ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author פרשת השבוע
%book בוא
%break
%H פרשת בא - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%H בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו
%break
%letter 1
1. כתוב "בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו, ואת לב עבדיו, למען 
שתי אתתי אלה בקרבו". ומקשים העולם, למה הקב"ה הכביד את 
לבו. הכתוב מתרץ "למען שתי אותותי אלה בקרבו". 
%break
והפירוש, כי למה הקב"ה הכביד את לבו של אדם, ולא יכול לנצח את 
מלחמת היצר לבדו.
%break
והתשובה, שהכוונה היא בכדי שהאדם יצעק אל ה'. וע"י זה יהיה לו 
כלי. ואז הקב"ה יכול להכניס בתוך הכלי את אותיות התורה בקרבו, 
שזהו בחינת נשמתא, שה' נותן לו בתור עזרה. 
%break
וזהו בחינת "אורייתא וקוב"ה חד הוא", ש"אותותי" הכוונה על אותיות 
התורה מבחינת שמותיו של הקב"ה. וזו הבחינה של להטיב לנבראיו, 
שהיא בחינת מחשבת הבריאה להטיב לנבראיו. וזו באה להאדם דוקא 
שיש לו כלי. 
%break
וכלי זה בא ע"י הכבדת הלב, אז יש מקום לצעוק לה', שיעזור לו. 
ועוזרו בנשמתא קדישא.
%S (הרב"ש. מאמר 13 "בא אל פרעה - ב'" 1986)
%break
%letter 2
2. תבין קושית העולם שמקשים על הפסוק: "בא אל פרעה כי אני 
הכבדתי את לבו" - נמצא לפי זה שהקב"ה לקח ממנו את הבחירה על 
ידי זה שהכביד את לבו?
%break
ולפי מה שפרשתי אזי יוצא להיפך: כי על ידי זה שהקב"ה הכביד את 
לבו יש לו מקום לעשות עוד פעם את הענין של בחירה. כי בזמן 
שפרעה אמר: "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים", נמצא שכבר הכריע 
לכף זכות והוא כולו טוב וכבר אין לו עוד מה לעשות. 
%break
לכן כנגד הטוב שלו הוצרך הקב"ה להגדיל את היצר הרע, כמו שאמרו 
רז"ל: "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו", לכן כשהקב"ה הכביד את 
לבו אזי כבר היה לו עוד פעם מקום לעשות בחירה.
%S (הרב"ש. אגרת ל"ט)
%break
%letter 3
3. אם ה' היה יודע, שמשה בעצמו לא יכול להילחם ולנצח את פרעה 
מלך מצרים, אלא ה' בעצמו, כמו שכתוב "אני ולא שליח", אם כן 
לאיזה צורך אמר לו "בא אל פרעה". 
%break
היינו שמשמע, שעם משה ביחד אז ה', יכול לעזור. הלא אמר ה' "אני 
ולא שליח". אם כן מה עזר לנו משה בזה. אם כן מדוע כתוב "בא אל 
פרעה".
%break
אלא כנ"ל, היינו, שהאדם צריך להתחיל ללכת בדרך ה', ולהגיע אל 
האמת, היינו לזכות לדביקות ה'. ואז, אם הוא מתקדם בהליכה, אז 
האדם מקבל סיוע הראשון, היינו הרגשת החסרון לדעת מה שחסר לו. 
%break
ואז משיג שחסרים לו רק ב' דברים עיקרים, שהם בחינת מוחא וליבא. 
ויחד עם זה הוא מקבל יסורים, מזה שאין לו. היינו, שמרגיש את 
הצורך לזה. ואז, אם אין האדם עובד בעצמו, לא שייך לומר, שהאדם 
מרגיש יסורים, בזה שאין לו, 
%break
כנ"ל, שרק הצורך להדבר, אם האדם השקיע עבודה להשיג איזה 
דבר, אז שייך לומר, שיש לו צורך לזה, עד כדי כך, שהוא סובל יסורים 
מזה שאין לו. לכן כתוב "בא אל פרעה".
%S (הרב"ש. מאמר 17 "מהו הסיוע, שהבא לטהר מקבל, בעבודה" 1990)
%break
%letter 4
4. בזמן שהאדם רוצה לעבוד בעל מנת להשפיע, היינו להגיע 
לדביקות ה', אז האדם מוכרח לראות האמת, שאין זה בידי אדם, 
מטעם שזה הוא נגד הטבע שבו האדם נולד, ורק ה' יכול לתת לו טבע 
שני, אולם בלי חסרון אין טעם אמיתי בהמילוי, 
%break
לכן ה' נותן את ההכבדת הלב, בכדי שהאדם ירגיש את החסרון 
במלואה, ובזה מובן, שרק אח"כ ה' הכביד את לבו, היינו לאחר שנכנס 
בעבודה דלשם שמים, ולא מקודם לכן, וגם למה היה צריך להכבדת 
הלב, הוא מטעם אחרת, 
%break
אם לא היו מרגישים את החסרון האמיתי, לא היו יכולים לקבל מילוי 
אמיתי, כי אין אור בלי כלי. נמצא, שענין הכבדת הלב לא היתה 
לרעתו, היינו שזה יגרום לו שיהא מרוחק מה', אלא להיפך, שהכבדת 
הלב יגרום לו להגיע לידי דבקות בה'.
%break
ובהאמור אנו רואים, שגם החסרון שהאדם מרגיש בזה שהוא מרוחק 
מה', גם זה בא מלמעלה, ולא מצד התעוררות האדם.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "מהו, כי אני הכבדתי את לבו, בעבודה" 1991)
%break
%letter 5
5. יש שהאדם מתחיל בעבודה דלהשפיע, והוא מסביר להגוף, שזוהי 
כל מטרת עבודה, היינו לקבל כלי דהשפעה. אבל אחרי כל אלו 
הוויכוחים שיש לו עם גוף, הגוף אומר לו, שאין אתה יכול לשנות את 
הטבע, ממה שהבורא ברא אותו. 
%break
וכיון שהבריאה נבחנת לבחינת "יש מאין", הוא רק מבחינת רצון 
לקבל, איך אתה מעיז לומר, שאתה יכול לשנות הטבע, ממה שהבורא 
ברא אותו.
%break
ועל זה נאמר "בא אל פרעה", היינו, שנלך ביחד, שגם אני הולך אתך, 
בכדי שאני אשנה הטבע, ואני רוצה, שרק אתה תבקש אותי, שאני 
אעזור לך לשנות את הטבע, ולהפוך אותה מרצון לקבל לרצון 
להשפיע, 
%break
כמו שאמרו חז"ל (סוכה נ"ב) "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, 
ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזר, אינו יכול לו".
%S (הרב"ש. מאמר 19 "בא אל פרעה - א'" 1985)
%break
%letter 6
6. רואים אנו, שדוקא שכל הרע מתגלה, אז יש כלי שלם, שיכול 
להאיר בהם אור שלם. ומהנ"ל אנו רואים, מהי הסיבה, שה' הכביד 
את לבו, היינו שהלב, הנקרא רצון, היה כל פעם יותר מתנגד לעבודה 
דלהשפיע. 
%break
והטעם הוא, שאנו צריכים לעבודה קשה, שרק ע"י היסורים דעבודה 
קשה, היסורים האלו, הם הגורמים שיצעקו לה' עם רצון שלם, שה' 
יעזור לו לצאת משליטת פרעה מלך מצרים. 
%break
היינו, שדוקא ממצב השפלות, שהאדם מרגיש, שיותר רע לו מכל 
אנשים, זה נותן לו דחיפה, שיצעק לה' בכל לבו, שיעזור לו.
%S (הרב"ש. מאמר 16 "מהו, מקוצר רוח ועבודה קשה, בעבודה" 1990)
%break
%letter 7
7. "בא אל פרעה" צריכים, לתת לב לזה, ולהאמין בכל המצבים הכי 
גרועים שאפשר להיות, ולא לברוח מהמערכה, אלא תמיד לבטוח בה', 
שהוא יכול לעזור ולתת לאדם, בין שהוא צריך עזרה קטנה ובין שהוא 
צריך עזרה גדולה. 
%break
ואליבא דאמת, מי שמבין שהוא צריך שהבורא יתן לו עזרה גדולה, 
משום שהוא יותר גרוע משאר אנשים, הוא יותר מסוגל שתתקבל 
תפלתו, כמו שכתוב "קרוב ה' לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע".
%S (הרב"ש. מאמר 19 "בא אל פרעה - א'" 1985)
%break
%H קורבן פסח
%break
%letter 8
8. כשיש לו צורך, אז הקב"ה מקרב את האדם, וזה נקרא, קרבן פסח, 
שהקב"ה פוסח על כל החסרונות שלו ומקרב אותו לזכות למטרת 
הבריאה.
%S (הרב"ש. מאמר 14 "הקשר בין פסח ,מצה ומרור" 1987)
%break
%letter 9
9. "על מצות ומרורים יאכלוהו". ש"קרבן" נקרא התקרבות לה'. 
"פסח", נקרא שקירב אותם ופסח על דברים רעים שבהם, והסתכל 
רק על המעשים טובים שבהם. 
%break
וזה בא אחרי שטעמו טעם מרור בשליטת המצרים, ורצו לצאת 
משליטתם, ולא עלתה להם, והיה להם טענות על ה', שזה נקרא מצה 
ומריבה, כמו שכתוב "בהצותם על ה'", מדוע ברא אותם בשיפלות 
כזה.
%break
וזה גרם להם לידי קרבן פסח, שה' קירב אותם. וזה נקרא "על מצות 
ומרורים יאכלוהו", שהמצות ומרורים הייתה סיבת שיכלו להקריב 
קרבן פסח, שפירוש, שה' פסח על כל החסרונות, שהיו בהם ונתקרבו לה'.
%S (הרב"ש. 929. "קרבן פסח")
%break
%H ענין דילג ופסח
%break
%letter 10
10. יש להבין מה שכתוב "ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לה'". 
ומדוע נקרא פסח "חפזון". וכפי שפירש רש"י, הפסח נקרא "חפזון", 
משום שה' קפץ ופסח ממצרי למצרי, וישראל אמצעי נמלט. 
%break
ואנו רואים, שענין דילוג את הקץ, פירושו, שמיהר את הקץ, כאילו 
שעדיין לא הגיע הזמן. והיות שמיהר עצמו, ועל זה נקרא פסח 
"חפזון". וכאילו היה צריך למהר, כדי שלא יתעוררו המצרים שהיו אצל 
הישראלים, והם עדיין לא הגיע הזמן שיתוקנו, 
%break
לכן מיהר עצמו והציל מה שהיה יכול להציל. כלומר, שרק בחינת 
ישראל קבל אז תיקון, ולא המצריים. לכן נקרא זה "חפזון".
%S (הרב"ש. מאמר 13 "מדוע חג המצות נקרא "פסח"" 1987)
%break
%letter 11
11. מפרש רש"י, שפסח, היינו שקופץ ממצרי למצרי וישראל אמצעי 
נמלט, שהכוונה, שכל המצרים נהרגו, ורק כל הישראלים שהיו באמצע 
בין מצרי למצרי, נשארו בחיים, יהיה הפשט, שכל הירידות שהיו בין 
העליות, נמחקו. וממילא לא נשאר רק עליות. 
%break
וזה יוצא לנו, כאילו אף פעם לא היה להם ירידות, כיון שנמחקו, שזה 
יהיה פירושו שהמצרים נהרגו. ויש עכשיו מקום, שכל עליות שהיו 
להם, נתחברו, והיו למצב אחד. 
%break
שיש הרבה בחינות של רצון לקבל שנתקן בעמ"נ להשפיע, וממילא 
היה כלי אחת שלימה לקבלת אור הגאולה, הנקרא "יציאת מצרים", 
שיצאו לחירות מגלות מצרים, שהיו משועבדים לאהבה עצמית, 
%break
הנקרא "קליפת מצרים", כמו שכתוב "ויוצא את עמו ישראל מתוכם 
לחירות עולם".
%S (הרב"ש. מאמר 13 "מדוע חג המצות נקרא "פסח"" 1987)
%break
%H ענין השאלת הכלים מהמצרים
%break
%letter 12
12. בענין שאילת כלים אצל המצרים, שה' אמר למשה, שיבקש 
מישראל, שישאלו כלים אצל המצרים. ושאלנו, מדוע היה ה' צריך 
לבקש מישראל דבר זה. ומדוע לא ירצו עם ישראל ללוות הכלים 
האלו. 
%break
והתשובה היא, היות שעם ישראל, בזמן שמשה ואהרן באו בשליחות 
ה', שיוציאו אותם מהגלות, כתוב "ויאמן העם וישמעו", היינו באמונה 
למעלה מהדעת, ולא צריכים לשום דבר, ואין להם שום צורך למדרגות 
גבוהות, 
%break
אלא מספיק להם בזה שיוכלו לעסוק בתורה ומצות בלי שום הפרעה 
מצד המצרים.
%S (הרב"ש. מאמר 14 "מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים" 1986)
%break
%letter 13
13. היה ה' צריך לבקש ממשה, שיבקש טובה מישראל, שהם יקחו 
הכלים דמצרים בהשאלה, היינו לפי שעה, שיהיה להם רצון וחשק 
למלאות את כל החסרונות, מה שהמצרים דורשים למלאותם. 
%break
והיה מוכרח לבקש, משום שלעם ישראל היו מסתפקים במה שיש 
להם, ותמיד היו בורחים ממחשבותיהם ומרצונותיהם. ועכשיו אומרים, 
לשמוע את שאלותיהם וקושיותיהם של המצרים.
%break
והיות שהבטיח לאברהם, שאחרי כן יצאו ברכוש גדול, לכן היה לו 
צורך, שיקחו את הכלים של מצרים רק בהשאלה. ואח"כ לתת להם 
בחזרה, היינו, שאין להם שום עסק בהשאלות שלהם, ומה שלקחו, 
הוא רק לפי שעה, 
%break
היינו בכדי שיוכלו לקבל האורות, הנקרא "ירושת הארץ", מה שהבטיח 
הקב"ה לאברהם.
%S (הרב"ש. מאמר 14 "מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים" 1986)
%break
%letter 14
14. רצה הקב"ה, שהם יקחו את הכלים של המצרים, היינו השאלות 
והקושיות וכל רצונותיהם, שזה כלים של המצרים. אבל לא שבאמת 
הם יקחו את הכלים האלו, אלא שזה יהיה רק בתור שאלה. 
%break
זאת אומרת, שהם יקחו הכלים של המצרים רק בכדי שיהיה להם 
צורך למלאות את החסרונות האלו, אבל לא שבאמת ישארו הכלים 
אצלם, כי הכלים, היינו המחשבות והרצונות האלו, לא שייכים לעם 
ישראל, אלא זהו רק שאלה לפי שעה.
%break
ואח"כ להחזיר להם. שהמשמעות היא, שאח"כ, היינו לאחר שקבלו 
המילוי, מה ששייך להשאלות האלו, שדוקא על ידם יש יכולת להשפיע 
להם המילוי. וזה דומה, כאילו הם קיבלו האורות השייכים לכלים 
שלהם, שנקרא "כלי קבלה בעמ"נ לקבל". 
%break
אבל תיכף זרקו את הכלים שלהם, אלא שהשתמשו עם האורות, 
השייכות להכלים שלהם, אבל קיבלו הכל בעמ"נ להשפיע נחת רוח 
ליוצרו.
%S (הרב"ש. מאמר 14 "מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים" 1986)