ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author פרשת השבוע
%book תולדות
%break
%H פרשת תולדות - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%H "ויתרוצצו הבנים בקרבה"
%break
%letter 1
1. "ויתרוצצו הבנים בקרבה". ופירש רש"י וזה לשונו, "רבותינו 
דרשוהו לשון ריצה. כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, 
יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה, עשו מפרכס 
לצאת", עד כאן לשונו.
%break
ואאמו"ר זצ"ל אמר, שזהו סדר של עבודה, שהתחלת העבודה נקראת 
עיבור, בזמן שהאדם מתחיל לעבוד על דרך האמת. 
%break
כשהוא עובר על פתחי תורה, בחינת יעקב שבאדם, מתעוררת, 
ורוצה ללכת בדרך התורה, וכשעובר על פתחי של עבודה זרה, 
בחינת עשו של האדם מתעוררת לצאת.
%break
ויש לפרש דבריו, היות שהאדם נכלל מכלי קבלה מצד הטבע, המכונה 
אהבה עצמית, שזהו היצר הרע, וכמו כן הוא נכלל מנקודה שבלב, 
שהיא בחינת היצר הטוב שלו, וכשנכנס להעבודה דלהשפיע, אז הוא 
בחינת עיבור, מלשון עברה, 
%break
לכן יש לו עליות וירידות ואין לו יציבות, והוא מושפע מהסביבה, ואין לו 
כח להתגבר.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "ויתרוצצו הבנים בקרבה" 1985)
%break
%letter 2
2. כידוע, שעיקר בחינת נברא הוא הכלי קבלה, שזה נקרא בחינת 
עשו. אלא אח"כ בא כח השני, הנקרא בחינת יעקב, שהוא הרצון 
להשפיע. וכל אחד רוצה לשלוט לבדו. וזוהי ההתאבקות, שיש בין עשו 
ליעקב.
%break
וזהו שפירש רש"י, "כשזה קם זה נופל, לא נתמלא צור אלא מחורבנה 
של ירושלים". היינו שנאמר לה, שצריכים לדעת בבירור, או שהרצון 
לקבל שולט או שהרצון להשפיע הוא השולט, ושניהם ביחד אי אפשר 
להתקיים. 
%break
אי לזאת, צריכים להחליט אחת ולתמיד, שלא כדאי לגור בתוך 
המחשבות והרצונות המגונים והשפלים.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "ויתרוצצו הבנים בקרבה" 1985)
%break
%H "ורב יעבוד צעיר"
%break
%letter 3
3. "ורב יעבוד צעיר". ויש להבין, מה הוא בא להשמיענו. ויש לפרש, 
שעוד לא מספיק בזה, שכבר זכה שהיצר טוב הוא השולט, והיצר הרע 
אין לו שום כח להתנגד לו, שזה מכונה, שהוא יכול להיות עובד ה' רק 
עם יצר הטוב, אלא שצריך להגיע למדרגת השלימות. 
%break
כמו שאמרו חז"ל, "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשתי יצריך". 
שגם היצר רע ישמש לעבדות ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "ויתרוצצו הבנים בקרבה" 1985)
%break
%letter 4
4. גבור, שהכניע את הרע שבו, ורק היצר הטוב שולט, זאת אומרת 
שהוא עובד ה' רק ביצר הטוב. ו"גבור שבגבורים" נקרא בחינת "ורב 
יעבוד צעיר", שפירושו "ורב" היינו הרע שבו, "יעבוד צעיר", שישמש 
את הרצון להשפיע, 
%break
שאז הוא עובד ה' גם ביצר הרע, כנ"ל, שאז הוא מקיים את הפסוק 
"בכל לבבך", היינו בשתי יצריך.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "ויתרוצצו הבנים בקרבה" 1985)
%break
%letter 5
5. מוכרח כל פעם להתגבר, ולצאת מהמצב של הירידה, ואז עליו 
להמשיך רוממות ה', זה גורם לו, להמשיך מלמעלה כוחות יותר 
גבוהים, אחרת הוא נשאר בתכלית השפלות. 
%break
נמצא, שכל פעם על ידי השערות, הוא הולך ומגלה את רוממות ה', 
עד שהוא מגלה שמותיו של הקב"ה, הנקראים י"ג מדות של רחמים, 
וזה סוד "ורב יעבוד צעיר".
%S (בעל הסולם. שמעתי. ל"ג. "ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן")
%break
%H "עשו איש שדה":
%break
%letter 6
6. במעשה היה עשו נראה לשלם, לאיש גמור. וזהו שנקרא "עשו איש 
שדה", שאין לו עוד מה לעבוד בהשדה. כי עבודת השדה, שמתחילה 
בחרישה, שהוא ענין להַפֵּך את הכלי קבלה, זהו לא עבורו, כי מספיק 
לו שהוא מקיים הכל בחיצוניות, הנקראת פיו, כלומר שאין פיו ולבו שוים. 
%break
לכן נקרא עשו "איש שדה", כנ"ל, ששדה בבחינת מקבל לעצמו, בזה 
הוא גמור, ואין לו עוד מה להוסיף.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "מהו ההבדל בין שדה לאיש שדה, בעבודה" 1988)
%break
%letter 7
7. כתוב אצל יצחק "ויצא יצחק לשוח בשדה", שהוא ענין תפלה, כמו 
שאמרו חז"ל, שיצחק תיקן תפלת מנחה, שהוא התפלל לאקמא 
שכינתא מעפרא, שפירוש, שהכלי השפעה, שצריך להיות במלכות 
שמים במוחא וליבא, יהיה בעמ"נ להשפיע.
%break
אולם עשו, שהיה איש שדה, שלא תיקן שום דבר, שיהיה בעמ"נ 
להשפיע, אלא הכל היה אצלו רק לתועלת עצמו, לכן פירש הזה"ק 
"איש שדה" כדי לגזול בני אדם ולהרוג אותם. 
%break
ועוד מפרש הזה"ק "איש שדה", משום שחלק נחלתו אינו במקום 
ישוב, אלא במקום חרוב, במדבר, בשדה. ועל כן נקרא איש שדה.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "מהו ההבדל בין שדה לאיש שדה, בעבודה" 1988)
%break
%letter 8
8. יש להבין מה הוא ההבדל בין איש ציד לאיש שדה. ולפי שאנו 
לומדים, שיש הבדל בין מוחא לליבא. כי מוחא, מפרש אאמו"ר, 
שהכוונה על בחינת אמונה למעלה מהדעת. וליבא פירושו רצון הלב, 
שהוא עובד רק לתועלת עצמו. 
%break
היינו לתועלת עצמו, שהאדם מוכן לעשות את כל עבודה שבעולם, אם 
הוא יראה את הכדאיות שבדבר, מה שיקבל תמורה עבור יגיעתו. 
%break
נמצא לפי זה, מה שאומר איש ציד ואיש שדה הם ב' דברים, 
הנקראים בעבודה מוחא וליבא.
%S (הרב"ש. מאמר 8 "מהו, שעֵשָׂו נקרא איש שדה, בעבודה" 1990)
%break
%H "אברהם הוליד את יצחק":
%break
%letter 9
9. כשהולך הפסוק לבאר תולדות יצחק, היינו איזו בחינת עמודים 
הוריש יצחק לבניו, אזי הפסוק מפרש "אברהם הוליד את יצחק". היינו 
שאל תחשוב שתולדות יצחק הן רק מדתו של יצחק שהוריש לבניו, 
אלא גם מדתו של אברהם.
%break
וזה שכתוב "אלה תולדות יצחק", היינו את השתי מידות האלו נתן 
ביעקב. לכן מאברהם, שמדתו בחינת עצמותו היה רק חסד, יצא 
ישמעאל. ומיצחק שהיה לו מדתו וגם בהתכללות אברהם, יצא עשו. 
%break
מה שאין כן כשהיה לו את ג' עמודים, כבר היה יכולה לצאת מדתו 
שלימה, שהיו לו י"ב שבטים. והיות שאבותינו הקדושים כבר הורישו 
לנו אלו השלשה עמודים, כבר נוכל בנקל גם כן ללכת בדרכיהם. 
%break
ואם האדם רואה שקשה לו ללכת בדרכיהם, צריך להתפלל לה' 
שיושיע לו. ואין זו עזרה למעלה מטבע, היות שהמידות האלו כבר באו 
בהתלבשות באבותינו הקדושים.
%S (הרב"ש. 357. "אברהם הוליד את יצחק")
%break
%letter 10
10. "ויעתר יצחק לנוכח אשתו" ולא לנוכח רבקה, "כי עקרה היא", 
היות שעקרה שיהיה לה בנים נקרא למעלה מהטבע. ועל למעלה 
מהטבע, שה' יעזור לו עזרה גדולה כזו, לא התפלל.
%break
נמצא אחר שאבותינו כבר המשיכו אלו הג' עמודים, אנחנו צריכים 
לעשות כל מה שבידינו, ולהתפלל לה' שנזכה גם כן לאלו ג' עמודים, 
שהם קיום העולם, היינו להגיע להמטרה שהעולם נברא בשבילה.
%S (הרב"ש. 357. "אברהם הוליד את יצחק")
%break
%letter 11
11. "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא", היינו שלא ראה 
שום הבנה בתורה ומצוות, היינו באותה הבנה שהיה לו בעת קבלת 
עליו עול תורה ומצוות לא ניתוסף אצלו שום הבנה, והיה משתוקק 
לבנים, להבנה.
%break
שחשב שלא יכול להיות שקיים התורה ומצוות באותו שכל שהיה בזמן 
הקבלה כשלא היה לו שום דעת והשגה בתורה ומצוות. אלא לקח 
בדרך הפשוט ביותר מה שמתאים לקטן כשיגדל ומתמיד בתורה 
ומצוות, 
%break
שישאר התורה ומצוות באותה הרמה, ולא רמה יותר גבוהה 
שמתאימה לגדלות התורה ומצוות.
%S (הרב"ש. 358. "ויהי יצחק בן ארבעים שנה")
%break
%H "כל הבארות אשר חפרו":
%break
%letter 12
12. ענין החפירות, שחפרו, הוא למצוא חסרון וצורך לישועת ה', הן 
על הכלי. כלומר, לבקש מה' שיתן להם צורך להשפיע. והם רואים, 
שאינם יכולים, מטעם שהגוף מתנגד לזה מצד הטבע, שנולד עם רצון 
אך לקבל.
%break
אמנם גם בזה יש להבחין ב' הבחנות: א. שהוא מתפלל לה', שיתן לו 
כח להתגבר על הרצון לקבל, ולעבוד בעמ"נ להשפיע. והוא רוצה, שה' 
יתן לו הכח הזה.
%break
%letter ב
ב. יש לפעמים, שאין האדם יכול לבקש מה', שיתן לו הרצון להשפיע, 
מטעם שהגוף מתנגד גם על התפלה. שהגוף מפחד, אולי ה' יעזור לו, 
ויעזוב את הרצון לקבל. 
%break
נמצא, שהוא צריך להתפלל, שה' יתן לו כח להתגבר על הגוף, ושכן 
יהיה לו כח להתפלל לה', שיעזור להתגבר על הרצון לקבל, ולעבוד 
בעמ"נ להשפיע.
%S (הרב"ש. מאמר 16 "מהו היסוד שהקדושה נבנת עליו" 1988)
%break
%letter 13
13. בזמן שהאדם רוצה לבנות בנין של קומת קרקע, אין הוא צריך 
לחפור כל כך בעומק. אלא שחופר קצת, הוא יכול לבנות את בנין שלו 
בקיום תו"מ. ומהי חפירה ברוחניות. היינו חסרון, שחופרים חסרון 
בהלב. כי לב נקרא רצון, ולב נקרא מלכות, ולב נקרא ארץ או קרקע.
%break
וכמו בגשמיות, חופרים חסרון בקרקע. זאת אומרת, שמטרם 
שהולכים לבנות בנין, מוכרחים מקודם לחפור בארץ. כלומר, שמוציאין 
מה שיש במקום החפירה. 
%break
ולאחר שהמקום הזה שרוצים לבנות הוא ריק, אז מתחילים לבנות, 
מה שאין כן כשהמקום ממולא בעפר, אין לבנות עליו בנין, כי הבנין 
יפול.
%break
כמו כן ברוחניות, שצריכים לחפור בהארץ, היינו בהלב, ולהוציא משם 
את העפר שבלב. ונשאר אז הלב ריקם בלי שום מילוי. אז מתחיל זמן של הבניה.
%S (הרב"ש. מאמר 16 "מהו היסוד שהקדושה נבנת עליו" 1988)
%break
%letter 14
14. רק בבחינת אמונה למעלה מהדעת יכולים לבקוע את האבן, לכן 
נוהג כאן ענין של עליות וירידות. שלא תמיד האדם מוכשר ללכת 
למעלה מהדעת. נמצא, שכל מה שחפר ומצא איזה חסרון לבקש מה', 
שיתן לו כח ללכת בדרכי השפעה, חזר ונסתם ע"י האבן.
%break
לכן הוא מוכרח לחפור עוד הפעם, וחוזר חלילה. וכל פעם הוא מתחיל 
לחפור ולהוציא את העפר, ובאמצע החפירה שוב הוא מוציא אבן. 
ושוב מתחיל לשאול שאלות בתוך הדעת. ושוב הוא מתגבר ומשתמש 
עם האמונה למעלה מהדעת. 
%break
ושוב השיג מקום חסרון, ומתחיל להתפלל לה', שיקרב אותו לעבודתו. 
היינו, לעבוד עבודת ה', כלומר לשם שמים ולא לתועלת עצמו.
%S (הרב"ש. מאמר 16 "מהו היסוד שהקדושה נבנת עליו" 1988)
%break
%H "רועי גרר"
%break
%letter 15
15. נפרש מהו "רועי גרר", ומהו "רועי יצחק", ומהי המחלוקת 
ביניהם. "רועי" פירושו מפרנס. "רועי גרר" יהיה פירושו, שהפרנסה 
שלהם היא ממה שהם נגררים אחרי הרבים. 
%break
כלומר, שבאו להם מחשבות, שלא צריכים לעבוד כדרך שיחידים 
עובדים, שרוצים להגיע אל האמת, שנקרא "לשמה", שהוא בעמ"נ 
להשפיע, 
%break
אלא שמספיק להם אם המה יהיו עובדים ומקיימים תו"מ, בכדי לקבל 
תמורתם שכר בעולם הזה ושכר בעולם הבא. כלומר, שגם כאן בקיום 
תו"מ יכול ללכת בדרך של הסתפקות במועט.
%break
"רועי יצחק", כלומר המפרנס של יצחק, נקרא זאת, שמפרנסת בחינת 
יצחק, הוא בחינת השפעה. שכל זמן שהוא יכול להשפיע לה', זוהי 
הפרנסה שלו, ומזה הוא עושה חיים.
%break
וזה היה הריב בין "רועי גרר", שהם היו אומרים לו, שכל מה שחופרים 
למצוא חסרון וצורך לעסוק רק בדרך השפעה, אין כדאי לחפור ולחפש 
חסרונות כאלו. 
%break
וסיתמום את החסרון, בזה שהיו אז אומרים "אנו צריכים להיות 
נגררים אחרי הרבים, ולא להיות יוצא מהכלל".
%S (הרב"ש. מאמר 16 "מהו היסוד שהקדושה נבנת עליו" 1988)
%break
%letter 16
16. היות שקו ימין בנוי על בסיס של אמת, תיכף מתעוררים הרועי 
גרר, ורוצים לגרור את אדם לדעת הרבים. ואז מתחילה קליפה הזאת 
לתקוף את האדם, ונותנת לו להבין את דעת רבים, שמה שהם 
אומרים זהו אמת. 
%break
והאדם מתחיל להאמין להקליפה הזאת, בזמן שהיא רוצה להרוג 
אותו, ולהוציא ממנו כל החיות דקדושה, ולהשליך אותו לשאול 
תחתיות. 
%break
היות שהקליפה הזאת מתלבשת בלבוש צביעות, ואומרת, שכל מה 
שהיא אומרת לך עכשיו, הוא רק משום שהאדם לא ירמה עצמו בדרך 
של שקר.
%break
לכן כל מה שיש אז לעשות, הוא לעמוד על המשמר, בעת 
שהמחשבות של רועי גרר באות למוחו כמו חיצים שנונים, והם 
משוחים ברעל, שהורגים את האדם על מקומו, והוא נשאר בלי רוח 
חיים דקדושה.
%break
הקליפה הזו באה לאדם ושולחת לו את רעיונותיה ודעותיה. והן לא 
באות חס ושלום שהוא לא יהיה עובד ה'. 
%break
אלא להיפך, שנותנים להאדם להבין, היות שאתה יודע עכשיו בבירור 
מהי עבודה באמת, שצריכים לכוון שיהיה לשם שמים.
%S (הרב"ש. מאמר 16 "מהו היסוד שהקדושה נבנת עליו" 1988)