ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book ביטול והכנעה
%break
%H ביטול והכנעה - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%H ביטול והכנעה
%break
%letter 1
1. בלי ביטול אהבה עצמית, אי אפשר להגיע לידי דביקות בה', שהוא 
ענין השתוות הצורה. 
%break
והיות שזה נגד הטבע שלנו, לכן צריכים חברה, שיהיו כולם כח גדול, 
שנוכל לעבוד ביחד, לבטל הרצון לקבל, שהוא נקרא "רע", מטעם שהוא 
המונע להגיע להמטרה, שבשבילה נברא האדם.
%break
לכן צריכה החברה להיות כלולה מיחידים, שכולם בדיעה אחת, 
שצריכים להגיע לזה. אז מכל היחידים נעשה כח גדול אחד, שיכול 
להילחם עם עצמו, מטעם שכל אחד כלול מכולם. נמצא, שכל אחד 
הוא מיוסד על רצון גדול, שהוא רוצה להגיע להמטרה.
%break
ובכדי שתהיה התכללות אחד מהשני, אז כל אחד צריך לבטל את 
עצמו נגד השני. וזהו על ידי זה שכל אחד רואה מעלות חבירו ולא 
חסרונו. 
%break
אבל מי שחושב, שהוא קצת גבוה מהחברים, כבר הוא לא יכול 
להתאחד עמהם.
%S (הרב"ש. מאמר 1, חלק ב', "מטרת החברה - ב" 1984)
%break
%letter 2
2. האדם צריך לתת יגיעה בכדי להשיג אהבת הזולת. וזה נקרא 
"יגיעה", היות שהוא צריך לעבוד למעלה מהדעת. כי מצד השכל, איך 
אפשר לדון את השני לכף זכות, בו בעת שהשכל מראה לו את פרצופו 
האמיתי של חבירו, שהוא שונא אותו. 
%break
אם כן מה יש לו להגיד להגוף על זה, מדוע הוא צריך להכניע עצמו 
בפני חבירו.
%break
התשובה היא, היות שהוא רוצה להגיע לידי דביקות בה', הנקרא 
"השתוות הצורה", כלומר, לא לחשוב על תועלת עצמו, אם כן מהו 
ענין של הכנעה, שזה דבר קשה. 
%break
הסיבה היא, משום שצריך לבטל את ערך עצמו, וכל החיים שלו, 
שהוא רוצה לחיות, יהיה רק על חשבון, בזה שהוא יכול לעבוד 
לתועלת הזולת, החל אהבת הזולת בין אדם לחבירו עד אהבת ה'.
%break
אם כן אדרבה, כאן המקום שהוא יכול לומר, שכל המעשה שהוא 
עושה, אין כאן שום נגיעה עצמית. 
%break
כי השכל מחייב, שהחברים צריכים לאהוב אותו, והוא מתגבר על 
הדעת שלו, והולך למעלה מהדעת, ואומר, בשבילי לא כדאי לחיות.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)
%break
%letter 3
3. מוכרח האדם להחליט בעצמו שרוצה שה' יתן לו רצון להבטל אליו 
מכל וכל, היינו לא להשאיר תחת רשותו שום רצון אלא שכל הרצונות 
שבו יהיו רק לעשות כבוד שמים.
%break
וכשהחליט בלבו על ביטול שלם, אז הוא מבקש לה' שיעזור לו שיוציא 
זה מכח אל הפועל - בבחינת כח. זאת אומרת הגם שבבחינת כח 
המחשבה והרצון הוא רואה שאין הגוף מסכים לזה שיהיה מבטל כל 
רצונותיו לה' ולא לטובת עצמו, 
%break
אז הוא צריך להתפלל לה' שיעזור לו שירצה להבטל אליו עם כל 
הרצונות ולא להשאיר לעצמו שום בחינת רצון. 
%break
וזה נקרא תפילה שלמה, היות שרצונו שה' יתן לו רצון שלם בלי שום 
פשרות לעצמו והוא מבקש שה' יעזור לו שיהיה תמיד עם צדקתו.
%S (הרב"ש. אגרת ס"ה)
%break
%letter 4
4. כתוב "ויחן העם, כאיש אחד בלב אחד", שפירוש, שלכולם היה 
מטרה אחת שהוא לתועלת הבורא. ויש להבין, איך יכול להיות כאיש 
אחד בלב אחד, 
%break
הרי ידוע מה שאמרו חז"ל "כשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה, כך 
אין דעותיהם דומות זו לזו", ואיך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד.
%break
תשובה - אם אנו מדברים שכל אחד ואחד דואג לצורך עצמו, נמצא 
שאי אפשר להיות כאיש אחד, הלא אין הם דומות זו לזו. 
%break
מה שאין כן שכולם בטלו את רשות עצמם, וכולם דאגו רק לתועלת 
הבורא, אם כן אין כבר דעותיהם הפרטים, שכל הפרטים יתבטלו, 
ונכנסו כולם לרשות היחיד.
%S (הרב"ש. אגרת מ"ב)
%break
%letter 5
5. אמרו חז"ל: "כל המתגאה, אומר הקב"ה, אין אני והוא יכולים לדור 
במדור אחד". וזה הוא מטעם שעושה ב' רשויות.
%break
מה שאין כן כשהוא בבחינת אין, והוא מבטל את עצמו להשורש, היינו 
שכל כוונתו הוא רק להשפיע, דוגמת השורש, נמצא שאין כאן רק 
רשות אחד, היינו רשותו של הקב"ה. וכל מה שהוא מקבל בעולם, הוא 
רק בכדי להשפיע לה'. 
%break
וזה פירוש מה שאמר: "כל העולם כולו לא נברא אלא בשבילי, ואני 
לשמש את קוני", לכן אני מוכרח לקבל כל המדרגות שישנו בעולם, 
מטעם כדי שאוכל להשפיע הכל לה', הנקרא "לשמש את קוני".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ז. "מהו, שהס"א נקראת, מלכותא בלי תגא")
%break
%letter 6
6. ואחר שכבר השגתי את הלבוש של אהבה, תיכף מתחילים לזרוח 
בי נצוצי אהבה, והלב מתחיל להתגעגע ולהתאחד בחברי, ונדמה לי 
שעיני רואות את חברי וכמו כן אזני שומעות את קולם פי מדבר אתם, 
הידיים מחבקות והרגלים רוקדות באהבה ובשמחה יחד עמם במעגל, 
%break
ואני יוצא מגבולי הגשמיים ואני שוכח שיש מרחק רב ביני לבין חברי 
והקרקע השטוחה של כמה פרסאות לא תבדיל בינינו, וכאילו חברי 
עומדים בתוך לבי ורואים את כל מה שמתרחש שמה, ואני מתחיל 
להתבייש ממעשי הפעוטים נגד חברי, 
%break
ואני פשוט יוצא מכלים הגשמיים, שמתדמה לעיני שאין שום מציאות 
בעולם רק אני וחברי. ואח"כ גם "האני" מתבטל ונבלע ונכלל בחברי, 
עד שאני עומד ומכריז שאין שום מציאות בעולם - רק החברים.
%S (הרב"ש. אגרת ח')
%break
%letter 7
7. תחילת הכניסה לעבודת ה', הוא בחינת עיבור, היינו שמבטל את 
בחינת עצמותו, ונכנס בעיבור לבטן האם, כמו שכתוב: "שמע בני 
מוסר אביך, ואל תיטוש אמך". 
%break
וזהו מלשון "כי אֵם לבינה תקרא", היינו שמבטל את אהבה עצמית 
המכונה "מלכות" שבחינתה המקורי היא נקראת רצון לקבל בעמ"נ 
לקבל, ונכנס לבחינת כלים דהשפעה המכונה בחינת "בינה".
%break
והאדם צריך להאמין, שטרם שנולד היינו מטרם שירדה הנשמה 
בהגוף היתה הנשמה דבוקה בו ית', ועכשיו הוא משתוקק לחזור 
ולהדבק כמו שהיה לפני ירידתה, זה נקרא "עיבור" היינו שמבטל את עצמותו לגמרי.
%S (הרב"ש. מאמר 31 "ענין יניקה, ועיבור" 1986)
%break
%letter 8
8. "רוממו ה' אלוקינו והשתחוו להר קדשו, כי קדוש ה' אלקינו". 
"רוממו". פירושו, אם האדם רוצה לדעת רוממות וגדלות ה' אלקינו, זה 
יכולים להשיג רק על ידי דביקות והשתוות הצורה. אם כן מהו השתוות 
הצורה, ואיך מגיעים להשתוות הצורה.
%break
"והשתחוו להר קדשו". עניין השתחויה היא הכנעה, היינו שמרכין את 
הדעת שלו, ואומר, מה שהדעת מבין או לא מבין, אני מבטל ומכניע 
אותו. לאיזו בחינה אני מכניע אותו, ל"הר קדשו".
%break
"הר" פירושו הרהורים, היינו מחשבות. "קדשו", פירוש קדוש ומופרש 
מהדבר, שענינו הוא, שפורש את עצמו מהרצון של קבלה. "והשתחוו", 
היינו להכניע את הגוף, אפילו שהוא לא מסכים, ויקבל על עצמו רק 
מחשבות של קדושה. וזהו, "השתחוו להר קדשו".
%break
ומדוע צריכים להכניע את עצמו למחשבות של קדושה, היינו לפרוש 
את עצמו מקבלה על מנת לקבל - "כי קדוש ה' אלקינו", שהבורא הוא 
רק משפיע. לכן צריך להיות בהשתוות הצורה כמו הבורא. 
%break
ועל ידי זה יכולים להשיג את רוממות ה'. ואחר כך יכולים להגיע לידי 
השגות רוממות ה' אלקינו.
%S (הרב"ש. 128. "רוממו ה' אלוקינו")
%break
%letter 9
9. בזמן שהאדם יכול ללכת בעינים עצומות, למעלה מהדעת, ולהאמין 
באמונת חכמים, וללכת עד הסוף. זה נקרא עיבור, שאין לו פה. 
%break
ועיבור פירושו "קומת מלכות, שהוא הקטנות היותר מצומצם 
באפשרות, נקראת בשם עיבור, שהוא מלשון "עברה ודינין", בסוד 
הכתוב "ויתעבר ה', בי למענכם".
%break
ויש לפרש את ענין עברה ודינין. היות זה שהאדם צריך ללכת בעינים 
עצומות למעלה מהדעת, הגוף מתנגד לעבודה זו, לכן זה שהאדם 
צריך תמיד להתגבר, זה נקרא "עברה, וזעם, וצרה", 
%break
היות שזוהי עבודה קשה ללכת תמיד בהתגברות להיבטל להעליון, 
שהעליון יעשה ממנו מה שהעליון רוצה. וזה נקרא "עיבור", שהוא 
קטנות היותר מצומצם באפשרות.
%S (הרב"ש. מאמר 38 "מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה" 1990)
%break
%letter 10
10. האדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים על בחינה הנמוכה 
ביותר, ולומר עליה, שאצלו אפילו מצב הזה, שלא יכולה להיות 
שיפלות יותר גדולה, היינו שהוא כולו למעלה מהדעת, שאין לו שום 
סמיכה מצד השכל וההרגשה שיוכל לבנות עליה את היסודות שלו.
%break
והוא נמצא אז כאילו שעומד בין שמים וארץ ואין לו שום סמיכה, שאז 
הוא הכל למעלה מהדעת.
%break
ואז האדם אומר, שהקדוש ברוך הוא שלח לו את המצב הזה, שבו 
הוא נמצא בתכלית השיפלות, מטעם שהקדוש ברוך הוא רוצה בכך 
שהוא יקבל על עצמו את העול מלכות שמים בצורת שיפלות כזו.
%break
ואז הוא מקבל על עצמו, משום שמאמין למעלה מהדעת, שהמצב שבו 
הוא נמצא עכשיו בא לו מצד ה', היינו שה' רוצה שהוא יראה המצב 
הכי שפל שאפשר להיות בעולם. 
%break
ומכל מקום הוא צריך להגיד, שהוא מאמין בה' בכל אופנים. וזה נקרא 
אצלו כניעה ללא תנאי.
%S (הרב"ש. 21. "קידוש החודש")
%break
%letter 11
11. לזכות לבחינת בינה, הוא עבודה גדולה עד שמשיגים בחינה זו. 
כלומר, שיהא מסתפק במועט, בהרגשה שיש לו, ובשכל שיש לו, אלא 
הוא שמח בחלקו, במה שיש לו. 
%break
ואדם הזה יכול להיות תמיד בשלימות, מטעם שהוא שמח בחלקו. 
אולם מה יש לאדם לעשות, שעדיין לא הגיע לבחינה זו, והוא רואה 
שאינו יכול להתגבר על הרצון לקבל. 
%break
אז הוא צריך להתפלל לה', שה' יעזור לו, שיהיה ביכולתו ללכת 
בעבודה בעינים עצומות, ולא יהיה נצרך לשום דבר, אלא שיהיה בידו 
לעשות הכל לשם שמים, אף על פי שהגוף מתנגד לזה. כלומר, שאין 
לו לתת עצות להבורא, איך שיעזור לו. 
%break
אלא הוא צריך להכניע עצמו, ולהתבטל לה' בלי שום תנאים. אלא, 
היות שהוא לא יכול להתגבר על הגוף שלו, לכן הוא מבקש מה', שיתן 
עזרה לנצח את מלחמות היצר, היות שהוא מבין את שפלותו.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)
%break
%letter 12
12. העיקר הוא שכל אחד ואחד, אל יחשוב לעצמו כלל שהוא נחשב 
לצדיק או לאיזה דבר בין החברה הקדושה, רק שידאג, שלא יפגום 
החברה על ידי מעשיו, והגם שלפי הנראה הוא אדם גדול, אף על פי 
כן יפשפש במעשיו ויחשוב, כי במה נחשב הוא, ויבטל את עצמו לגמרי. 
%break
וזה ידוע שבכל עשרה השכינה שורה, והוא קומה שלימה כידוע, 
ובקומה שלימה יש ראש וידים ורגלים ועקבים כידוע. נמצא שבהיות 
כל אדם נחשב את עצמו ל- אין בהחברה, אזי נחשב לעצמו שהוא 
עקב בבחינת החברה והם בבחינת הראש והגוף והאברים העליונים, 
%break
ובהיות כל אחד חושב את עצמו לכך, אזי המה פועלים שיפתח להם 
שערי שפע וכל טוב שבעולם, והעיקר נמשך על ידי האיש שהוא נחשב 
יותר ל- אין ועקב.
%S (מאור ושמש. פרשת עֶקֵב)
%break
%letter 13
13. כתוב "ויתיצבו בתחתית ההר", (הר פירוש הרהורים), שמשה 
הוליכן לסוף המחשבה, והבנה, ושכל, שאין מדרגה למטה הימנו.
%break
ורק אז, שהסכימו על מצב כזה, ללכת בו בלי שום נדנוד ותנועה, אלא 
להשאר במצב כזה, כאילו היה להם גדלות הכי גדולה, ולגלות על זה 
שמחה. שזה סוד "עבדו ה' בשמחה". היינו, כי בזמן הגדלות, לא שייך 
לומר, שנותן להם עבודה שיהיה בשמחה. 
%break
כי בזמן הגדלות, השמחה בא מאליו. אלא על הזמן הקטנות ניתן להם 
עבודה של שמחה. ואז, בזמן הקטנות, שיהיה להם שמחה, אעפ"י 
שהם מרגישים קטנות. זהו עבודה גדולה.
%break
וזה נקרא "עיקר אצילות של המדרגה", שהוא בחינת קטנות. ובחינה 
זו צריך להיות בקביעות. והגדלות הוא רק תוספת. וצריכים להשתוקק 
על העיקר, ולא על התוספות.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". נ"ג. "ענין הגבלה")
%break
%letter 14
14. דוקא אלו, שרוצים ללכת בבחינת להשפיע, הם מרגישים את 
הריקנות שבהם, והם זקוקים לגדלות ה', והם יכולים למלאות את 
הריקנית הזו, דוקא עם רוממות, הנקרא מלאים מצות, 
%break
כשיעור, שהם מבקשים, שה', שיתן להם כח, שיוכלו ללכת למעלה 
מהדעת, שזה נקרא רוממות. היינו, שהם מבקשים, שה' יתן להם כח 
ברוממות, שהיא למעלה מהדעת, בגדלות וחשיבות ה', ולא רוצים 
שה' יתן להם זה להשיג, 
%break
היות שהם רוצים להכניע את עצמם, בכניעה ללא תנאי, רק 
שמבקשים עזרה מה', בשיעור זה הם יכולים למלאות את המקום של 
ריקנות עם מצות. וזהו "מלאים מצות כרמון".
%S (הרב"ש. מאמר 7 "מהו אדם ומהו בהמה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 15
15. אחרי שמשיג המדרגה הנקראת שלא לשמה, אזי הוא זוכה לידי 
תופעות אחרות, שבא לידי מצב יותר עליון. היינו שאין לו אז שום 
חשבון לעצמו, אלא כל החשבונות והמחשבות שלו הם האמת.
%break
כלומר שכל כוונתו היא אך להתבטל את עצמו לידי מציאות האמיתית, 
שמרגיש, שעליו רק לשמש את המלך, מחמת שמרגיש את רוממותו 
וגדלותו וחשיבותו של המלך.
%break
אז הוא שוכח, היינו שאין לו שום צורך לדאוג עבור עצמו, שבחינתו 
עצמו מתבטל כנר בפני אבוקה, מפני מציאות ה' שהוא מרגיש. נמצא 
אז בבחינת לשמה, היינו נחת רוח לה', וכל דאגותיו ומאויו במה שיוכל 
להנות לה'. 
%break
ומציאותו עצמו, היינו הרצון לקבל, אינה עולה שם כלל. ואז הוא 
בבחינת משפיע על מנת להשפיע.
%S (הרב"ש. 223. "הכניסה לעבודה")
%break
%letter 16
16. העבודה למעלה מהדעת צריכה להיות כניעה ללא תנאי, כלומר 
שהאדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים בבחינת למעלה 
מהדעת. 
%break
שהאדם צריך לומר "אני רוצה להיות עובד ה', אפילו שאין לי שום 
מושג בעבודה, ואין לי שום טעם בעבודה, ומכל מקום אני מוכן לעבוד 
בכל כוחי, כאילו שהיתה לי השגה והרגשה וטעם בעבודה, ואני מוכן 
לעבוד ללא שום תנאי". 
%break
ואז האדם יכול ללכת קדימה, ואין לו אז שום מקום, שיוכל ליפול 
ממצבו, מטעם שהוא מקבל על עצמו לעבוד אפילו כשהוא מונח ממש 
בארץ, היינו שאי אפשר להיות למטה מבארץ.
%S (הרב"ש. מאמר 24 "מהו, שהאדם צריך להוליד בן ובת, בעבודה" 1991)