ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author הרבש קטעים ממאמרים
%book קטע מאגרת ל"ו 
%break
%H קטע בנושא סוכות מתוך אגרת ל"ו של הרב"ש.
%break
חג הסוכות מתרץ על כל השאלות אפילו הקשות ביותר והגרועים 
ביותר. כי ידוע שענין סוכה הוא בחינת צילא דמהימנותא, ומצד הדין 
צריך "צלתה מרובה מחמתה".
%break
וזה ידוע, שחמה מרומז לבחינת ידיעה, ולבנה מרומזת לבחינת 
אמונה. והוא על דרך שאמרו חז"ל, "ישראל מונין ללבנה, ואומות 
העולם מונין לחמה". 
%break
היינו, שבכל פעם שרואין שיש בחינת חמה, ושהוא מרובה מצילתה, 
אזי צריכים לכסות יותר, בכדי שצלתה יהיה יותר מרובה.
%break
ואם האדם בעל זוכה, ואין הוא מוסיף מעצמו בחינת צל, אז מהשמים 
מרחמים עליו ומכסים את החמה עבורו. ואז האדם נעשה ברוגז, היות 
שהאדם מבין אחרת. 
%break
האדם לפי שכלו, אם יש לו בחינת חמה אזי רוצה שיוסיפו לו בחינת 
חמה, אבל "לא מחשבותי מחשבותיכם", ומוסיפים לו בחינת צל.
%break
ואם האדם מתגבר על הצל נותנים לו בחינת חמה. ואז האדם צריך 
להוסיף בחינת צל. ואם אינו מוסיף, אזי מוסיפים לו בחינת צל 
מהשמים, וחוזר חלילה. עד שזוכה לדביקות לנצחיות.
%break
אבל צריכים להתאמץ בהתאמצות יתירה לקבל את הצל, ולאמור שזה 
צל קדוש, שכל הצל הזה בא משמים ולא מהסטרא אחרא, שנתנו לו 
זה בכדי שיהיה לו מקום לקבל על עצמו את האמונה, 
%break
ואז זה נקרא צילא דמהמנותא, וזה קדוש. ועל דרך "כי ישרים דרכי ה' 
צדיקים ילכו בה, ופושעים" וכו'.
%break
וזה ענין שעושין את הסכך מפסולת גורן ויקב, שפירש אאמו"ר זצ"ל, 
שגורן מלשון "גר אנוכי" ויקב מלשון "ונוקב שם ה'". ולפרש דברי 
קדשו ז"ל הוא כנ"ל, 
%break
שענין סכך הוא בחינת צילא דמהימנותא, הנקרא בחינת אמונה 
למעלה מהדעת, שהוא בהפכיות להדעת. שהדעת מביאתו לידי 
פסולת ולידי גורן ולידי יקב.
%break
היינו מצד הדעת, כפי שהעינים הגשמיים רואים יש מקום לפסולת גורן 
ויקב. ומזה בעצמה הוא עושה צל, ויושב תחתיה. היינו שעושה לעצמו 
ישיבה מכל אלו הדברים הנמוכים והגרועים ביותר, ומקיים על ידי 
הפסולת מצות סוכה.
%break
ועיקר שיש לו שמחה ממצוה זה, כי אמונה למעלה מהדעת נקראת 
"שמחה של מצוה". נמצא שכל הקושיות והשאלות שישנם במציאות 
בעולם הם מתתקנים בסוכה, היינו כי בלעדיהם אי אפשר לעשות 
בחינת סכך.
%break
ועל זה צריך האדם להיות אורח טוב ולומר, "כל מה שטרח בעל הבית 
לא טרח אלא בשבילי". שהאדם צריך לומר בפה, שכל מה שמתרחש 
בעולם, היינו שיהיו אנשים שיסבלו ויקבלו רע חס ושלום, כדי שאני 
אוכל לקבל טוב, היינו לקיים בחינת אמונה. 
%break
אפילו שאני רואה את הרע הנמצא אצל אנשים, הוא בכדי שיהיה לו 
מקום לקבל את עול מלכות שמים.
%break
וזה עוד יותר לומר, שאחרים יסבלו רע רק בכדי שיהיה לי מקום 
לקבל. ואמת שקשה להגיד כך, אלא דווקא אם האדם עובד בעל מנת 
להשפיע נחת רוח ליוצרו, נמצא שהוא בעצמו אינו עולה בשם רק הכל 
לשם השם. 
%break
ואז, אם אין האדם באמצע, יכולים לומר הכל כי זה שאומר "לא טרח 
בעל הבית אלא בשבילי", היינו כדי שאוכל להמשיך בעבודת האמונה, 
וכל זה הוא רק בשביל ה' ולא בשביל עצמו.
%break
כי בזמן שהאדם דואג עבור הנאות, אז קשה לרמאות את עצמו, ולומר 
שכל העולם לא נברא אלא בשבילו. אבל בזמן שהאדם דואג לתועלת 
ה', אזי לא קשה כל כך להאמין מטעם כי האנוכיות אינו עולה בשם.
%break
היוצא מכל הנ"ל, שענין הסכך המכונה צל נעשה דווקא מפסולת גורן 
ויקב, כנ"ל. וזה ענין מה שאנו אומרים בתפילה שבתוך הסוכה, 
"ולחסות מזרם וממטר", היינו שהאמונה מציל את האדם מכל 
המזיקים. 
%break
כי ענין מזיקים הוא ענין מחשבות זרות ודיעות זרות, והאמונה נבנית 
דווקא על פסולת כנ"ל, ורק באופן כזה הוא החסיה מזרם וממטר, 
אחרת האדם נמשך עם זרם העולם.
%break
וענין מטר הוא דבר המחיה את האדמה, כי אנשים שהם מבחינת 
הדומם הם אינם ניזונים, אלא מבחינת הדעת, ורק הדעת יחיה אותם. 
ובמקום שאין הדעת מגיע, הם אינם מסוגלים להחזיק מעמד. והדעת 
הזה משאיר אלה אנשים בבחינת הדומם.
%break
מה שאם כן מי שרוצה להיות בבחינת צומח, אסור לו לקבל את הדעת 
הזה לסמיכה. כי המטר הזה אינו מסוגלת למי שרוצה ללכת בדרך 
האמת. ואם האדם נכשל, ולוקח לעצמו איזה סמיכה מהדעת הזה, 
תיכף הוא מקבל ירידה ונפילה לשאול תחתיות.
%break
מה שאם כן לבחינת הדומם יש בידו לקיימם, ולא מקבלים שום 
נפילות, לכן הם מחפשים תמיד בחינת דעת שיסמוך את עבודתם. 
%break
ובכדי לא להכשל בהדעת הזה הנקרא מטר יש סגולה בהסכך הנ"ל, 
וזה שאנו אומרים "ולחסות מזרם וממטר", ובזה יתישבו השאלות ויהי 
רצון שנזכה לצילא דמהימנותא.
%S (הרב"ש. אגרת ל"ו)