ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים נ-ת
%book ערבות בעשירייה
%break
%H ערבות בעשירייה - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%letter 1
1. וזהו דבר הערבות, אשר כל ישראל נעשו ערבים זה לזה. כי לא 
נתנה להם התורה, בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל, אם מסכים 
לקבל עליו את המצוה של אהבת זולתו, בשיעור הכתוב "ואהבת 
לרעך כמוך" בכל שיעורו.
%break
דהיינו, שכל אחד מישראל, יקבל על עצמו, לדאוג ולעבוד בעד כל 
אחד מחברי האומה, למלאות כל צרכיו, לא פחות ממה שהוטבע 
באדם, לדאוג בעד צרכיו עצמו.
%break
ואחר שכל האומה הסכימו פה אחד, ואמרו: "נעשה ונשמע", הרי שכל 
אחד מישראל, נעשה ערב, שלא יחסר דבר מה לשום חבר מחברי 
האומה, אשר אז נעשו ראויים לקבלת התורה ולא זולת.
%S (בעל הסולם. "הערבות", אות י"ז)
%break
%letter 2
2. בערבות הכללית הזאת, נפטר כל יחיד מהאומה, מכל דאגותיו 
לצרכי גופו עצמו, ויכול לקיים מצות "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו, 
וליתן כל מה שיש לו לכל המצטרך, היות שאינו מפחד עוד, בעד קיום גופו עצמו, 
%break
כי יודע ובטוח הוא, ששש מאות אלף אוהבים נאמנים נמצאים 
בסביבתו, עומדים הכן לדאוג בשבילו.
%S (בעל הסולם. "הערבות", אות י"ז)
%break
%letter 3
3. דווקא ע"י הערבות, שזהו בחינת שכולם נחשבין כאחד, ע"י זה 
דווקא עיקר קיום התורה. 
%break
כי עיקר האהבה ואחדות, הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה 
לחברו, ואין שום שינוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שעל ידי 
זה נכללין ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות.
%S ("ליקוטי הלכות". חשן משפט, הלכות עָרֵב)
%break
%letter 4
4. ערבים זה לזה, הן מצד הקיום, והן מצד השלילה. כי מצד הקיום, 
דהיינו אם מקיימים הערבות, עד שכל אחד דואג וממלא לכל מחסוריו 
של חבריו, הנה נמצאים משום זה, שיכולים לקיים התורה והמצות 
בשלימות, דהיינו לעשות נחת רוח ליוצרו. 
%break
והן מצד השלילה, דהיינו אם חלק מהאומה, אינם רוצים לקיים 
הערבות, אלא להיות שקועים באהבה עצמית, 
%break
הרי הם גורמים לשאר האומה, להשאר שקועים בזוהמתם ובשפלותם, 
מבלי למצוא שום מוצא, לצאת מעמידתם המזוהם.
%S (בעל הסולם. "הערבות", אות י"ז)
%break
%letter 5
5. הסביר התנא דבר הערבות, בדמיון לשנים, שהיו באים בספינה. 
והתחיל אחד קודר תחתיו, ולעשות נקב בהספינה. 
%break
אמר לו חבירו: "למה אתה קודר?" אמר לו: "מאי איכפת לך. הלא 
תחתי אני קודר ולא תחתיך"? אמר לו: "שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד 
בהספינה!".
%S (בעל הסולם. "הערבות", אות י"ח)
%break
%letter 6
6. יש בכל אחד חלק אחד מחבירו, וכשחוטא האחד פוגם את עצמו 
ופוגם חלק אשר לחבירו בו. נמצא מצד החלק ההוא חבירו ערב עליו. 
אם כן הם שְׁאֵר זה עם זה. 
%break
ולכך ראוי לאדם להיותו חפץ בטובתו של חבירו, ועינו טובה על טובת 
חבירו, וכבודו יהיה חביב עליו כשלו, שהרי הוא הוא ממש. ומטעם זה 
נצטוינו "ואהבת לרעך כמוך". 
%break
וראוי שירצה בכשרות חבירו ולא ידבר בגנותו כלל, כדרך שאין הקדוש 
ברוך הוא רוצה בגנותינו, ולא בצערינו. אף הוא לא ירצה בגנות חבירו 
ולא בצערו ולא בקלקולו. 
%break
וירע לו ממנו כאילו הוא ממש היה שרוי באותו צער ח"ו או באותה 
טובה.
%S (הרמ"ק. "הנהגות צדיקים", שלוש עשרה מדות)
%break
%letter 7
7. אם שש מאות אלף איש מסתלקים מכל עסקיהם לצרכי עצמם, ואין 
להם שום עסק בחייהם, רק לעמוד על המשמר תמיד, שלא יחסר שום 
צורך לחבריהם. ולא עוד, אלא שיעסקו בזה באהבה עצומה, בכל 
לבבם ונפשם, ככל גדרה של המצוה "ואהבת לרעך כמוך". 
%break
אז ברור בלי שום ספק, שאפס כל צורך מכל יחיד מחברי האומה, 
לדאוג מה בשביל קיומו עצמו. ונעשה משום זה, מופנה גמור משמירת 
קיומו עצמו, ויכול לקיים בנקל את המצוה של "ואהבת לרעך כמוך".
%S (בעל הסולם. "מתן תורה", אות ט"ז)
%break
%letter 8
8. טוב להם שיהיו נאחדים תמיד יחד בחבורה אחת, ואז אף אותם 
שהם פחותים במעלה מועילים לחבריהם להתקדש בקדושה יתירה 
ולהשיג יותר. שהעליון צריך לתחתון ממנו והתחתון צריך לעליון ממנו, 
כן אתם תהיו נאגדים תמיד באגודה אחת, ואז יתאחדו גם כן שורשכם. 
%break
וזהו והייתם לי סגולה, היינו שגם בעולם העליון תהיו סגולה, כשתהיו 
למטה באחדות אחד.
%S (דגל מחנה אפרים. פרשת יתרו)
%break
%letter 9
9. כתוב "ויחן העם, כאיש אחד בלב אחד", שפירוש, שלכולם היה 
מטרה אחת שהוא לתועלת הבורא. 
%break
ויש להבין, איך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד, הרי ידוע מה שאמרו 
חז"ל "כשם שאין פרצופיהם דומים זה לזה, כך אין דעותיהם דומות זו 
לזו", ואיך יכול להיות כאיש אחד בלב אחד.
%break
תשובה - אם אנו מדברים שכל אחד ואחד דואג לצורך עצמו, נמצא 
שאי אפשר להיות כאיש אחד, הלא אין הם דומות זו לזו. 
%break
מה שאם כן שכולם בטלו את רשות עצמם, וכולם דאגו רק לתועלת 
הבורא, אם כן אין כבר דעותיהם הפרטים, שכל הפרטים יתבטלו, 
ונכנסו כולם לרשות היחיד.
%S (הרב"ש. אגרת מ"ב)
%break
%letter 10
10. ענין כריתת ברית צריכים דווקא בעת שכל אחד ואחד יש לו 
טענות ותביעות על השני, ויכול אז להיות בחינת רוגז ופירוד. אז 
הברית שעשו מחייב אותם להחזיק את האהבה והאחדות שביניהם. 
%break
שזה כלל, שבכל עת שיעלה על מי שהוא רצון וחשק לפגוע בשני, אז 
יש להם עצה להזכיר את כריתת הברית שעשו ביניהם. וזהו מחייב 
אותם להחזיק את האהבה והשלום.
%S (הרב"ש. 738. "ברית מלח")
%break
%letter 11
11. אתה צריך לעמוד תמיד על המשמר, כל היום וכל הלילה, היינו 
בין בזמן שאתה מרגיש בחינת יום ובין שאתה מרגיש בחינת לילה. כי 
אנו אומרים לה' יתברך - כי לך יום אף לך לילה. 
%break
שגם הלילה, היינו חשכת הלילה, גם כן בא מצד ה' יתברך לטובת 
האדם, כמו שכתוב "יום ליום יביע אומר, ולילה ללילה יחוה דעת".
%break
היוצא מזה, עליך לעורר לב החברים עד שתהא השלהבת עולה 
מאליה, כמו שאמרו חז"ל על "בהעלותך את הנרות", ועל ידי זה תזכה 
לעורר את אהבת המקום ברוך הוא עלינו.
%S (הרב"ש. אגרת כ"ד)
%break
%letter 12
12. וזה סוד תפלה בציבור, שאסור ליחיד לצאת מהכלל, ולבקש על 
עצמו, אפילו לעשות נחת רוח ליוצרו, זולת על הכלל כולו. [...] כי 
היוצא מהכלל לבקש על נפשו בפרט, אינו בונה, אלא אדרבה, גורם 
חורבן לנפשו, 
%break
כמ''ש, "כל המתגאה", כי לא יצוייר לך יוצא מהכלל, בלא לבוש גאות, 
ואוי לו שגורם חורבן לנפשו. [...] וגם בזמן עבודה כשהאדם מתפלל 
ביחידות, על כורחו יוצא מהכלל ומחריב לנפשו.
%S (בעל הסולם. "לא עת האסף המקנה")
%break
%letter 13
13. האדם יש לו להתפלל תמיד בעד חבירו, שלעצמו אין יכול לפעול 
כל כך, שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. אבל על חבירו הוא 
נענה מהרה, וכל אחד יש לו להתפלל בעד חבירו, ונמצא זה פועל לזה 
חפצו וזה לזה, עד שכולם נענים. 
%break
[...] ערבים זה לזה פירוש עריבין, לשון מתיקות, מפני שממתיקין זה 
לזה בתפלתם שמתפללין, כל אחד בעד חבירו, ועל ידי זה הם נענים.
%S ("נועם אלימלך". ליקוטי שושנה)
%break
%letter 14
14. העצה היא, לבקש עבור הכלל כולו, היינו שכל מה שהוא מרגיש 
שחסר לו, ומבקש מילוי, אז אין לו לומר, שהוא יוצא מהכלל. זאת 
אומרת, שמגיע לו יותר דברים ממה שיש להכלל כולו. אלא "בתוך עמי 
אנכי יושבת". 
%break
היינו, אני מבקש עבור הכלל כולו, משום שאני רוצה להגיע לידי מצב, 
שאני לא אדאג שום דבר בשבילי, אלא בשביל שיהיה נחת רוח 
להבורא. אם כן מה חשוב לי, אם הקב"ה יש לו הנאה ממני, או 
שאותה הנאה היא יכולים לקבל מאחרים.
%break
זאת אומרת, הוא מבקש מה', שיתן לנו הבנה כזו, שהיא נקראת "כולו 
לשם שמים", שפירושו, שיהא בטוח בעצמו, שלא מרמה את עצמו, 
בזה שהוא רוצה להשפיע לה'. 
%break
שיכול להיות באמת הוא חושב הכל על אהבה עצמית שלו, היינו 
שהוא ירגיש את הטוב והעונג. אי לזאת, הוא מתפלל לה' עבור הכלל.
%S (הרב"ש. מאמר 15 "תפלת רבים" 1986)
%break
%letter 15
15. אם יש כמה אנשים בהכלל, שהם יכולים להגיע להמטרה, שהיא 
דביקות בה', ושיהיה מזה יותר נחת רוח לה', מכפי שהוא בעצמו זכה 
להתקרבות ה', הוא מוותר על עצמו, אלא הוא רוצה, שה' יעזור להם, 
משום שמזה תצמח נחת רוח למעלה יותר מכפי שיהיה מעבודתו. 
%break
ומשום זה הוא מתפלל עבור הכלל, היינו שה' יעזור להכלל כולו, ויתן 
לו הרגשה זו, היינו, שיהיה לו סיפוק מזה שהוא יכול להשפיע לה', 
שתהיה לו נחת רוח.
%break
והיות שבכל דבר צריך להיות אתערותא דלתתא, לכן הוא נותן את 
האתערותא דלתתא. והאתערותא דלעילא יקבלו אחרים, היינו למי 
שהקב"ה יודע, שיהיה מזה יותר תועלת לה'.
%S (הרב"ש. מאמר 15 "תפלת רבים" 1986)
%break
%letter 16
16. כלך יפה רעיתי. כל הנשמה תהלל יה. כדי להשתלם, צריך שיהיו 
מתחברות בה כל שאר הנשמות, ונעשות כולם אחת בה, ואז השכינה 
מאירה בתיקון גדול, ואז, "כלך יפה רעיתי" ואין נשאר שום מום, 
%break
כי בכח הערבות - אחד מתקן בעבור האחר, ונמצא הכל מתוקן.
%S (רמח"ל. דרושי כ"ד קישוטי כלה)