ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author פרשת השבוע
%book יתרו
%break
%H פרשת יתרו - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%H וישמע יתרו
%break
%letter 1
1. וישמע יתרו כוהן מדיין, חוֹתן משה, את כל אשר עשה אלקים 
למשה ולישראל עַמו, כי הוציא ה' את ישראל ממצרים. [...] כשבא 
יתרו, וקיבל אותו הקב"ה, וקירב אותו לעבודתו. משם התקרבו כל אלו 
הגֵרים תחת כנפי השכינה. [...] וישמע יתרו. 
%break
הייתכן שיתרו שמע, וכל העולם לא שמעו? אלא כל העולם שמעו, ולא 
נשברו, וע"כ אין שמיעתם שמיעה. והוא שמע, ונשבר, ונכנע לפני 
הקב"ה, והתקרב ליראתו. ע"כ שמיעתו שמיעה.
%S ("זוהר לעם". "יתרו", מאמר "וישמע יתרו", סעיפים 24, 27 - 28)
%break
%H יתרו מייעץ למשה לחלק את העם לעשיריות
%break
%letter 2
2. וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו [...] וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי 
אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי 
חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת.
%S ("שמות". פרק י"ח, פסוקים י"ז, כ"א - כ"ב)
%break
%letter 3
3. אמרו בזהר הקדוש "כל בי עשרה, שכינתא שריא". שפירושו הוא, 
שבמקום שיש עשרה אנשים, כבר יש מקום להשראת השכינה.
%S (רב"ש. מאמר 5 "מה נותן לנו הכלל של ואהבת לרעך" 1984)
%break
%letter 4
4. הנה היו בישראל שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים שרי עשרות, 
ואותן שהיו מן שרי עשרות היו תחת יד כל אחד עשרה מישראל, והוא 
ראש ומשפיע עליהם מחכמתו, והוא בעצמו היה מוכנע ומושפל תחת 
שר חמשים, ומקבל חכמתו בתוך החמשים שהשר חמשים עליהם. 
%break
וכן שר החמשים היה מוכנע ומושפל ומקבל מן השר של מאה אשר 
עליו, וכן השר של מאה היה מקבל מן השר של אלף, ושרי אלפים 
מנשיא השבט. והכלל כל המגביה עצמו הקב"ה משפילו, וכל המשפיל 
עצמו הקב"ה מגביהו. 
%break
ונמצא לפי הגדולה שראינו באדם שנתן לו השי"ת, משם נראה גודל 
השפלתו בלב.
%S ("אורח לחיים", פרשת בלק)
%break
%H ויתיצבו בתחתית ההר
%break
%letter 5
5. כשבא ישראל לקבל התורה, ויוליכן משה לתחתית ההר, כמ"ש 
"ויתיצבו בתחתית ההר", (הר פירוש הרהורים), שמשה הוליכן לסוף 
המחשבה, והבנה, ושכל, שאין מדרגה למטה הימנו.
%break
ורק אז, שהסכימו על מצב כזה, ללכת בו בלי שום נדנוד ותנועה, אלא 
להשאר במצב כזה, כאילו היה להם גדלות הכי גדולה, ולגלות על זה 
שמחה. שזה סוד "עבדו ה' בשמחה".
%S (בעל הסולם. "שמעתי". נ"ג, "ענין הגבלה")
%break
%H כאיש אחד בלב אחד
%break
%letter 6
6. כתוב "ויחן העם, כאיש אחד בלב אחד", שפירוש, שלכולם היה 
מטרה אחת שהוא לתועלת הבורא. 
%break
ויש להבין, איך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד, הרי ידוע מה שאמרו 
חז"ל "כשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה, כך אין דעותיהם דומות זו 
לזו", ואיך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד.
%break
תשובה - אם אנו מדברים שכל אחד ואחד דואג לצורך עצמו, נמצא 
שאי אפשר להיות כאיש אחד, הלא אין הם דומות זו לזו. 
%break
מה שאין כן שכולם בטלו את רשות עצמם, וכולם דאגו רק לתועלת 
הבורא, אם כן אין כבר דעותיהם הפרטים, שכל הפרטים יתבטלו, 
ונכנסו כולם לרשות היחיד.
%S (הרב"ש. אגרת מ"ב)
%break
%H הערבות כתנאי לקבל התורה
%break
%letter 7
7. בשעת קבלת התורה בודאי נעשו מיד ערבים זה לזה, כי תכף 
כשרוצים לקבל התורה צריכים תכף להכלל יחד כולם כאחד, כדי 
להכלל ברצון, ואזי בודאי כל אחד ערב בעד חברו, מאחר שהכל 
חשובים כאחד. 
%break
ודווקא ע"י זה שכל אחד ערב בעד חברו, שהוא בחינת אחדות, ע"י זה 
דווקא יכולים לקיים את התורה, ובלא זה לא היה אפשר כלל לקיים 
את התורה, 
%break
כי עיקר האהבה ואחדות הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה 
לחברו, ואין שום שנוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שע"י זה 
נכללים ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות .
%S (ליקוטי הלכות. חשן משפט, הלכות ערב)
%break
%H הדיבר הראשון בעשרת הדברות
%break
%letter 8
8. "אנוכי ה' אלוקיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". 
שפירושו הוא, שעם ישראל היו משועבדים לבחינת מצרים, שהוא 
הרצון לקבל לעצמו. 
%break
ושהיו עבדים למצרים [...] הכול לקחו המצרים, היינו אהבה עצמית.
%S (הרב"ש. מאמר 28 "מהו לא תוסיף ולא תגרע, בעבודה" 1987)
%break
%H מעמד הר סיני
%break
%letter 9
9. עניין מתן תורה, שהיה במעמד הר סיני. אין הפירוש, שאז נתנה 
התורה פעם אחת, ואחר כך נפסקה הנתינה. אלא, אין העדר 
ברוחניות, כי רוחניות זה עניין נצחי, שאינו נפסק. 
%break
רק מפני שמצד הנותן אין אנו מוכשרים לקבל התורה, אנו אומרים, 
שהפסק הוא מצד העליון.
%break
מה שאין כן אז, במעמד הר סיני, היו הכלל ישראל מוכנים לקבלת 
התורה, כמ"ש: "ויחן העם תחת ההר, כאיש אחד בלב אחד". שהיה 
אז הכנה מצד הכלל, שהיה להם רק כוונה אחת, שהיא מחשבה אחת 
על קבלת התורה. 
%break
אבל מצד הנותן אין שינויים והוא תמיד נותן, כמ"ש בשם הבעל שם 
טוב, שהאדם מחויב כל יום לשמוע את עשרת הדברות על הר סיני.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ס"ו, "ענין מתן תורה")
%break
%letter 10
10. ענין "נעשה ונשמע", כי על ידי מעשי ידינו נזכה לבחינת שמיעה, 
כמו שכתוב "וכל העם רואים את הקולות", היינו ששומעים קול ה'.
%break
וענין ראיה נקרא בחינת ראיה חושית, שהיא בחינת הרגשה בלב, 
שכל אחד ואחד במעמד הר סיני הרגיש בלבו שקול ה' מדבר אליו, 
ולא היה להם שום ספיקות בדבר. זה נקרא "ראיה". 
%break
בדומה כשהאדם רואה איזה דבר הוא לא מסופק, מה שאין כן אם 
הוא שומע, יכול להיות שהוא לא שמע היטב. לכן לא סומכין בעדות על 
שמיעה אלא על ראיה.
%break
לכן במתן תורה שלא היה להם שום ספק שזהו קול ה', נקרא זה 
"ראיה" .
%S (הרב"ש. 940. "נקודה שבלב")
%break
%H עם סגולה
%break
%letter 11
11. "ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי". כלומר, 
לעשות ברית, על זה שאני אומר אליכם כאן. דהיינו, "והיתם לי סגולה 
מכל העמים". כלומר, שאתם תהיו לי הסגולה. שעל ידיכם,
תעבור ניצוצי הזדככות וצירוף הגוף, אל כל העמים ואומות העולם. 
%break
בהיות, שכל אומות העולם, עדיין אינם מוכנים כלל לדבר הזה. וצריך 
אני לאומה אחת, על כל פנים, להתחיל בה עתה, שתעשה סגולה מכל 
העמים.
%break
ועל כן מסיים על זה: "כי לי כל הארץ". כלומר, כל עמי הארץ שייכים 
לי, כמותכם. וסופם להדבק בי, כנ"ל באות כ'. אלא עתה, באותה 
שעה, שהמה עדיין אינם מסוגלים לתפקיד הזה, הנה לעם סגולה אני 
צריך. 
%break
ואם אתם מסכימים לזה, דהיינו להיות הסגולה מכל העמים, הרינו 
מצוה אתכם, אשר "ואתם תהיו לי "ממלכת כהנים".
%S (בעל הסולם. "הערבות", אות כ"ח)