה שיש 
דברים בעולם שהם מכחישים פמליא של מעלה, הסיבה היא, מטעם 
שכך הוא רצונו יתברך. 
%break
וזהו בחינת תיקון, הנקרא "שמאל דוחה וימין מקרבת". כלומר, מה 
שהשמאל דוחה, זה נכנס בגדר של תיקון. 
%break
זאת אומרת, שישנם דברים בעולם, שבאו מלכתחילה על הכוונה 
להטות את האדם מדרך הישר, שעל ידיהם הוא נדחה מקדושה.
%S (בעל הסולם. שמעתי. א. "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 2
2. והתועלת מהדחיות הוא, שעל ידם האדם מקבל צורך ורצון שלם, 
שהקב"ה יעזור לו, כי אחרת הוא רואה שהוא אבוד. לא די שלא 
מתקדם בעבודה, רק הוא רואה, שהולך אחורה. היינו, אפילו שלא 
לשמה אין לו כח לקיים את התו"מ. 
%break
שרק ע"י התגברות אמיתי על כל המכשולים למעלה מהדעת הוא יכול 
לקיים את התו"מ. ולא תמיד יש לו כח ההתגברות למעלה מהדעת. 
אחרת, הוא מוכרח לנטות חס ושלום מדרך ה', אפילו משלא לשמה.
%S (בעל הסולם. שמעתי. א. "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 3
3. והוא, שתמיד אצלו הפרוץ מרובה מהעומד. היינו, שהירידות הם 
הרבה יותר מהעליות. ולא רואה בזה שיקח סוף המצבים האלה, והוא 
ישאר תמיד מחוץ לקדושה. 
%break
כי הוא רואה, אפילו כקוצו של יוד קשה לו לקיים, רק בהתגברות 
למעלה מהדעת. אבל לא תמיד הוא מסוגל להתגבר. ומה יהיה 
הסוף?
%break
אז הוא בא לידי החלטה, שאין מי שיכול לעזור, אלא הקב"ה בכבודו 
ובעצמו. וזה גורם, שיקבע בליבו תביעה אמיתית, שה' יפתח את עיניו 
ולבו, ויקרבו באמת לדביקות ה' בנצחיות.
%S (בעל הסולם. שמעתי. א. "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 4
4. נמצא לפי זה, שכל הדחיות שהיו לו, היה הכל מאת ה'. היינו, שלא 
מטעם שהוא לא היה בסדר, שלא היה לו היכולת להתגבר. אלא לאלו 
אנשים שרוצים באמת להתקרב לה', ובכדי שלא יהיה מסתפק 
במועט, 
%break
כלומר שלא ישאר בבחינת ילד קטן בלי דעת, ומשום זה ניתן לו 
מלמעלה עזרה, שלא יהיה לו היכולת לומר, שברוך ה' שיש לו תורה 
ומצות ומעשים טובים. ומה חסר לו עוד?
%break
וזה דוקא אם באמת, שיש לאדם הזה רצון אמיתי. אז, האדם הזה 
מקבל עזרה מלמעלה, ומראים לו תמיד, איך שהוא לא בסדר במצב 
הנוכחי. 
%break
דהיינו, ששולחים לו מחשבות ודיעות, שהם נגד העבודה. וזהו בכדי 
שיראה, שאין הוא בשלימות עם ה'.
%S (בעל הסולם. שמעתי. א. "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 5
5. ועד כמה שהוא מתגבר, הוא רואה תמיד, איך שהוא נמצא במצב 
שהוא רחוק מקדושה משאר עובדים, שהם מרגישים, שהם בשלימות 
עם ה'. מה שאין כן הוא תמיד יש לו טענות ותביעות, ולא יכול לתרץ 
את ההתנהגות של הבורא, איך שהוא מתנהג עמו. 
%break
וזה גורם לו כאב, מדוע הוא לא שלם עם הקב"ה. עד שבא לידי 
הרגשה, שממש אין לו שום חלק בקדושה. והגם שמקבל לפעמים 
איזה התעוררות מלמעלה, שמחיה אותו לפי שעה, אבל תיכף הוא 
נופל למקום השפלות. 
%break
אולם, זהו הסיבה, שגורם לו שיבוא לידי הכרה, שרק ה' יכול לעזור, 
שיקרב אותו באמת.
%S (בעל הסולם. שמעתי. א. "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 6
6. האדם צריך להשתדל ללכת תמיד בדרך, שהוא דבוק בו יתברך. 
כלומר, שכל מחשבותיו יהיו בו ית'. היינו, אם אפילו שהוא נמצא 
במצב הכי גרוע, שאי אפשר להיות ירידה יותר גדולה מזו, אל יצא 
מרשותו ית', 
%break
כלומר שיש רשות אחרת, שלא נותן לו להכנס להקדושה, שבידו 
להטיב או להרע. פירוש, שאל יחשוב שיש ענין כח של ס"א, שהיא לא 
נותנת לאדם לעשות מעשים טובים וללכת בדרכי ה', אלא הכל נעשה 
מצד ה'. 
%break
וזהו כמ"ש הבעש"ט, שאמר, שמי שאומר שיש כח אחר בעולם, היינו 
קליפות, האדם הזה נמצא בבחינת "ועבדתם אלוהים אחרים". שלאו 
דוקא במחשבה של כפירה הוא עובר עבירה, אלא אם הוא חושב שיש 
עוד רשות וכח חוץ מה', הוא עובר עבירה. 
%break
ולא עוד, אלא מי שאומר שיש לאדם רשות בפני עצמו, היינו, שאומר 
אתמול הוא בעצמו לא היה רוצה ללכת בדרכי ה', גם זה נקרא עובר 
עבירה של כפירה. כלומר, שאינו מאמין, שרק הבורא הוא מנהיג העולם.
%S (בעל הסולם. שמעתי. א. "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 7
7. אולם בזמן שעבר איזה עבירה, ובטח שהוא צריך להתחרט 
ולהצטער על מה שהוא עשה את העברה, גם כאן צריכים לסדר את 
סדרי הצער והכאב, על איזה נקודה הוא תולה סיבת גורם העבירה, 
שעל נקודה זו צריכים להצטער. 
%break
והאדם צריך להצטער אז, ויאמר, זה שעשיתי את העבירה, הוא 
מסיבת שהקב"ה זרק אותי מהקדושה, למקום טינופת, לבית הכסא, 
ששם מקום הפסולת. כלומר, שה' נתן לו רצון וחשק להשתעשע 
ולנשום אויר במקום סרחון. 
%break
וכמו כן, בזמן שהאדם מרגיש שעכשיו הוא נמצא בבחינת עליה, 
ומרגיש קצת טעם בעבודה, אל יאמר, שעכשיו אני נמצא במצב, שאני 
מבין, שכדאי להיות עובד ה'. אלא הוא צריך לדעת, שעכשיו הוא מצא 
חן בעיני ה'. 
%break
לכן הקב"ה מקרבו ומשום זה הוא מרגיש עכשיו טעם בעבודה. ויזהר, 
שאף פעם לא לצאת מרשות הקדושה, לומר, שיש עוד מי שפועל חוץ 
מהקב"ה.
%S (בעל הסולם. שמעתי. א. "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 8
8. וכמו כן, בזמן שמצטער על מה שאין הקב"ה מקרבו, צריך גם כן 
להזהר, שלא יהיה על חשבון עצמו, היינו מזה שהוא מרוחק מה', כי 
בזה הוא נעשה למקבל לתועלת עצמו. והמקבל הוא בפרודא. אלא, 
שיצטער על גלות השכינה. כלומר, שהוא גורם צער השכינה. 
%break
והאדם צריך לצייר לעצמו, כדוגמת שיש לאדם כאב באיזה אבר קטן 
שהוא, מכל מקום הכאב מורגש בעיקר במוח ולב, שהלב והמוח הם 
כללות האדם. ובטח שאין ערך דמיון הרגשת אבר פרטי, בערך כללות 
קומת האדם, ששם מורגש בעיקר הכאב.
%break
כמו כן הכאב שהאדם מרגיש מזה שהוא מרוחק מה'. והיות שהאדם 
הוא רק אבר פרטי מהשכינה הקדושה, כי השכינה הקדושה היא 
כללות נשמת ישראל. ולכן, אינו דומה הרגשת הכאב הפרטי בערך 
הרגשת הכאב הכללי. 
%break
זאת אומרת, שיש צער השכינה בזה שהאברים מורחקים ממנה, 
ואינה יכולה לפרנס את האברים שלה. (ויש לומר שזהו מאמר חז"ל, 
בזמן שאדם מצטער, שכינה מה אומרת, קלני מראשי). 
%break
ובזה שחושב הצער של התרחקות לא על עצמו, הוא נצול מלנפול 
לרשת הרצון לקבל לעצמו, שהוא בחינת פירוד מהקדושה.
%S (בעל הסולם. שמעתי. א. "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 9
9. בזמן שאדם מרגיש שיש לו קצת התקרבות לקדושה. שיש לו 
שמחה, מזה שזכה למציאת חן בעיני הקב"ה, גם אז מוטל עליו לומר, 
שעיקר השמחה שלו יהיה בזה שיש עכשיו שמחה למעלה, אצל 
השכינה הקדושה, מזה שהיה לה מקום לקרב את אבר הפרטי שלה אליה, 
%break
ולא צריכה לשלוח את האבר הפרטי שלה החוצה. ומזה שהאדם זכה 
לשמח את השכינה, מזה יש לו שמחה. וזהו גם כן על אותו החשבון 
הנ"ל, כי מה שיש שמחה להפרט, זהו רק חלק, מזה שיש שמחה 
להכלל כלו. 
%break
וע"י החשבונות האלו הוא מאבד את פרטיותו עצמו, ולא נלכד ברשת 
הס"א, שהוא הרצון לקבל לתועלת עצמו.
%S (בעל הסולם. שמעתי. א. "אין עוד מלבדו")
%break
%letter 10
10. והגם שהרצון לקבל הוא דבר הכרחי, מסיבת "כי זהו כל האדם", 
כי מה שיש באדם חוץ מהרצון לקבל אינו שייך להנברא, אלא אנו 
מיחסים להבורא. אבל הרצון לקבל הנאה צריך להיות מתוקן בעמ"נ 
להשפיע. 
%break
כלומר, שהתענוג והשמחה שהרצון לקבל לוקח, צריך להיות על 
הכוונה משום שיש נחת רוח למעלה מזה שיש להנבראים תענוגים. כי 
זה היתה מטרת הבריאה להטיב לנבראיו. וזה נקרא "שמחת השכינה 
למעלה". 
%break
ומשום זה מחויב האדם לחשוב עצות, איך הוא יכול לעשות נחת רוח 
למעלה. ובטח שעל ידי זה שיהיה לו תענוג, יהיה נחת רוח למעלה. 
לכן הוא משתוקק להיות תמיד בהיכל המלך, ויהיה לו היכולת 
להשתעשע בגנזי המלך. 
%break
ומזה בודאי יהיה נחת רוח למעלה. נמצא, שכל ההשתוקקות צריך 
להיות רק לשם שמים.
%S (בעל הסולם. שמעתי. א. "אין עוד מלבדו")