ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author פרשת השבוע
%book וישב
%break
%H פרשת וישב - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%H וישב יעקב
%break
%letter 1
1. "וישב יעקב בארץ מגורי אביו, בארץ כנען". בזהר (וישב דף ד' אות 
י"א ובהסולם) "רבי חייא פתח ואמר, רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו 
ה'. אבל צדיק ההוא, שהוא ירא את רבונו, כמה רעות הוא סובל 
בעולם הזה, כדי שלא יאמין ולא ישתתף עם יצר הרע. 
%break
והקב"ה מצילו מכולם. זהו שכתוב, רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'. 
רבות לצדיק, לא כתוב, אלא, רבות רעות צדיק, שזה יורה, שפירושו 
הוא, שהסובל רבות רעות הוא צדיק, משום שהקב"ה חפץ בו, 
%break
כי הרעות שסובל, מרחיקות אותו מן יצר הרע, כנ"ל. ומשום זה 
הקב"ה חפץ באדם ההוא, ומציל אותו מכולם".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" 1985)
%break
%letter 2
2. "וישב יעקב בארץ מגורי אביו". מקשים, מדוע לא כתוב בארץ 
מגורי אבותיו, ומדוע דווקא במגורי יצחק. ויש לפרש כי זה ידוע, 
שיעקב הוא בחינת קו אמצעי, שמתפקידו הוא לתקן את הקו שמאל, 
הנקרא "פחד יצחק". 
%break
מה שאין כן להקו ימין אין במידותיו של יעקב לתקן. כי מבואר בהסולם 
שקו אמצעי נוטה לחסד. לכן אין לנו מה להוסיף להקו ימין.
%break
מה שאין כן יצחק, שהוא בחינת דין, אז בא יעקב ומתיישב את עצמו 
בקו שמאל, בכדי לתקן אותו עם מדת הרחמים.
%S (הרב"ש. 378. "וישב יעקב בארץ מגורי אביו")
%break
%letter 3
3. וישב יעקב. ופרש רש"י, "ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רגזו 
של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה, אומר הקדוש ברוך הוא, לא 
דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב 
בשלוה בעולם הזה".
%break
ויש לשאול, הלא חז"ל דרשו הרבה פעמים, "אשריך בעולם הזה וטוב 
לך בעולם הבא", אם כן מהו שאומר הקדוש ברוך הוא, לא דיין מה 
שמתוקן להם בעולם הבא וכו'.
%break
ויש לומר, "עולם הזה" ידוע שנקרא מלכות, שהיא כלי של קבלה. 
ו"עולם הבא" נקרא בינה, שהיא כלי דהשפעה. אם כן לא דיין שהם 
עוסקים בכלים דהשפעה בעל מנת להשפיע, אלא רוצים לזכות 
בקבלה בעל מנת להשפיע - 
%break
זה נקרא, "קפץ עליו רגזו של יוסף", שהוא בחינת קו האמצעי 
דספירות דנה"י, הנקרא נה"י דכלים וג"ר דאורות, שהוא היה ברוגז, 
שעדיין לא זכה לבחינת נה"י המגולים, הנקרא יסוד, שהוא בחינת יוסף.
%S (הרב"ש. 675. "בחינתו של יוסף")
%break
%letter 4
4. עיקר הגילוי הוא מחזה ולמטה, שהם בחינת נה"י. ועיקר הוא הקו 
האמצעי הנקרא יסוד, שהוא בחינת יוסף. לכן נאמר "וישראל אהב את 
יוסף".
%break
ויש קו אמצעי למעלה, הנקרא תפארת, שהוא המכריע בין חסד 
לגבורה. וקו אמצעי שהוא מחזה ולמטה, הנקרא יסוד, המכריע בין 
נצח להוד. ועיקר עבודה הוא להכניע את הקו שמאל, שדוקא הקו 
אמצעי מכניעו.
%break
לכן קו שמאל, ואלה הדבוקים בקו שמאל, רוצים לבטל את הקו 
אמצעי, משום שעם הקו ימין יכול הקו שמאל להלחם, ואינו צריך 
לבטלו, משום שאינו מפחד מפני הקו ימין. מה שאין כן מפני הקו 
האמצעי כן מפחדים, משום שהקו אמצעי מבטל את הקו שמאל.
%break
לכן רוצים לבטל הקו אמצעי שלמעלה בתפארת, והקו אמצעי למטה, 
הנקרא יסוד, שהם יעקב ויוסף.
%S (הרב"ש. 378. "וישב יעקב בארץ מגורי אביו")
%break
%H חלום יוסף: מאלמים אלומים בשדה
%break
%letter 5
5. "עומר" מלשון מאלמים אלומים. ופירש רש"י, "כתרגומו מאסרין 
אסרין, עמרין". שהכוונה שעל ידי זה שהאדם נעשה אלם, ואינו פותח 
את פיו עם טענות נגד הקדוש ברוך הוא, 
%break
אלא אצלו "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" (ברכות ט') ואומר את 
עצמו, דהיינו מחשבתו ורצונו, שיהיה רק לשם שמים - אז הוא עומר.
%break
דהיינו, על ידי זה שמקשר בקשר אמיץ את כל מחשבותיו ורצונותיו, 
שיהיה להם רק מטרה אחת, היינו לעשות נחת רוח ליוצרו, אז האדם 
נקרא בשם עומר.
%S (הרב"ש. אגרת נ"ט)
%break
%letter 6
6. עומר מלשון "מאלמים אלומים", שהוא בחינת קשר. שהאדם צריך 
להשתדל, שהקשר בינו לה' יאיר, מלשון ספיר ויהלום. היות שהעולם 
נקרא בחינת ששת ימי המעשה ושבת, שהם ז' ספירות, ויש התכללות 
הספירות, 
%break
לכן אנחנו צריכים לקשר עצמנו לה' בכל ימי שנות חיינו, שהם ע' 
שנים, המכוון לזה סוד שכל אחת כלולה מעשר הספירות.
%break
ועל ידי זה שמתקנים את הקשר, הנקרא בחינת עומר, אז יכולים 
לזכות לבחינת תורה, שהוא בחינת חרות ממלאך המוות, כמו שאמרו 
חז"ל "אל תקרי חרות אלא חירות", שיוצאים משיעבוד היצר על ידי 
התורה.
%break
וזה תלוי לפי הקשר שיש לאדם עם ה'. ובזמן שהאדם בפירוד, אז 
נקרא האדם בחינת עכו"ם. ולא נתנו התורה, אלא לעם ישראל, כמו 
שכתוב "לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום", 
%break
כי התורה נקרא בחינת משפט ומתנה, ניתן רק לישראל. ולא נקרא 
ישראל, אלא בזמן שהוא מחובר לה'.
%S (הרב"ש. 938. "ענין עומר")
%break
%H סיפור יוסף ואחיו
%break
%letter 7
7. "וימצאהו איש, והנה תעה בשדה. וישאלהו האיש לאמור, מה 
תבקש. ויאמר, את אחי אנכי מבקש, הגידה נא לי איפה הם רועים" 
(וישב).
%break
הנה, האדם תועה בשדה, הכוונה על מקום שמזה צריך לצאת תבואת 
השדה, כדי לפרנס את העולם. ועבודת השדה היא חרישה, זריעה, 
וקצירה. ועל זה נאמר "הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו". וזה נקרא 
"שדה, אשר ברכו ה'".
%break
כשאדם תועה בשדה. פירש בעל הטורים, שהוא בחינת "אדם" תועה 
מדרך השכל, היינו שלא יודע את הדרך האמיתית, שהיא מובילה 
להמקום, ששם הוא צריך להגיע, כמו מלשון "חמור תועה בשדה". 
%break
והוא בא לידי מצב, שהוא חושב, שאף פעם לא יגיע להמטרה, שהוא 
צריך להגיע.
%break
"וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש". היינו, במה אני יכול לעזור לך. 
"ויאמר, את אחי אנכי מבקש", שעל ידי זה שאני אהיה בצוותא חדא 
עם אחי, זאת אומרת, על ידי זה שאני אהיה בקבוצה, שיש שם אהבת 
חברים, אז אני אוכל לעלות על המסילה, העולה לבית ה'.
%break
והמסילה זו היא הנקראת "דרך של השפעה", שדרך זו היא נגד 
הטבע שלנו. ובכדי שנוכל להגיע לזה, אין עצה אחרת, אלא אהבת 
חברים, שעל ידי זה כל אחד יכול לעזור לחבירו.
%break
"ויאמר האיש, נסעו מזה". ופירש רש"י, הסיעו עצמן מן האחוה, היינו 
שאינם רוצים להתחבר עמך. וזה גרם בסופו של דבר, שעם ישראל 
נכנסו לגלות מצרים. 
%break
ובכדי לצאת ממצרים, עלינו לקבל על עצמנו לכנס בקבוצה, שרוצים 
להיות באהבת חברים, ועל ידי זה נזכה לצאת ממצרים ולקבלת 
התורה.
%S (הרב"ש. מאמר 3 "אהבת חברים - א'" 1984)