ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author חגי ישראל
%book שמיני עצרת ושמחת תורה סוכות 2020
%break
%H שמיני עצרת ושמחת תורה - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%H שמיני עצרת
%break
%letter 1
1. כתוב, עצרת תהיה לכם. עצרת, שפירושו אסֵפה, המלכות, מקום 
שמתאסף הכול אצלה, כי היא בית קיבול לכל האורות העליונים. 
תהיה לכם, ולא לאחר, שאין לס"א חלק בו, אלא שאתם תשמחו 
באדונכם והוא עימכם. 
%break
ועל זה כתוב, שִמחו בה' וגילו צדיקים והַרְנינו כל יִשְׁרֵי לב.
%S (זוהר לעם. פינחס, מאמר "ניסוך המים", סעיף 895)
%break
%letter 2
2. בשמיני עצרת עתידים להשתעשע עם המלך, לקחת ממנו ברכות 
על כל ימות השנה. ובשמחה ההיא נמצאים עם המלך ישראל לבדם. 
ומי שיושב עם המלך ולוקח אותו לבדו, כל מה שרוצה הוא מבקש, 
והמלך נותן לו. 
%break
וע"כ ישראל מתחילים לקבל הברכות, והעמים עכו"ם מסיימים 
ברכותיהם. וע"כ כתוב, אהבתי אתכם אמר ה'.
%S ("זוהר לעם". צו. מאמר "ד' מינים והושענא רבה", סעיף 119)
%break
%letter 3
3. כל מגמתינו ביום השמיני עצרת, שיתייחד הקב"ה עם הכנסת 
ישראל ולהמשיך כל אורות העליונים אל המלכות שמים, ועיקר היחוד 
הוא על ידי התורה ואורייתא וקב"ה וישראל חד. 
%break
ועל ידי עסק התורה והבל פיו של האדם, הוא מייחד את הקב"ה עם 
הכנסת ישראל, שנשמותיהם של ישראל הם קשורים באותיות התורה, 
שעל ידי ההבל ועסק התורה, נמשכין אורות העליונים אל המלכות 
ונמתקין כל הגבורות, 
%break
שאז הוא גמר היחוד והזיווג, שאז מתייחד קב"ה עם הכנסת ישראל 
והם מתדבקין אז בשורש שורשם, וזהו "ביום השמיני עצרת תהיה 
לכם", שאז תדבקו בעצרת שהוא אור אין סוף ב"ה.
%S (מאור ושמש. רמזי שמיני עצרת)
%break
%letter 4
4. שמיני עצרת חג בפני עצמו. בו נביעת התורה, להשקות האילן, 
שהוא נטוע בגן, ושורשיו וענפיו. הוא כמו חוּג הארץ, שכל חגים 
נחגגים בה.
%S ("זוהר לעם". תיקוני הזוהר, תיקון שלוש עשרה)
%break
%letter 5
5. ביום הזה יוצאים ישראל ברושם המלך בשיר תהילה, נכנסים 
לסוכה, אתרוג בשמאל, לולב בימין, הכול רואים שישראל רשומים 
ברשימות המלך הקדוש, פותחים ואומרים, אשרי העם שככה לו.
%break
ואפילו אוה"ע שמחים בשמחה הזו ומתברכים ממנה. וע"כ מקריבים 
קורבנות עליהם בכל יום, לשים עליהם שלום, ויתברכו ממנו. מכאן 
והלאה, יום אחד של המלך העליון, ששמח בו עִם ישראל, 
%break
כמ"ש, ביום השמיני עצרת תהיה לכם. שיום זה מן המלך לבדו, 
ששמחתו היא בישראל.
%break
בדומה למלך שהזמין אושפיזין, אורחים, והשתדלו בהם כל בני היכלו. 
לבסוף, אמר המלך לבני היכלו, עד עתה אני ואתם השתדלנו כולנו 
באורחים והקרבתם קורבנות על כל שאר העמים בכל יום, שבעים 
פרים. 
%break
מכאן והלאה, אני ואתם נשמח יום אחד, כמ"ש, ביום השמיני עצרת 
תהיה לכם. לכם, להקריב קורבנו עליכם.
%S ("זוהר לעם". פרשת ויחי, מאמר "ד' מינים", סעיפים 231-230)
%break
%letter 6
6. בשמיני עצרת נתגלין בחינת המים טהורים, כי אז מתחילין 
להתפלל על המים, ואז נשלם בחינת תקון המלכות וזוכין לאמונת 
חכמים בשלמות, ואז נשלם התורה. כי עקר שלמות התורה הוא על 
ידי אמונת חכמים, ועל כן משלימין ומסימין התורה אז, 
%break
וכל אחד לוקח את התורה ומקיפין את השלחן ועושין שמחת תורה, כי 
כל אחד מישראל יש לו חלק בהתורה. ואז נכללין כלם יחד ונכללין כל 
חלקי התורה ביחד, כי החלק שיש לכל אחד מישראל בתוך התורה זה 
בחינת ספר תורה שלו, 
%break
וכל אחד ואחד עם חלקו וספרו שיש לו בהתורה, נכללין יחד, ואז יש 
להתורה שלמות, ואז נמתקין כל הצמצומים וכל הדינים שבעולם. ועל 
כן כל אחד ואחד עולה לתורה אז, כדי שתהיה התורה כלולה מכל 
נפשות ישראל יחד, שהם כלליות כל חלקי התורה, 
%break
ואז נכללת התורה בשרשה שהוא חכמה עלאה, שזהו בחינת 
בראשית. ואז כשנכללין כלם יחד נעשה שמחה, בחינת אור צדיקים 
ישמח, על כן זוכין אז לשמחה, בחינת שמחת תורה.
%S (ליקוטי הלכות. הלכות הושענא רבה, הלכה ב')
%break
%H שמחת תורה
%break
%letter 7
7. מובא בשער הכוונות, שתורה נקרא זעיר אנפין, שבאם הוא משפיע 
למלכות, כלומר שמלכות כבר מוכשרת לקבל את השפע, לכן זעיר 
אנפין, שנקרא תורה, הוא שמח. וזה נקרא שמחת תורה. 
%break
וזה אפשר לפרש על פי מה שאמר אאמו"ר זצ"ל, שהאדם צריך 
לשמוח בזה, שיש שמחה לבורא מזה, שיכול להשפיע לתחתונים.
%S (הרב"ש. 894. "שמחת תורה")
%break
%letter 8
8. צריכים לזכור את הכלל הידוע, שאין אור בלי כלי. כלומר, אי אפשר 
להיות מילוי בלי חסרון. שאי אפשר להנות משום דבר, אם אין 
השתוקקות לזה. 
%break
וההשתוקקות להדבר, זה נקרא, הכנה, שפירושו, צורך, והצורך 
להדבר קובע את ההשתוקקות, וגודל התענוג נמדד לפי גודל 
ההשתוקקות.
%break
ובאמור יוצא, שקודם מתן תורה היה צריך להיות הכנה לקבלת 
התורה. אחרת אי אפשר להיות שמחת התורה. דהיינו, שהם היו 
צריכים להכין צורך לקבלת התורה, שהצורך מביא ההשתוקקות כנ"ל. 
%break
ולפי ערך ההשתוקקות, באותו שיעור יכולים להנות מהתורה.
%S (הרב"ש. מאמר 18 "הכנה לקבלת התורה מהו - א'" 1987)
%break
%letter 9
9. בזמן שבאה לאדם הארה מלמעלה, אפילו בזמן שהאדם עדיין לא 
בא לבחינת טהרה - ומכל מקום אם האדם לוקח את ההארה הזו 
בכדי להגביה את עצמו משפלותו, ולהתקרב על ידי זה לבחינת 
השפעה, אזי נקרא שהשלא לשמה מביא לו לשמה. 
%break
היינו שהולך על דרך התורה. וזה נקרא "מי ששמח במועדים" - שענין 
מועד היינו יום טוב, ובטח שאין לך יום טוב יותר גדול, מבזמן שמאירה 
לאדם איזו הארה מלמעלה, שמקרבתו לה'.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". רמ"ב. "מהו הענין לשמח העניים ביום טוב, בעבודה")
%break
%H השמחה מלימוד התורה
%break
%letter 10
10. צריכים לתת תמיד תשומת לב בעת הלמוד, מה המטרה שלו 
מלמוד התורה, היינו מה הוא צריך לדרוש מהלמוד התורה. אז 
אומרים לו, שהוא צריך לבקש קודם על "כלים", 
%break
היינו שיהיו לו כלים דהשפעה, המכונה "השתוות הצורה", שבזה 
מסתלק הצמצום וההסתר, שנעשה לגבי הנבראים. ובשיעור זה 
מתחיל להרגיש את הקדושה, ומתחיל להרגיש טעם בעבודת ה'. 
%break
ואז הוא יכול להיות בשמחה, משום שקדושה מולידה שמחה, ששם 
מאיר האור דלהטיב לנבראיו.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)
%break
%letter 11
11. אם יש לו רצון להרבות במעשים טובים ובלימוד התורה ואינו יכול, 
אל להצטער על זה אלא להיות בשמחה בזמן עבודת הימין. וכמה 
שהוא יכול לעשות יהא שמח בחלקו, 
%break
ויתן שבח והודיה לשמו על מה שניתן לו שרות קט לשמש את המלך, 
אפילו רגע ביום או אפילו רגע ביומים, יהיה דבר זה אצלו כמוצא שלל 
רב.
%break
ואפילו שהוא מעשה כפשוטו, היינו בלי חיות, מכל מקום הוא צריך 
להשתדל להיות בשמחה, ויקבל חיות מזה שניתן לו לשמש את 
המלך. ובצורה כזאת, היינו על דרך השלימות, הוא צריך בזמן 
הלימוד. 
%break
וזה נקרא בחינת תורה שהיא ימין, כמו שכתוב "מימינו אש-דת". ועל 
כל הזדמנות הוא מחויב לתת שבח לה'.
%S (הרב"ש. אגרת ל"ו)
%break
%letter 12
12. הנה השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים: אם המעשים 
הם של קדושה, אז מתגלה על ידי זה שמחה. אבל צריכים לדעת, 
שיש גם כן בחינת קליפה. ובכדי לדעת, אם זה קדושה, הבירור הוא 
ב"דעת", שבקדושה יש דעת, מה שאין כן בס"א אין דעת, 
%break
כי "אל אחר אסתרס ולא עביד פירי [אל אחר נסתרס ואינו עושה 
פירות]". לכן, כשמגיע לו שמחה, הוא צריך לעיין בדברי תורה, בכדי 
שיתגלה לו דעת התורה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". נ"ח. "השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים")
%break
%letter 13
13. אם האדם, בזמן שמקבל את התענוג מה', הוא משתדל לשמח 
את המלך, בזה שהוא מקבל בעל מנת להשפיע להקב"ה, והשמחה 
שלו היא מזה, שמשתדל לכוון בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו, 
%break
היות שע"י זה הוא משיג כלי דהשפעה, ועם הכלי הזה הוא משמח 
את הבורא, מסיבת היות שמטרת הבריאה היא להטיב.
%break
ומזה יש שמחה לה', שעכשיו ה' יכול לתת טוב ועונג להאדם, מסיבת 
שהאדם מוכשר עכשיו לקבל בעל מנת להשפיע, ואז יקוים מה שכתוב 
"ישמח ה' במעשיו", שפירושו, במעשה הבריאה, שרצונו להטיב לנבראיו.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהי סעודת חתן" 1989)
%break
%H הסגולה בלימוד התורה
%break
%letter 14
14. התורה, שאנו עוסקים בה, הוא בכדי להגיע להכניע את היצר 
הרע. כלומר, ולהגיע לידי דביקות בה', שכל מעשיו יהיו אך ורק בעמ"נ 
להשפיע. 
%break
זאת אומרת, בכוחות עצמו אין לאדם שום מציאות, שיהיה בידו כח 
ללכת נגד הטבע. כי ענין מוחא וליבא, מה שהאדם צריך להשתלם 
בהם, הוא מוכרח לקבל סיוע. והסיוע הוא ע"י התורה. 
%break
כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". שמתוך 
שמתעסקים בה, המאור שבה מחזירם למוטב.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 15
15. אין האדם יכול לעשות משהו לשם שמים. ורק ע"י מאור התורה 
יתקן הלב, שהלב נקרא רצון. ומצד הטבע הוא רצון אך לקבל. ואיך 
האדם יכול ללכת נגד הטבע. לכן אמר הקב"ה "בראתי יצר הרע, 
בראתי תורה תבלין". 
%break
נמצא, שהוא לומד תורה לא בשביל המוח, להבין. אלא זה שלומד 
להבין, הוא כדי להגיע לדביקות עם הקב"ה, המלובש בתורה, שזה 
שייך להלב. וע"י המאור שיקבל, הוא מחזירו למוטב. 
%break
כלומר, שהרצון לקבל לתועלת עצמו יכול לקבל כח מלמעלה, שיהא 
בידו לעשות מעשים לשם שמים.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 16
16. מועיל להוציא המאור מהתורה, אם הוא מכוון בעת התעסקותו 
בתורה, שהוא לומד בכדי לקבל את השכר של התורה, הנקרא 
"מאור". אז מועיל לו לימוד תורה. 
%break
מה שאין כן כשהוא מסיח דעת מהמטרה של לימוד התורה, אין 
התורה מועילה לגמור את המלאכה של עשיית כלי דהשפעה, ולא 
להשתמש עם הכלי קבלה לתועלת עצמו. 
%break
אחרת התורה שלו הולכת ונעלמת ממנו. כלומר, כח התורה, שהיה 
צריך להכניע את היצר הרע, הכח הזה מתבטל. וזה שכתוב "וכל 
תורה, שאין מלאכה", 
%break
היינו שלא מכוון, שהתורה יעשה את המלאכה, להפוך את הכלי קבלה 
שיהיו בעמ"נ להשפיע, "סופה בטלה". כלומר, הכח הזה מתבטל.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 17
17. בכדי להרגיש את החיים שבתורה, האדם צריך להכנה דרבה, 
להכשיר את גופו, שיהא מסוגל להרגיש את החיים שבתורה. לכן 
אמרו חז"ל, שצריכים להתחיל בשלא לשמה, וע"י המאור התורה, 
שישיג בזמן שעדיין נמצא בשלא לשמה, זה יביאהו לשמה, 
%break
כי המאור שבה מחזירו למוטב. ואז תהיה לו היכולת ללמוד לשמה, 
היינו לשם התורה, הנקראת "תורת חיים", משום שכבר ישיג את 
החיים שבתורה, 
%break
כי המאור שבתורה יתן הכשרה להאדם, שתהיה לו היכולת להרגיש 
את החיים, הנמצא בתורה.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 18
18. אלו אנשים, שהם עוסקין בתורה לאו דוקא בכדי שידעו את 
הדינים וההלכות, שידעו איך לקיים את המצות, אלא שיש להם עוד 
תפקיד נעלה, שהם לומדים תורה, בכדי לתקן את הלב, הם נקראים 
"חכמי לב". היות שכל דבר נקרא על שם הפעולה. 
%break
לכן התורה מה שלומדים תורה על כוונה זו, נקרא "חכמי לב" ולא 
"חכמי מוח", היות שהם צריכים את התורה לתיקון הלב.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 19
19. האדם צריך להשתדל לעשות מאמץ גדול, מלפני שהולך ללמוד, 
בכדי שהלימוד שלו יעשה פירות ותוצאות טובות. כלומר, שהלימוד 
יביא לו את המאור התורה, שעל ידו תהיה היכולת להחזירו למוטב. 
שאז ע"י התורה הוא נעשה לתלמיד חכם. ומהו תלמיד חכם. 
%break
אמר אאמו"ר זצ"ל, תלמיד היינו שלומד מחכם. כלומר, שהקב"ה 
נקרא "חכם". והאדם, הלומד ממנו, הוא נקרא "תלמיד של חכם". ומה 
האדם צריך ללמוד מהקב"ה. הוא אמר, שהאדם צריך ללמוד מהקב"ה 
רק דבר אחד. 
%break
כמו שידוע שהקב"ה רצונו הוא רק להשפיע, כמו כן האדם גם כן צריך 
ללמוד ממנו להיות משפיע. זה נקרא "תלמיד חכם".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 20
20. התורה נתנה דווקא למי שיש לו חיסרון. והחיסרון הזה נקרא 
"חושך". וזה שכתוב "התורה נתנה מתוך החושך". כלומר, שמי 
שמרגיש חושך בחיים שלו, בזה שאין לו כלים דהשפעה, אז הוא 
מוכשר לקבלת התורה, 
%break
בכדי שעל ידי התורה "המאור שבה מחזירו למוטב", אז הוא ישיג 
כלים דהשפעה, ועל ידם יהיה מוכשר לקבל את הטוב והעונג, שב' אלו 
נכללים בהתורה:
%break
%letter א
א. הכלי, שהוא רוצה להשפיע. ב. אחר כך הוא מקבל את הטוב 
והעונג לתוך כלים דהשפעה.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "מהו שהתורה נתנה מתוך החושך בעבודה" 1988)
%break
%letter 21
21. אם אין בתחילת לימודו, שהאדם הולך ללמוד, שרוצה על ידי זה 
להגיע לבחינת "אמונה שלימה". שזה יכול להשיג על ידי המאור 
שבתורה, בזה שהוא רוצה להתדבק בהלובש, שהוא מלובש בהתורה. 
שהוא נותן את מאור התורה, ולא אחר. 
%break
נמצא, שהוא לומד תורה, שהם לבושיי של הקב"ה. ועל ידם הוא רוצה 
להגיע לאמונה שלימה, להתדבק בהלובש, שהוא הנותן התורה. ויש כבר 
כאן ייחוד של ג' בחינות: 
%break
א. אורייתא, שהם לבושיי הקב"ה, ב. קוב"ה, שהוא מלובש בהתורה, 
ג. ישראל, האדם, הלומד תורה על הכוונה הנ"ל. וזה נקרא "ייחוד", 
הנקרא "אורייתא וקב"ה וישראל חד הוא".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)