ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author פרשת השבוע
%book בשלח
%break
%H פרשת בשלח - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%H ויהי בשלח פרעה את העם
%break
%letter 1
1. "ויהי בשלח פרעה את העם", היינו שכללות הגוף נקרא בחינת 
פרעה, שהוא צריך לעשות בחירה, שיתן לצאת את העם, היינו כל 
הכוחות והמחשבות, שיהיה להם ה', ולא להיות תחת שליטתו. 
%break
שפירושו שכל כוחותיו ישמשו לצורך הגוף, אלא שישמש עמהם 
לתועלת הקדוש ברוך הוא.
%S (הרב"ש. 382. "ויהי בשלח פרעה את העם")
%break
%H פרעה הקריב את ישראל לתשובה
%break
%letter 2
2. ישראל היו מתקרבים אל הים, והיו רואים הים לפניהם הולך וסוער, 
וגליו זקופים למעלה. היו יראים. נשאו עיניהם, וראו את פרעה וחֵילו, 
ואבני קֶלַע וחיצים. 
%break
אז כתוב, וייראו מאוד. ויצעקו בני ישראל. מי גרם לזה שהתקרבו 
ישראל לאביהם של מעלה? פרעה. כמ"ש, ופרעה הקריב.
%S ("זוהר לעם". "בשלח", מאמר "ופרעה הקריב", סעיף 67)
%break
%H אני ה' רופאך
%break
%letter 3
3. "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך" 
(בשלח).
%break
קושיית חז"ל, אם אני לא אשים המחלה, בשביל מה צריכים לרופא 
(סנהדרין ק"א ע"א). ויש לפרש, היות שאני הרופא, ולמה אני אשים 
עליך מחלה, אם אני מוכרח לרפא את המחלה. 
%break
ומה אני מרויח אם אני אשים מחלה, בטח זה מטעם עונש. ואם אני 
צריך לרפא את המחלה, איזה עונש יהיה זה, רק כאילו שאני עושה 
עבודה בחינם.
%break
לכן אני לא אשים עליך מחלה. ומה שאתה חושב שהיא מחלה, אתה 
טועה בזה, אלא כל המצבים שאתה מרגיש, אם אתה מייחס אותם 
אלי, הכל הם תיקונים, שעל ידי זה אתה תתקרב אלי בדביקות.
%S (הרב"ש. 133. "הכל תיקונים")
%break
%H דרך קרובה ודרך רחוקה
%break
%letter 4
4. לפרש "ולא נָחָם אלקים דרך ארץ פלישתים, כי קרוב הוא, פן ינחם 
העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה". כי ענין "בראותם מלחמה" 
צריכים לפרש, היות שע"י זה שיעסקו בשלא לשמה, הדרך היא 
שמאירה הארה, שצריכים להגיע לשמה. 
%break
והיות שתחילת עבודה תהיה בשלא לשמה, לא ירצו לעשות מלחמה 
עם היצר, משום שיפחדו, היינו שיפלו ממדרגתם, שעוסקים בתו"מ. 
וזו דרך רחוקה. והקב"ה רצה תיכף ללכת עמהם עד הר סיני ולתת 
להם התורה. 
%break
ומשום זה תיכף אמר להם, שצריכים ללכת בדרך רחוקה, היינו אף על 
פי שהעבודה זו רחוקה מהלב כנ"ל, אבל זו קרובה אל האמת, שע"י 
זה יהיו מוכשרים לקבלת התורה במעמד הר סיני.
%S (הרב"ש. מאמר 26 "דרך קרובה ודרך רחוקה" 1986)
%break
%letter 5
5. נוכל לפרש "דרך ארוכה וקצרה", שהיא רחוקה וקרובה. אז 
הפירוש יהיה "רחוקה מהלב", היינו שצריכים לזה זמן ארוך, לתת 
להבין להלב, עד שיוכל להבין, שכדאי לעבוד על המטרה של אמת, 
%break
היינו לקיים תו"מ באמת, מטעם שה' ציווה לנו לקיים את התורה 
ומצות, ואנחנו רוצים לקיים זה, בכדי שתהיה לו הנאה, מזה שאנחנו 
מקיימים את רצונו.
%break
נמצא, הגורם והסיבה לקיים מצותיו, הוא הבורא, ולא מטעם האדם. 
זאת אומרת, חשיבות הבורא מחייבת אותו, שיהיה לו רצון וחשק 
לשמש אותו ולעשות לו נחת רוח. 
%break
וזו נקראת "דרך רחוקה", שהוא מטעם רחוקה מהלב אבל קרובה 
להאמת. שע"י שמגלים לו את האמת, הוא יותר קרוב שיגע להאמת.
%S (הרב"ש. מאמר 26 "דרך קרובה ודרך רחוקה" 1986)
%break
%H ויאמינו בה' ובמשה עבדו
%break
%letter 6
6. ידוע, שמשה נקרא "רעיא מהימנא". ופירש אאמו"ר זצ"ל, שמשה 
היה מפרנס את ישראל עם בחינת האמונה, שאמונה נקראת 
"מלכות". היינו, שהוא הכניס יראת שמים, הנקראת "מלכות שמים", 
לעם ישראל. 
%break
ומשום זה נקרא משה "רעיא מהימנא", "רועה נאמן", על שם 
האמונה. כמו שכתוב "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". היינו, על מה 
שמשה הכניס בתוכם אמונת ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "גדלות האדם תלויה בשיעור אמונתו בעתיד" 1987)
%break
%letter 7
7. בפסוק "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, ויראו העם את 
ה', ויאמינו בה' ובמשה עבדו".
%break
יש להבין: מה שייך כאן לומר ענין "ויאמינו", שמובן, שהנס של יציאת 
מצרים וקריעת הים, הביא את ישראל לאמונה גדולה יותר ממה 
שהאמינו קודם? והלא אמרו חז"ל על פסוק "זה אלי ואנוהו", שראתה 
שפחה על הים יותר מיחזקאל הנביא. 
%break
אם כן, משמע שיציאת מצרים היה ענין של ניסים גלוים, המביאים 
לידיעת ה', שזהו היפך מהמובן של "אמונה", כי אין פירושו למעלה מן 
הדעת. וכשרואים נסים גלוים, קשה מאד להיות אז באמונה. 
%break
כי אדרבה, אז הוא התפשטות הדעת. אם כן מהו הפירוש של כתיב 
"ויאמינו בה'"?
%break
רק יש לפרש על דרך הפירוש של "וכל מאמינים, שהוא אל אמונה". 
והפסוק מספר בשבחן של ישראל, שאפילו אחרי שראו הנסים הגלוים, 
לא נגרע אצלם העבדות ה', שהוא על דרך האמונה ולמעלה מן 
הדעת. 
%break
וזה הוא עבודה גדולה, לאחר שזוכים ויכולים לעבוד את ה' בדעת, ואז 
לאחוז בדרך האמונה ולא לזלזל בו כלום.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קנ"א. "וירא ישראל את מצרים")
%break
%H נס מצרים
%break
%letter 8
8. נס נקרא, מה שאינו בידי אדם, שישיג את הדבר. כלומר, שבידי 
אדם אין הדבר באפשרות להשיג, אלא שצריך להיות נס מן השמים, 
שרק באופן כזה נקרא "נס".
%break
לכן, כשהאדם בא במצב, שהוא שכבר יש לו הכרת הרע, שאין זה 
באפשרותו לצאת משליטת אומות העולם שיש בו, ובחינת ישראל שבו 
היא בגלות תחתם, ואינו רואה שום מציאות, שתהיה באפשרותו 
לצאת משליטתם, 
%break
לכן כשהקב"ה עוזר להם, ומוציא אותם מרשות האומות העולם, 
ונהפוך הוא, שעם ישראל שולט עליהם, זה נקרא "נס". וזה נקרא, כמו 
שהיה בארץ מצרים, אשר ה' הוציא אותם מארץ מצרים. שפירושו, 
שה' הוציא אותם מתחת סבלות מצרים. 
%break
והנס הזה, האדם צריך להאמין, שכמו שהיה ביציאת מצרים, כן כל 
אחד ואחד, שהולך בעבודת ה', הוא צריך להאמין, שה' יוציא אותו. כי 
זה ממש נס, שיהא מציאות לצאת משליטת אהבה עצמית, ולדאוג רק 
מה ששייך לתועלת ה'.
%break
וכשהאדם מגיע לבחינה זו, נבחן, שהאדם הזה כבר הגיע לבחינת 
"לשמה".
%S (הרב"ש. מאמר 11 "מהו, שנר חנוכה מניחה בשמאל, בעבודה" 1990)
%break
%letter 9
9. כתב האר"י ז"ל, ישראל היו לפני הגאולה במ"ט שערי טומאה, עד 
שנגלה עליהם וכו' וגאלם, היינו שזכו "אני ולא שליח". אמר זצ"ל, מה 
שאין כן לפני הגאולה חשבו שיש שליחים, שאם כן גאולה נקרא שזכו 
ש"אני הוא ולא שליח", שאין עוד מלבדו. 
%break
נמצא שגם לפני הגאולה האמינו שה' עוזר, אבל יש שליחים. וגאולה 
נקרא שזכו "אני ולא שליח".
%S (הרב"ש. 915. "אני ולא שליח")
%break
%H עניין עמלק
%break
%letter 10
10. "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים". ענין 
עמלק הוא היצר הרע, ואינו בא לאדם אלא בצאתכם ממצרים, היינו 
בזמן שהאדם יוצא מהמצרים, שמצירים את הנשמה. 
%break
וכשהאדם מקבל על עצמו לעסוק בעבודת ה', אז הוא בא.
%S (הרב"ש.906. "ענין עמלק")
%break
%letter 11
11. ענין עמלק הוא קליפה. בזמן שהאדם מתגבר ומתחיל ללכת 
בדרך של אמת, בא הוא ומחליש את האדם, ואומר, אל תפחדו 
מלהסתלק מדרך של השפעה. 
%break
ועד כמה שהאדם מתגבר בגדלות ה', שאומר, שכדאי לעבוד בלתי ה' 
לבדו ולא לתועלת עצמו, (בא עמלק) ונותן להבין להאדם, הלא אתה 
רואה, שאתה עייף ויגע מהעבודה הזו. 
%break
ולא ירא אלקים, היינו שענין "יראת שמים", שהיה לישראל, שאמרו, 
שכדאי לעבוד ולשמש מלך גדול, בזה הוא הכניס דעתו, היינו שאין 
שום חשיבות של מלך.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהו הסדר במחית עמלק" 1990)
%break
%letter 12
12. "וכאשר יניח ידו וגבר עמלק". ומקשים, מדוע הניח משה את ידיו.
%break
והענין, כי עמלק מבואר בספרים הקדושים שהוא הקליפה נגד אמונה. 
וידים של משה הן בחינת אמונה, כי ענין ידים הוא בחינת השגה, 
מלשון "כי תשיג יד". וכל השגתו של משה היא על ידי אמונה, לכן 
נקרא משה רעיא מהימנא.
%break
ובזה נוכל לפרש, שכאשר ראו ישראל שמשה הרים ידו, היינו 
שהחשיבו ישראל לבחינת רוממות את ידו של משה, אז וגבר ישראל, 
היינו בשיעור רוממות הדבר. כי מי שמבזה את האמונה, אז אינו יכול 
לקבל את החיות שישנה בכח האמונה.
%break
וזה ענין "וידי משה כבדים", היינו שהיה קשה וכבד לישראל להחזיק 
את החשיבות, את הידים של משה. זאת אומרת שהיה מרגישים 
בחינת כבידות באמונה, שהיה להם לעול ולמשא לתת עליהם את עול האמונה.
%S (הרב"ש. 907. "וכאשר יניח ידו וגבר עמלק")
%break
%letter 13
13. "ויקחו אבן וישימו תחתיו". אבן הוא מלשון הבנה. ופירושו שלקחו 
את כל הבנות והשכליות וישימו תחת משה, היינו תחת האמונה. 
שעניינו הוא, שהאמונה, הנקראת בחינת משה, תרכב על השכל, 
הנקרא הבנה ואבן.
%break
ואהרן וחור תמכו בידו, היינו באמונה, שהם עזרו לישראל להרים את 
ידו של משה, היינו שהם נתנו כח לעם ישראל להרים את האמונה. 
%break
וזה פירוש "ויהיו ידיו אמונה עד בא השמש", היינו שלקחו עליהם את 
האמונה עד השיעור של ביטול כל כח השכל, הנקרא שמש.
%S (הרב"ש. 907. "וכאשר יניח ידו וגבר עמלק")
%break
%letter 14
14. אומר הקב"ה "תמחה את זכר עמלק", היינו מה שאומר, שאין 
אתם צריכים לעשות שום דבר, היינו איזו עצות, בכדי שתוכלו לעבוד 
בשבילי, 
%break
אלא שתמחו מה שעמלק אומר לכם, ושתאמינו למעלה מהדעת, היינו 
למעלה מדעתו של עמלק, מה שהוא מדבר לשון הרע עלי, היינו שלא 
כדאי לעבוד בשבילי.
%break
ואם אתם רוצים לעבוד למעלה מהדעת, מטעם, כמו שכתוב "מה ה' 
אלקיך שואל ממך, כי אם ליראה אותי", שדוקא על בחינה זו הוא 
מתנגד, ואתם רוצים למחות אותו, ואם רצונכם יהיה באמת, רק אתם 
לא יכולים למחותו, זה נקרא שאתם תמחו אותו מלמטה. 
%break
ועם מה תמחו אותו. תשובה, עם הרצון, שאתם רוצים ללכת למעלה 
מהדעת. ואז אני אמחה אותו מלמעלה, היינו שאני אתן לכם את הכוח 
למחות.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהו הסדר במחית עמלק" 1990)
%break
%H וחיזקתי את לב פרעה
%break
%letter 15
15. אומר הזהר בשם רבי יצחק, "לא מצאנו מי שחזק לבו לפני 
הקב"ה כפרעה". היינו שלא החשיב את ה', ואמר "מי ה' אשר אשמע 
בקולו", שזה הוא המפריע הראשון.
%break
והמפריע השני הוא, כי בזמן שהוא רואה שהאדם התגבר על טענותיו, 
והולך למעלה מהדעת, ולא מסתכל מה שהוא אומר לו, אז בא בטענה 
נגד ישראל, זאת אומרת, זה שרוצה ללכת בדרך ה', הוא נקרא ישר-
אל, שהוא בחינת ישר - לאל, 
%break
היינו שכל המעשים שהוא עושה, הוא רוצה שזה יעלה ישר לאל, ולא 
רוצה שיהיה כוונה אחרת, לכן מה עושה המפריע השני, הוא משפיל 
את בחינת ישראל שבו, ואומר לו, הישראל שבקרבך הוא חלש מאוד, 
הן בכשרון והן בכח התגברויות, הלא אתה חלש אופי, 
%break
הדרך הזה, שאתה רוצה ללכת בו, שהוא שכל המעשים יהיה רק 
לשם שמים, זה יכולים לדרוש מבחינת ישראל שיש בו כל התכונות 
המתאימות לזה, היינו שהיה לו חינוך טוב, ובעל כשרון, והוא אמיץ 
לב, שיכול להילחם עם הרע שבקרבו, הוא יכול ללכת בדרך הזה, ולא אתה. 
%break
נמצא, במה הוא מפריע לו, הוא כבר לא מדבר עמו בקשר להחשיבות 
המטרה, כמו טענת פרעה, שהוא היה חולק על חשיבות המטרה. 
%break
אלא שאומר לו, המטרה היא חשובה מאוד, אלא אתה לא חשוב 
שתוכל ללכת בדרך גבוה כזה, ועל כן לך בתלם של כל הכלל, ואין 
אתה צריך להיות יוצא מהכלל, ורק דרך זה שייך לך.
%S (הרב"ש. מאמר 20 "מי שחיזק לבו" 1985)
%break
%letter 16
16. לכל אלו הטענות, אין עצה אחרת אלא ללכת בדרך האמונה 
למעלה מהדעת, ולא להסתכל על טענות שלהם, אלא לבטוח בה' 
שהוא יכול לעזור לכולם ואין שום כח שיכול להתנגד לכוחו של 
הקב"ה, לכן לבטוח בה' שהוא יעזור.
%break
וכעין זה מצאנו בזהר (בשלח דף נ"ה, ובהסולם אות קפ"ז) וזה לשונו, 
"אמר רבי יהודה, אמר רבי יצחק, פרעה היה חכם יותר מכל מכשפיו, 
ובכל הצד שלהם לא ראה שיהיה גאולה לישראל, 
%break
ופרעה לא חשב, שיש קשר אחר של אמונה, השולט על כל הכוחות 
של הס"א, ועל כן היה מחזק את לבו".
%break
נמצא לפי דברי הזהר, שענין פרעה הוא בתוך הדעת, שמצד השכל 
אין שום אפשרות לצאת משליטתם אלא רק בכח אמונה למעלה 
מהדעת, שכח זה מבטל כל הכוחות שישנם בעולם.
%S (הרב"ש. מאמר 20 "מי שחיזק לבו" 1985)
%break
%H אז ישיר משה
%break
%letter 17
17. כתוב "ישיר" לשון עתיד. שמרמז בזה, שעתידים ישראל לשבח 
שירה זו לעתיד לבוא. מה בא זה ללמדנו בדרך העבודה. כי בעניני 
עבודה אנו צריכים לדעת, מה יש לנו עכשיו, בהווה. לדעת, מה שאנו 
צריכים לעשות. אם כן מה אנו יכולים ללמוד, מה שיהיה בעתיד לבוא.
%break
וכפי שהסברנו, צריכים ללכת בקו ימין, שהוא בחינת שלימות, ולקבל 
מזה חיים, כי משלילה לא יכולים לחיות. לכן יש עצה, להרגיש 
שלימות, ממה שיהיה בעתיד. וזה שצדיקים אומרים "שירה לעתיד 
לבוא". 
%break
היינו, שאומרים עכשיו, בהווה, שירה, על מה שיקבלו בעתיד. זאת 
אומרת, כפי מה שהם מציירים לעצמם מהטוב והעונג, שיקבלו 
בעתיד, הם יכולים להרגיש זה בהווה, אם יש להם את האמונה שיש 
עתיד, שבעתיד כולם יתקנו.
%break
על זה הוא כבר יכול לתת תודה לה' בהווה, כפי שיעור הרגשתו, כך 
שיעור השבח שלו, שיכול לתת בהווה. 
%break
וחוץ מזה שמקבל עכשיו חיים, מחויב הוא מרויח, מזה שהמטרה 
בכללה מקבלת אצלו חשיבות, מטעם שהוא מוכרח לצייר לעצמו, מהו 
הטוב והעונג, שמוכן להנבראים לקבל.
%S (הרב"ש. מאמר 9 "גדלות האדם תלויה בשיעור אמונתו בעתיד" 1987)
%break
%letter 18
18. אומר הזה"ק, "שמשה וישראל אומרים השירה, שנותנים שבח 
להמלך בשביל המטרוניתא". שפירושו הוא, מה שמשה וישראל 
נותנים שבח להמלך בשביל המטרוניתא, 
%break
שהכוונה היא, זה שתקנו עצמם לומר שבח להמלך, על מה שהמלך 
יתן למשה וישראל, לא היה בשביל עצמם, אלא בשביל מלכות. היינו, 
שהם לא יכולים לסבול צער השכינה. ומשום זה הם עוסקים בהשתוות 
הצורה, בכדי שמלכות תהיה לה היכולת להשפיע. 
%break
וזה שאומר "אשרי חלקם של משה וישראל, שהם יודעים לשבח אל 
המלך, בשביל המטרוניתא, כראוי".
%S (הרב"ש. מאמר 9 "גדלות האדם תלויה בשיעור אמונתו בעתיד" 1987)
%break
%H יראי ה' עובדי פרעה
%break
%letter 19
19. עיקר השמירה מסביבה היא מסביבה של ירא ה'. והם עבדי 
פרעה, שענין פרעה הוא כמו שאמר האר"י הקדוש, שגלות מצרים 
היתה הדעת דקדושה בגלות. ופרעה היה מוצץ את השפע, שענינו 
הוא הרצון לקבל. 
%break
שהם נקראים עובדים רק לטובת עצמם, ואין להם שום שייכות 
לעבודה להשפיע, כי כל כוונתם היא רק להנאת עצמם.
%break
ועיקר השמירה שצריך להיות מפניהם, היא משום שבחיצוניות ניכר 
שהם עובדים, שעוסקים בתורה ותפילה בהתלהבות ומדקדקים בכל 
מיני דקדוקים. ומשום זה הם נקראים "ירא ה'", אחרת הם לא היו 
נקראים כך.
%break
ומכל מקום בפנימיותם הם משועבדים לפרעה, היינו שכל כוונתם היא 
רק למלאות רצונם וצרכי עצמם, ואין להם שום שייכות לגבי עבודה של 
להשפיע. 
%break
וסביבה כזו מביאה תקלה לעובד ה', משום שהאיש רוצה ללכת בדרך 
ה', והוא רואה את עבודתם בזמן שהם עוסקים ביראת ה', אזי הוא 
מתפעל מהכוחות שלהם.
%break
היות שבזמן שעוסקים בבחינת עבדי פרעה, אזי אין להם ההתנגדות 
מצד הגוף, שהיות שגם הכוחות האלו, שנותנים הם רק לצורך הגוף. 
וממילא לא שייך כאן ענין של התנגדות, אלא אדרבא, הגוף מסכים 
לתת כוחות. 
%break
נמצא שסביבה כזו מביאה תקלה לישראל, היינו למי שרוצה להיות 
ל"ישראל" ולא להיות מ"עבדי פרעה". היות שעבד ה' מתפעל 
מעבודתם של עבדי פרעה, אזי העבדות של עבדי פרעה מוצאת חן 
בעיניו. 
%break
לכן הוא נמשך אחריהם, וממילא הוא מקבל את מחשבותיהם 
וכוונותיהם, ועל ידי זה הוא מתחרט על כל הכוחות, שכבר נתן 
בעבודה של להשפיע.
%break
ומכאן ולהבא כבר אין לו שום כוח שיוכל להמשיך בעבודה דלהשפיע.
מה שאין כן בסביבה של חופשים, שאין הם מסוג של ירא ה', אזי אין 
להם שום קשר איתו, היות שהוא יודע שאין מה ללמוד מהם. ואז אין 
להם שום התחברות המחשבה, 
%break
כי הוא יודע שאסור ללמוד ממעשיהם וממחשבותיהם של חופשים. 
לכן מסביבה כזו אין תקלה. מה שאין כן מ"יראי ה'" שהם עבדי פרעה, 
הם מביאים תקלה לישראל, ומהם צריכים לברוח כמטחוי קשת.
%S (הרב"ש. 919. "ענין סביבה")