ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author חגי ישראל
%book עניין אושפיזין משה נצח סוכות 2020
%break
%H אושפיזין משה - ספירת נצח - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%letter 1
1. משה נקרא רעיא מהימנא, שהוא היה הרועה של האמונה, כי משה 
נקרא בחינת תורה, כמו שכתוב "זכרו תורת משה עבדי". לכן, 
כשדבוקים במשה, אז לוקחים כוחות על אמונה.
%S (הרב"ש. רשומה 604. "מדוע חכה עד מלחמת עמלק")
%break
%letter 2
2. משה הוא בחינת נצח, וכמו כן הוא בחינת דעת. אלא שחושבים 
תמיד את מדרגתו עצמו ולא ממה שהוא נכלל. 
%break
היינו אפילו שיש לו כל הבחינות, מכל מקום באיזה בחינה הוא 
משתמש, על זה התורה (אומרת) כי מבחינת הנבואה הוא היה הגדול.
%S (הרב"ש. רשומה 711. "לא קם נביא כמשה")
%break
%letter 3
3. ידוע, שמשה נקרא "רעיא מהימנא". ופירש אאמו"ר זצ"ל, שמשה 
היה מפרנס את ישראל עם בחינת האמונה, שאמונה נקראת 
"מלכות". היינו, שהוא הכניס יראת שמים, הנקראת "מלכות שמים", לעם ישראל. 
%break
ומשום זה נקרא משה "רעיא מהימנא", "רועה נאמן", על שם 
האמונה. כמו שכתוב "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". היינו, על מה 
שמשה הכניס בתוכם אמונת ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "גדלות האדם תלויה בשיעור אמונתו בעתיד" 1987)
%break
%letter 4
4. ידוע שמשה נקרא בלשון הזה"ק "משה רעיא מהימנא". ופירש 
אאמו"ר זצ"ל, שהוא היה מפרנס את עם ישראל עם האמונה. ואמר, 
שלא חסר להאדם שום כוחות, בכדי שיהיה בידו לקיים תו"מ בכל 
השלימות, אלא בחינת אמונה. 
%break
וכפי שיעור האמונה שיש לו, בשיעור זה הוא מסוגל לתת כוחות עבודה.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "מהו רועה העם הוא כל העם, בעבודה" 1988)
%break
%letter 5
5. כתוב "כבד פה וכבד לשון אנכי", הנאמר אצל משה רבנו עליו 
השלום. היות שמשה נקרא "רעיא מהימנא", היות שבחינת משה 
נקראת "אמונה". ובאמונה אין שם "פה ולשון", כי "פה ולשון" משמע, 
שמסביר את הדברים בשכל ובדעת. 
%break
ובחינת משה היא בחינת אמונה למעלה מהדעת.
%S (הרב"ש. מאמר 25 "כובד ראש בעבודה מהו" 1987)
%break
%letter 6
6. בזמן שהוא מתגבר על הדעת שלו, מה שהוא רוצה להבין, ולוקח 
הכל באמונה למעלה מהדעת, זה נקרא "שיפלות, שאין למעלה 
הימנה במדת האנושית". 
%break
נמצא, בשיעור שיש לו תביעה, לדעת יותר, ולוקח את זה באמונה 
למעלה מהדעת, נמצא שהוא בשיפלות יותר. 
%break
ובזה נבין מה שפירשו על הפסוק "והאיש משה עניו מאד" ענוותן וסבלן, 
שפירושו שהיה סובל את השיפלות במידה שאין למעלה הימנה.
%S (בעל הסולם. שמעתי. נ"ב. "אין עבירה מכבה מצווה")
%break
%letter 7
7. אמונה למעלה מהדעת אין האדם סובלתו, כי טבע הוא שהאדם 
מחשיב מה שמושג אצלו בשכל, בזמן שהדעת מחייבת אותו. מה 
שאין כן ללכת נגד השכל, עשיה כזאת מבוזה היא, כי זה נקרא פתי, 
%break
כמה שאמרו חז"ל על הפסוק "מי פתי יסור הנה" - זה משה, שהכונה 
היא על בחינת האמונה. כי משה רבנו עליו השלום נקרא משה רעיא 
מהימנא, שהוא בעל האמונה, שהוא נטע את האמונה בכלל ישראל.
%S (הרב"ש. רשומה 159. "צורך וחשיבות לימוד האמונה")
%break
%letter 8
8. שקול היה משה נגד כל ישראל". ולמדנו מזה "כי רועה העם, הוא 
ממש כל העם", כי האמונה שיש באדם זהו כל האדם. כלומר, אם יש 
לו בחינת משה, הנקראת אמונה, כבר כל העם צדיקים. 
%break
זה שאומר, אם הוא זכה - כל העם צדיקים. כי זכה נקרא, שרועה שלו 
הוא בחינת אמונה, הנקרא משה.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "מהו רועה העם הוא כל העם, בעבודה" 1988)
%break
%letter 9
9. אמרו חז"ל "שקול משה כנגד ששים ריבוא" (שיר השירים א'), היינו 
שמשה רבנו עליו השלום, היה זוכה לשיעור התגלות אלקות, מה 
שהיה מוכן להתגלות לכלל ישראל. 
%break
וזה מה שכתוב, "שכינה מדברת מתוך גרונו של משה", היינו שמשה 
זכה להתגלות הכללי, הנקרא שכינה.
%S (הרב"ש. רשומה 17. "ענין שכינה")
%break
%letter 10
10. "משה עבדו", נקרא "אמונת חכמים". כל מה שחכמים אומרים 
נקרא "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", שמאמינים שמשה קיבל תורה מפי 
הקדוש ברוך הוא. ואתפשטותיה דמשה הוא בכל דרא ודרא. 
%break
לכן אמונת חכמים נמשכת על המשכיות ד"משה עבדו". וזה נקרא 
תורה שבעל פה. וכל רב מוסר להכלל מה שקיבל מרבו.
%S (הרב"ש. רשומה 199. "תורה שבעל פה")
%break
%letter 11
11. כתוב אצל משה "ויסתר משה פניו", היינו שראה כל הסתירות, 
והחזיקם ע"י התאמצות בכח האמונה למעלה מהדעת. וכמו שאמרו 
חז"ל "בשכר ויסתר משה פניו כי ירא מהביט, זכה לתמונת ה' יביט".
%S (בעל הסולם. שמעתי. ל"ג. "ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן")
%break
%letter 12
12. כתוב "אין להקב"ה בבית גנזיו, אלא אוצר של יראת שמים 
בלבד". אמנם יש לפרש מהו יראה, שזהו הכלי, שמהכלי הזו עושים 
אוצר, ומכניסים לתוכו כל הדברים החשובים. 
%break
אז זצ"ל אמר, יראה הוא כמ"ש אצל משה, שאמרו חז"ל "בשכר ויסתר 
משה פניו כי ירא מהביט, זכה לתמונת ה' יביט". וענין יראה הוא, 
שמתירא מפני התענוג הגדול שיש שם, ולא יוכל לקבלו בעל מנת 
להשפיע. 
%break
ובשכר זה, שהיה לו יראה, בזה עשה לעצמו כלי, שיוכל לקבל בתוכו 
השפע עליונה. וזהו עבודתו של אדם, וחוץ מזה אנו מתיחסים הכל להבורא.
%S (בעל הסולם. שמעתי. ל"ח. "יראת ה' הוא אוצרו")
%break
%letter 13
13. כשבא ישראל לקבל התורה, ויוליכן משה לתחתית ההר, כמ"ש 
"ויתיצבו בתחתית ההר", (הר פירוש הרהורים), שמשה הוליכן לסוף 
המחשבה, והבנה, ושכל, שאין מדרגה למטה הימנו. ורק אז, שהסכימו 
על מצב כזה, ללכת בו בלי שום נדנוד ותנועה,  
%break
אלא להשאר במצב כזה, כאילו היה להם גדלות הכי גדולה, ולגלות על זה 
שמחה. שזה סוד "עבדו ה' בשמחה". היינו, כי בזמן הגדלות, לא שייך 
לומר, שנותן להם עבודה שיהיה בשמחה. כי בזמן הגדלות, השמחה בא מאליו. 
%break
אלא על הזמן הקטנות ניתן להם עבודה של שמחה. ואז, בזמן הקטנות, 
שיהיה להם שמחה, אעפ"י שהם מרגישים קטנות. זהו עבודה גדולה. וזה 
נקרא "עיקר אצילות של המדרגה", שהוא בחינת קטנות. ובחינה זו צריך להיות בקביעות. 
%break
והגדלות הוא רק תוספת. וצריכים להשתוקק על העיקר, ולא על התוספות.
%S (בעל הסולם. שמעתי. נ"ג. "ענין הגבלה")
%break
%letter 14
14. "תסתפק לעליונים ולא ימסרו ביד משה". שיתן התורה בזמן 
שהאדם במעלה. ולא ימסרו ביד משה, שמשה נקרא רעיא מהימנא, 
שידי משה נקרא בחינת אמונה. אז השטן מקטרג ואומר, שאין זה 
באפשרות, שהתורה תתקבל בזמן שאין האדם ראוי לה, 
%break
אלא העצה היא - בידי משה יש יכולת להתקבל, היינו בבחינת אמונה, 
שאז הוא למעלה מדעת, ושם אינו נוהג שום קושיות, כי כל הקושיות 
הוא רק בתוך הדעת.
%S (הרב"ש.רשומה 691. "תורה ניתנה בחשאי")
%break
%letter 15
15. לשם איזה צורך ערך השי"ת את כל הכבודה הזאת? אלא הוא 
כדי להעלותו למדרגה יותר נכבדה וחשובה, שירגיש את אלקיו, כמו 
הרגשה האנושית שכבר מוקנית לו. וכמו שיודע ומרגיש את רצונותיו 
של חברו, כן ישכיל בדרכי השי"ת וכו', 
%break
כמו שכתוב אצל משה רבינו ע"ה: "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים 
כאשר ידבר איש אל רעהו". וכל אדם יכול להיות כמשה רע"ה כנודע. 
ובלי ספק כלל וכלל, לכל מי שמסתכל על ההתפתחות שבבריאה 
שלפנינו, יבין ויתברר לו העונג הגדול של הפועל, 
%break
אשר פעולתו, הולכת ומתפתחת, עד שנקנה לו ההרגשה הנפלאה 
הזו, שיוכל לדבר ולהתעסק עם אלקיו, כאשר ידבר איש אל רעהו.
%S (בעל הסולם. "תורת הקבלה ומהותה")
%break
%letter 16
16. האדם צריך ליחד הכל לה', היינו, אפילו היציאות נמשך ממנו ית'. 
וכשזוכה, אזי הוא רואה, שבין היציאות ובין ההכנסות, הכל ממנו יתברך.
%break
ועל ידי זה הוא מוכרח להיות עניו. כיון שהוא רואה, שהכל השם ית' 
עושה, בין היציאות ובין ההכנסות. וזה ענין הנאמר אצל משה ענותן 
וסבלן, שצריכים לסבול את השופלות. 
%break
היינו, שבכל מדרגה ומדרגה הוא צריך להחזיק את השופלות. וברגע 
שעוזב את השופלות, תיכף נאבד ממנו כל המדרגות "משה", שכבר 
השיג. ודי למבין.
%break
וזה ענין סבלנות. שענין שופלות יש אצל כל אחד ואחד, אלא לא כל 
אחד מרגיש את שופלות לדבר טוב. נמצא שלא רוצים לסבול. 
%break
מה שאין כן משה רבינו עליו השלום, סבל את הענוות. לכן נקרא עניו. 
היינו, שהיה לו שמחה מהשופלות.
%S (בעל הסולם. שמעתי. קכ"א. "היתה כאניות סוחר")
%break
%letter 17
17. כתוב: "ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי, וכו' כי יאמרו לא נראה 
אליך ה'". פירוש, דכיון שפה דקדושה היה בגלות, בסוד "כי כבד פה 
וכבד לשון אנכי". לכן היה משה רעיא מהימנא [הרועה הנאמן], טוען 
לפני השי"ת "והן לא יאמינו לי", 
%break
כי אם אפילו אקשר את ישראל עמי ואוריד להם איזה השפעה, הלא 
קלי' פרעה מוצצת וחומסת אותה מעמהם. ואע"ג שדביקים עמי, עם 
כל זה לא ישמעו בקולי. פירוש, שבעוד שיש להם שליטה לקליפת 
פרעה, ופה ודבור בגלות, 
%break
מכל מקום אם היו מאמינים ברעיא מהימנא כראוי, היו יכולים בני 
ישראל לשמוע בקולו של משה, שהוא למעלה מפה ודבור, ואם היו 
מתחזקים בזה, ודאי היו נצולים מקליפת פרעה.
%S (בעל הסולם. אגרת י')
%break
%letter 18
18. בזמן שהאדם מרגיש את שפלותו, הוא צריך להאמין שזה בא לו 
מצד הקדושה, וזהו כעין שכתוב אצל משה (שמות שלישי), "ויצא אל 
אחיו וירא בסבלותם, וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו, וירא כי 
אין איש".
%break
ובדרך עבודה יש לפרש, דוקא בזמן שיש להאדם בחינת משה, 
הנקרא, בחינת תורה, הוא יכול לראות איך איש מצרי, היינו הרצון 
לקבל לעצמו, הוא אומר, שהוא נקרא, איש, ועם הכח הזה הנקרא, 
בחינת תורה, הוא רואה שמכה את איש עברי, 
%break
היינו שאצל עברי, איש נקרא, דוקא שאינו עושה מעשה בהמה, כלומר 
שאיש נקרא, שאין הוא משתמש עם הרצונות של בהמות, וזה 
שכתוב, "וירא כי אין איש", היינו שאף פעם לא תצא ממנו איש מכח עצמו. 
%break
וזהו מטעם שיש להאדם בחינת משה, שהוא בחינת רעיא מהימנא, 
(שהוא בחינת רועה את האמונה לכלל ישראל), הכח הזה מעורר את 
האדם לראות את האמת, שאף פעם האדם לא ישיג בחינת איש מכח עצמו, 
%break
וזה שכתוב, "וירא כי אין איש", זה גורם לו שיבקש מה' שיתן לו 
בחינת אמונה בה', שע"י זה הוא יבוא לידי דביקות בה'.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "מהו כי אני הכבדתי את לבו, בעבודה" 1991)
%break
%letter 19
19. אמר אאמו"ר זצ"ל על הפסוק, שאמר הקב"ה למשה (שמות, 
חמישי) "ויאמר אליו ה', מזה בידך. ויאמר, מטה. ויאמר, השליכהו 
ארצה, ויהי לנחש. וינס משה מפניו". ואמר, שידים של משה נקראים 
בחינת אמונה. וזה הוא בחינת מטה בחשיבות. 
%break
כי האדם משתוקק רק לידיעה, ובמקום שהוא רואה, שמצד השכל אין 
הדבר הזה, שהוא רוצה להשיג, אין לו שום מציאות להשיג את הדבר. 
כי הוא טוען, שכבר הוא השקיע בעבודה זו, שנוכל לעשות הכל לשם 
שמים, הרבה יגיעה, ולא זז כמלא הנימא. 
%break
אם כן, הגוף אומר לו, תייאש עצמך מדבר זה, ואל תחשוב, שיהיה 
פעם, שאתה כן תוכל להשיג אותה. לכן כלך מדרך הזה. אז אמר לו 
הקב"ה, השלכהו ארצה, היינו שכך אתה תעשה לפני העם ישראל.
%S (הרב"ש. מאמר 35 "חמשה עשר באב" 1986)
%break
%letter 20
20. אם כוונתו בזה היא בכדי להגיע לשם שמים ולא לתועלת עצמו, 
מזה הוא יכול לזכות לבחינת "מושיען של ישראל", הנקרא בחינת 
משה, כמו שאמרו חז"ל "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא".
%break
ואם הוא יזכה לבחינת משה, הנקרא מושיען של ישראל, שהוא יושיען 
לצאת ממצרים, לכן צריכין לראות מראש, בכדי למנוע אותו שלא יגיע 
למצב שיצא מגלות מצרים.
%break
אבל מאיפה יכולים להודע שהוא הולך בעל מנת להשפיע, כי עדיין 
הוא נמצא בתוך מצרים, שהיא בחינת לתועלת עצמו ולא בעל מנת להשפיע. 
%break
אלא הוא רוצה לזכות עכשיו לזה, ועל זה אמרו סימן מסר להם, "זכר 
פניו למטה, ונקבה פניה למעלה".
%S (הרב"ש. רשומה 923. "ויאמר בילדכן את העבריות")
%break
%letter 21
21. "וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה'". צריך להבין, מה 
משמיענו האמירה הזו. וכנראה זה מכוון על שאלת משה רבנו עליו 
השלום שנאמר בסוף פרשת שמות, שכתוב "ומאז באתי אל פרעה 
לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת לעמך".
%break
שענין שאלת משה היה, שבזמן שאמר להם שצריכין לעבוד בבחינת 
לשמה, וכולם חשבו שעבודתן יהיה ביתר שאת וביתר עוז. והעובדא 
היתה להיפך, שנחלשו מהעבודה.
%break
אם כן צעקו למשה, איזה טוב עשית לנו, שהבטחת לנו שנצא מגלות 
מצרים, היינו שהדעת שלנו היא בגלות, ועל ידי הדרך שאתה נותן לנו 
שנעבוד לשמה, אזי אנחנו נצא לחרות משעבוד הגוף הנקרא פרעה. 
%break
ולמעשה אין לנו חמרי דלק. אם כן הדעת שלנו מחייבת שהמטרה 
הנשגבה שיש בידך אין אנחנו יכולים לקבל. ולזה באה התשובה, 
"וידבר אלקים אל משה". אלקים הוא בחינת טבע, שמבחינת הטבע, 
אתם צודקים, שאין לכם חמרי דלק שתוכלו להמשיך בעבודתכם. 
%break
"ויאמר אליו אני ה'", ה' הוא מדת הרחמים, שמבחינת רחמיו יתברך 
יכולים להמשיך כוחות וחמרי דלק שלמעלה מהטבע ולמעלה מהדעת, 
שעל זה אין להם כבר מה להתוכח. משום שכל הויכוחים שהאדם יכול 
להסתייע הוא רק מה שהדעת מחייבתו. 
%break
מה שאין כן למעלה מהדעת הכל יכול להיות, רק שצריכים להתגבר 
בבחינת אמונה, שהשם יתברך יכול לעזור בבחינת למעלה מהטבע. 
ובעצם אי אפשר לקבל משהו מלמעלה מהטבע, מטרם שהאדם בא 
לידי החלטה שאין הדבר יכול להיות בתוך הטבע.
%break
ורק לאחר שבא לידי יאוש מבחינת הטבע, אז הוא יכול לבקש עזרה 
מן השמים, שיעזרו לו למעלה מהטבע.
%S (הרב"ש. רשומה 924. "וידבר אלקים אל משה")
%break
%letter 22
22. מטרם שבא משה לעם ישראל בשליחות מה', שהוא רוצה להוציא 
אותם ממצרים, היה עם ישראל עוסקין בעבודת ה', אלא שהיו 
משועבדים לפרעה מלך מצרים. 
%break
שענין פרעה מלך מצרים הוא הרצון לקבל שיש בהנבראים, שהוא לא 
מסוגל לעשות שום דבר, אלא לתועלת עצמו. והוא השולט בכל 
הנבראים, והוא מיצֵר לכל אלה שרוצים לצאת מרשותו, היינו לעבוד 
לטובת הזולת.
%break
ומשה בא לעם ישראל, ואמר להם שה' רוצה להוציא אתכם מתחת 
שליטת פרעה, היינו להוציא כל אחד ואחד מעם ישראל מתחת 
שליטת פרעה שלו, הנמצא באופן פרטי אצל כל אחד ואחד.
%break
ולפי זה כל אחד מבין, ששליחותו של משה שצריכים לכנס בעבודה 
דלשמה, אז השכל מחייב, שעתה אם מתחילין ללכת בדרך האמת, 
היינו לטובת ה', שהוא שיהיה לכל אחד בעת עשיית עבודת ה' כונה 
בעל מנת להשפיע, 
%break
אז בטח שכל אחד ואחד יתחיל עכשיו את עבודתו ביתר שאת 
ובהתלהבות גדולה. והתשוקה תהיה כל כך גדולה עד שיהיה קשה לו 
לפרוש את עצמו לרגע קט, בכדי שיחשוב גם על צרכי גשמיים, 
הנחוצים ביותר, מסיבת שעכשיו הוא עוסק רק לשם שמים. 
%break
והגם שעוד לא נכנס בעבודה זו, שיהיה לו הרגשה כזו שעובד לשם 
שמים, מכל מקום היות שהוא רוצה ללכת על דרך האמת, בטח 
שהגוף יסכים לו יותר מכפי שהיה עובד שלא על דרך האמת, היינו 
לשמה.
%break
אבל במציאות הוא להפך. כי דוקא בזמן שרוצים ללכת בדרך לשמה, 
אז הגוף מתחיל להתנגד, ואז מתחיל כל הטענות שלו, היינו טענת 
פרעה מלך מצרים, שהוא טענת "מי ה' אשר אשמע בקולו" וכו', וכן 
טענת הרשע שטוען, "מה העבודה הזאת לכם". 
%break
ואז מתחיל העבודה ללכת בכבדות, וכל פעם הוא צריך להתגברות 
יתירה.
%S (הרב"ש. רשומה 877. "ג' תפילות - ב'")