ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author פרשת השבוע
%book וירא
%break
%H פרשת השבוע ויירא – קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%H וירא אליו ה', באלוני ממרא
%break
%letter 1
1. וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם. 
וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ 
לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.
%S (ויירא י"ח, א'-ב')
%break
%letter 2
2. אם הקב"ה אמר לו, שימול את עצמו, אז הלך לשאול בעצת 
החברים, אם כדאי לשמוע בקול ה'. היתכן לומר כך".
%break
ויש לפרש על דרך העבודה, כי כשאמר לו הקב"ה "שימול את עצמו, 
אז הלך להיוועץ עם חבריו", היינו עם הגוף שלו, היות שהגוף הוא 
צריך לעשות את הפעולה. לכן שאל את הגוף שלו, אם הוא מסכים, או 
דעתו היא שלא צריך לקיים את ציווי ה'. 
%break
כי בהגוף שם נמצאים החברים של האדם, היינו שהם הרצונות, שהם 
ביחד בחיבור הגוף, אותם הוא מוכרח לשאול, כיון שהם צריכים לקיים 
את הציווי הזו מה שקיבל מה'. 
%break
ואז, כשידע דעתם, אז הוא יכול לדעת מה לעשות.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "וירא אליו ה' באלוני ממרא" 1985)
%break
%letter 3
3. ג' החברים שהלך לשאול, הכוונה על גופו עצמו, שהם בעצמם 
צריכים להסכים. ואם לא מסכימים, אז צריכים ללכת בדרך הכפיה. 
%break
אבל מקודם צריכים על דרך השלום. ואם לא הולך על דרך השלום, אזי צריכים להלחם עם הגוף.
%S (הרב"ש. 350. "וירא אליו ה' באלוני ממרא")
%break
%letter 4
4. וממרא הוא מלשון "כי הוא המרה את פיו של ענר". ואמר לו, שילך 
למעלה מהדעת. וזהו "וירא אליו ה' באלוני ממרא", שדווקא במקום 
שהולכים למעלה מהדעת, שאין שום שכל שם, ואז דוקא במקום הזה 
מתגלה ה' וזוכין לדעת דקדושה. 
%break
ולכן נקרא ממרא, שהוא בחינת למעלה מהדעת, בשם נפש השכל 
והחכמה, משום שדוקא במקום שהולכים למעלה מהדעת, מתגלה 
השכל והחכמה.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "וירא אליו ה' באלוני ממרא" 1985)
%break
%letter 5
5. וממרא אמר לו, "זכור את היום שהשליכו הכשדים אותך בכבשן 
האש". היינו שאמר לו, הלא אתה רואה שהקב"ה מתנהג עמך למעלה 
מהדעת, כי הדעת נותנת, את מי שמשליכין לתוך כבשן האש הוא נשרף. 
%break
אלא שזה שאתה נצלת, הוא למעלה ממה שהדעת מחייבת. לכן גם 
אתה הדבק במידותיו, ותלך גם אתה למעלה מהדעת, היינו אף על פי 
שמצד הדעת הצדק עם ענר, אבל, לך אתה למעלה מהדעת.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "וירא אליו ה' באלוני ממרא" 1985)
%break
%letter 6
6. ענין שאברהם הלך לשאול עצה על המילה, מבואר ב"שפתי 
חכמים", שהוא כדי לקבל יותר שכר על המצוה, וחשב בדעתו אולי 
יתנגדו לו. ויש לפרש על דרך זה, דאברהם ראה, היות שיש לו מצוה, 
שיכול לקיים רק פעם אחת בחייו, 
%break
היינו שיכול לתת יגיעה על מצוה זו רק פעם אחת, לכן עלה בדעתו 
עצה, שישאל לחבריו. ואם הם יתנגדו לו, אז יהיה לו יגיעה גדולה, 
בכדי להתגבר עליהם, ו"לפום צערא אגרא", ובשביל זה הכניס את 
עצמו לניסיון, בכדי לקבל שכר.
%break
לכן אנו רואים מזה, שכל כך חביב היה לו לעשות רצון ה', שהיה כדאי 
לו להכניס את עצמו בניסיון, רק מטעם שהבין, שלעשות רצון ה' צריך 
להיות עם כוח התגברות.
%S (הרב"ש. 622. "ענין התגברות")
%break
%letter 7
7. אנו, שאין אנחנו צריכים להכניס את עצמו לניסיונות, אלא שזה ענין 
יום יומית, שהעולם והסביבה מתנגדים לעבודת ה' ושאנחנו צריכים 
להתגבר עליהם, ולא להסתכל על מה שהם אומרים, ולהבין שזה 
לטובתנו, שהוא בכדי שנקבל שכר על זה.
%break
ובזמן שבא איזה התנגדות לעבודה, אזי צריכים להיות בשמחה, 
משום שרק עכשיו יהיה מקום להרוויח שכר מרובה, 
%break
כמו שהאדם הוא בשמחה, בזמן שהוא רואה, שיהיה לו הרבה 
להרוויח, ואין הוא מסתכל על היגיעה, אלא רק על השכר.
%S (הרב"ש. 622. "ענין התגברות")
%break
%letter 8
8. זה שאמר לו הקדוש ברוך הוא, שימול את עצמו, זה שייך לגוף 
שלו, שיקיים את מצות ה'. והיות שיש לאדם יצר טוב ויצר הרע, הלא 
הוא מוכרח לראות, שהגוף יסכים לעשות את המצוה. וזה נקרא 
שהלך לשאול לחבריו, היינו היצר טוב והיצר הרע. 
%break
אם כן, שזה אומר כולה שלי, וזה אומר כולה שלי, אם כן איך יכול 
להכריע, היינו שכל אחד נותן להבין, שהצדק עמו. אם כן היה צריך 
לעצה, איך לנצח את היצר הרע, כי שניהם נותנים להבין את שיטתם 
שהם מדברים לענין.
%break
וזה יכול להבין לפי מה שמבואר "לעולם יראה אדם את עצמו חציו 
חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת וכו', עשה עבירה" וכו' (קידושין דף 
מ'). אם כן אם זה חציו וחציו, מי יכול להכריע.
%break
אלא התשובה "עשה". היינו לא יכול להכריע, רק עם מעשה ולא עם 
שכל. היינו איזה מעשה, שהוא עושה אותו כך מתגלה לו אחר כך 
השכל, אם מעשה טוב או להפך. 
%break
וזה ענין שממרא נתן לו עצה על ברית מילה, שאמר לו "קום ועשה 
מצות רבונך", היינו תעשה מעשה, ואז תבין שהצדק עם היצר טוב 
ולא עם היצר הרע. נמצא שהעצה, הכוונה על ה"עשיה".
%S (הרב"ש. 581. "המעשה הוא המכריע")
%break
%H הכנסת אורחים
%break
%letter 9
9. אמרנו אצל אברהם, שאפילו לאחר שזכה לקבלת פני השכינה, 
היה עוד משתוקק להכנסת אורחים, מטעם שהיה רוצה להיות ברור, 
שאין כוונתו להשכר, אלא להיות משמש את הרב שלא עמ"נ לקבל פרס. 
%break
נבין מה שתירץ אאמו"ר זצ"ל, על קושית העולם, על מה שכתוב, 
"וירא ישראל", ואח"כ כתוב, "ויאמינו". משמע מכאן, שמטרם שראו 
חס ושלום, לא היו מאמינים. ותירץ, שפירושו הוא, אפילו לאחר שזכו 
לבחינת ראיה, השתוקקו לבחינת אמונה. כנ"ל.
%break
ובהאמור ניכר היתרון, שיש בעבודה יותר ממה שמצפים להשכר.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר" 1987)
%break
%letter 10
10. הראה הקב"ה לאברהם את האהבה, בזה שבא אליו על ידי 
כריתת ברית שהיתה ביניהם, כמו שכתוב, "וכרות עמה ברית". וכן 
אברהם הראה, בטענתו להקב"ה, את האהבה אליו, שרוצה לעבוד 
אותו בשלא על מנת לקבל פרס. 
%break
ומשום זה היה אברהם משתוקק לעבודה, המכונה הכנסת אורחים.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר" 1987)
%break
%letter 11
11. ועיקר ההכנה, שנקראת יגיעה, שצריך להכין עצמו לבטל את 
רשותו, היינו עצמותו כנ"ל. וזה יכולים לכנות בשם הכנסת אורחים, 
היינו שהוא מבטל את דעת בעלי בתים ומשתוקק לדעת תורה, הנקרא ביטול רשות. 
%break
וממילא הוא נעשה אורח אצל הבורא, שהוא בעל הבית של כל 
העולם. והיות שיש בזה עליות וירידות, היינו שיש הרבה פעמים, 
שהגוף נותן לו להבין, שגם הוא בעל בית, היינו שמותר לו לעשות מה 
שהוא רוצה ואין הוא כפוף לבעל הבית, שהוא הבורא. 
%break
וממילא הוא רוצה לעשות מכל העולה על רוחו. אבל אח"כ האדם 
מתגבר על המחשבות והרצונות של הגוף, ומקבל על עצמו, שהוא 
אורח והקב"ה הוא הבעל בית, ולהאדם אין לו שום רשות, הוא רק 
אורח עובר בעולם הזה. 
%break
ודבר זה, היינו עליות וירידות האלו, חוזרות ונשנות.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר" 1987)
%break
%letter 12
12. האדם הוא תמיד מזמן לזמן מכניס אורחים לתוך גופו. היינו 
שהאדם הולך תמיד עם מחשבות שהוא אורח. וזה יכולים לכנות בשם 
הכנסת אורחים, שכל פעם הוא מכניס לתוך גופו מחשבות של 
אורחים. אבל זו יגיעה רבה, משום שהיא נגד טבעו של הגוף.
%break
ואח"כ הוא זוכה להשכר, הנקרא קבלת פני השכינה. ומשום זה, בכדי 
שהאדם לא ירמה עצמו, שהוא לא דואג על השכר, הנקרא על מנת 
לקבל פרס, אלא הוא רוצה לעבוד שלא על מנת לקבל פרס. 
%break
לכן הגדלות של האדם ניכרת, אם הוא אומר, "גדולה הכנסת אורחים 
יותר מקבלת פני השכינה". 
%break
אז ניכרת ונקבעת בהאדם ידיעה ברורה, שאינו מסתכל על השכר, 
אלא על העבודה ויגיעה, שיש לו במה לשמש להקב"ה, וזהו כל חשקו.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר" 1987)
%break
%H כל אשר תאמר אליך שרה, שמע בקולה
%break
%letter 13
13. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל 
אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע.
%S ( ויירא, בראשית, כ"א, י"ב)
%break
%letter 14
14. אברהם לא סמך על עצמו כלום. כי ראה את השכינה תמיד 
במשכנה של שרה, שלא סרה משם. ומשום שהשכינה הייתה שם, 
סמך אברהם עליה ואמר "אחותי היא".
%S ("זוהר לעם", פרשת וירא, מאמר "ויאמר, אחותי היא", סעיף 345)
%break
%letter 15
15. הפסוק אומר "לא טוב היות אדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו", 
היינו שאשתו תהיה עזר ללחום עם הכנגד, שהוא היצר הרע. ואברהם 
היה לו עזר על ידי שרה.
%S (הרב"ש. 820. "בחינת "בכל"")
%break
%H עקידת יצחק
%break
%letter 16
16. עקידת יצחק, שאברהם, שהוא קו ימין, שהוא בחינת למעלה 
מהדעת, עקד את הקו שמאל, שהוא בחינת השכל, שעושה ביקורת 
על כל דבר. ונתן לו תמונה כללית מהמצב שבו הוא נמצא. והוא עזב 
את כל השמאל, וקיבל על עצמו בחינת ימין, שהוא למעלה מהדעת. 
%break
על ידי זה זכה אחר כך לקו אמצעי. היינו יש הבדל, בין שמקבל קו ימין 
מטרם שרואה קו שמאל, להמצב שלאחר שראה את מצבו של שמאל, 
הוא מחדש עוד הפעם את הקו ימין. 
%break
וימין, שהוא בחינה למעלה מהדעת, שזה נקרא מסירות נפש, כיון 
שמבטל את כל הדעת שלו, מה שרכש מקו שמאל, והולך למעלה מן 
הדעת, ואז הוא זוכה לקו אמצעי.
%S (הרב"ש. 136. "עקדת יצחק")
%break
%letter 17
17. כל הקושי בעבודתו ית', להיותה אצל העובד תמיד בבחינת "שני 
הפכים בנושא אחד", שאחדותו ית', פשוט, וצריכה להתלבש בגוף 
האדם, המורכב מגוף ונשמה, שהם שני הפכים. על כן, בכל ענין רוחני 
המושג לאדם, מיד נעשה בו ב' צורות הפוכות, צורה אחת מצד הגוף. 
%break
וצורה אחת מצד הנשמה. והאדם אינו מסוגל מצד בריאתו לברר את 
הגוף והנשמה, כמו שני נושאים, אלא הוא מורכב בכוח השי"ת לאחד. 
כלומר, לנושא אחד, ולפיכך קשה עליו ההשגה הרוחנית, ממש כמו 
שני הפכים, שאי אפשר להתלבש בנושא אחד. 
%break
ודומה לעקדת יצחק, שהשי"ת אמר לאברהם "כי ביצחק יקרא לך 
זרע", והשי"ת אמר לו "והעלהו שם לעולה", אשר ודאי כלפי השי"ת 
הוא כמ"ש "אני הוי' לא שניתי", אלא במושג המקבל, נעשה ההפכים.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"א)
%break
%letter 18
18. בענין נסיון של אברהם, שמצד אחד אמר לו הקב"ה "כי ביצחק 
יקרא לך זרע", ואח"כ כתוב "ויאמר, קח נא את בנך את יחידך והעלהו 
שם לעולה". יש לפרש על דרך עבודה. "בנך" מלשון בינה, היינו הבנה. 
%break
"יחידך", היינו הבנה היחידה שיש באדם, שאותה האדם שומר בלב 
ונפש, שלא יאונה להן שום רע חס ושלום, שהיא הרצון לקבל לתועלת 
עצמו. "והעלהו לעולה", היינו שישחוט את הרצון לקבל לתועלת עצמו, היינו לבטל אותו. 
%break
ושיעבוד רק עם הרצון להשפיע לבד, ולא עם הרצון לקבל. ואח"כ אמר 
"אל תשלח ידך אל הנער", שיש לפרש, שאין לומר שיבטל את הרצון לקבל, 
%break
אלא האדם צריך לעבוד, שיוכל להשתמש עם הרצון לקבל בעל מנת להשפיע.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מהו, מי שהיה בדרך רחוקה, הוא נדחה לפסח שני, בעבודה" 1991)
%break
%letter 19
19. ניתן לנו דרך האמונה, שהיא למעלה מהדעת. היינו, שלא 
להתחשב עם הרגשתנו וידיעתנו. אלא לומר, כמו שכתוב "עיניים להם 
ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו". אלא להאמין, שבטח הקב"ה הוא 
המשגיח. והוא יודע מה שטוב בשבילי, ומה שלא טוב בשבילי. 
%break
לכן הוא רוצה, שאני ארגיש את מצבי כמו שאני מרגיש. ואני 
כשלעצמי, לא חשוב לי איך שאני מרגיש את עצמי, כיון שאני רוצה 
לעבוד בעבודה בעמ"נ להשפיע. אם כן עיקר הוא, שאני צריך לעבוד לשם שמים. 
%break
והגם שאני מרגיש, שאין שום שלימות בעבודתי, מכל מקום בכלים 
דעליון, היינו מצד העליון, אני שלם בתכלית השלימות, כמו שכתוב "כי 
לא ידח ממנו נדח". לכן אני שבע רצון מעבודתי, שיש לי זכות לשמש 
את המלך, אפילו במדרגה הנמוכה ביותר. 
%break
אבל גם זה לי לזכות גדול יחשב, שהבורא נתן לי להתקרב אליו, 
במשהו על כל פנים.
%S (הרב"ש. מאמר 3 "ענין אמת ואמונה" 1985)
%break
%letter 20
20. תירץ אאמו"ר זצ"ל אם קושית העולם על פסוק, "ויאמר, אל 
תשלח ידך אל הנער, ואל תעש לו מאומה, כי עתה ידעתי, כי ירא 
אלקים אתה". והשאלה היא, וכי הקב"ה לא ידע מקודם לפני הנסיון. 
ואמר, שהפירוש הוא, כי עתה ידעתי, שאתה יודע, שירא אלקים אתה. 
%break
שהכוונה היא, שאברהם היה רוצה לדעת, אם הוא הולך בדרך של 
בלתי ה' לבדו, והוא בעצמו אינו עולה בשם. ומשום זה שלח לו הקב"ה 
נסיון, כדי שאברהם ידע, שהוא יכול לעמוד בנסיון. וענין שהוא רוצה 
לדעת, אם הוא בסדר, הוא, 
%break
כי אז הוא לא יפחד להמשיך שפע עליון למטה, כי עכשיו יהא ברור לו, 
שלא יפגום בהשפע העליון. היות שהוא רואה, שכל רצונו הוא רק 
להשפיע ולא כלום לתועלת עצמו, שזה נקרא מקבל בעמ"נ להשפיע.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר" 1987)
%break
%H כריתת ברית
%break
%letter 21
21. כמו שאמר פעם בעל הסולם זצ"ל, ששאל, מה זה ענין כריתת 
ברית בין שני חברים, כמו שמצינו בתורה (וירא, שישי) "ויקח אברהם 
צאן ובקר, ויתן לאבימלך, ויכרתו שניהם ברית". 
%break
ושאל, אם שניהם אוהבים זה לזה, ובטח אז שניהם עושים טובות זה 
לזה, ומובן מאליו, בזמן שאין האהבה נמצאת ביניהם, שמשום איזו 
סיבה שהיא האהבה נחלשה, בטח שאין הם עושים טובות זו לזו. אם 
כן מה מועיל את הכריתת ברית ביניהם.
%break
ותירוץ, שהברית מה שהם עושים, אין זה על עכשיו, משום שעכשיו, 
בזמן שהאהבה מורגשת ביניהם, אין צורך לכריתת ברית. אלא 
הכריתת ברית נעשתה בכוונה תחילה על העתיד לבוא. 
%break
היינו לאחר זמן, יכול להיות שהם לא ירגישו את האהבה כמו עכשיו, 
שגם אז יקיימו ביניהם היחסים כמקדם. ועל זה באה הכריתת ברית. 
ולעינינו גם כן, הגם שעכשיו לא מרגישים את האהבה, כמו שהיתה 
בעת התיסדות החברה, 
%break
מכל מקום כל אחד צריך להתגבר על דעתו וללכת למעלה מהדעת. 
ואז ע"י זה יתוקן הכל. וכל אחד ידון את חבירו לכף זכות.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "לעולם ימכור אדם קורות ביתו" 1984)
%break
%letter 22
22. באברהם עם אבימלך כתוב, "ויכרתו שניהם ברית". ושאל 
אאמו"ר ז"ל, אם שני אנשים מבינים, שכדאי שיאהבו זה את זה, 
כריתת הברית למה לי. למה זה עוזר שעושים מעשה, כאילו עושים 
חוזה. ומה זה נותן לנו. 
%break
אז הוא אמר, זה נותן, שזהו שעושים ברית, הכוונה היא, היות שיכול 
להיות, שיבוא דבר שיכול להביא פירוד ביניהם, אזי הם כורתים עכשיו 
ברית, שכמו שעכשיו הם מבינים, שיש ביניהם אהבה והשתוות זה 
לזה, הברית הזו תהיה לקיום, 
%break
אפילו שאח"כ יבואו דברים שצריכים לעשות פירוד, מכל מקום הקשר 
שהם עושים עכשיו יהיה לצמיתות. ולפי זה צריכים לומר, שאם אח"כ 
באים דברים, שכן צריכים להפריד אותם, אז צריכים לומר, שכל אחד 
ואחד צריך ללכת למעלה מהדעת, 
%break
ולומר, שהם לא משגיחים על מה שהם רואים בתוך הדעת, אלא 
שהולכים למעלה מהדעת. ורק באופן כזה יכול להתקיים הברית, 
ושלא יהיה פירוד ביניהם.
%S (הרב"ש. מאמר 3 "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" 1987)