ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author פרשת השבוע
%book ויחי
%break
%H פרשת ויחי - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%H ויחי יעקב בארץ מצרים
%break
%letter 1
1. ובמצרים נקרא, ויחי, שנחשב לו חיים, שהרי כל ימיו לא נקרא ויחי, 
משום שכל ימיו היו בצער, ובצער היו נמצאים. כמ"ש, לא שָלַוותי, 
בביתו של לבן. ולא שקטתי, מן עשיו. ולא נָחתי, מן דינה ושכם. ויבוא 
רוגז, הרוגז של מכירת יוסף.
%break
ואחר שירד למצרים, נקרא, ויחי: ראה את בנו מלך, ראה את כל בניו 
טהורים וצדיקים, כולם בתענוגים ובמעדני עולם, והוא יושב ביניהם, 
כיין טוב השוקט על שְׁמָרָיו. ואז נקרא, ויחי יעקב.
%S ("זוהר לעם". "ויחי". מאמר "ויחי יעקב", סעיף 112)
%break
%letter 2
2. מדוע קרא לבנו ליוסף. יכול לומר, שרצה לרמז לו את הענין מה 
שכתוב "ויצוו אל יוסף לאמור אביך צוה לפני מותו". שחז"ל דרשו, 
שלא מצינו שיעקב אמר לו כך. ותירצו, שינו בדבר מפני השלום. 
%break
ויש לומר, שבזה שצוה ליוסף לעשות חסד של אמת, היתה הכוונה, 
שיעסוק רק להשפיע ולא לתועלת עצמו. נמצא בזה רמז, שלא יהיה לו 
שום שנאה על האחים. 
%break
כי מי שהולך בדרך השפעה ולא דואג לאהבה עצמית, לא שייך לומר 
שיש לו שנאה על מי שפוגע בו.
%S (הרב"ש. מאמר 8 "ההבדל בין חסד ואמת, לחסד שאינו אמת" 1987)
%break
%H חסד של אמת
%break
%letter 3
3. ויעקב אבינו, שהוא מדת האמת, צוה לפני מותו, היינו שנתן צוואה 
ליוסף שיעשה חסד של אמת. היינו שעל ידי זה יזכה למדת אמת, 
היינו שיהיה כולו להשפיע, וזה היה לכל בניו, וצוה דווקא ליוסף, היינו 
לאחר פטירתו, שלא יעשה יוסף חשבון של מכירת יוסף עם אחיו.
%break
ואף על פי שיוסף רואה שאחיו פגמו עם המכירה, מכל מקום הוא 
צריך רק לעסוק במדת האמת, היינו להשפיע. וענין הפגם לתקן, זה 
שייך לה' לבדו.
%S (הרב"ש. אגרת כ"ז)
%break
%letter 4
4. יש לפרש "חסד ואמת", שהם ב' דברים: א. הוא "חסד", שפירושו, 
לעשות הכל לא לתועלת עצמו, אלא הכל לשם שמים,
%break
%letter ב
ב. הוא "ואמת", שאז זוכים לראות את האמת, שסיבת בריאת 
העולמות עם כל התיקונים, היא רק לתועלת הנבראים, שיקבלו טוב 
ועונג. 
%break
מה שאין כן, מטרם שזכו לבחינת חסד, עוד לא מגולה את האמת, 
שבריאת העולם היתה מטעם להטיב לנבראיו.
%S (הרב"ש. מאמר 14 "מהו בעבודה "חסד של אמת"" 1990)
%break
%letter 5
5. מדוע אמר יעקב ליוסף, שיעשה עמו "חסד של אמת". הכוונה כאן 
על ענין, שיעקב סידר סדר העבודה, שיש לפנינו לעשות כאן. והוא 
רמז לו את סדר של תיקון הבריאה וענין מטרת הבריאה, שהם שניהם 
כוונה אחת, היינו לתועלת הנבראים.
%break
לכן התחיל לומר לו, שצריכים להתחיל בעבודה על דרך "חסד של 
אמת", היינו בלי שום תמורה, אלא הכל יהיה לא לתועלת עצמו, אלא 
הכל לתועלת ה', כמו שמובא בספר "מתן תורה" (בתחילתו), 
%break
שענין מה שהאדם עובד לתועלת הזולת, צריך להיות גם כן מטעם 
מצות ה', היינו כל מה שהאדם עושה, צריך להיות לתועלת ה'. וממילא 
הוא דבוק, בכל מעשה שהוא עושה, עם ה'.
%break
ואחר כך רמז לו, שזה שצריכים לעבוד לתועלת ה', הוא בכדי שיצמח 
מזה תועלת עצמו. כלומר, שאם באמת האדם עובד לתועלת ה', ואינו 
רוצה שום דבר לתועלת עצמו, אז הוא בא לידי דרגה, שהוא רוצה 
לתת משהו להבורא, שיהנה. 
%break
ואז הוא רואה, שרק בדבר אחד הוא יכול להנות להבורא, בזה שיקח 
ממנו את הטוב ועונג, כי בגלל זה ברא את הבריאה. לכן הוא רוצה 
להנות את הבורא. 
%break
ובטח מה שהאדם נהנה יותר ממתנת המלך, בטח שיש להמלך יותר 
תענוג.
%S (הרב"ש. מאמר 14 "מהו בעבודה "חסד של אמת"" 1990)
%break
%H ברכת יששכר זבולון
%break
%letter 6
6. ניתן לנו את ענין של יששכר וזבולון, היינו בחינת לומדי תורה 
ותומכי תורה, שעל ידי זה מתחברים לאיש אחד וכולם נקרא בני 
תורה. ואז, שכולם יהיה לאגודה אחת, אז נוכל למחות את עמלק ולזכות להגאולה.
%S (הרב"ש. 908. "מחיית עמלק")
%break
%letter 7
7. זהר, ויחי: "לא הביט און ביעקב, ולא ראה עמל בישראל". משמע, 
אבל ביעקב יש על כל פנים בחינת עמל, אבל בישראל אפילו איננו. 
%break
הנה מקום שאין און, משום שעוסקים ומתיגעין בתורה ומצוות, זה 
נקרא בחינת עמל. היינו עמלים בתורה, שזהו בחינת שכר ועונש, וזהו 
בחינת יעקב, בחינת קטנות.
%break
אבל ישראל, אין שם אפילו עמל, היינו שלא רואים ומרגישים שהם 
עמלים. אלא הכל בסוד השגחה פרטית. ואז הם במדרגות ש"הוא 
לבדו עושה ויעשה לכל המעשים", ממילא לא נראה אצלם בחינת עמל.
%S (הרב"ש. 757. "בחינת עמל")