ShidurSlides

* מחבר

* כותרת

תוכן

%author קטעים נבחרים א-כ
%book יהודי וגוי באדם אחד
%break
%H יהודי וגוי באדם אחד
%break
%H הגדרות
%break
%H ישראל
%break
%letter 1
1. "ישראל", היינו ישר-אל, היינו כל מה שהוא חושב, הוא שיגיע הכל 
לאל, ואז אין הוא עולה בשם, משום שהוא לא חושב על עצמו כלום, 
אלא כל מחשבותיו הם עבור ה'. וזה נקרא "ארץ ישראל". 
%break
היינו, שיש לו רצון ישר - לאל, היינו, שאין לו רצונות של אהבה 
עצמית, אלא של אהבת הזולת.
%S (הרב"ש. מאמר 18 "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך" 1984)
%break
%letter 2
2. "ישראל" נקרא, מה שהוא ההיפך מאל-זר, היינו ישר-אל. שפירושו, 
שכל כוונתו הוא, שהכל יהיה ישר - לאל. כלומר, שכל מה שהוא חושב 
וחושק, הוא להגיע ישר להיות דבוק בה'. ולא רוצה לשמוע בקולו של 
הרצון לקבל. 
%break
ואומר, שהשם, שנתנו להרצון לקבל, נקרא "יצר הרע", מתאים לו, 
משום שהוא גורם לו רק רע.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "מהות חומרת איסור לימוד תורה לעכו"ם" 1987)
%break
%letter 3
3. ישר-אל" הוא אותיות "לי ראש". היינו שמאמין, שיש לו ראש 
דקדושה.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". קמ"ג. "אך טוב לישראל")
%break
%H יהודי
%break
%letter 4
4. וַיִּחַדְּ יתרו - שייחד לבו לאל אחד ונעשה יהודי.
%S (בעל הטורים על שמות. פרק י"ח, פסוק ט')
%break
%letter 5
5. כתוב "איש יהודי" ובמדרש "יחידי"... נקרא יחידי - שדבוק בנקודה 
חיות, ששם מקום האחדות. ("שפת אמת". ספר שמות לפורים)
%break
%H עברי
%break
%letter 6
6. ישראל נקראו עברים, על שם "עברו ים". ישראל שירדו לתוכו [של 
ים סוף] ויצאו חיים, איבדו את החיים שבטבע וקנו חיים ממדרגה 
גבוהה מהטבע, ובכן כל החיים שבישראל הם למעלה מהטבע, כי בדרך הטבע אין להם חיים כלל.
%S ("שם משמואל". פרשת וישב)
%break
%letter 7
7. ישראל נקראים "עברים", על שעל ידי אמונתם, הם עוברים ועולים 
על כל החוכמות כולם.
%S ("לקוטי עצות". ערך חקירות וחכמות חיצוניות)
%break
%H גוי
%break
%letter 8
8. אם האדם אינו שם לפניו את המטרה, שהוא להגיע להנותן 
התורה, הוא בחינת "גוי", כלומר שאין לו צורך לאמונה.
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 9
9. גוי, עבודה זרה, היינו הרע שבו.
%S (הרב"ש. 775. "מחשבות גוי וישראל")
%break
%H אומות העולם
%break
%letter 10
10. באופן כללי נקראים "אומות העולם" רצון לקבל לעצמו. אלא 
בהרצון לקבל יש הרבה רצוניות, שכל רצון בפני עצמו מיוחס ל"אומה" 
מיוחדת. לכן נקראים באופן כללי "ע' אומות העולם", כנגד ע' בחינות רצון.
%S (הרב"ש. מאמר 44 "מהי הסיבה שבגללה זכו ישראל לירושת הארץ, בעבודה" 1991)
%break
%letter 11
11. ענין אומות העולם נקרא הרצונות שלהם, היינו התאוות גשמיות, 
שכל רצונם הוא למלאות את בטנם. והנושא לזה הוא היצר הרע.
%S (הרב"ש. 941. "הר סיני")
%break
%H יהודי וגוי, ישראל ואוה"ע - הכול בגוף אחד
%break
%letter 12
12. ענין "גויים" ו"ישראלים" נמצא בגוף אחד. כלומר, שמטרם 
שהאדם זוכה לבחינת אמונה, הוא עדיין נקרא "גוי". ורק לאחר שזכה 
לבחינת אמונה, אז הוא נקרא "ישראל".
%S (הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)
%break
%letter 13
13. צריכים לזכור מה הפירוש, ישראל ושאר עמים, בעבודה, לפי 
הכלל, שכולם נוהגים באדם אחד. אז בחינת ישראל נקרא, השפעה, 
שכל מעשיהם הוא רק להשפיע, והוא מכונה בחינת יצר הטוב 
שבאדם, 
%break
ושאר העמים נקראים, בחינת הכלי קבלה של האדם, המכונה יצר 
הרע שבאדם.
%S (הרב"ש. מאמר 19 "מהו כסף, זהב, ישראל, שאר עמים, בעבודה" 1988)
%break
%letter 14
14. רק בערך הנשמה יש להבחין בין ישראל לאומות העולם. אבל 
בערך הגוף הם שוים, שגם הגוף של ישראל דואג רק לתועלת עצמו. 
לכן, כשיתקנו הפרטים בדרך כלל ישראל, ממילא יתוקנו כללות 
העולם. 
%break
נמצא, בשיעור שאנו מתקנים את עצמנו, בשיעור הזה יתוקן אומות 
העולם. וזה סוד מה שאמרו חז"ל: "זכה, מכריע את עצמו ואת כל 
העולם כולו לכף זכות". ולא אמרו: "מכריע את כלל ישראל", אלא כי 
"ואת העולם כולו לכף זכות". 
%break
היינו כנ"ל, שהפנימיות יתקן את החיצוניות.
%S (בעל הסולם. "שמעתי". ס"ט. "מקודם יהיה תיקון העולם")
%break
%letter 15
15. אין בעולם יותר מנשמה אחת, כמ"ש, (בראשית ב, ז) "וַיִּפַּח 
בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים". ואותה נשמה מצויה בכל בני ישראל, אצל כל 
אחד ואחד בשלמות, כמו אצל אדה"ר. כי הרוחני לא יבא בחיתוכים 
וחילוקים, שזה דווקא מִגִּדְרֵי הגשמיים. 
%break
אלא מה שאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, נראה שזה 
מתחלק בכח גופו של כל אחד ואחד. 
%break
דהיינו, בתחילה הגוף חוצץ ומונע זוהר הנשמה ממנו מכל וכל, ובכח 
התורה והמצווה נזדכך הגוף, ולפי המדה שנזדכך, באותו השיעור 
מאירה הנשמה כללית עליו.
%S (בעל הסולם. "ששים רבוא נשמות")
%break
%letter 16
16. ענין אומות העולם נקרא הרצונות שלהם, היינו התאוות גשמיות, 
שכל רצונם הוא למלאות את בטנם. והנושא לזה הוא היצר הרע. 
ולעומת זה ישראל נקרא "הרצון לעבודת ה'". והנושא לזה היצר טוב.
%break
והנה בזמן העבודה, יש להאדם רצון וחשק לתאוות גשמיות. נמצא 
לפי זה שהאדם "אוהב את האומות העולם", ויש לו עבודה גדולה, 
שיוכל להתגבר, כדי שישנה את הרצונות האלו. וזה אי אפשר, רק על 
ידי התורה, שיש בסגולתה לשנוא את כל התאוות הגשמיות.
%break
וזה יש לפרש, שנקרא "הר סיני - שירדה שנאה לאומות העולם", 
דהיינו על ידי התורה הוא זוכה ל"שנאת אומות העולם", שנקבע 
שנאה בלבו להיצר הרע, כמו שאמרו חז"ל, "המאור שבה מחזירו למוטב".
%S (הרב"ש. 941. "הר סיני")
%break
%letter 17
17. ה' ברא את העולם להטיב לנבראיו, היינו שברא מלכתחילה את 
הרצון לקבל, שהוא הכלי לקבל את התענוגים העליונים. ואחר כך, 
בכדי שתהיה השתוות הצורה, המכונה נהמא דכסופא, נתן איסור, 
שאסור להשתמש עם הכלי, הנקרא על מנת לקבל. 
%break
ובחינת זו נקרא הגוים, או אומות העולם, או סטרא אחרא, או קליפה.
%break
ורק בעל מנת להשפיע מותר לקבל, שזה נבחן, שלקחו כל התענוגים, 
שהיה שייכים מקודם לגויים, ונתנו לישראל, היינו בעל מנת להשפיע 
לה', שזה נקרא ישראל.
%S (הרב"ש. 537. "החודש הזה לכם")
%break
%letter 18
18. "ונתנה לישראל", היינו בהכלי דעל מנת להשפיע, שעל ידי זה 
יהיה קבלת התענוגים בשלמות. אבל היות שקשה לתקן, שיהיה הכל 
בעל מנת להשפיע, לכן נקרא ארץ ישראל "ארץ קטנה". 
%break
מה שאין כן הארץ של בעל מנת לקבל, ארץ זה גדול מאוד, אבל ארץ 
ישראל תתפשט על כל העולם, היינו שכל הרצון לקבל יתקן בעל מנת 
להשפיע.
%S (הרב"ש. 537. "החודש הזה לכם")
%break
%letter 19
19. באופן כללי נקראים "אומות העולם" רצון לקבל לעצמו. אלא 
בהרצון לקבל יש הרבה רצוניות, שכל רצון בפני עצמו מיוחס ל"אומה" 
מיוחדת. לכן נקראים באופן כללי "ע' אומות העולם", כנגד ע' בחינות 
רצון. 
%break
שזה נמשך בסוד "זה לעומת זה", זאת אומרת כנגד ז' ספירות 
דקדושה, שהם חג"ת נהי"ם, וכל אחד מהן כולל עשר ספירות, ביחד 
הם ע' אומות. 
%break
וגם יש בחינת "ישראל", שהם נקראים על שם "ישר-אל", שהם 
ההיפך מהרצון לקבל לעצמו, אלא הם בבחינת רצון להשפיע לה', 
היינו שהוא רוצה לעשות נחת רוח ליוצרו.
%S (הרב"ש. מאמר 44 "מהי הסיבה שבגללה זכו ישראל לירושת הארץ, בעבודה" 1991)
%break
%letter 20
20. ישראל נקרא מי שעוסק במצוות. גוי, עבודה זרה, היינו הרע שבו.
%break
מחשבה רעה של ישראל, היינו שעוסק בתורה ומצוות לא לשם שמים. 
מחשבה טובה של ישראל, שמחשבתו לעסוק לשם שמים.
%break
מחשבה רעה של גוי, היינו שרואה, שלא רוצה לעסוק בתורה ומצוות. 
והסיבה היא מטעם שאין לו אמונה. מחשבה של ישראל, היינו 
שמחשבתו לשם שמים. 
%break
אבל למעשה אין לו הכוונה לזה, שאין הלב מסכים לזה, שהוא חושב 
המעשה של אהבה, נקרא הרגשת הלב.
%S (הרב"ש. 775. "מחשבות גוי וישראל")
%break
%H אסור ללמד תורה לעכו"ם
%break
%letter 21
21. עכו"ם נקרא "היצר הרע", כלומר כשמדברים מגוף אחד, נמצא, 
שעבודה זרה, שנקרא "אל נכר או אל זר", הכל נמצא באדם. ולפי זה 
יש להבחין באדם עצמו בחינת עכו"ם, שהוא היצר הרע, ובחינת ישראל, שהוא היצר הטוב.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "מהות חומרת איסור לימוד תורה לעכו"ם" 1987)
%break
%letter 22
22. מה שאמרו "אסור ללמד תורה לעכו"ם", בענין עבודה צריכים 
לפרש, שאי אפשר ללמוד תורה לעכו"ם, כמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, 
כשמדברים בעניני עבודה, במקום שכתוב אסור פירושו אינו יכול.
%S (הרב"ש. מאמר 17 "מהות חומרת איסור לימוד תורה לעכו"ם" 1987)
%break
%letter 23
23. זה שאסור ללמוד תורה לעכו"ם, בבחינת עבודה פירושו, 
שאי אפשר ללמוד תורה כל זמן שהאדם עדיין נמצא בבחינת עכו"ם, 
כלומר שעדיין משוקע באהבה עצמית.
%S (הרב"ש, "מהו אסור ללמוד תורה לעכו"ם")
%break
%letter 24
24. בזה שהוא עובד ומשמש את גופו, הנקרא "רצון לקבל", שזה 
נמצא בגופו של אדם, זה נקרא שהוא "עובד עבודה זרה". והאדם 
הזה נקרא "נוכרי" או "עכו"ם". והוא מטעם, שאין לו שום שייכות 
לקדושה. 
%break
כי "קדוש" נקרא הבורא, כמו שכתוב "קדושים תהיו, כי קדוש אני ה'". 
שפירושו "פרושים תהיו" (כנ"ל במאמר ט"ז שנת תשמ"ז). היות 
שהבורא הוא המשפיע, 
%break
ובכדי שתהיה דביקות בו יתברך, הנקרא "השתוות הצורה", צריך 
האדם גם כן להיות משפיע. וזה נקרא "קדושה".
%S (הרב"ש. מאמר 17 "מהות חומרת איסור לימוד תורה לעכו"ם" 1987)
%break
%letter 25
25. כל החידושים מתחילים רק אחרי שהאדם זוכה לצאת מקבלה 
עצמית. וזה ענין שאסור ללמוד תורה את עכו"ם, כי בזמן שהאדם הוא 
במצרים, הוא לא יכול להיות יהודי, כי הוא משועבד לפרעה מלך 
מצרים. ובזמן שהוא עבד לפרעה, הוא לא יכול להיות עובד ה'.
%break
וזה ענין "כי לי בני ישראל", עבדי הם, ולא עבד לעבדים. כי בזמן 
שהאדם הוא עובד את עצמו, הוא לא יוכל להיות עובד ה', כי אי אפשר 
לשמש שני מלכים בבת אחת. 
%break
ורק לאחר שהאדם יוצא ממצרים, היינו מקבלה עצמית, אז הוא יכול 
להיות עובד ה'. ואז הוא מסוגל לזכות לתורה.
%S (הרב"ש. 932. "חידוש הראשון").
%break
%letter 26
26. בבחינת ארץ ישראל, המכוון ללבו של אדם, הנמשך משורש 
המלכות, אין האדם צריך להיות דוקא בארץ ישראל, לזכות לבחינת 
מלכות שמים, הנקרא "ארץ ישראל". 
%break
כי בפנימיות האדם יכול לזכות להשראת השכינה ולהשגות הכי 
גדולות גם בחוץ לארץ, כמו כל הגדולים שלנו, שהיו בחוץ לארץ.
%break
וכמו כן אלו אנשים הגרים בארץ ישראל, יכולים להיות פושעים 
גמורים. ואין ארץ ישראל, הנקרא "ארץ הקדושה", מחייבת אותם 
כלום, שיהיו שומרי תורה ומצות. 
%break
כי מה שנוגע לבחינת פנימיות, אין החיצוניות מחייבת אותם כלום. כי 
ענין פנימיות הוא בחינת עבודה שבלב, ואין כל קשר לחיצוניות.
%S (הרב"ש. מאמר 2 "ענין ענף ושורש" 1985)
%break
%H תכלית הבריאה מוטל על כל המין האנושי
%break
%letter 27
27. תכלית הבריאה, מוטלת על כל מין האנושי יחד: כשחור, כלבן, 
כצהוב, בלי שום הפרש מעיקרה.
%S (בעל הסולם. "הערבות")
%break
%letter 28
28. מטרת הבריאה הוא לאו דווקא לאנשים יחידי סגולה, אלא 
שמטרת הבריאה, שייכת לכל הנבראים, בלי יוצא מהכלל.
%S (הרב"ש. מאמר 6 "אהבת חברים - ב'" 1984)
%break
%letter 29
29. כל בני העולם יתחברו ויוכשרו לעבודתו יתברך.
%S (בעל הסולם. אגרת נ"ה)
%break
%letter 30
30. הגמר של תיקון העולם, אי אפשר שיהיה, זולת בהכנסת כל באי 
עולם בסוד עבדותו ית'.
%S (בעל הסולם. "הערבות", אות כ')
%break
%letter 31
31. הצורה הדתית של כל האומות צריכה לחייב בראשונה את חבריה 
את ההשפעה לזולתו, של "ואהבת לרעך כמוך", שהמוכשר ובר המזל 
לא ייהנה מהחברה יותר מחבר נחשל. 
%break
וזהו דת כולל לכל האומות שתבואנה במסגרת הקומוניזם. חוץ 
מהצורות הדתיות שאינן נוגעות לכלכלה. ושאר מנהגים יהיה לכל 
אחד צורה בפני עצמו, שאין לשנותה בדיוק. 
%break
פירוש: חוץ מעניין "ואהבת לרעך כמוך" יכולה כל אומה ללכת בדתה 
היא ובמסורת שלה, ואין לאחת להתערב בחברתה.
%S (בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")