ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author חגי ישראל
%book עניין אושפיזין אברהם חסד סוכות 2020
%break
%H קטעי מקור על עניין אושפיזין
%break
%letter 1
1. ענין "אושפיזין" אאמו"ר זצ"ל פירש, שזהו ענין המובא בזהר 
הקדוש, אורחא למעברי ביה, שאור החכמה אינו יכול להאיר 
בקביעות.
%break
וזהו ענין "מזל", שבני חיי מזוני - במזלא תליא מילתא, כמובא 
בתלמוד עשר הספירות (חלק י"ג), שהוא מלשון "יזל מים מדליו", 
שענין נוזל, שהוא רק בבחינת טיפין טיפין, היינו שאינו מאיר, אלא 
בהפסקות. מה שאין כן קילוח זה שמאיר בלי הפסק.
%break
לכן האורחין אוהבים שיהיה לו מקום רחב. מה שאין כן כשהם באים 
והמקום הוא צר, אין הם יכולים להכנס.
%break
והכוונה היא, שאור החכמה אינו יכול להאיר, אלא בהתלבשות 
החסדים. וחסדים נקרא רחב, כמבואר בתלמוד עשר הספירות. ואור 
החכמה נקרא בחינת אושפיזין, כנ"ל. לכן, אם אין לו חסדים, אין הוא יכול להתלבש.
%S (הרב"ש. רשומה 624. "ענין אושפיזין")
%break
%letter 2
2. כל אלו ד' המינים הם האורחים, שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שהעם 
הקדוש הזמינו אותם ביום הזה, על דרך שמתפללים בימי הסוכות 
קודם הסעודה, ואומרים, עוּלוּ אוּשְפּיזין עילאין, בואו אורחים עליונים. 
%break
שצריכים למצוא אותם, מאחר שהזמין אותם, ובהם מתפלל האדם 
תפילתו אל המלך. וע"י ד' המינים, שרומזים לאלו הספירות, הוא משיג אותם. 
%S ("זוהר לעם". ויחי. מאמר "ד' מינים", סעיף 227)
%break
%H אושפיזין אברהם - ספירת חסד - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%H קטעי מקור מתוך כתבי בעה"ס והרב"ש
%break
%letter 3
3. אברהם הוא שורש החסד שבנשמות ישראל, כי הוא תיקן השכינה 
הקדושה לבחינת בית קבול לאור החסד, וקבלה החסדים בעד כל 
נשמות ישראל בכל מלואן. 
%break
ואם היה נשאר כן, היו כל ישראל דבקים בהשי"ת דבקות תמידית, 
והשכינה הקדושה היתה בית מלכות המלא כל טוב ועונג, ולא היה 
שום איש רוצה להפרד ממנה אפילו לרגע. 
%break
אמנם כל תיקונו של אברהם היה, בסוד שעשה בית קבול שלם, לבלי 
שום אפשרות של פגם, לאור החסדים, דהיינו שהעלה אותה לבחינת 
השפעה ונ"ר ליוצרנו ית', ולא לקבל להנאת עצמנו כלום, כי זהו המדה 
ובית הקבול של אור החסד. 
%break
כמ"ש חז"ל על מדת האומר שלי שלך ושלך שלך חסיד (אבות פ"ה), 
שאינו דורש להנאת עצמו אף משהו. 
%S ("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר, מאמר "תורה ותפילה", סעיף 184)
%break
%letter 4
4. אברהם נקרא אב האמונה, היינו בחינת חסדים. אזי ידע, שכל מי 
שירצה להתקרב אליו ית', הוא מוכרח לקבל מקודם בחינת ימין, היינו בחינת אמונה.
%S (בעל הסולם. שמעתי. קע"ט. "ענין ג' קוין")
%break
%letter 5
5. אברהם הלך בימין, תיקון מדת החסד, היינו שהוא רוצה בחסדים. 
לכן מבחינת חסדים הוא ממשיך בחינת דביקות בחיי החיים.
%S (הרב"ש. רשומה 316 "בחינת אדם הראשון - ב'")
%break
%letter 6
6. מי לנו בעולם גדול מאברהם, שעשה חסד לכל הבריות. 
%S ("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר, מאמר "שמח במועדים ואינו נותן לעניים", סעיף 177)
%break
%letter 7
7. ואהבת, מי שאוהב את המלך, עושה חסד ביותר, עושה חסד עם 
הכול. חסד יותר, נקרא חסד של אמת, שאינו רוצה שכר בעד מעשיו, 
אלא עושה משום אהבת המלך, שאוהב אותו ביותר. 
%break
וע"כ באהבת המלך תלוי חסד. וע"כ נקרא, אברהם אוהבי, שמשום 
שאהב אותו ביותר, הִרבה חסד בעולם. 
%S ("זוהר לעם". ואתחנן, מאמר "ד' פרשיות התפילין", סעיף 47)
%break
%letter 8
8. צריכים לפרש את מה שדורשים "בהבראם", היינו שעל ידם יקיימו 
המטרה של הבריאה. ובלעדם אין מקום שיכולה לבוא מטרת הבריאה 
על שלימותה. 
%break
לכן זה שפירש "באברהם" היינו חסד, הוא, שע"י שהם יתעסקו 
במידת החסד, הם יכולים לבוא לידי מידת השפעה, שמזה יוכלו אח"כ 
לקבל קבלת התענוג, והקבלה הזו תהיה נקראת השפעה.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "ענין החסד" 1986)
%break
%letter 9
9. אי אפשר לזכות לאמונה שלימה מטרם שזוכה להשתוות הצורה, 
כמו שמובא במאמרים הקודמים ומובא בהקדמת ספר הזוהר (דף 
קל"ח ובהסולם שם), לכן יש אלו התיקונים, כמו שכתוב לעיל בדרשת בהבראם:
%break
%letter א
א. שע"י מידת החסד יבואו להשתוות הצורה, שהיא בחינת אברהם,
%break
%letter ב
ב. אומר, שהוא בחינת ה', היינו שכינה, היינו מה שמלכות קבלה 
לתוכה מידת הרחמים, שעל ידי יזכו לבוא לידי בחינת השפעה. ואז 
יקויים את מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "ענין החסד" 1986)
%break
%letter 10
10. אברהם, הצטיין בעיקר בהכנסת אורחים ובחסד, וכל ימיו היה 
עומד בפרשת דרכים, להזמין אורחים. 
%S ("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר, מאמר "שמח במועדים ואינו נותן לעניים", סעיף 178)
%break
%letter 11
11. הראה הקב"ה לאברהם את האהבה, בזה שבא אליו על ידי 
כריתת ברית שהיתה ביניהם, כמו שכתוב, "וכרות עמה ברית". וכן 
אברהם הראה, בטענתו להקב"ה, את האהבה אליו, שרוצה לעבוד 
אותו בשלא על מנת לקבל פרס. 
%break
ומשום זה היה אברהם משתוקק לעבודה, המכונה הכנסת אורחים.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר" 1987)
%break
%letter 12
12. אברהם נקרא "איש החסד", שמסר את כוחו לעשות חסד עם 
אנשים. יצחק נקרא "עמוד עבודה", שמסר נפשו על המזבח. ויעקב 
נקרא "עמוד התורה", כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב", ותורה נקראת 
תורת אמת, וכמו שכתוב "איש תם יושב אוהלים", 
%break
ופירש רש"י אוהל של שם ואוהל של עבר ועוסק בתורה. והנה כל אדם 
צריך להגיע לאלו ג' עמודים. ומקודם אלו הג' עמודים נתגלו בזה אחר 
זה על ידי אבותינו הקדושים, שכל אחר מהם גילה עמוד אחד. 
%break
ואחר שנתגלו אלו הג' עמודים, כבר יש בכוחינו גם כן ללכת באותן 
הדרכים שאבותינו סללו לנו.
%S (הרב"ש. רשומה 357 "אברהם הוליד את יצחק")
%break
%letter 13
13. אברהם אהב את יצחק, יצחק את אברהם, שהיו מתחבקים זה 
עם זה. יעקב, שניהם היו אחוזים בו באהבה ובאחווה, ונותנים רוחם 
זה בזה. החברים צריכים להיות כמוהם, ולא לעשות בהם פגם. 
%break
שאם יחסר בהם האהבה, פוגמים בערכם למעלה, באברהם, יצחק, 
יעקב, שהם חסד, גבורה, תפארת. 
%S ("זוהר לעם". כי תשא, מאמר "ועתה הַניחה לי", סעיף 54)
%break
%H קטעי מקור מתוך כתבי מקובלים נוספים
%break
%letter 14
14. ואהבת לרעך כמוך - כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך 
אחרים, עשה אתה אותן לאחיך... והוא החוק שחקקו אברהם אבינו 
ודרך החסד שנהג בה. מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותן ומלווה אותן. 
%S (רמב"ם. משנה תורה, ספר שופטים, הלכות אבל, פרק י"ד)
%break
%letter 15
15. גמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחברו לא היה נמצא כמו 
באברהם, שהרי היה אב המון גויים, והוא מאחד ועושה שלום בין כל הנבראים.
%S (מהר"ל מפראג, ספר גבורות השם, פרק ו')
%break
%letter 16
16. עיקר עבודת אברהם היתה להמשיך חסדים מלמעלה למטה 
ועי"ז איחה את כל באי העולם ומגייר את האנשים, ושרה היתה עיקר 
עבודתה מלמטה למעלה להמשיך את תשוקת התחתונים לעליונים, 
וזהו שהיתה מגיירת את הנשים. 
%break
הצד השוה שבהם שהיו מחברים את העליונים והתחתונים יחד 
ושניהם זכו למערת המכפלה שהיא מקום החיבור.
%S (ספר שם משמואל. פרשת חיי שרה, שנת תרע"ד)
%break
%letter 17
17. אברהם היה איש חסד והיה משפיע חסד לכל באי עולם.
%S (רב משה חיים אפרים. ספר דגל מחנה אפרים. פרשת מצורע)
%break
%letter 18
18. כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל 
שאינו מרחם על הבריות בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו. 
%S (דברים י"ג)
%break
%letter 19
19. כל ימיו היה רודף לעשות חסד אמת, לגמול חסד עם כל באי 
עולם, להאכילם ולהשקותם, ואחר כך טרח ויגע ללמדם דרך ה', שגם המה יכירו את בוראם.
%S (רב חיים מצ'רנוביץ. "באר מים חיים")
%break
%letter 20
20. האהבה המעולה הוא להתקשר בשם המיוחד וההתיחד בו 
באמונה אמיתית והיא העבודה הנאמנה והיא היתה עבודת אברהם 
אבינו ע"ה ראשון הנבראים שעבד מאהבה, ולזה היתה מדתו מדת 
החסד שהיא סוד האהבה באמרו ואהבת חסד, 
%break
והיא מדה ראשונה בבנין, ולפי שעבד מאהבה נקשר בסוד מדת 
האהבה כי נשמתו דרך שם נשתלשלה ובאה, ולפיכך היה עובד 
באהבה הורה באהבתו כי אם באה נשמתו וחלה בגוף לא נפרדה 
ממקום חיבורה, ותמיד מגמת פניה לשוב אליו, 
%break
ולכן היו פעולותיו וכל עבודותיו מכוונות אל החסד והאהבה, ולפי 
שנקשר באהבה נקרא "אברהם אוהבי", ומגדר האהבה שהאוהב 
האמיתי יקח בידו אומנות אוהבו, 
%break
ויתעסק במלאכתו ויעשה בה תמיד באין הפסק, להדמות בה אל 
אוהבו ולהניחו, והם החיים שחי אברהם אבינו ע"ה.
%S (ספר עבודת הקודש. חלק א', פרק כ"ז)