ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author חגי ישראל
%book עקידת יצחק סוכות 2020
%break
%H עקידת יצחק - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%letter 1
1. עקידת יצחק, שאברהם, שהוא קו ימין, שהוא בחינת למעלה 
מהדעת, עקד את הקו שמאל, שהוא בחינת השכל, שעושה ביקורת 
על כל דבר. ונתן לו תמונה כללית מהמצב שבו הוא נמצא. והוא עזב 
את כל השמאל, וקיבל על עצמו בחינת ימין, שהוא למעלה מהדעת. 
%break
על ידי זה זכה אחר כך לקו אמצעי. היינו יש הבדל, בין שמקבל קו ימין 
מטרם שרואה קו שמאל, להמצב שלאחר שראה את מצבו של שמאל, 
הוא מחדש עוד הפעם את הקו ימין. 
%break
וימין, שהוא בחינה למעלה מהדעת, שזה נקרא מסירות נפש, כיון 
שמבטל את כל הדעת שלו, מה שרכש מקו שמאל, והולך למעלה מן 
הדעת, ואז הוא זוכה לקו אמצעי.
%S (הרב"ש. רשומה 136. "עקידת יצחק")
%break
%letter 2
2. כל הקושי בעבודתו ית', להיותה אצל העובד תמיד בבחינת "שני 
הפכים בנושא אחד", שאחדותו ית', פשוט, וצריכה להתלבש בגוף 
האדם, המורכב מגוף ונשמה, שהם שני הפכים. על כן, בכל ענין רוחני 
המושג לאדם, מיד נעשה בו ב' צורות הפוכות, צורה אחת מצד הגוף. 
%break
וצורה אחת מצד הנשמה. והאדם אינו מסוגל מצד בריאתו לברר את 
הגוף והנשמה, כמו שני נושאים, אלא הוא מורכב בכוח השי"ת לאחד. 
כלומר, לנושא אחד, ולפיכך קשה עליו ההשגה הרוחנית, ממש כמו 
שני הפכים, שאי אפשר להתלבש בנושא אחד. 
%break
ודומה לעקדת יצחק, שהשי"ת אמר לאברהם "כי ביצחק יקרא לך 
זרע", והשי"ת אמר לו "והעלהו שם לעולה", אשר ודאי כלפי השי"ת 
הוא כמ"ש "אני הוי' לא שניתי", אלא במושג המקבל, נעשה ההפכים.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"א)
%break
%letter 3
3. סדר העבודה צריך להיות בעיקר על דבר אחד, שהוא לעבוד 
עבודה שהיא נגד דעתו של אדם. כלומר, זה שאומרים לאדם, שהוא 
צריך לעבוד לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו, זהו נגד דעתו של אדם. 
הלא כתוב "וחי בהם ולא שימות". 
%break
נמצא, שזהו בסתירה למטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו. וזה 
אפשר לפרש בענין נסיון של אברהם, שמצד אחד אמר לו הקב"ה "כי 
ביצחק יקרא לך זרע", ואח"כ כתוב "ויאמר, קח נא את בנך את יחידך 
והעלהו שם לעולה". 
%break
יש לפרש על דרך עבודה. "בנך" מלשון בינה, היינו הבנה. "יחידך", 
היינו הבנה היחידה שיש באדם, שאותה האדם שומר בלב ונפש, שלא 
יאונה להן שום רע חס ושלום, שהיא הרצון לקבל לתועלת עצמו. 
%break
"והעלהו לעולה", היינו שישחוט את הרצון לקבל לתועלת עצמו, היינו 
לבטל אותו. ושיעבוד רק עם הרצון להשפיע לבד, ולא עם הרצון 
לקבל. 
%break
ואח"כ אמר "אל תשלח ידך אל הנער", שיש לפרש, שאין לומר שיבטל 
את הרצון לקבל, אלא האדם צריך לעבוד, שיוכל להשתמש עם הרצון 
לקבל בעל מנת להשפיע.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מהו, מי שהיה בדרך רחוקה, הוא נדחה לפסח שני, בעבודה" 1991)
%break
%letter 4
4. ניתן לנו דרך האמונה, שהיא למעלה מהדעת. היינו, שלא 
להתחשב עם הרגשתנו וידיעתנו. אלא לומר, כמו שכתוב "עיניים להם 
ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו". אלא להאמין, שבטח הקב"ה הוא 
המשגיח. והוא יודע מה שטוב בשבילי, ומה שלא טוב בשבילי. 
%break
לכן הוא רוצה, שאני ארגיש את מצבי כמו שאני מרגיש. ואני 
כשלעצמי, לא חשוב לי איך שאני מרגיש את עצמי, כיון שאני רוצה 
לעבוד בעבודה בעמ"נ להשפיע. אם כן עיקר הוא, שאני צריך לעבוד 
לשם שמים. 
%break
והגם שאני מרגיש, שאין שום שלימות בעבודתי, מכל מקום בכלים 
דעליון, היינו מצד העליון, אני שלם בתכלית השלימות, כמו שכתוב "כי 
לא ידח ממנו נדח". לכן אני שבע רצון מעבודתי, שיש לי זכות לשמש 
את המלך, אפילו במדרגה הנמוכה ביותר. 
%break
אבל גם זה לי לזכות גדול יחשב, שהבורא נתן לי להתקרב אליו, 
במשהו על כל פנים.
%S (הרב"ש. מאמר 3 "ענין אמת ואמונה" 1985)
%break
%letter 5
5. בחינת עקדת יצחק, שאברהם שהוא רומז למידת החסד, עוקד את 
יצחק שהוא מדת גבורה, והדינין נכללים בהחסדים. ועיקר המתקת 
הדינין הוא על ידי המסירות נפש, שכל אחד מבני ישראל מוסר נפשו 
בעת קבלתו עול מלכות שמים ובעת התפלה, 
%break
שבאותו ההתעוררות והתשוקה שהוא מתעורר למסור נפשו בעבודת 
התפלה, על ידי זה מעלה מ"ן וגורמים אתערותא דלעילא, להריק 
שפע הדעת על המידות,  ונעשה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה.
%S (מאור ושמש. רמזי ראש השנה)