ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author פרשת השבוע
%book לך לך
%break
%H פרשת לך לך - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%H לך לך מארצך וממולדתך
%break
%letter 1
1. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-
הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה. 
%S (תורה, פרשת "לך לך", י"ב, א'-ב')
%break
%letter 2
2. כשרוצה ללכת בדרך האמת, אומרים "לך לך מארצך", שארץ היא 
מלשון רצון (כמו שכתוב במדרש רבה, למה נקרא ארץ, משום 
שרצתה לעשות רצון קונה). היינו שהאדם צריך ללכת מהרצון הקודם, 
שהיה רק למלאות את הרצון לקבל, הנקרא שלא לשמה.
%break
"וממולדתך ומבית אביך", מהחינוך שהיה לו מקודם, שזה נקרא 
"מצות אנשים מלומדה", שנקרא בחינת "וממולדתך". "אל הארץ אשר 
אראך", שהוא הרצון להשפיע.
%break
אבל הרצון הזה אינו בידו להשיג, כי זה נגד הטבע, לכן נאמר "אשר 
אראך", שהקדוש ברוך הוא מראה לאדם את הארץ הזאת, היינו 
הרצון להשפיע. 
%break
והאדם יכול לסייע בזה שה' יראה לו את הרצון להשפיע, רק עם 
בחינת רצון, שרוצה לזכות לרצון כזה, אבל האדם מצד עצמו אינו יכול 
לצאת מהרגילות שלו.
%S (הרב"ש. 344. "לך לך")
%break
%letter 3
3. ונאמר לו, "לך לך מארצך", דהיינו מהרצון לקבל שלך. 
"וממולדתך", היינו תולדות שנולדו. "מבית אביך", היינו השכר שנולד 
מבית אביך, שהם היגיעה, שמוליד שכר של אהבה עצמית, שמכל 
אלה הוא יתרחק.
%break
"אל הארץ אשר אראך". והארץ הזה, יהיה פירוש, רצון של השפעה. 
אשר על ארץ הזו, זאת אומרת, על הרצון של השפעה, אשר על ארץ 
הזו, זאת אומרת, על הרצון דלהשפיע, הוא יזכה אשר הבורא יתגלה 
אליו.
%break
"אשר אראך", פירוש, שהבורא יראה את עצמו אליו. מה שאין כן על 
הרצון לקבל נעשה צמצום והסתרה, ששם נעשה חושך ופירוד מחיי 
החיים, שזה גורם חושך.
%break
אי לזאת, על הרצון שלך איני יכול להתגלות לך, אלא על הרצון 
דלהשפיע, שנקרא השתוות הצורה, אז נעבר הצמצום וההסתר 
ומתגלה אליו הבורא.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "לך לך מארצך" 1985)
%break
%letter 4
4. "לך לך מארצך", היינו מהרצון שלך, שהוא הרצון שהאדם נברא 
עמו, הנקרא רצון לקבל הנאה ותענוג, שהוא בחינת אהבת עצמית. 
לכן נאמר לו, שיצא מאהבה עצמית.
%break
"וממולדתך", יש לפרש, שענין אב ותולדה הוא בחינת סיבה ומסובב, 
גורם ונמשך. כי התולדה באה מטיפה שבמוח האב. וע"י זה יוצאת 
אח"כ תולדה, כמו שדברנו במאמרים הקודמים. זאת אומרת, היגיעה, 
שהאדם הולך לעבוד, היא מטעם, שהוא בכדי לקבל שכר. 
%break
נמצא, שהיגיעה מולידה לו שכר. ולולי השכר לא היה נותן שום יגיעה. 
נמצא לפי זה, מה שהאדם מקיים תורה ומצות, הוא בכדי שיוולד לו 
בן, הנקרא שכר.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "לך לך מארצך" 1985)
%break
%letter 5
5. אמר לו הקב"ה, "ואעשך לגוי גדול", היינו, שעיקר הוא המעשה ולא 
האורות. זאת אומרת, שעיקר עבודתם הוא באהבת הזולת ואין לו 
שום חשבון עם עצמו. לכן, הגם שקבלת פני השכינה, בטח שיש 
להגוף יותר הנאה מהעבודה באהבת הזולת.
%break
לכן כאן, לאחר שהקב"ה אמר לו, "ואעשך לגוי גדול", שעיקר הגדלות 
יהיה לך בזה, היינו במעשים, לכן היה לו כאן מקום להראות את עצמו. 
היינו, שהוא בעצמו יהיה בטוח, שאין הוא רוצה להסתכל על רווחים. 
כי זה הוא ריווח גדול, מי שזוכה לקבלת פני השכינה, 
%break
ומכל מקום הוא בחר לעצמו בחינת המעשה, היינו שאין הוא מכוון לשום 
שכר עבור עבודתו, אלא העיקר הוא העבודה. וכאן מצא מקום הבירור, 
שבטח זה דבר גדול לוותר על שכר ולקבל תמורת שכר עבודה. ודרך 
העולם הוא להיפך, שנותנים יגיעה כדי לקבל שכר. 
%break
והוא עשה להיפך, שנתן את השכר, בכדי שיכול לקבל יגיעה. וענין זה למד מזה 
שאמר לו הקב"ה "ואעשך לגוי גדול", כנ"ל שעיקר הגדלות הוא המעשה.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "לך לך מארצך" 1985)
%break
%H המריבה בין רועי מקנה אברהם לרועי מקנה לוט
%break
%letter 6
6. וַיְהִי-רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם, וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט; וְהַכְּנַעֲנִי, 
וְהַפְּרִזִּי, אָז, יֹשֵׁב בָּאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי 
וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ: כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ. 
%break
הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי: אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין 
וְאַשְׂמְאִילָה. 
%S (תורה, פרשת "לך לך", י"ג, ז'-ט')
%break
%letter 7
7. ואאמו"ר זצ"ל פירש את הריב, שהיה בין רועי מקנה אברם ובין 
רועי מקנה לוט (לך לך, שלישי). ואמר, ש"מקנה" נקרא רכוש, 
שהרכוש של אברם היה רק בחינת אמונה, שזה פירוש מלת אב-רם, 
שבחינת אב שבשמים, היא בבחינת רם, למעלה מהדעת. 
%break
ו"רועי" פירושו, שהיה מפרנס רק את רכוש האמונה שלו. היינו, שהיה 
מחפש פרנסה תמיד, איך שיוכל לפרנס את האמונה, שיהיה לה כח 
ועצמה, ולא להיכשל בבחינת הדעת. מה שאין כן רועי מקנה לוט. 
%break
ש"לוט", מפרש הזה"ק, מלשון דאיתלטיא, היינו קללה. פירוש, ש"רועי 
מקנה לוט", שהיו מפרנסים את רכוש של ידיעה וקבלה, שמזה אי 
אפשר שתהיה ברכה, רק קללה, מטעם שזה ההיפך מהשפעה. 
%break
והברכה שורה דוקא במקום שעוסקים בהשפעה.
%S (הרב"ש. מאמר 7 "נס חנוכה" 1987)
%break
%letter 8
8. "ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט", שפירושו, 
שהריב היה, שכל אחד אמר, שהצדק אתו.
%break
כי אלה שהיו בבחינת רועי מקנה לוט, היו אומרים, אם אנחנו נוכל 
לבנות הבסיס שלנו על השכל, המכונה תוך הדעת, לא יהיו לנו עליות 
וירידות. כי תמיד אנחנו נהיה במצב עליה. כי במקום שהשכל מחייב 
לעשות את המעשים, אין מי שיפריע להם. 
%break
אם כן בזמן שאין לנו ברירה, אז אנו מוכרחים ללכת בלמעלה מהדעת. 
אבל בו בזמן שיש לנו הזדמנות לבחור ללכת בתוך הדעת, אז להיפך, 
אנו צריכים לומר, שיש מזה נחת למעלה, בזה שמהיום והלאה לא יהיו 
לנו ירידות בעבודה. אם כן, בטח שהדרך שלנו היא יותר נכונה.
%break
אבל רועי מקנה אברם, אלו אנשים שהבסיס שלהם היה דוקא על 
אמונה למעלה מהדעת, שאמרו, אם הקב"ה היה רוצה, שאנו נעבוד 
על בסיס של השכל, לא היה מלכתחילה מתנהג עמנו בבחינת 
הסתרה. 
%break
אלא שבטח זאת היא הדרך המוצלחת ביותר. ולכן אין לנו לחפש 
הזדמנויות להפטר מן האמונה למעלה מהדעת.
%S (הרב"ש. מאמר 35 "כשהאדם יודע מהי יראת ה'" 1985)
%break
%letter 9
9. הנה כתוב (לך לך שלישי), "ויאמר אברם אל לוט, אל נא תהי 
מריבה ביני ובינך, ובין רעי ובין רעיך, כי אנשים אחים אנחנו. הלא כל 
הארץ לפניך, הפרד נא מעלי. אם השמאל, ואימינה. ואם הימין, 
ואשמאילה".
%break
ויש להבין במה שאמר, "כי אנשים אחים אנחנו". הלא הם לא היו 
אחים. ובזה"ק (לך דף ל"ה ובהסולם אות פ"ו) מפרש וזה לשונו, "כי 
אנשים אחים אנחנו, שהיצר הרע והיצר טוב קרובים זה לזה. זה 
לימינו של אדם, וזה לשמאלו. 
%break
דהיינו יצר הרע לשמאלו ויצר הטוב לימינו. ולפי זה יהיה הפירוש, כי 
אנשים אחים, שהכוונה הוא, שמדברים בגוף אחד, והריב הוא בין יצר 
הטוב ליצר הרע, שהם נקראים אחים".
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מאדם רע אסור לשמוע דבר טוב" 1987)
%break
%H במה אדע כי אירשנה
%break
%letter 10
10. וַיֹּאמֶר, אֵלָיו: אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים--לָתֶת לְךָ 
אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ. וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה. 
%S (תורה, פרשת "לך לך", ט"ו, ז'-ח')
%break
%letter 11
11. צריכים הכנה רבה לירושת הארץ משום שכל סגולת התורה 
והמצוות תלויים בה שעל ידיה זוכים לכל השפע והטוב שחשב השי"ת 
על כל נשמות ישראל בטרם שבראם אשר מטעם זה נתפלא אברהם 
אבינו 
%break
כי לא הבין מֵאַיִן יקחו כלי קבלה כל כך גדולים לזכות לקדושת הארץ 
עד שהשי"ת אמר לו שהיגיעה בתורה ומצוות בגלות מצרים יכין אותם 
בכלים הגדולים הללו ויהיו ראויים להארץ הקדושה כמבואר.
%S (בעל הסולם. "ירושת הארץ")
%break
%letter 12
12. ענין ירושת הארץ, הכוונה על בחינת מלכות, שהיא מקבלת את 
כל האורות מלמעלה ומשפעת להנשמות. כי מלכות נקראת "כנסת 
ישראל".
%break
ואברהם ראה, לפי הכלל "שאין אור בלי כלי", כלומר "שאין מילוי בלי 
חסרון", שאם ה' יתן לישראל קצת הארה והתעוררות מלמעלה, הם 
יהיו מסתפקין במועט, ולא יהיה להם שום חסרון למדרגות יותר 
גבוהות. 
%break
אם כן ראה אברהם, שאין שום אפשרות שעם ישראל יוכלו לקבל את 
ירושת הארץ, מטעם שאין להם צורך לזה.
%break
וזו היתה השאלה "במה אדע". לא חס ושלום שהוא לא האמין מה 
שה' אמר לו. אלא שאלתו היתה, שאמר, שהוא לא רואה, שיהיה להם 
צורך לזה. כמו כשנותנים לאדם איזה דבר יקר ערך, אבל אם אין לו 
צורך לזה, אין האדם יכול להנות מאותו דבר. 
%break
נמצא, אפילו שיתנו להם ירושת הארץ, אם אין להם צורך, אז לא יוכלו 
להנות מזה. והגם מצד הנותן הכל בסדר, אבל אם אין להתחתון צורך, 
מה הנותן יכול לעשות. וזהו ששאל אברהם.
%S (הרב"ש. מאמר 44 "מהי הסיבה שבגללה זכו ישראל לירושת הארץ, בעבודה" 1991)
%break
%letter 13
13. בזמן שיקבלו קצת הארה רוחניות, כבר יהיה להם סיפוק, והם 
יעבדו את ה' בשמחה ולא ידאגו על שום דבר, היות שלא צריכים יותר. 
אם כן לא יהיה להם שום צורך לירושת הארץ הזאת, שהיא בחינת 
מטרת הבריאה, כנ"ל. 
%break
אם כן השאלה היתה, שהוא לא רואה, שיהיה להם שום צורך. ובלי 
צורך לא נותנים שום דבר, בפרט דבר רציני, שהוא ירושת הארץ.
%S (הרב"ש. מאמר 36 "מהו שבני עשו וישמעאל לא רצו לקבל את התורה, בעבודה" 1990)
%break
%letter 14
14. היות שאברהם ראה את גודל הירושה שהבטיח לבניו, אז חשב 
אברהם לפי הכלל, שאין אור בלי כלי, היינו אין מילוי בלי חסרון, והוא 
לא ראה שבני ישראל יצטרכו למדרגות והשגות כה גדולות בעולמות 
עליונים, 
%break
ובשביל זה שאל להקב"ה, במה אדע כי אירשנה, הלא אין להם כלים 
וצורך להירושה הגדולה מה שאתה מראה לי שאתה תיתן לבני, הלא 
אין להם צורך. ועל זה השיב לו הקב"ה, אני אתן להם צורך להאורות, 
כמו שאני אתן להם האורות. 
%break
היינו שה' יתן להם האור והכלי גם כן. שאל תחשוב שרק השפע אני 
משפיע, אלא אני משפיע להם, הן הצורך הנקרא, כלי, והן השפע 
הנקרא, מילוי וחסרון.
%S (הרב"ש. מאמר 14 "הקשר בין פסח, מצה ומרור" 1987)
%break
%H יצאו ברכוש גדול
%break
%letter 15
15. וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, 
וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן 
אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. 
%S (תורה, פרשת "לך לך", ט"ו, י"ג-י"ד)
%break
%letter 16
16. על זה השיב הקב"ה "ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם". 
כי "ארץ" פירושו רצון. כלומר, שהם יהיו תחת שליטת הרצון לקבל, 
שזה לא שייך לעם ישראל, אלא הרצון הזה שייך למצריים, שזה נקרא 
"ארץ לא להם". וענו אותם ארבע מאות שנה. 
%break
כי ארבע היא מדרגה שלימה, שהם ד' בחינות של הוי"ה, שהם 
מבחינת בינה, שהיא בחינת כלים דהשפעה. נמצא, שענו, בזה 
שהמצרים לא נתנו לעבוד בבחינת כלים דהשפעה. "ועבדום וענו 
אותם". במה, ב"ארבע מאות שנה", היינו בספירות הבינה.
%break
ידוע מספר הספירות, שמלכות נקראת יחידות, ז"א עשרות, בינה 
מאות. וזהו חשבון ארבע מאות, שלא נתנו להם לעבוד. ומתי 
שהתגברו ועבדו בבחינת בינה, שהם כלים דהשפעה, היתה להם 
מלחמה גדולה עם המצרים. 
%break
נמצא, שמצרים היו מעבידום את ישראל, בעת שעם ישראל עבדו 
בבחינת השפעה, אז הרגישו שהם בגלות. מה שאין כן כשלא עובדים 
בכלים דהשפעה, לא יודעים שהמצרים הם מתנגדים לעבודה זו.
%S (הרב"ש. מאמר 36 "מהו שבני עשו וישמעאל לא רצו לקבל את התורה, בעבודה" 1990)
%break
%letter 17
17. בזמן שה' אמר לאברהם, "לתת לך את הארץ הזאת לרשתה", 
שאל אברהם, "במה אדע כי אירשנה". "ויאמר לאברם ידע תדע, כי גר 
יהיה זרעך בארץ לא להם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". 
%break
ושאל, מה אנו רואים בהתשובה של ה' על שאלת אברם, במה אדע, 
שע"י זה שיהיו בארץ לא להם, היינו שיהיו בגלות, אז אברם כבר יהיה 
בטוח שהם ירשו את הארץ.
%break
ואמר, היות שאין אור בלי כלי, היינו אין מילוי בלי חסרון, ואברם אמר 
לה', שהוא לא רואה שהם יצטרכו לאורות כל כך גדולים, הנקרא, ארץ 
ישראל, לכן ה' אמר לו, ע"י זה שיהיו בגלות, ויבקשו מה' שיוציאם 
מהגלות, ובמה מוציאם, זהו רק עם אורות גדולים, 
%break
כי "המאור שבה מחזירו למוטב", אם כן כבר יהיה להם צורך לאורות 
הגדולים. ועל זה פירש, שלכן אמר ה', שישאלו כלים מהמצרים, 
כלומר שיקחו את הקשיות של המצרים, רק בהשאלה, היינו בכדי 
לקבל האורות, ואח"כ יחזיר להם הכלים. 
%break
כלומר שלקחו קשיות בכדי להבין את התירוצים. וזהו כנ"ל, שאי 
אפשר להבין את האור רק מתוך החושך.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קשיות" 1989)
%break
%H "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה"
%break
%letter 18
18. לאחר שאברהם ראה, שאין בידו שום כח מעצמו, לזכות לשום 
דבר שבקדושה, מאחר שהרצון לקבל הוא השולט, כמו שכתוב שהוא 
נקרא "מלך זקן וכסיל", ולצאת משליטתו, ולזכות לדביקות ה', אין כח 
בידו, לכן כתוב באופן כללי "והאמין בה', ויחשבה לו לצדקה".
%break
כלומר, זה שאברהם היה יכול לזכות לבחינת אמונה, זהו רק צדקה 
מה', שהבורא עשה עמו צדקה, והוציאו משליטת המלך זקן וכסיל, 
שהוא המתנגד לבחינת אמונה למעלה מהדעת. 
%break
ואב-רם הוא היה רוצה ללכת דוקא למעלה מהדעת, כנ"ל, שהיא 
בחינת "רועי מקנה אברהם" (כמו שכתוב במאמר ה', תשנ"א). וכל 
הגוף מתנגד לזה. לכן שה' נתן לו את הכח של אמונה למעלה 
מהדעת, לכן חשב אברהם לזה, 
%break
היינו לזה שזכה לאמונה, כמו שכתוב "והאמין בה'", היינו מה שהיה 
יכול להאמין בה', לו, להקב"ה. לצדקה, שהקב"ה עשה עמו צדקה, 
בזה שנתן לאברהם את כח האמונה.
%S (הרב"ש. מאמר 8 "מהו, ואברהם זקן בא בימים, בעבודה" 1991)
%break
%letter 19
19. אנו מוצאים ענין צדקה נקרא אמונה, כמו שכתוב אצל אברהם 
"והאמין בה' ויחשבה לו צדקה". ומשום זה, שאמונה נקראת צדקה, 
כבר אנו יכולים לדעת, את חשיבתה של צדקה אינו כפשטות הלשון, 
אלא צדקה מרמזת על אמונה.
%break
ומה היא אמונה, שנחשבת לבחינת צדקה. הנה אנו רואים, שמי שנותן 
צדקה לעני, אינו מצפה שהעני יחזיר וישלם לו איזו תמורה, תחת 
צדקה שנתן לו. ובפרט צדקה של מתן בסתר, בודאי לא חושב לקבל 
שום תמורה. אם כן צדקה נקרא, שעושה דבר בלי שום תמורה.
%break
והיות שהאמונה, שצריכים לקבל על עצמנו, צריכה להיות בלי שום 
תמורה. זאת אומרת, שצריך להאמין בגדלות ה', הנקרא בלשון הזהר 
"בגין דאיהו רב ושליט", ולא יהיה לו שום מחשבה, שהוא מקבל עליו 
עול מלכות שמים, 
%break
שע"י זה הוא יקבל ממנו איזה שכר, אלא כולו בעמ"נ להשפיע. ומשום 
זה נקרא אמונה בשם צדקה. היינו, כדי לפרש לנו איזו צורה צריכה 
להיות האמונה שלנו, מה שאנו מקבלים על עצמנו.
%S (הרב"ש. מאמר 2 "מהו שע"י תורה זוכה האדם לצדקה ולשלום" 1986)