ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-ז
%book העלאת מ"ן
%break
%H העלאת מ"ן 
%break
%letter 1
1. הנבראים, לאחר חטא אדם הראשון, נבחנים לכלים שבורים 
ומתים, היינו הכלים שלהם הם רק בקבלה עצמית, שנפרדו מהחיי 
החיים. רק יש בהם ניצוץ, שהוא מהרשימות דאור חוזר, שנשאר וירד 
להחיות הכלים, שיוכלו על ידו לקום לתחית המתים.
%break
והניצוץ הזה הוא ניצוץ דקדושה, שהוא שיריים מהאור חוזר. וצריכים 
להעלות אותו, היינו לקבל אותו בעל מנת להשפיע, שזהו נקרא 
"העלאה", היינו עלית מ"ן. 
%break
שעל ידי זה נעשה בחינת מסך ועביות, שיוצא על זה מילוי, שהאור 
חוזר ממלא את הכלים בשיעור שילביש את האורות (אור ישר).
%S (הרב"ש. 179. "עיבור - א'")
%break
%letter 2
2. יש לפרש, מה שאומר האר"י הקדוש, ש"אין שום מדרגה עולה, 
אלא על ידי עליית מיין נוקבין", שענין נוקבין פירושו חסרון. 
%break
"שמים פירושו בחינת בינה, שקיבלה לתוכה בחינת מלכות, שמלכות 
נקראת "חסרון", מלשון "נקב". לכן העליון מוכרח לתת להתחתון מה 
שחסר לו.
%break
והיות ש"אין כל חידוש אור בעולם, אלא מאין סוף ב"ה", לכן העליון 
עולה בדרגה, בכדי לקבל שפע בשביל התחתון. ובדרך עבודה יש 
לפרש, שענין עליון ותחתון, נקרא מצב הא' עליון ומצב הב' נקרא 
תחתון. 
%break
זאת אומרת, אם במצב שבו נמצא האדם, אינו מרגיש שום חסרון, ויש 
לו סיפוק, מובן מאליו, שאין לו צורך להתקדם בעבודה. כי לא רואה 
שום חסרון, שהחסרון הזה יתן לו דחיפה ללכת קדימה.
%break
לכן אם האדם מוצלח, הוא מוציא חסרון במצב שבו הוא נמצא.
%S (הרב"ש. מאמר 27 "מהו, שכל עשב - יש ממונה למעלה המכה אותו ואומר גדל, בעבודה" 1990)
%break
%letter 3
3. זה כלל "כל מצב ומצב נקרא עליון ותחתון". נמצא, שבו בזמן 
שמצא חסרון במצב שבו הוא נמצא, לכן במצב הב', הנקרא "מצב של 
חסרון", והחסרון הזה נקרא עתה "תחתון", גורם שיעזוב את המצב 
הקודם, וישתדל לתקן את החסרון מה שהוא מרגיש עתה.
%break
זה נקרא בעבודה, שהמיין נוקבין של התחתון גורמים התעלות בדרגה 
להעליון. היינו להמצב הקודם. וזהו שאמר האר"י הקדוש, שהתחתון 
על ידי המ"ן שלו, גורם עליה להעליון. 
%break
נמצא כנ"ל, שרק החסרונות, הנקרא "יסורים", גורמים את העליות, 
שעל ידם מתעלים תמיד ללכת קדימה.
%S (הרב"ש. מאמר 27 "מהו, שכל עשב - יש ממונה למעלה המכה אותו ואומר גדל, בעבודה" 1990)
%break
%letter 4
4. העצה היחידה להשיג חסרון, שחסר לנו רצון להשפיע, היא רק ע"י 
תפלה, שהיא בחינת "אמצעי" בין האדם להחסרון. היינו שהוא 
מתפלל לה' שיתן לו דבר שלא חסר לו, שיחסר לו. נמצא, הכלי 
שנקרא חסרון, הוא חסרון מבחינת הרגשה, 
%break
היינו שלא מרגיש בחסרונו. והתפלה היא, שהקב"ה יתן לו את האור, 
שהוא המילוי של חסרונו. אם כן יוצא כאן שהמילוי הוא חסרון. נמצא, 
שאין לו שום עצה אחרת, אלא להתפלל לה' שיתן לו חסרון. וזהו 
המקשר בין הכלי להאור.
%break
וזהו כמו שאמר אאמו"ר זצ"ל בשם אדמו"ר מפורסוב זצ"ל, על 
המאמר שאמר רבי שמעון, "ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש 
חסרון כיס", 
%break
שפירושו של "כיס" הוא כלי, שמכניסים שם כסף, ש"כיס" נקרא 
חסרון, ו"כסף" נקרא מילוי החסרון.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "אישה כי תזריע" 1986)
%break
%letter 5
5. אם אין אתערותא דלתתא, לא בא על זה עזרה מלמעלה. וזה 
נקרא עבודת האדם, היינו מה שיש לאדם לעשות, כי עניית התפילה 
שייך, אם יש איזה תפילה מלמטה, שזהו נקרא עליית מ"ן, 
%break
היינו שהאדם מעלה את החסרון, מה שחסר לו, ומבקש מה', שימלא 
לו את חסרונו.
%break
לכן, אם יש לו חסרון, בזה שלא יכול לעבוד בשלא על מנת לקבל 
פרס, אז הקדוש ברוך הוא נותן לו את המיין דוכרין, שהוא מלוי 
החסרון, שהקדוש ברוך הוא נותן לו את הכוח הזה. 
%break
אבל אם אין האדם מבקש את זה, זאת אומרת מה שלא יכול לעסוק 
שלא על מנת לקבל פרס, ממילא לא שייך לומר מלוי חסרון.
%break
ובכדי שהאדם ירגיש שזה נקרא חסרון, על זה מוכרח להיות חינוך 
מיוחד, אחרת לא מרגישים שזה נקרא חסרון. 
%break
ורק חסרון של מיעוט אור האדם מרגיש, היינו שאין לו התענוג בתורה 
ובתפילה, כמו שהוא מבין שצריך להיות.
%S (הרב"ש. 579. "והסירותי את לב האבן")
%break
%letter 6
6. שאלה: עליית מ"ן נקרא עליית חסרון למעלה. ומדוע כותב שעליית 
מ"ן נקרא מצוות ומעשים טובים.
%break
מ"ן נקרא חסרון. אבל מה חסר להתחתון שעל ידי זה יגרום תוספת 
שפע בעולמות. 
%break
בזמן שהאדם עוסק בתורה ומצוות, התורה ומצוות עושים מקודם 
"מ"ן" באדם, כלומר שהאדם מקבל חסרון, ורואה שחסר לו תורה 
ויראת שמים, מסיבת ההסתר וההעלם שישנו בהעולם מסיבת 
הצמצום.
%break
נמצא, שהאדם מקבל אז חסרון, והחסרון הזה הוא מעלה למעלה, 
שימלאו אותו. נמצא לפי זה שעל ידי תורה ומצוות האדם מקבל מ"ן. 
והמ"ן הזה הוא מעלה למעלה וגורם גילוי בכל העולמות.
%S (הרב"ש. 201. "עליית מ"ן - א'")
%break
%letter 7
7. האדם, בזמן שרוצה לשפר מעשיו, הוא גורם זווג למעלה, שע"י זה 
נמשך שפע למטה. וזה נקרא העלאת מ"ן. דהיינו, שגורמים חסרון 
למעלה. ויש להבין, איך שייך לומר, שהתחתונים גורמים חסרון 
למעלה. אבל צריכים לדעת, מה הפירוש חסרון. 
%break
ידוע שכלי נקרא חסרון, דהיינו, שאם יש חסרון, יש מקום לתת שמה 
מילוי למלאות את החסרון.
%break
והיות מצד המאציל אין שום עיכוב מלהשפיע, אלא רצונו הוא להטיב, 
וכל מה שאנו רואים, שיש הסתרת האור, הוא מטעם, שאין 
להתחתונים כלים לקבלת השפע, 
%break
לכן כשהתחתון מתעורר לטהר את עצמו, וחסר לו כוחות, ומבקש לה', 
שיעזור לו, אז החסרון הזה עולה למעלה, ויש עכשיו להעליון כלי 
להשפיע לו שפע. וזה נקרא העלאת מ"ן.
%S (הרב"ש. מאמר 7 "חשיבותה של תפלת רבים" 1986)
%break
%letter 8
8. הנה ידוע, בכדי להמשיך שפע מלמעלה, צריכים להקדים 
אתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה]. יש לשאול: בשביל מה 
צריכים אתערותא דלתתא? 
%break
ומשום זה אנו מתפללים "יהי רצון למעלה", זאת אומרת, שאנחנו 
צריכים לעורר, שיהיה רצון למעלה, בכדי להשפיע למטה. שעוד לא 
מספיק בזה, שיש לנו רצון, אלא שצריך להיות רצון טוב גם מצד 
המשפיע.
%break
ואף על גב שיש למעלה רצון כללי להטיב לנבראיו, מכל מקום הוא 
מחכה לרצון שלנו, שיעורר את הרצון שלו. היינו, שאם אין ביכולתנו 
לעורר את הרצון שלו, זהו סימן, שהרצון מצד המקבל אינו עדיין 
בשלימות. 
%break
לכן, דוקא על ידי זה שאנו מתפללים "יהי רצון למעלה", מתרקם הרצון 
שלנו, שיהיה רצון אמיתי, שיהיה כלי ראוי ומוכשר לקבלת השפע. 
%break
וזה ענין "כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני". היינו, שהשם ית' אומר 
"רוצה אני במעשי תחתונים".
%S (בעל הסולם. שמעתי נ"ז. "יקריב אותו לרצונו")
%break
%letter 9
9. ענין מ"ן הוא בחינת רצון לקבל. וזהו מתבטא על ידי תפילה. 
שתפילה, הנקרא בחינת העלאת מ"ן, ועניית התפילה נקרא בחינת 
מ"ד, אור ישר, שפע עליונה, השפעה. 
%break
והתפילה הזו, הנקרא מ"ן, צריכה לתנאים, היינו שיהיה בהתפילה 
התיקון של מסך, היינו שיהיה כוונתו לה', הנקרא לשמה.
%break
והכוחות לעשות לשמה מוכרחין לקבל מהעליון, כי אין בכוחו של 
התחתון להתחיל בעבודה, אלא מבחינת שלא לשמה, הנקרא רצון 
לקבל, כי רק השלא לשמה נותן את כוח המנענע הראשון של 
התחתון, 
%break
כי בזמן שאין האדם מוציא טעם מספיק מהנאות גשמיות, אזי הוא 
מתחיל לחפש אחרי תענוגים רוחניים. נמצא ששורש עבודתו של 
התחתון הוא הרצון לקבל. 
%break
והתפילה, הנקרא מ"ן, עולה למעלה, אזי העליון מתקן את המ"ן הזו, 
ונותן עליה כוח המסך, שהוא רצון לעכב את השפע, מטרם שהתחתון 
יודע בעצמו, שכוונתו הוא להשפיע.
%S (הרב"ש. 587. "עליון מברר לצורך התחתון")
%break
%letter 10
10. מה הם מ"ן? שבהשתוקקות שלמטה, עולים מים תחתונים, מ"ן, 
לקבל מים עליונים, מ"ד, מהמדרגה שעליהם. כי מים תחתונים, מ"ן, 
אינם נובעים, זולת ע"י התעוררות ההשתוקקות של התחתונה. 
%break
ואז ההשתוקקות של התחתונה והעליונה מתדבקות, ונובעים מים 
תחתונים נגד מים עליונים היורדים, ונגמר הזיווג, והעולמות 
מתברכים, וכל הנרות דולקים, והעליונים ותחתונים נמצאים בברכות.
%S ("זוהר לעם". "ויחי", מאמר "דן ידין עמו", סעיף 717)
%break
%letter 11
11. כיוון שאין מדרגה יכולה לקבל משהו ממדרגה גבוהה ממנה יותר 
ממדרגה אחת, ומקבלת רק מהמדרגה העליונה הסמוכה לה, נמצא 
שכל מדרגה עליונה המשפיעה, הוא זכר, וכל תחתונה המקבלת 
ממנה, היא נקבה.
%break
וע"י ההשתוקקות, שכל תחתונה משתוקקת לקבל שפע מעליונה 
ממנה, היא מעלה אליה מ"ן, באופן, שכל תחתונה מעלה מ"ן לעליונה 
ממנה, הסמוכה לה, עד שמגיע לא"ס. ואז א"ס מוריד שפע, מ"ד. 
%break
וכל מדרגה עליונה משפיעה השפע שקיבלה, למדרגה תחתונה 
הסמוכה לה, שכן משתלשלת המ"ד ממדרגה למדרגה, עד התחתונים 
שבעולם העשיה.
%S ("זוהר לעם". "ויחי", מאמר "דן ידין עמו", סעיף 717)
%break
%letter 12
12. עיקר עליית הנפש ושלמותה, הוא כשנכללים כל הנפשות ונעשים 
אחד, כי אז עולים אל הקדושה, כי הקדושה הוא אחד. 
%break
וע"כ התפילה, שהוא בחינת הנפש, עיקרה תלוי כשמתאחדים 
הנפשות, שאי אפשר לדבר דיבורי התפילה, כי אם ע"י השלום, 
שנתחבר עם כל נפשות ישראל. וע"כ עיקר התפילה בציבור ולא 
ביחיד, שלא יהיה כל אחד חלוק בפני עצמו, שזה היפך הקדושה. 
%break
רק צריכים לחבר יחד העדה הקדושה, ונעשים בחינת אחד. וזה 
תפילה בציבור ובבית הכנסת דווקא, ששם מתכנסים ומתאחדים 
הנפשות, וזה הוא שלמות התפילה.
%S ("ליקוטי הלכות". הלכות בית הכנסת)
%break
%letter 13
13. אם יש כמה אנשים בהכלל, שהם יכולים להגיע להמטרה, שהיא 
דביקות בה', ושיהיה מזה יותר נחת רוח לה', מכפי שהוא בעצמו זכה 
להתקרבות ה', הוא מוותר על עצמו, אלא הוא רוצה, שה' יעזור להם, 
משום שמזה תצמח נחת רוח למעלה יותר מכפי שיהיה מעבודתו. 
%break
ומשום זה הוא מתפלל עבור הכלל, היינו שה' יעזור להכלל כולו, ויתן 
לו הרגשה זו, היינו, שיהיה לו סיפוק מזה שהוא יכול להשפיע לה', 
שתהיה לו נחת רוח.
%break
והיות שבכל דבר צריך להיות אתערותא דלתתא, לכן הוא נותן את 
האתערותא דלתתא. והאתערותא דלעילא יקבלו אחרים, היינו למי 
שהקב"ה יודע, שיהיה מזה יותר תועלת לה'.
%S (הרב"ש. מאמר 15 "תפלת רבים" 1986)
%break
%letter 14
14. "עוד הם מדברים ואני אשמע", כלומר, ששיעור השמיעה של 
הקב"ה, תלוי ממש בשיעור הגעגועים המתגלים בדיבורי התפילה; 
ובהרגיש האדם געגועים יתרים, ידע בשעת מעשה, שהשי"ת שומע 
אליו ביותר. 
%break
ומובן מעצמו, שביודע את זה, נמצא מתחזק ביותר בשפיכת לבו, כי 
אין לך זכות גדולה מזו. אשר מלכו של עולם מטה אוזן קשבת אליו; 
ודומה בערך, למה שאמרו חז"ל: "הקב"ה מתאוה לתפלתן של 
צדיקים", 
%break
כי בתאותו של השי"ת להאדם שיתקרב אצלו, נתעורר כח וגעגועים 
גדולים בהאדם לתאוב להשי"ת, כי "כמים הפנים לפנים כן לב האדם 
לאדם". 
%break
ונמצא ממש שדיבורי התפילה ושמיעת התפילה, עולים ובאים בקנה 
אחד, עד שיתקבצו לשיעור השלם וקונה הכל וכו' וז"ע "רוח אמשיך 
ואייתי רוח" וכו'. 
%break
ושים לבך בדברים האלו שהם יסודות הראשונים בדרכי השי"ת.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ב)