ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author חגי ישראל
%book טו בשבט 2021
%break
%H ט"ו בשבט - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%letter 1
1. ידוע שראש השנה הוא זמן הדין, שדנין את העולם בין לטוב או חס 
ושלום לרע. הנה ראש פירושו שורש, שמהשורש יוצאים הענפים. 
ותמיד הענפים נמשכין לפי מהות השורש, כי משורש תאנים לא יצאו 
ענפים של תמרים וכדומה. 
%break
וכפי השורש והראש שהאדם מסדר לעצמו בתחילתו כן הוא הולך 
וממשיך את סדר החיים שלו. וענין הדין שדנין את האדם בראש 
השנה, הכוונה היא שהאדם בעצמו הוא השופט והדיין והמוציא 
לפועל, 
%break
כי האדם הוא הדיין והמוכיח ויודע ועד, וזה על דרך שאמרו רז"ל: "יש 
דין למטה אין דין למעלה".
%S (הרב"ש. אגרת מ"ו)
%break
%letter 2
2. ט"ו בשבט נקרא ראש השנה, שכבר האדם עשה דין וחשבון 
לעצמו, אם כדאי להמשיך בעבודה או חס ושלום להיפך. 
%break
כי אז כבר יודע מאיזה בחינה הוא יכול להמשיך חיים, אם מדברים 
של קבלה עצמית, או מדברים שהם להשפיע נחת רוח ליוצרו.
%S (הרב"ש. אגרת כ"ט)
%break
%letter 3
3. ראש השנה לאילנות. היינו האדם נקרא עץ השדה, וראש השנה 
הוא זמן הדין, היינו לשבט או לחסד. לכן חודש שבט הוא חודש חמישי 
לחודשי חורף, שהוא בחינת הוד, שאז נהפך מ"דוה" ל"הוד".
%break
זאת אומרת, כשזוכין ללכת בבחינת חסד, אז ממשיך מספירת החסד 
עד הוד, שכל הברכה היא בבחינת חסד, כמו שכתוב, "כי אמרתי 
עולם חסד יבנה", שעל ידי הברכה זוכים לפירות. 
%break
כמו שכתב אאמו"ר זצ"ל, כי לכן עושים ברכה בט"ו בשבט על פירות, 
כי זהו כל ההכר בין קדושה לקליפה, כי "אל אחר אסתרס ולא עביד 
פירי".
%break
וההצלחה עבודה לזכות לפירות היא רק על ידי החסד, כי כשעושים 
במדת השפעה הנקרא חסד, אזי זוכים לדביקות ה' יתברך. וכשזוכים 
לדביקות, אזי זוכים להכל. 
%break
לכן בט"ו בשבט, הנקרא ראש השנה לאילנות, צריכים להתחזק במדת 
החסד, שעל ידי זה נזכה לפירות, הנקרא "עץ עושה פרי".
%S (הרב"ש. 901. "ראש השנה לאילנות")
%break
%letter 4
4. כתוב "כי האדם עץ השדה", היינו כל העבודות שנוהגים באילנות 
שיהיה מוכשרים להוציא פירות נוהגים גם באדם. כי עד שהאדם יהיה 
מוכשר להוציא פירות, מוכרחין לעבור עליו כל העבודות שנוהגים 
באילנות. וענין פירות הוא תכליתו של האדם.
%break
ואאמו"ר ז"ל פירש פעם בסעודה של ט"ו בשבט, למה עושין ענין של 
אכילת פירות.
%break
ואמר, משום שזהו כל ההפרש בין קדושה לסטרא אחרא, כמ"ש 
בזוהר, "אל אחר אסתרס ולא עביד פרי" כמו שמפרש בהסולם, היינו 
שמתייבש מקורם והם נובלים והולכים עד שנסתמים לגמרי. 
%break
וההולכים בקדושה זוכים לברכה במעשי ידיהם, "אשר פריו יתן בעתו 
ועלהו לא יבול".
%S (הרב"ש. אגרת כ"ט)
%break
%letter 5
5. רבי יוחנן שואל: "וכי אדם עץ שדה הוא", היינו איזו השתוות יש בין 
אדם לעץ השדה, מה אנחנו לומדים מזה שהשוה הכתוב אדם לעץ 
השדה? ולזה מביא ראיה מהפסוק דכתיב "ממנו תאכל ואותו לא 
תכרות", שהכוונה על תלמיד חכם. 
%break
אם הוא הגון, היינו שלומד לשמה, שענינו הוא שהוא לומד דברים 
שיביאוהו לעשות פירות, פירוש, שהלימודים האלו יביאו לו שיהיה לו 
פירות, היינו מצוות ומעשים טובים - לימוד זה הוא ילמד, משום שעל 
ידי זה יזכה לסם החיים. וזה פירוש "ממנו תאכל ואותו לא תכרת". 
%break
ואם לאו, אם תראה שהלימודים האלו שהוא לומד לא יביאוהו לעשות 
מצוות ומעשים טובים, הנקראים פירות, אז תדע שזה שייך לסטרא 
אחרא ולא להקדושה.
%break
ומזה המנהג לאכול פירות בחמשה עשר בשבט, לרמז שאנחנו 
הולכים בדרך הקדושה, שיש לנו פירות.
%S (הרב"ש. אגרת נ"ה)
%break
%letter 6
6. על האדם לתת דין וחשבון לעצמו בכל יום, שיחדש את עבודתו 
בהתגברות מחדש, וישכח מהעבר. אלא שיהיה לו בטחון חזק, 
שמהיום והלאה נצליח להגיע לדביקות נצחי בקביעות.
%S (הרב"ש. אגרת כ"ט)