ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים נ-ת
%book קנאה
%break
%H קנאה - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%letter 1
1. מטבע אש הקנאה הוא כללי ומקפת לכל המציאות ולכל הזמנים, כי 
זהו משפט הקנאה, שבאם שלא היה רואה זה החפץ אצל חברו, לא 
היה מתעורר לחשוק אליו כל עיקר, ונמצא שאין הרגשת החיסרון 
מתוך מה שחסר לו, אלא מתוך מה שיש לחבריו, 
%break
שהמה כל בני אדם וחוה, מכל הדורות, אשר ע"כ, אין קצה לכוח 
הפועל הזה, וע"כ מוכשר לתפקידו הנישא והנעלה.
%S (בעל הסולם. הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות ג')
%break
%letter 2
2. הרצון לקבל שבמין "החי", החסר מהרגש זולתו, לא יוכל להוליד 
חסרונות וצרכים אליו, רק בשיעור, המוטבע באותה הבריה בלבדה. 
משא"כ האדם, שיש לו גם הרגש זולתו, נמצא חסר גם בכל מה שיש 
לזולתו, ומתמלא קנאה, לרכוש לו כל הישות, שנמצאת בזולתו. 
%break
ואם יש לו מנה, רוצה מאתים. וכן נמצאים חסרונותיו וצרכיו, הולכים 
ומתרבים, עד שהוא רוצה לבלוע כל הישות, שבעולם כולו.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לספר הזוהר", אות ל"ח)
%break
%letter 3
3. יש להאדם תכונות, מה שההורים מורישים להילדים, ויש לו 
תכונות, מה שהוא רכש מהחברה. שזה הוא קנין חדש. וזה בא לו רק 
מכח חיבור עם החברה, 
%break
וע"י הקנאה שיש בו על החברים, בזמן שהוא רואה, שיש להם תכונות 
יותר יפות, ממה שיש לו, זה נותן לו תנופה, שירכוש מהם את 
מידותיהם הטובות, שיש להם, ולו אין, והוא מקנא בהם.
%break
נמצא, שהוא מרויח מהחברה תכונות חדשות, מה שהוא מסגל 
לעצמו, מכח מה שהוא רואה, שהם נמצאים במדרגה יותר גבוהה 
ממנו, והוא מקנא בהם. 
%break
זוהי הסיבה שיכול עכשיו להיות יותר גדול, מבאם שלא היה לו חברה, 
כי קונה ע"י החברה כוחות חדשים.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "עניין למעלה מהדעת" 1986)
%break
%letter 4
4. אמרו חז"ל "קנאת סופרים תרבה חכמה". היינו, בזמן שכל 
החברים מסתכלים על החברה, שהם נמצאים ברמה גבוהה, הן מצד 
המחשבה, והן מצד המעשים, 
%break
אז מצד הטבע הוא, שכל אחד ואחד מוכרח לעלות מדרגתו לדרגה 
יותר גבוהה, ממה שיש לו מצד תכונת גופו.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "עניין למעלה מהדעת" 1986)
%break
%letter 5
5. בעת שהוא מסתכל על החברה, והוא רואה בתוך הדעת, איך 
שכולם עובדים לשם שמיים, אז גם הגוף שלו גם כן נותן לו לעבוד 
לשם שמיים.
%break
והסיבה שהגוף עוזר לו לעבוד לשם שמיים, היא כנ"ל, היינו שאין 
הגוף מוכן לסבול שפלות. אלא כל גוף הוא בעל גאווה, ואינו מוכן 
להשלים עם המציאות, שחבירו יהיה יותר גדול ממנו. 
%break
נמצא לפי זה, שבזמן שהוא רואה, שהחברים עומדים במעלה יותר 
גבוהה ממנו, זה גורם להתעלות בכל המובנים.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "עניין למעלה מהדעת" 1986)
%break
%letter 6
6. אם הוא, אין לו כל כוח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין 
אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן 
בעיניו, הוא גם כן לוקח כוח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, 
%break
אף על פי שהוא, מכוח תכונתו עצמו, אין לו אלו הרצונות והתשוקות 
וכוח התגברות. אלא לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז 
הוא מקבל כוחות חדשים.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". צ"ט. "רשע או צדיק לא קאמר")
%break
%letter 7
7. צריך שידמה לו שחברו עובד את השי"ת יותר ויותר ממנו, [...] 
"וקנאת סופרים תרבה חכמה" ויתחזק על ידי זה בעבודת ה' יותר ויותר. 
%break
וזהו "כל אחד נכווה מחופתו של חברו", פירוש לשון התלהבות, על ידי 
שיראה שחופתו של חברו גדולה משלו, תבער בו אש ויתלהב נפשו 
לעבודת הבורא ית' יותר וישיג השגות אלוקות יותר.
%S ("מאור ושמש". פרשת יתרו)
%break
%letter 8
8. עיקר ושורש עבודת ה', היא אהבת חברים, ועל ידה יוכל אדם לבוא 
לעבודת ה' האמיתית, בראותו כי חבריו, המה שואפים ומתאווים 
לעבוד ה' בתורה ובתפילה, 
%break
אז ילהיב לבבו גם הוא להתאחד אתם, וכל מעשי חבריו יהיו גדולים 
בעיניו ממעשי עצמו.
%S ("מאור ושמש". רמזי שיר השירים)
%break
%letter 9
9. בזמן שהאדם מקבל על עצמו את בחינת אמונה בבחינת הטהרה, 
בין במוחא ובין בליבא, אז הוא זוכה לאישה נאה, היינו שהשכינה 
הקדושה מתגלית אליו בבחינת חן ויופי. וזה מרחיב את דעתו של 
אדם. 
%break
היינו, שעל ידי התענוג והשמחה, שמרגיש אז, בא מהתגלות השכינה 
הקדושה בתוך האיברים, וממלא את הכלים החיצונים והפנימים. וזה 
נקרא "הרחבת הדעת".
%break
ולזכות לזה הוא על ידי "הקנאה והתאווה והכבוד", ש"מוציאין את 
האדם מן העולם". שפירושו "קנאה" על ידי הקנאה בהשכינה 
הקדושה, הנקרא שהוא מקנא קנאת ה' צבאות. 
%break
"כבוד" פירושו, שרוצה להרבות כבוד שמיים. "תאווה" פירושו, בחינת 
"תאוות ענווים שמעת".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ט', "מהו, ג' דברים שמרחיבים דעתו של אדם, בעבודה")
%break
%letter 10
10. "הקנאה, והתאווה, והכבוד, הם מוצאים את האדם מן העולם" 
(פרקי אבות א', כ"א). ואומר שם, שעל ידי הקנאה והכבוד יש 
אפשרות לשנות את נטיות התאווה, לבוא לדרגת צומח, שהוא מתחיל 
לעבוד לטובת הזולת מטעם שלא לשמה. 
%break
וכמו כן על ידי הקנאה, הוא יכול לעבור לדרגת חכמה, כמו שאמרו 
חז"ל, "קנאת סופרים תרבה חכמה". וכמו כן יכולים לעבור מבחינת חי 
לבחינת מדבר, גם כן על ידי שלא לשמה.
%break
אולם מה מועיל השלא לשמה, אם אין לו הנטיות אמיתיות למדרגה 
שהוא עובר. ועל זה אמרו חז"ל, אצל בחינת תורה, "שהמאור 
שבתורה מחזירו למוטב". 
%break
נמצא, שעל ידי שלא לשמה באים לשמה. לכן אמרו, "לעולם ילמוד 
אדם שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה באים לשמה".
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מהו, שתולדות הצדיקים הם מעשים טובים, בעבודה" 1990)
%break
%letter 11
11. בזמן שהיצר הרע בה ומראה לו את שפלות החברים, הוא צריך 
ללכת למעלה מהדעת. אבל בטח שיותר טוב ויותר הצלחה היתה, אם 
הוא היה יכול לראות בתוך הדעת, שהחברים עומדים במדרגה יותר 
גבוהה ממנו. 
%break
וזה יכולים להבין את התפלה, שסדר לנו רבי אלימלך זצ"ל, וזה לשונו 
"תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם".
%S (הרב"ש. מאמר 21 "עניין למעלה מהדעת" 1986)
%break
%letter 12
12. האדם צריך להרגיש, שהוא יותר גרוע מאחרים, משום שכך הוא 
האמת. וגם יש להבין את עניין שחז"ל אמרו "קנאת סופרים תרבה 
חכמה". זהו דווקא בתוך הדעת. 
%break
מה שאין כן למעלה מהדעת לא נראה כל כך מעלת חבירו, שנגיד שיש 
לו קנאה על חבירו, שזה יגרום לו צורך לתת עבודה ויגיעה, מסיבת 
שחבירו מחייבו כך, מסיבת הקנאה.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "עניין למעלה מהדעת" 1986)
%break
%letter 13
13. בעל ספר "ראשית חכמה" (בשער הענוה פ"ז) מביא משל: מעשה 
על החומד (היינו מי שחומד לכל דבר מה שהוא רואה) והקנאי (פירוש 
שתמיד הוא מתקנא בזה שיש לשני, אף על פי שהוא לא צריך 
להדבר, אבל מדוע יש דבר זה לשני).
%break
הלכו יחדיו, בדרך פגע בהן המלך. אמר להם, אחד מכם ישאל ממני 
דבר ואתן לו, ואז אתן לשני כפלים על מה שנתתי לראשון. 
%break
והחומד הוא מתאוה לשני חלקים, ולכן לא רצה לשאול תחילה. והשני 
גם כן לא רצה לשאול תחילה, כי הוא מתקנא בחבירו, אם יקח כפליים 
על מה שניתן לו.
%break
לסוף דחק החומד את הקנאי לשאול תחילה. מה עשה הקנאי, אז 
שאל שינקרו לו עין אחת, כדי שלשני יתן המלך בכפלים וינקרו לו שתי 
עיניו. וזהו ההבדל בין קנאה לתאוה.
%S (הרב"ש. 140. "הבדל בין קנאה לתאוה")
%break
%letter 14
14. תבין דברי רבי יוסי בן קסמא (פרקי אבות ו') שהשיב לאדם 
שביקש ממנו שידור במקומו, וייתן לו עבור זה אלף אלפי אלפים דינרי 
זהב. ענה לו רבי יוסי בן קסמא: "אם אתה נותן לי כל כסף וזהב 
ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה".
%break
לכאורה הדברים נשגבים מדעתנו הפשוטה, אשר, איך ויתר על אלף 
אלפי אלפים דינרי זהב, בשביל דבר קטן כזה, שלא רצה לדור בעיר 
שאין שם בני תורה, בה בשעה שבעצמו היה מוסמך וחכם גדול, ואינו 
צריך ללמוד ממי שהוא? פלא גדול.
%break
אולם במבואר, הרי הדבר הזה פשוט מאוד, וראוי שיקויים בכל אחד 
ואחד מאיתנו. כי הגם שיש לכל אחד בחינת "מצע משלו", מכל מקום 
אין הכוחות מתגלים בפועל זולת על ידי הסביבה שהוא נמצא בה, 
%break
בדומה לחיטה הנזרעת באדמה, שאין כוחות החיטה מתגלים בפועל, 
זולת על ידי הסביבה שלה - שהיא האדמה, הגשם, ואור השמש. 
%break
לפיכך, יפה שיער רבי יוסי בן קסמא, אשר אם יעזוב את הסביבה 
הטובה שלו, אשר בחר, ויבוא לסביבה רעה ומזיקה, דהיינו, בעיר 
שאין בה תורה, 
%break
לא זו בלבד אשר דעותיו הקודמות ישתבשו, אלא גם כל יתר הכוחות 
הטמונים במצע שלו, שטרם הספיק לגלותם בפועל, יישארו 
בהיעלמם. כי לא תהיה להם עוד הסביבה המתאימה, שתוכל להפעיל 
אותם מהכוח אל הפועל, וכמבואר לעיל, 
%break
אשר רק בעניין בחירת הסביבה, משוער כל עניין ממשלתו של האדם 
על עצמו, אשר בשבילה הוא ראוי לשכר או לעונש.
%break
לכן אין כל פלא על חכם כרבי יוסי בן קסמא, שבחר בטוב, ועזב את 
הרע. ולא התפתה בדברים וקניינים חומריים, כמו שמסיק שם: 
"שבשעת פטירתו של אדם, אין מלווין לו, לאדם, לא כסף ולא זהב ולא 
אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד". 
%break
וכן הזהירו חז"ל: "עשה לך רב וקנה לך חבר". וכמו כן הבחירה 
בספרים כנודע.
%break
כי רק בדבר הזה יש להועיל לאדם או לגנותו, דהיינו, בבחירת 
הסביבה, אולם לאחר שבחר הסביבה, הוא מוטל בידיהם כחומר ביד 
היוצר.
%S (בעל הסולם, מאמר "החירות")