ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book הכול מושג בכוח התפילה
%break
%H הכול מושג בכוח התפילה 
%break
%letter 1
1. אין שום דבר קטן או גדול, מושג רק בכח התפלה, וכל ענין היגיעה 
והעבודה שאנו מחוייבים, אינם אלא לגלות את מיעוט כחותינו 
ושפלותנו, שאין אנו ראויים לכלום מכחנו עצמנו, כי אז אנו מוכשרים 
לשפוך תפלה שלמה לפני יתברך.
%break
ואין לטעון על זה, אם כן, אני מחליט מראש בלבי שאינני ראוי לכלום, 
וכל הטרחא והיגיעה למה לי? אמנם חוק הוא בטבע, שאין חכם כבעל 
הנסיון, ובטרם שאדם מנסה בפועל לעשות כל מה שבכוחו, אינו 
מוכשר בשום אופן לבוא לשפלות האמיתי, בשיעור האמיתי כאמור.
%break
ולכן אנו מחויבים להתיגעות בקדושה וטהרה, כמ"ש: "כל אשר תמצא 
ידך לעשות בכוחך עשה וכו'". והבן זה, כי עמוק ואמת הוא.
%break
לא גיליתי לך את האמת הזה, אלא כדי שלא תרפה ידיך ואל תתיאש 
ח"ו מן הרחמים. ואע"פ, שאינך רואה כלום, מפני שאפילו בשעה 
שנגמרה הסאה של יגיעה, הוא הזמן של תפלה. ועד שם האמן 
בחז"ל: "לא יגעתי ומצאתי אל תאמין". 
%break
וכשיגמר הסאה יהיה תפלתך בשלמות, והשי"ת יענה כידו הרחבה, 
וזה שהורינו ז"ל: "יגעתי ומצאתי תאמין". כי אינו ראוי לתפלה מקודם 
זה, והשי"ת שומע תפלה.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ז)
%break
%letter 2
2. אנו מבקשים שה' יתן לנו את הכח, שאנו נוכל לעשות את כל 
מעשינו בשבילך, היינו לתועלת ה'. אם לא, היינו אם אין אתה תעזור 
לנו, אז יהיו כל מעשינו רק לתועלת עצמנו. וזהו הפירוש, אם לא, 
כלומר, שאם אין תעזור לנו, תהיו כל מעשינו רק למעננו, לתועלת עצמינו, 
%break
כי אין לנו כח התגברות על הרצון לקבל שלנו. לכן תעזור לנו, שנוכל 
לעבוד בשבילך. לכן אתה מוכרח לעזור לנו. וזה נקרא, עשה למענך, 
היינו שתעשה עשיה זו, שתיתן לנו את הכח של רצון להשפיע. 
%break
אחרת, היינו, אם לא, אנחנו אבודים. זאת אומרת, שאנחנו נשאר 
ברצון לקבל לתועלת עצמנו.
%S (הרב"ש. מאמר 5 "מהו מעשים טובים של צדיקים הם התולדות, בעבודה" 1991)
%break
%letter 3
3. תפלה היא עבודה שבלב. שפירושו, היות שלבו של אדם הוא הרצון 
לקבל מצד שורשו, והוא צריך להפוך, שיהיה רק להשפיע ולא לקבל, 
נמצא, שיש לו עבודה גדולה להפוך אותו. 
%break
והיות שזהו נגד הטבע, לכן הוא צריך להתפלל לה', שיעזור לו לצאת 
מהטבע, ולכנס לבחינת למעלה מהטבע.
%S (הרב"ש. מאמר 24 "ג' זמנים בעבודה" 1985)
%break
%letter 4
4. העיקר הוא התפלה. היינו, שהאדם צריך להתפלל לה', שיעזור לו 
ללכת למעלה מהדעת. כלומר, שהעבודה צריכה להיות בשמחה, 
כאילו כבר זכה לדעת דקדושה. 
%break
ובאיזו שמחה היתה אז עבודתו, כמו כן הוא צריך לבקש מה', שיתן לו 
את הכח הזה, שיהיה בידו ללכת למעלה מדעתו של הגוף.
%break
כלומר, אף על פי שהגוף לא מסכים לעבודה זו בעל מנת להשפיע, רק 
הוא מבקש מה', שיהא בידו לעבוד בשמחה, כמו שמתאים למי 
שמשמש מלך גדול. ואין הוא מבקש מה', שיראה גדלות ה', ואז הוא 
יעבוד בשמחה. 
%break
אלא הוא רוצה, שה' יתן לו שמחה בעבודה דלמעלה מהדעת, שיהיה 
חשוב אצל האדם, כאילו כבר יש לו דעת.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "הנרות הללו קדש הם" 1991)
%break
%letter 5
5. צריך להתפלל לה', שה' יעזור לו, שיהיה ביכולתו ללכת בעבודה 
בעינים עצומות, ולא יהיה נצרך לשום דבר, אלא שיהיה בידו לעשות 
הכל לשם שמים, אף על פי שהגוף מתנגד לזה. כלומר, שאין לו לתת 
עצות להבורא, איך שיעזור לו. 
%break
אלא הוא צריך להכניע עצמו, ולהתבטל לה' בלי שום תנאים. אלא, 
היות שהוא לא יכול להתגבר על הגוף שלו, לכן הוא מבקש מה', שיתן 
עזרה לנצח את מלחמות היצר, היות שהוא מבין את שפלותו.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)
%break
%letter 6
6. אמרו חז"ל "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל 
ממנה". זאת אומרת על האדם מוטל לתת את האתערותא דלתתא 
[ההתעוררות מלמטה], היות שזהו בחינת תפלה. כי תפלה נקרא 
חסרון, ובלי חסרון אין מלוי. 
%break
לכן כשיש להאדם צורך לבחינת לשמה, אז בא המלוי מלמעלה, ואז 
בא מלמעלה עניית התפלה. היינו, שהוא מקבל מלוי על חסרונו.
%break
נמצא, זה שצריכים עבודת האדם בכדי לקבלת מה' את הלשמה, הוא 
רק בחינת חסרון וכלי. והמלוי, אף פעם האדם יכול להשיג מעצמו, 
אלא זהו מתנת אלקים.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ה', "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?")
%break
%letter 7
7. התפלה צריכה להיות תפלה שלמה. היינו, מעומק הלב, שפירושו, 
שהאדם יודע מאה אחוז, שאין מי בעולם שיכול לעזור לו, אלא ה' 
בעצמו. ואיך האדם יודע זאת, שאין מי שיעזור לו, אלא הקב"ה בכבודו 
ובעצמו. 
%break
הידיעה הזאת האדם יכול להשיג דוקא אם הוא השקיע כל הכוחות 
מה שיש ברשותו, ולא עזר לו. לכן מוטל על האדם לעשות כל 
המעשים שאפשר להיות בעולם, בכדי לזכות לבחינת לשם שמים. 
%break
אז הוא יכול לתת תפילה מעומק הלב. ואז הקב"ה שומע תפילתו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ה', "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?")
%break
%letter 8
8. מוטל על האדם כל יום להתפלל, שה' יאיר עיניו, ויכיר את גדלות 
וחשיבות ה', בכדי שיהיה לו חומרי דלק לתת יגיעה על הכוונה 
דלהשפיע. ויש בזה להבחין ב' בחינות:
%break
%letter א
א. שיהיה לו רצון להשפיע נחת רוח ליוצרו, שזו יהיו כל שאיפותיו.
%break
%letter ב
ב. שיעשה מעשים על הכוונה, שהמעשים יביאו לו רצון, שירצה 
לעשות מעשים בכדי שיהיה נחת רוח להבורא. כלומר שהוא צריך 
לעשות מעשים ויגיעות גדולות בכדי שישיג אור וכלי. אור נקרא, היינו 
שקבל מה' רצון שהוא משתוקק כל היום לעשות נחת רוח להבורא. 
%break
וכלי נקרא, רצון, כלומר שיהיה לו רצון שירצה להשפיע לה'. וב' אלה 
הוא צריך לקבל מהבורא. זאת אומרת, הן האור והן הכלי.
%S (הרב"ש. מאמר 18 "מהו, שהברכה אינה שורה בדבר שנמנה, בעבודה" 1989)
%break
%letter 9
9. צריכים ללמוד מלאכה זו בטרם שנכנסים להיכל המלך, דהיינו 
לאזור כוח ועוז, לעמוד כעמוד של ברזל, עדי נפיק [נוציא] רצון 
מהשי"ת, כמ"ש "אל דמי לכם", אף על גב שהשי"ת נראה ששותק 
ואינו עונה, אל יעלה על דעתכם משום זה, לידום גם כן ח"ו, 
%break
"אל דמי לכם", לא לזה כיוון השי"ת בדממה שלו, אלא להמציא לכם 
כח אחר כך, לעמוד בהיכל המלך, באותו שעה שלא יהיה לכם שום 
מום, ועל כן "אל תתני דמי לו".
%S (בעל הסולם. אגרת ל"ד)
%break
%letter 10
10. אנו מריצים בקשותינו למרומים, דפיקו בתר דפיקו [הכאה אחר 
הכאה], בלי עייפות, ובלי הרף, ואין אנו נרפים כלל וכלל, מזה שאינו 
עונה לנו. באמונתינו ששומע תפלה הנו ית', אלא שממתין לנו, לעת 
שיהיה לנו הכלים לקבל השפע הנאמן. 
%break
ואז נשיג מענה על כל תפלה ותפלה, בפעם אחת כי "יד ה' לא תקצר" 
ח"ו.
%S (בעל הסולם. אגרת ל"ד)
%break
%letter 11
11. "אין אור בלי כלי, אין מילוי בלי חסרון", משום זה צריך האדם 
להשיג מקודם חסרון. כלומר, שירגיש שחסר לו הכלי הזה, הנקרא 
"רצון להשפיע". 
%break
וענין הרגשה, שאי אפשר להרגיש שום חסרון, אם לא יודעים מה הוא 
מפסיד, ע"י זה שאין לו הכלי, הנקרא "רצון להשפיע". ומשום זה מוטל 
על האדם לעשות חשבון נפש, מה גורם לו, שאין לו הרצון להשפיע. 
ולפי ערך ההפסד, בשיעור זה הוא מרגיש צער ויסורים. 
%break
וכשיש לו החסרון אמיתי, כלומר שכבר יכול להתפלל לה' מעומק הלב, 
על מה שאין לו הכח שיוכל לעבוד לתועלת ה', אז כשיש לו הכלי, היינו 
חסרון אמיתי, זהו הזמן אמיתי שתפילתו מתקבלת. 
%break
ומקבל סיוע מלמעלה, כמו שאמרו חז"ל "הבא לטהר, מסייעין אותו".
%S (הרב"ש. מאמר 29 "מהו לפום צערא אגרא" 1987)
%break
%letter 12
12. העצה היחידה להשיג חסרון, שחסר לנו רצון להשפיע, היא רק 
ע"י תפלה, שהיא בחינת "אמצעי" בין האדם להחסרון. היינו שהוא 
מתפלל לה' שיתן לו דבר שלא חסר לו, שיחסר לו. 
%break
נמצא, הכלי שנקרא חסרון, הוא חסרון מבחינת הרגשה, היינו שלא 
מרגיש בחסרונו. והתפלה היא, שהקב"ה יתן לו את האור, שהוא 
המילוי של חסרונו. אם כן יוצא כאן שהמילוי הוא חסרון. 
%break
נמצא, שאין לו שום עצה אחרת, אלא להתפלל לה' שיתן לו חסרון. 
וזהו המקשר בין הכלי להאור.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "אישה כי תזריע" 1986)
%break
%letter 13
13. צריך לעשות כל המעשים של תורה ומצות, בכדי שיביאוהו לידי 
הכוונה בעמ"נ להשפיע. ואח"כ, כשכבר יש לו הבנה שלימה, כמה 
שנחוץ לו לעסוק בעמ"נ להשפיע, ומרגיש כאב ויסורים מזה שאין לו 
הכח הזה, 
%break
אז נקרא, שיש לו כבר על מה להתפלל תפלה על עבודה שבלב. כי 
הלב מרגיש את מה שחסר לו. אז על תפלה זו באה עניית התפלה. 
היינו, שנותנים לו מלמעלה את הכח הזה, שהוא כבר יכול לכוון בעמ"נ 
להשפיע. כי אז יש לו כבר אור וכלי. 
%break
אבל מה יכול האדם לעשות, שאחרי כל היגיעות שטרח ויגע, ומכל 
מקום עוד לא הרגיש חסרון, מזה שלא יכול להשפיע, לבחינת כאב 
ויסורים. 
%break
אז העצה, לבקש מה', שיתן לו את הכלי, המכונה "חסרון מזה שלא 
מרגיש", והוא בבחינת מחוסר הכרה, שאין לו שום כאב מזה שלא 
יכול להשפיע.
%S (הרב"ש. מאמר 37 "מי מעיד על האדם" 1985)
%break
%letter 14
14. עיקר המטרה צריכה להיות "לזכות לדביקות ה'". והיות הדעת 
מתנגד לזה, והוא צריך ללכת נגד הדעת, זוהי עבודה גדולה מאוד.
%break
היות שהוא מבקש, שה' יתן לו דבר, שכל האברים שבו מתנגדים לזה. 
נמצא, שכל תפלה ותפלה שהוא נותן לה', יש לו עבודה מיוחדת. לכן 
נקראת תפלה "עבודה שבלב". היינו, שהוא רוצה ללכת נגד השכל 
והמוח, שהם אומרים לו ממש להיפך.
%break
ומשום אין זה נקרא "עבודת המוח". כי עבודת המוח נקראת, שהאדם 
מתייגע עצמו, להבין איזה דבר עם השכל ודעת שלו. 
%break
מה שאין כן כאן אין הוא רוצה להבין עם הדעת, שצריכים לעבוד ה' 
בבחינת ידיעה, אלא הוא רוצה דוקא לעבוד את ה' באמונה למעלה 
מהדעת. ומשום זה נקראת תפלה "עבודה שבלב".
%S (הרב"ש. מאמר 25 "כובד ראש בעבודה מהו" 1987)
%break
%letter 15
15. האדם צריך להאמין, שזה שהרצון לקבל מפריע לו מהעבודה, זה 
באה לו מלמעלה. 
%break
כי מן השמים נותנים לו כח הגלוי של הרצון לקבל, מטעם שדוקא בזמן 
שהרצון לקבל מתעורר, יש מקום עבודה, שיהיה להאדם מגע הדוק 
עם הבורא, שיעזור לו להפוך את הרצון לקבל בעמ"נ להשפיע.
%break
והאדם צריך להאמין, כי מזה נמשך נחת רוח להבורא, מזה שהאדם 
מתפלל אליו, שיקרבהו בבחינת הדביקות, הנקראת "השתוות 
הצורה", שהיא בחינת ביטול הרצון לקבל, שיהיה בעמ"נ להשפיע. 
%break
ועל זה אומר הבורא: "נצחוני בני". היינו, אני נתתי לכם רצון לקבל, 
ואתם מבקשים ממני, שאני אתן לכם במקומו רצון להשפיע.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". י"ט, "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")
%break
%letter 16
16. בזמן שהוא רוצה לעשות הכל לשם שמים ולא לתועלת עצמו, 
הגוף מתנגד בכל כוחו, היות שהגוף טוען, למה אתה רוצה להמית 
אותי ואת כל רשותי שיש לי. 
%break
ואתה בא אלי שצריכים לעבוד רק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו, 
שהוא ממש ביטול הרצון לקבל מכל הענינים. 
%break
ואתה אומר לי, שחז"ל אמרו "אין התורה מתקיימת אלא במי שממית 
עצמו עליה", היינו להמית את כל הרשות של תועלת עצמו, ולדאוג אך 
לתועלת ה', ומטרם זה אין האדם יכול לזכות לבחינת תורה. 
%break
והאדם רואה שאין במציאות, שיהיה לו כח ללכת נגד הטבע. ואז אין 
להאדם שום עצה אלא לפנות לה', ולומר, שעתה הגעתי למצב, שאני 
רואה, שאם אין אתה עוזר לי אני אבוד, 
%break
ואין לו מציאות, שיהיה לי פעם כח, שיהיה בידי כח להתגבר על הרצון 
לקבל, שזה הטבע שלי, אלא רק ה' יכול לתת טבע שני.
%S (הרב"ש. מאמר 37 "מהו תורה ומהו חקת התורה, בעבודה" 1991)
%break
%letter 17
17. מוכרח האדם להחליט בעצמו שרוצה שה' יתן לו רצון להבטל 
אליו מכל וכל, היינו לא להשאיר תחת רשותו שום רצון אלא שכל 
הרצונות שבו יהיו רק לעשות כבוד שמים. 
%break
וכשהחליט בלבו על ביטול שלם, אז הוא מבקש לה' שיעזור לו שיוציא 
זה מכח אל הפועל - בבחינת כח. זאת אומרת הגם שבבחינת כח 
המחשבה והרצון הוא רואה שאין הגוף מסכים לזה שיהיה מבטל כל 
רצונותיו לה' ולא לטובת עצמו, 
%break
אז הוא צריך להתפלל לה' שיעזור לו שירצה להבטל אליו עם כל 
הרצונות ולא להשאיר לעצמו שום בחינת רצון. 
%break
וזה נקרא תפילה שלמה, היות שרצונו שה' יתן לו רצון שלם בלי שום 
פשרות לעצמו והוא מבקש שה' יעזור לו שיהיה תמיד עם צדקתו.
%S (הרב"ש. אגרת ס"ה)
%break
%letter 18
18. האדם צריך לדעת, בעת השתדלותו להשיג את בחינת לשמה, 
שיקבל על עצמו, שהוא רוצה לעבוד כולו להשפיע על תכלית 
השלמות. היינו כולו להשפיע, ולא לקבל כלום. ורק אז הוא מתחיל 
לראות, שאין האברים מסכימים לדעה זו.
%break
ומזה הוא יכול לבוא לדעת בבירור, שאין לו עצה אחרת, אלא שישפוך 
שיחו לה', שיעזור לו, שהגוף כן יסכים לשעבד עצמו לה' בלי שום 
תנאים. היות, שהוא רואה, שאין בידו לשכנע את גופו, שיבטל את 
עצמותו לגמרי. 
%break
נמצא, שדוקא בזמן שהוא רואה, שאין מה לקוות שגופו יסכים מצד 
עצמו לעבוד לתועלת ה', אז התפלה שלו יכולה להיות מעומק הלב. ואז נתקבל תפלתו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". מאמר ה'. "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?")
%break
%letter 19
19. שהאדם רוצה לעבוד בבחינת כולו להשפיע, וכל מחשבותיו עבור 
הנאה עצמית יהיו בביטול גמור. ואז, כשמרגיש, מה שהוא מדבר, אזי 
לבו יכול לפחד, שמא חס ושלום יתקבל תפילתו. היינו שלא יהיה לו 
שום רצון עבור עצמו. 
%break
ולגבי הנאת עצמו מצטייר מצב, בדומה שהוא עוזב את כל תענוגי 
עולם הזה ביחד עם כל הבריות, והחברים, ובני ביתו, וכל קניניו 
ורכושו. ופורש את עצמו ללכת למדבר, אשר אין שם שום, רק חיות 
רעות. ואף אחד לא ידע ממנו וממציאותו. 
%break
ונדמה בעיניו, כאילו אובד את עולמו בפעם אחת, ומרגיש שמאבד 
עולם מלא חדוות חיים, ומקבל על עצמו מיתה מעולם הזה, ומרגיש 
שהוא כעת מאבד עצמו לדעת, בזמן הרגשת הציור הזה. 
%break
ויש לפעמים, שהס"א עוזרת לו לצייר את מצבו עם כל הצבעים 
השחורים, אז הגוף בועט בתפילה זו. ונמצא, שאי אפשר שיתקבל 
תפילתו, מסיבת שהוא עצמו לא רוצה שתתקבל תפילתו.
%break
לכן צריך להיות הכנה להתפילה, שירגיל את עצמו לתפילה, כאלו 
שיהיו פיו וליבו שוים.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קכ"ב, "להבין מה שמבואר בשולחן ערוך")
%break
%letter 20
20. אמרו חז"ל "יצרו של אדם מתגבר עליו כל יום, ואלמלא אין 
הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו", רק שהאדם מחויב לחזק את עצמו בכל 
פעם מחדש, לבלי להיות נסוג אחור ממלחמה הזאת, ולבלי לייאש את 
עצמו בשום אופן, 
%break
כי ודאי במלחמה הזאת אין רואים עדיין בחוש מי המנצח, כי עדיין 
המלחמה ארוכה מאד והגלות מתגבר, ועל כל אחד עובר מה שעובר. 
%break
אעפ"כ, כל זמן שאוחזים עדין הכלי זין בידינו, ועיקר הכלי זין שלנו 
הוא תפילה, וכל זמן שאין אנו מייאשים עצמנו ממלחמה הזאת ח"ו, 
ואוחזים עדיין הכלי מלחמה, בוודאי אנחנו מנצחים, 
%break
כי כל זמן שהאדם מחזק את עצמו בתפלה וצעקה להשי"ת, הוא בכלל 
מנצח את המלחמה, כי זה עיקר הניצחון.
%S ("משיבת נפש". אות מ')
%break
%letter 21
21. חטאו של אדם הוא בזה, שלא בקש עזרה מה'. כי אם היה מבקש 
עזרה, בטח היה מקבל העזרה מה'. אלא אם האדם אומר, שבקש 
עזרה וה' לא נתן לו, על זה באה התשובה, שהאדם צריך להאמין, 
שהקב"ה הוא שומע תפלות. כמו שכתוב "כי אתה שומע תפלות כל פה". 
%break
ואם היה מאמין באמת, היתה תפלתו שלימה. וה' שומע תפלה 
שלימה, היינו שהאדם משתוקק בכל לבו, שה' יעזור לו. מה שאין כן 
אם תפלתו אינו שגורה בפיו, שהפירוש הוא, שאין לו האמונה 
אמיתית, 
%break
שה' יכול לעזור לו, ושה' שומע את כל מי שמבקש ממנו, ושלפניו קטן 
וגדול שוים, דהיינו שעונה לכולם. נמצא, שהתפלה אינה שלימה.
%S (הרב"ש. מאמר 4 "מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה" 1988)
%break
%letter 22
22. הגם שבא לידי ידיעה, שה' יכול לעזור לו, ומבין שהעצה אמיתית 
הוא רק תפלה, בא הגוף ונותן לו להבין, הלא אתה רואה כמה תפלות 
שכבר עשית, ולא קבלת מלמעלה שום תשובה, 
%break
אם כן למה לך להתפלל, שה' יעזור לך, הלא אתה רואה, שאין אתה 
מקבל שום עזרה מלמעלה, אם כן, אין ביכולתו להתפלל אז, על זה 
צריכים עוד הפעם להתגברות, היינו להתגברות עם האמונה, ולהאמין 
שה', כן הוא שומע תפלת כל פה, 
%break
ולא חשוב אם האדם הוא מוכשר, ושיש לו מידות טובות, או להיפך, 
אלא הוא צריך להתגבר ולהאמין למעלה מהדעת, אף על פי שהדעת 
שלו מחייב, לאחר שהוא התפלל הרבה פעמים, ועדיין לא קבל 
מלמעלה שום דבר, אם כן איך הוא יכול ללכת עוד הפעם להתפלל. 
%break
גם על זה צריכים התגברות, היינו לתת יגיעה למעלה מהדעת, 
ולהתפלל שה' יעזור, שיוכל להתגבר על הדעת שלו, וכן להתפלל.
%S (הרב"ש. מאמר 23 "מהו, אם בלעו את המרור לא יצא, בעבודה" 1989)
%break
%letter 23
23. מטרם שהאדם יודע, שאין הוא מסוגל להשיג בעצמו את הכלים 
דהשפעה, אין הוא מבקש מה', שיתן לו. נמצא, שאין לו רצון אמיתי, 
שה' יענה לו על תפלתו.
%break
ומשום זה צריך האדם לעבוד בעצמו, בכדי להשיג את הכלים 
דהשפעה. ואחרי ריבוי עבודה, שהשקיע בזה, ועוד לא השיג אותם, 
אז מתחילה התפלה אמיתית מעומק הלב. ואז הוא יכול לקבל עזרה 
מלמעלה, כמו שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו".
%break
אבל היות שהתפלה הזו היא נגד הטבע, מטעם שהאדם נברא של 
רצון לקבל, שהוא בחינת אהבה עצמית, ואיך הוא יכול להתפלל לה', 
שיתן לו כח השפעה, וכל האברים הם נגד הרצון הזה. 
%break
לכן נקרא עבודה זו "תפלה", היינו שצריך לתת יגיעה גדולה, שיוכל 
להתפלל לה', שיתן לו כח השפעה, ויבטל אצל האדם כח הקבלה.
%S (הרב"ש. מאמר 10 "ענין תפילה" 1986)
%break
%letter 24
24. צריכים, לתת לב לזה, ולהאמין בכל המצבים הכי גרועים שאפשר 
להיות, ולא לברוח מהמערכה, אלא תמיד לבטוח בה', שהוא יכול 
לעזור ולתת לאדם, בין שהוא צריך עזרה קטנה ובין שהוא צריך עזרה 
גדולה. 
%break
ואליבא דאמת, מי שמבין שהוא צריך שהבורא יתן לו עזרה גדולה, 
משום שהוא יותר גרוע משאר אנשים, הוא יותר מסוגל שתתקבל 
תפלתו, כמו שכתוב "קרוב ה' לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע".
%S (הרב"ש. מאמר 19 "בא אל פרעה - א'" 1985)
%break
%letter 25
25. רק אלה אנשים שאומרים שהם רוצים לברוח מהעבודה, אבל אין 
להם לאן ללכת, היות שמשום דבר אין הם יכולים לקבל סיפוק, אלו 
אנשים לא זזים מעבודה. והגם שיש להם עליות וירידות, אבל הם לא 
מתייאשים. 
%break
וזהו כמו שכתוב "ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שועתם 
אל האלקים מן העבודה". כלומר, שהיו צועקים מן העבודה, בזה שלא 
מתקדמים בעבודת ה', שיוכלו לעבוד בעל מנת להשפיע נחת רוח 
ליוצרו. 
%break
ואז הם זכו ליציאת מצרים, הנקראת בבחינת עבודה "יציאה משליטת 
הרצון לקבל ולהכנס בעבודה של להשפיע".
%S (הרב"ש. מאמר 34 "מהו, אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, בעבודה" 1991)
%break
%letter 26
26. צריך לתת תפלה, שיאמין, שה' כן שומע תפלה, וכל מה שהאדם 
מרגיש במצבים האלו, הוא לטובתו. וזה יכול להיות רק למעלה 
מהדעת. כלומר, הגם שהשכל אומר לו, שמכל החשבונות, אתה 
רואה, שאין שום דבר יכול לעזור לך, 
%break
גם זה הוא צריך להאמין למעלה מהדעת, שה' כן יכול להוציא אותו 
מהרצון לקבל לעצמו, ותמורת זה הוא יקבל את הרצון להשפיע.
%S (הרב"ש. מאמר 38 "מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה" 1990)
%break
%letter 27
27. יש ג' תנאים בתפילה: א. להאמין שהוא יכול להושיע לו, אף על 
פי שיש לו תנאים הכי הגרועים מכל בני דורו, מכל מקום "היד ה' 
תקצר מלהושיע לו", שאם לא כן, הרי חס ושלום אין בעל הבית יכול להציל את כליו.
%break
%letter ב
ב. שכבר אין לו שום עצה, שמאי שהיה אפשר בכוחו לעשות כבר 
עשה, ולא העלתה רפואה למכתו.
%break
%letter ג
ג. שאם לא יעזור לו, טוב לו מותו מחייו, שענין תפילה הוא אבודה 
שבלב. שעד כמה שהוא בבחינת אבוד כך גודל התפילה, שבטח שאין 
דומה למי שחסר לו מותרות, או למי שיצא פסק דינו למות וחסר רק 
הוצאה לפועל, 
%break
והוא כבר כבול בכבלי ברזל והוא עומד ומתחנן לבקש על נפשו. 
שבטח לא ינום ולא ישן ולא מסיח דעת אף רגע מלהתפלל על נפשו.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ר"ט. "ג' תנאים בתפילה")
%break
%letter 28
28. אי אפשר שיהיה תפילה אמיתית, אם לא יודע מקודם, שבלי 
תפילה אי אפשר להשיגה. לכן ע"י המעשים והסגולות, שהוא עושה 
בכדי לזכות לשמה, מתרקם אצלו כלים מתוקנים, שירצו לקבל את ה"לשמה".
%break
ואז, לאחר כל המעשים והסגולות, אז הוא יכול לתת תפילה אמיתית. 
משום שראה, שכל המעשים שלו לא הועילו לו כלום. ורק אז הוא יכול 
לתת תפילה אמיתית מעומקא דליבא. 
%break
ואז הקב"ה שומע תפילה, ונותן לו המתנה של לשמה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". כ'. "ענין לשמה")
%break
%letter 29
29. בזמן שהאדם כבר עומד סמוך למקום, שיקבל את העזרה 
מלמעלה, היינו ש"סמוך" נקרא, שהכלי, היינו הצורך להרצון להשפיע, 
הוא ממנו ולהלאה, שאז הוא רואה, שרק הבורא יכול להציל אותו. 
%break
וכמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, שזוהי הנקודה החשובה ביותר בעבודת 
האדם, שיש לו אז מגע הדוק עם הבורא, היות שהוא רואה, מאה 
אחוז שלא יועיל לו שום דבר, רק הבורא בעצמו יכול לעזור.
%S (הרב"ש. מאמר 38 "מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה" 1990)
%break
%letter 30
30. אין מצב יותר מאושר בעולמו של האדם, אלא בשעה שמוצא 
עצמו כמיואש מכחותיו עצמו, כלומר, כי כבר יגע ועשה כל מה 
שמצוייר בכוחו לעשות ותרופה אין. כי אז ראוי לתפלה שלמה לעזרתו ית'. 
%break
שהרי יודע בבטחה שעבודתו עצמו לא תביא לו התועלת, וכל עוד 
שמרגיש איזה כוח עבודה מצדו עצמו, אין תפלתו שלמה. כי היצר 
הרע מקדים עצמו, ואומר לו, שמחוייב קודם לעשות מה שבכוחו, 
ואחר כך יהיה רצוי להשי"ת.
%break
ועל ז"א: "רם ה' ושפל יראה" וכו'. כי אחר שהאדם מתייגע בכל מיני 
עבודות ומתאכזב הוא בא לשפלות אמיתית. 
%break
שיודע שהוא השפל שבאנשים, כי אין לו שום דבר המועיל בבנין גופו, 
ואז תפלתו שלמה, ונענה מידו הרחבה.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ז)
%break
%letter 31
31. כתוב: "ויאנחו בני ישראל מן העבודה וכו' ותעל שועתם". כי כלל 
ישראל באו בזמן ההוא למצב מיואש ר"ל "מן העבודה". כמו השואב 
בכלי מנוקב, שהולך ושואב כל היום, ואין לו טפת מים לרוות צמאונו, 
%break
כן בני ישראל במצרים, כל כמה שבנו היה נבלע הבנין במקומו 
בקרקע, כמ"ש חז"ל.
%break
כמו כן מי שלא זכה לאהבתו ית', כל מה שפעל בעבודתו בטהרת 
הנפש ביום האתמול, נמצא כמו נשרף כליל ביום מחר. וכל יום וכל 
רגע, צריך להתחיל מחדש, כמו שלא פעל כלום מימיו. ואז "ויאנחו בני 
ישראל מן העבודה". 
%break
כי ראו בעליל, שאינם מוכשרים לעולם, שיצמח מה מעבודתם עצמם. 
ועל כן היתה אנחתם ותפלתם בשלמות כראוי, ועל כן "ותעל שועתם". 
כי השי"ת שומע תפלה, ורק לתפלה שלמה הוא מחכה.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ז)
%break
%letter 32
32. כשהאדם מתפלל לה', ואומר "אתה מוכרח לעזור לי, כי אני יותר 
גרוע מכולם, מסיבת שאני מרגיש, שהרצון לקבל שולט בלבי, ובגלל 
זה אין שום דבר שבקדושה יכול לכנס בתוך לבי, 
%break
ואיני רוצה שום מותרות, אלא פשוט שאני אוכל לעשות משהו לשם 
שמים, ואין לי שום אפשרות לזה, לכן רק אתה יכול להושיע לי".
%break
ובזה יש לפרש מה שכתוב "קרוב ה' לנשברי לב". פירוש, אלו אנשים, 
שמבקשים מה', שיעזור להם, שהלב שלהם לא יהיה שבור, אלא 
שיהיה שלם. וזה אפשר להיות רק אם האדם זכה לרצון להשפיע. לכן 
הוא מבקש מה', שיתן לו את הרצון להשפיע. 
%break
כי הוא רואה, שלא חסר לו שום דבר בעולם, אלא שתהיה בידו יכולת 
לעשות מעשים לשם שמים. נמצא, שהוא מבקש רק קרבת ה'. 
%break
ויש כלל "מידה כנגד מידה". לכן ה' מקרב אותו. וזה שכתוב "קרוב ה' 
לנשברי לב".
%S (הרב"ש. מאמר 2 "מהו, שובה ישראל עד ה' אלקיך, בעבודה" 1991)
%break
%letter 33
33. צריכים לומר, שתמיד הקב"ה שומע ועונה לו, כפי מה שיהיה טוב 
לאדם. ואת זה הוא נותן לו, היינו אלו המצבים מה שהאדם מרגיש, 
צריכים להאמין שהקב"ה רוצה שהאדם ירגיש כך, משום שזה הוא 
לטובתו של האדם.
%break
ונמצא, שעיקר הבטחון, שהאדם צריך לבטוח בה', הוא שבטח הקב"ה 
שומע תפלתו, ועונה לו על תפלתו, אלא לא לפי מה שהאדם מבין, 
אלא מה שהקב"ה מבין, שכדאי לתת לו. 
%break
נמצא לפי זה, שעיקר הבטחון הוא לבטוח בה', שה' עוזר לכולם, כמו 
שכתוב "ורחמיו על כל מעשיו". אבל אין הבטחון צריך להיות שהקב"ה 
יעזור לו כפי שכלו של האדם, אלא לפי ראות עיני ה'.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "ענין בטחון" 1986)
%break
%letter 34
34. כתוב: "דרשו ה' בהימצאו", כלומר, בשעה שה' ממציא את עצמו 
אליכם לדרישה, אז בהכרח שתדרשו אותו ג"כ, שדרך האיש להקדים, 
כלומר, שה' מקדים את עצמו לתת לכם לב לדרוש אותו.
%break
וכשתדע את זה בטח תתחזק מצדך כמה שתוכל לדרוש ביתר שאת 
וביתר תעצומות. כי המלך קורא אותך.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ב)
%break
%letter 35
35. כתוב "קראהו בהיותו קרוב", כלומר, בשעה שתקראו אל ה' 
שיקרב אתכם אליו ית', תדעו, שכבר קרוב הוא אליכם, דאי לאו הכי 
[שאם לא כך], ודאי שלא הייתם קוראים לו, וזה ג"כ שיעור הכתוב 
"טרם יקראו ואני אענה", 
%break
דהיינו כנ"ל, כי אם אתם קוראים אליו ית', הלא כבר פנה אליכם, ליתן 
לכם ההתעוררות לקרוא אותו.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ב)
%break
%letter 36
36. שיעור השמיעה של הקב"ה, תלוי ממש בשיעור הגעגועים 
המתגלים בדיבורי התפילה; ובהרגיש האדם געגועים יתרים, ידע 
בשעת מעשה, שהשי"ת שומע אליו ביותר. ומובן מעצמו, שביודע את 
זה, נמצא מתחזק ביותר בשפיכת לבו, כי אין לך זכות גדולה מזו. 
%break
אשר מלכו של עולם מטה אוזן קשבת אליו; ודומה בערך, למה שאמרו 
חז"ל: "הקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים", כי בתאותו של השי"ת 
להאדם שיתקרב אצלו, נתעורר כח וגעגועים גדולים בהאדם לתאוב 
להשי"ת, כי "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם". 
%break
ונמצא ממש שדיבורי התפילה ושמיעת התפילה, עולים ובאים בקנה 
אחד, עד שיתקבצו לשיעור השלם וקונה הכל.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ב)