ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author פרשת השבוע
%book וישלח
%break
%H פרשת וישלח - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%letter 1
1. יעקב היה כלול מכל ג' הקוין. ולפיכך חשק הקב"ה בתפלתו, בהיותה 
בכל השלימות, מכל ג' הקוין כמו תפלת רבים. 
%break
ועל כן כתוב "וירא יעקב מאוד ויצר לו, כי הקב"ה סבב לו את זה, כדי 
שיתפלל, מטעם שחשק בתפלתו".
%S (הרב"ש. מאמר 7 "חשיבותה של תפלת רבים" 1986)
%break
%letter 2
2. על כל דבר שמקבלים צריכים להקדים תפלה, שיהיה כלי לקבל את 
ההשפעה, יוצא, שאפילו לאחר מה שהקדוש ברוך הוא הבטיחו 
במראה הסולם, זה נקרא אור מקיף.
%break
אבל בזמן שפגש את עשו, שאז הוצרך לישועה בהוה, היה צריך 
להתפלל ולגלות הרצון, הנבחן לבחינת כלי על הישועה, מכיון שבלי 
כלי אי אפשר לקבל אור פנימי. כי ההבטחה נקראת אור מקיף. 
%break
מה שאין כן כשבאים להוציא את ההבטחה לפועל, צריכים תפלה. כי 
אור מקיף הוא אתערותא דלעילא, ואור פנימי הוא על ידי אתערותא 
דלתתא.
%S (הרב"ש. 376. "וירא יעקב מאד")
%break
%letter 3
3. "לבן" נקרא קודם המעשה, שאז היצר הרע טוען שכל מה שהאדם 
עושה הוא שלא לשמים, לכן איזה ערך יש בזה שהוא רוצה לעסוק 
בתורה ומצוות. והאדם צריך להתגבר וכן לעשות מעשים טובים.
%break
ולאחר שכבר עשה את המעשה, "עשו" נקרא היצר הרע טוען שכל 
מה שעשה האדם הוא לשם שמים, ורוצה להכניס בו בחינת גדלות, 
שיסתפק בעבדותו.
%S (הרב"ש. 375. "וישלח יעקב")
%break
%letter 4
4. לבן, נקרא שהוא בא בטענת צדיק, ואומר לו, בזמן שהאדם רוצה 
להתפלל, ורוצה להאריך קצת בתפלתו. או דוגמא אחרת, שרוצה 
ללכת ללמוד לבית המדרש, אז היה בדעתו של אדם לקיים, להיות 
גבור כארי ולהתגבר על עצלותו. 
%break
בא היצר הרע וטוען, נכון שאתה רוצה להתגבר, לעשות את רצון אביך 
שבשמים, כמו שכתוב (אבות פרק חמישי) וזה לשונו, "יהודה בן תימא 
אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, רץ כצבי, וגיבור כארי, לעשות רצון 
אביך שבשמים".
%break
אבל אני יודע, שאין לך רצון לעשות רצון אביך שבשמים. אולם האמת 
אני יודע, שאתה עובד רק לשם אהבה עצמית, ואין לך אהבת ה', 
שאתה תוכל לומר, שזה, שאתה הולך לעשות עכשיו איזה מעשה, 
הוא מטעם לשם שמים. 
%break
אלא כל מה שאתה עובד, הוא בשבילי, היינו בשביל הס"א ולא בשביל 
הקדושה.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מאדם רע אסור לשמוע דבר טוב" 1987)
%break
%letter 5
5. הנה עשו הרשע נקרא, בזמן שהאדם כבר בא לידי הכרה, שדבר 
הרע בעולם, שמפריע לכלל הנבראים להגיע להטוב והעונג, שבשביל 
סיבה זו היתה בריאת העולם, שזה נקרא רע, כבר נעשה אצלו 
בבחינת עשו, מלשון עשיה, 
%break
שכבר נגמר הרע שלו בידיעה ברורה, שהוא הרצון לקבל לעצמו. אז 
בא הסדר של "סור מרע", כלומר שמטרם שיש לאדם הידיעה, 
שהרצון לקבל נקרא רע, אי אפשר לסור ממנו, ולא לשמוע בקולו.
ואח"כ מתחיל ענין של "ועשה טוב". 
%break
ו"עשה טוב" נקרא קבלת עול מלכות שמים, אולם אין האדם יכול 
לזכות לבחינת אשה יראת ה', אלא את זה האדם צריך לקבל 
מלמעלה, כמו שכתוב "הבא לטהר מסייעין אותו".
%S (הרב"ש. מאמר 7 "מהי חשיבות החתן, שמוחלין לו עוונותיו" 1988)
%break
%letter 6
6. מי מהם טוען טענת אמת, היינו, לבן או עשו. ואמר, שבאמת 
שניהם אומרים אמת, מה שטוב להס"א, שהם מפריעים את האדם 
להגיע לשלימות. וההבדל הוא בטענותיהם. אם הוא בא קודם 
המעשה, או שבא לאחר המעשה. 
%break
היינו, שקודם המעשה, שהאדם רוצה להתגבר ולעשות משהו 
בקדושה, לטובת ה', אז היצר הרע מתלבש בטענת צדיק ואומר לו, 
שאין אתה מסוגל לעשות משהו לתועלת הקדושה, אלא כל מה 
שאתה עושה הכל הוא בשבילי. שזה נקרא, "וכל אשר אתה רואה לי הוא". 
%break
היינו, שהכל אתה עושה בשביל הס"א. אם כן יותר טוב שאתה תהיה, 
"שב ואל תעשה". ולמה להתאמץ ולהתגבר על עצלותך. ובזה הוא 
מכניע את האדם שלא לעסוק בתו"מ. וזוהי טענת לבן.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מאדם רע אסור לשמוע דבר טוב" 1987)
%break
%letter 7
7. וטענת עשו היא לאחר המעשה. היינו, אם סוף כל סוף האדם 
התגבר על טענת לבן והלך בדרכו של יעקב, בא אליו עשו ואומר לו, 
אתה רואה איך איזה גיבור איש מלחמה אתה, שאין אתה דומה 
להחברים שלך, הם עצלים ואתה גבר, מי כמוך. 
%break
ומכניסים אותו לתאוות של גאוה, שעל זה אמרו חז"ל (סוטה ה' ע"ב) 
וזה לשונם, "אמר רב חסדא, ואיתימא מר עוקבא, כל אדם שיש בו 
גסות הרוח, אמר הקב"ה, אין אני והוא יכולין לדור בעולם". 
%break
ומשום זה טוען יעקב נגד זה ואומר לו, לא נכון, כל מה שעשיתי היה 
רק בשבילך, היינו לתועלת עצמו, שזה בחינת רצון לקבל השייך 
להס"א. 
%break
ועלי מוטל עכשיו להתחיל עבודה מחדש, על דרך שהכל יהיה לשם 
שמים, ולא בשבילך.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מאדם רע אסור לשמוע דבר טוב" 1987)
%break
%letter 8
8. על פסוק "והיה המחנה הנשאר לפלטה" פרש רש"י וזה לשונו, 
התקין עצמו לשלושה דברים: לדורון, לתפילה, ולמלחמה. 
%break
זאת אומרת, שני דברים שייכים לעשו, שהוא דורון ומלחמה. ודבר 
אחד הוא לה', היינו תפילה.
%S (הרב"ש. מאמר 11 "בענין הוויכוח בין יעקב ללבן" 1985)
%break
%letter 9
9. יעבור נא אדונִי לפני עבדו, ואני אתנהלה לאיטי לרגל המלאכה 
אשר לפניי ולרגל הילדים, עד אשר אבוא אל אדוני שׂעירה. יעקב לא 
רצה עתה לקבל אלו הברכות הראשונות שבירך אותו אביו. 
%break
ועוד לא התקיימה בו אפילו אחת מהן, משום שדחה אותן לאחרית 
הימים, שתוצרכנה אז לבניו, להשתמש בהן כנגד כל אוה"ע.
%break
ומשום זה, בשעה שאמר עשיו, נִסעה ונֵלכה, נחלק את העוה"ז בינינו, 
ונשלוט בו יחד. אמר יעקב, יעבור נא אדוני לפני עבדו. שפירושו, 
יקדים עשיו שליטתו עתה בעוה"ז. 
%break
יעבור נא, הוא לשון קְדימה, כמ"ש, ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם, 
שיעקב אמר לו, הקדם אתה את שליטתך בתחילה בעוה"ז, ואני 
אתנהלה לאיטי, 
%break
ואני אעלה את עצמי לעוה"ב, ולאחרית הימים, לאלו הימים ההולכים 
לאט.
%S ("זוהר לעם". "וישלח". מאמר "יעבור נא אדונִי לפני עבדו", סעיפים 128-127)
%break
%letter 10
10. שיעקב נכנס בעבודה, שכבר הכניס את עצמו לסכנה, ומבקש 
לה', שיתן לו סיוע, אז נשלחו לו מלאכים לשמרו, שיוכל לנצח את 
המלחמה, שהוא כבר נכנס. 
%break
מה שאין כן שכבר גמר את עבודתו שהתחיל, וקיבל סיוע מהמלאכים, 
ורצה להתחיל עבודה חדשה, המכונה "פכים קטנים", ותחילת עבודה 
היא חושך, המכונה "לילה", זה נקרא "סכנה הנראה לעין", היות 
שבמקום חושך, הנקרא קו שמאל, הוא סכנה. 
%break
אבל הוא בעצמו צריך להתחיל לבדו. ואח"כ, כשהוא רואה שלא יכול, 
אז הוא מתחיל לבקש עזרה מה', ואז שוב יקבל עזרה מלמעלה.
%S (הרב"ש. מאמר 8 "בענין העזרה הבאה מלמעלה" 1986)
%break
%letter 11
11. הנה "שורש" נקרא בחינת מחשבה, שהוא השורש למעשה. ואם 
המחשבות מגולין, היינו שמסתכלים בכל המקומות ומרגל לכל 
המקומות, הן על הדרכים והנהגות והתורות וכו' שקבל מרבותיו, 
%break
אם הם אמיתיים, אזי צריכים להתאבק עם המחשבות הנ"ל, מלשון 
"ויאבק איש עמו", הנאמר על שרו של עשיו, ולקבל אותם למעלה 
מהדעת.
%break
שזה ענין "והוי מתאבק בעפר רגליהם". פירוש, אף על פי שיש לך 
בחינת מרגלים שאומרים "לא נעלה", ואף על פי שהמרגלים שלהם, 
היינו המחשבות של התלמידים, מעלים עפר, 
%break
היינו שנדמה בעיניהם שדברי רבותיו הם ערך של עפר, ומכל מקום 
הוא צריך לקבל למעלה מהדעת את דברי רבותיו.
%S (הרב"ש. אגרת כ"ט)