ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author פרשת השבוע
%book נח
%break
%H פרשת נח - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%H נח איש צדיק ותמים היה
%break
%letter 1
1. כתוב, "נח איש צדיק", שזה נקרא, "אלה תולדות נח", היינו 
המעשים טובים שהם התולדות של הצדיקים. וזה שכתוב, "נח איש 
צדיק היה". הפירוש, שהוא זכה למעשים טובים. היינו, שבזמן 
העשיה, היה מרגיש, שבאמת המעשים שלו הם טובים, 
%break
שהיה מרגיש נייחא דרוחא בעת עשיית המעשים שלו, והרגיש את 
הטוב שיש בהם, מטעם, היות שהמעשים הם בסדר, לכן זכה להטוב 
ועונג המלובש במעשי המצות.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מהו, שתולדות הצדיקים הם מעשים טובים, בעבודה" 1990)
%break
%letter 2
2. "נח איש צדיק". מפרש אבן עזרא, "צדיק" במעשים טובים, "תמים" 
בלב. "בדורותיו", יש דורשים לגנאי ויש דורשים לשבח. 
%break
כי בדורות של רשעים, היינו שהמחשבות של הדור הן שלא כדאי לעבוד 
בעל מנת להשפיע, אז הגוף לפעמים דורש לשבח, היינו שדעתו עם הדורות שלו. 
%break
ולפעמים הוא דורש לגנאי, מה שהדורות אומרים. אז יש לו הבחירה 
ובידו לעשות מעשים טובים, היינו שהוא יכול להתגבר עם בחינת 
המעשה. אבל על הלב אין לאדם שום שליטה, שיהיה בידו לשנות 
הרגשת הלב, אם הלב מרגיש מה שדורותיו אומרים לו. 
%break
והלב נמשך אחר הרוב. לכן אז אין שום עצה אחרת רק להתגבר 
מבחינת המעשה לעשית מעשים של השפעה, ולבקש מה' שיתן לו לב 
אחר. וכמו שכתוב "וטהר לבנו". אבל מבחינת הויכוח הוא לא יכול 
להצליח. 
%break
וכשהוא נעשה צדיק מבחינת המעשה, אז הוא זוכה ונעשה תמים 
בלב, כמו שאמר האבן עזרא.
%S (הרב"ש. 342. "נח איש צדיק")
%break
%letter 3
3. "את האלקים התהלך נח", היינו שבזמן שהשם יתברך מתגלה 
להאדם, שמתחיל להרגיש את מציאות ה', אז אין לו בחירה, אלא 
שהוא מתבטל כנר בפני אבוקה. אז אין הוא מתפעל ממה ששומע 
מדורותיו, משום שכולם מתבטלים מפני אור ה'.
%break
נמצא לפי הנ"ל ש"תמים" בא אחר התגברותו מבחינת המעשה, אז 
התמימות שלו באה להשלים את כל המומים שהיו לו מקודם. והוא על 
דרך שאמר אאמו"ר זצ"ל, תמים הוא אותיות ת-מים, שהוא שורה רק 
על מי שיודע לרמות את עצמו, ורואה את האמת כפי ראות עיניו, 
%break
ומכל מקום הוא מקבל הכל בתמימות, שזה נקרא בחינת אמונה 
למעלה מהדעת.
%S (הרב"ש. 342. "נח איש צדיק")
%break
%letter 4
4. "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו", שיש כאן לדרוש לשבח, ויש 
לדרוש לגנאי. ושניהם אמת. כלומר, אם כתוב "בדורותיו", לשון רבים, 
משמע שהדור נחלק לכמה הפסקות. לכן יש הרבה דורות. וזה יתכן 
שבזמן עבודה היו לו ירידות ועליות. לכן נתחלקו לכמה דורות.
%break
נמצא, שזמן הירידה, נקרא בחינת גנאי, כמו שאומר בהסולם, שבאים 
לפעמים להיות לבחינת "תוהה על הראשונות", ואין לך יותר גנאי 
מזה. נמצא, יש דורשים לגנאי, היינו על הירידות. וכמו כן יש דורשים 
לשבח, היינו זמן העליות, שזהו שבח, שיש לו אז חיבור עם הקדושה.
%break
ותמים נקרא, שכל הדורות נעשו לבחינת שלימות, הנקרא תמים. 
כלומר, שזכה לבחינת גמר התיקון, היינו כנ"ל, שגמרו לתקן את הכלי 
קבלה לקבל בעל מנת להשפיע. נמצא, שכל ריבוי הדורות, שהיה 
הפסקות באמצע, היינו ירידות, כנ"ל, 
%break
קיבלו תיקון, ונעשו תמים בדורותיו. וזהו ענין שדורשים לשבח, וענין 
שדורשים לגנאי, ושניהם אמת, ומשניהם נעשה ענין אחד, הנקרא 
"תמים בדורותיו".
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו מעשים טובים של צדיקים הם התולדות, בעבודה" 1991)
%break
%letter 5
5. כלים דהשפעה נקרא, "את האלקים התהלך נח", שפירושו, במקום 
של כלים דהשפעה היה ביכולת ללכת בקדושה, היינו כלים דהשפעה 
שמיחסים אותם להבורא, שהם כלים דהשפעה. 
%break
וזה נקרא, "נח היה צריך סעד לתומכו", כי הכלים דהשפעה, העליון 
נותן אותם, שזה נקרא, ש"נח צריך סעד לתומכו".
%break
זאת אומרת, שהעליון מעורר אותו לעבודה, המכונה אתערותא 
דלעילא, על דרך שכתוב בתע"ס (חלק ט' דף תשל"ה אות ו' ובאו"פ), 
"אמנם בתחילה בפעם הראשונה, עלו המ"ן, שלא על ידי זו"ן באו"א, 
ואז מאותם המ"ן נעשה בחינת זו"ן. 
%break
ואחר שנתקן זו"ן, אז בפעם שנית הם העלו מ"ן". ולאחר שיש לו 
הכלים דהשפעה, שקנו אותם על ידי אתערותא דלעילא, שזה נקרא, 
ש"נח צריך סעד לתומכו", שהוא בא מצד העליון, וזה היה מדרגת נח.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "אלה תולדות נח" 1985)
%break
%letter 6
6. "אלה תולדות נח, נח איש צדיק". למה לא כתוב את השמות של 
הבנים שם, חם ויפת. אלא, "אלה תולדות נח, נח איש צדיק". ללמדך, 
שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים.
%break
ויש להבין, זה שאמרו שתולדותיהם של צדיקים הם מעשים טובים, 
הידיעה הזו היא, ששאר אנשים שידעו דבר זה, או שהצדיקים בעצמם 
צריכים לדעת זה. ידוע, בדרך העבודה לומדים הכל באדם אחד. 
%break
נמצא, זה ששאר אנשים צריכים לדעת, מה הם התולדות של צדיקים 
מעשים טובים, הוא גם כן בגוף אחד. כלומר, שהצדיק בעצמו צריך 
לדעת, שתולדותיו הם צריכים להיות מעשים טובים.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו מעשים טובים של צדיקים הם התולדות, בעבודה" 1991)
%break
%H עניין המבול
%break
%letter 7
7. ענין המבול הוא מים הזדונים. שבזמן שבאה לאדם שאלת "מי", 
שהיא שאלת פרעה "מי ה' אשר אשמע בקולו", וכמו כן שאלת רשע 
"מה העבודה הזאת לכם". ומב' אלה, היינו מ"מי" ומ"מה" נעשה מים 
שהוא המבול, שעל ידי זה נימח כל היקום שיש להאדם בהקדושה.
%break
והעצה לזה היא להכנס בהתיבה, שהתיבה היא אותיות בית (כמו 
שכתוב בהסולם), כי "בית" נקרא בחינת חכמה, כמו שכתוב "בחכמה 
יבנה בית". 
%break
והיפך מבית היא תיבה, שהיא בחינת חסדים, שהיא בחינת אמונה 
למעלה מהדעת, בבחינת "כי חפץ חסד הוא".
%S (הרב"ש. 343. "עצי גופר")
%break
%letter 8
8. צריכים לדעת, מה זה "מבול מים" בעבודה, שהמבול הזה היה 
המחבל, אשר "וימח את כל היקום". ידוע, שבזמן שהאדם מתחיל 
לעבוד בעבודה דלהשפיע, אז הגוף טוען, מה העבודה הזאת לכם, 
איזה הגיון יש בזה, שאתה לא רוצה לעבוד לתועלת עצמך, 
%break
הלא אתה צריך לדאוג, שאתה תהנה מהחיים, ולהשפיע נקרא, 
שאתה תעבוד לא בשבילך. איזה תועלת תצמח לך מזה שאתה עובד, 
שהבורא יהנה, מזה שאתה מקיים את התורה ומצות שלו, אשר צוה 
לנו ע"י משה רבינו עליו השלום. 
%break
האם יתן לך שכר תמורת עבודתך, כלומר שאתה מתייגע בתורה 
ומצות. על זה אתה עונה לי, שאתה רוצה לעבוד בלי שכר. איך אפשר 
להבין דבר כזה, לעבוד בלי שכר. הלא הוא נגד ההגיון. 
%break
הלא הטבע שבו נולדנו, הוא רצון לקבל הנאה ותענוג, ואם אנו 
מתייגעים באיזה דבר, בטח שאנחנו מקבלים הנאה ותענוג תמורת 
היגיעה. אם כן הרי זהו נגד הטבע שלנו. וזה נקרא "טענת מה".
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)
%break
%letter 9
9. ענין הצלת התיבה מהמבול, בעבודה, הוא, היות שיש ענין למעלה 
מהדעת, שהוא בחינה, שהוא רוצה ללכת בעינים עצומות. כלומר, אף 
על פי שההגיון והחוש אינם מבינים, את מה שאומרים לנו חז"ל. 
%break
אבל הם מקבלים עליהם את אמונת חכמים, ואומרים, שמוטל עלינו 
לקבל על עצמנו אמונת חכמים. כמו שכתוב "ויאמינו בה' ובמשה 
עבדו". ובלי אמונה, אין שום דבר להשיג ברוחניות.
%break
ובחינה זו נקראת בחינת בינה, שהיא בחינת חסדים מכוסים, שהיא 
נקראת בחינת "כי חפץ חסד". שפירושו, אין הוא רוצה שום דבר 
להבין, ועל כל דבר הוא אומר, בטח שזהו חסד של הקב"ה, שעושה 
עמו. 
%break
והגם שהוא לא רואה את החסדים שה' עושה עמו ועם כל העולם, 
מכל מקום הוא מאמין, שהקב"ה מנהיג את עולמו בהשגחה פרטית 
של טוב ומטיב, 
%break
כמו שכתוב, "והכל מאמינים שהוא טוב לכל, הטוב ומטיב לרעים 
ולטובים".
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)
%break
%letter 10
10. מי שנכנס בהתיבה, היינו שהיא בחינת בינה, כלי דהשפעה, אין 
הס"א רואה אותם. היינו, שאין להם שפה משותפת, שתהיה מציאות 
להבין מה שהס"א טוען נגד העבודה, כשהאדם הולך בדרך השפעה, 
שזה נבחן למעלה מהדעת, שהוא בחינת אמונה, 
%break
שעד בחינת אמונה יש יכולת להס"א להתווכח עם האדם. אבל, ברגע 
שהאדם נכנס לתיבת האמונה, למעלה מהדעת, הס"א נשארה עומדת 
על יד שער האמונה ואינה יכולת ללכת הלאה.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)
%break
%letter 11
11. הלעומת דקדושה, נקרא "מי מריבה", "כי המשיכו עליהם את מי 
שלא היו צריכים להמשיך, הנקרא מי מריבה, ונטמאו בו". פירוש, 
שהלעומת דקדושה הגביהו את הקו שמאל על הקו ימין, כלומר, 
שאמרו ממש להיפך מהקדושה.
%break
הדרך של הקדושה, זה שצריכים התוך הדעת, שהוא מתנגד למה 
שהלמעלה מדעת אומר, זהו שצריכים להשתמש ולעסוק עם הקו 
שמאל, אינו הטעם שהם רוצים ללכת בקו שמאל ולשמוע בקולו, 
%break
אלא להיפך, הם צריכים להשתמש ולעסוק עם הדעת, בכדי שיהיה 
להם מקום ללכת למעלה מהדעת.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)
%break
%letter 12
12. אאמו"ר זצ"ל שאל, מהו ההבדל שהמחבל היה ממית, או 
שהמבול היה ממית. ואמר, שהמבול היה גורם יסורים גשמיים, ומחבל 
הוא גורם יסורים רוחניים, היינו שבתוך היסורים הגשמיים, יש בתוכם 
מחבל, שהורג גם את הרוחניות של האדם. 
%break
כלומר, שיסורי הגוף מביאים לו לידי מחשבות זרות, עד שהמחשבות 
האלו מחבלות והורגות את הרוחניות. ויש לפרש דבריו, כי מבול 
והגשם, מה שהיה, זה נקרא "בחינת נגלה", היינו מה שנראה לעינינו, 
שהמבול גשם הורג את האנשים. 
%break
היינו מה שהאדם חושב, שאם היה להרצון לקבל, מה שהוא דורש, 
היינו ידיעה ולא אמונה, כלומר, שאם היה מבין כל דבר בהשגחתו 
יתברך, כפי שהרצון לקבל דורש, הוא היה עובד ה' כמו שצריך להיות. 
%break
אולם אינו כך, ומזה האדם מתרחק מחיי החיים, היות שקשה לו 
לסבול יסורים, והאדם רוצה שה' ישפיע לו רק תענוגים, לכן מתרחק.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מהו שהמחבל היה נמצא בהמבול, והוא היה ממית, בעבודה" 1991)
%break
%letter 13
13. אחרי המבול, שהאדם ראה כי מי שאינו הולך בדרך האמת, הוא 
מת במי המבול, הנקראים "מים הזדונים", היינו בחינת "מי ה' אשר 
אשמע בקולו", שזו שאלת פרעה, ושאלת רשע "מה העבודה הזאת 
לכם", אז רואים שיש יצר הרע. 
%break
מה שאין כן מטרם שרואים שעל ידי המבול יכולים למות, אז לא רואים 
שום רע. נמצא, מה שאומרים שהקדוש ברוך הוא אומר הכוונה היא 
על האדם, שעכשיו הוא רואה שהקדוש ברוך הוא מסתכל עליו. 
%break
נמצא שאצל אנשים שרוצים ללכת על דרך האמת, אין זה נקרא 
"להכות כל חי", אלא זה נקרא שמראים לאדם האמת. אם כן האדם 
משיג שזה לא נקרא קללה אלא להיפך.
%S (הרב"ש. 341. "וירא ה'")