ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים
%book פסח 08.02.21
%break
%H פסח - קטעים נבחרים מהמקורות
%break
%H הירידה למצרים
%H שאלת אברהם - במה אדע כי אירשנה
%H יוסף ואחיו - את אחיי אנוכי מבקש
%break
%H שאלת אברהם: במה אדע כי אירשנה
%break
%letter 1
1. אי אפשר להנשמות לקבל את השכר הטוב שבשבילו ברא העולם 
והנשמות בלי שיהיה להם כלי מוכנת לקבלה והכלי ההוא אינה מושגת 
להאדם זולת ע"י היגיעה והטורח לקיים המצוות מתוך הדחק 
והמלחמות שהאדם נלחם עם היצה"ר 
%break
ועם המניעות וטרדות המרובים אשר הצער והיגיעה הזאת בתורה 
ומצוות ממציא כלי להנשמה שתהיה מוכנת לקבל כל העונג והטוב 
שבשבילה ברא לכל הנבראים.
%S (בעל הסולם. "ירושת הארץ")
%break
%letter 2
2. צריכים הכנה רבה לירושת הארץ משום שכל סגולת התורה 
והמצוות תלויים בה שעל ידיה זוכים לכל השפע והטוב שחשב השי"ת 
על כל נשמות ישראל בטרם שבראם אשר מטעם זה נתפלא אברהם 
אבינו כי לא הבין מֵאַיִן יקחו כלי קבלה כל כך גדולים לזכות לקדושת הארץ 
%break
עד שהשי"ת אמר לו שהיגיעה בתורה ומצוות בגלות מצרים יכין אותם 
בכלים הגדולים הללו ויהיו ראויים להארץ הקדושה.
%S (בעל הסולם. "ירושת הארץ")
%break
%letter 3
3. "ויאמר אליו, אני ה', אשר הוצאתיך מאור כשדים, לתת לך את 
הארץ הזאת לרשתה. ויאמר, ה' אלקים, במה אדע כי אירשנה. ויאמר 
לאברם, ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום וענו אותם 
ארבע מאות שנה, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".
%break
וגם כאן יש להבין, איזו תשובה קבל אברהם על השאלה "במה אדע 
כי אירשנה". כי תשובת הקב"ה היתה על שאלה זו, כמו שכתוב 
"ויאמר לאברם, ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ואחרי כן 
יצאו ברכוש גדול". 
%break
אם כן השאלה היתה על בטיחות הירושה. והתשובה על הבטיחות 
היתה, שעם ישראל יהיו בגלות. וכי הגלות היא הבטיחות על ירושת 
הארץ.
%break
ותירץ אאמו"ר זצ"ל, שהפירוש של השאלה היה, כי ידוע שאין אור בלי 
כלי, היינו שאי אפשר לקבל מילוי אם אין חסרון. וחסרון נקרא כלי. 
%break
וכשראה, מה שהקב"ה רוצה לתת לבניו, אז אמר אברהם, הלא אני 
לא רואה, שבני, יהיה להם צורך לאותה ירושת הארץ הרוחנית.
%S (הרב"ש. מאמר 14 "מהו הצורך לשאילת כלים מהמצרים" 1986)
%break
%letter 4
4. שאל אברהם להקב"ה, במה אדע כי אירשנה, הלא אין להם כלים 
וצורך להירושה הגדולה מה שאתה מראה לי שאתה תיתן לבני, הלא 
אין להם צורך.
%break
ועל זה השיב לו הקב"ה, אני אתן להם צורך להאורות, כמו שאני אתן 
להם האורות. היינו שה' יתן להם האור והכלי גם כן. שאל תחשוב 
שרק השפע אני משפיע, אלא אני משפיע להם, הן הצורך הנקרא, 
כלי, והן השפע הנקרא, מילוי וחסרון.
%break
ועל ידי זה שעם ישראל יהיו בגלות מצרים ארבע מאות, שארבע שזהו 
מדרגה שלמה של ד' בחינות, שעל ידי זה שהם יהיו בגלות, בארץ לא 
להם, היינו שהמצרים ישפיעו לישראל רצון של קבלה עצמית, שרצון 
זה לא שייך לקדושה, שזה נקרא, "ארץ", מלשון רצון, וירצו לברוח מהרצון הזה, 
%break
אז כשאני אעשה שלא יוכלו לצאת משליטה זו מכוחות עצמם, אלא 
שהם יראו, שרק הקב"ה יכול לעזור להם, ולא יהיה להם עצה אחרת, 
אלא לבקש עזרה ממני.
%S (הרב"ש. מאמר 14 "הקשר בין פסח, מצה ומרור" 1987)
%break
%letter 5
5. שאלת אברהם היתה, שאברהם ראה מהי ירושת הארץ, שהיא 
ענין מלכות, הנושאת את השפע העליון, הכולל ה' בחינות נרנח"י 
דקדושה. וידוע, שאין אור בלי כלי, היינו שאין מילוי בלי צורך. ואברהם 
ראה, שאין לישראל צורך להשיג שלימות המדרגה. 
%break
אלא, שאם ישיגו קצת הארה מלמעלה, כבר יהיה להם סיפוק. וממילא 
אין להם צורך להשיג את הנרנח"י דנשמה הכלולה במלכות, שזו 
נקראת "ירושת הארץ".
%S (הרב"ש. מאמר 41 "מהו המצות קלות שאדם דש בעקביו, בעבודה" 1990)
%break
%letter 6
6. ואברהם ראה, לפי הכלל "שאין אור בלי כלי", כלומר "שאין מילוי 
בלי חסרון", שאם ה' יתן לישראל קצת הארה והתעוררות מלמעלה, 
הם יהיו מסתפקין במועט, ולא יהיה להם שום חסרון למדרגות יותר 
גבוהות. 
%break
אם כן ראה אברהם, שאין שום אפשרות שעם ישראל יוכלו לקבל את 
ירושת הארץ, מטעם שאין להם צורך לזה.
%break
וזו היתה השאלה "במה אדע". לא חס ושלום שהוא לא האמין מה 
שה' אמר לו. אלא שאלתו היתה, שאמר, שהוא לא רואה, שיהיה להם 
צורך לזה. כמו כשנותנים לאדם איזה דבר יקר ערך, אבל אם אין לו 
צורך לזה, אין האדם יכול להנות מאותו דבר. 
%break
נמצא, אפילו שיתנו להם ירושת הארץ, אם אין להם צורך, אז לא יוכלו 
להנות מזה. והגם מצד הנותן הכל בסדר, אבל אם אין להתחתון צורך, 
מה הנותן יכול לעשות. וזהו ששאל אברהם.
%S (הרב"ש. מאמר 44 "מהי הסיבה שבגללה זכו ישראל לירושת הארץ, בעבודה" 1991)
%break
%letter 7
7. איך, אמר אברהם, איך יקבלו את האור, בזמן שאין להם כלים, 
הנקרא "צורך". אז אמר לו ה' "ידע תדע, כי גר יהיה זרעך בארץ לא 
להם". היינו, שעם ישראל יהיו בארץ, היינו ברצון, שלא שייך לעם 
ישראל, אלא הם יהיו תחת שליטת הרצון לקבל, שזה שייך לפרעה מלך מצרים.
%break
"וענו אותם". כלומר, שעם ישראל יסבלו, מזה שאין הם יכולים לעשות 
מעשים בעמ"נ להשפיע, שזה יביאו להם דביקות בה'. 
%break
אז הם יצטרכו שה' יעזור, כמו שכתוב "ותעל שועתם אל האלקים מן 
העבודה, וישמע אלקים את נאקתם, ויזכור אלקים את בריתו את 
אברהם".
%S (הרב"ש. מאמר 41 "מהו המצות קלות שאדם דש בעקביו, בעבודה" 1990)
%break
%letter 8
8. מה אנו רואים בהתשובה של ה' על שאלת אברם, במה אדע, שע"י 
זה שיהיו בארץ לא להם, היינו שיהיו בגלות, אז אברם כבר יהיה 
בטוח שהם ירשו את הארץ.
%break
ואמר, היות שאין אור בלי כלי, היינו אין מילוי בלי חסרון, ואברם אמר 
לה', שהוא לא רואה שהם יצטרכו לאורות כל כך גדולים, הנקרא, ארץ 
ישראל, 
%break
לכן ה' אמר לו, ע"י זה שיהיו בגלות, ויבקשו מה' שיוציאם מהגלות, 
ובמה מוציאם, זהו רק עם אורות גדולים, כי "המאור שבה מחזירו 
למוטב", אם כן כבר יהיה להם צורך לאורות הגדולים.
%S (הרב"ש. מאמר 22 "מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קשיות" 1989)
%break
%letter 9
9. יש לפרש, מה שאברהם אבינו עליו השלום שאל להקב"ה "במה 
אדע כי ארשנו?" כי איך יהיה מציאות, שיוכלו לקבל עליהם עול 
האמונה? היות שזהו כנגד הדעת. ומי יכול ללכת נגד הדעת? אם כן 
איך יהיה מציאות, שיזכו לאור האמונה, היות שכל השלימות תלוי רק בזה.
%break
ועל זה השיב לו הקב"ה: "ידוע תדע וכו', שהם יהיו בגלות". שפירושו, 
שהוא הכין קליפה, שהוא היצר הרע אדם בליעל, שהוא פרעה מלך 
מצרים, שאותיות פרעה הוא אותיות ערף, כמו שאמר האר"י ז"ל 
בשער הכוונות לפסח, שפרעה הוא בחינת עורף מצר-ים, 
%break
שהיה מוצץ את השפע כשיורדת לתחתונים, עם השאלה שלו, שהוא 
בא ושואל "מי ה' אשר אשמע בקולו?" (שמות, שביעי). ותיכף עם 
השאלה הזאת כבר נמצאים ברשות הקליפות.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". פ"ו. "ויבן ערי מסכנות")
%break
%letter 10
10. בזמן שהאדם צריך לעבוד לשם שמים, שזה אצלו למעלה 
מהדעת, בזה האדם מזלזל, מטעם שהגוף מתנגד לעבוד בלי שכר. 
לכן שאומרים להגוף, שצריכים לעבוד רק בעל מנת להשפיע לה', אז 
הגוף אומר, שדבר זה רחוק מהשכל ואינו כדאי להתאמץ בעבודה זו. 
%break
והאדם רואה, שאין בידו להתגבר על הגוף. וכפי שהסביר אאמו"ר 
זצ"ל, שזה שאין בידי אדם לצאת משליטת הרצון לקבל לעצמו, הבורא 
עשה זה בכוונה תחילה, בכדי שע"י זה האדם יקבל צורך לעזרת ה', 
אחרת הוא אבוד.
%break
ולכן כשהאדם מבקש מה' שיעזור לו, ע"י זה הוא מקבל עזרה 
מלמעלה, שהוא ענין מאור התורה, "שהמאור שבה מחזירו למוטב", 
%break
כמ"ש בדברי הזה"ק, שע"י זה הוא מקבל כלים וצורך להשגת נרנח"י 
דנשמה. וזאת היתה התשובה של ה', מה שאברם שאל "במה אדע כי 
אירשנה". 
%S (הרב"ש. מאמר 41 "מהו המצות קלות שאדם דש בעקביו, בעבודה" 1990)
%break
%letter 11
11. האדם מוכרח להתחיל בהמלחמה, בכדי שיהיו לו כלים וצורך 
לישועה ועזרת ה', שהוא מה שאמרו, "אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו 
אינו יכול לו". 
%break
נמצא שבכוונה לא נתן לו להאדם שיוכל לנצח את המלחמה, משום 
שעל ידי המלחמה האדם משיג כלים וחסרונות להשפע. לכן צריכים 
לשתיהן: שהאדם יכנס למלחמה בכדי להשיג כלים, והעזרה שצריכים, 
שדוקא הקדוש ברוך הוא יעזור לו, 
%break
משום שעל ידי העזרה הוא משיג ירושת הארץ, שהבטיח הקדוש 
ברוך הוא לאברהם אבינו עליו השלום.
%S (הרב"ש. 380. "כל מקדש שביעי - ב'")
%break
%H יוסף ואחיו - את אחיי אנוכי מבקש
%break
%letter 12
12. "וימצאהו איש, והנה תעה בשדה. וישאלהו האיש לאמור, מה 
תבקש. ויאמר, את אחי אנכי מבקש, הגידה נא לי איפה הם רועים" 
(וישב).
%break
הנה, האדם תועה בשדה, הכוונה על מקום שמזה צריך לצאת תבואת 
השדה, כדי לפרנס את העולם. ועבודת השדה היא חרישה, זריעה, 
וקצירה. ועל זה נאמר "הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו". וזה נקרא 
"שדה, אשר ברכו ה'".
%break
כשאדם תועה בשדה. פירש בעל הטורים, שהוא בחינת "אדם" תועה 
מדרך השכל, היינו שלא יודע את הדרך האמיתית, שהיא מובילה 
להמקום, ששם הוא צריך להגיע, כמו מלשון "חמור תועה בשדה". 
%break
והוא בא לידי מצב, שהוא חושב, שאף פעם לא יגיע להמטרה, שהוא 
צריך להגיע.
%break
"וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש". היינו, במה אני יכול לעזור לך. 
"ויאמר, את אחי אנכי מבקש", שעל ידי זה שאני אהיה בצוותא חדא 
עם אחי, זאת אומרת, על ידי זה שאני אהיה בקבוצה, שיש שם אהבת 
חברים, אז אני אוכל לעלות על המסילה, העולה לבית ה'.
%break
והמסילה זו היא הנקראת "דרך של השפעה", שדרך זו היא נגד 
הטבע שלנו. ובכדי שנוכל להגיע לזה, אין עצה אחרת, אלא אהבת 
חברים, שעל ידי זה כל אחד יכול לעזור לחבירו.
%break
"ויאמר האיש, נסעו מזה". ופירש רש"י, הסיעו עצמן מן האחוה, היינו 
שאינם רוצים להתחבר עמך. וזה גרם בסופו של דבר, שעם ישראל 
נכנסו לגלות מצרים. 
%break
ובכדי לצאת ממצרים, עלינו לקבל על עצמנו לכנס בקבוצה, שרוצים 
להיות באהבת חברים, ועל ידי זה נזכה לצאת ממצרים ולקבלת 
התורה.
%S (הרב"ש. מאמר 3 "אהבת חברים - א'" 1984)