ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים נ-ת
%book שבירת הלב
%break
%H שבירת הלב - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%letter 1
1. אם הלב שבור, היינו שהרצון לקבל הוא השולט על הלב, נמצא, 
שלא יכול שם ליכנס שפע, מסיבת שכל מה שהרצון לקבל מקבל, 
הכול יוצא להקליפות. וזה נקרא "שבירת הלב". לכן כשהאדם מתפלל 
לה', ואומר, אתה מוכרח לעזור לי, כי אני יותר גרוע מכולם, 
%break
מסיבת שאני מרגיש, שהרצון לקבל שולט בלבי, ובגלל זה אין שום 
דבר שבקדושה יכול ליכנס בתוך לבי, ואיני רוצה שום מותרות, אלא 
פשוט שאני אוכל לעשות משהו לשם שמיים, ואין לי שום אפשרות 
לזה, לכן רק אתה יכול להושיע לי.
%break
ובזה יש לפרש מה שכתוב (תהילים, ל"ד) "קרוב ה' לנשברי לב". 
פירוש, אלו אנשים, שמבקשים מה', שיעזור להם, שהלב שלהם לא 
יהיה שבור, אלא שיהיה שלם. וזה אפשר להיות רק אם האדם זכה 
לרצון להשפיע. 
%break
לכן הוא מבקש מה', שיתן לו את הרצון להשפיע. כי הוא רואה, שלא 
חסר לו שום דבר בעולם, אלא שתהיה בידו יכולת לעשות מעשים 
לשם שמים. נמצא, שהוא מבקש רק קרבת ה'. 
%break
ויש כלל "מידה כנגד מידה". לכן ה' מקרב אותו. וזה שכתוב "קרוב ה' 
לנשברי לב".
%S (הרב"ש. מאמר 2 "מהו, שובה ישראל עד ה' אלקיך, בעבודה" 1991)
%break
%letter 2
2. מי שמבין שהוא צריך שהבורא יתן לו עזרה גדולה, משום שהוא 
יותר גרוע משאר אנשים, הוא יותר מסוגל שתתקבל תפלתו, כמו 
שכתוב "קרוב ה' לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע".
%break
לכן אין לאדם לומר, שהוא לא מוכשר, שה' יקרב אותו, אלא הסיבה 
שהוא מתעצל במלאכתו. אלא האדם צריך תמיד ללכת בהתגברות 
ולא יתן להכנס למוחו מחשבות של יאוש. 
%break
וזהו כמו שאמרו חז"ל (ברכות י') "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו, 
אל ימנע עצמו מן הרחמים", שנאמר (איוב י"ג) "הן יקטלני לו איחל". 
%break
וענין "חרב מונחת על צוארו" יש לפרש, שהכוונה היא, אף על פי 
שהרע של אדם, הנקרא אהבה עצמית, מונחת על צוארו ורוצה 
להפריד אותו מקדושה, באופן שמראה לו תמונה, שאין שום אפשרות 
לצאת מהשליטה הזאת. 
%break
אז הוא צריך לומר, שזו היא אמת התמונה הזאת שהוא רואה. אלא 
"אל ימנע עצמו מן הרחמים", משום שהוא צריך אז להאמין, שהבורא 
יכול לתת לו את הרחמים, שפירושו "מידת השפעה".
%S (הרב"ש. מאמר 19 "בא אל פרעה - א'" 1985)
%break
%letter 3
3. אין מצב יותר מאושר בעולמו של האדם, אלא בשעה שמוצא עצמו 
כמיואש מכחותיו עצמו, כלומר, כי כבר יגע ועשה כל מה שמצוייר 
בכוחו לעשות ותרופה אין. כי אז ראוי לתפלה שלמה לעזרתו ית'. 
%break
שהרי יודע בבטחה שעבודתו עצמו לא תביא לו התועלת, וכל עוד 
שמרגיש איזה כוח עבודה מצדו עצמו, אין תפלתו שלמה. כי היצר 
הרע מקדים עצמו, ואומר לו, שמחוייב קודם לעשות מה שבכוחו, 
ואחר כך יהיה רצוי להשי"ת. ועל ז"א: "רם ה' ושפל יראה" וכו'. 
%break
כי אחר שהאדם מתייגע בכל מיני עבודות ומתאכזב הוא בא 
לשפלות אמיתית. שיודע שהוא השפל שבאנשים, כי אין לו 
שום דבר המועיל בבנין גופו, ואז תפלתו שלמה, ונענה מידו הרחבה.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ז)
%break
%letter 4
4. רק אלה אנשים שאומרים שהם רוצים לברוח מהעבודה, אבל אין 
להם לאן ללכת, היות שמשום דבר אין הם יכולים לקבל סיפוק, אלו 
אנשים לא זזים מעבודה. והגם שיש להם עליות וירידות, אבל הם לא מתייאשים. 
%break
וזהו כמו שכתוב "ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם 
אל האלקים מן העבודה". כלומר, שהיו צועקים מן העבודה, בזה שלא 
מתקדמים בעבודת ה', שיוכלו לעבוד בעל מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו. 
%break
ואז הם זכו ליציאת מצרים, הנקראת בבחינת עבודה "יציאה משליטת 
הרצון לקבל ולהכנס בעבודה של להשפיע".
%S (הרב"ש. מאמר 34 "מהו, אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, בעבודה" 1991)
%break
%letter 5
5. יש ג' תנאים בתפילה: א. להאמין, שהוא יכול להושיע לו, אף על פי 
שיש לו תנאים הכי הגרועים מכל בני דורו, מכל מקום "היד ה' תקצר 
מלהושיע לו". שאם לא כן, הרי, חס ושלום, "אין בעל הבית יכול להציל 
את כליו".
%break
%letter ב
ב. שכבר אין לו שום עצה. שמאי שהיה אפשר בכוחו לעשות, כבר 
עשה, ולא העלתה רפואה למכתו.
%break
%letter ג
ג. שאם לא יעזור לו, טוב לו מותו מחייו. שענין תפילה הוא אבודה 
שבלב. שעד כמה שהוא בבחינת אבוד כך גודל התפילה. שבטח, 
שאין דומה למי שחסר לו מותרות, או למי שיצא פסק דינו למות, וחסר 
רק הוצאה לפועל. 
%break
והוא כבר כבול בכבלי ברזל, והוא עומד ומתחנן לבקש על נפשו. 
שבטח לא ינום, ולא ישן, ולא מסיח דעת, אף רגע מלהתפלל על נפשו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ר"ט. "ג' תנאים בתפילה")
%break
%letter 6
6. התפלה צריכה להיות תפלה שלמה. היינו, מעומק הלב, שפירושו, 
שהאדם יודע מאה אחוז, שאין מי בעולם שיכול לעזור לו, אלא ה' 
בעצמו. 
%break
ואיך האדם יודע זאת, שאין מי שיעזור לו, אלא הקב"ה בכבודו 
ובעצמו. הידיעה הזאת האדם יכול להשיג דוקא אם הוא השקיע כל 
הכוחות מה שיש ברשותו, ולא עזר לו.
%break
לכן מוטל על האדם לעשות כל המעשים שאפשר להיות בעולם, בכדי 
לזכות לבחינת לשם שמים. אז הוא יכול לתת תפילה מעומק הלב. ואז הקב"ה שומע תפילתו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ה'. "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?")
%break
%letter 7
7. הזהר הקדוש שואל, הלא כתיב "קרוב ה' לנשברי לב". העובד ה', 
היינו מי שכוונתו בעל מנת להשפיע, צריך להיות בשמחה בזה, 
שמשמש את המלך. ואם אין לו שמחה בזמן העבודה הזאת, סימן 
שחסר לו בהערכת גדלות המלך. 
%break
לכן אם רואה שאין לו שמחה, אז צריך לתקן, היינו שיחשוב בגדלות 
המלך. ואם מכל מקום הוא לא מרגיש, יש לו להתפלל לה', שה' יפתח 
עיניו וליבו, שירגיש את גדלות ה'.
%break
וכאן מתפתחות ב' הבחינות: א. בזה שאין לו הרגשת גדלות המלך 
צריך להצטער. ב. צריך להיות בשמחה בזה שכל הצער מהחסרונות 
על רוחניות, ולא כמו שאר אנשים, שכל חסרונות, שמהם מצטערים, 
הם רק על על מנת לקבל.
%break
וצריך לדעת, מי הוא שנתן לו לאדם את הידיעה הזאת, שצריך 
להצטער על רוחניות. ומזה הוא צריך להיות שמח, שה' שלח לו 
מחשבות של חסרון רוחני, שזה בעצמו נקרא ישועת ה'. ולכן הוא צריך לשמוח.
%S (הרב"ש. 42. "עבדו ה' בשמחה")
%break
%letter 8
8. בזמן שהאדם מרגיש, שהוא רחוק מעבודת ה', ובא ע"י זה 
לשבירת הלב, מסיבת התרחקות מה', ורוצה שה' יקרב אותו, שזה 
נקרא, ש"רוצה להביא קרבן", היינו לקרב עצמו לה', בטח ה' התקרב אליו.
%break
וראיה לזה, שהוא רואה אותו מרחוק, היינו שהוא מרגיש עצמו, שהוא 
רחוק מה', מבחינה זו האדם צריך לקבל "שמחה" מזה שה' התקרב 
אליו, והוא רואה את ה' מרחוק. ושמחה זו גורמת להאדם לקבל 
חשיבות מעבודת ה'. 
%break
היינו, אפילו שהוא נמצא בהרגשת התרחקות מה', הוא אומר, שה' 
קרוב אליו בשיעור מה. ומבחינה זו האדם, שהוא אומר, שיש לו 
שלימות מזה, כבר נקרא "ברוך". 
%break
ואז הוא מסוגל, שיזכה באמת שה' יקרב אותו, היינו שהוא יזכה 
להרגיש שהוא קרוב לה', מטעם ש"ברוך מתדבק בברוך".
%S (הרב"ש. מאמר 25 "מהו שהאדם שב בתשובה צריך להיות בשמחה" 1991)
%break
%letter 9
9. אנו מריצים בקשותינו למרומים, דפיקו בתר דפיקו [הכאה אחר 
הכאה], בלי עייפות, ובלי הרף, ואין אנו נרפים כלל וכלל, מזה שאינו עונה לנו. 
%break
באמונתינו ששומע תפלה הנו ית', אלא שממתין לנו, לעת שיהיה לנו 
הכלים לקבל השפע הנאמן. ואז נשיג מענה על כל תפלה ותפלה, 
בפעם אחת כי "יד ה' לא תקצר" ח"ו.
%S (בעל הסולם. אגרת ל"ד)
%break
%letter 10
10. צריכים עוד כוח לעמוד בהיכל המלך, כלומר, לעמוד ולהתפלל 
ולחכות, בלי עייפות, אלא בדפיקו בתר דפיקו, עד שמפיקים רצון 
השלם מהשי"ת.
%break
ועל כן צריכים ללמוד מלאכה זו בטרם שנכנסים להיכל המלך, דהיינו 
לאזור כוח ועוז, לעמוד כעמוד של ברזל, עדי נפיק [נוציא] רצון 
מהשי"ת, כמ"ש "אל דמי לכם", אף על גב שהשי"ת נראה ששותק 
ואינו עונה, אל יעלה על דעתכם משום זה, לידום גם כן ח"ו, 
%break
"אל דמי לכם", לא לזה כיוון השי"ת בדממה שלו, אלא להמציא לכם 
כח אחר כך, לעמוד בהיכל המלך, באותו שעה שלא יהיה לכם שום 
מום, ועל כן "אל תתני דמי לו".
%S (בעל הסולם. אגרת ל"ד)
%break
%letter 11
11. כתוב "חנני ה' כי אמלל אני, רפאני ה' כי נבהלו עצמי, ואתה ה' 
עד מתי". כלומר, עד מתי אני אשאר במצב, שאני מרגיש, שמצבי 
יותר גרוע מכל אדם, שאין לי שום אחיזה ברוחניות.
%break
לכן אין לו שום עצה, אלא שהוא צריך להאמין במה שכתוב "כי אתה 
שומע תפלת כל פה". ופירש אאמו"ר זצ"ל, שהאדם צריך להאמין, 
שה' שומע תפלת כל פה, 
%break
היינו אפילו פה הכי גרוע בעולם, שאי אפשר להיות יותר שפל וגרוע 
בעולם, מכל מקום ה' שומע אותו. וזהו כמו שאמרו חז"ל, "הבא לטהר מסייעין אותו".
%S (הרב"ש. מאמר 15 "מהו, שהצדיקים ניכרים ע"י הרשעים, בעבודה" 1989)
%break
%letter 12
12. כשעבר עליו זמן הרבה, שהשקיע כוחות, ואינו רואה מילוי 
לחסרונו, אז מתחלת לרקום בו בחינת יסורים וכאבים, בזה שהוא 
השקיע כוחות, ואינו רואה שום התקדמות בעבודה שלו. ואז מתחילות 
המחשבות לבוא בזה אחר זה. 
%break
לפעמים בניצוצי יאוש, ולפעמים מתחזק, ואח"כ עוד הפעם הוא רואה 
שנופל ממצבו, וכן חוזר חלילה. עד שנצטבר בו חסרון אמיתי, שהשיג 
זה ע"י יגיעה בעליות וירידות. שמעליות וירידות האלו, משאירים אצלו 
כל פעם בחינת כאב, על מה שהוא עוד לא זכה לדביקות ה', 
%break
ואז שהסאה של יגיעה נתמלאה בשיעור שלם, שזה נקרא "כלי", אז 
בא אליו המילוי מצד ה', היות שיש לו עכשיו "כלי אמיתי".
%S (הרב"ש. מאמר 24 "ההבדל בין צדקה למתנה" 1986)
%break
%letter 13
13. הנה בעת שההסתרה גברה על האדם, והגיע לידי מצב, שאין 
הוא מרגיש שום טעם בעבודה, ואין בידו לצייר ולהרגיש בחינת אהבה 
ויראה בשום אופן, 
%break
ואין הוא מסוגל לעשות שום דבר בקדושה, אז אין לו שום עצה, רק 
לבכות לה', שירחם עליו ויעביר מעליו את המסך מעל עיניו ולבו.
%break
וענין הבכיה הוא דבר חשוב וגדול. וזה כמו שאמרו חז"ל: "כל 
השערים ננעלו חוץ משערי הדמעות". ועל זה מקשין העולם, אם שערי 
הדמעות לא ננעלו, בשביל מה צריכים בכלל שערים?
%break
ואמר, שזה דומה לאדם, המבקש מחבירו איזה דבר נחוץ. ודבר זה 
נוגע עד לבבו, והוא מבקש ומתחנן לפניו בכל לשון של תפלה ובקשה. 
וחבירו אין שם לב לכל זה. ובעת שהוא רואה, שאין כבר מקום לתת 
תפלה ובקשה, אז האדם מרים את קולו בבכיה, 
%break
ועל זה אמרו: "כל השערים ננעלו חוץ משערי הדמעות". כלומר, מתי 
שערי דמעות לא ננעלו, דוקא בזמן שכל השערים ננעלו, אז יש מקום 
לשערי דמעות, ואז רואים שהם לא ננעלו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ח. "מהו, במסתרים תבכה נפשי, בעבודה - א'")
%break
%letter 14
14. בזמן שהאדם בא לידי מצב, שהוא ממש אבוד, שאינו רואה 
לעצמו שום זכות קיום בעולם, שיהיה לו במה להיאחז, וכל הטכסיסים 
והעצות כבר אזלו ממנו, ורואה שאחרי כל הטרחות והיגיעות, הכל 
אבוד - אז הוא צריך להתחזק ולומר, שכל מאי דאבד רחמנא לטב אבוד.
%break
היינו שהקדוש ברוך הוא עשה לו את כל אלו המצבים של האבדות, 
ושהם לטב, היינו שעל ידי זה שבא למצב, שנמצא בדיוטא התחתונה, 
על ידי זה יהיה לו היכולת לעלות למעלה, כמו שכתוב "רם ה' ושפל יראה".
%S (הרב"ש. 626. "כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד")
%break
%letter 15
15. אנו מבקשים שה' יתן לנו את הכח, שאנו נוכל לעשות את כל 
מעשינו בשבילך, היינו לתועלת ה'. אם לא, היינו אם אין אתה תעזור 
לנו, אז יהיו כל מעשינו רק לתועלת עצמנו. 
%break
וזהו הפירוש, אם לא, כלומר, שאם אין תעזור לנו, תהיו כל מעשינו רק 
למעננו, לתועלת עצמינו, כי אין לנו כח התגברות על הרצון לקבל 
שלנו. לכן תעזור לנו, שנוכל לעבוד בשבילך. לכן אתה מוכרח לעזור לנו. 
%break
וזה נקרא, "עשה למענך", היינו שתעשה עשיה זו, שתיתן לנו את 
הכח של רצון להשפיע. אחרת, היינו, אם לא, אנחנו אבודים. זאת 
אומרת, שאנחנו נשאר ברצון לקבל לתועלת עצמנו.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו מעשים טובים של צדיקים הם התולדות, בעבודה" 1991)