ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים נ-ת
%book עיבור
%break
%H עיבור - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%letter 1
1. חשיבות עבודה הוא דוקא בזמן שבא לכלל אפס, היינו בזמן שהוא 
רואה, שהוא מבטל את כל מציאותו וישותו, שאין אז שום שליטה 
להרצון לקבל, ורק אז הוא נכנס להקדושה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי", י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 2
2. החשיבות של העבודה בזה שמחשיבים שרות קטן ברוחניות. מזה 
זוכים אח"כ להגדיל את החשיבות עד שהאדם יכול לומר שאין לו שום 
אפשרות להעריך את החשיבות לשמש את המלך. וזה נקרא בחינת עיבור.
%S (הרב"ש. מאמר 31 "ענין יניקה, ועיבור" 1986)
%break
%letter 3
3. האדם בזמן שהוא יכול לבטל את עצמו, בקצת זמן ובזמן זה הוא 
אומר אני רוצה עכשיו לבטל עצמי לקדושה, היינו לא לחשוב עכשיו על 
אהבה עצמית, אלא שהוא רוצה עכשיו לעשות נחת רוח להקב"ה.
%break
והוא מאמין למעלה מהדעת אף על פי שהוא עוד לא מרגיש שום דבר, 
הוא למעלה מהדעת שהקב"ה הוא שומע תפלת כל פה, ולפניו קטן 
וגדול שוים, וכמו שהוא יכול להושיע לגדול שבגדולים, כמו כן הוא יכול 
לעזור לקטן שבקטנים.
%break
וזה נקרא בחינת "עיבור", היינו שעובר מבחינתו עצמו, לבחינת רשותו 
של הקב"ה, אבל זה הוא זמני, פירוש שהוא באמת רוצה לבטל את 
עצמו לעולמים, 
%break
אבל הוא לא יכול להאמין שיהיה עכשיו ביטול לעולמים היות שהיה 
כבר הרבה פעמים שהוא היה חשב שיהיה כך, אבל אח"כ ירד 
מדרגתו, ונפל למקום אשפה.
%break
אבל הוא לא צריך לדאוג מה נאכל למחר, היינו, שבטח הוא יפול 
אח"כ מדרגתו, כי זה מחוסר אמונה, אלא צריכים להאמין ישועת ה' 
כהרף עין, 
%break
נמצא כיון שהוא מבטל עצמו לשעתו, ורצה להשאר כך בתמידיות 
נמצא שיש לו ערך של עיבור.
%S (הרב"ש. מאמר 31 "ענין יניקה, ועיבור" 1986)
%break
%letter 4
4. עיקר שקשה לנו בעבודה להכנס לעובר, שפירושו, שהרצון לקבל 
יקבל בתוכו רצון אחר, הנקרא "רצון להשפיע". ובזמן שהאדם זוכה 
לבחינת עובר, היינו שבתוך הרצון לקבל נכנס רצון להשפיע, זה נקרא 
ש"הקב"ה צר צורה בתוך צורה".
%break
ויש להבין, מהו הפלאי הזה ש"צר צורה בתוך צורה". ולפי שפירשנו, 
זהו חידוש גדול, ממש מעשה נסים. היות שזהו נגד הטבע, שרק 
הקב"ה יכול לשנות את הטבע, ואין זה בידי אדם. 
%break
וזהו החידוש, שהקב"ה צר צורת השפעה בתוך צורת האם, שהיא 
צורת קבלה. וזה נקרא "קדושה, מה שה' נותן".
%break
וזהו "אין קדוש כה'", מטעם "כי אין בלתך". כי אין מי בעולם שיכול 
לשנות את הטבע, ולעשות בתוך הכלי שבא לאדם מצד הטבע, רצון 
לקבל, שיהיה לו אח"כ טבע אחר, הנקרא "רצון להשפיע".
%S (הרב"ש. מאמר 26 "מהו, "אין קדוש כה' כי אין בלתך", בעבודה" 1990)
%break
%letter 5
5. התחלה הראשונה, שהאדם נכנס בקדושה, מתחיל מבחינת 
העובר. וזהו פירוש, שה' צר צורת השפעה בצורה הקודמת, שהיא 
האם, הנקרא "כלים דקבלה". ובכלים דקבלה האדם נולד. ואח"כ 
האדם עובר לבחינת קדושה, שהוא, שכל מעשיו יהיו לתועלת הבורא.
%break
נמצא, מי נתן לו הכלים דהשפעה. כמו שאנו לומדים, שעביות דכתר 
נקראת "עביות דשורש", ונקראת "עביות דעובר". שפירושו של שורש 
היינו הבורא, שרצונו להטיב לנבראיו. 
%break
ובזמן שהאדם מקבל את הבחינה הראשונה של קדושה, הוא שמקבל 
כלים דהשפעה. היינו שיכול לכוון בעל מנת להשפיע בכלים דהשפעה.
%break
וזה נקרא, ש"ה' צר צורה", היינו צורת השפעה. שהוא, שנותן לו הכח 
שיוכל להשפיע בתוך צורת אמו, שהיא מצב הקודם, מטרם שבא 
להתחבר עם הקדושה. שהמצב הקודם נקרא "אם", ומצב הב' נקרא "עיבור".
%S (הרב"ש. מאמר 26 "מהו, "אין קדוש כה' כי אין בלתך", בעבודה" 1990)
%break
%letter 6
6. אומר האר"י הקדוש, "בעיבור צריכים כח המצייר, וכח המעכב". 
שפירושו עיבור, שזהו תחילת כניסת האדם לקדושה, כח המצייר הוא 
כח המראה את האמת, היינו ציור של העבודה היינו אם יש לו ציור 
טוב על המצב שבו הוא נמצא, היינו שמאיר לו את העבודה, 
%break
כלומר איך צורה יש לו כשהוא מסתכל על עבודתו, אם הוא בשלימות 
או לא, היינו אם הוא עובד בעל מנת להשפיע, או שהוא רוצה על כל 
פנים לעבוד בעל מנת להשפיע.
%break
וכח המעכב נקרא, היות שבזמן שכח המצייר מראה לו האמת, שבזמן 
העיבור הנקרא תחילת עבודה, בטח שהוא רואה חסרונות, ויכול 
להיות אחיזה להס"א, לכן מוכרח להיות כח המעכב, שהוולד לא יהיה 
נפל, 
%break
היינו הפלה להס"א, ובכדי לעכב שלא יהיה הפלה, אף על פי שיש 
חסרון, כמו שמראה כח הציור, איזה צורה שיש לעבודה זו, וכח 
המעכב נקרא, ימין. מטעם שהוא עובר לבחינת שלימות.
%S (הרב"ש. מאמר 18 "מהו, שצריך להרים יד ימין על שמאל, בעבודה" 1991)
%break
%letter 7
7. בזמן העיבור שאז הוא כח הציור שלו הוא רק קטנות, שבקושי הוא 
יכול לקיים תו"מ, אפילו באיזה כוונה שהוא, הוא צריך להאמין שיש 
בזה חשיבות גדולה.
%S (הרב"ש. מאמר 31 "ענין יניקה, ועיבור" 1986)
%break
%letter 8
8. אמרו "עובר ירך אמו", שפירושו הוא, כיון שעובר ירך אמו, אז 
העיבור לא עולה בשם בפני עצמו. לכן העובר אוכל מה שאמו אוכלת. 
שפירושו, שכל מה שהעובר מקבל, הוא מקבל בכלים של האם. לכן, 
הגם שאין להוולד כלים מוכשרים לקבל גדלות, 
%break
אבל בכלים של העליון, שהוא האם שלו, הוא יכול לקבל, משום שהוא 
מתבטל כולו להאם, ואין לו רשות בפני עצמו, שזהו נקרא בחינת 
"עיבור", שהוא מתבטל לגמרי להעליון.
%break
ואז כשמקבל גדלות, נמצא שהוא בשלימות. לכן אין שם אחיזה 
לקליפות. ולכן נקרא זה "כח המעכב". 
%break
לכן זהו שמירה, שלא תיפול הוולד ברוחניות, כדוגמת שיש הפלה 
בוולד גשמי, שהאם הגשמי צריכה לשמור על הוולד שלה, שלא יהיה 
שם שום קלקול חס ושלום. כמו כן הוא ברוחניות.
%S (הרב"ש. מאמר 3 "ענין אמת ואמונה" 1985)
%break
%letter 9
9. האדם צריך לתקן את עצמו גם כן, אחרת הוא ישאר בחושך, ולא 
יראה אור אמיתי, המאיר על כלים המוכשרים לכך, המכונים "כלים 
דהשפעה". 
%break
ותיקון הכלים נקרא "בחינת נוקבא", חסרון, שעובד לתקן את 
החסרונות שלו. וזה נקרא "ואמו נותנת האודם", היינו שרואה אז את 
האור אדום, שהם המחסומים העומדים לו על הדרך, ולא נותנים לו 
להגיע להמטרה.
%break
ואז בא זמן התפילה, היות שהאדם רואה את שיעורי העבודה, מה 
שיש לו בעניני "מוחא וליבא", ואיך שהוא לא התקדם בעבודה 
דלהשפיע. וגם רואה, איך שהגוף שלו הוא גוף חלש, שאין לו כוחות 
גדולים, שיוכל להתגבר על הטבע שלו. 
%break
לכן הוא רואה, שאם ה' לא יעזור לו, הוא אבוד, כמו שכתוב (תהילים 
קכ"ז) "אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו".
%break
ומב' אלו, היינו מהשלימות ומהחסרון, שהם בחינת "אביו ואמו", כנ"ל, 
יוצא שהקב"ה עוזר לו, שהוא נותן לו נשמה, שהיא רוח חיים. ואז נולד 
ולד.
%S (הרב"ש. מאמר 23 "על משכבי בלילות" 1985)