ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book הסתרה מעודכן נכון ל-24.12.20
%break
%H הסתרה - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%letter 1
1. כתוב "מלא כל הארץ כבודו", שאין שום מציאות בעולם חוץ 
מאלקות, אלא כל ההסתרה היא רק בהרגשת האדם.
%S (הרב"ש. 236. "מלא כל הארץ כבודו")
%break
%letter 2
2. אל יעלה על הדעת, שהשי"ת רוצה להשאר ח"ו, בבחינת השגחה 
של הסתר פנים מבריותיו, אלא בדומה לאדם, שמסתיר את עצמו, 
בכונה, כדי שחברו יחפש אחריו וימצאהו - 
%break
כן השי"ת, בשעה, שנוהג עם בריותיו בהסתר פנים, זה רק משום, 
שרוצה, שהבריות יבקשו את גילוי פניו, וימצאו אותו.
%break
כלומר, משום שאין שום דרך ומבוא לבריות, שיוכלו לזכות באור פני 
מלך חיים, אם לא היה נוהג עמהם מתחילה בהסתר פנים. באופן, 
שכל ההסתר, הוא רק הכנה בעלמא, אל גילוי הפנים.
%S (בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות ק')
%break
%letter 3
3. הנה ידוע ש"מלא כל הארץ כבודו", וכך צריך כל אדם להאמין, כמו 
שכתוב: "את השמים ואת הארץ אני מלא". אלא שהקב"ה עשה את 
ההסתרה שלא יכולים לראות את זה מטעם כדי שיהיה מקום בחירה, 
%break
ואז יש מקום אמונה - להאמין שהקב"ה "ממלא כל עלמין וסובב כל 
עלמין". ולאחר שהאדם עוסק בתורה ומצוות ומקיים את מצות 
הבחירה, אז מגלה הקב"ה את עצמו לאדם ואז רואה שהקב"ה הוא 
השולט על העולם.
%break
נמצא, שאז עושה האדם את המלך שישלוט עליו, זאת אומרת 
שהאדם מרגיש את הקב"ה שהוא השולט על כל העולם, וזה נקרא 
שהאדם עושה את ה' למלך עליו. כי כל זמן שהאדם לא בא לידי 
הרגשה כזאת, נמצא שמלכותו של ה' היא בהסתרה. 
%break
וזה שאנו אומרים: "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", היינו 
שיתגלה כבוד מלכותו עלינו.
%S (הרב"ש. אגרת ע"ו)
%break
%letter 4
4. כל המניעות והעיכובים, המתראים ומתגלים לעינינו, אינו אלא 
בחינת התקרבות, שהבורא יתברך רוצה לקרב אותנו. וכל אלו 
המניעות מביאים לנו רק התקרבות. כי לולי זה לא היה שום מציאות 
להתקרבות אליו. 
%break
כי מצד הטבע אין התרחקות יותר גדולה, מזו שאנחנו מחומר קרוץ, 
לבין הבורא יתברך, שהוא גבוה מעל גבוה. ורק כשהאדם מתחיל 
להתקרב, אזי הוא מתחיל להרגיש את המרחק שבינינו. וכל מניעה, 
שהוא מתגבר עליה, מקרב לו את הדרך.
%break
%letter יען
(יען, שהוא מתרגל לילך על קו של התרחקות. לכן, אם הוא מרגיש כל 
פעם, איך שהוא מרוחק, הדבר הזה אינו משפיע לו שום שינוי 
בתהליך. יען, שידע דבר זה מראש, שהוא הולך בקו של התרחקות. 
%break
מסיבת שזהו האמת, שהמרחק בינינו לבין הבורא ית', אין די מילים 
לבאר. לכן, כל פעם שהוא מרגיש את ההתרחקות בשיעור היותר גדול 
מכפי שחשב, אינו גורם לו שום מְדָנָה [כעס]).
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קע"ב. "עניין המניעות והעיכובים")
%break
%letter 5
5. חוק הוא זה, שלא יוכל הנברא לקבל רע מאת ה' בגילוי, כי הוא 
פגם בכבוד ה', שהנברא ישיגו כפועל רעות, כי אין זה מתאים לפועל 
השלם. 
%break
ועל כן, בעת שהאדם מרגיש רע, באותו שיעור שורה עליו כפירה על 
השגחת ה', ונעלם ממנו הפועל עליון. וזה העונש היותר גדול 
שבעולם.
%break
הרי שהרגשת טוב ורע בהשגחתו, מסבבת עימה הרגשת שכר ועונש. 
כי המתאמץ, שלא להיפרד מאמונת ה', אע"פ שטועם רע בהשגחה, 
יש לו שכר. ואם לא יעלה לו להתאמץ, יש לו עונש, כי נפרד מאמונת ה'.
%S ("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר, מאמר "ליל הכלה", סעיף 138)
%break
%letter 6
6. בענין ההסתר, שהוא דבר תיקון, כי לולי זה לא היה האדם יכול 
להשיג שום שלימות, מטעם שאין הוא ראוי להשיג את החשיבות 
שבהדבר. מה שאין כן כשיש הסתרה, אז נעשה אצלו הדבר לחשיבות. 
%break
אף על פי שמצד עצמו, אין האדם מסוגל להעריך את החשיבות, כמו 
שהוא לאמיתו של דבר. אבל ההסתרה הוא מסגל לו ערך חשיבות. 
שכפי ערך הרגשתו בהסתר, כן נתרקם אצלו מצע של חשיבות.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קע"ד. "ענין הסתר")
%break
%letter 7
7. צל הקליפה נקרא "אל אחר אסתרס ולא עביד פירי", מה שאין כן 
קדושה נקרא "בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי". היינו שאומר, 
שכל הסתרות והיסורים, שהוא מרגיש, הוא מטעם, שהבורא שלח לו 
את המצבים האלו, בכדי שיהיה לו מקום לעבוד למעלה מהדעת.
%break
ובזמן שיש כח בידו לומר כך, היינו שהקב"ה מסבב לו את הסיבות 
האלו, הוא לטובת האדם. זאת אומרת, שעל ידי זה הוא יכול לבוא 
לעבוד בעמ"נ להשפיע, ולא לתועלת עצמו. 
%break
ואז האדם בא לידי הכרה, היינו שהוא מאמין, שהבורא נהנה דוקא 
מעבודה זו, שהוא בנוי הכל למעלה מהדעת. נמצא, שאין האדם 
מתפלל אז מהבורא, שהצללים יעברו מן העולם, 
%break
אלא הוא אומר אז, אני רואה, שהבורא רוצה, שאני יעבוד אותו בצורה 
כזו, שהוא הכל למעלה מהדעת.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ח'. "מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס"א")
%break
%letter 8
8. מה איכפת לי שאני עובד במצב של הסתרת פנים, היות שהוא 
רוצה לעבוד בעמ"נ להשפיע, היינו שהבורא יהנה. לכן אין לו שום 
פחיתות מעבודה זו, היינו שירגיש שהוא נמצא במצב של הסתרת 
פנים, שאין הבורא נהנה מעבודה זו.
%break
אלא האדם מסכים להנהגת הבורא. כלומר, איך שהבורא רוצה שהוא 
ירגיש את מציאות ה' בעת העבודה, האדם מסכים בלב ונפש, כי 
האדם לא מסתכל על מה שהוא יכול להנות, אלא הוא מסתכל על מה 
שהבורא יכול להנות. נמצא שהצל הזה מביא לו חיים. 
%break
וזה נקרא "בצלו חמדתי". זאת אומרת, שהוא חומד למצב כזה, שיוכל 
לעשות איזה התגברות למעלה מהדעת.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ח'. "מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס"א")
%break
%letter 9
9. ניתן לנו דרך האמונה, שהיא למעלה מהדעת. היינו, שלא 
להתחשב עם הרגשתנו וידיעתנו. אלא לומר, כמו שכתוב "עיניים להם 
ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו". אלא להאמין, שבטח הקב"ה הוא 
המשגיח. והוא יודע מה שטוב בשבילי, ומה שלא טוב בשבילי. 
%break
לכן הוא רוצה, שאני ארגיש את מצבי כמו שאני מרגיש. ואני 
כשלעצמי, לא חשוב לי איך שאני מרגיש את עצמי, כיוון שאני רוצה 
לעבוד בעבודה בעל מנת להשפיע.
%break
אם כן עיקר הוא, שאני צריך לעבוד לשם שמיים. והגם שאני מרגיש, 
שאין שום שלימות בעבודתי, מכל מקום בכלים דעליון, היינו מצד 
העליון, אני שלם בתכלית השלימות, כמו שכתוב "כי לא ידח ממנו נידח". 
%break
לכן אני שבע רצון מעבודתי, שיש לי זכות לשמש את המלך, אפילו 
במדרגה הנמוכה ביותר. אבל גם זה לי לזכות גדול יחשב, שהבורא 
נתן לי להתקרב אליו, במשהו על כל פנים.
%S (הרב"ש. מאמר 3 "עניין אמת ואמונה" 1985)
%break
%letter 10
10. כל התגברות בעבודה נקראת "בחינת הליכה בעבודות ה'", כי 
"פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול", היינו שכל ההתגברויות 
מצטרפות לשיעור מסוים, הנצרך להיות כלי לקבלת השפע.
%break
והתגברות פירושו, שלוקחים חלק מכלי קבלה ומכניסים אותו לכלים 
דהשפעה. וזה כדוגמת "מסך", שצריכים לעשות על "עביות". נמצא, 
אם אין לו רצון לקבל, אין לו על מה לעשות מסך. 
%break
לכן משום זה, כשהיצר הרע מביא לו מחשבות זרות, אז הוא הזמן 
לקחת את המחשבות האלו ולהעלות אותן "למעלה מהדעת".
%break
וזה האדם יכול לעשות בכל דבר שנפשו משתוקקת, שאל יגיד שקבל 
עכשיו דחיה מעבודה, אלא שיגיד, שמהשמיים נתנו לו רצונות 
ומחשבות, בכדי שיהיה לו מקום להכניס אותם להקדושה.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)
%break
%letter 11
11. מובא בזהר הקדוש שהשכינה הקדושה אמרה לר' שמעון בר 
יוחאי "לית אתר לאתטמרא מינך", היינו שבכל מיני הסתרות 
שהרגיש, היה מאמין שכאן אור ה', וזה הכשירו, עד שבא לידי גילוי 
פנים של אורו יתברך. 
%break
וזהו ענין גודל האמונה, שמוציא את האדם מכל מיני שיפלות 
והסתרות, אם האדם מתחזק בה ומבקש מה' שיגלה את עצמו. וזה 
ענין מה שאמר אאמו"ר זצ"ל, "ברח דודי עד שתחפץ", היינו שמטרם 
שהאדם מוכשר לגילוי אורו יתברך, מבקשים ממנו, "ברח דודי", 
%break
היינו שלא יגלה את עצמו להנבראים, מטעם הנ"ל, שענין הסתרה הוא 
רק תיקון הבריאה. לכן האדם צריך להתחזק ולהתפלל על ב' אלה:
%break
%letter א
א. שיהיה מוכשר לגילוי אור ה'.
ב. שה' יתן לו את הכח להתחזק בבחינת אמונה למעלה מהדעת, 
שעל ידי זה ממזג כלים מוכשרים לגילוי פנים.
%S (הרב"ש. 236. "מלא כל הארץ כבודו")
%break
%letter 12
12. בשעה שהאדם נמצא במצב השפלות, שזה נבחן שהקב"ה 
נתרחק ונסתלק ממנו, ואין לו שום רצון וחשק לעבודה, שזה נקרא, 
שהקב"ה נותן לאדם צורה על רוחניות, שאין בזה שום טעם, 
%break
אלא להיפך, האדם רוצה לברוח ולשכוח בכלל מעבודה, זה נקרא 
שהבורא מראה לו בחינת אחורים.
%break
היות "הפנים" של הבורא הוא רצונו להטיב לנבראיו, מה שאין כן 
"אחורים" הוא ממש להיפך. ומדוע מראה הבורא להאדם את בחינת 
אחורים. 
%break
הוא בכוונה תחילה, שע"י זה האדם יקבל דחיפה לדביקות ה', כי לא 
יוכל להישאר במצב של שפלות. נמצא, שכאן באחורים יש בפנימיות בחינת פנים.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מהי מלחמת הרשות, בעבודה - ב'" 1987)
%break
%letter 13
13. כל ריבוי הסתירות נגד ייחודו, שאנו טועמים בעולם הזה, אע"פ 
שמתחילתן הן מפרידות אותנו מה', הנה בהיותינו מתאמצים לקיים 
התורה והמצוות באהבה בכל נפשנו ומאודנו, כמצווה עלינו, על מנת 
להשפיע נחת רוח ליוצרנו, 
%break
וכל אלו כוחות הפירוד, אינם משפיעים עלינו לגרוע משהו מאהבת ה' 
בכל נפשנו ומאודנו, אז כל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשית שער 
להשגת חכמתו. כי בכל סתירה יש סגולה מיוחדת, לגלות מדרגה 
מיוחדת בהשגתו. 
%break
ואלו הזכאים, שזכו לזה, נמצאים הופכים חושך לאור ומר למתוק. כי 
כוחות הפירוד כולם, מחשכת השכל וממרירות הגוף, נעשו להם 
שערים להשגות מדרגות נשגבות. ונעשה החושך לאור גדול, והמר 
נעשה מתוק.
%break
באופן, שבשיעור הזה, שהיה להם קודם לכן כל הנהגות השגחתו 
לכוחות הפירוד, התהפכו להם עתה כולם לכוחות הייחוד. ונמצאים 
מכריעים את כל העולם כולו לכף זכות.
%S ("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר, מאמר "שתי נקודות", סעיף 121)
%break
%letter 14
14. האדם צריך להאמין, ש"אין עוד מלבדו". כלומר, הבורא מחייב 
אותו לעשות את המעשים טובים. אלא, היות שאין האדם עדיין ראוי, 
שידע שהבורא מחייבו, 
%break
לכן הבורא מתלבש עצמו בלבושים של בשר ודם, שעל ידיהם הבורא 
עושה את הפעולות האלו, היינו שמבחינת אחוריים הבורא עושה.
%break
פירוש, האדם רואה את הפנים של בני אדם. אבל האדם צריך 
להאמין, שאחרי הפנים של בני אדם, עומד שם הבורא ועושה 
הפעולות האלו. 
%break
היינו, שמבחינת אחורי בן אדם עומד הבורא, וכופה אותו לעשות את 
המעשים, מה שהבורא רוצה. נמצא, שהבורא פועל הכול, אלא 
שהאדם מחשיב, מה שהוא רואה, ולא מה שהוא צריך להאמין.
%S (הרב"ש. מאמר 19 "מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה - ב'" 1990)
%break
%letter 15
15. "הסתרת פנים". היינו, שהקב"ה מסתיר עצמו בלבושים של 
החברים, ובאופן כזה הוא עושה רצון ה'.
%break
ואם הוא נותן תודה לה', על זה שהקב"ה נתן לו עזרה דרך ההסתרה. 
כלומר, שיש לו עתה בחירה, לומר שהוא עובד מטעם החברים, ואין לו 
שום מגע עם ה'. או שהוא מאמין, שה' הסתיר את עצמו דרך לבוש 
של החברים, ועל ידי זה הוא עוסק בתורה ומצוות, 
%break
ואם הוא בוחר ואומר, שרק ה' עזר לו, שיהיה בידו לעשות מעשים 
טובים, על ידי זה שה' התלבש בלבוש של החברים, ונותן תודה על זה 
לה', דבר זה גורם לו עלייה גדולה, לזכות לגילוי פנים של ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 11 "מהו, שנר חנוכה מניחה בשמאל, בעבודה" 1990)
%break
%letter 16
16. אי אפשר לזכות לבחינת גילוי, מטרם שהאדם מקבל את בחינת 
אחוריים, שהיא בחינת הסתרת פנים, ולומר שאצלו זהו חשוב כמו 
גילוי פנים, היינו שיהיה בבחינת השמחה, כאילו הוא כבר זכה לבחינת גילוי פנים. 
%break
אבל זה אי אפשר להחזיק מעמד, ושיהיה אצלו ההסתרה כמו גילוי, 
רק בזמן שהאדם עובד בבחינת השפעה. אז האדם יכול לומר "מה 
חשוב לי, מה שאני מרגיש בזמן העבודה, כי עיקר הוא אצלי, שאני 
רוצה להשפיע להבורא, 
%break
ואם הבורא מבין, שיהיה לו יותר נחת רוח אם יעבוד בבחינת אחוריים, 
אני מסכים".
%S (בעל הסולם. שמעתי. מאמר מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 17
17. אם יש לו עדיין ניצוצות של קבלה, הוא בא לידי הרהורים, שקשה 
לו אז להאמין, שהבורא הוא מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב. 
שזה סוד אות י' דשם הוי"ה, שהיא אות הראשון, הנקראת "נקודה 
שחורה שאין בה לבנוניתא". היינו שהיא כולה חושך והסתרת פנים.
%break
כלומר, בזמן שהאדם בא לידי מצב, שאין לו שום סמיכה, אז נעשה 
המצב שלו שחור, שהיא בחינה היותר תחתון שבעולם העליון, ומזה 
נעשה בחינת כתר לתחתון, שכלי דכתר הוא כלי דהשפעה.
%break
כי הבחינת התחתונה שבעליון היא מלכות, שאין לה מעצמה ולא 
כלום. ורק בצורה כזו נקרא מלכות. היינו, שאם מקבל עליו המלכות 
שמים, שהיא בבחינת שאין לה כלום, בשמחה, נעשה מזה אח"כ 
בחינת כתר, שהיא כלי דהשפעה וכלי זכה ביותר. 
%break
כלומר, שזה שקבל בחינת מלכות בבחינת השחרית, נעשה אח"כ 
בחינת כלי דכתר, שהוא כלי דהשפעה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 18
18. תכלית העבודה היא בבחינת הפשט והטבע, שבעבודה זו אין לו 
כבר מקום לפול יותר למטה, מאחר שהוא כבר מונח בארץ. וזהו 
מטעם, שאין הוא נצרך לגדלות, מטעם שאצלו הוא תמיד כמו דבר חדש.
%break
כלומר, שתמיד הוא עובד כמו שהתחיל עתה לעבוד. והיה עובד 
בבחינת קבלת עול מלכות שמים למעלה מהדעת. שהיסוד שעליו בנה 
את סדר עבודה, היתה בצורה השפלה ביותר. וממש שהיה כולה למעלה מהדעת. 
%break
שרק מי שהוא פתי באמת יכול להיות כל כך שפל, שילך ממש בלי 
שום בסיס, שיהיה לו מקום לסמוך את האמונה שלו, ממש על שום סמיכה.
%break
ונוסף לזה הוא מקבל את העבודה זו בשמחה רבה, כמו שהיה לו 
דעת וראיה אמיתית, על מה לסמוך את הודאות של האמונה. וממש 
באותו שיעור למעלה מהדעת, באותו שיעור כאילו היה לו דעת. 
%break
לכן אם הוא מתמיד בדרך זה, אי אפשר לו ליפול אף פעם, אלא 
שתמיד הוא יכול להיות בשמחה, בזה שהוא מאמין, שהוא משמש מלך גדול.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". צ"ו. "מהו פסולת גורן ויקב, בעבודה")
%break
%letter 19
19. כתוב: "הוי המתאוים את יום ה'. למה זה לכם את יום ה', הוא 
חושך ולא אור". והענין הוא, אלו שמצפים ליום ה', הכוונה הוא, שהם 
מצפים, שיזכו לבחינת אמונה למעלה מהדעת. שיהיה האמונה כל כך 
חזקה, כאילו שהם רואים בראיה וידיעה גמורה, שכך הוא. 
%break
היינו, שה' משגיח על העולם בבחינת טוב ומטיב. כלומר, שאין הם 
רוצים, שהם יראו, איך שה' משגיח בבחינת טוב ומטיב. כי ראיה הוא נגד אמונה.
%break
כלומר, אמונה הוא דוקא במקום שהיא נגד השכל. והאדם, עושה את 
הדבר שהוא נגד השכל, זה נקרא אמונה למעלה מהדעת. כלומר, הם 
מאמינים, שהשגחה של הבורא עם הנבראים הוא בבחינת טוב ומטיב. 
%break
ומה שהם לא רואים זה בידיעה ברורה, אין הם אומרים לה': "אנחנו 
רוצים לראות את בחינת טוב ומטיב בבחינת ראיה בתוך השכל". אלא 
הם רוצים, שזה ישאר אצלם בבחינת אמונה למעלה מהדעת.
%break
אלא שהם מבקשים מה', שיתן להם כח, שיהא אמונה זו כל כך חזקה, 
כאילו הם רואים זה בתוך הדעת. 
%break
היינו, שלא יהא הפרש בין אמונה לידיעה בתוך השכל. זה נקרא 
אצלם, היינו אצל מי שרוצה להיות דבוק בה', "יום ה'".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ט"ז. "מהו יום ה' וליל ה', בעבודה")
%break
%letter 20
20. יש לדעת, מה שנתדמה להאדם, דברים שהם בסתירה להשגחת 
טוב ומטיב, הוא רק בכדי שהאדם יהיה מוכרח להמשיך אור עליון על 
הסתירות, בזמן שהוא רוצה להתגבר על הסתירות. 
%break
אחרת אי אפשר לו להתגבר. ושזה נקרא רוממות השם ית', שממשיך 
בזמן שיש לו הסתירות, הנקרא דינין.
%break
כלומר, שהסתירות יכולים להתבטל, אם הוא רוצה להתגבר עליהם, 
רק אם הוא ממשיך רוממות ה'. נמצא, שהדינין האלו הם הגורמים 
להמשכת רוממות ה'.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ל"ג. "ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן")
%break
%letter 21
21. הסתרה לבד לא נקרא הסתרה, שהסתרה נמדדת לפי הביקוש. 
כי עד כמה שהביקוש אחר הדבר הוא ביתר עוז, אז ניכר ההסתרה 
בשיעור היותר רחוק. ועל זה יובן ענין "מלא כל הארץ כבודו". אף על 
פי שאנחנו מאמינים בזה, מכל מקום הסתרה גם כן מלא בכל הארץ.
%break
ולעתיד כתוב: "ואני אהיה לה חומת אש סביב כבוד בתוכה". שענין 
"אש" היינו בחינת הסתרה. אבל מכל מקום, כבוד בתוכה, היינו 
שיתגלה אז הכבוד. והוא, שאז יהיה הביקוש כל כך גדול, אף על פי 
שיש גם אז בחינת ההסתרה. 
%break
אלא שההבדל, בזה הזמן, שיש הסתרה אבל אין ביקוש. אם כן זה 
נבחן לבחינת גלות. מה שאין כן אז, אף על פי שיהיה ההסתרה, אבל 
הביקוש גם כן יהיה. וזה העיקר רק הביקוש.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קע"ד. "ענין הסתר")
%break
%letter 22
22. סיבת האמונה, כי אין תענוג יותר גדול מלזכות לגילוי אלקות 
ולהשראת השכינה. וכדי שהאדם יקבל את כל זה מטעם להשפיע, יש 
תיקון של הסתרה, שיעסוק בתורה ומצוות אפילו שאינו מרגיש שום 
תענוג. וזה נקרא על מנת שלא לקבל פרס. 
%break
וכשיש לו הכלי הזה, תיכף נפתחות לו עיניו לקבל פני ה'. ובשעה 
שמתעורר בו רצון שכדאי להיות עובד ה' בשביל התענוג, תיכף נופל 
לבחינת הסתרה.
%break
וזה נבחן לבחינת מיתה, היינו היה מקודם דבוק בהחיים, ולזה זכה 
רק בסגולת אמונה. לכן כשמתוקן מעכשיו ומתחיל עוד הפעם לעבוד 
בבחינת אמונה, אזי הוא מקבל בחזרה את נשמת חיים שלו. ואז הוא 
אומר, "מודה אני לפניך שהחזרת בי נשמתי בחמלה".
%break
וזהו דווקא כשקיבל עליו בחזרה את העבודה בבחינת אמונה למעלה 
מהדעת. היינו בזמן שהיה לו ההסתרה, אזי הוא אומר, "רבה 
אמונתך". כל כך גדולה האמונה, שעל ידה מקבל בחזרה את הנשמה.
%S (הרב"ש. 224. "סיבת האמונה")
%break
%letter 23
23. יש מקום לבחירה, היינו שהתחתון צריך לומר, שכל הסתרה 
הזאת שהוא מרגיש היא מטעם שעליון צמצם את עצמו לטובת 
התחתון. וזה נקרא "ישראל שגלו, שכינה עימהם", שאיזה טעם שהוא 
טועם, כך הוא אומר. 
%break
היינו שאין הוא אשם בזה שאינו מרגיש טעם של חיות, אלא לפי 
דעתו, אין באמת שום חיות ברוחניות.
%break
ואם האדם מתגבר ואומר שמה שמוצא טעם מר במזונות האלו, אינו 
אלא משום שאין לו הכלים המתאימים שיוכלו לקבל את השפע, היינו 
משום שהכלים שלו הם לקבל ולא להשפיע. 
%break
ומצטער על זה שהעליון הוצרך להסתיר את עצמו, ובשביל זה יש 
מקום להתחתון על לשון הרע, שזה בחינת העלאת מ"ן שהתחתון מעלה.
%break
ועל ידי זה העליון מעלה את אח"פ שלו, שעניין עלייה היינו שהעליון 
יכול להראות להתחתון את השבח והתענוג שיש בהכלים דאח"פ 
שהעליון יכול לגלות. 
%break
אם כן כלפי התחתון נמצא שמעלה את הגלגלתא ועיניים דתחתון, 
בזה עצמו שהתחתון רואה את מעלת העליון. נמצא שהתחתון עולה 
ביחד עם אח"פ דעליון.
%S (הרב"ש. 195. "עניין שיתוף מידת הדין ברחמים")
%break
%letter 24
24. בהיכל המלך נותנים לכנס לאלו אנשים, שרוצים לעבוד בעמ"נ 
להשפיע. ובזמן שהאדם עובד בעמ"נ להשפיע, לא חשוב לו מה שהוא 
מרגיש בעצמו בעת עבודה. 
%break
אלא אפילו במצב, שהוא רואה צורה של שחור, אין הוא מתפעל מזה, 
אלא רק הוא רוצה, שה' יתן לו כח, שיוכל להתגבר על כל המכשולים. 
%break
זאת אומרת, אין הוא מבקש, שה' יתן לו צורה של לבן, אלא שיתן לו 
כח, שיוכל להתגבר על כל ההסתרים.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מ"ב. "מהו, שראשי תיבות אלול "אני לדודי ודודי לי" מרמזת בעבודה")
%break
%letter 25
25. בשעה שהשי"ת הולך ומיטיב עם בריותיו, נבחן זה, שפניו יתברך 
מגולות לבריותיו, כי אז הכול יודעים ומכירים אותו. אומנם בשעה 
שמתנהג עם בריותיו להיפך מהאמור, 
%break
דהיינו בעת שמקבלים ייסורים ומכאובים בעולמו יתברך, הרי זה נבחן 
לאחוריים של השי"ת, כי הפנים שלו, דהיינו מידת טובו, נסתרה 
מהם".
%break
לכן במצב הזה, שאם הוא יכול לקבל את האחוריים, שזו נקראת 
בחינת "גלות", ולא בורח, אלא "ויצעקו לה'", שה' יוציאו מהגלות, 
נמצא, שהוא מקבל את האחוריים, ואומר שזה בא מן ה', 
%break
לכן הוא מבקש מה', שכמו שנתן לו להרגיש טעם של גלות, כן ייתן לו 
העזרה ושיוציאו אותו מן הגלות.
%S (הרב"ש. מאמר 18 "מהו, שדיבור של שבת לא יהיה כדיבור של חול, בעבודה" 1990)
%break
%letter 26
26. "סתירת זקנים בניין, בניין נערים סתירה" (מגילה ל"א, ע"ב).
זקנים, אלו שרגילים בעבודת ה'. נערים, אלו שבתחילת עבודתם. 
סתירה נקראת ירידה או נפילה. שקודם הייתה להם איזו עלייה 
בעבודה, שנחשב זה לבניין, כלומר שהם החשיבו את העליות. 
%break
אבל הסתירה בזמן שהרגישו איזו נפילה, שזה בא מהסתרת ה', 
כלומר שה' מסתיר עצמו מהם, וזה נקרא סתירה.
%break
סתירת זקנים, שאומרים שה' שלח להם את ההסתרה, נמצא שהם 
כבר נמצאים בבניין, היות שהם מאמינים שה' מטפל בהם, ומזה הם 
מקבלים חיות.
%break
ועיקר אמונה ניכר בזמן הירידה, כלומר בזמן שאינו מאיר לאדם, שאז 
הוא עומד בפני ההתלבטות. 
%break
או שיאמר, "אני לא צריך שום רווח, אלא אני רוצה לעשות נחת רוח 
למעלה, ולא חשוב לי מה שאני מרגיש", או חס ושלום אחרת.
%S (הרב"ש. 44. "סתירת זקנים בניין, בניין נערים סתירה")
%break
%letter 27
27. כל העבדות, היינו הסתרות שהיו, שהם היו נראים כאילו מפריעים 
לעבודת הקודש, אלא שהיו עובדים נגד הקדושה, רואים עכשיו בזמן 
שזכו לאור ה', השורה על אלו הסתרות, רואים להיפך, שהם היו 
משמשים להקדושה, 
%break
כלומר שעל ידם היה מקום, שהקדושה יכולה להתלבש, בהלבושים 
שלהם. שזה נקרא "רשע יכין, וצדיק ילבש", כלומר שהם נותנו הכלים 
ומקום עבור הקדושה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ל"ג. "ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן")
%break
%letter 28
28. אחור וקדם צרתני", פירושו בגילוי והסתר פנים של השי"ת, כי 
באמת "מלכותו בכל משלה" והכל ישוב לשורשו, כי "לית אתר פנוי 
מיניה [אין מקום פנוי ממנו]", אלא ההבדל הוא, ב"הוה" ו"יהיה", 
%break
כי הזוכה לחבר ב' העולמות, הוא מגלה ב"הוה" מלבושו ב"ה, שכל 
הנעשה הוא לבוש לגילוי שכינה. וזה בחינת "הוה", דהיינו, גם עתה 
יוצא בלבוש מלכות ומראה בעליל לעין כל, ש"אין הרוכב טפל לסוס" ח"ו, 
%break
אלא אף שלמראית עין נראה שהסוס מוביל את רכבו, אבל האמת 
היא, שאין הסוס מתעורר כלל בשום תנועה, זולת להרגש מתג ורסן 
של רוכבו, זה נקרא בנין קומת השכינה, וכו'. וזה נקרא בחינת "פנים בפנים".
%S (בעל הסולם. "אחור וקדם צרתני")
%break
%letter 29
29. עיקר עבודה שייך דוקא במקום שיש התנגדות. ונקרא עלמא, 
מלשון העלם. שאז, בזמן ההעלם, יש התנגדות, ואז שייך מקום 
עבודה. וזה סוד מאמר חז"ל "שיתא אלפי שני עלמא וחד חרוב [ששת 
אלפים שנה עולם, ואחד חרב]". 
%break
היינו, שיחרב ההעלמא, ואז אין כבר עבודה. אלא הקב"ה עושה לו 
כנפים, שזהו בחינת כיסוים, בכדי שיהיה לו עבודה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ק'. "תורה שבכתב ותורה שבעל פה")