ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book ההבדל בין לימוד חכמה ללימוד תורה
%break
%H ההבדל בין לימוד חכמה ללימוד תורה - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%letter 1
1. מה זה תורה ומלאכה בעבודה. התשובה היא, שלומד התורה בכדי 
שתהיה לו היכולת לעשות את המלאכה, שזה נקרא "אשר ברא 
אלקים לעשות". כלומר, שהנבראים צריכים לעשות את המלאכה 
"להפוך את הרצון לקבל לרצון להשפיע", 
%break
שע"י זה תהיה להם דביקות, שהוא בחינת השתוות הצורה. וגם יוכלו 
לקבל את הטוב והעונג, שזהו מטרת הבריאה.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 2
2. ענין "תורה ומלאכה" הכוונה שלומד תורה בכדי שהתורה יביא לו 
את המאור התורה, שע"י זה תהיה לו היכולת להפוך את הכלי 
דקבלה, שיהיו בעמ"נ להשפיע, 
%break
שעם הכלים האלו הוא יזכה לדביקות ה', הנקרא שלומד תורה לשמה.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 3
3. התורה, שאנו עוסקים בה, הוא בכדי להגיע להכניע את היצר הרע. 
כלומר, ולהגיע לידי דביקות בה', שכל מעשיו יהיו אך ורק בעמ"נ 
להשפיע. זאת אומרת, בכוחות עצמו אין לאדם שום מציאות, שיהיה 
בידו כח ללכת נגד הטבע. 
%break
כי ענין מוחא וליבא, מה שהאדם צריך להשתלם בהם, הוא מוכרח 
לקבל סיוע. והסיוע הוא ע"י התורה. כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר 
הרע, בראתי תורה תבלין". 
%break
שמתוך שמתעסקים בה, המאור שבה מחזירם למוטב.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 4
4. כתוב "חכמה בגויים תאמין". כלומר, אם האדם אינו מכוון, שע"י 
לימוד התורה הוא יכול להגיע לבחינת אמונה בה', אם כן אין לו שום 
שייכות לתורה. כי תורה נקראת הלבוש עם הלובש ביחד, שהוא 
התורה ביחד עם נותן התורה.
%break
והגם שעדיין לא מרגיש את נותן התורה, מכל מקום מטרת הלימוד 
התורה, הוא בכדי להגיע להרגיש את הנותן התורה. ואם האדם אינו 
שם לפניו את המטרה, שהוא להגיע להנותן התורה, הוא בחינת "גוי", 
כלומר שאין לו צורך לאמונה. 
%break
דהיינו, שיהיה לו צורך לעשות עצות להגיע לבחינת אמונה. לכן הוא 
נקרא עדיין "גוי" ולא בחינת "ישראל". לכן על חכמה, תאמין לו, שיש 
לו. כלומר, רק הלבוש בלי צורך להלובש. 
%break
וזה שכתוב "יש תורה בגויים, אל תאמין", כנ"ל, כי אין לו שייכות 
לתורה.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 5
5. האדם צריך לכוון לפני לימוד התורה את הסיבה, שבשבילה הוא 
לומד עכשיו תורה. כי כל מעשה צריך להיות איזה מטרה, שהיא 
הסיבה, שעושה עתה המעשה. 
%break
וזהו כמו שאמרו חז"ל "תפלה בלי כוונה, כגוף בלי נשמה". לכן מטרם 
שהוא הולך ללמוד תורה, הוא צריך להכין את הכוונה.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 6
6. ענין "תאמין" או "לא תאמין" גם כן אין אומרים לגבי שני גופים. 
אלא "תאמין" ו"לא תאמין" הכוונה על האדם עצמו, שהאדם בעצמו 
צריך לתת תשומת לב, אם יש לו תורה או חס ושלום אין לו תורה. 
%break
היות שהאדם מתייגע עצמו ונתן כוחות, בודאי הכוונה בכדי לזכות 
לתורה. והאדם חושב, שגם בלי הכוונה "להגיע לבחינת אמונה 
שלימה" הוא יכול לזכות לתורה. על זה אמרו חז"ל, שהאדם צריך 
לדעת, שאי אפשר לזכות לבחינת תורה בלי אמונה שלימה.
%break
לכן האדם צריך לתת תשומת לב לפני הלימוד התורה, שיתן חשבון 
לעצמו, על איזה מטרה הוא נותן את יגיעתו בלימוד התורה. כלומר, 
מהו רוצה להשיג ע"י לימוד התורה. בטח כשהאדם נותן יגיעה, הוא 
מסיבת שחסר לו משהו. 
%break
וע"י היגיעה שהוא נותן, אז יתנו לו מה שהוא חושב שחסר לו, וימלאו 
את חסרונו תמורת היגיעה. והאדם צריך להאמין, כמו שכתוב "יגעתי 
ומצאתי".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 7
7. מי שיש לו אמונה בה', הוא יכול להאמין, שהנותן התורה הוא 
מלובש בהתורה. מה שאין כן גוי, שאין לו אמונה בהקב"ה, איך הוא 
יכול ללמוד תורה. הלא אין הוא מאמין בנותן התורה. 
%break
והוא יכול ללמוד מהתורה רק מהלבוש לבד, ולא מן הלובש, כנ"ל, 
היות שאין לו אמונה. והלבוש החיצון של התורה נקרא בחינת "חכמה 
ולא תורה", כי תורה היא דוקא בזמן שהוא מחובר עם נותן התורה.
%break
ובזה מובן מה שאמרו חז"ל "אם יאמר לך אדם, חכמה בגויים, 
תאמין". משום שהלבוש בלי הלובש הם יכולים ללמוד, שזה נקרא "רק 
חכמה", שאין לו שום שייכות לנותן התורה. 
%break
מה שאין כן "אם יאמר לך אדם, יש תורה בגויים, אל תאמין. היות 
שאין להם שום שייכות להנותן התורה".והיות עיקר העבודה שלנו 
היא להגיע לידי דביקות ה', כמו שכתוב "ולדבקה בו", יוצא שהתורה 
הוא אמצעי להגיע להדבק בו יתברך. 
%break
כלומר, בעת לימוד התורה צריך להיות הכוונה, שנזכה להתחבר עם 
הלובש. וזהו ע"י אמצעית הלבוש, שהוא התורה, שהקב"ה מלובש 
בה.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 8
8. בכדי להרגיש את החיים שבתורה, האדם צריך להכנה דרבה, 
להכשיר את גופו, שיהא מסוגל להרגיש את החיים שבתורה. לכן 
אמרו חז"ל, שצריכים להתחיל בשלא לשמה, וע"י המאור התורה, 
שישיג בזמן שעדיין נמצא בשלא לשמה, זה יביאהו לשמה, 
%break
כי המאור שבה מחזירו למוטב. ואז תהיה לו היכולת ללמוד לשמה, 
היינו לשם התורה, הנקראת "תורת חיים", משום שכבר ישיג את 
החיים שבתורה, 
%break
כי המאור שבתורה יתן הכשרה להאדם, שתהיה לו היכולת להרגיש 
את החיים, הנמצא בתורה.
%S (הרב"ש. מאמר 12 מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 9
9. צריך האדם טרם הלימוד להתבונן, על איזו מטרה הוא רוצה לקיים 
מצות לימוד התורה. כלומר, אם הוא עוסק בתורה מטעם התורה 
בעצמה, כדי לדעת את הדינים של מעשי המצות, איך לקיימם. או 
שלימוד התורה בעצמה, זהו כל כוונתו. 
%break
ובשביל לדעת את ההלכות של מעשי מצות, זהו אצלו ענין אחר 
לגמרי. כלומר, שלומד תורה על ב' מטרות.
%break
אולם גם בזמן שלומד תורה לשם לימוד תורה, גם כן יש להבחין על 
איזו כוונה הוא לומד. כלומר, לקיים מצות ה', כמו שכתוב "והגית בו 
יומם ולילה". או שלומד בכדי לקבל מאור התורה, היות שהוא צריך 
את מאור התורה, בכדי לבטל את הרע שבו. 
%break
כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". נמצא, 
שהוא לומד תורה, בכדי להשיג את התבלין, כמו שאמרו חז"ל "המאור 
שבה מחזירו למוטב".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 10
10. האדם צריך להשתדל לעשות מאמץ גדול, מלפני שהולך ללמוד, 
בכדי שהלימוד שלו יעשה פירות ותוצאות טובות. כלומר, שהלימוד 
יביא לו את המאור התורה, שעל ידו תהיה היכולת להחזירו למוטב. 
שאז ע"י התורה הוא נעשה לתלמיד חכם. ומהו תלמיד חכם. 
%break
אמר אאמו"ר זצ"ל, תלמיד היינו שלומד מחכם. כלומר, שהקב"ה 
נקרא "חכם". והאדם, הלומד ממנו, הוא נקרא "תלמיד של חכם". ומה 
האדם צריך ללמוד מהקב"ה. הוא אמר, שהאדם צריך ללמוד מהקב"ה 
רק דבר אחד. 
%break
כמו שידוע שהקב"ה רצונו הוא רק להשפיע, כמו כן האדם גם כן צריך 
ללמוד ממנו להיות משפיע. זה נקרא "תלמיד חכם".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 11
11. אלו אנשים, שהם עוסקין בתורה לאו דוקא בכדי שידעו את 
הדינים וההלכות, שידעו איך לקיים את המצות, אלא שיש להם עוד 
תפקיד נעלה, שהם לומדים תורה, בכדי לתקן את הלב, הם נקראים 
"חכמי לב".
%break
היות שכל דבר נקרא על שם הפעולה. לכן התורה מה שלומדים תורה 
על כוונה זו, נקרא "חכמי לב" ולא "חכמי מוח", היות שהם צריכים את 
התורה לתיקון הלב.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 12
12. עתה שים לבך ודע, כי כל מצות הכתובות בתורה, או המקובלות 
שתקנו האבות, אף על פי שרובם הם במעשה או בפה, הכל הם לתקן 
הלב. כי כל לבבות דורש ה', וכל יצר מחשבות מבין.
%S (רב אברהם אבן עזרא. יסוד מורא)
%break
%letter 13
13. מה הוא הרע שצריכים לתקנו, שיהיה טוב. אומרים לנו, שזה, מה 
שאין האדם יכול לעשות משהו לשם שמים. ורק ע"י מאור התורה 
יתקן הלב, שהלב נקרא רצון. ומצד הטבע הוא רצון אך לקבל. ואיך 
האדם יכול ללכת נגד הטבע.
%break
לכן אמר הקב"ה "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". נמצא, שהוא 
לומד תורה לא בשביל המוח, להבין. אלא זה שלומד להבין, הוא כדי 
להגיע לדביקות עם הקב"ה, המלובש בתורה, שזה שייך להלב. וע"י 
המאור שיקבל, הוא מחזירו למוטב. 
%break
כלומר, שהרצון לקבל לתועלת עצמו יכול לקבל כח מלמעלה, שיהא 
בידו לעשות מעשים לשם שמים.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 14
14. מועיל להוציא המאור מהתורה, אם הוא מכוון בעת התעסקותו 
בתורה, שהוא לומד בכדי לקבל את השכר של התורה, הנקרא 
"מאור". אז מועיל לו לימוד תורה. 
%break
מה שאין כן כשהוא מסיח דעת מהמטרה של לימוד התורה, אין 
התורה מועילה לגמור את המלאכה של עשיית כלי דהשפעה, ולא 
להשתמש עם הכלי קבלה לתועלת עצמו. אחרת התורה שלו הולכת 
ונעלמת ממנו. 
%break
כלומר, כח התורה, שהיה צריך להכניע את היצר הרע, הכח הזה 
מתבטל. וזה שכתוב "וכל תורה, שאין מלאכה", היינו שלא מכוון, 
%break
שהתורה יעשה את המלאכה, להפוך את הכלי קבלה שיהיו בעמ"נ 
להשפיע, "סופה בטלה". כלומר, הכח הזה מתבטל.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 15
15. בדרך העבודה, היינו בדרך שרוצים להגיע בעבודה דלהשפיע ולא 
לקבל לעצמו, בטח שצריכים לקיים את התרי"ג מצות במעשה, כי מי 
שלומד תורה ולא רוצה לקיים את התרי"ג מצות במעשה, אז הוא 
לומד חכמה, כמו שלומדים חכמות חיצוניות. 
%break
וזה כמו שאמרו חז"ל (איכה רבא ב' י"ז) "אם יאמר לך אדם, יש 
חכמה בגויים, תאמין, יש תורה בגויים, אל תאמין". כוונה, שהאדם 
יכול ללמוד תורה, אבל אם הוא גוי, שאינו מקיים מצות, הרי זה גוי, 
%break
נמצא, שהתורה, מה שהוא לומד, נקרא זה בשם "חכמה" ולא בשם "תורה".
ומשום זה מי שרוצה לעבוד בעמ"נ להשפיע, בטח שמתחילים לעבוד 
בבחינת המעשה, ואח"כ מתחילים בבחינת הכוונה, כלומר לתת על 
זה כוונה דלהשפיע. 
%break
אולם איך יכולים להגיע לידי כוונה דלהשפיע, כי ידוע שאדם יכול לעשות 
מעשה בכפיה, אף על פי "לבו בל עמו". 
%break
זאת אומרת, האדם יכול לעשות מעשה בכפיה, הגם שזה שלא 
לרצונו, הוא יכול להתגבר על רצונו ולעשות את הדבר בלי רצון. אבל 
על הלב, היינו על הרצון וחשק, אין זה בידי אדם לשנות.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "מהו שהתורה נתנה מתוך החושך בעבודה" 1988)