ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author חגי ישראל
%book עניין אושפיזין יעקב תפארת סוכות 2020
%break
%H אושפיזין יעקב - ספירת תפארת 
%break
%letter 1
1. יעקב הוא בחינת קו אמצעי, שמתפקידו הוא לתקן את הקו שמאל, 
הנקרא "פחד יצחק". מה שאין כן להקו ימין אין במידותיו של יעקב 
לתקן. כי מבואר בהסולם שקו אמצעי נוטה לחסד. לכן אין לנו מה 
להוסיף להקו ימין. 
%break
מה שאין כן יצחק, שהוא בחינת דין, אז בא יעקב ומתיישב את עצמו 
בקו שמאל, בכדי לתקן אותו עם מדת הרחמים.
%S (הרב"ש. רשומה 378 "וישב יעקב בארץ מגורי אביו")
%break
%letter 2
2. יעקב נקרא מדת הרחמים, שרחמים מראים על שלימות. היינו שעל 
ידי הסתלקות הג"ר דחכמה הוא יקבל עכשיו שלימות, היינו חכמה 
המלובשת בחסדים. וזה נקרא שלימות, שאין כאן מחסור לא מחסדים 
ולא מחכמה. וזה קו אמצעי, שהוא כלול מחכמה ומחסדים. 
%break
לכן נקרא יעקב נורא, היינו יראה, ונקרא גם כן רחמים, ונקרא 
שלימות, כי אין כאן שום מחסור.
%S (הרב"ש. רשומה 494 "אין יראה אלא במקום שלמות")
%break
%letter 3
3. מפרש הזה"ק, "כי יעקב היה כלול מג' קוין", היות שיעקב נקרא קו 
האמצעי, הנכלל מימין ושמאל. ולפיכך חשק הקב"ה בתפלתו, בהיותה 
בכל השלימות, מכל ג' הקוין, כמו תפלת רבים.
%S (הרב"ש. מאמר 7 "חשיבותה של תפילת רבים" 1986)
%break
%letter 4
4. ידוע מספרים הקדושים, שהבנים באים לתקן מה שההורים לא 
הספיקו להשלים, לכן כשאברהם השלים את מדת החסד, נולד אחר 
כך יצחק, בכדי להשלים את הב' קוים אחרים. 
%break
וכשיצחק לא השלים אלא קו הגבורה, בא יעקב והשלים את מדת 
התפארת, שהוא קו האמצעי. וכן הלאה, כל הדורות משלימים מה 
שלא השלימו הדורות הראשונים.
%S (הרב"ש. רשומה 689 "ענין אב ובן")
%break
%letter 5
5. מדתו של יעקב הוא בחינת תפארת, שהוא מחזה ולמעלה, שהוא 
בחינת עולם הבא.
%S (הרב"ש. רשומה 378 "וישב יעקב בארץ מגורי אביו")
%break
%letter 6
6. מהו הפירוש שאומר, שהתורה ניתנה בשלישי, שהיא תפארת, 
שהוא סוד "איש תם יעקב", שהוא סוד תפארת, ש"תם" הוא שלימות. 
ושאלנו "מהי השלימות, שיעקב נקרא "איש תם". 
%break
והתשובה היא, היות שתורה היא בחינת קו אמצעי, כנ"ל, ויעקב הוא 
בחינת קו אמצעי, הנכלל מימין ומשמאל, לכן יש שלימות. היינו, שיש 
התכללות מחכמה וחסדים ביחד, 
%break
היינו שבעבודה יהיה הפירוש, שהאדם צריך להיות נכלל הן ממעשים, 
הנקרא "חסדים", והן מחכמה. כי אסור להיות "חכמתו מרובה ממעשיו".
%S (הרב"ש. מאמר 19 "מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה - ב'" 1990)
%break
%letter 7
7. יעקב היה כלול מכל ג' הקוין. ולפיכך חשק הקב"ה בתפלתו, 
בהיותה בכל השלימות, מכל ג' הקוין כמו תפלת רבים. ועל כן כתוב 
"וירא יעקב מאוד ויצר לו, כי הקב"ה סבב לו את זה, כדי שיתפלל, 
מטעם שחשק בתפלתו". 
%break
אנו רואים כאן בדברי הזה"ק, שמפרש "תפלת רבים" על אדם יחיד, 
שאומר, שיעקב היה נכלל מכל ג' הקוין.
%S (הרב"ש. מאמר 7 "חשיבותה של תפילת רבים" 1986)
%break
%letter 8
8. היות שיעקב זכה לשלימות, היינו, שמכל הירידות הוא זכה להגיע 
לשלימות, שתוכל העזרה מלמעלה לבוא, מטעם שכבר נתגלה אצלו 
כל הרע, נמצא, שהירידות, שהם הבגידות, הם נקראים בחינת זדונות. 
%break
וכאשר על ידם נתגלה האור, רואים עכשיו, שהזדונות נעשו כזכיות, 
שלולי הירידות, לא היה יכול להגיע לשלמות.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "מהו ריח בגדיו, בעבודה" 1991)
%break
%letter 9
9. כשבא לשלימות, תיכף ומיד צריך להשתדל למצוא חסרון. ואז הוא 
עובר לבחינת "מה טובו אהליך יעקב", שהוא אהלה של תורה. ואז 
הוא במדרגת "יעקב", שהוא קטנות, וכשגמר את המילוי על ידי 
התורה, הוא עובר לשלימות, שהיא בחינת משכן. 
%break
וחוזר חלילה, עד שבא לתכלית השלימות. ותחילת היציאה היא 
מיציאת מצרים. ויציאה מתחלת לאו דווקא כשכבר יצא, אלא אם רק 
רוצה לצאת ממצרים, או אפילו שרוצה לצאת ואינו יכול, 
%break
ויש לו כח להתפלל לה' שיוציאו ממצרים, כבר אז מתחיל ללכת על 
דרך האמת.
%S (הרב"ש. רשומה 434 "מה טובו אהליך יעקב - ב'")
%break
%letter 10
10. "מה טובו אוהליך יעקב", היינו שהאדם צריך לראות, ולהשתדל 
להחשיב ולתת תודה לה' בזמן שהוא נמצא בתוך "אוהל י-עקב", היינו 
במצב של עקביים, שהיא בחינת סוף דקדושה, ולומר "מה טובו", 
%break
היינו שאין לו שכל מספיק להחשיב את המצב הזה, ולומר שהוא מצב 
טוב, ולתת תודה לה', ואח"כ ע"י זה שהוא מחשיב את "אוהל י-עקב", 
הוא יזכה לבוא "למשכנותיך ישר-אל", שישראל כבר נקרא בחינת ראש, 
%break
נמצא, שע"י מדרגת י-עקב יזכה לבחינת גדלות וראש המדרגה, 
הנקרא בחינת "משכנותיך ישראל".
%S (הרב"ש. מאמר 18 "מהו, שצריך להרים יד ימין על שמאל, בעבודה" 1991)
%break
%letter 11
11. בזמן שאדם בא ואמר, שהוא נתן יגיעה גדולה, בזה שקיים תו"מ, 
אמר לו הקב"ה "לא אותי קראת יעקב", היינו לא החבילה שלי לקחת, 
אלא החבילה זו שייך למי שהוא אחר. היות שאתה אומר, שיש לך 
הרבה יגיעה בתו"מ, בטח שהיה לך בעל בית אחר, שבשבילו עבדת. 
%break
לכן לך אליו, שהוא ישלם לך. וזה שכתוב "כי יגעת בי ישראל". זאת 
אומרת, מי שעובד אצל הבורא, אין לו שום יגיעה אלא להיפך, תענוג והתרוממות רוח.
%S (בעל הסולם. שמעתי. ה'. "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?")
%break
%letter 12
12. השם ישראל, מקורו הוא באבינו יעקב, שכפי הכתוב, הוא נקרא 
כן על ביטוי של שררה וכבוד: "לא יעקב יאמר עוד שמיך, כי אם 
ישראל, כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל". ועל שמו אנו נקראים "ישראל".
%S (בעל הסולם. "האומה")
%break
%letter 13
13. אברהם אע"ה נעשה מרכבה למדת אהבה, ויצחק אבינו ע"ה 
למדת הפחד, שב' מדות אלו הם ב' הפכים, כי האוהב אינו מתירא, 
ובוטח תמיד על אוהבו, ועל כל פשעים תכסה אהבה, והמתירא אינו 
בוטח, כי אם היה בוטח לא היה מתירא כל עיקר, 
%break
אבל יעקב אבינו בחיר שבאבות נעשה מרכבה למדות הרחמים, 
דהיינו, אלו ב' הפכים בנושא אחד, אהבה ויראה ביחד, שזה עיקרו של מדה זו כנודע.
%S (בעל הסולם. "אחור וקדם צרתני")
%break
%letter 14
14. אמר ביאור על מה שאומר הזה"ק על פסוק "כי יעקב בחר לו יה". 
מאן בחר למאן [מי בחר את מי]. והשיב הזה"ק: "כי ה' בחר ליעקב" 
(בראשית קס"א ע"ב). ואמר, שאלת הזה"ק הוא, אם ה' בחר ליעקב. 
נמצא, שיעקב לא עשה שום דבר, אלא הכל בהשגחה פרטית. 
%break
ואם יעקב בחר, פירושו שיעקב הוא העושה, היינו ענין של שכר ועונש. 
והשיב, שבתחילה צריך האדם להתחיל בדרך של שכר ועונש. וכשהוא 
גומר את השלב הזה של שכר ועונש, אז זוכים ורואים, שהכל הוא 
בהשגחה פרטית "שהוא לבדו עושה ויעשה לכל המעשים". 
%break
אבל מטרם שהאדם משלים את עבודתו בשכר ועונש, אי אפשר להבין 
את השגחה פרטית.
%S (בעל הסולם. שמעתי. פ"ז. "שבת שקלים")
%break
%letter 15
15. כל הדינים והסתירות לא באו, אלא לגלות את הרוממות ה'. לכן 
ביעקב, שהוא איש חלק, בלי שערות, לא היה יכול לגלות את 
הרוממות ה', מטעם שלא היה לו גורם וצורך להמשיכן. ומסיבה זו לא 
היה ליעקב יכולת לקבל הברכות מיצחק. 
%break
מטעם שלא היה לו כלים, ואין אור בלי כלי, לכן יעצה לו רבקה, שיקח 
את בגדי עשו. וזה סוד "וידו אוחזת בעקב עשו". זאת אומרת, הגם 
שלא היה לו שום שערות, אבל הוא לקח זה מעשו. וזהו מה שראה 
יצחק ואמר "הידים ידי עשו". אבל "הקול, קול יעקב". 
%break
היינו שמצא חן בעיני יצחק התיקון הזה, מה שעשה יעקב. ומזה נעשו 
לו כלים על הברכות.
%S (בעל הסולם. שמעתי. ל"ג. "ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן")
%break
%letter 16
16. כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר, אז 
תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך, 
וגו'. לא כאברהם, שכתוב בו, קום התהלך בארץ לארכה, וגו'. 
%break
ולא כיצחק, שכתוב, כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות. אלא כיעקב, 
שכתוב בו, ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה".
%S (בעל הסולם. שמעתי. קכ"ה. "המענג את השבת")
%break
%letter 17
17. ידוע שכל זמן, שהאדם חי נקרא "הולך", שעל ידי עסקו בתורה 
ומצוות הוא הולך בכל יום ממדרגה למדרגה. אך לאחר מותו הוא 
נקרא "עומד", כי "למתים חופשי" וכו'. אבל יעקב גם לאחר מותו נקרא הולך, 
%break
כי כל מה שישראל עוסקים בתורה ומצוות בכל דור ודור עולה על 
ידיהם, כי שהוא הוריש להם המידות. וזה שכתוב, "יעקב לא מת". 
ויעקב מצד תפארת מטתו שלימה.
%S (הרב"ש. רשומה 771 "ענין הליכה")
%break
%letter 18
18. והיום ההוא, יעקב, ת"ת, הוא ראש אל השמחה, וכל שאר 
האורחים, אברהם יצחק משה אהרון יוסף דוד, שמחים עימו. 
%break
וע"כ כתוב, אשריך ישראל, מי כמוך. וכתוב, ויאמר לי, עבדי אתה, 
ישראל אשר בך אתפאָר.
%S ("זוהר לעם". פרשת אמור, מאמר "שמיני עצרת", סעיף 289)