ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-כ
%book חוק האהבה במערכת אדה"ר
%break
%H חוק האהבה במערכת אדה"ר - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%H תיקון מערכת אדם הראשון
%break
%letter 1
1. אין בעולם יותר מנשמה אחת, כמ"ש, (בראשית ב, ז) "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו 
נִשְׁמַת חַיִּים". ואותה נשמה מצויה בכל בני ישראל, אצל כל אחד ואחד 
בשלמות, כמו אצל אדה"ר. כי הרוחני לא יבא בחיתוכים וחילוקים, 
שזה דווקא מִגִּדְרֵי הגשמיים. 
%break
אלא מה שאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, נראה שזה 
מתחלק בכח גופו של כל אחד ואחד. דהיינו, בתחילה הגוף חוצץ 
ומונע זוהר הנשמה ממנו מכל וכל, ובכח התורה והמצווה נזדכך הגוף, 
%break
ולפי המדה שנזדכך, באותו השיעור מאירה הנשמה כללית עליו.
%S (בעל הסולם. "ששים רבוא נשמות")
%break
%letter 2
2. הנבראים, לאחר חטא אדם הראשון, נבחנים לכלים שבורים 
ומתים, היינו הכלים שלהם הם רק בקבלה עצמית, שנפרדו מהחיי 
החיים. רק יש בהם ניצוץ, שהוא מהרשימות דאור חוזר, שנשאר וירד 
להחיות הכלים, שיוכלו על ידו לקום לתחית המתים.
%break
והניצוץ הזה הוא ניצוץ דקדושה, שהוא שיריים מהאור חוזר. וצריכים 
להעלות אותו, היינו לקבל אותו בעל מנת להשפיע, שזהו נקרא 
"העלאה", היינו עלית מ"ן. 
%break
שעל ידי זה נעשה בחינת מסך ועביות, שיוצא על זה מילוי, שהאור 
חוזר ממלא את הכלים בשיעור שילביש את האורות.
%S (הרב"ש. 179. "עיבור - א'")
%break
%letter 3
3. משל, במלך שרוצה לשלוח סך גדול דינרי זהב לבנו למדינת הים. 
והנה כל בני מדינתו גנבים ורמאים, ואין לו שליח נאמן. מה עשה, הלך 
ופרט את הדינרים לפרוטות ושילחם על ידי שליחים רבים, באופן שלא 
יהיה כדאי להם הנאת החמס שיפגמו בשבילה בכבוד מלכות.
%break
שבאופן זה, דסדר זמנים בנפשות רבות, אפשר על ידי הארות הימים, 
לברר כל הניצוצין קדישין שנעשקו בידי הקליפות, מסיבת החטא דעץ 
הדעת כנ"ל.
%break
וסוד הנפשות רבות הוא, בחינת התפרטות לאורות הפנימיים, ובחינת 
ימים מרובים הוא, בחינת התפרטות לבחינת אורות חיצוניים, 
%break
ופרוטה ופרוטה מצטרף לחשבון אור הגדול שחטא בו אדם הראשון, 
ואז יהיה גמר התיקון.
%S (הרב"ש. מאמר 10 "לאיזה דרגה האדם צריך להגיע שלא יצטרך להתגלגל" 1984)
%break
%letter 4
4. השב מאהבה, הוא הזוכה לתכלית הדביקות. דהיינו, רום המעלות. 
ואיש המוכן לחטאים, הוא מצוי בשאול תחתית. והמה שתי נקודות 
היותר רחוקות בכל המציאות הזו.
%break
לכאורה יש לדייק על לשון תשובה, שהיה צריך להקרא לשון שלמות, 
אלא להורות, שהכל ערוך מכל מראש, וכל נשמה ונשמה, כבר נמצאת 
בכל אורה וטובה ונצחיותה. 
%break
רק עבור "נהמא דכיסופא [לחם בזיון]" יצאה הנשמה בסוד הצמצומים, 
עד שמתלבשת בגוף העכור, ורק בסגולתו, היא חוזרת לשורשה 
לטרם הצמצום, ושכרה בידה מכל המהלך הנורא שעשתה, שכללות 
השכר הוא הדבקות האמיתי. 
%break
כלומר, שהתפטרה מנהמא דכיסופא. כי כלי קבלתה נהפך לכלי 
השפעה, ושוה צורתה ליוצרה.
%S (בעל הסולם. אגרת כ"ה)
%break
%letter 5
5. ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו 
האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. 
ובגוף השלם הזה ישרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות בלי הפסק כלל. 
%break
והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעין שלא 
פסק. וכל מקום שתתן עיניך בו, יתברך. וכולם יתברכו בגינך, משום 
שיהיו מברכים אותך בקביעות.
%S (בעל הסולם. אגרת ד')
%break
%letter 6
6. ידוע, שע"י השבירה נפלו נצוצין דקדושה לבי"ע. ושם בבי"ע אין הם 
יכולים להתתקן. לכן צריכין להעלותם לאצילות. ועל ידי זה שעושים 
מצות ומעשים טובים בכוונה עמ"נ להשפיע נחת רוח ליוצרו ולא 
לעצמו, מתעלים הנצוצין הללו לאצילות. 
%break
ואז הם נכללים במסך דעליון, שבראש המדריגה, ששם נשאר המסך 
בנצחיותו. ואז יש זווג על המסך בהתכללות הנצוצין. ונמשך אור 
העליון בכל העולמות, כפי שיעור הנצוצין שהעלו [...].
%break
כמו כן, בעת שהאדם עוסק בתורה ומצות עמ"נ להשפיע ולא לקבל, 
אז על ידי זה הנצוצין עולין למסך שבראש שבעולם אצילות (והם 
עולים ממדרגה למדרגה, עד שבאים לראש דאצילות). 
%break
וכשנכללים במסך הזה, ויוצא קומת האור לפי בחינת גודלו של המסך, 
ניתוסף אור בכל העולמות. וגם האדם, שגרם את השבח למעלה, 
מקבל גם כן הארה, בזה שהשביח למעלה בהעולמות.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". פ"א. "ענין העלאת מ"ן")
%break
%H מאהבת הבריות לאהבת ה'
%break
%letter 7
7. יש אהבה עצמית, ויש אהבת ה'. ויש בחינה ממוצעת, שהיא אהבת 
הזולת, שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. וזה שאמר ר' 
עקיבא "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה".
%break
וכמו שאמר הלל הזקן להגר, שאמר לו, "למדני כל התורה על רגל 
אחת. אמר לו, מה דסני עלך לחברך לא תעביד, ואידך זיל גמור". 
משום שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. ואז כל התורה וכל 
החכמה נתונים בלבו.
%break
כמו שכתוב, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל חייכם כל החכמה וכל 
התורה דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל 
החכמה וכל התורה בלבו. 
%break
וענין יראה מבואר בהסולם, שהיא יראה שמא לא יוכל להשפיע לה', 
כי מדרך אהבה הוא שרוצה להשפיע לה'.
%break
לכן למי שיש אהבת ה', אז הוא רוצה להשפיע, שזה נקרא דביקות, 
בבחינת "ולדבקה בו", שעל ידי זה הקדוש ברוך הוא מוסר לו תורה 
וחכמה. 
%break
נמצא שלמד אותו על רגל אחת, היינו שעל ידי אהבת הזולת יגיע 
לדרגת אהבת ה', אז יזכה לתורה ולחכמה.
%S (הרב"ש. 410. "אהבה עצמית ואהבת ה'")
%break
%letter 8
8. ידוע שאי אפשר להגיע לאהבת ה' מטרם שאדם זכה לאהבת 
הבריות, שעל ידי "ואהבת לרעך כמוך", שאמר רבי עקיבא שזה כלל 
גדול בתורה. היינו שעל ידי זה האדם מרגיל את עצמו באהבת 
הבריות, שהיא אהבת זולתו, אז הוא מסוגל להגיע למדרגת אהבת ה'. 
%break
ובזה יש לפרש מה שכתוב, "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח 
המקום נוחה הימנו", שהכוונה שרוח הבריות נוחה ממנו, שהוא עוסק 
תמיד באהבת הבריות, ומשגיח תמיד על אהבת זולתו, אז גם רוח 
המקום נוחה הימנו, 
%break
היינו שיש לו תענוג בזה שעושה רוח המקום, היינו להשפיע לה'. מה 
שאין כן מי שעוסק באהבת עצמו, אז בטח שגם רוח המקום אינו נוחה 
הימנו.
%S (הרב"ש. 270 "כל שרוח הבריות נוחה הימנו - ב'")
%break
%letter 9
9. בהשתלם האדם באהבת זולתו ובהשפעה לזולתו בנקודה הסופית, 
ישתלם יחד עם זה באהבת השי"ת ובהשפעת נחת רוח להשי"ת. 
%break
ואין הפרש בשניהם, כי כל הנמצא מחוץ לגופו, שהוא מחוץ לעניין 
תועלת עצמו - דין אחד לו, אם זה להשפיע לחברו, או להשפיע נחת 
רוח ליוצרו.
%break
וזה ששיער הלל הנשיא, אשר "ואהבת לרעך כמוך" הוא המטרה 
האחרונה שבמעשיות. כי הוא האופי והצורה היותר ברורה לאדם. ואין 
לטעות במעשים, שהרי הם מסודרים לעיניו, ויודע שאם מקדים צרכי 
חברו על צרכי עצמו, הריהו במדת השפעה, 
%break
ולפיכך אינו מגדיר המטרה - "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל 
נפשך ובכל מאודך". כי באמת הם היינו הך, כי גם את חברו הוא צריך 
לאהוב בכל לבבו ובכל נפשו ומאודו. כי כן מתבטא במלה "כמוך". 
%break
כי את עצמו ודאי שהוא אוהב בכל לבבו נפשו ומאודו, ובהשי"ת יכול 
לרמות את עצמו. ובחברו הדבר פרוש תמיד לנגד עיניו.
%S (בעל הסולם. "אהבת ה' ואהבת הבריות")
%break
%letter 10
10. חז"ל לא דברו אלא בחלק המעשי אשר בתורה, המביאים 
לתכלית הנרצה מהעולם והתורה. ועל כן, כשאומרים מצוה אחת 
הכוונה ללא ספק מצוה מעשית. 
%break
וזה ודאי כדברי הלל שהוא: - "ואהבת לרעך כמוך", אשר על ידי מצוה 
זו בלבד, יזכה למטרה האמיתית, שהיא - הדביקות באלקיו. והנך 
מוצא שבמצוה אחת זוכה לקיים כל המטרה והתכלית.
%break
ועתה אין כל קושיה מעניין המצוות שבין אדם למקום, כי המעשיות 
שבהם, יש להם גם תכלית זו של זיכוך הגוף, 
%break
אשר נקודתה האחרונה היא לאהוב "את חברך כמוך", 
שהשלב המיידי הבא אחריו הוא הדביקות.
%S (בעל הסולם. "אהבת ה' ואהבת הבריות")
%break
%letter 11
11. נתן לנו הקב"ה מצוות בין אדם לחברו, שעל ידי זה האדם ירגיל 
את עצמו לעבוד לטובת זולתו, ועל ידי זה הוא יבוא למדריגה יותר 
גדולה שתהיה לו יכולת לעבוד גם לשם שמים. אחרת אפילו שהאדם 
עוסק בתורה ומצוות אי אפשר לו לעסוק לשם הקב"ה. 
%break
נמצא לפי זה, אם הוא עוסק בתורה בלבד ולא בגמילות חסדים, נמצא 
שאי אפשר לו לעסוק לשם שמים, משום שחסרה לו הסגולה של 
אהבת זולתו.
%break
נמצא לפי זה הגם שעוסק בתורה ומצוות, אם אינו לשם שמים זה 
דומה כמי שאין לו אלוה, כי אם היתה לו באמת הרגשת אלקות בטח 
שהיה עוסק לשם שמים - אבל אם היה עוסק בגמילות חסדים, אז 
היתה לו הסגולה של אהבת זולתו, 
%break
שעל ידי זה היה בא גם כן לידי אהבת ה', שהיה בידו כח לעשות 
תורה ומצוות לשם שמים. נמצא מזה, שהאדם צריך לעשות כח 
ועוצמה והתגברות במידותיו שיהפוך אותם שיהיו לטובת זולתו, 
%break
שעל ידי זה יזכה אח"כ לעבוד עם אלו המדות לשם שמים.
%S (הרב"ש. אגרת ס"ו)
%break
%letter 12
12. אין תרופה לאנושיות, בשום פנים שבעולם, זולת אם יקבלו על 
עצמיהם, מצות ההשגחה, שהוא "השפעה לזולתו", כדי לעשות נחת 
רוח להשי"ת, בשיעור ב' הכתובים:
%break
האחד הוא - "ואהבת לרעך כמוך", שהיא תכונת העבודה גופה. 
דהיינו, ששיעור היגיעה, להשפעת זולתו, לאשרם של החברה, צריכה 
להיות, לא פחות מזה השיעור, המוטבע באדם, לדאוג לצרכי עצמו. 
%break
ולא עוד, אלא שצריכים להקדים, צרכי זולתו על צרכי עצמו, כמבואר 
במאמר "מתן תורה", אות ד'. וכתוב השני הוא - "ואהבת את ה' 
אלקיך, בכל לבבך, ובכל נפשך, ובכל מאדך", שזוהו המטרה, 
המחויבת להמצא לעיני כל, 
%break
בשעת היגיעה לצרכי חבירו, שהוראתו, שעושה ומתייגע, רק כדי 
למצוא חן בעיני הבורא ית', שאמר, ועושים רצונו ית'.
%S (בעל הסולם. "השלום")
%break
%letter 13
13. "ואהבת וכו' בכל לבבך, בשני יצריך. ובכל נפשך, אפילו הוא נוטל 
את נפשך. ובכל מאדך, בכל ממונך". והיינו כנ"ל: מדרגה ראשונה של 
האהבה היא על קיום המציאות, 
%break
היינו מזונותיו של הגוף, שהוא על ידי רכוש וקנינים, היינו ויתורים על 
ג' בחינות הנ"ל בקיום המציאות. מדרגה שניה היא "בכל נפשך", היינו 
ויתור על מציאותו ממש.
%break
וזה יכולים לקיים על ידי יצר הטוב, היינו על ידי הכפיה, שנותן לגוף 
להבין שיש יותר הנאה ותענוג בזה שמהנים ומשפיעים לה', מזה 
שמהנה ומשפיע לעצמו.
%S (הרב"ש. אגרת מ')
%break
%letter 14
14. הרגש התפעלות, המגיע לאדם בעסק המצות בין אדם למקום, 
הוא שוה לגמרי עם הרגש ההתפעלות, המגיע לו בעת עסק המצות 
שבין אדם לחבירו. כי כל המצות מחויב לעשותם לשמה, בלי שום 
תקוה של אהבה עצמיית. 
%break
כלומר, שאין שום הארה ותקוה חוזרת אליו, על ידי טרחתו זו, 
מתשלום גמול או כבוד וכדומה. אשר כאן, בנקודה הגבוה הזאת, 
מתחברים אהבת ה' ואהבת חבירו לאחת ממש. 
%break
נמצא, שהוא פועל בזה שיעור מסויים של התקדמות, בהסולם של 
אהבת זולתו, בכל בני העולם בכללם. כי מדרגה זו, שאותו היחיד גרם 
במעשיו, אם מדה גדולה או מדה קטנה, סוף סוף נמצאת מצטרפת 
לעתיד, בהכרעת העולם לכף זכות, 
%break
כי גם חלקו הוכנס ומצטרף שם להכרעה.
%S (בעל הסולם. "הערבות", אות כ"ב)
%break
%letter 15
15. עלינו לדעת, כי זה שניתן לנו ענין אהבת חברים, הוא ללמוד מזה 
שלא לפגום בכבוד המלך. פירוש, שאם אין לו רצון רק להשפיע נחת 
רוח להמלך, בטח הוא יפגום בכבוד המלך, שזה נקרא שמוסר קדושה 
לחיצוניים. 
%break
ומשום זה לא לזלזל בכבוד של חשיבות של עבודת אהבת 
חברים, כי ממנה האדם ילמד איך לצאת מאהבת עצמית, ולהכנס 
לדרך של אהבת הזולת. 
%break
וכישגמור את העבודה של אהבת חברים, אז הוא יכול לזכות לאהבת ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "בא אל פרעה - ב'" 1986)
%break
%H ואהבת את ה' אלקיך
%break
%letter 16
16. שעור הכתוב ואהבת את ה' אלקיך, תלוי ממש בידו של האדם, 
דהיינו שיתאמץ בכל כוחו, לבוא במדריגה תמידית כזו, שיהיה הולך 
ומקבל תמיד שפע קודש, ומטרות עוז, וכל נועם בתענוג תמידי, 
%break
ואז האהבה בטוחה לו מאליו, כפי שהיא ארוכה בחוקי הטבע, באופן 
ששעור האהבה ומצוותה, הוא ענין הכשרתנו לקבל ממנו תענוג 
תמידי, נועם על נועם, כדרך הקדושה, שמעלין בקודש.
%break
וזהו ודאי בידינו, דהיינו, תיקון האמונה, כאמור. שאם זה ודאי אור 
אהבתו ית' בא מאליו, כי הרגש קבלת התענוג, היא עצמה הביטוי של 
אהבה וברכה לנותן.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ה)
%break
%letter 17
17. האדם צריך להיות "משפיע על מנת להשפיע", היינו שמזה 
שמשפיע לה' יהיה לו התענוג הנפלא, כמו שהוא באמת לזוכים לזה. 
וצריך לשפוך שיחו לפניו ית' שיתן לו את ההרגשה הזו לאהוב את ה' 
מחמת גדלותו ית'.
%break
ואם עדיין לא זכה, צריך להאמין ולכוף את גופו שזה תענוג נפלא 
וחשיבות גדולה, ולאהוב את ה' מחמת חשיבותו ורוממותו ית'.
%S (הרב"ש. אגרת מ')
%break
%letter 18
18. באהבת ה', שאנו אומרים, שהאדם צריך לעבוד "בלתי ה' לבדו", 
שהכוונה "בלי שום תמורה", הכוונה היא, שהוא מוכן למסירת נפש 
בלי שום תמורה, בלי שתיוולד מזה איזו מציאות של תמורה 
מהמסירות נפש שלו. 
%break
אלא זהו העצם, שזוהי המטרה שלו, שהוא רוצה לבטל את עצמותו 
לה', היינו (לבטל את) הרצון לקבל שלו, שזהו מציאות נברא, את זה 
הוא רוצה לבטל לה'. 
%break
נמצא, שזוהי המטרה שלו. זאת אומרת, המטרה שלו היא למסור 
נפשו לה'.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" 1985)
%break
%letter 19
19. אהבה מסטרא דטובו הוא רק בכדי לקבוע את שיעור האהבה. 
זאת אומרת את מדת גדלו. ואחר כך, כשכבר יודע את שיעור של 
מדת האהבה, אז הוא צריך לקבל את שיעור הזה בבחינת אהבה 
בלתי תלויה בדבר, שהוא בבחינת "אפילו נוטל את נפשך". 
%break
וזו היא בחינת אהבה גמורה. ואז נבחן, שהוא דבוק בתמידות, משום 
שאין לו שום דבר בעולם, שיוכל להפסיקו, מטעם שהוא לא צריך 
כלום, כי יותר מהבחינה "נוטל את נפשך", אין כבר בעולם. 
%break
לכן מי שמוכן למסירות נפש בכל רגע, הוא בטוח שילך קדימה 
במעלות הקודש.
%S (הרב"ש. 842. "כללות העבודה")
%break
%letter 20
20. על ידי היסורים מתרקם אצלו הרצון האמיתי לקבל אור פני מלך 
חיים. וזה נקרא יסורים של אהבה, שאין ביטול תורה. והוא משום שכל 
כמה שהוא מרבה בתורה, כך הוא מרבה בהיסורים.נמצא שאין בהם 
ביטול תורה, 
%break
משום שהלומד התורה נולדים לו היסורים. נמצא אם אין לו תורה אין לו 
יסורים. וזה כאמור נקרא יסורים של אהבה, כי אין בהם ביטול תורה. 
וזה נקרא "את אשר יאהב ה' יוכיח".
%S (הרב"ש. 490. "ענין היסורים - ב'")
%break
%letter 21
21. יסורין של אהבה הם להביא אותו אל המדריגה העליונה שיהיה 
קרוב אל השם יתברך כמו שאמר כל שהקב"ה חפץ בו הוא מדכאו 
ולפיכך צריך שיקבל אותם מאהבה, כי אם אין מקבל אותם מאהבה 
אין לו דביקות בו ואיך יהיו יסורין של אהבה. 
%break
ואמר שאם קבלם מאהבה שכרו יראה זרע יאריך ימים, יש לאדם 
להבין השכר הזה מי שמקבל היסורין מאהבה, כי אלו שני דברים הם 
באים על ידי הדבוק בו ית' לגמרי, 
%break
כי ע"י הדבוק בו ית' כאשר מקבל היסורין מאהבה, לכך מקבל מן 
השם ית' הברכה ממקור העליון.
%S (מהר"ל מפראג, "נתיבות עולם ב'", נתיב היסורין, פרק א')
%break
%letter 22
22. דבר ידוע וברור, שאין אהבת הקב"ה נקשרת בלבו של אדם עד 
שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה, כמו שצוה 
ואמר בכל לבבך ובכל נפשך, אינו אוהב הקב"ה אלא בדעת שידעהו, 
ועל פי הדעה תהיה האהבה, אם מעט מעט ואם הרבה הרבה, 
%break
לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות 
המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג.
%S (רמב"ם. "יד החזקה", הלכות תשובה, פרק י')
%break
%H אהבת החברים
%break
%letter 23
23. הזהיר מורי ז"ל (האר"י) לי, ולכל החברים שהיינו עמו בחברה 
ההיא, שקודם תפלת שחרית, נקבל עלינו מצוות עשה של "ואהבת 
לרעך כמוך", ויכוון לאהוב לכל אחד מישראל כנפשו, כי עי"ז תעלה 
תפלתו כלולה מכל ישראל, ותוכל לעלות ולעשות תיקון למעלה. 
%break
ובפרט אהבת החברים שלנו, צריך כל אחד ואחד ממנוּ לכלול עצמו 
כאלו הוא אבר אחד מן החברים האלו. ולמאד הזהירני מורי ז"ל בענין 
זה.
%S (מרח"ו. "שער הגלגולים", הקדמה ל"ח)
%break
%letter 24
24. אם מתאספים כמה יחידים שיש להם הכח הקטן הזה, שכדאי 
לצאת מאהבה עצמית, אלא שאין להם כל הכח והחשיבות לדבר 
השפעה, שיוכלו להיות עצמאים בלי עזרה מבחוץ, וכל אלה היחידים 
מתבטלים כל אחד להשני.
%break
כולם יש לכל הפחות בכח, את ענין של אהבת הבורא, אבל בפועל, לא 
יכולים לקיים את זה, אז על ידי זה שכל אחד נכנס בחברה ומתבטל 
את עצמו להחברה אז נעשה גוף אחד, 
%break
שהגוף הזה מורכב, למשל מעשרה אנשים, הרי יש להגוף הזה כח, פי 
עשרה מכפי שהוא היה יחידי.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "אהבת חברים - ב'" 1984)
%break
%letter 25
25. אם יש לו אהבת חברים ובחינת אהבה, החוק הוא, שרוצים 
לראות דוקא מעלת חבירו ולא חסרונו. לכן יוצא, אם הוא רואה איזה 
חסרון אצל חבירו, סימן הוא, לא שהחסרון הוא אצל חבירו, אלא 
החסרון הוא אצלו. 
%break
היינו, שהוא פגם באהבת חברים, לכן הוא רואה החסרונות על חבירו. 
אי לזאת, הוא צריך עכשיו לראות, לא שחבירו יתקן את עצמו, אלא 
הוא בעצמו, לתיקון הוא צריך. יוצא לנו מהנ"ל, לא שהוא צריך לראות, 
שחבירו יקבל תיקון על החסרונות, מה שהוא רואה בחבירו, 
%break
אלא הוא בעצמו צריך תיקון, במה שפגם באהבת חברים. וכשיתקן 
את עצמו, אז יראה רק מעלת חבירו ולא חסרונו.
%S (הרב"ש. מאמר 17, חלק א', "בענין חשיבות החברים" 1984)
%break
%letter 26
26. חוק האהבה לא יצוייר בין גדול לקטן, כי שני אוהבים אמיתיים 
צריכים להרגיש השוואה ביניהם.
%S (בעל הסולם. "חכמת הקבלה והפילוסופיה")
%break
%letter 27
27. כשהם מתאספים, כל אחד יחשוב, שהוא בא עכשיו להמטרה 
לבטל את אהבה עצמית, היינו שלא יחשוב עתה איך למלאות את 
הרצון לקבל שלו, אלא יחשוב עכשיו עד כמה שאפשר רק על אהבת 
הזולת, 
%break
רק על ידי זה הוא יכול לקבל רצון וצורך, שצריכים, לקבל תכונה 
חדשה שנקרא רצון להשפיע. ומאהבת חברים הוא יכול להגיע לאהבת 
הבורא, היינו שרוצה להשפיע להבורא נחת רוח. 
%break
נמצא שרק על ידי זה קבל צורך שמבין שענין להשפיע הוא דבר חשוב 
ונחוץ וזה הגיע לו ע"י אהבת חברים.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "אהבת חברים - ב'" 1984)
%break
%letter 28
28. איעצך, לעורר בקרבך יראה מקרירות אהבה שבנינו, והגם 
שהשכל מכחיש ציור כזה. אבל הגע עצמך, אם יש תחבולה להוסיף 
באהבה, ואינו מוסיף גם זה לפגם תחשב: בדומה לאיש הנותן מתנה 
גדולה לרעהו, 
%break
האהבה המתגלה בלבו בשעת מעשה, אינה דומה לאהבה הנשארת 
בלב, לאחר מעשה, אלא היא הולכת ומתקררת יום יום, עד שאפשר 
לבא לכלל שכחה בברכת האהבה, ומחויב מקבל המתנה להמציא 
תחבולה בכל יום להיות בעיניו כחדשות. 
%break
וזהו כל עבודתנו, לגלות אהבתנו בקרבנו, בכל יום ויום ממש, שוה 
בשוה כמו בשעת הקבלה, דהיינו, להרבות ולהפרות השכל בתוספות 
מרובות על העיקר, 
%break
עד שהתוספות ברכה של עכשיו, יהיה נוגע בחושים שלנו, כמו מתנה 
העיקרית בפעם הראשונה, ולזה צריכים תחבולות גדולות, וערוכות 
לעת הצורך.
%S (בעל הסולם. אגרת ב')
%break
%letter 29
29. ענין אהבת חברים, שבנויה על בסיס של אהבת הזולת, שע"י זה 
יכולים להגיע לאהבת ה', הוא ענין הפוך מה שמקובל באהבת חברים. 
שפירושו, שענין אהבת הזולת, אין הפירוש, שהחברים יאהבו אותי. 
אלא, שאני צריך לאהוב את החברים. 
%break
אם כן לא משנה זה שהחבר מדבר עליו לשון הרע, שבטח יש לו עליו 
שנאה. אלא האדם הרוצה לקנות אהבת חברים מטעם אהבת הזולת, 
האדם הזה הוא צריך תיקון, שיאהב את השני. לכן בזמן שהאדם נותן 
את היגיעה ודן אותו לכף זכות, זוהי סגולה, 
%break
שע"י היגיעה מה שהאדם נותן, נקרא זה "אתערותא דלתתא", 
ונותנים לו מלמעלה כח, שתהיה לו היכולת לאהוב את כל החברים 
בלי יוצא מהכלל.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)
%break
%letter 30
30. היות ששמעתי, שבעל הסולם זצ"ל אמר, שהעצה היחידה, 
שיכולה לעזור לאדם, לצאת מאהבה עצמית, ולזכות לאהבת ה', היא 
אהבת חברים. אי לזאת, אין לי שום ברירה, אלא אני צריך להתחבר 
עם אלו החברים, 
%break
אף על פי שלפי ראות עיני, יותר טוב יהיה בשבילי, אם אני אתרחק 
מהם, ולא להתחבר עמהם. אבל אין ברירה, אלא אני מוכרח להאמין 
למעלה מהדעת, שבאמת החברים הם עומדים כולם במדרגה גבוהה. 
אלא עם עינים שלי אין לי זכות לראות את מעלתם. 
%break
לכן הוא מוכרח להאמין למעלה מהדעת. אבל בזמן שהוא רואה מעלת 
חברים בתוך הדעת, בטח שהוא היה יכול לקבל מהחברים תועלת 
גדולה.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "ענין למעלה מהדעת" 1986)
%break
%letter 31
31. יש בכל אחד מהם ניצוצין של אהבת הזולת. אלא שהניצוץ לא 
היה יכול להדליק את אור האהבה, שיאיר בכל הפרט. לכן הסכימו אז, 
שע"י התחברותם יחד אז, מכל הנצוצין ביחד יעשה שלהבת אחת 
גדולה. 
%break
לכן גם עתה, לאחר שהוא מרגל אחריהם, הוא צריך להתגבר ולומר, 
שכמו שהיו אז בעת שנתייסדה החברה, כולם בדיעה אחת, שצריכים 
ללכת בדרך של אהבת הזולת, כמו כן גם עתה. 
%break
ובעת שכולם ידונו לכף זכות כל אחד לחבירו, שוב ידלקו את כל 
הנצוצים, ושוב תהיה שלהבת אחת גדולה.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "לעולם ימכור אדם קורות ביתו" 1984)
%break
%letter 32
32. אם לא מגלין כל אחד להחברה שעוסק באהבת חברים אז חסר 
לו הכוח של החברה, מטעם שמאד קשה, לדון את חברו לכף זכות, 
וכל אחד חושב על עצמו שהוא הצדיק, שרק הוא עוסק באהבת 
חברים. 
%break
נמצא שאין לו רק כוח קטן שיוכל לעבוד באהבת הזולת.
%S (הרב"ש. מאמר 2 "בעניין אהבת חברים" 1984)
%break
%letter 33
33. יש לכם להרבות באהבת חברים. ואי אפשר לבוא לידי אהבה 
תמידית, רק על ידי דביקות. זאת אומרת, שתאחדו שניכם בקשר 
אמיץ. 
%break
וזה יכול להיות, רק אם תנסו לפשוט את הלבוש שבה נתון הנשמה 
הפנימית, שהלבוש הזה נקרא אהבה עצמית. שרק הלבוש הזה 
מפריד בין שתי נקודות.
%S (הרב"ש. אגרת ה')
%break
%letter 34
34. צריך לדעת, שאהבה נקנית על ידי מעשים. בזה שנותן לחברו 
מתנות, אזי כל מתנה ומתנה שנותן לחברו, הוא כמו חץ וכדור, 
שעושה חור בלבו של חברו. וגם שלבו של חברו הוא כמו אבן, מכל 
מקום כל כדור וכדור עושה חור. ומהרבה חורים נעשה מקום חלל. 
%break
ואז נכנסת האהבה של הנותן מתנות במקום חלל הזה. וחמימות 
האהבה מושכת אליו ניצוצי האהבה של חברו. ואז משתי אהבות 
מתרקם לבוש אהבה, שהלבוש הזה מכסה את שניהם. 
%break
זאת אומרת, שאהבה אחת מסובבת ומקפת את שניהם, וממילא 
שניהם נעשו אז לאיש אחד, משום שהלבוש ששניהם מתכסים בו, 
הוא לבוש אחד. לכן שניהם מתבטלים.
%S (הרב"ש. 759. "כללות האדם")
%break
%letter 35
35. על ידי שחיקת הלבבות, אפילו שיהיו של איתנים, כל אחד מוציא 
חמימות מקירות לבו, והחמימות גורמת לנצוצי אהבה, עד שמתרקם 
מזה לבוש של אהבה, ושניהם מתכסים בשמיכה אחת, 
%break
היינו שאהבה אחת מסבבת ומקפת את שניהם, כי ידוע שדבקות 
מחברת שני דברים לאחד.
%S (הרב"ש. אגרת מ')
%break
%letter 36
36. עוד זאת אבקש מאיתכם, להתאמץ ביתר עוז באהבת חברים, 
להמציא המצאות המסוגלות להרבות אהבה בין החברים, ולבטל 
מאיתכם תאוות מושגי הגוף. כי זהו המטיל שנאה. 
%break
ובין עושי נ"ר ליוצרם לא יצוייר שום שנאה. אדרבה, רחמנות ואהבה 
יתירה יש ביניהם, והדברים פשוטים.
%S (בעל הסולם. אגרת י"א)
%break
%letter 37
37. הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. אלו הם החברים, 
בשעה שיושבים יחד, ואינם נפרדים זה מזה. מתחילה הם נראים 
כאנשים עושי מלחמה, שרוצים להרוג זה את זה. ולאחר כך, חוזרים 
להיות באהבת אחווה.
%break
הקב"ה, מה הוא אומר עליהם? הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים 
גם יחד. המילה "גם", באה לכלול עימהם השכינה. ולא עוד, אלא 
הקב"ה מקשיב לדיבורם, ויש לו נחת והוא שמח בהם.
%S ("זוהר לעם". "אחרי מות", מאמר "הנה מה טוב ומה נעים", סעיף 65)
%break
%letter 38
38. ואתם החברים שכאן, כמו שהייתם בחביבות באהבה מקודם לכן, 
גם מכאן והלאה לא תיפרדו זה מזה, עד שהקב"ה ישמח עימכם, 
ויקרא עליכם שלום, ויימצא בזכותכם שלום בעולם. 
%break
כמ"ש, למען אחיי ורעיי אדַבְּרה נא שלום בךְ.
%S ("זוהר לעם". "אחרי מות", מאמר "הנה מה טוב ומה נעים", סעיף 66)
%break
%letter 39
39. אלו אנשים, שהסכימו שיתייחדו לקבוצה אחד, שיתעסקו באהבת 
חברים, הוא מסיבת שכל אחד מהם מרגיש, שיש להם רצון אחד, 
שיכול לאחד את כל הדיעות שלהם, כדי שיקבלו את הכח של אהבת 
הזולת. 
%break
כי ידוע מאמר חז"ל שאמרו: "כשם שפרצופים אינן דומות זה לזה כך 
אין דעותיהם דומות זה לזה".
%break
אי לזאת אלו אנשים שהסכימו ביניהם, להתאחד בקבוצה אחד, הבינו 
שאין ביניהם כל כך התרחקות הדיעות מבחינה זו שמבינים, את 
נחיצות של עבודה באהבת הזולת, 
%break
לכן כל אחד יהיה מסוגל, לוותר ויתורים לטובת הזולת ועל זה יוכלו 
להתאחד.
%S (הרב"ש. מאמר 8 "עשה לך רב וקנה לך חבר - ב'" 1985)
%break
%letter 40
40. הנני מצווה, שתתחילו בכל מאמצי כוחכם לאהוב איש את חברו, 
כמו את עצמו, ולהצטער בצרת חברו, ולשמוח בשמחת חברו עד כמה 
שאפשר. ואקווה שתקיימו בזה דברי ותשאו העניין בשלמותו.
%S (בעל הסולם. אגרת מ"ט)
%break
%letter 41
41. סידרתי לכם סדרים, שעל ידם מסוגלים על כל פנים להחזיק 
מעמד ומצב, מבלי נטות אחורנית ח"ו, ואשר אחד המיוחד בהם הוא, 
דיבוק חברים. והבטחתי נאמנה, שמסוגלת היא, האהבה הזאת. 
%break
ואזכיר לכם כל דבר טוב שאתם צריכים, ואם הייתם מתחזקים, על כל 
פנים בדבר הזה, ודאי הלכתם מחייל אל חייל בעליות הקודש.
%S (בעל הסולם. אגרת מ"ז)
%break
%letter 42
42. אמנם כן ארגיש את כולכם יחד, אשר התחלף לכם היום למחר, 
ובמקום עכשיו תאמרו אח"כ. ואין לזה תרופה. זולת להתאמץ להבין 
הטעות והמעוות הזה, שהנושע מה', אינו נושע, זולת בנצרך לישועה 
היום. ומי שיכול להמתין למחר, ישיג שכלו לאחר שנותיו ח"ו. 
%break
וזה התהווה לכם מסיבת התרשלות בבקשתי להתאמץ באהבת 
חברים, שהסברתי לכם בכל השבעים לשון, שדי בסגולה זו להשלים 
כל מחסורכם.
%S (בעל הסולם. אגרת י"ג)
%break
%letter 43
43. זכור אזכיר לכם. עוד תוקף הדבר של אהבת חברים - על כל 
פנים בעת הזאת, "אשר בזה תלוי זכות הקיום שלנו, ובו נמדד אמת 
המדה של הצלחתנו הקרובה לנו".
%break
לכן פנו לכם מכל העסקים המדומים, ותנו לב לחשוב מחשבות 
ולהמציא המצאות נכונות לקשר לבכם בלב אחד ממש, ויקויים בכם 
הכתוב, "ואהבת לרעך כמוך" בפשיטות. 
%break
והייתם נקיים ממחשבת האהבה שתהיה מכסה על כל פשעים, 
ובחנוני נא בזאת, ותתחילו להתקשר באהבה בשיעור אמיתי, ואז 
תראו "וחיך יטעם".
%S (בעל הסולם. אגרת מ"ז)
%break
%letter 44
44. מוכרח הוא לגלות את האהבה שיש בלבו, להחברים, מטעם כי 
בזה הגלוי, הוא גורם שיעורר את לב חבירו, להחברים, שגם החברים 
ירגישו שכל אחד ואחד עוסק באהבת חברים. 
%break
והרווח בזה הוא שעל ידי זה הוא מקבל כח יותר חזק לפעול באהבת 
חברים ביתר שאת ועז, מטעם שכח האהבה של כל אחד ואחד נכלל 
בחבירו.
%break
נמצא לפי זה, במקום שיש לו כח אחד לעסוק באהבת חברים, יוצא 
שאם החברה הוא של עשרה חברים, הוא נכלל עכשיו מעשר כוחות 
שמבינים את הצורך, שצריכים לעסוק באהבת חברים.
%S (הרב"ש. מאמר 2 "בענין אהבת חברים" 1984)
%break
%letter 45
45. יש תפילה, היינו שה' יתברך יעזור לו בזה שירגיש את אהבת 
חברו ושחברו יהיה קרוב ללבו.
%S (הרב"ש. אגרת מ')
%break
%letter 46
46. ואחר שכבר השגתי את הלבוש של אהבה, תיכף מתחילים לזרוח 
בי ניצוצי אהבה, והלב מתחיל להתגעגע ולהתאחד בחבריי, ונדמה לי 
שעיניי רואות את חברי, וכמו כן אוזני שומעות את קולם, פי מדבר 
אתם, הידיים מחבקות, והרגליים רוקדות באהבה ובשמחה יחד עימם במעגל, 
%break
ואני יוצא מגבולי הגשמיים ואני שוכח שיש מרחק רב ביני לבין חבריי, 
והקרקע השטוחה של כמה פרסאות לא תבדיל בינינו, וכאילו חבריי 
עומדים בתוך לבי ורואים את כל מה שמתרחש שמה, ואני מתחיל 
להתבייש ממעשי הפעוטים נגד חבריי, 
%break
ואני פשוט יוצא מכלים הגשמיים, שמתדמה לעיניי שאין שום מציאות 
בעולם, רק אני וחבריי. ואח"כ גם "האני" מתבטל ונבלע ונכלל בחבריי, 
עד שאני עומד ומכריז שאין שום מציאות בעולם - רק החברים.
%S (הרב"ש. אגרת ח')
%break
%letter 47
47. צריכים תמיד לעורר את הדבר הנשכח מהלב. והיא הדבר הנחוץ 
לתקן את הלב, שהיא אהבת חברים, שתכליתו הוא להגיע לידי אהבת 
הזולת. שדבר זה לא נעים להלב, המכונה "אהבה עצמית". 
%break
לכן כשיש איזו אסיפה של חברים, צריכים לזכור להעלות על השולחן 
את השאלה. דהיינו, שכל אחד ישאל לעצמו, כמה כבר אנו התקדמנו 
באהבת הזולת. וכמה פעולות עשינו, בכדי להביא לנו התקדמות בעניין זה.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "לפעמים מכנים את הרוחניות בשם "נשמה"" 1984)
%break
%letter 48
48. עיקר האהבה ואחדות, הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה 
לחברו, ואין שום שינוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שעל ידי 
זה נכללין ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות.
%S ("ליקוטי הלכות". חשן משפט, הלכות עָרֵב, אות ל')
%break
%letter 49
49. כללו של דבר, כי הענין המביא לידי שמירה והשגחה מאתו ית', 
להנצל מכל המקריים ח"ו של הפסק הדביקות בינו לבין קונו, הוא 
ההתקשרות והאהבה ושלום האמיתי בדבוק חברים, אכן אם לא זה, 
הוא בהסתר פנים ח"ו, ה' יצילנו מזה [...] 
%break
וירגיל עצמו תמיד להכניס בלבו אהבת חברים עד כלות הנפש ממנו 
ולהאריך בזה עד שתדבק נפשו, ואיש באחיהם ידבקו, וכשיהיו כולם 
כאיש אחד, יהיה ה' אחד שוכן בתוכם, 
%break
ויהיו מושפעים מאתו ית' ברוב ישועות ונחמות ויתנשאו בעילוי גוף 
ונפש.
%S (ספר "פרי הארץ")
%break
%letter 50
50. עצה ותושיה לעבדות ה' ודרך תשובה הנכונה, הוא ליחד לבבינו 
באהבת חברים ולהסתכל ביתרון זולתו מעבדות ה' ומידיעת בוראו 
ושלא לראות חסרונו ח"ו. 
%break
ועיקר התשובה להתאחד עם כל אחד ואחד באהבה ובלב אחד, 
לעבוד את ה' ולהטות שכם אחד, ועל ידי זה מתעורר עולם התשובה 
ועולם הרחמים ועולם הרצון. וזהו רמז כמו שנאמר "וכולן נסקרין 
בסקירה אחת", 
%break
פירוש שצריך להתדבק ולהתקשר זה לזה ושנהיה נסגרין זה לתוך זה 
בלב כל אחד, וזה רמוז במלת "אחת", שנהיה לאגודה אחת, לעבוד 
את ה' בכל לב.
%S ("מאור ושמש". רמזי ראש השנה)
%break
%letter 51
51. כתוב "סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת 
זֶה". שֶׁעִיקַּר הָאַהֲבָה שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ כָּל אֶחָד לִסְבֹּל 
כְּלָל שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ. כִּי כְּשֶׁרוֹאִין זֶה אֶת זֶה, אֲזַי מְקַבְּלִין זה מזה 
וּמִתְנוֹצֵץ הַמֹּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד עַל-יְדֵי חֲבֵרוֹ. 
%break
כִּי בְּכָל אֶחָד יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהִיא בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת מֹשֶׁה לְגַבֵּי 
חֲבֵרוֹ, וְעַל-כֵּן, עַל-יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת מִתְנוֹצֵץ הַמֹּחַ, וְעַל-כֵּן עִקַּר הַחִיּוּת 
עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם וְהָאַהֲבָה שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת רוֹאִין זֶה אֶת זֶה 
[...] 
%break
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ 
מִיתוּתָא". כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא עַל-יְדֵי אַהֲבַת הַחֲבֵרִים [...] 
%break
כִּי כְּשֶׁאֵין אַהֲבָה וְיֵשׁ פֵּרוּד אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל חִיּוּת וְהוּא בְּחִינַת מִיתָה 
[...] כִּי הַפֵּרוּד שֶׁבֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ זֶה בְּחִינַת מִיתָה.
%S ("ליקוטי הלכות". הלכות ברכת הודאה, הלכה ו')
%break
%letter 52
52. עיקר ושורש עבודת ה' היא אהבת חברים, ועל ידה יוכל אדם 
לבא לעבודת ה' האמיתית, בראותו כי חבריו המה שואפים ומתאוים 
לעבוד השם בתורה ובתפלה, 
%break
אז ילהיב לבבו גם הוא להתאחד אתם, וכל מעשי חביריו יהיו גדולים 
בעיניו ממעשי עצמו.
%S ("מאור ושמש". רמזי שיר השירים)
%break
%letter 53
53. ישראל ערבים זה לזה מפני שממש יש בכל אחד חלק אחד 
מחבירו, וכשחוטא האחד פוגם את עצמו ופוגם חלק אשר לחבירו בו. 
נמצא מצד החלק ההוא חבירו ערב עליו. אם כן הם שְׁאֵר זה עם זה. 
%break
ולכך ראוי לאדם להיותו חפץ בטובתו של חבירו, ועינו טובה על טובת 
חבירו, וכבודו יהיה חביב עליו כשלו, שהרי הוא הוא ממש. ומטעם זה 
נצטוינו "ואהבת לרעך כמוך". וראוי שירצה בכשרות חבירו ולא ידבר 
בגנותו כלל, 
%break
כדרך שאין הקדוש ברוך הוא רוצה בגנותינו, ולא בצערינו. אף הוא לא 
ירצה בגנות חבירו ולא בצערו ולא בקלקולו. וירע לו ממנו כאילו הוא 
ממש היה שרוי באותו צער ח"ו או באותה טובה.
%S (הרמ"ק. "הנהגות צדיקים", שלוש עשרה מדות)
%break
%letter 54
54. עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה, הַיְנוּ אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁשּׁוֹרָה אֵצֶל 
הַנְּקֻדָּה מְכַסָּה עַל כָּל הַפְּשָׁעִים וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַשְּׁבִירַת לֵב וְכָל הַחֲרָפוֹת.
%S ("ליקוטי הלכות". ברכת המזון ומים אחרונים, הלכה ג')
%break
%letter 55
55. כתוב במדרש [על עמל"ק] "אשר קרך בדרך", שהוא לשון 
קרירות, היינו שכיבה האש אהבתם וקירר אותה. שהיו מתחילה 
בחמימות ובהתלהבות לאהוב זה את זה, ועמלק הביאם לידי קרירות 
וצינן את אהבתם מלאהוב אחד את חברו. 
%break
ועל ידי מה הקרירם, על ידי התנשאות וגאווה, שעמל"ק - גימטריא 
ר"ם, שהוא לשון התנשאות וגבהות וגאוה. מפני שעיקר הדבר שמביא 
לאהוב אחד את חברו, הוא על ידי שכל אחד ואחד שפל ומבוזה בעיני 
עצמו, 
%break
שמוצא תמיד חסרונות בכל מעשיו ורואה את צדקתו ומעשיו של 
חברו, וגדול מאד חברו בעיניו, על ידי כן אוהב את חברו והוא באחדות 
עמו. 
%break
להבדיל, אם הוא גדול בעיני עצמו והוא בגאווה, אזי ממילא רואה 
חסרונות של חברו, ועל ידי כן הוא שונא אותו, לפי שחברו שפל מאד 
בעיניו. 
%break
ועמל"ק, הוא הקריר את ישראל מחמימות והתלהבות שהיה להם 
מקודם לאהוב זה את זה.
%S ("מאור ושמש", פרשת "תצוה")
%break
%letter 56
56. עיקר החיות הוא ע"י האחדות. ע"י שנכללים כל השינויים במקור 
האחדות. והעיקר תלוי בהאדם, שהוא עיקר הבריאה, ובו תלוי הכל 
כידוע.
%break
 וע"כ "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול בתורה, כדי לכלול באחדות 
ושלום, שהוא עיקר החיות, והקיום, והתיקון של כל הבריאה. ע"י שבני 
אדם, שמשונים בדעותיהם, נכללים יחד באהבה ואחדות ושלום.
%S ("ליקוטי הלכות". ברכות הראיה וברכות פרטיות, הלכה ד')
%break
%letter 57
57. ע"י כריתת הברית תהיה אהבתם אהבה נצחית, בל תמוט לעולם 
ועד, ולא יפרידם שום מניעה, מפני שעושים ביניהם קשר אמיץ וחזק, 
שיתייחדו ויתקשרו באהבתם בקשר נפלא ולמעלה מן הטעם והדעת, 
%break
שאע"פ הטעם והדעת היה צריך לפסוק האהבה, או לגרום איזה 
שנאה, אעפ"כ מחמת הכריתת ברית, מוכרח להיות אהבתם לעד 
קיימת ועל כל פשעים תכסה אהבה זו וקשר אמיץ זה, לפי שבאו 
בברית והתקשרות, כאילו נעשו לבשר אחד. 
%break
וכמו שלא יוכל לפסוק אהבתו על עצמו, כך לא יפסוק אהבתו מעל 
חבירו.
%S ("ליקוטי תורה". פרשת "נצבים")
%break
%letter 58
58. העיקר והיתד שהכל תלוי בו, ותוכן דרכי התשובה הנכונה, תמצא 
על ידי אהבת חברים ודיבוק חברים והתקרבות לצדיקי הדור, ועל ידי 
זה יבוא לתכלית ההכנעה, 
%break
כי יראה עבודת חבריו וגודל תבערת לבבם והתלהבותם לעבודת 
הבורא ברוך הוא, ועל ידי זה ילמד לעשות גם הוא כמותם. והגם כי 
ידמה בנפשו אשר בעת התבודדותו יעורר לבבו יותר לשוב בתשובה 
ולהדבק בה', 
%break
עם כל זה יותר ראוי ונכון להחזיק במעוז אהבת חברים ולקרב אותם 
לדרך ה', כי על ידי זה יוכל להמשיך הארה לאורך ימים, על ידי מה 
שמקרבם לעבודת בורא.
%S ("מאור ושמש". פרשת "תצא")