ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author פרשת השבוע
%book משפטים
%break
%H פרשת משפטים  - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%H ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם
%break
%letter 1
1. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. אלו הם סדרים של גלגול, כי 
משפטים פירושו דינים של נשמות, החוזרות ומתגלגלות לעוה"ז, 
הנידונות כל אחת ואחת לפי עונשה.
%break
כאן הזמן לגלות כמה סודות נסתרים של גלגול. כתוב, כי תִקנה עבד 
עברי, שש שנים יעבוד ובשביעית ייצא לחופשי חינם. 
%break
כלומר, כשהנשמה מתחייבת בגלגול, מחמת עוונות או שלא השלימה 
בחייה התורה והמצוות, מחייבים אותה לחזור לעוה"ז ולהתלבש 
בגוף, לחזור ולהיוולד ולהשלים המוטל עליה בשבעים שנות חיים בעוה"ז.
%S ("זוהר לעם". "משפטים", מאמרים "ואלה המשפטים", "כי תקנה עבד עברי", סעיפים 2-1)
%break
%H וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים
%break
%letter 2
2. וכי ימכור איש, זה הקב"ה. את בתו, זוהי הנשמה הקדושה. לאָמה, 
להיות אמה משועבדת ביניכם בעוה"ז. בבקשה מכם, שבשעה שיגיע 
זמנה לצאת מעוה"ז, לא תצא כצאת העבדים, לא תצא מטונפת 
בעוונות, תצא בת חורין ברורה ונקייה, 
%break
כדי שישמח בה אדונה, וישתבח בה, וייתן לה שכר טוב בצַחצָחות 
שבגן עדן. כמ"ש, והשׂביע בצחצחות נפשךָ. כשתצא הנשמה ברורה 
ונקייה.
%S ("זוהר לעם". "משפטים", מאמר "הזקן [הסבא]", סעיף 54)
%break
%H יש מציאות, שהאדם רוצה להישאר עבד
%break
%letter 3
3. "כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבוד, ובשביעי יצא לחופשי חינם". 
ובטח שהעבד צריך להיות שמח, בזה שהוא יוצא לחירות, וכבר נמצא 
ברשות עצמו, ואין לו שום אדון עליו. 
%break
מכל מקום אנו רואים, מה שהתורה אומרת "ואם אמר יאמר העבד, 
אהבתי את אדני, את אשתי, ואת בני, לא אצא חפשי". רואים אנו, 
שיש מציאות, שהאדם רוצה להישאר עבד. ויחד עם זה כתוב (דברים, 
ט"ז, י"ב) "וזכרת, כי עבד היית במצרים".
%break
זאת אומרת, כי עבד הוא דבר רע [...] אלא כנ"ל, שענין גלות, הוא 
לפי שיעור היסורים והמכאובים, שמרגישים בהגלות. ובשיעור זה 
יכולים לקבל שמחה מהגאולה. 
%break
וזהו כמו אור וכלי, כלומר שהיסורים שסובלים מאיזה דבר, הוא הכלי, 
שיכול לקבל אור, אם משחרר עצמו מהיסורים.
%S (הרב"ש. מאמר 15 "מהו הברכה "שעשה לי נס במקום הזה" בעבודה" 1991)
%break
%H כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו
%break
%letter 4
4. במקום שמאיר אהבה עצמית, אז הגוף מקבל חיות מזה, אבל 
בעבודה דלהשפיע, אין הגוף מרגיש בזה טעם של תענוג, וממילא הוא 
מוכרח להיות "רובץ תחת משאו".
%break
מה שאין כן כשמרגיש שהוא משמש מלך חשוב, לפי חשיבותו של 
המלך, בשיעור זה יש לו הנאה ותענוג שמשמש אותו. לכן אז כבר יש 
לו חמרי דלק, שיתנו לו כח כל פעם שיוכל ללכת קדימה, משום 
שמרגיש שהוא משמש למלך חשוב. [...] 
%break
היוצא מזה שלא חסר לנו רק להאמין בגדלות ה', אז יהיה לנו כח 
לעבודה בבחינת השפעה.
%S (הרב"ש. 24. "עיקר מה שחסר לנו")
%break
%letter 5
5. בזמן הירידה, שאז מסתלקת ממנו בחינת האמונה, ונשאר 
לפעמים מחוסר הכרה, כדוגמת אדם הנופל תחת אוטו משא, ונפצע, 
ואינו יודע שהוא נפל. 
%break
והנמשל הוא, שהאדם רובץ תחת משאו, כמו שכתוב "כי תראה חמור 
שונאך רובץ תחת משאו", מחמת שהוא לא יכול ללכת למעלה 
מהדעת, מטעם שהעבודה ללכת למעלה מהדעת, היא אצלו לעול 
ולמשא, שאינו יכול לסבול. 
%break
לכן, אם הוא מסיח דעת מזה, תיכף הוא נופל תחת האוטו - משא. וזה 
נקרא, שנפצע בתאונת דרכים. לכן האדם צריך להיזהר לשמור תמיד על הימין.
%S (הרב"ש. מאמר 10 "מהו, שהמלך עומד על שדהו, כשהתבואה עומד בכרי, בעבודה" 1991)
%break
%H וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח. כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים
%break
%letter 6
6. "כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים". ועיקר השוחד 
הוא הרצון לקבל. אם כן, אין לו עצה אחרת, אלא מקודם צריכים לקבל 
את העבודה בכל תנאיה בלי שום השכלות, אלא בבחינת אמונה 
למעלה מהדעת. 
%break
ואח"כ, כשיהיה כבר נקי מבחינת הרצון לקבל, ואז כשיעשה בקורות, 
אז יש לו תקוה, שיוכל לראות את האמיתיות שבדבר.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קנ"ב, "כי השוחד יעור עיני חכמים")
%break
%letter 7
7. "ולא תיקח שוחד, כי השוחד יעוור עיני חכמים". כלומר, היות 
שהרצון לקבל טוען רק לתועלת עצמו, אם כן הוא משוחד, לכן כבר לא 
יכול לראות את האמת, כי עיני השכל שלו מסתכלות רק לטובת 
תועלת עצמו.
%break
לכן בזמן שהאדם רוצה לקבל על עצמו קבלת עול מלכות שמים, שואל 
הגוף, לטובת מי אתה רוצה לעבוד בתו"מ. ואם הוא אומר לו, לתועלת 
ה', תיכף מתחילה המחלוקת. 
%break
כלומר, שעיקר המחלוקת מתחילה בעת מעשה דכוונה, היינו לקבוע 
על איזו כוונה הוא רוצה לקיים תו"מ. לכן צריך האדם לראות, 
שהשופט הזה יהיה שופט משפט צדק.
%S (הרב"ש. מאמר 43 "מהו, לא תיטע לך אשרה אצל מזבח, בעבודה" 1990)
%break
%H אַחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת
%break
%letter 8
8. עינינו הרואות שאין לנו שום סדור לחיות בתוך החברה, זולת על פי 
החוק של "אחרי רבים להטות", המסדר לנו כל ריב וכל פגע שבתוך 
החברה, באופן שהחוק הזה הוא המכשיר היחידי הנותן זכות קיום 
לחברה. 
%break
ולפיכך נבחן משום זה, בין המצוות הטבעיות של ההשגחה, ואנו 
מוכרחים לקבלו עלינו ולשמרו בכל הזהירות בלי כל התחשבות 
בהבנתנו - והוא דומה לשאר המצוות שבתורה, שהמה כולם חוקי 
הטבע והשגחתו ית', אשר נתונים ובאים אלינו "מעילא לתתא". 
%break
וכבר ביארתי (מאמר מהות חכמת הקבלה ד"ה חוק שורש וענף) אשר 
כל המציאות הנראית בדרכי הטבע שבעולם הזה, אין זה אלא משום 
שנמשכים ונרשמים כן מחוקים והנהגות שבעולמות העליונים הרוחניים.
%S (בעל הסולם. "מאמר החירות")
%break
%H נקי וצדיק אל תהרוג
%break
%letter 9
9. "נקי וצדיק אל תהרוג". "צדיק" פירוש, שמצדיק את ה', שכל מה 
שהוא מרגיש, בין טוב בין רע, הכל הוא לוקח למעלה מהדעת. והוא 
בחינת ימין. "נקי" פירוש נקיות הדבר, המצב איך שהוא רואה. כי "אין 
לדיין, אלא מה שעיניו רואות". 
%break
ואם הוא לא מבין את הדבר או שלא יכול להשיג את הדבר, אין 
לטשטש הצורות כמו שהן נראות לעיניו. וזהו בחינת שמאל, והוא צריך 
לכלכל שניהם.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קל"ה, "נקי וצדיק אל תהרוג")
%break
%letter 10
10. השכל צריך להיות "נקי", וח"ו להטות משפט מחמת מרירותו, וגם 
הלב על מקומו צריך להיות "צדיק", ומצדיק את הבורא ית', עכ"פ שלא 
יצוייר. וכמו שאין שעור למעלת הבורא ית' ולכל יכולתו, כמו כן אין 
שעור לשפלות ילוד אשה (ולחולשתו), 
%break
אלא אם רק הבריאה הזו עם כל שפלותה מוכנת לקבל דבר אמת, בלי 
שום נגיעה בדבר, לצורך גופו הנגוף, אלא נמצאת תמיד בסוד הכתוב: 
"ונקי וצדיק אל תהרוג", כן הולכת ופוסעת על מדרגות הקדושה וטהרה.
%S (בעל הסולם. אגרת ט')
%break
%H מדבר שקר תרחק
%break
%letter 11
11. צריכים תמיד מדריך, שידע איך להדריך את האדם, בכדי שידע 
מה זה אמת ומה זה שקר, כי אין האדם מסוגל לברר בעצמו.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מאדם רע אסור לשמוע דבר טוב" 1987)
%break
%H וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע
%break
%letter 12
12. וזה ענין "נעשה ונשמע". כי "נעשה" לבד לא מספיק, אלא צריך 
גם לבחינת "נשמע", היינו שעל ידי ה"נעשה" יזכה לבחינת "נשמע", 
כי רק על בחינת "נשמע" היה תכלית הבריאה. 
%break
לכן מי שמסיר אוזנו משמוע תורה, אז תכלית דבר שאינו לצורך, לכן 
היא נמאסת, כי כל דבר שאין בו צורך הוא נמאס.
%S (הרב"ש. 287. מסיר אזנו משמוע תורה")
%break
%H הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ, וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי
%break
%letter 13
13. הנה אנוכי שולח מלאך. אמרה כנ"י, השכינה, יישָׁקני מנשיקות 
פיהו. יאהבני, היה צריך לכתוב, ולא יישקני. אלא נשיקות הן 
התדבקות רוח ברוח, שמשום זה נשיקה היא בפה, כי הפה הוא 
המוצָא והמקור של הרוח. 
%break
וע"כ הנשיקין הן בפה באהבה, ודבקים רוח ברוח, שאינם מתפרדים 
זה מזה.
%S ("זוהר לעם". "משפטים". מאמר "נשיקין", סעיף 551)