ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book התכללות
%break
%H התכללות - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%letter 1
1. עיקר הפלא שבחכמה זו, היא ההתכללות שבה, כלומר, שכל פרטי 
המציאות הגדולה הולכים, על ידה, ומתכללים ומשתלבים ומתייחדים, 
עד שבאים בדבר אחד - הכול יכול וכללם יחד.
%S (בעל הסולם. "תורת הקבלה ומהותה")
%break
%letter 2
2. צריך שאחר כך יתאחדו ויתלכדו כל הנשמות שבעולם לנשמה אחת 
ממש, היוצאת מבין כל הנשמות ונעשים אחד ממש, כמו בתחילת 
הבריאה, שנברא רק אדם יחידי, ומהזווגים שלו הוליד בנים, וגם בנים 
הולכים בדרכיו, מזווגי זווגים, 
%break
עד שנעשה סוד העולם הזה, בשבעים אומות, ומתוכם זרע ישראל. 
ובגמר התיקון, יתלכדו זה בזה, עד שנעשה מבין כולם אדם אחד, כמו 
אדם הראשון, והבן מאד.
%S (בעל הסולם. "פעולות האדם ותחבולותיו")
%break
%letter 3
3. הגוף עם איבריו - אחד הם. וכללות הגוף, מחליף מחשבות 
והרגשים, על כל איבר פרטי שלו. למשל, אם כללות הגוף חושב, 
שאיבר אחד ממנו, ישמשו ויענג אותו, מיד אותו האיבר יודע מחשבתו, 
וממציא לו התענוג שחושב. 
%break
וכן אם איזה איבר, חושב ומרגיש שצר לו המקום שהוא נמצא בו, מיד 
יודע כללות הגוף מחשבתו והרגשתו, ומעבירו למקום הנוח לו.
%break
אומנם אם קרה, ואיזה איבר נחתך מן הגוף, אז הם נעשים לשתי 
רשויות נפרדות, וכללות הגוף, כבר אינו יודע צרכיו של אותו האיבר 
הנפרד. והאיבר, אינו יודע עוד מחשבותיו של הגוף, שיוכל לשמש 
אותו ולהועיל לו.
%break
ואם יבוא הרופא, ויחבר את האיבר לגוף, כמקודם לכן, הנה חוזר 
האיבר לדעת מחשבותיו וצרכיו של כללות הגוף. וכללות הגוף חוזר 
לדעת צרכיו של האיבר.
%S (בעל הסולם. "מאמר לסיום הזוהר")
%break
%letter 4
4. נברא עולם כל כך מלא עם הרבה אנשים, שלכל אחד ואחד ואחד 
יש לו מחשבות משלו ודעות משלו, וכולם נמצאים בעולם אחד. זהו 
בכוונה, כדי שכל אחד ואחד יהיה כלול מכל המחשבות של חבירו, 
שעל ידי זה בזמן שהאדם עושה תשובה, 
%break
יהיה הרווח מזה ההתכללות, היות שהאדם כשרוצה לעשות תשובה, 
הוא מוכרח להכריע את עצמו, ואת כל העולם כולו לכף זכות, היות 
שהוא בעצמו נכלל מכל הדיעות, והמחשבות זרות, של כל העולם כולו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי", ל"ג, "עניין גורלות, שהיה ביום כיפורים, ואצל המן")
%break
%letter 5
5. כל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים 
מספר, המותנים במכונה אחת, שהגלגל היחיד אין לו חירות של 
תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, 
בכיוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי.
%break
ואם יארע איזה קלקול בגלגל, אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו 
של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות המכונה.
%S (בעל הסולם. "השלום בעולם")
%break
%letter 6
6. אמרו, שיש ששים רבוא נשמות, וכל נשמה מתחלקת לכמה ניצוצין. 
וצריך להבין, איך אפשר שהרוחני יתחלק, כי מתחילה לא נבראה רק 
נשמה אחת - נשמת אדה"ר. ולענ"ד, שבאמת אין בעולם יותר מנשמה 
אחת, כמ"ש, (בראשית ב, ז) "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים". 
%break
ואותה נשמה מצויה בכל בני ישראל, אצל כל אחד ואחד בשלמות, כמו 
אצל אדה"ר. כי הרוחני לא יבא בחיתוכים וחילוקים, שזה דווקא מִגִּדְרֵי 
הגשמיים. אלא מה שאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, 
נראה שזה מתחלק בכח גופו של כל אחד ואחד. 
%break
דהיינו, בתחילה הגוף חוצץ ומונע זוהר הנשמה ממנו מכל וכל, ובכח 
התורה והמצווה נזדכך הגוף, ולפי המדה שנזדכך, באותו השיעור 
מאירה הנשמה כללית עליו.
%S (בעל הסולם. "ששים רבוא נשמות")
%break
%letter 7
7. ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו 
האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. 
ובגוף השלם הזה ישרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות בלי הפסק כלל. 
%break
והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעין שלא פסק.
%S (בעל הסולם. אגרת ד')
%break
%letter 8
8. "במדה שאדם מודד מודדין לו", פירוש, כפי גודל נקב הכלי, דהיינו, 
בית קיבול ותוך שלו, אותו חסרון יתמלא תמיד, לא פחות ולא יותר. 
לכן אותו עובד ה', שאינו מצטער עם הצבור, אלא מרגיש רק חסרון 
הפרטי שלו עצמו, לכן בית קיבול השפע שלו גם כן אינו גדול יותר. 
%break
ועל כן לא יוכל לקבל גילוי אלקיות הכללי בסוד נחמת צבור, כי לא הכין 
כלי לקבל בחינת כללי זה, אלא בחינת פרטית שלו.
%break
מה שאין כן, המצטער עם הצבור, ומרגיש צרות הכלל, כצרה פרטית 
של עצמו. הוא זוכה לראות בחינת גילוי שכינה בשלימות.
%S (בעל הסולם. "כל המצטער עם הציבור")
%break
%letter 9
9. אמרו חז"ל "כשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה, כך אין דעותיהם 
דומות זו לזו", ואיך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד.
%break
תשובה - אם אנו מדברים שכל אחד ואחד דואג לצורך עצמו, נמצא 
שאי אפשר להיות כאיש אחד, הלא אין הם דומות זו לזו. 
%break
מה שאין כן שכולם בטלו את רשות עצמם, וכולם דאגו רק לתועלת 
הבורא, אם כן אין כבר דעותיהם הפרטים, שכל הפרטים יתבטלו, 
ונכנסו כולם לרשות היחיד.
%S (הרב"ש. אגרת מ"ב)
%break
%letter 10
10. אין לך איבר הנמצא באדם, שלא תהיה כנגדו ברייה בעולם. כי 
כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על 
מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד, כן העולם, כל אלו 
הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. 
%break
וכאשר כולן ייתקנו, יהיו לגוף אחד ממש. והכול, הן האדם והן העולם, 
הוא כדמיון התורה, כי התורה כולה היא איברים ופרקים, ועומדים אלו 
על אלו. וכאשר ייתקנו כולם, ייעשו לגוף אחד.
%S ("זוהר לעם". "תולדות", מאמר "ואלה תולדות יצחק", סעיף 3).
%break
%H התכללות בעשירייה
%break
%letter 11
11. בכדי שתהיה התכללות אחד מהשני, אז כל אחד צריך לבטל את 
עצמו נגד השני. וזהו על ידי זה שכל אחד רואה מעלות חבירו ולא 
חסרונו. 
%break
אבל מי שחושב, שהוא קצת גבוה מהחברים, כבר הוא לא יכול 
להתאחד עימהם.
%S (הרב"ש. מאמר 1, חלק ב', "מטרת החברה - ב" 1984)
%break
%letter 12
12. יש סגולה מיוחדת בדיבוק החברים. היות שהדעות והמחשבות 
עוברים מאחד להשני ע"י הדבקות שבהם, לכן כל אחד נכלל מהכוחות 
של השני. 
%break
וע"י זה יש לכל אחד כח של כל החברה. לכן, הגם שכל אדם הוא 
אחד, אבל יש לו כל הכוחות של החברה.
%S (הרב"ש. מאמר 14 "הצורך לאהבת חברים" 1988)
%break
%letter 13
13. אי אפשר לקבל מהחברה השפעה, אם הוא לא דבוק בהחברה, 
כלומר, שמעריך אותם. ובשיעור הזה הוא יכול לקבל מהם השפעה 
בלי עבודה, רק מדבקות החברה בלבד.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "מהות חומרת איסור לימוד תורה לעכו"ם" 1987)
%break
%letter 14
14. אם הוא אין לו כל כוח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין 
אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן 
בעיניו, הוא גם כן לוקח כוח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, 
%break
אף על פי שהוא מכוח תכונתו עצמו אין לו אלו הרצונות והתשוקות 
וכוח התגברות. אלא, לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז 
הוא מקבל כוחות חדשים.
%S (בעל הסולם. "שמעתי", צ"ט, "רשע או צדיק לא קאמר")
%break
%letter 15
15. אמרו חז"ל "קנאת סופרים תרבה חכמה". היינו, בזמן שכל 
החברים מסתכלים על החברה, שהם נמצאים ברמה גבוהה, הן מצד 
המחשבה, והן מצד המעשים, 
%break
אז מצד הטבע הוא, שכל אחד ואחד מוכרח לעלות מדרגתו לדרגה 
יותר גבוהה, ממה שיש לו מצד תכונת גופו.
%break
זאת אומרת, אפילו מצד הלידה אין הוא משתוקק לתאוות גדולות, ואין 
לו המשכה גדולה לתאוות כבוד, מכל מקום מצד הקנאה הוא יכול 
לרכוש כוחות נוספים, מה שאין לו מצד הטבע, שעמהם הוא נולד. 
%break
אלא מידת הקנאה שיש בו, הכח הזה הוליד בו כוחות חדשים, 
הנמצאים אצל החברה. ועל ידם הוא קיבל אותו תכונות חדשות, היינו 
כוחות שאינם נמצאים אצלו מצד ההורים שהולידו אותו. 
%break
נמצא עכשיו, שיש לו תכונות חדשות, מה שהחברה הולידה בו.
%S (הרב"ש. מאמר 21 "ענין למעלה מהדעת" 1986)
%break
%letter 16
16. כל אחד צריך להשתדל להביא להחברה רוח חיים, ומלוא תקוות, 
ולהכניס מרץ בהחברה, שכל אחד מהחברה, תהיה לו יכולת לומר 
לעצמו, עכשיו אני מתחיל דף חדש בעבודה. כלומר, שמטרם שבא 
להחברה, הוא היה מאוכזב מענין התקדמות בעבודת ה'. 
%break
מה שאין כן עכשיו החברה הכניסו בו רוח חיים מלא תקוה, שהשיג 
ע"י החברה בטחון וכח התגברות, כי מרגיש עכשיו, שיש בידו להגיע 
לשלימות.
%break
וכל מה שהיה חושב, שעומד לנגדו הר גבוה, וחשב שאין בידו לכבוש 
אותו, אלא באמת הם הפרעות חזקות, הוא מרגיש עכשיו, שהם ממש 
אין ואפס. 
%break
והכל קבל מכח החברה, מטעם שכל אחד ואחד השתדל להכניס מצב 
של עידוד וקיום אויר חדש בהחברה.
%S (הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)
%break
%letter 17
17. אי אפשר לקיים התורה והמצוות, כי אם ע"י הערבות, שכל אחד 
נעשה ערב בעד חברו. כי עיקר קיום התורה, שהוא בחינת הרצון, הוא 
ע"י האחדות. 
%break
ועל כן, כל מי שרוצה לקבל עליו עול תורה ומצוות, שהעיקר ע"י 
התגברות הרצון, צריך להיכלל בכלליות ישראל באחדות גדול. נמצא 
שדווקא ע"י הערבות, שזהו בחינת שכולם נחשבין כאחד, ע"י זה 
דווקא עיקר קיום התורה. 
%break
כי עיקר האהבה ואחדות, הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה 
לחברו, ואין שום שינוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שעל ידי 
זה נכללין ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות.
%S (ליקוטי הלכות. חשן משפט, הלכות עָרֵב)
%break
%letter 18
18. ישראל ערבים זה לזה מפני שממש יש בכל אחד חלק אחד 
מחבירו, וכשחוטא האחד פוגם את עצמו ופוגם חלק אשר לחבירו בו. 
נמצא מצד החלק ההוא חבירו ערב עליו. אם כן הם שְׁאֵר זה עם זה. 
%break
ולכך ראוי לאדם להיותו חפץ בטובתו של חבירו, ועינו טובה על טובת 
חבירו, וכבודו יהיה חביב עליו כשלו, שהרי הוא הוא ממש. ומטעם זה 
נצטוינו "ואהבת לרעך כמוך". וראוי שירצה בכשרות חבירו ולא ידבר 
בגנותו כלל, כדרך שאין הקדוש ברוך הוא רוצה בגנותינו, ולא בצערינו. 
%break
אף הוא לא ירצה בגנות חבירו ולא בצערו ולא בקלקולו. וירע לו ממנו 
כאילו הוא ממש היה שרוי באותו צער ח"ו או באותה טובה.
%S (הרמ"ק. הנהגות צדיקים, שלוש עשרה מדות)
%break
%letter 19
19. צריך לומר בלשון רבים, חטאנו וכו', ולא חטאתי. והטעם, כי כל 
ישראל הם גוף אחד, וכל אחד מישראל הוא אבר אחד פרטי, כי זהו 
הערבות, שאדם ערב בעד חבירו אם יחטא, לכן אעפ"י שאין בו אותו 
עוון, עכ"ז ראוי הוא להתוודות עליו, 
%break
כי כשעשוהו חבירו, הרי כאילו הוא עשהו בעצמו, לכן נאמר בלשון 
רבים. אפילו אם האדם מתוודה בביתו ביחיד, לומר כי מה שחטא, 
נחשב כאילו עשינו אני והוא חטאנו אותו ביחד, מצד ערבות הנשמות.
%S ("פרי עץ חיים". שער הסליחות, פרק ח')